קריית שמונה

קִרְיַת שְׁמוֹנָה היא עיר השוכנת באצבע הגליל ושייכת מנהלית למחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974. בקריית שמונה מתגוררים כ-24 אלף תושבים, והיא העיר הצפונית ביותר במדינת ישראל.

קריית שמונה
Coat of arms of Kiryat Shmona
קריית שמונה
קריית שמונה במבט מרכס רמים
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אביחי שטרן
גובה ממוצע[1] ‎207‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 22,625 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎89
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.0%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,566 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎143
תחום שיפוט[2] 14,560 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎97
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
קריית שמונה
קריית שמונה
33°12′42″N 35°34′24″E / 33.2116311318334°N 35.573204923663°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3746
    - דירוג מדד ג'יני
‎201
פרופיל קריית שמונה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
www.k-8.co.il
Kiryat Shmona 1964
קריית שמונה, 1964
Khalsa mosque 05-2008
המסגד של אל-ח'אלצה, כיום המוזיאון לתולדות קריית שמונה. שוכן בפארק הזהב
TUMARKIN8
"ביג צ'יף" (1968), פסל חוצות מעשה ידי הפסל יגאל תומרקין בקריית שמונה
View from Mitzpe Liran
קריית שמונה ממצפה לירן

היסטוריה

בו' בטבת תש"י, 26 בדצמבר 1949, הוקמה קריית שמונה כמעברה על אדמות הכפר הערבי "אל-ח'אלצה", שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות.

בתחילה נקראה העיר "קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור. בהמשך הוסב שמה ל"קריית שמונה" על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה, בהם חמישה נוספים שנהרגו בקרב על תל חי במאורעות תר"פ (בנימין מונטר, דבורה דרכלר, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר וזאב שַרף), ושניים שנהרגו מספר שבועות לפני כן (שניאור שפושניק ואהרון שר).

בשנת 1951 מנתה אוכלוסיית קריית שמונה כ-5,000 תושבים וב-1983 15,000. בשנת 1953 היא הוכרה כמועצה מקומית, ובשנת 1974 הוכרזה כעיר. בשנים הראשונות הגיעו לעיירה עולים מיהדות תימן ומיהדות רומניה, ובהמשך הגיעו אליה עולים רבים מיהדות צפון-אפריקה.

העיר נבנתה ללא תוכנית אב, אלא שכונה אחר שכונה בהתאם לגלי העלייה. כעיר הגדולה באצבע הגליל ומיקומה לצד כביש 90 משמשת קריית שמונה כיום כמרכז אזורי ליישובי הסביבה במספר תחומים: שירותי בריאות מתמחים, תעשייה, שירותים עסקיים ומסחר.

בשל מיקומה בקרבת הגבול בין ישראל ללבנון, סבלה העיר, מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מפיגועי חדירות מחבלים, שהגיעו מעבר לגבול, וכן מירי טילי קטיושות. אחת התקריות החמורות הייתה ב-11 באפריל 1974, עת חדרה חוליית מחבלים מלבנון לעיר ורצחה ששה-עשר מתושביה. לבד מאובדן חיי אדם במעשי החבלה, הורגלו אז התושבים לחיות בפחד, והתקשו לשמור על שגרת עבודה[3] והעיר ספגה ממעשי החבלה נזקים קשים לרכוש.[4] סיבות אלו תרמו רבות ליציאה למלחמת לבנון הראשונה, וכן למבצעים "דין וחשבון" ו"ענבי זעם".

בבית אדלשטיין שבקרית שמונה נחתם הסכם ה-17 במאי 1983 בין ישראל לבנון בעקבות מלחמת לבנון הראשונה.

בשנות ה-90 נקלטו בעיר כ-6,000 עולים מברית המועצות לשעבר.[5]

מאז יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 שרר שקט יחסי בעיר, שהופר פעם נוספת בשנת 2006 בעת מלחמת לבנון השנייה, אז ספגה קריית שמונה פגיעות ישירות רבות של רקטות שנורו מלבנון.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקריית שמונה 22,625 תושבים (מקום 89 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית שמונה דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 70.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,172 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

כיום יש זליגה של כ-1000 משפחות אל ההרחבות בקיבוצים באזור. להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בקריית שמונה

