קרן היסוד

קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

מנכ"ל הקרן הוא גרג מייזל.

קרן היסוד
United Israel Appeal
סמליל קרן היסוד
אגף קרן היסוד בבית המוסדות הלאומיים
אגף קרן היסוד בבית המוסדות הלאומיים
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש סם גרונדוורג
מנכ"ל גרג מייזל
תאריך הקמה 1920
https://www.kh-uia.org.il/en/Pages/default.aspx
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926)

היסטוריה

הקמת הקרן

קרן היסוד נוסדה בוועידה השנתית של ההסתדרות הציונית העולמית שנערכה בלונדון ביולי 1920 במטרה להוות את הזרוע לגיוס הכספים של התנועה הציונית. מניפסט קרן היסוד מ-1920 שיקף את נחישותו והחלטיותו של הארגון הציוני החדש: "הגיעה העת לריכוז המאמץ היהודי למען ייסוד הבית היהודי הלאומי". קרן היסוד אחראית למימון העלייה וההתיישבות בארץ ישראל.

לפני הקמת קרן היסוד, איסוף הכספים למען פעילות ההסתדרות הציונית נעשה על ידי "קרן הגאולה", שהתאפיינה בפעולות גבייה נקודתיות וזמניות. בשונה מהנהוג עד הופעתה ביססה קרן היסוד את מערך הגבייה על הטלת מס-חובה שנתי קבוע, על בסיס רעיון המס התנכ"י (מעשר). רעיון זה השתנה בהמשך למגבית שנתית לגיוס הכספים לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, שהפכה לגוף הכלכלי המרכזי שפעל להקמת תשתית המדינה שבדרך ופיתוחה.

ב-23 במרץ 1923 נרשמה קרן היסוד באנגליה, כחברה שמטרותיה העיקריות הן לפעול לקידום הגשמת רעיון הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, כפי שנוסח בהצהרת בלפור (1917). מעבר למגביות המבוססות הרחיבה קרן היסוד כל העת את פעילותה בגיוס כספים גם דרך תרומות, הלוואות, מתנות, הכל למימון הקמת היישוב בארץ ישראל, בניינו וחיזוקו.

בשנת 1926 עבר המשרד הראשי של קרן היסוד מלונדון לירושלים, ובשנת 1929 הוקמה הסוכנות היהודית - הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. שני הארגונים החלו שותפות היסטורית, שממשיכה עד היום.

שנות השלושים

קרן היסוד נחלצה לעזרתם של אלפי יהודים, אשר נמלטו מרדיפות באירופה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933), ועזרה להם להתיישב בארץ ישראל. היא הקימה מעל 900 יישובים עירוניים וכפריים, וסיפקה בכך דיור ותעסוקה למתיישבים החדשים.

קרן היסוד סייעה גם במימון צעדיהם הראשונים של רבים ממוסדות המדינה העכשוויים, כגון האוניברסיטה העברית בירושלים, אל על, חברת החשמל, סולל בונה ומפעלי ים המלח. היא תרמה תרומה חשובה לפיתוח מוסדות ותיקים יותר, כמו בנק לאומי ובית הספר לאמנות בצלאל. היא תמכה בהקמת התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתיאטרון הלאומי "הבימה" ומוסדות תרבותיים אחרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר סוף מלחמת העולם השנייה מימנה קרן היסוד את העלייה ההמונית של ניצולי השואה ולאחר מכן של יהודי ארצות האסלאם. הוקמה התיישבות חקלאית ענפה, ופותחה תשתית חינוכית, תעשייתית ותרבותית רחבה, שתרמה להקמת מדינת ישראל ב-1948

במרץ 1948 נפגעו משרדי קרן היסוד בפיגוע טרור נגד בית המוסדות הלאומיים. 11 איש נהרגו בפיצוץ מכונית תופת, ובהם מנהל קרן היסוד, לייב יפה.

