קרניולה

קרניולה או קראנסקה או דֶזֶ'לָה קְרַאנְסְקָה (בסלובנית: Dežela Kranjska או Kranjska, בגרמנית: Krain, בלטינית: Carniola, שמות שמקורם במילה הסלבית "קראינה" - "ארץ ספר") היא חבל ארץ היסטורי בסלובניה, המשתרע לאורך הנהר סאווה מהרי קרוואנקה בצפון ועד לנהר קופה בדרום. קרניולה מורכבת בקירוב מהאזורים ההיסטוריים גורנסקה (קרניולה עילית), דולנסקה (קרניולה תחתית) לרבות האזור הנקרא "קרניולה הלבנה" (בלה קראנסקה), נוטרנסקה (קרניולה פנימית) ומחלקים מפרימורסקה (החוף הסלובני). בירתו ההיסטורית, ליובליאנה היא בימינו בירת סלובניה העצמאית, והיא וסביבתה מהוות האזור המוביל מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית במדינה. בשנת 1991 47% מתושבי סלובניה חיו בתוך גבולות קרניולה של פעם.

קרניולה הוזכרה לראשונה בתעודות בשנת 973 כחלק מדוכסות קרינתיה. החל משנת 1002 הייתה קרניולה מארקה או מרקיזות עצמאית ובראשה עמדו שליטים שנקראו מרקגראפים. החל משנת 1362 או 1364 הייתה קרניולה לדוכסות (בסלובנית - ווֹיבודינה) במסגרת האימפריה הרומית הקדושה בעלת לאום גרמני. החל מ-1457 נמצאה בשליטת הארכידוכסים של אוסטריה (כשבין השנים 1564–1619 נחשבה לחלק מאוסטריה הפנימית). החל משנת 1804 הייתה חלק מהאימפריה האוסטרית, ובשנים 1849-1918- הייתה "קרונלנד" (בסלובנית "קרונובינה - "ארץ כתר"), דוכסות בבעלות הכתר ההבסבורגי.

במאות הקודמות תחת השלטון ההבסבורגי, איכלסה האוכלוסייה הסלובנית כמעט את כל שטח קרניולה, פרט למרכזים העירוניים הגדולים כמו ליובליאנה (בגרמנית לייבך),מריבור (מרבורג אן דר דראו) וצליה (צילי) שנשלטו על ידי בני התרבות האתנית הגרמנית-אוסטרית. במאות 18-16 השם של "בני קרניולה" היה בשימוש (למשל באיטלקית -carniolino, cragnolino) כמילה נרדפת ל"סלובנים" ולשפתם.

בימי מלחמת העולם הראשונה ברית לונדון הסודית (1915) הבטיחה לאיטליה חלק מאזור נונטרנסקה (הנפות ויפאבה, אידריה ואילירסקה ביסטריצה, ללא פוסטוינה)[1]. אחרי המלחמה והתפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית רוב שטחי הארצות הסלובניות הפכו לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. בשנת 1920 נחתם הסכם רפאלו (1920) בין הממלכה ה"יוגוסלבית" הזאת לאיטליה, לפיו חלק גדול משטחי קרניולה - הנפות פוסטוינה, אילירסקה ביסטריצה, אידריה, ויפאבה ושטוריה - סופחו לאיטליה.

בימי מלחמת העולם השנייה נכבשה קרניולה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. עד 1945 נכבשה על ידי כוחות צבא הפרטיזנים של טיטו והשטח סופח לרפובליקה הפדרלית היוגוסלבית. הסכמי השלום בפריז בשנת 1947 הכירו בכל קרניולה כחלק מיוגוסלביה. אחרי 1991 היא חלק מסלובניה העצמאית.