  • פארק הזהב - הוא פארק עירוני המהווה מרחב טבע אורבני ייחודי מסוגו בישראל, בליבה של קריית שמונה. זהו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בעיר, המשתרע על שטח של כ- 110 דונמים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו והוא שוכן בחלקה המזרחי של קריית שמונה, למרגלות גבעת שחומית. לאחר שיקום הנחל והפארק מקיים האזור מערכת אקולוגית טבעית בלב העיר.
  • חורשת קק"ל- חורשה הנמצאת בדרום העיר ובה גן משחקים, מתקני כושר ושטחי צמחייה פוריה.
  • מוזיאון לתולדות קריית שמונה[1], הממוקם בבניין המסגד הנטוש ששימש את היישוב אל-ח'אלצה, כיום בתוך שטח הפארק העירוני, פארק הזהב. בנין המסגד נבנה על ידי כמאל אפנדי בשנת 1906. בשנת 1948 ננטש המסגד ונהרס ועם בואם של ראשוני העולים לכפר הערבי הנטוש, שימש המקום למפגשים ואירועים חברתיים. בשנת 1968 הפך הבניין למשכנו של בית משפט השלום בעיר ולאחר 20 שנה, בשנת 1988, הוחלט להופכו למוזיאון עירוני שישמר את תולדות היישוב.
  • בית הספר לילדי הבדואים- בנין אבן הנמצא במרכז העיר אשר עד היום נראים שרידיו. בנין זה נבנה על ידי הבריטים בשנת 1936 על מנת לפייס את התושבים הערבים הממורמרים. במסגרת מאמציהם של הבריטים להשתלב במרחב הכללי של האוכלוסייה הוחלט להקים בכפר חלסה 2 בתי ספר לילדי הבדואים היושבים בחלסה. בית ספר כללי שילמד אותם לימודים רגילים כגון כתיבה וקריאה ובית ספר חקלאי שילמד את ילדי הפלחים יסודות החקלאות המודרנית. הבניין השני נבנה בדרום העיר באזור משתלת הקרן הקיימת ונהרס על ידי קק"ל בשנות ה-80. בשנת 1948 ננטש המבנה כפי שננטשה כל העיירה הערבית חלסה. בשנת 1949 כשהגיעו ראשוני העולים לכפר חלסה, המבנה היה נטוש לחלוטין. רק בשנות החמישים כאשר קריית שמונה מנתה מעל 1,500 נפש ובשנת 1951 כאשר המעברה מנתה כ – 3,000 נפש הוחלט להעביר למבנה יפה זה חלק מתלמידי היישוב שלמדו בחאן והכינו את המקום לקליטת מספר תלמידים לבית ספר שנקרא בית-חינוך ב' ללימודים של שומרי מסורת ודת. בית ספר זה היה בית הספר הממלכתי הדתי הראשון של היישוב. בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים ננטש המבנה כאשר התלמידים הועברו למבנים אחרים ביישוב המתפתח. המבנה שימש כספרייה עירונית ראשונה, אחר כך שימש כמועדון טכני משגשג וכן כמקום של תנועת הצופים. המבנה ננטש בראשית שנות השבעים כאשר המצב הביטחוני לא איפשר לקיים שם פעילות ציבורית.  כיום המבנה נטוש כאשר ישנם מספר תוכניות לשיפוצו ולהופכו למוזיאון או למסעדה אם כי קיימת תוכנית מוכנה להורסו ולבנות את בנין העירייה החדש.
  • "בית החאן"- ביתו של כאמל אפנדי, בעל אדמות רבות בגליל ובכפר אל- חאלצ'ה. המבנה נבנה על ידו בשנת 1906 וננטש בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות. במשך השנים שימש המבנה הן למגורים והן כמבנה ללימודים ולבתי עסק, עבור העולים החדשים אשר הגיעו להתיישב במקום. בשנת 1982 שופץ המבנה בתרומה של 2 מיליון דולר מקהילת סן פרנסיסקו, תרומה אשר הדגישה את מבנהו הייחודי. כיום משמש המבנה כמרכז אומנויות אזורי השייך לרשת המתנ"סים.
  • טחנת הקמח- שרידי טחנת הקמח נמצאים מדרום ל"פארק הזהב". התחנה נבנתה על ידי משפחת חסין העשירה מהכפר הונין ופעלה עד לקום המדינה. התחנה סיפקה קמח לפלחים אשר עיבדו את השדות באזור והיא אחת משתי תחנות אשר נמצאו בקריית שמונה. האחת נהרסה כליל בעת פיתוח השכונה והשנייה נשמרה, עקב הצמחייה הגבוהה אשר כיסתה אותה. תחנה זו מיועדת לשיפוץ יסודי ולהפעלה.
  • בניין המשטרה- בנין המשטרה בקרית שמונה הוא מבנה אשר נבנה על ידי הבריטים בשנת 1939, לאחר פרעות 39–1936 (כחלק ממאורעות תרפ"ט) ולצורך שמירה על הסדר הציבורי. המבנה ננטש עם סיום המנדט הבריטי ונתפש שוב על ידי כוחות הפלמ"ח שהגיעו לכפר הערבי הנטוש. המבנה שימש למתן שירותים אזרחיים שונים, משרדי ממשל ולכוחות שיטור. כיום מבנה זה משמש כבנין המשטרה המקומית בעיר. תחילה שימש המבנה הנטוש כמרכז האזורי לנתינת שירותים שונים כגון הדואר, השמירה ומשרדי הממשל. רק בשנת 1949 הועברו יחידות שוטרים עבריים ממטולה לאייש את התחנה בעת שהחל גל העלייה הגדול ליישוב חלסה והיה צורך בשוטרים לפקוח ושמירה על הסדר הציבורי. המבנה חולק לשניים. חלק אחד היה משרדים אזרחיים ששימשו את ראשי היישוב הראשונים והחלק השני שימש כתחנת משטרה לכל דבר.

