קרל הגדול

קרל הגדוללטינית: Carolus Magnus, בצרפתית מודרנית: Charlemagne, מבוטא "שארלמאן"; ‏2 באפריל 742/7 - 28 בינואר 814) היה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים. קרל היה בנם של ברטארדה מלאן ופפין הגוץ וחלק מהשושלת הקרולינגית. היה מלך הפרנקים בשנים 814-768, מלך לומברדיה בשנים 814-774. הוכתר לקיסר הרומאים (Imperator Augustus Romanorum) ברומא ב-25 בדצמבר 800 על ידי האפיפיור לאו השלישי, ועקב כך נחשב בדיעבד לקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, כשהוא מחזיק כתואר "מלך הפרנקים" והתואר "הקיסר אוגוסטוס" במקביל אם כי אימפריה זו הוקמה זמן רב אחרי מותו. בעקבות כיבושיו הוא שלט על ממלכה שהשתרעה על רוב מערב אירופה.

קרל הגדול
Karl der Große
Charles Ier le Grand ou Charlemagne
לידה 2 באפריל 742 או 747
הרסטל , האימפריה הפרנקית
פטירה 28 בינואר 814
אאכן, האימפריה הפרנקית
מקום קבורה גרמניה קתדרלת אאכן
בת זוג דסידרטה (770-771)
הילדגרד (771-783
פסטרדה (784-794)
לויטגרד (794-800)
שושלת השושלת הקרולינגית
Charlemagne and Pope Adrian I
קרל הגדול עם האפיפיור אדריאנוס הראשון

שמו

כינויו של קרל הגדול בעברית מושפע משמו בגרמנית: Karl der Große (זה האחרון נובע מן הכינוי בלטינית Carolus Magnus). שמו באנגלית של קרל הגדול - Charlemagne (מבוטא: "שארלמאן") מושפע מן הנוסח של שמו בצרפתית עתיקה, לפי הלטינית Carolus Magnus, והוא זהה לשמו בצרפתית גם עכשיו, אם כי ניתן לכנותו גם Charles le Grand, כמו בהולנדית: Karel de Grote. באיטלקית ובספרדית נהוג לקרוא לו Carlomagno. בשפות סלאביות רבות ובהונגרית, המונח ל"מלך" נלקח מן השם הגרמני של קרל הגדול -король -"קורול" ברוסית, král בצ'כית, kralj בסרבו-קרואטית, król בפולנית, király בהונגרית (דרך שפות סלאביות).

רקע

השושלת הקרולינגית

שבט פפין
  • פפין הזקן (580-640)
  • גרימו הזקן (616-656)
  • כילדבר המאומץ (מת ב-662)
שבט ארנולף
  • ארנולף ממץ (582-640)
  • כלודולף ממץ (מת ב-696 או 697)
  • אנסגיסל (מת לפני 679)
  • פפין האמצעי (635-714)
  • גרימו השני (מת ב-714)
  • דרוגו משמפן (670-708)
  • תאודואלד (מת ב-714)
השושלת הקרולינגית
לאחר הסכם ורדן (843)

הפרנקים היו במקור עובדי אלילים ברברים גרמאנים, אשר קיבלו עליהם את הנצרות. הם היגרו במאה החמישית מעבר לנהר הריין אל תוך האימפריה הרומית המתפוררת, והיו במאה ה-8 שליטי גאליה ומרבית שטחי מרכז אירופה שממערב לריין. השליטים הקדומים של הפרנקים, המרובינגים, איבדו בהדרגה את סמכותם, וכונו "rois fainéants", כלומר "המלכים חסרי המעש". למעשה, כל כוחות הממשלה נוהלו בידי המזכיר הראשי שלהם, שנקרא "מאיורדומוס".

ב-687 שם פפין מהריסטל קץ לעימות בין המלכים למאיורדומוסים שלהם, על ידי ניצחונו בקרב טרטי, והפך למעשה השליט היחיד של כל הפרנקים. פפין מהריסטל עצמו היה נכדם של שניים מהשליטים הקודמים בממלכת אוסטרזיה, חלקה הצפוני-מזרחי של ממלכת המרובינגים, ארנולף ממץ ופפין מלנדן. יורשו היה בנו הבלתי-חוקי קרל מרטל, ויורשיו של זה היו שני בניו, קרלומן ופפין הגוץ, שהוא אביו של קרל הגדול. כדי למנוע את פיצול הממלכה ביניהם, החליטו שני האחים למנות את כילדריק השלישי למלך, והוא למעשה היה המלך המרובינגי האחרון.