בשנת 1956 נחקק בכנסת חוק קרן היסוד, תשט״ז–1956, שהכיר בקרן היסוד כזרוע הרשמית לגיוס כספים למען מדינת ישראל. קרן היסוד נותרה ארגון גיוס הכספים היחיד הפועל על פי חוק של הכנסת.

מאז נטלה קרן היסוד על עצמה את האחריות לקידום שורה של נושאים לאומיים רבי חשיבות. תורמי קרן היסוד הושיטו יד במימון כל פעולות ההצלה החשאיות של המדינה. בנוסף מילאה קרן היסוד תפקיד מרכזי בפיתוח החברתי של הארץ, תמכה בקליטתם של מעל 3 מיליון עולים חדשים, עמדה לצידם של 300,000 נערים בכפרי נוער, שיקמה קרוב ל-100 שכונות חלשות באמצעות פרויקט שיקום שכונות, והקימה מעל ל-1400 פרויקטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים בכל הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה בנגב ובגליל.

הקמת החטיבה לדור המשך

בשנת 1971 הקים צבי רביב את החטיבה לדור ההמשך בקרן היסוד שמטרתה הייתה גיבושו של דור צעיר של מנהיגים (בגילאי 25–40) כדי לשמר ולהבטיח את הישרדותה של קרן היסוד לאורך זמן. החטיבה יזמה קיומן של תוכניות לפיתוח מנהיגות באוסטרליה, באירופה, בדרום אמריקה ובדרום אפריקה. בשנת 1972 קיימה החטיבה את המפגש האירופי הראשון של דור ההמשך במינכן, בו השתתפו נציגים מכל רחבי אירופה. מפגשים אזוריים קוימו בשנים שלאחר מכן בלימה, בסאו פאולו, בבריסל, בלונדון ובאמסטרדם. בשנת 1977 התארגנה משלחת עולמית של דור ההמשך תחת הכותרת "יחדיו 77" בה השתתפו כ-280 משתתפים מ-5 יבשות. משלחת זו נתנה דחיפה עצומה לפעילות דור ההמשך, ומשלחת המשך בשנת 1979 כבר מנתה כ-500 משתתפים. הפעולה החינוכית והמנהיגותית נמשכה והתעצמה באמצעות תוכניות "פיתוח מנהיגות" פרטניות למספר רב של מדינות ובמקרים מסוימים תוכניות אשר עוצבו לפי אופיין של קהילות ממוצא שונה.

בשנת 1981 ארגן דור ההמשך בציריך בראשותו של ארתור מאייר סומר וד"ר דוד פדר כינוס אירופאי בדאבוס, תחת הכותרת "הפסטיבל האירופאי הראשון של דור ההמשך" בפסטיבל נטלו חלק כ-650 משתתפים. במאי 1982 אורגן המפגש השני בדאבוס ובו השתתפו כבר כ-950 משתתפים. בשנת 1982 סיים צבי רביב את תפקידו והעבירו לרב עדי סולטאניק. תוכניות לפיתוח מנהיגות, כינוסים אזוריים, משלחות ארציות ומקומיות, חילופי מרצים ומשלחות "יחדיו" המשיכו להגיע לישראל.

הנהגת קרן היסוד

בשנת 1926 מונו לעמוד בראש הלשכה המרכזית של קרן היסוד לייב יפה וארתור מנחם הנטקה. בשנת 1935 הצטרף אליהם קורט בלומנפלד[1]. בשנת 1937 כיהנו בדירקטוריון של קרן היסוד לייב יפה, ארתור מנחם הנטקה, יוסף שפרינצק, ג'ורג' הלפרין, שלמה קפלנסקי וד"ר אהרן ברט[2].

בשנת 1951 הוצע מבנה חדש להנהגת קרן היסוד. על פי ההצעה, תקום מועצה כללית של נציגים מארצות שונות, דירקטוריון של 13–15 חברים ושני יושבי ראש הסוכנות היהודית יכהנו בנשיאות הקרן[3].