קרניולה (חבל היסטורי)
Kranjska Carniola Krain
Wappen Herzogtum Krain
סמל קרניולה
Flag of Krain
דגל קרניולה
Slepšek
מדינה סלובניה  סלובניה
נפות בחבל ההיסטורי קרניולה עילית
קרניולה תחתית
כולל קרניולה לבנה (Bela Kranjska)
קרניולה פנימית
בירת החבל ההיסטורי ליובליאנה
תאריך ייסוד 973
שטח 10,033 (או 9,838) קמ"ר
גובה 400 מטרים
קואורדינטות 46°03′N 14°30′E / 46.05°N 14.5°E 
Austria-Hungary map

קרניולה בין האזורים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. בחלק שהשתייך לאוסטריה (ציסליטניה) - המספר 4

מקור השם

השם קרניולה משמעותו ברומית-קלטית "קרניה הקטנה". מבחינה גאוגרפית היה מדובר באזור שכלל את מרבית קריינה העליונה עם העיר קרניום, לימים קריינבורג או בסלובנית - קראן (Kranj). מאוחר יותר התערבב המונח הגאוגרפי הזה עם המילה הסלאבית "קריינה" שמשמעותה "אזור" ובעיקר "אזור ספר" (כמו בשם "אוקראינה") או מרקה, במובן של ה"מארקיה" או מארקה (marchia) הפרנקית.

החלוקה הגאוגרפית של קרניולה

Borders of the Historical Habsburgian Lands in the Republic of Slovenia
החלוקה ההיסטורית של קרניולה:2a = קרניולה העליונה;2b = קרניולה הפנימית; 2c= קרניולה התחתונה וקרניולה הלבנה; במפה נראים גם האזורים ההיסטוריים הנוספים של סלובניה:1=החוף (פרמורסקה);3=קרינתיה; 4=שטיריה; 5=פרקמוריה

שטח הדוכסות קרניולה עבר במהלך ההיסטוריה שינויים תכופים. בימי שיא ההתרחבות של קרניולה או קריינה השתייכו אליה חלקים מהחוף של טרייסט, צפון איסטריה ואפילו קסטב, קלאנה ופיומה (רייקה). חלוקתה לתת אזורים נדרשה על ידי היבטים מנהליים-טכניים וצבאיים. יאנז וייקרד ולבזור (1693-1641), מחבר הספר "תהילת הדוכסות קרניולה" מנה חמשה תת-אזורים:

  • קרניולה העליונה (Oberkrain) השתרעה במערב לאורך קו וייסנפלס (Fusine in Valromana) בגבול עם קרינתיה דרך האגם בוחין (ווכיין), לאורך האלפים היוליאנים עד אידריה ומשם עד ליובליאניצה ולליובליאנה. בצפון גבלה עם קרינתיה ובמזרח עם שטיריה התחתונה. הגבול עם קרניולה התחתונה במזרח צויין על ידי נהר ליובליאניצה ובצפון על ידי סאווה. במרכזה היו הערים קמניק (שטיין) וקראן (קריינבורג). נוף האזור מוטבע על ידי הרי האלפים - האלפים של קמניק, קרוונקה, האלפים היוליאנים והעמק שוורצטל.
  • קרניולה התחתונה (Unterkrain) גבלה במערב עם ליובליאניצה והשתרעה מזרחית בין סאווה בצפון לגורק (קרקה) בדרום בצורת טריז עד לשפך הגורק בסאווה.היישובים הגודלים בה היו נובו מסטו (רודולפסוורט), ליטיה (ליטאי), שמארטנו פרי ליטי (סנט מרטין), שנטוויד (סנט פייט) בקרבת המנזר סטיצ'נה (זיטיך), טרבנייה (טרפן) ווישנייה גורה (וייכסלברג). לקרניולה התחתונה משייכים לפעמים גם את בלה קריינה (קרניולה הלבנה).
  • קרניולה המרכזית (Mitterkrain) שוכנת בין הנהרות קרקה (גורק) וקולפה. מבחינים בה את האזורים מסביב למטליקה (מטלינג), צ'רנומל (צ'רנמבל), קוצ'בייה (גוטשה) וכן צרקניצה (צירקניץ) עם האגם צרקנישקו (צירקניץ). מערבית מגיעה קרניולה המרכזית עד לקו פוליאנה (פלאנדט), טוריאק (אאורשפרג), דוברפוליה (גואטנפלד), אורטנק (אוטרנג), ריבניצה (רייפניץ), קוצ'ביה (גוטשה), קוסטל עד קולפה. בלשב מאוחר יותר הייתה קרניולה המרכזית לחלק מקרניולה התחתונה.
  • קרניולה הפנימית (Innerkrain) עם חבלי הקראס של יערות רטנוב (Trnovski gozd) ויער הרושיצה (יער האגסים Birnbaum) והערים אידריה ופוסטוינה (אדלסברג) נעצרת צפונית בגבול עם קרניולה העליונה ומזרחית בגבול עם קרניולה המרכזית.