לאחר שקרלומן התפטר ממשרתו, הדיח פפין הגוץ את כילדריק באישור האפיפיור. בשנת 751 נבחר פפין ונמשח למלך הפרנקים, וב-754 נמשחו שוב הוא ובניו הצעירים על ידי האפיפיור סטפנוס השני. מעשה זה סימל למעשה את החלפתה של השושלת המרובינגית על ידי השושלת הקרולינגית. המלך המפורסם ביותר בה הוא קרל הגדול, שעל שמו נקרא שם השושלת.

יורשיו המיידיים של פפין היו שני בניו, קרל וקרלומן, שירשו את הממלכה העצומה שהשתרעה על פני רוב מערב ומרכז אירופה. החלוקה המנהלית של הממלכה בין האחים היוותה את הבסיס ליצירת גרמניה וצרפת בעתיד.

ביוגרפיה

קרל היה בנם הבכור ביותר של פפין הגוץ וברטארדה מלאן. אף על פי שלא קיימות עדויות מוצקות לכך, היסטוריונים טענו בעבר כי נולד ב-2 באפריל 742. זאת, בהסתמך על המידע שניתן עם מותו, ולא בהסתמך על מידע ראשוני לגבי לידתו. תאריך אחר שניתן הוא ה-1 באפריל 747 (אך האפשרות קלושה, כי בשנת 747 ה-1 באפריל היה חג הפסחא, וסביר שהיסטוריונים בעבר היו מתייחסים ללידתו של מנהיג בחג הפסחא; לפיכך נראה כי תאריך זה הוכנס לספרי ההיסטוריה בדיעבד ועל מנת לפאר את שמו). אפשרות נוספת שניתנה היא שנת 748. קרל נולד ככל הנראה בהרסטל, עיירה בקרבת לייז'בלגיה של ימינו) שממנה הגיעו השושלות של הקרולינגים והמרובינגים. כשהיה בן שבע עבר לאזור ז'וליפ, ולעיתים מציינים מקום זה כמקום לידתו.

קצת לפני מותו של פפין הגוץ, התחתן קרל עם הנסיכה פידינה מהעיר הסמוכה. לאחר מותו של פפין הממלכה נחלקה בין שני בניו, קרל וקרלומן. קרל קיבל את החלקים החיצוניים של הממלכה, בעוד שקרלומן קיבל את החלקים הפנימיים.

לאחר מות קרלומן, ירש קרל את חלקו והרחיב במלחמותיו בלומברדיה, סקסוניה ובספרד. באחת מפלישותיו לספרד הקים את המארקה הספרדית, מחוז ספר מבוצר שלימים נהפך לקטלוניה.

בשנת 799 נתבקש על ידי האפיפיור לאו השלישי להתערב בסכסוך שניטש בינו לבין אצולת רומא. אחרי שהכריע לטובת האפיפיור, הכתיר אותו האפיפיור לאו השלישי לקיסר ב-25 בדצמבר 800 בעת מיסת חג המולד ברומא. "הכתרה בחסד האל" (gratia dei rex) זו הייתה היסוד להקמת הקיסרות הגרמנית של ימי הביניים, שכונתה האימפריה הרומית הקדושה.

הכתרתו כקיסר קראה תיגר על מעמדה של האימפריה הביזנטית כיורשת רומא החוקית. לא רק מבחינה חוקית הייתה לאימפריה הביזנטית בעיה עם קרל הגדול: גם מבחינה צבאית, כבש קרל את שאריות השטחים הנתונים לשליטה ביזנטית בצפון איטליה, וב-812 נאלצה הקיסרות הביזנטית להכיר בו כקיסר הרומאים.

קרל הגדול עודד התעוררות תרבותית בהקימו בתי ספר ליד המנזרים, הפצת ספר דרשות לחינוך העם והנהגת סדר תפילה אחיד ברחבי האימפריה. הוא גם עודד העתקת ספרים בכתב האירי "המינוסקול הקרולינגי" המשמש יסוד לאותיות האלף בית הלטיניות של ימינו. קרל הגדול התעניין מאוד בלימודים (רטוריקה, דיאלקטיקה ואסטרונומיה). הוא למד לקרוא לטינית בבגרותו אך המשיך לדבר גרמנית בחצרו. ליקט חומר על דקדוק גרמני ועל שירה גרמנית קדומה. בספרו "חיי קרל הגדול" מזכירו איינהרד כתב: "הוא החזיק לוחות צפחה וחרט תחת כריתו כדי שבזמנו הפנוי יוכל להתאמן בכתיבת אותיות לטיניות. אך היות שהתחיל בכך מאוחר מדי בחייו מאמציו לא נשאו פרי."

מראהו האישי של קרל לא ידוע משום דיוקן ששרד בימינו, אך ידוע בערך מתיאור טוב של ההיסטוריון הפרנקי איינהרד, שנכתב בספר הביוגרפיה "ויטה קארולי מאגני". הוא מתואר כגבוה, הדור, בעל שער נאה ובעל צוואר עבה.

