קריקטורה

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים גם לעורר ביקורת.

התפתחות הקריקטורה קשורה להמצאת הדפוס במאה ה-15, אשר איפשרה את הפצתה ברבים[1].

"אנו מצירים לעצמנו תמונות מן העובדות"

לודוויג ויטגנשטיין, "מאמר לוגי-פילוסופי", עמוד 29,
תרגום משה קרוי, הוצאת ספרית פועלים 1973
Gill-Dickens
קריקטורה שפורסמה בשנת 1868 בעיתון צרפתי, ומציגה את צ'ארלס דיקנס חוצה עם ספריו את תעלת למאנש
Editorial cartoon depicting Charles Darwin as an ape (1871)
קריקטורה משנת 1871, המציגה את צ'ארלס דרווין כקוף אדם

מקור המילה

[2]מקור המילה באיטלקית: caricatura – מן caricare 'לשאת', 'להעמיס', ומכאן 'להגזים', 'להעמיד פנים' (הפועל האיטלקי עצמו מקורו בפועל הלטיני carricare 'לסחוב', 'לשאת', מן carrus 'עגלה'. מפועל זה גם carry באנגלית). בשנת 2016 פנתה הוועדה למילים של האקדמיה ללשון העברית אל הציבור בשאלה האם לדעתך יש לקבוע חלופה עברית למילה קריקטורה? עוד ביקשה הוועדה הצעות לחלופה עברית למילה קריקטורה ולבעל המקצוע קריקטוריסט. תוצאות ההצבעה וההצעות הרבות שהתקבלו הועברו לוועדה לקראת המשך הדיון במונח. לאחר עיון נוסף החליטה הוועדה להסיר את המונח מסדר היום (תשע"ז).

יצירת קריקטורה

קריקטורה נבנית כהגזמה של קווי הדמיון של אובייקט שנעשית על ידי הדגשת המאפיינים אשר מבדילים את אותו אובייקט מכל אובייקט אחר. לדוגמה, קריקטורה של פנים אינה עיוות גרפי של תווי הפנים, אלא הגזמה של קווי המתאר האמיתים של הפנים. למשל, אם במאפייני הפנים האף הגדול הוא פרט בולט המאפיין אותם, ניתן לצייר אותו גדול עוד יותר - להגזים באפיון הפרטים - בכך קווי הדמיון נשמרים תוך הבלטת המציאות. לעומת זאת ציור של אותו האף קטן יותר יהיה עיוות של המציאות. על אף האמור ישנם יוצאים מן הכלל אשר מצליחים בעזרת עיוות לשמר את תווי הפנים המאפיינים ולהשיג את הדמיון הדרוש ללא הגזמת הפרטים.

אנשים רבים כגון כריסטופר הארט כתבו ספרים שלמים העוסקים בהוראות לציור קריקטורות.

היבט פוליטי-חברתי

קריקטורה פוליטית היא איור סאטירי פוליטי המביע דעה על ענייני השעה באמצעות דימויים חזותיים, סמלים ומוטיבים, להטוטנות גרפית, ציור פוליטיקאים ואנשי ציבור באופן מגוחך, ואף באמצעות דיאלוגים ובלוני קומיקס. הקריקטורות הראשונות במאה ה-15 התמקדו בדרך כלל במלכים ובכנסייה[1]. בתקופה המודרנית ברוב העיתונים בארץ ובעולם יש קריקטורה יומית, אותה מצייר קריקטוריסט קבוע, או קריקטוריסטים אחדים, כל אחד בתורו.

החל מסוף המאה ה-18 הקריקטורה החלה לשמש ככלי למתיחת ביקורת על אנשים או על תופעות[1]. הביקורת שבה נחשבת, בדרך כלל, לצורה לגיטימית של חופש הביטוי.

סערה רבתי התחוללה בעולם המוסלמי בפברואר 2006 בעקבות קריקטורות מוחמד, שפורסמו בעיתון דני, ומוסלמים רבים ראו בהם פגיעה בלתי נסבלת בדתם. בעולם המוסלמי מקובל במשך שנים רבות לפרסם קריקטורות אנטישמיות בוטות ביותר, כחלק מהסכסוך הישראלי-ערבי, והדבר מתקבל בקרב קוראי העיתונים שם כמעשה טבעי ותקין[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • איתן מכטר ואביטל מאיה מכטר, קריקטורה, פרשנות וביקורת, רסלינג, 2014.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 קציעה אביאלי-טביביאן (2003). מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  2. ^ https://hebrew-academy.org.il/2016/04/06/קריקטורה-בעברית/
  3. ^ כתבה ב"גארדיאן", 19.12.2008
BBC One

BBC One או BBC1 ראשי תיבות (British Broadcasting Corporation) הוא אחד מערוצי הדגל של רשת השידור BBC בבריטניה. הערוץ עלה ב-2 בנובמבר 1936 כשירות הטלוויזיוני של רשת BBC, והיה שירות הטלוויזיה הראשון בעל רזולוציית תמונה גבוהה. לאחר מכן שונה שמו ל-BBC TV, עד יציאתו של הערוץ BBC2 ב-1964. לאחר מכן שמו שונה חזרה ל-BBC One.