הגבול המערבי משתרע דרומית מאידריה לדואינו (טיביין), יוצר קשת בסביבות טריאסט ופונה מזרחה עד שקוציאן (סנט קנציאן), אחר כך לאורך הנהר רקה דרך גוטניק (גואטנג) ויבלניצה ומשם עד לנהר קופה.

  • איסטריה. בנוגע לאזור זה כתב ולוואזור "באיסטריה, שהיא החלק החמישי של חבל קרניולה, חיים תושבים משני סוגים, דהיינו יוצאי פיומה או רייקה, דלמטים וליבורנים מחד, ואיסטרים מקוריים מאידך". החל של איסטריה המשתייך לקרניולה, גובל בצפון עם קרניולה הפנימית. ממערב הגבול עובר מדרום לשקוציאן דרך טיניאן (קרסטברג, אנטיניאנה), ומשם ביער בנט פטר ושומי, לכיוון מזרח דרך פאצין (מיטרבורג), ברשץ ,לובראן, וולוסקו ועד לרייקה }פיומה). משם פונה הגבול צפונית לאורך הנהר רייצ'ינה (פיומארה) עד לנהר קולפה.

ההבדלים בין חבלי ארץ אלה באים לידי ביטוי גם במנהגים וגם בניבי השפה הסלובנית.

  • גורנסקה = קרניולה העליונה
    • נפת קראן (קריינבורג)
    • חלק מנפת ליובליאנה
  • נורטרנסקה = קרניולה הפנימית

ָ**האזור מסביב לפוסטוינה (אדלגסורג, פוסטומיה)

  • דולנסקה - קרניולה התחתונה
    • החלק הדרומי של נפת ליובליאנה
    • נובו מסטו (רודולפזסוורט)
    • קוצ'ביה (גוטשה)
    • קרשקו (גורקפלד)

כמו כן -האזור מדרום-מערב להרי ז'ומבראק (הרי אוזקוקן)

    • בלה קריינה:

3 קהילות:

      • מטליקה (מטלינג)
      • צ'רנומל (צ'רנמבל)
      • סמיץ'

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

בימי הקדם היה האזור חלק מהפרובינקיה הרומית פנוניה. בתקופת נדידת העמים מעבר יער האגסים (חרושקה) היווה תחנה חשובה בדרכם של בשבטים הגרמאניים אל איטליה. הלונגוברדים התיישבו קודם באזור הזה. אחרי פלישתם לאיטליה בשנת 568 האזור יושב על ידי הסלאבים האלפינים. במאה השמינית יחד עם קרינתיה, תחת השם קרנטניה סופח האזור לבוואריה והיה חלק מהאימפריה הפרנקית. קרל הגדול החליט שמרכז השלטון של האזור יהיה בפריולי.