בחייו נישא קרל הגדול חמש פעמים ונולדו לו שנים-עשר ילדים מנשותיו השונות, מתוכם ארבעה בנים שהגיעו לבגרות. כמו כן היו לו ילדים נוספים מפילגשיו. קרל העניק לבניו מחוזות שלטון שונים, ובנו פפין נועד לרשת את כסאו אחריו. אך היות ששלושה מתוך ארבעת בניו מתו לפניו, הוריש קרל את הממלכה לבנו היחיד שנותר בחיים, לואי החסיד.

דרך שלטונו

קרל הגדול צירף שטחים רבים לשלטונו וניהל את הקיסרות מעיר הבירה אאכן. ארמונו שבאאכן הפך למרכז שלטוני שבו ניהלו את אוצר המלך ומועצות המלך שאליהן הוזמנו הרוזנים ששלטו באזורים השונים בממלכה. השטחים היו מיושבים בדלילות והדרכים לא היו מהמשובחות לכן ניהל קרל את ממלכתו על ידי רוזנים שקיבלו קרקעות תמורת שירותם בצבא וניהול האדמות שבבעלותם. יחסים אלו בין הקיסר למקבלי הקרקעות שכונו 'וסאלים מלכותיים' (vassi dominici) או "שליחי המלך" נחשבים לבסיס של הפאודליזם (למעשה מדובר בפיאודליות הקלאסית).

יחסו ליהודים

קרל הגדול נטה חסד ליהודים, כפי שנהג אביו פפין הגוץ שזכר ליהודים את עזרתם בכיבוש פרובנס מידי המורים. האגדות שפרחו בין היהודים לאחר מותו של קרל מהללות את יחסו ליהודים. ההגבלות שהוטלו על ידי הוויזיגותים בוטלו, יהודים צורפו לחצר המלך. ויצחק מאאכן, כפי הנראה מתורגמן, השתתף במשלחת ששלח קרל להארון א-ראשיד. ימי מלכותו של קרל תוארו על ידי היהודים כתור הזהב ליהודי צרפת ואשכנז.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אאכן

אַאכֶן (גרמנית: Aachen, להאזנה (מידע • עזרה); בניב המקומי של אאכן:אוכה = Oche ;צרפתית: Aix-la-Chapelle; הולנדית: Aken) היא עיר בגרמניה, במדינת נורדריין-וסטפאליה, השוכנת על הגבול עם הולנד ועם בלגיה.

אאכן היא העיר הגרמנית המערבית ביותר. בעיר מתגוררים כ-260,000 תושבים, מתוכם כ-40,000 סטודנטים. בעיר נמצאת האוניברסיטה הטכנית של חבל הריין-וסטפאליה (RWTH), שנוסדה ב-1870, והיא אחד ממוסדות הטכנולוגיה הטובים בגרמניה. עם הזמן קמו סביב האוניברסיטה בית חולים ותעשיות תוכנה ומחשבים.

אאכן התפתחה מתוך יישוב ואתר מרחצאות רומי והפך לימים למקום המושב המועדף של קרל הגדול. בשנים 1531-936 בעיר זו הוכתרו 31 קיסרים של האימפריה הרומית הקדושה כמלכי גרמניה או של מלכי הגרמנים.

העיר היא מרכז לאזור של תעשיית הפחם. מדרום לה מתחיל הפארק הלאומי אייפל.

אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

אוטו הראשון המכונה גם אוטו הגדול (בגרמנית: Otto I., der Große;‏ 23 בנובמבר 912 - 7 במאי 973), היה דוכס סקסוניה וקיסרה הראשון של האימפריה הרומית הקדושה.

אוטו הראשון היה בנם של היינריך הראשון, מלך גרמניה ואשתו השנייה מתילדה מרִינְגֶלְהֵיִים. הוא ירש את אביו כמלך הגרמאנים לאחר מותו בשנת 936. טקס הכתרתו התקיים באאכן, בירתו הישנה של קרל הגדול.

האימפריה הפרנקית

האימפריה הפרנקית (בלטינית: Imperium Francorum), או פרנקיה, הייתה הטריטוריה שיושבה ונשלטה על ידי הפרנקים מהמאה ה-4 ועד למאה ה-10. הממלכות הפרנקיות השונות אוחדו על ידי המלך כלוביס הראשון (481–511), אולם במהלך קיומה חולקה האימפריה פעמים רבות, כאשר הפעם האחרונה הייתה בהסכם ורדן, לאחר מותו של לואי החסיד. הממלכות המערבית והמזרחית הפכו לבסוף לצרפת וגרמניה, בהתאמה.

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזאת חולקה בהסכם ורדן (843), והתקיימה קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 בעקבות תבוסת האימפריה בקרב אוסטרליץ.

