קריית מלאכי

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים)[3], שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2012 התגוררו בה כ-21,200 אלף תושבים.

קריית מלאכי
סמל קריית מלאכי
Kiryat Malakhi Aerial View
מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית קסטינה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע[1] ‎62‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 23,124 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎94
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.5%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 4,912 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎32
תחום שיפוט[2] 4,540 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎200
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
קריית מלאכי
קריית מלאכי
31°43′57″N 34°44′46″E / 31.7324026359359°N 34.7460605531834°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3615
    - דירוג מדד ג'יני
‎223
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
k-m.org.il

היסטוריה

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני[4]. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[5], במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות- בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנים האחרונות שכונה חדשה בשמה המקורי - קריית שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפלי

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית[6] ובשנת 1998[7], לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקריית מלאכי 23,124 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית מלאכי דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 65.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,137 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[8]

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4%[9].

ראשי המועצה והעיר

ראשי המועצה:

ראשי העיר:

רבני העיר

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.

במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב[11], אך ההחלטה לא בוצעה בפועל[12].

באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה[13].

שכונות העיר

שכונת נחלת הר חב"ד

PikiWiki Israel 16664 Architecture of Israel
בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי[14]. השכונה איכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה שנקראת בשם נחלת הר חב"ד[15] התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים‫[16]

השכונה מנוהלת על ידי הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת בשלבי בניה.

בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת "תומכי תמימים" ליובאוויטש (ישיבה גדולה) - לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער[16] המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לנחלת מנחם, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד.

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים.

גלריה

Qirtat malachi south enter efi elian

הכניסה לקריית מלאכי

IMG קריתמלאכי

מרכז העיר קריית מלאכי ובניין העירייה

Holocaust Memorial in Kiryat Malakhi' Israel

אנדרטת השואה בקריית מלאכי

War Memorial in Kiryat Malakhi, Israel

אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בקריית מלאכי

Apartment building in the Israeli town of Kiryat Malachi that took a direct hit from a Hamas rocket. 3 residents were killed, and several others seriously wounded including a 1.5 year old baby

בניין בשכונת חב"ד בקריית מלאכי, בו נהרגו שלושה אזרחים לאחר שנפגעו מרקטת גראד במבצע עמוד ענן

Beitavraham

"בית אברהם" מרכז מקצועי לטיפוח והעצמה של ילדים.

Moadonp

מרכז יום טיפולי לילדים חריגים.

Founders House in Kiryat Malakhi, Israel

בית הראשונים (בית פומברובסקי) בקריית מלאכי

שלט על בית הראשונים בקריית מלאכי

שלט על בית הראשונים (בית פומברובסקי) בקריית מלאכי

BG letter

מכתב של תושבי מעברת קסטינה אל דוד בן-גוריון

לקריאה נוספת

  • זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008 - אודות שכונת חב"ד[17].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ועדת השמות הממשלתית, ישיבה מס' 15 (עמ' 40), ‏30.12.1951
  4. ^ תוכנית ליישוב עברי חדש, דבר, 23 בספטמבר 1936
  5. ^ מי עוזר להתקפות על קריית שמואל, דבר, 5 בספטמבר 1936
  6. ^ תוקם מועצה מקומית בקרית מלאכי, חרות, 8 באוגוסט 1958
  7. ^ אכרזת העיריות (קריית מלאכי), התשנ"ח - 1998, 8 באפריל 1998, קובץ התקנות 5897, עמ' 708–709, 10 במאי 1998
  8. ^ פרופיל קריית מלאכי באתר הלמ"ס
  9. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  10. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קריית מלאכי, ילקוט הפרסומים 4164, 17 בנובמבר 1993, עמוד 728
  11. ^ מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר, יום שני, ט"ו אייר תשע"ב
  12. ^ אלי ג'אן, כתבנו בדרום, קרית מלאכי: כמה רבנים יש לעיר? תלוי את מי שואלים, כיכר השבת
  13. ^ מנחם כהן, בדרך לרב קרית-מלאכי: הרב ירוסלבסקי מונה לאב בית-הדין, באתר חב"ד און ליין, י"ג אלול תש"ע
  14. ^ על הקמתה של השכונה ראה: שבועון כפר חב"ד, גיליון 1787, עמודים 36-41
  15. ^ שם השכונה נחלת הר חב"ד הוא גם ראשי תיבות בהיפוך של "חנה", על שם חנה שניאורסון
  16. ^ 16.0 16.1 עדינה חכם, מציאות בנחלת חב"ד: 5 חדרים ב-600 אלף שקל, באתר ynet, 29 במאי 2012
  17. ^ הקובץ
ראשי עיריית קריית מלאכי
חיים גושן עבודי דוד-אלבג משה קצב יוסף ונונו משה שמעון ליאור קצב מוטי מלכה יוסי חדד אליהו זוהר
19591960 19601969, 19701974 19691970, 19741981 19811993 19931998 19982003 20032013 2013 2013 - מכהן
יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות. מקור השם הוא בעיר בוכרה שבאוזבקיסטן, בירתה-לשעבר של אמירות בוכרה, בה התקיימה קהילה גדולה. השפה המסורתית של הקהילה היא בוכרית, ניב יהודי-פרסי הקרוב לטג'יקית. מאז קריסת ברית המועצות היגרו רוב יהודי בוכרה לארצות הברית ולישראל. הקהילות הגדולות של הבוכרים בישראל נמצאות בירושלים, פתח תקווה, חולון, בת-ים, רמלה-לוד, אור יהודה, קריית מלאכי ושכונות שונות בדרום תל אביב.