חינוך ותרבות

בקריית שמונה פועלים מוסדות תרבות רבים, וביניהם:

  • היכל תרבות המופעל על ידי מחלקת התרבות של העירייה, משמש גם כקולנוע העירוני, בו מוקרנים סרטים בסופי שבוע תמורת תשלום דמי כניסה סמליים.
  • תיאטרון מרא"ה - קבוצת תיאטרון מקומית שהוקמה על ידי השחקן מנחם עיני ומנוהלת על ידי השחקן יפתח קליין.
  • קפה חברותא - בר-קפה שהוקם במרכז העיר על ידי פעילים חברתיים ממאהל המחאה שפעל בעיר. פועל בצורת "בר טאפאס", המרכז מוצרי אלכוהול מהגליל, מקיים הופעות מסיבות, ירידים סדנאות יין ופעילויות לילדים.
  • להקת מחול עירונית - הורה גואל ע"ש גואל קמרי ז"ל

מוסדות חינוך

בעיר ישנם 7 בתי ספר יסודיים המונים כ-1800 תלמידים. 5 מתוכם מ"מ: מצודות, תל חי, מגינים, קורצ'אק, ויצחק הנשיא. 2 מתוכם ממ"ד: עוזיאל ורמב"ם.

כמו כן ישנם 4 בתי ספר תיכוניים המונים כ-1750 תלמידים: מקיף דנציגר, המתמיד, אולפנית, ברנקו-וייס, ובית ספר לחינוך מיוחד המונה כ-125 תלמידים (רננים).

מוסדות חינוך נוספים בעיר הם: מרכז פיסג"ה, החווה החקלאית, שפ"י, מתי"א.

ישיבת ההסדר קריית שמונה בראשות רב העיר צפניה דרורי בשיתוף עם הרב ישראל קירשטיין, המהווה מרכז תורני לכל יישובי הגליל העליון. תלמידיה משלבים לימוד תורה עם שירות ביחידות הקרביות של צה"ל. הישיבה הוקמה בשנת 1977 בקריית שמונה במטרה לחזק את העיר.

בסמוך לעיר נמצאת המכללה האקדמית תל חי, מעונות הסטודנטים של המכללה ממוקמים כשני קילומטר מערבית אליה, בחלקה הצפוני של קריית שמונה. לימודי המכללה מתקיימים בשני קמפוסים, האחד המצוי כשני ק"מ צפונית לקריית שמונה, והשני, אשר נחנך בתחילת שנת הלימודים תשס"ט, ממוקם מזרחית לקמפוס הראשון.

ילדים ונוער

בעיר מצויים מספר מתנס"ים:

  • בית ונקובר: בית וונקובר, הקרוי גם "מתנ"ס כל-נדרי" בית הנוער העירוני נפתח בשנת 2007 ונותן מענה חברתי לכלל בני הנוער בעיר. בית הנוער משמש כמוקד פעילותם של עיד"ן, נוער בסיכון, מרכז אתגרים, נוער עולה, נוער צד"ל ומנהיגות נוער במהלך שנת הלימודים ובחופשות. כמו כן מהווה המקום מקור לשיתופי פעולה עם מסגרות נוספות הפועלות בתוכו כגון: מטמון, קפה מותק לתשושי נפש, חוגים וציון מועדים על פי הלוח העברי.
  • בית החאן
  • ארתור פוקס
  • מרכז תקוותנו מבית קרן ילדנו. המרכז הקהילתי הממוקם ברחוב טרומפלדור הוא הגדול באצבע הגליל, ומשרת את תושבי העיר והסביבה משנת 1973. מרכז תקוותנו מפעיל חוגי ספורט ואמנות רבים, משרת את קהילות העולים מרוסיה בתיאטרון בובות והרצאות בשפת האם שלהם. לאחרונה הצטרפו בני המנשה לקהל הנהנה מהפעילות החינוכית במרכז. מרכז תקוותנו מפעיל גם 2 מעונות לפעוטות מגיל 3 חודשים עד גיל 3, באישור משרד הכלכלה, לרווחת המשפחות הצעירות בעיר.
  • בעיר פעילות תנועות נוער רבות:
  • תנועת הצופים- שבט גונן.[7]
  • תנועת בני עקיבא.
  • תנועת הנוער כנפיים של קרמבו (לילדים עם צרכים מיוחדים)
  • תנועת עיד"ן (תנועה מקומית אשר נוסדה בקריית שמונה ומשמעות שמה- עולם יפה דרך נוער).
  • חוגי סיור של החברה להגנת הטבע במסגרת המל"ש.
  • איגי- ארגון נוער גאה.
  • תנועת תרבות.

בקריית שמונה שני מקומונים, "מידע 8" היוצא לאור מאז 1973 ו"חדשות הגליל" הצעיר יותר, היוצאים לאור מדי יום שישי ומסקרים את הנעשה בעיר ובסביבותיה.

תעשייה ומסחר

למרות היותה היישוב המרכזי באזור התיירותי של אצבע הגליל, מתקיימת בקריית שמונה פעילות מועטה בתחום התיירות. בקצה הדרומי שלה ממוקם הרכבל העולה למנרה, המלון היחידי בה הוא בית החייל של האגודה למען החייל ויש בה מעט צימרים. בעיר פועלות מספר מסעדות המסווגות כמסעדות עממיות או מסעדות אוכל מהיר.

לעיר שני אזורי תעשייה: צפוני הנמצא סמוך לכביש 99 המוביל לכיוון דן, ודרומי הנמצא בכניסה הדרומית לעיר. הם מאכלסים מספר בתי חרושת ומלאכה, מסגריות, מוסכים ונגריות. הבולטים בהם הם מפעל "לודזיה" לייצור גרביים, מפעל "מיצי הגליל העליון" (יצרן המותג "סיידר הגליל") ומאפיית "פת הגליל".[דרושה הבהרה]

שטח כלל האזורים המוקצים לתעשייה ומלאכה הוא 1530 דונם, מתוכם 1281 הם בגדר "שטח תפוס" והיתר, 249, הם בגדר "שטח פנוי". מספר העובדים בכלל אזורי התעשייה הוא 1037.[8]

להלן טבלת המפעלים על פי גודל שטח הקרקע[8]:

מפעלים קטנים (עד 10 דונם) מפעלים בינוניים (10-30 דונם) מפעלים גדולים (מעל 30 דונם)
אדיה חברה לנכסים בע"מ - 9 דונם רימוני פלסט בע"מ - 11 דונם עוף הגליל בע"מ - 51 דונם
המובילים קריית שמונה בע"מ - 9 דונם מטיילי קריית שמונה בע"מ - 10 דונם אשליר בע"מ - 40 דונם
מירג חב' לפיתוח בע"מ - 9 דונם גליל כימיקלים בע"מ - 26 דונם אדיל אחזקות בע"מ - 39 דונם
אם.אי.סולפונציה בע"מ - 8 דונם חב' ' החשמל לישראל בע"מ - 23 דונם
יהודה ברוך-אל - 8 דונם

במרץ 2011 התקבלה בוועדת הכספים של הכנסת החלטה לפיה משרד האוצר ומשרד התמ"ת יסייעו לחברת "איתוראן" להעתיק את מרכז השרות שלה מיהוד לקריית שמונה. מהלך זה עשוי היה להוסיף לעיר 300 מקומות עבודה. בעקבות חילוקי דעות, התבטל המהלך.[9]

ספורט

לקריית שמונה קבוצת כדורגל המשחקת בליגת העל - עירוני קריית שמונה. הקבוצה נוצרה מאיחודן של הקבוצות הפועל ומכבי קריית שמונה בשנת 2000. הקבוצה עלתה בשנת 2007 לראשונה בתולדותיה לליגת העל, בסיום העונה הראשונה שלה שם הגיעה למקום השלישי ולהשתתפות בגביע אופ"א האירופי. בסוף שנת 2008/09 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית אך בחלוף שנה נוספת שבה לליגת העל. אצטדיונה הביתי הוא האצטדיון העירוני שבקריית שמונה.