על אף שמרכז האימפריה היה בגרמניה ובאוסטריה לאורך רוב שנות קיומה, האימפריה לא הייתה גרמנית בלבד, והיא שלטה על עמים רבים.

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800. היא המאה השמינית של המילניום הראשון.

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900). היא המאה התשיעית של המילניום הראשון.

המנון אנדורה

"קרלמן הגדול" (קטלאנית: "El gran Carlemany" - קרל הגדול) הוא המנון אנדורה. ההמנון שנכתב בידי אנריק מרפני בונס (Enric Marfany Bons) והולחן על ידי ז'ואן בניוצ' אי ויוו (Joan Benlloch i Vivo), אומץ כהמנון המדינה בשנת 1921. ההמנון חוזר על המסורת המקומית כי היה זה קרל הגדול אשר הקים את המדינה. לאחריו ועד 1993 הייתה אנדורה כפופה לשני נסיכים, האחד מצרפת אותו ירש נשיא צרפת והאחר הוא הבישוף מאורז'יי בקטלוניה.

הקתדרלה של אאכן

הקתדרלה של אאכן (גרמנית Aachener Dom) הנקראת גם "הקתדרלה המלכותית" (Kaiserdom) היא מושב בישוף וקתדרלה קיסרית לשעבר בעיר אאכן בגרמניה, בקרבה לגבול עם הולנד ובלגיה. הקתדרלה של אאכן היא הקתדרלה העתיקה ביותר באירופה הצפונית ולקחה במהלך ההיסטוריה שלה תפקיד חשוב כמוקד עלייה לרגל. במשך ההיסטוריה נודעה הקתדרלה גם כמקום הכתרה של קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.בשנת 1000 פתח הקיסר אוטו השלישי את קברו של קרל הגדול. נאמר שהגופה נמצאה במצב שימור מצוין, ישובה על כס משיש ולבושה בגלימות הקיסריות, עם הכתר על ראשה, והבשורה פתוחה על חיקו, ושרביט בידו. תמונה גדולה המתארת את אוטו והאצילים מביטים בקיסר המת צוירה על הקיר הגדול בבית העירייה. ב-1165 פתח הקיסר פרידריך ברברוסה בשנית את הקבר והניח את השרידים בסרקופג משיש פריאני, שנאמר עליו שבו אוגוסטוס נקבר. העצמות שכבו בו עד 1215, אז פרידריך השני העביר אותם לארון קבורה מזהב וכסף.

הקתדרלה קיבלה את מראהה הנוכחי במהלך שינויים שנערכו במשך מילניום. לב קתדרלת אאכן הוא הקפלה הפלטינית, שהייתה באופן מפתיע קטנה ביחס לתוספות מאוחרות יותר אך בזמן בנייתה הייתה הכיפה הגדולה ביותר מצפון לאלפים. הקתדרלה בנויה בסגנון מעורב עם אלמנטים קלאסיים, ביזנטיים וגרמאנים-פרנקים. הקתדרלה שימשה כמקום הכתרת קיסרי האימפריה הרומית הקדושה במשך 600 השנים מ-936 עד 1531 וכ-30 קיסרים הוכתרו בה.

כדי לעמוד בזרם הרב של הצליינים בזמן התקופה הגותית, בית מקהלה גדול נבנה בסגנון גותי עם Capella vitrea (קפלת זכוכית) בת שני חלקים המקושטת בחלונות ויטראז' גדולים. התוספת הגותית נחנכה ביום השנה ה-600 למותו של קרל הגדול. האדריכלות הנפלאה של "בית הזכוכית" זכתה להרבה הערצה מאז. ב-1978 היא הייתה אחד מ-12 המבנים להיכנס לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, כאתר הגרמני הראשון וכאחד משלושת האתרים האירופים.

השושלת הקרולינגית

השושלת הקרולינגית (ידועה גם בשם "הקרלובינגים" או "הקרלינגים") הייתה משפחת מלוכה פרנקית שמוצאה בשבטי פפין וארנולף. השם "קרולינגים" בא מהשם של קרל מרטל. המשפחה גיבשה את כוחה בסוף המאה ה-7 והפכה למחזיקת התפקיד מאיור דומוס, התפקיד החשוב ביותר בחצר המלך שתחת הנהגת המשפחה הפך מתפקיד ממונה לתפקיד העובר בירושה לבני המשפחה, ובכך לשליטים למעשה של הפרנקים. בשנת 751 השושלת המרובינגית, ששלטה עד אז בפרנקים מתוקף זכות, נושלה מזכות זו עם הסכמת האפיפיור והאצולה, ופפין הגוץ, המלך הראשון מהשושלת הקרולינגית, הוכתר למלך הפרנקים.