התקציב השנתי של הערוץ נכון ל-2011/2012 הוא 1,166.6 מיליון לירות שטרלינג. התקציב ממומן על ידי התושבים באמצעות אגרת הרדיו והטלוויזיה, ולכן הערוץ משדר באופן רציף ללא פרסומות. נכון לרבעון 4 של 2017 BBC1 הוא הערוץ הנצפה ביותר בבריטניה.

BBC1 היה הערוץ הראשון של BBC שהחל בשידורים מקבילים בטכנולוגיית HD, ב-3 בנובמבר 2010.

ב-2008 הודיעה הנהלת הערוץ כי השיגה את היעד שהציבה לעצמה, לשדר את כל תוכניותיה עם כתוביות למען צופים לקויי שמיעה.

חמש התוכניות הנצפות ביותר בערוץ ב-2010 היו "איסטאנדרס"; משחק הכדורגל בין אנגליה לגרמניה במונדיאל 2010; "Strictly Come Dancing";‏ "Come Fly with Me"; ו"דוקטור הו".

ג'רוזלם פוסט

ג'רוזלם פוסט (באנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית. מקורו של העיתון ב-"Palestine Bulletin", עיתון יומי באנגלית שנוסד בשנת 1925 ושבהמשך הפך ל-"Palestine Post". לאחר קום המדינה שונה שמו לזה המשמש עד היום.

דוש

קָרִיאֵל גַרדוֹש (15 באפריל 1921–28 בפברואר 2000), שנודע בכינויו האמנותי דוֹש, היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי יליד הונגריה. יוצר הדמות "שְׂרוּלִיק", האנשה של מדינת ישראל כנער.

דיכוי

דיכוי הוא הפעלה של כוח שרירותי ואכזרי על אדם או על קבוצה של בני אדם. המונח משמש בעיקר לתאר דיכוי של קבוצה מסוימת באמצעות אלימות, סמכות או נורמות חברתיות. דיכוי יכול, אך אינו חייב, להיות ממוסד באופן רשמי, ולעיתים רחוקות הוא מוגבל לפעילות ממשלתית.

הגזמה

הַגְזָמָה (הִיפֶּרְבּוֹלָה) היא אמצעי פיגורטיבי (ציור לשוני), ואמצעי רטורי שמהותו תיאור מוגזם ומופרז, מעבר לאמת הגלויה. תיאור זה נועד להעצים את האובייקט המתואר, ובכך ליצור רושם, תדהמה ופליאה בקרב המאזינים או הקוראים.

הגזמה אינה קריקטורה: מטרתה אינה ליצור רושם מגוחך או משעשע, אלא להדגיש את האובייקט או את עמדתו של הדובר. לצורך זה היא משמשת גם במסגרת הרטוריקה (אמנות הנאום) ובשפת הדיבור, במשפטים כגון "אבל אמרתי לך כבר מיליון פעם..." או "עמנו, הקיים לנצח נצחים..."

ניתן לממש את ההגזמה באמצעות מטונימיה, על ידי החלפת מושג מדויק במושג קרוב אליו אך גדול ממנו, כמו בדוגמת "אמרתי לך מיליון פעם" לעיל או בשורה "אותו רגע וברחובות עמדה מלכת כל האנושות" (אמיר גלבוע). לחלופין, ניתן לממש אמצעי זה גם באמצעות מטפורה או דימוי, על ידי השוואה המאדירה את האובייקט ("מנשרים קלו, מאריות גברו").

הומור

הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק. על-פי ארתור קסטלר, מצב זה נוצר כאשר מוצגות בפני השומע או הצופה שתי מסגרות התייחסות בעלות היגיון פנימי, שאינן תואמות זו לזו; ההומור נוצר במעבר המפתיע בין מישור אסוציאטיבי אחד למישור אסוציאטיבי אחר.

הומור מוגדר מילונית כיכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראיה רחבה ויחס של אהדה סלחנית. יכולתו של האדם לצחוק לחולשות ולחסרונות של עצמו ושל אחרים ולהתבונן בחיוך בקשיי היום יום. דוקטור חיה אוסטרובר, חוקרת הומור ומרצה לפסיכולוגיה, מציינת שההומור תלוי בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ועוד, לכן אנשים שונים, במצבים שונים, ימצאו סיטואציות שונות כהומוריסטיות.