את עונת 2011/12 פתחה הקבוצה בצורה מצוינת תחת המאמן רן בן שמעון וחמישה מחזורים לסיום העונה זכתה באליפות ראשונה היסטורית. בעונת 2012/2013 התחילה הקבוצה תחת ניהולו של גילי לנדאו אשר פוטר ובמקומו מונה ברק בכר. קריית שמונה העפילה לגמר גביע המדינה אשר נערך ב-8 במאי 2013, ובו הפסידה הקבוצה להפועל רמת-גן גבעתיים.[10] בכר הוביל את הקבוצה לזכייה בגמר גביע המדינה ב-7 במאי 2014, לאחר שניצחו את מכבי נתניה בהארכה. כיום מאמנם של קריית שמונה הוא מסאי דגו.

לקריית שמונה יש גם קבוצת כדורסל חדשה יחסית בליגה א'[11] המשחקת באולם "בית הפועל" שבעיר.

בעיר נמצא המרכז לטניס בישראל - קריית שמונה.

הטבות בחקיקה

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[12] לתושבי יישוב זה ניתנת הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[13]

סמל העיר

הסמל בנוי ממספר מוטיבים:

  • האריה השואג: סמל גבורתם של שמונת גיבורי תל-חי, על שמם נקראת קריית שמונה, מסמל את ההיסטוריה של העיר בתקופתו של יוסף טרומפלדור וחבריו בסיפור תל-חי. בנוסף "האריה השואג" סמל לחוזק ולכוח העמידה של התושבים מול הקטיושות והפיגועים. האריה השואג מופיע גם בסמל המועצה האזורית גליל עליון, בסמל מכללת תל-חי ובסמל בית ספר תל-חי בקריית שמונה.
  • גלגל התעשייה: סמל לתעשייה המתפתחת בעיר.
  • בנייה וצמיחה: העיר בתנופת בנייה והתפתחות תוך שמירה על איכות הסביבה והנוף.
  • החרמון והשמש העולה: הנוף המרהיב והשמש העולה סימן לתקווה.

ראשי העיר ויושבי ראש המועצה המקומית

מס' ראש המועצה המקומית מספר קדנציות משך הכהונה סיעה הערה
1 אברהם הכהן 1 1954-1953 ראש מועצה ממונה
2 אילן הרטוב 1 1955–1954 ראש מועצה ממונה
3 יצחק זכאי 1 1955 ראש מועצה ממונה
4 אשר ניזרי 3 1955 - 1960, 1968-1965 ,1970 - 1971 ראש המועצה הנבחר הראשון
5 דוד מורה 2 1960 - 1965, 1968 - 1970
6 אברהם אלוני 1 1971 - 1974 בסוף כהונתו הראשונה הוכרזה קריית שמונה כעיר
מס' ראש העיר מספר קדנציות משך הכהונה סיעה הערה
1 אברהם אלוני 2 1974 - 1975, 1976 - 1980 יצא לחופשה ללא תשלום בין נובמבר 1975 ועד דצמבר 1976
2 דוד חזן 1 1975 - 1976 ממלא מקום של אברהם אלוני
3 ראובן רוברט 1 1980 - 1983 יו"ר ועדה קרואה[14][15]
4 פרוספר אזרן 1 1983 - 1997
5 חיים ברביבאי 4 1997- 2008
6 סמי מלול 3 2008 אפריל 2008 - דצמבר 2008, ראש העיר בפועל, לאחר שקודמו הורשע בפלילים והודח[16][17]
7 ניסים מלכה 2 2008 - 2018
8 אביחי שטרן מכהן נכנס לתפקידו ב-4 בדצמבר 2018