היסטוריוגרפיה מסורתית ראתה בתפיסת המלוכה הזו של הקרולינגים תוצר של צבירת כוח ארוכה שהודגשה עם הניסיון הנמהר לתפוס את הכתר דרך כילדברט המאומץ. אולם כיום תפיסה זו מקובלת פחות, וההכתרה בשנת 751 נתפסת כתוצר שאיפותיו של אדם אחד, פפין עצמו, ושל הכנסייה, שתמיד חיפשה אחר מגינים חילוניים חזקים ואחר חיזוק השפעתה בעולם החילוני.

השליט הקרולינגי החשוב ביותר היה קרל הגדול, שהוכתר בשנת 800 כקיסר הרומאים על ידי האפיפיור. באופן מסורתי הצעד נראה על ידי היסטוריונים כניסיון להחיות מחדש את האימפריה הרומית המערבית, אולם לאחרונה יש המפקפקים בכך ומצביעים על העובדה שהכתרתו של קרל לא שינתה דבר מהותי בסדרי ממלכתו והתארים הקיסריים שניתנו לו היו לשם הגדלת כבודו ויוקרתו והוקרת תודה מצד האפיפיור לאו השלישי על שהחזיר אותו לכס האפיפיורות. בהיסטוריוגרפיה מתייחסים לאימפריה שלו כאימפריה הקרולינגית. המנהג הפרנקי (והמרובינגי) המסורתי של חלוקת הירושה בין היורשים נשאר גם בימי הקיסרים הקרולינגים, אולם הרעיון של אי-התחלקות האימפריה גם הוא היה מקובל. המסורת של הקרולינגים הייתה להפוך את בניהם למשנים למלך באזורי האימפריה השונים, אותם הם ירשו עם מות אביהם. לאחר מותו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול, בניו נאבקו על הירושה במלחמת אזרחים שנמשכה שלוש שנים והסתיימה בהסכם ורדן, שחילק את האימפריה לשלוש ממלכות קטנות יותר ובאותו זמן העניק סטטוס אימפריאלי ללותאר הראשון.

הקרולינגים היו שונים מהמרובינגים בכך שהם אסרו על העברה בירושה לילדים בלתי חוקיים, במטרה למנוע מריבות בין היורשים ולהבטיח גבול לחלוקת הממלכה. אולם בסוף המאה ה-9 המחסור ביורשים חוקיים מבין הקרולינגים הצריך את עלייתו לשלטון של ארנולף מקרינתיה, ילד בלתי חוקי של מלך קרולינגי.

הקרולינגים נושלו מרוב ממלכותיהם עד שנת 888. הם המשיכו לשלוט בפרנקיה המזרחית עד שנת 911 ובפרנקיה המערבית לסירוגין עד 987. ענפים זוטרים של השושלת המשיכו לשלוט בורמנדואה ולורן התחתונה אך לא ניסו להחזיר לעצמם את הממלכות והנסיכויות האחרות.

וסאל

וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי. במסגרת המחויבות העניק האדון לווסאל נחלה קרקעית, כסף או כיבוד אחר, ובתמורה התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים מסוימים, לרוב צבאיים.

בתקופה המרובינגית פירוש המילה ווסאל היה עבד וכך גם התייחס החוק הסאלי אל המונח. במהלך המאה ה-8 התחילו להשתמש במונח וסאל גם כלפי אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון.

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה. קהילת יהודים זו התגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם גרמניה. בעבר נקראה גם יהדות אשכנז. שורשיה בהגירת יהודים מעטים באלף הראשון לספירה וסופה בחיסול כמעט מוחלט בתקופת השואה. כיום קיימת קהילה של יהודים וישראלים שחזרו לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה ופתיחת השערים של ברית המועצות.

קהילה זו תרמה לחיי הדת, התרבות, האמנות, הרוח והמדע של העולם המערבי בכלל והיהדות בפרט. בשנות השלושים של המאה העשרים היו יהודי גרמניה (אשר כונו "יקים") מרכיב עיקרי בעלייה החמישית לארץ ישראל ותרמו לפריחת המעמד הבורגני בארץ ולהתפתחות התעשייה והמסחר. יהדות גרמניה של היום ידועה בתמיכתה הגדולה בציונות.

נכון ל-2015, יש בגרמניה כ-200 אלף יהודים, המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית גרמניה.

לואי החסיד

לואי החסיד (בצרפתית: Louis le Pieux או Louis le Débonnaire;‏ 16 באפריל 778 - 20 ביוני 840). היה מלכם של הפרנקים ובנו של קרל הגדול. מלך בשנים: 814–840

מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

ממלכת צרפת

ממלכת צרפת הייתה ממלכה שהתקיימה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, והייתה אחת המדינות החזקות ביותר באירופה מסוף ימי הביניים.