תפוצה עולמית ודרכי פעילות

קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל מפעילה כיום 60 מגביות (מפעלי התרמות) ב-47 מדינות המחולקות לפי ארבעה אזורים: אירופה, אמריקה הלטינית, המדינות הדוברות אנגלית והמזרח. נציגי קרן היסוד, מנהיגיה המקומיים ומתנדביה, הם הכוח המניע של ארגון גיוס הכספים העיקרי מחוץ לגבולות ארצות הברית. במסגרת רבות ממגביות אלו פועלות גם חטיבות נשים וחטיבות לפיתוח מנהיגות צעירה. בנוסף לגיוס כספים באמצעות תרומה שנתית, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל מציעה לתורמיה אפשרות ל"נתינה מתוכננת" באמצעות צוואות ועיזבונות המשמשים ליצירת קרנות.

משימות קרן היסוד

משימותיה ההיסטוריות הבסיסיות של קרן היסוד - הצלה, עלייה, העצמת עולים, פיתוח התשתית החברתית של מדינת ישראל והבטחת העתיד הקולקטיבי של העם היהודי ממשיכות. עם זאת, קרן היסוד מתאימה את פעילותה לצרכים החדשים שהופיעו בשנים האחרונות, ובראשם צמצום פערים חברתיים בישראל, סיוע לקורבנות טרור ועזרה לנוער בסיכון. בין הפעילויות והפרויקטים הנתמכים:

לקריאה נוספת

  • אברהם אוליצור, ההון הלאומי ובניין הארץ : עובדות ומספרים: תרע"ח - תרצ"ז, 1937 - 1918, ירושלים : הלשכה הראשית של קרן היסוד, ת"ש 1939.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ליאו הרמן, ליובלו של ד"ר ארתור הנטקה, דבר, 5 במרץ 1944
  2. ^ במגבית קרן היסוד, דבר, 22 בפברואר 1937
  3. ^ הוגדרו תקציבי המחלקות של הסוכנות היהודית, דבר, 4 בספטמבר 1951
אהרן ברט

ד"ר אהרן בָּרט (26 במרץ 1890, ה' בניסן ה'תר"ן – 2 ביוני 1957, ג' בסיוון ה'תשי"ז) היה עורך דין, בנקאי ומחבר ספרים במחשבת ישראל. בשנים 1947–1957 שימש מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, שבמהלך תקופה זו שינה את שמו לבנק לאומי לישראל. עם קום מדינת ישראל היה ברט אחד משני החותמים על שטרי הכסף הראשונים של מדינת ישראל.

ברט היה אחד האנשים המרכזיים בקרן היסוד, ובפעילותו היה קשור גם לתנועת הפועל המזרחי. בשנת 1954 חיבר את הספר "דורנו מול שאלות הנצח", שהיה ספר פופולרי בתחום מחשבת ישראל בקרב הנוער הדתי לאומי במחצית השנייה של המאה ה-20.

אוצר התיישבות היהודים

אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת אחזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017. בראשית המאה העשרים נמכרו מניות החברה ליהודי התפוצות, שחלק מהם נפטרו או נספו בשנות השואה. כיום החברה היא חברה פרטית. על פי דוחותיה הכספיים האחרונה שהוגשו לבורסה במרץ 2017, החברה עוסקת בשני תחומי עיסוק: השקעות פיננסיות בניירות ערך הנסחרים בבורסה וייזום, פיתוח, הקמה וניהול של מתקנים ופרויקטים לייצור חשמל סולארי. בעלי השליטה בחברה הם ההסתדרות הציונית, קרן היסוד והאפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל.

אליעזר זנדברג

אליעזר (מוּדי) זנדברג (נולד ב-21 בפברואר 1962 בחיפה) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן בעבר כשר וכחבר הכנסת. שימש יושב ראש קרן היסוד בין השנים 2010–2018.