המרקיזות קרניולה (קריין)

האזור שצויין לראשונה תחת השם קרניולה (קריין) היה בשנים 1040-976 מאוחד עם דוכסות קרינתיה, חלק מהאימפריה הרומית הקדושה. החל משנת 973 מרכז השלטון המלכותי המקומי הייתה תחילה באקווילאה. בהמשך התארגן האזור ב-1040 כמארקה או מרקיזות נפרדת בהנהגת מרקיז או מרקגראף. המארקה קרניולה כללה אז את קרניולה העליונה של ימינו, לרבות עיר הבירה קריינבורג (קראן) שבה ישב המרקגרף, כמו כן הריבוע לייבך (ליובליאנה) ועוד אזור בצורת טריז שגבולותיו היו סנט מראין (שמאריה), גרוסלאסיץ' (וליקה לאשצ'ה) ויערות גוטשר (קוצ'בסקי רוג), במערב - לאס (לוז'), צירקניץ (צרקניצה) ואלבן (פלנינה). באמצע המאה ה-16 השתייכה העיירה המבוצרת של קריינבורג ליוהאן פון קיסל וכונתה בהמשך קיזלשטיין.

אחרי היפרדותה מקרינתיה ב-1040, שמרה קרניולה יחסים הדוקים עם המרקיזות זאן (או של סאווה - סאווינסקה קריינה) ועם איסטריה. גבולותיה עברו שינויים תכופים. המרקגרפים האוטונומיים הראשונים שלה היו הרוזנים הבווארים זמפט-אברסברג שתבעו החל משנת 1036 את הבעלות גם על החלקים מדרום לסאווה של המארק זאן המיושבים על ידי סלאבים. ב-1058 עלה על כס המרקיזות אולריך מוויימאר-אורלמינדה, שכיהן קודם כמרקגרף באיסטריה. ב-1063 הוא סיפח על חשבון הקרואטים רצועה צרה בקצה הצפוני של החוף הדלמטי עם החלק הצפוני של מפרץ קוורנר, המפרץ של פיומה-רייקה. רצועה זו שבין רייקה לברשץ קיבלה את השם "מראניה".

החל משנת 1077 שלטון הרוזנים מווימאר הוחלף על ידי בפטריארכים מאקווילאה. הם נותרו רשמית מרקגרפים של קרניולה עד שנת 1282. החל מ-1086 על השלטון בפועל התחרו כמה הפקידים הבכירים וכמה משפחות שועים:בני אפנשטיינר, הרוזנים אנדכס-מראן, בני וייכסלברג והרוזנים מגוריציה. הבנברגר האחרון, פרידריך השני של אוסטריה, התחתן ב-1229 עם אגנס לבית אנדכס ומראניה וקנה את האחוזות הבישופיות בפרייזינג. באותה תקופה משפחה נוספת - בני שפאנהיימר - התערבה גם היא במאבק על הכוח במרקיזות.

Sorica Oberkrain Slowenien 20092009 40

סוריצה בקרניולה העליונה/ צארץ

SvRok-Zuzemberk1

סווטי רוק בגבעות הדרומיות של קרניולה התחתונה

Bela krajina Kolpa

קולפה - בקרניולה הלבנה

Bela krajina v Sloveniji

קרניולה הלבנה

הערות שוליים

  1. ^ ויקיטקסט - ברית לונדון, בתרגום לספרדית
אגם בלד

אגם בלד (בסלובנית: Blejsko jezero, בגרמנית: Bleder See או Veldeser See) הוא אגם באלפים היוליאניים, באזור קרניולה עילית שבצפון-מזרח סלובניה סמוך לעיירה בלד. האגם מהווה יעד תיירותי חשוב בסלובניה.

איליריה

איליריה (ביוונית: Ἰλλυρία, או איליריס Ἰλλυρίς; לטינית Illyria וגם Illyricum כשמה של פרובינקיה רומית; אלבנית: Iliria - שמקורו לפי המסורת האלבנית מהמילים האלבניות i lirë "חופשי") היא חבל ארץ קדום במערב הבלקן ולאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי. מקור השם בשבטים האילירים שהיו בין תושביו הקדומים של האזור. עם זאת, המינוח אילירים מתייחס לקבוצה של עמים או שבטים אשר המכנה המשותף העיקרי ביניהם היה העובדה כי דיברו שפות איליריות. עמים אלה לא הגדירו את עצמם באופן משותף כאילירים. קיימת כיום הסכמה כי האילירים היו למעשה עם אחד אשר ישב באזור החופף כיום לאלבניה ומונטנגרו, וכי היוונים היו אלה אשר העניקו את הכינוי הגורף "אילירי" לעם זה, ולעמים נוספים אשר ישבו לאורך חופי הים האדריאטי עד מישורי הונגריה כמו הדאלמטים, הליבורנים והפנונים.