שורשיה של ממלכת צרפת הם בפרנקיה המערבית, שנוצרה בחלוקת האימפריה הפרנקית של קרל הגדול בחוזה ורדן בשנת 843. בשנת 987 נבחר איג קאפה למלך, אולם, איג עדיין היה קרוי מלך הפרנקים, והראשון שקרא לעצמו מלך צרפת היה פיליפ השני אוגוסט.

צאצאיו של איג קאפה שלטו בצרפת למשך כ-800 שנה, תחת השמות בית קאפה, בית ולואה, ובית בורבון.

בשנת 1789 פרצה המהפכה הצרפתית שבה אולץ המלך האבסולוטי לואי השישה עשר להיעתר לתביעותיה של האספה הלאומית החדשה. משטר זכויות-היתר המעמדי הוחלף בגופים נבחרים וחוברו הצהרת זכויות האדם והאזרח ובהמשך, ב-1791, חוקה לצרפת. הניסיון לבסס מונרכיה חוקתית נכשל, ומתנגדי הכתר בהנהגת ז'ורז' דנטון ואחרים תפסו את השלטון. המלוכה בוטלה בספטמבר 1792, וכוננה רפובליקה שהייתה מבוססת במוצהר על ערכי עידן הנאורות.

נסיך

נסיך (בלטינית: princeps) הוא תואר שניתן לחבר באצולה הגבוהה, ולעיתים לבעל תואר רם מעלה בארץ או מדינה כלשהי.

בשפות הלטיניות, שימשו הטיות שונות של הצורה הלטינית של השם (לדוגמה, בפורטוגזית: Príncipe). בשפות הגרמאניות שימשו מקבילות ל-Fürst, למשל בהולנדית: Vorst, ולצידו הנוסח הלטיני (בהולנדית, Prins). בשפות הסלביות שימשו שני אלה לצד הטיות של המילה הרומית קיסר, מלך קטן (צ'כית: Kníže), קרל (על שם קרל הגדול) כמו במקדונית: Kralevich).

במקורו, ברומא ובביזנטיון, שימש התואר לציון כל שליט, אם בירושה או כזה שנבחר, בלי קשר לתוארו או דרגתו הממשית. נוהג זה נמשך גם הלאה, כפי שניתן ללמוד מכותרת ספרו הנודע של ניקולו מקיאוולי, "הנסיך" (Il Principe), המתייחס לא לבעל תואר נסיך אלא לשליט באופן כוללני.

שימוש נפוץ לא פחות הוא התייחסות לנסיך במובן הגנאלוגי. כאן, נסיך משמעו גבר שיש לו קשר דם למשפחת המלוכה ונמצא בעמדה העשויה להוביל אותו, מעשית או תאורטית, לכהן כשליט. מאחר שבמקרים מסוימים תואר נסיך ניתן גם למי שמרוחקים עד שני דורות מן המלך בשרשור הירושה, ובהתחשב בשפע נישואי הביניים בין בני משפחות מלוכה, מספר הנושאים בתואר זה היה עשוי במקרים מסוימים להגיע למאות רבות. התואר נסיך הוענק לעיתים גם לבעלה של מלכה. לדוגמה, בעלה של המלכה אליזבת השנייה תוארו נסיך (הנסיך פיליפ). נסיכה הוא מונח המשמש בדרך כלל בהתייחס למי שנשואה לנסיך או לבתו של שליט.

שימוש אחר בתואר נסיך הוא לציון אדם השולט בנחלה מסוימת, לא בהכרח עם קשר כלשהו לקשרי דם למשפחת מלוכה כלשהי. נסיך כזה מכונה לעיתים "נסיך שולט" והשטח שבשליטתו מכונה נסיכות. לדוגמה, הנסיך אלברט השני, נסיך מונקו, המולך על נסיכות מונקו. כינוי זה נפוץ במקרים רבים בהתייחסות לשליט שטח קטן יחסית. בימי הביניים, שימש הכינוי גם כשמו של בעל נחלה ראשית, שהוא וסאל המלך בלבד. בכנסייה הקתולית שימש התואר לציון הבישוף השליט בשטח מסוים. לדוגמה, הבישוף של רומא, האפיפיור, מכונה לעיתים נסיך הוותיקן.

בארצות שונות באירופה, שימש התואר נסיך לציון כל אדם בעל דרגת אצולה גבוהה, בלי קשר דם הכרחי למשפחת המלוכה. כך, לדוגמה, הנסיך הגרמני (Fürst), הדופן (Dauphin) הצרפתי או הרוסי (קניאז) לא היו בהכרח בני מלוכה או שליטים של שטח מסוים ותוארם ציין רק את היותם בני המעלה העליונה בדירוג תוארי האצולה.