הגדרת ההומור אינה מוסכמת על הכל, אך אנו יכולים לזהות הומור באופן אינטואיטיבי, להבחין בו ולהבינו. לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענון, חידוש וכמובן שמחה. אלה האלמנטים שבונים בדיחות. ברובן ניתן למצוא קישור מפתיע וחדש בין אלמנטים שבדרך כלל לא היו מיועדים להתחבר.

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

"המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס" הוא מוזיאון אמנות המוקדש לתחום הקריקטורה והקומיקס בישראל ובעולם. המוזיאון נפתח בשנת 2007 בעיר חולון.

המפלגה הדמוקרטית

המפלגה הדמוקרטית (באנגלית: Democratic Party) היא אחת משתי המפלגות העיקריות בארצות הברית. אפיון מצעה הפוליטי של המפלגה במישור החברתי והכלכלי הוא שמאל פרוגרסיבי וליברלי. המפלגה מתחרה במפלגה הרפובליקנית.

מקורה של המפלגה הוא בזאת שייסד תומאס ג'פרסון ב-1794 שנקראה אז "המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית". לאחר שכונו כ"דמוקרטים" בידי מתחריהם לבסוף שינו את שמה אל "המפלגה הדמוקרטית". המפלגה הדמוקרטית של ימינו נוסדה ב-1828, מה שהופך אותה למפלגה הפעילה הוותיקה בעולם.

הנשיא הראשון מטעם המפלגה הדמוקרטית היה אנדרו ג'קסון, והאחרון ברק אובמה.

כיום, מבוסס מצע המפלגה בעיקרו על תמיכה מתונה ומסויגת בקפיטליזם, שכוללת, בין השאר, תמיכה בליברליזם חברתי או בסוציאל-דמוקרטיה (למפלגה פלגים רבים). נושאים אחרים במצעה כוללים תמיכה באיגודים מקצועיים, זכויות אדם ומיעוטים, רפורמה במערכת אכיפת החוק, הפרדת דת ומדינה, רב-תרבותיות, איכות הסביבה ומאבק בשינוי האקלים, מערכת בריאות אוניברסלית, חינוך ציבורי, תמיכה בזכותן של נשים לבצע הפלות, פיקוח על סחר בכלי נשק, וזכויות להט"ב.

זאב (קריקטוריסט)

יעקב פַרְקַש (31 בינואר 1923 – 15 באוקטובר 2002), שנודע בכינויו האמנותי זאב, היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי. חתן פרס סוקולוב לעיתונות (תשמ"א-1981) ופרס ישראל לתקשורת ועיתונות (תשנ"ג-1993).

חזירת יהודים

חזירת יהודים (בגרמנית: Judensau, "יוּדֶנְזאו") הוא מוטיב חזותי ימי ביניימי באמנות הנוצרית האנטי־יהודית ובקריקטורה האנטישמית, שבו מוצגים יהודים במגע אינטימי עם נקבת חזיר. המטפורה החייתית של חזירה נועדה לפגוע ולהשפיל, משום שהחזיר נחשב ביהדות לטמא במיוחד.

איורים המציגים את "חזירת־היהודים" נוצרו כבר במאה השלוש־עשרה המוקדמת, בעיקר בגרמניה. עד היום ניתן להבחין בהם בכשלושים תבליטי אבן ופסלים בכנסיות ובמבנים אחרים, בעיקר במרכז אירופה. מאז המאה החמש־עשרה מופיע הדימוי בצורת קריקטורה בכתבי־שטנה ובמנשרים. בשפה הגרמנית נקלט הביטוי גם כקללה בעל־פה במאה התשע עשרה. הנאצים אימצוהו לצורך ביטוי־השנאה הנגזר "Saujude" (יהודי־חזירה) לשם העלבתם והשפלתם של יהודים.

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

ניו יורק טיימס

ניו יורק טיימס (באנגלית: The New York Times) הוא עיתון אמריקני, שבסיסו במנהטן, ניו יורק, הנמצא בבעלות חברת העיתונות "חברת ניו יורק טיימס". העיתון נחשב כיום לאחד העיתונים החשובים ביותר בעולם, והוא מופץ ונמכר במיליוני עותקים בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות, באמצעות עשרות משרדים ברחבי העולם.

העיתון, הידוע בסגנון כתיבה ועריכה שמרניים למדי, מורכב משלושה חלקים עיקריים: חדשות, דעות ופנאי. לעיתון מוסף יום ראשון מיוחד, הכולל מגזינים שונים. בישראל העיתון מופץ מדי יום חול ובסופי שבוע בשיתוף עם עיתון ״הארץ״.

חדשות: כולל חדשות בינלאומיות, מדיניות ועירוניות. בנוסף ישנם מדורי בריאות, עסקים, ספורט ועוד.

פנאי: כולל מדורי אמנות, ספרות, ביקורות וענייני תרבות שונים.