המינוח "איליריה" שימש במשך ההיסטוריה להגדרת ישויות לאומיות עצמאיות ויחידות אדמיניסטרטיביות שונות, ובהתאם לכך השתנו גבולותיו ושטחו. החל בתקופה הרומית יצא המינוח בהדרגה משימוש, אך במאה ה-19 נעשה בו שוב שימוש על ידי הצרפתים וחוגים לאומיים אשר תמכו בשחרורו של הבלקן משליטה אוסטרו-הונגרית ועות'מאנית. כיום, שוב אין משתמשים במינוח לשם הגדרת תא שטח גאוגרפי.

בוחינסקה ביסטריצה

בוחינסקה ביסטריצה (בסלובנית: Bohinjska Bistrica, בגרמנית: Wocheine Feistrit) היא עיירה ברשות המקומית בוחין, באזור קרניולה עילית שבצפון מערב סלובניה.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

גראץ

גראץ (בגרמנית: Graz, בסלובנית: Gradec) היא העיר השנייה בגודלה באוסטריה, בעלת אוכלוסייה של 291,890 איש, נכון לשנת 2010. היא בירת המדינה הפדרלית שטיריה (בגרמנית: שטַיֶירמַרְק). לעיר יש מסורת ארוכת ימים בתור "עיר של סטודנטים", כיוון שנמצאות בעיר לא פחות מ־4 אוניברסיטאות ושתי אוניברסיטאות למדעים בעלות למעלה מ־50,000 סטודנטים. "העיר הישנה" של גראץ היא אחת ממרכזי הערים המשומרות ביותר במרכז אירופה, והיא נכללת ברשימת אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. ב־2003 הוכרזה גראץ כבירת התרבות האירופית לאותה השנה. העיר נחשבת בפני עצמה כאחד ממחוזות שטיריה.

דומז'אלה

דומז'אלה (בסלובנית: Domžale) היא עיר במרכז סלובניה באזור קרניולה עילית. במרחק 15 קילומטרים מזרחית לבירה ליובליאנה. אוכלוסיית העיר מונה כ-32,000 תושבים.

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918. הקיסרות נוצרה מאיחוד פדרטיבי של ממלכת הונגריה ושל קיסרות אוסטריה, תחת שלטונו של בית הבסבורג.

הניצוץ או התירוץ, שהביא לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא הרצח הפוליטי ב-28 ביוני 1914 של היורש לכס המלוכה של אוסטרו-הונגריה, פרנץ פרדיננד הארכידוכס האוסטרי, בסרייבו. חודש לאחר מכן הכריזה האימפריה האוסטרו הונגרית מלחמה על סרביה ובכך פתחה רשמית במלחמת העולם. האימפריה קרסה כאחת מתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה.

הקונפדרציה הגרמנית

הקונפדרציה הגרמנית (בגרמנית: Deutscher Bund) הייתה איחוד רופף של מדינות במרכז אירופה, אשר נוסד בקונגרס וינה (1815) והתקיים במשך כיובל שנים, עד שנת 1866. ביסוד האיחוד עמד הצורך לארגן מחדש את מדינות האימפריה הרומית הקדושה, אשר קרסה בשנת 1806. בשנים שלאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ועד לתבוסתו הסופית של נפוליאון בווטרלו בשנת 1815, אוגדו המדינות הללו בקונפדרציה של הריין.

שטח הקונפדרציה הגרמנית היה זהה במידה רבה לשטח האימפריה בזמן המהפכה הצרפתית (מלבד השטח שבו נמצאת בלגיה). מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבתקופת האימפריה מנה מאות בודדות, קוצץ לכשלושה תריסרים בלבד. עם זאת, המדינות זכו לריבונות מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. הן קשרו עצמן בברית הגנה משותפת והחזיקו יחדיו בביצורים במיינץ, לוקסמבורג, רשטאט, אולם ולנדאו. אספה פדרלית התכנסה באופן קבוע בעיר פרנקפורט.