במקרים שונים, תואר הנסיכות נוצר כדי לכנות שליט של שטח מסוים, אך עם אובדנו של זה נותר כסימון טיטולרי בלבד להיותו נסיך. לדוגמה, מלך הולנד יכונה "נסיך אוראנז'" (Prins van Oranje) על שם השליטה הממשית שהייתה בעבר באוראנז' שבצרפת, בספרד יכונה יורש העצר "נסיך אסטוריאס (Principe de Asturias), בבלגיה ישנם נסיך ליאז' ונסיך ברבן, ואילו יורש העצר הבריטי הוא "הנסיך מויילס" (Prince of Wales), למרות שגם כאן אין התואר מייצג שליטה ממשית בשטח כלשהו.

סמל גרמניה

סמל גרמניה או הסמל הפדרלי (בגרמנית: Bundeswappen) הוא סמלה של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הסמל הוא מגן בצבע זהב המוטען במרכזו בעיט. העיט מיוחס כבר שנים רבות לשבטים הגרמאנים, משום שזוהי הציפור של האל אודין. עוד בשנת 1200 הוכר העיט כסמלו של קרל הגדול.

לאחר מספר שינויים והחלפות של צורת העיט בהתאם לשינויים בשלטון, נקבעה הצורה הרשמית, עיט הרייך, והיא המוצגת על כל המסמכים הרשמיים של המדינה, וכן על הדגל במקרים מסוימים.

העיט מעטר גם את אולם המליאה בבונדסטאג ואת מטבעות גרמניה.

הסמל עוטה את צבעי דגל גרמניה.

פפין הגוץ

פפין השלישי או הצעיר (לטינית: Pippinus Iunior‏; 714 – 24 בספטמבר 768), הידוע גם כפפין הגוץ, היה מאיור דומוס ולאחר מכן שליט הפרנקים משנת 751 עד למותו בשנת 768. המלך הראשון לשושלת הקרולינגית. בנו הצעיר של קרל "הפטיש" (מרטל), ואביו של קרל הגדול. הוא היה השלישי שנשא את השם 'פפין' בביתו, אחרי פפין הזקן ופפין האמצעי, ונודע בשל כך כ'צעיר'. הכינוי 'הגוץ' החל להופיע עבורו ברשומות במאה ה-12.

פרנקיה המערבית

פרנקיה המערבית (בגרמנית: Westfrankenreich; בצרפתית: Francie occidentale), או ממלכת הפרנקים המערבית, הייתה ממלכה שהתקיימה בחלקה המערבי של האימפריה הקרולינגית שנפל בחלקו של שארל הקירח, נכדו של קרל הגדול, כתוצאה של הסכם ורדן (843).

האימפריה הפרנקית, שאוחדה תחת קרל הגדול, היוותה חלק גדול של מערב אירופה. הסכם ורדן נחתם אחרי שלוש שנים של מאבק בין שלושת נכדיו (840–843), שבמרוצתן שארל הקירח תמך באחיו לודוויג הגרמני נגד אחיהם לותאר הראשון שירש את תוארו של קרל הגדול כקיסר הרומאים (מאוחר יותר קיסר האימפריה הרומית הקדושה, החל באוטו הראשון).

האימפריה הקרולינגית של הפרנקים התקיימה דור אחד בלבד בראשותו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול. נחלותיו הרבות כללו את צפון איטליה (לומבארדיה), את צרפת (מלבד ברטאן), את ארצות השפלה, את רובה של אוסטריה ואת גרמניה. נחלות אלה חולקו לפי הסכם ורדן לפרנקיה המערבית, פרנקיה המזרחית ופרנקיה התיכונה.

אם כי עברה תקופה של מריבות לפני שהשיגה יציבות באמצעות השושלת הקאפטינגית, פרנקיה המערבית היוותה את הבסיס לייסודה של ממלכת צרפת, ולצרפת המודרנית. היא חולקה לתשעה אזורים פיאודליים: אקיטן, ברטאן, בורגונדיה, קטאלוניה, פלנדריה, גסקוניה, ספטימניה איל-דה-פראנס וטולוז.

ב-987, אחרי מאבק בין שתי משפחות מלוכה, ייסד איג קאפה, דוכס הפרנקים ורוזן פריז, את השושלת הקאפטינגית שמשלה בצרפת כבית ולואה וכבית בורבון במרוצת שמונה מאות שנה.

קרלומן הראשון, מלך צרפת

קרלומן (או שארלומן 751–771) היה מלך צרפת מ-768 עד 771. הוא היה בנו של פפין השלישי.