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ פוטרו מעבודתם פקידים שנעדרו בימי המתיחות, דבר, יום רביעי, יולי 29, 1981; מדור Front page, עמוד 1
  4. ^ מיליון שקל - הנזק הישיר מהקטיושות לקריית שמונה. דבר, יום שני, יולי 13, 1981; עמוד 2
  5. ^ סיפורו של מקום, תעודת זהות, באתר עיריית קריית שמונה
  6. ^ פרופיל קריית שמונה באתר הלמ"ס
  7. ^ העמוד הרשמי של שבט גונן באתר הצופים
  8. ^ 8.0 8.1 אזור תעשייה קרית-שמונה, מידע על איזורי תעשייה (בעברית)
  9. ^ הבעלים נסוג: איתוראן לא תעבור לקריית שמונה, ynet, 9.6.11
  10. ^ הפועל רמת גן זכתה בגביע המדינה , הארץ, 8.5.13
  11. ^ סגל קבוצת הפועל קריית שמונה כדורסל, אתר איגוד הכדורסל, 3.7.13
  12. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  13. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2018, באתר של רשות המיסים
  14. ^ לישון בקריית שמונה מעריב, יום ראשון, אוקטובר 19, 1980; עמוד 13
  15. ^ ח"כ נמיר: לפטר את יו"ר המועצה. דבר, יום ראשון, יולי 26, 1981; עמוד 2
  16. ^ חיים ברביבאי - ראש עיריית קריית שמונה - הורשע בשוחד ובמרמה; קיבל תרומות מקבלנים במהלך הבחירות, אלי אשכנזי, THE MARKER, 2008
  17. ^ חיידק אלים תקף את חיים ברביבאי, עדי חשמונאי, nrg, 2008
KiryatShmonaPano
צילום פנורמי של העיר מבית החייל
א' בניסן

א' בניסן הוא היום הראשון בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

בא' ניסן קנו את הקורבנות ציבור בבית המקדש מכסף החדש של התרומה החדשה שנתרמה על ידי מחצית השקל.פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' ניסן היא פרשת ויקרא, אם בר המצווה בשנה פשוטה.

אם בר המצווה בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת תזריע, אך אם בר המצווה בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי היא פרשת מצורע.

גביע הטוטו

גביע הטוטו הוא טורניר כדורגל ישראלי, התחרות השלישית בחשיבותה בכדורגל הישראלי אחרי אליפות המדינה וגביע המדינה. בכל עונה נערכים 2 טורנירים נפרדים: גביע הטוטו לקבוצות ליגת העל, וטורניר גביע הטוטו לקבוצות הליגה הלאומית. בין השנים 1999–2009 נערך טורניר נוסף: גביע הטוטו לליגה הארצית שהייתה הליגה השלישית בישראל, אך טורניר זה בוטל כשהליגה בוטלה.

גביע הטוטו מאפשר לקבוצות ליגת העל לשלב שחקנים צעירים והרכבים משניים ולבחון שחקנים חדשים לפני פתיחת העונה הסדירה, ומהווה פעמים רבות מעין ״ניסוי כלים״ לקבוצות הישראליות.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הפועל גליל עליון-קריית שמונה

הפועל גליל עליון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית הגליל העליון, בשיתוף העיר קריית שמונה, המתמודדת בליגה הלאומית.

הקבוצה נוסדה בשנת 1976, והיא הקבוצה השלישית בהיסטוריה שזכתה באליפות המדינה בכדורסל (לאחר מכבי תל אביב והפועל תל אביב). לאחר שבעלי הקבוצה, חיים אוחיון, העביר את הקבוצה הבוגרת לגלבוע, הפועל גליל עליון הוקמה מחדש וכיום היא נמצאת בבעלות אוהדיה בשיתוף המועצה האזורית גליל עליון.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

התחנה המרכזית של קריית שמונה

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא מסוף האוטובוסים והתחנה המרכזית של העיר קריית שמונה. שוכנת בלב העיר, ברחוב ארלוזורוב, סמוך לכביש 90 ושדרות תל חי בעיר.

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא המרכזית באזור הגליל העליון ואזור אצבע הגליל, מהתחנה יוצאים קווי אוטובוס רבים, בין היתר לרמת הגולן, חיפה, עפולה, תל אביב-יפו, ירושלים וערים נוספות בעיקר בצפון ישראל.

מהתחנה יוצאים גם קווי אוטובוס עירוניים לרחבי העיר וקווי אוטובוס אזוריים למטולה ויישובי האזור.

יפעת שאשא-ביטון

יפעת שאשא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973), היא שרת הבינוי והשיכון וחברת הכנסת מטעם מפלגת "כולנו"; כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ה-20; כיהנה כסגנית ראש העיר קריית שמונה, ושימשה סגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין.

כביש 90

כביש 90 (לכינויים של המקטעים השונים של הכביש ראו למטה) הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. תוואי הכביש עובר תחילה לאורך חופיו של מפרץ אילת ולאחר מכן לכל אורכה של הערבה. לאחר מכן הוא ממשיך צפונה לאורך חופי ים המלח ולכל אורכם של בקעת הירדן ועמק הירדן. הוא עוקף את הכנרת ממערב, דרך טבריה וממשיך דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך המורדות המזרחיים של הגליל.