הקונפדרציה קרסה בשנת 1866 לאחר המלחמה האוסטרו-פרוסית, ותחתיה הוקמה הקונפדרציה הצפון-גרמנית. כל מדינות הקונפדרציה הגרמנית נעשו חלק מהאימפריה הגרמנית של אוטו פון ביסמרק לאחר איחוד גרמניה בשנת 1871, להוציא את אוסטריה, לוקסמבורג, לימבורג וליכטנשטיין.

יהדות סלובניה

יהדות סלובניה היא אחת מקהילות יהדות יוגוסלביה המתקיימת בצפון הבלקן, באזור סלובניה של היום.

העדויות המוצקות הראשונות להגעה מאסיבית של יהודים לאזור סלובניה הן מהמאה ה-12, חלקם דוברי איטלקית וחלקם פליטי מסעות הצלב. בתקופה זו הוקמו קהילות במריבור, גוריציה, קרניולה וקרינתיה.

התפרצות מגפת הדבר במאה ה-14 הביאה לגלי פוגרומים קשים ביהודי סלובניה ובשנת 1515 החל גירוש היהודים מערי סלובניה לכפרים בקצוות המדינה ולהונגריה, איטליה וגרמניה. התהליך נמשך עד לשנת 1816, אז הוקמה "הפרובינציה האילירית" על ידי צרפת בעקבות המלחמות הנפוליאוניות. בתקופה זו שימשה ליובליאנה בירת הפרובינציה והיהודים נהנו משגשוג ופריחה, שנמשכו גם לאחר כיבוש השטח על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בשנת 1910 ישבו בסלובניה כ-190 יהודים אשר תחת השלטון האוסטרו-הונגרי נהנו מזכויות משפטיות שלא זכו להן עד אותה העת.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה הפכה סלובניה לחלק משטחה של יוגוסלביה ובין מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בסלובניה בעיקר עקב הגירה למדינה. בתקופה זו נבנו בסלובניה בתי כנסת ובתי ספר יהודיים. תהליך זה נפסק בשנת 1941 עם הכיבוש הגרמני. רבים מיהודי סלובניה נשלחו לאושוויץ-בירקנאו וחלקם נלקחו למחנות ריכוז בשטחי איטליה. היו בין היהודים שהצטרפו לפרטיזנים ולמחתרת הסלובנית.

לאחר סוף המלחמה הוקמה קהילה מחודשת בליובליאנה. על פי סקר אחרון משנת 2005, בסלובניה חיו 99 יהודים בשנת 2002. לאחרונה הוקם בית כנסת ומרכז יהודי קהילתי חדש.

ב-1999 הוכתר על ידי הקהילה היהודית הרב אריאל חדד לרבה הראשי של המדינה ותפקידו מוכר על ידי הממשלה. הרב חדד הוא שליח חב"ד בטריאסטה שבאיטליה הסמוכה ומגיע לליובליאנה כמה פעמים בחודש.

כתר בוהמיה

כתר בוהמיה (בצ'כית: Země Koruny české, בגרמנית: Länder der Böhmischen Krone, בלטינית: Corona regni Bohemiae), הייתה איחוד קבוע של תארים שונים ומדינות שהיו שייכות למלך בוהמיה, בתחומי האימפריה הרומית הקדושה.

ליובליאנה

ליובליאנה (בסלובנית: Ljubljana (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בסלובניה.

ליפיצה (סז'נה)

ליפיצה (באיטלקית: Lipizza) הוא כפר ברשות המקומית סז'נה שבסלובניה, סמוך לגבולה עם איטליה. הכפר ליפיצה נחשב כיעד תיירות מרכזי בסלובניה, וידוע בחוות הרבעת הסוסים שנמצאת בו, בה פותח גזע הסוסים ליפיצן.