דעות: דעת העורך, פובליציסטיקה ומכתבים למערכת.העיתון מודפס ב-19 אתרים ברחבי ארצות הברית.

פאנץ'

פאנץ' (באנגלית: Punch) היה שבועון סאטירה והומור שיצא לאור בבריטניה בשנים 1841–1992 ושוב לתקופה קצרה בשנים 1996–2001.

פרס פוליצר

פרס פּוּלִיצֶר (באנגלית: Pulitzer Prize) הוא פרס אמריקאי שנתי לעיתונאות כתובה, ספרות והלחנה. בתחום העיתונות הכתובה נחשב פרס הפוליצר ליוקרתי ביותר. פרסי פוליצר הראשונים חולקו ב־4 ביוני 1917, לאחר שהעיתונאי והמו"ל ג'וזף פוליצר ייסד בצוואתו את הפרס. הזוכים בפרס בן 10,000 דולר נבחרים על ידי ועדה עצמאית, בחסות הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה. רשימת הזוכים השנתית מתפרסמת בחודש אפריל.

פרשת קריקטורות מוחמד (2006)

פרשת קריקטורות מוחמד היא משבר שהתרחש ב-2006, ביחסי דנמרק והמערב בכלל, עם העולם המוסלמי. המשבר החל ב-30 בספטמבר 2005, עם פרסומן של שתים-עשרה קריקטורות עיתונאיות שבהן מצויר מוחמד, במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten). עם התפתחות המשבר הופיעו הקריקטורות שוב, גם ביותר מ-20 עיתונים אחרים, במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט.

התגובות המוסלמיות לפרסום הציורים היו מהומות והפגנות עקובות מדם, שהחלו בינואר ופברואר 2006, באירופה ובעולם המוסלמי, איומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ואף שריפת שגרירויות דנמרק במקומות שונים בעולם. מספר ההרוגים באירועי הדמים של 2006 הגיע לפחות לחמישים, אף כי היו שהפליגו במספר עד כדי אלף הרוגים ברחבי העולם.

קריקטוריסט

קריקטוריסט הוא אדם העוסק בציור קריקטורות.

אין מסלול הכשרה ייחודי לקריקטוריסטים והעוסקים בכך עברו הכשרה כציירים ובחרו להתמחות בציור קריקטורות.

מקור פרנסה בולט של קריקטוריסטים במדינת ישראל הוא העיתונות היומית, שבה מתפרסמת קריקטורה פוליטית יומית. בין הבולטים בין הקריקטוריסטים בתחום זה ניתן למנות את דוש (קריאל גרדוש) שקריקטורות פוליטיות שלו התפרסמו במשך שנים רבות ב"מעריב", זאב (יעקב פרקש) ב"הארץ" ודודו גבע ב"הארץ". כמו כן עוסקים קריקטוריסטים באיור מאמרים בקריקטורות ובפרסום רצועות קומיקס.

הקריקטוריסטים בישראל מאוגדים ב"איגוד הקריקטוריסטים הישראלי". האיגוד מוציא לאור מגזין בשם "שפיץ" ובו קריקטורות רבות פרי מכחולם של חברי האיגוד. בשנת 1998 היו 42 קריקטוריסטים חברים באיגוד.

קרלוס לטוף

קרלוס לטוף (Carlos Latuff; נולד ב-30 בנובמבר 1968) הוא קריקטוריסט פוליטי ברזילאי ממוצא לבנוני. מזוהה עם צדה השמאלי של המפה הפוליטית. בעבודותיו מוחה בין היתר כנגד אימפריאליזם ונאו-אימפריאליזם, הפרה של זכויות אדם, ניסויים בבעלי חיים, קפיטליזם והציונות.

שנאה

שנאה היא רגש עז של דחייה, התנגדות, שלילה, אויבות או אנטיפתיות אינטנסיבית כנגד יחיד, קבוצה, חפץ או רעיון.

השנאה קשורה לעיתים קרובות לתחושות של כעס, סלידה ועוינות כלפי מושא השנאה, אשר מעוררת רצון להתרחק ממנו או לפגוע בו.

אנשים שחשים שנאה כלפי אדם אחר לא מאמינים שאפשר לשנות את היחסים איתו, או את האדם בעצמו, ולכן היא מכילה בתוכה רצון לפגוע ואף להעלים את האדם השנוא.

שרוליק

שְׂרוּלִיק או ישראליק (ההגייה זהה, כאשר זהו שם חיבה אשכנזי לשם "ישראל") הוא דמות מצוירת המסמלת את ישראל, פרי יצירתו של הקריקטוריסט והמאייר דוֹש (קָרִיאֵל גַרדוֹש), ניצול השואה שעלה לישראל מהונגריה, אשר הופיעה במשך שנים רבות בקריקטורות שפרסם ב"מעריב".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.