יחד עם אחיו, קרל (שבעתיד יהיה ידוע כקרל הגדול), קרלומן נמשח למלך על ידי האפיפיור סטפנוס השני ב-754. אחרי מותו של פפין ב-768, קרלומן וקרל חילקו את הממלכה ביניהם, כאשר קרלומן מלך בחלק המזרחי, אוסטרזיה. בין האחים שרר מתח ניכר, וייתכן שזו הייתה הסיבה לכך, שאחרי מותו של קרלומן, אשתו גרברז' ברחה עם בניו לארמונו של דסידריוס, המלך האחרון של הממלכה הלומברדית. מפני שחלק מהמקורות מציינים כי דסידריוס היה בכלל אביה של גרברז', קשה לשפוט את טיב המתח בין האחים. סיפורים אחרים טוענים כי קרל הגדול נדהם מבריחתה של גרברז' ולא הבין למה עשתה זאת. בעת מותו של קרלומן, ממלכתו סופחה לזו של אחיו, שחילק חלקים ממנה לבניו.

מלכי צרפת
השושלת המרובינגית כלוביס הראשוןכלותאר הראשוןתאודריק השלישי* • כלוביס הרביעי* • כילדבר השלישי* • דאגובר השלישי* • כילפריק השני* • תאודריק הרביעי* • כילדריק השלישי*
השושלת הקרולינגית פפין הגוץקרלומן הראשון • קרל הגדול • לואי הראשון "החסיד" • שארל השני "הקירח" • לואי השנילואי השלישיקרלומן השנישארל השלישי "השמן" • אודושארל הרביעי "התם" • רובר הראשוןראוללואי הרביעי "מעבר לים" • לותרלואי החמישי "העצלן"
השושלת הקאפטינגית
(בית קאפה)
איג קאפהרובר השניאנרי הראשוןפיליפ הראשוןלואי השישי "השמן" • לואי השביעי "הצעיר" • פיליפ השני אוגוסטוסלואי השמיני "האריה" • לואי התשיעי "הקדוש" • פיליפ השלישי "הנועז" • פיליפ הרביעי "היפה" • לואי העשירי "העקשן" • ז'אן הראשוןפיליפ החמישי "הגבוה" • שארל הרביעי "היפה"
בית ולואה פיליפ השישיז'אן השני "הטוב" • שארל החמישי "החכם" • שארל השישי "האהוב", "המשוגע" • שארל השביעי "המנצח" • לואי האחד עשר "הזהיר" • שארל השמיני "החביב"
בית ולואה-אורלאן לואי השנים עשר "אבי האומה"
בית ולואה-אנגולם פרנסואה הראשוןאנרי השניפרנסואה השנישארל התשיעיאנרי השלישי
בית בורבון אנרי הרביעילואי השלושה עשר "ההוגן" • לואי הארבעה עשר "מלך השמש" • לואי החמישה עשר "האהוב" • לואי השישה עשרלואי השבעה עשר*
הקיסרות הראשונה נפוליאון בונפרטה
לאחר נפוליאון לואי השמונה עשר (בית בורבון, הרסטורציה) • נפוליאון בונפרטהנפוליאון השני (שלטון מאה הימים) • לואי השמונה עשרשארל העשירילואי התשעה עשר* • אנרי החמישי* (בית בורבון, הרסטורציה השנייה) • לואי פיליפ "המלך האזרח" (בית אורלאן) • נפוליאון השלישי (הקיסרות השנייה)
הערות * לא מלכו בפועל
מלכים וקיסרים גרמניים
פרנקיה המזרחית (843–918) קרל השני • לודוויג הראשוןלודוויג השני • קרלומן • לודוויג השלישי • קרל השלישי • ארנולף • לודוויג הילד • קונראד הראשון גרמניה

האימפריה הרומית הקדושה

גרמניה הנאצית (1933-1935)
ממלכת גרמניה (919–962) היינריך הצפראוטו הראשון
האימפריה הרומית הקדושה (962–1806) אוטו הראשוןאוטו השניאוטו השלישיהיינריך השני • קונראד השני • היינריך השלישיהיינריך הרביעיהיינריך החמישי • לותאר השלישי • קונראד השלישי • פרידריך הראשוןהיינריך השישיפיליפ משוואביהאוטו הרביעיפרידריך השניקונראד הרביעירודולף הראשון • אדולף • אלברכט הראשוןהיינריך השביעילודוויג הרביעיקרל הרביעי • ונצל • רופרכטזיגיסמונדאלברכט השניפרידריך השלישימקסימיליאן הראשוןקרל החמישיפרדיננד הראשוןמקסימיליאן השנירודולף השנימתיאספרדיננד השניפרדיננד השלישילאופולד הראשוןיוזף הראשוןקרל השישיקרל השביעיפרנץ הראשוןיוזף השנילאופולד השניפרנץ השני
הקונפדרציה של הריין (1806–1813) נפוליאון בונפרטה
הקונפדרציה הגרמנית (1815–1848) פרנץ השניפרדיננד הראשוןפרנץ יוזף הראשון
הקונפדרציה הצפון-גרמנית (1867–1871) וילהלם הראשון
הקיסרות הגרמנית (1871–1918) וילהלם הראשוןפרידריך השלישיוילהלם השני
פורטל גרמניה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.