118.5 קילומטר מסך אורכו של הכביש עוברים בשטחי יהודה ושומרון (צפון ים המלח ובקעת הירדן). ביציאה מקטעי הכביש שבבקעת הירדן מוצבים מחסומים של צה"ל, המונעים תנועת כלי רכב לא מורשים בכביש אל מעבר לקו הירוק.

על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 - כביש 90 צפוי לעבור שינוי במספור ולהיקרא כביש 8, כדרך אורך ארצית ראשית. על פי התוכנית, שינוי מספרי הכבישים בשלטי הדרכים השונים צפוי להתרחש בתוך שנתיים (עד סוף שנת 2020).

עונת 2018/2019 בליגת העל בכדורגל

עונת 2018/2019 בליגת העל היא העונה ה-20 של ליגת העל כליגת הכדורגל הבכירה בישראל. העונה נפתחה ב-25 באוגוסט 2018 והסתיימה ב-25 במאי 2019. מכבי תל אביב זכתה באליפות ה-22 בתולדותיה (ה-18 מקום המדינה), והיא הוכתרה לאחר 28 מחזורים בלבד – האליפות המוקדמת ביותר בהיסטוריה של הליגה הישראלית. מבין הליגות שמתחילות בקיץ היא גם הייתה האלופה הראשונה שהוכתרה בעונה זו באירופה.

הקבוצות שסיימו במקומות הראשונים בליגה הלאומית בעונת 2017/2018 והצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו הן הפועל תל אביב, שחזרה לליגת העל אחרי עונה אחת, והפועל חדרה שחזרה לליגה הבכירה אחרי 39 שנים. העונה הסדירה כללה 14 קבוצות והתקיימה במתכונת של שני סיבובים בהם שיחקה כל קבוצה בבית ובחוץ נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה. הקבוצות שסיימו את העונה הסדירה באחד מששת המקומות הראשונים המשיכו להתמודדות במסגרת הפלייאוף העליון, ושאר הקבוצות התמודדו בפלייאוף התחתון. המשחקים בפלייאוף העליון התקיימו בשני סבבים של משחקי בית/חוץ (סה"כ 10 משחקים). בפלייאוף התחתון מתקיים סיבוב משחקים אחד (סה"כ 7 משחקים). על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות, ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

בסיום העונה ירדו בני סכנין ומכבי פתח תקווה לליגה הלאומית. בתום עונת 2018/2019 בליגה הלאומית העפילו הפועל כפר סבא וסקציה נס ציונה לליגת העל.

דור מיכה, קשרה של מכבי תל אביב, נבחר לכדורגלן העונה בישראל, ומלך שערי הליגה היה בן שהר מהפועל באר שבע, עם 15 שערים.

במהלך משחקי הפלייאוף העליון הוכנסה לשימוש מערכת ה-VAR.

לקראת פתיחת העונה נחתם הסכם חסות בין מנהלת הליגות לכדורגל לרשת המסעדות ג'פניקה, ולפיו בעונה זו שמה המסחרי של ליגת העל היה "ליגת JAPANIKA".

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

עירוני קריית שמונה

עירוני קריית שמונה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר קריית שמונה, המשחקת בליגת העל. לזכות הקבוצה אליפות אחת, בה זכתה בעונת 2011/2012, וזכייה אחת בגביע המדינה בעונת 2013/2014. כמו כן זכתה הקבוצה ארבע פעמים בגביע הטוטו (פעמיים בליגת העל), ופעם אחת בגביע אלוף האלופים.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

רמה תחבורה ציבורית גולן

רמה תחבורה ציבורית גולן היא חברת תחבורה ציבורית המופעלת על ידי מועצה אזורית גולן,החברה הכלכלית גולן וחברת האוטובוסים הפרטית "רמה".

החברה נוצרה כדי לספק תחבורה זמינה יותר לתושבי רמת הגולן, וב-1 במאי 2011 נכנסה לפעולה באזור במקום חברת אגד.

מודל ההפעלה הוא חדשני, ולפיו המועצה האזורית, בתמיכת המדינה, אחראית להפעלת התחבורה הציבורית באזור. בתכנון השתתפו אנשי משרד התחבורה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר. התוכנית היא ניסיונית, ולפי לקחיה יופעלו תוכניות דומות ברשויות נוספות בפריפריה.