אריה לייב יפה

אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.

בית המוסדות הלאומיים

בית המוסדות הלאומיים הוא מבנה שנבנה עבור המוסדות הלאומיים בשכונת רחביה שבירושלים, רחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב הקרן הקיימת, והפך לסמל של המדינה היהודית שבדרך עד הקמתה.

הפיגוע שבוצע במבנה ב-11 במרץ 1948 היה החמור בפיגועי מלחמת העצמאות עד לאותה עת, והפך לציון דרך באירועי מלחמת העצמאות. ממרפסת בניין זה הכריזו חברי מועצת העם, אשר שהו בירושלים הנצורה ולא יכלו להגיע להכרזת העצמאות על הקמת מדינת ישראל שהתקיימה בבית דיזנגוף שבתל אביב. במבנה, שבנייתו הושלמה בשנת 1936, נערכו הישיבות הראשונות של הכנסת; נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן הושבע בו, ומשרד ראש ממשלת ישראל היה בבניין עד שעבר למשכנו הנוכחי בשנת 1962.

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.

בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של עסקנים, אנשי מקצוע ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל. כתשתית לקראת הקמת המדינה, ולביצוע פעולות מדיניות לקידום הציונות. המוסדות הלאומיים ממשיכים לפעול עד ימינו, אך תפקידם ומעמדם השתנו בעקבות הקמת המדינה.

במוסדות הלאומיים נכללים:

ההסתדרות הציונית העולמית

לפני הקמת המדינה שימשה כמעין ממשלה שבדרך.

מאז קום המדינה עוסקת בעידוד העלייה, בהידוק הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות ובחינוך ציוני ויהודי התפוצות.

הסוכנות היהודית

לפני הקמת המדינה ייצגה את העם היהודי בפני ממשלת בריטניה, בעלת המנדט על ארץ ישראל.

מאז קום המדינה ממשיכה לעסוק בנושאי עלייה וקליטה, התיישבות וחקלאות.

הקרן הקיימת לישראל

לפני הקמת המדינה עסקה ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן.

מאז קום המדינה עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים והכשרת קרקע.

קרן היסוד

עד לקום המדינה - הזרוע הכספית של הנהגת היישוב.

מאז קום המדינה התרכזה קרן היסוד במימון העלייה וקליטת העולים ובמימון פעולות הסוכנות היהודית.עד כינון האספה הלאומית היה עיקר הפעילות הארגונית בידי ההנהלה הציונית

שקיימה מגעים עם השלטון המנדטורי בארץ ישראל ובבריטניה ועם מוסדות חבר הלאומים.

המוקד העיקרי היה בלונדון, שם ניהלו ויצמן וחברי ההנהלה את עיקר פעילותה.

מוקד שני, חלש יותר, היה בירושלים, שבה ישבו נציגי ההנהלה הציונית, כמו קולונל קיש.

הסניף בירושלים ניהל מגע עם ממשלת המנדט, כשהוא כפוף להוראות המרכז בלונדון.

דוגמאות נוספות למוסדות לאומיים:

אספת הנבחרים

הועד הלאומי (שימש מעין ממשלה ל"מדינה שבדרך"),

הרבנות הראשית (טיפלה בענייני הדת; בתי כנסת, שחיטה, קבורה),

הסוכנות היהודית.

פעילות המוסדות הלאומיים הייתה מותנית אמנם בקבלת היתרים מהשלטון הבריטי,

עם זאת, חיזקו המוסדות הלאומיים את התחושה של מעין מדינה ריבונית ויצרו בסיס משותף ליישוב

למרות פיצולו האידאולוגי.

הסוכנות היהודית

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל. לסוכנות היהודית ישנה שותפות אסטרטגית עם ממשלת ישראל ומעמדה החוקי והציבורי ייחודי ומעוגן ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950. הסוכנות פועלת מכספי תרומות ובשותפות עם תורמים מרחבי העולם ומישראל. משרדה הראשי של הסוכנות היהודית שוכן בבית המוסדות הלאומיים בירושלים.

הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1929 כזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. על פי סעיף 4 בכתב המנדט הסוכנות היוותה לשכת קשר בין היישוב היהודי בארץ ישראל (פלשתינה-א"י) לבין המנדט הבריטי. בפועל, הייתה הסוכנות בתקופת המנדט הבריטי מוסד השלטון של היישוב היהודי.

עם הקמת המדינה הועברו תפקידי ניהול המדינה לממשלת ישראל, והסוכנות היהודית מתמקדת כיום בשלושה תחומי עשייה עיקריים:

עידוד עלייה, סיוע לעולים בימים הראשונים לעלייתם באמצעות מערך תמיכה רחב.

חינוך יהודי-ציוני בקהילות העולם (פורמלי ובלתי פורמלי) וקשר עם יהדות העולם.

חיזוק הקהילה היהודית בישראל.לצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, קיימת קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לבין הסוכנות.

הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

הקו הכחול הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בירושלים. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016.אורכו של הקו הוא כ-20 קילומטר שלאורכם יוקמו 42 תחנות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 90 קרונות, שמהווים 45 רכבות.

הקונגרס הציוני העולמי

הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

צירי הקונגרס הם נציגים נבחרים מהפדרציות הציוניות בכל העולם, שחבריהן חברי ההסתדרות הציונית על פי מפתח של מפלגות, תנועות וארגונים שונים. חברי הקונגרס מקיימים דיונים בנושאים העומדים על הפרק, קובעים את התקציב והחוקה, ובוחרים את חברי מוסדות התנועה, כגון ההנהלה הציונית והוועד הפועל הציוני, המופקד על ניהול התנועה הציונית.

הקונגרס הציוני העולמי הראשון התכנס בשנת 1897 בבזל, ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. היה זה הבנקאי היהודי-הולנדי יעקובוס קאן (Jacobus Henricus Kann) שהעמיד לראשונה לרשותו של הרצל והתנועה הציונית את המימון והקשרים הפוליטיים הדרושים לקיום הקונגרסים הציונים ולהגשמת הרעיון הציוני. מאז התכנס הקונגרס מדי שנה-שנתיים, באחת ממדינות אירופה, ודן בעניינים שונים בנוגע לדרכה ופעילותה של התנועה הציונית. לאחר הקמת מדינת ישראל ב-1948 פחתה מאוד השפעתו, והוא מתכנס בירושלים, מדי ארבע שנים.

ז' באב

ז' באב הוא היום השביעי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

ז' בתמוז

ז' בתמוז הוא היום השביעי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

כיכר צרפת

כיכר צרפת או בכינויה הרווח כיכר פריז, היא כיכר מרכזית בירושלים. הכיכר מחברת את הרחובות המלך ג'ורג', אגרון, קרן היסוד, בן מיימון ורמב"ן שברחביה.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

רחביה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים ב-2016 בשכונה התגוררו 7,710 תושבים.

רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)

רחוב המלך ג'ורג' החמישי (ידוע גם כ-קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בירושלים. הרחוב נחנך בימי המנדט הבריטי, במלאת שבע שנים לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי בראשות אלנבי, ונקרא על שם המלך הבריטי באותה העת – המלך ג'ורג' החמישי.

שותפות ביחד

שותפות ביחד (באנגלית: Partnership 2Gether, לשעבר שותפות 2000 או Partnership 2000) היא יוזמה המקשרת בין 550 קהילות בכל העולם באמצעות 45 אזורי שותפות בישראל. תוכנית שותפות 2000 של הסוכנות היהודית הוקמה בשנת 1994 והיא מהווה דוגמה לשיתוף הפעולה המתמשך בין הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) ומגבית קרן היסוד.