מקור השם של הכפר הוא מהמילה הסלובנית "lipa" שמשמעותו עץ הטיליה. מין של עץ זה נפוץ באזור, והוא סמל לאומי בסלובניה.

לסצה

לסצה (בסלובנית: Lesce) היא עיירה בסלובניה הנכללת בתחומי הרשות המקומית רדובליצה, באזור קרניולה עילית, בחלקה הצפוני-מערבי של המדינה. העיירה היא מרכז תעשייתי ותיירותי.

לסצה יושבת על הכביש המהיר E61 המקשר בין הבירה ליובליאנה למעבר הגבול סלובניה-אוסטריה. העיירה צמודה מצפון לעיירה רדובליצה והיא קרובה לאגם בלד. בעיירה תחנת הרכבת "לסצה-בלד".

לסצה היא אחד היישובים הקדומים ביותר באזור, והיא נזכרת לראשונה בכתובים במסמך משנת 1004 יחד עם בלד ובוהין. במרכז העיירה העתיקה כנסייה המוקדשת לחג עליית מרים. במקור הייתה כנסייה גותית עם שרידים של ציורי קיר מהמאה ה -14 על צידה החיצוני, אך היא שונתה במידה ניכרת במאה ה-17 לעבר סגנון הבארוק.

בתחומי העיירה שדה התעופה לסצה-בלד ואתר קמפינג גדול.

נובו מסטו

נובו מסטו (בסלובנית Novo mesto; פירוש: העיר החדשה) היא עיר בדרום סלובניה. העיר משתרעת לחופי נהר הקרקה, בקרבת הגבול עם קרואטיה, ומשמשת כמרכז כלכלי ותרבותי של חבל הארץ קרניולה תחתית. אוכלוסיית העיר מונה כ-40,000 תושבים. אחת מילידות העיר, היא מי שתהיה לימים הגברת הראשונה של ארצות הברית, מלניה טראמפ.

פוסטוינה

פוסטוינה (בסלובנית: Postojna, בגרמנית: Adelsberg, באיטלקית: Postumia) היא עיר השוכנת בדרום-מערב סלובניה, ומרוחקת כ-35 קילומטרים מטריאסטה שבאיטליה. העיר משמשת כבירת אזור נוטרנסקו-קראשקה, ונפת פוסטוינה.

העיר שוכנת לגדת נהר הפיווקה (Pivka), סמוך לה נמצאת מערת פוסטוינה, אחת מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בסלובניה.

קראן

קראן (בסלובנית: Kranj) היא העיר הרביעית בגודלה בסלובניה. אוכלוסייתה מונה כ-55,000 תושבים. העיר ממוקמת כ-20 ק"מ צפון מערבית מליובליאנה במחוז קרניולה. העיר נמצאת בגובה 386 מ' מעל פני הים, ובנויה סביב נקודת המפגש של נהרות הסאווה והקוקרה.

קראן הוזכרה כעיר בשנת 1256. בקראן נמצא קבר המוני מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. מספר הקבורים אינו ידוע, וגם לא זהותם - ייתכן שהיו אסירים גרמנים, חיילי משמר המולדת הסלובני ששבו מאוסטריה או אזרחים סלובנים מקומיים. העיר העתיקה של קראן נשמרה עד היום כעיר מקורית מימי הביניים.

שקופיה לוקה

שקופיה לוקה (בסלובנית: Škofja Loka (מידע • עזרה); בגרמנית: Bischoflack, בישופלאק) היא עיירה בצפון-מערב סלובניה באזור קרניולה עילית. העיירה היא אחד היישובים שהוקמו בימי הביניים בסלובניה המשמשים מוקד משיכה לתיירים.

תיירות בסלובניה

תיירות היא ענף בכלכלתה של סלובניה. בשנת 2017 ביקרו בסלובניה כ-3,000,000 תיירים שלנו כ-7,300,000 לינות לצד תיירות הפנים שרשמה כ-3,800,000 לילות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.