החברה רכשה 17 אוטובוסים חדשים ו-6 אוטובוסים זעירים. במערך ההיסעים שולבו גם 12 האוטובוסים הצהובים של מועצה אזורית גולן, המסיעים את תלמידי בתי הספר התיכוניים, ומעתה משמשים בו זמנית כקווי תחבורה ציבורית. מספר הנסיעות היומיות באזור הוגדל כמעט פי 6, מ-30 ל-175.

רמה מפעילה קווי תחבורה המובילים אל מרכזי אשכולות היישובים (קצרין, בני יהודה, מרום גולן וחיספין), ומהם אל ערים מחוץ לאזור (קריית שמונה, חצור הגלילית, טבריה ועפולה). מופעלים גם קווים פנימיים בתוך רמת הגולן.

הנסיעה באוטובוסים הזעירים, בתוך אשכולות היישובים, היא ללא תשלום.

תחנה מרכזית כרמיאל

תחנה מרכזית כרמיאל, אשר נמצאת בכניסה הראשית לעיר כרמיאל, מהווה חלק חשוב ממערך התחבורה הציבורית בצפון ישראל.

התחנה אשר קדמה לתחנה זו מוקמה בסמוך לקניון כיכר העיר במקום לא נוח מבחינת תנועת האוטובוסים ומבחינת הנוסעים. התחנה לא כללה שום שירות למעט קופה ומודיעין ולא כללה רציפים או ספסלים. התחנה יכלה לאכלס רק אוטובוס אחד אשר חסם נתיב תנועה.

בעקבות רצון לייעל את השירות ולהגדיל את כמות האוטובוסים העוברים בעיר, הוחלט להקים מסוף בכניסה לעיר אשר ישמש גם בתור תחנת "חנה וסע" ולכן הוקם מגרש חנייה גדול הצמוד לתחנה. עם הקמת המסוף החדש הוקמו בתוכו 5 רציפים עירוניים ו-9 רציפים בינעירוניים. המסוף אפשר לאוטובוס מגיע להיכנס למסוף לאסוף במהרה נוסעים ולהמשיך בנסיעתו בזמן מינימלי ובלא צורך להיכנס אל עומק העיר.

התחנה בכרמיאל היא תחנה חשובה בציר חיפה-עכו-צפת-קריית שמונה, אשר משמשת את כל הקווים אשר מתחילים נסיעתם בחיפה ועוצרים בעכו בדרכם לצפת, קריית שמונה, חצור הגלילית ושאר יישובי אצבע הגליל, כמו כן משמשת קווים אלו גם בכיוון ההפוך. כמות הקווים העוברים בתחנה אינה גדולה באופן כללי וכמות הקווים אשר מתחילים את נסיעתם מכרמיאל מועטה. בין הקווים אשר מתחילים מכרמיאל ניתן למנות יעדים כגון: חיפה, עכו, נהריה, טבריה, ירושלים, תל אביב ונצרת.

לצד התחנה נבנתה תחנת הרכבת כרמיאל שהגדילה את כמות הנוסעים העוברים בתחנה. עם תחילת פעילותה של תחנת הרכבת ב-20 בספטמבר 2017, הצטמצמה פעילותה של התחנה המרכזית ורוב הקווים העירוניים והבינעירוניים של התחנה המרכזית עברו לרציף גדול שנבנה בסמוך לכניסה לתחנת הרכבת.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 89.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 10.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 7.3%
גילאי 10 - 14 7.1%
גילאי 15 - 19 7.0%
גילאי 20 - 29 17.5%
גילאי 30 - 44 17.3%
גילאי 45 - 59 18.0%
גילאי 60 - 64 5.8%
גילאי 65 ומעלה 12.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 10
תלמידים 3,675
 –  יסודי 1,943
 –  על-יסודי 1,732
מספר כיתות 180
ממוצע תלמידים לכיתה 20.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
ראשי עיריית קריית שמונה Coat of arms of Kiryat Shmona.png
כמועצה מקומית אברהם הכהן
(מועצה ממונה)
אילן הרטוב
(מועצה ממונה)
יצחק זכאי
(מועצה ממונה)
אשר ניזרי דוד מורה אברהם אלוני
1954-1953 1955–1954 1955 1955 - 1960, 1968-1965 ,1970 - 1971 1960 - 1965, 1968 - 1970 1971 - 1974
כעירייה אברהם אלוני דוד חזן ראובן רוברט
(ראש ועדה קרואה)
פרוספר אזרן חיים ברביבאי סמי מלול ניסים מלכה אביחי שטרן
1974 - 1975, 1976 - 1980 1975 - 1976 1980 - 1983 1983 - 1997 1997 - 2008 2008 2018 - 2008 2018 - מכהן
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפת • קריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.