כמאמץ מקומי בעל השפעה לאומית, כל שותפות במסגרת התוכנית מספקת את ההזדמנות לחיבור בין קהילות בארץ ובחו"ל. בתוך כך נרקמות ומשגשגות גם מערכות יחסים בינאישיות, באמצעות תהליך קהילתי משותף. יותר מ-10,000 מתנדבים עובדים יחדיו מדי שנה, בוחנים נושאים בעלי חשיבות מעלים לדיון תגובות מהשטח, קובעים אבני דרך, מציבים יעדים ומגדירים תקציבים להשגתם. המעורבות ושיתוף הפעולה יוצרים הפריה ותרומה הדדית בעיקר בתחומים ערכיים קהילתיים וחינוכיים ומספקים קרקע פורייה לפיתוח כלכלי.

תלמי יפה

תַּלְמֵי יָפֶה הוא מושב שיתופי במישור החוף הדרומי, ליד העיר אשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון.

היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מפולין ורומניה כקיבוץ של תנועת העובד הציוני ובשנת 1961 הפך למושב שיתופי לאחר שהפסיקו להגיע אליו גרעינים מטעם תנועת העובד הציוני והיה חשש שהמקום יינטש. האישור להפיכת הקיבוץ ניתן למרות התנגדות הסוכנות היהודית, בגלל הוצאות הבינוי הכרוכות בשינוי, בגלל היות המקום יישוב ספר.

שמו של היישוב הוא על שמו של אריה לייב יפה שהיה מראשי קרן היסוד ונהרג בהתפוצצות מכונית תופת שהחדירו ערבים לשטח בית המוסדות הלאומיים בירושלים.

בשנת 2012 קלט היישוב 28 משפחות שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות מהיישוב אלי סיני שהיה בצפון רצועת עזה.

ישראל מוסדות ממשלתיים בישראל
כלכלה המוסד לביטוח לאומישירות התעסוקהרשות התחרותבנק ישראלרשות המסים בישראלרשות ניירות ערךהלשכה המרכזית לסטטיסטיקהמכון התקנים הישראלירשות החברות הממשלתיותהרשות הלאומית להסמכת מעבדותרשות שוק ההון ביטוח וחיסכוןרשות החדשנות סמל מדינת ישראל
תחבורה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכיםנתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‏ (מע"צ)חברת נמלי ישראלרשות שדות התעופהרשות התעופה האזרחיתרשות הספנות והנמליםרכבת ישראלהרשות הארצית לתחבורה ציבוריתנת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
אנרגיה ומים רשות החשמלרשות הגז הטבעיהרשות הממשלתית למים ולביובהשירות המטאורולוגי הישראלי
סביבה רשות מקרקעי ישראלקרן קיימת לישראל • קרן היסוד • רשות הטבע והגניםרשות העתיקות
בינוי ושיכון המרכז למיפוי ישראלהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
דת הרבנות הראשית לישראלהרשות הארצית לשירותי דת
תקשורת רשות השידורתאגיד השידור הישראליהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיוהמועצה לשידורי כבלים ושידורי לווייןדואר ישראלרשות לאומית לתקשורת (עתידי) • ארכיון המדינה
חברה רשות השירות הלאומי-אזרחיהרשות לשיקום האסיררשות האוכלוסין וההגירההרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהולהרשות לקידום מעמד האישהמבקר המדינה
בריאות רשות בתי החולים הממשלתיים (בעבר)
משפטים רשות התאגידיםרשות האכיפה והגבייההרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרורהיחידה הממשלתית לחופש המידעהרשות להגנת הפרטיות
חינוך המועצה להשכלה גבוהה
ביטחון פנים שירות בתי הסוהרהרשות הארצית לכבאות והצלההרשות להגנה על עדיםרשות חירום לאומית (בעבר)
ביטחון רשות מעברים יבשתייםהרשות לפינוי מוקשים
ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראל • קרן היסוד • מינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.