יוסף עזרן

הרב יוסף עזרן (כ"ח בתשרי תש"ב, 19 באוקטובר 1941 - כ"ו בשבט תש"ע, 10 בפברואר 2010) היה חבר כנסת, רב הערים קריית מלאכי וראשון לציון, וכן אב בית הדין בפריז.

כביש 3

כביש 3 הוא כביש רוחב בישראל, המחבר בין אשקלון בדרום-מערב, דרך קריית מלאכי עד צומת הכניסה ליישוב מבוא חורון, דרומית-מזרחית למודיעין-מכבים-רעות. בין צומת מלאכי לצומת ראם חופף הכביש לאורך כ-4 קילומטרים לתוואי של כביש 40.

כביש 3 הוא כביש מרכזי המחבר את דרום הארץ לירושלים, דרך מחלף לטרון וכביש 1. החברה הלאומית לדרכים בישראל שידרגה את הכביש והפכה אותו לדו-נתיבי ורב-מסלולי. כמו כן בוצעה הפרדה מפלסית בין הכביש לבין מסילות הרכבת החוצות אותו על ידי רכבת ישראל.

למרות זאת, הכביש אינו כביש מהיר כיוון שהוא משמש ככביש הגישה היחיד לרבים מהיישובים שבצידו.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

כברה קסאי

כברה קסאי (נולדה ב-3 באוגוסט 1982) היא זמרת ישראלית.

ליאור קצב

ליאור קצב (נולד בט"ו בכסלו ה'תש"ל, 25 בנובמבר 1969) הוא עורך דין ישראלי שכיהן כראש עיריית קריית מלאכי.

מוטי מלכה

מרדכי (מוטי) מלכה (נולד ב-10 באוגוסט 1953) היה ראש עיריית קריית מלאכי (2003–2012).

התפטר מתפקידו לאחר שהורשע בעבירות מין בעובדות תחתיו.

מועצה אזורית באר טוביה

מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ליד הערים קריית מלאכי ואשדוד. המועצה הוקמה בשנת 1950, ובה 23 יישובים. שטח השיפוט שלה הוא 140,000 דונם. המועצה נקראת בשמו של מושב באר טוביה, שהיה היישוב הראשון שהוקם בשטח המועצה האזורית.

גבולות המועצה (עם כיוון השעון): בצפון המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, גדרה ובני עי"ש, במזרח המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום המועצה האזורית שפיר ובמערב המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, אשדוד וגן יבנה.

העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה, אשר בשטחה מקיפה אותה מכל צדדיה - אך ללא שטח העיר עצמה.

משרדי המועצה נמצאים באזור התעשייה באר טוביה, סמוך לכביש 3.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית באר טוביה 23,100 תושבים (מקום 86 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית באר טוביה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 76.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,700 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית יואב

מועצה אזורית יואב היא מועצה אזורית במחוז הדרום הקרובה לערים קריית גת, קריית מלאכי ואשקלון.

המועצה הוקמה בשנת 1952, היא משתרעת על שטח של 230,000 דונם ומספר תושביה הוא כ-7,800 נכון ל-2014.

המועצה נקראה על שמו של יצחק דובנו (שכינויו היה "יואב"), אשר נהרג בעת הגנת נגבה במלחמת העצמאות. על שמו נקראו גם מבצע יואב ומצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן) אשר נמצאת בשטח המועצה.

שטח המועצה כולל שני חלקים שאין ביניהם רצף טריטוריאלי. החלק העיקרי גובל בצפון במועצה אזורית נחל שורק, במערב במועצה אזורית באר טוביה ובמועצה אזורית שפיר, בדרום במועצה אזורית לכיש ובקריית גת ובמזרח במועצה אזורית מטה יהודה. החלק המערבי הכולל את הקיבוצים נגבה ושדה יואב גובל בצפון ובמזרח במועצה אזורית שפיר, במערב במועצה אזורית חוף אשקלון ובדרום במועצה אזורית לכיש.

כיום יש במועצה שמונה קיבוצים, שלושה מושבים, כפר נוער, יישוב קהילתי ויישוב ערבי. משרדי המועצה נמצאים סמוך לצומת ראם.

בשטח המועצה פועלות שתי מכינות קדם צבאיות מעורבות, מכינת נחשון ומכינת מיתרים לכיש.

ראש המועצה היא ד"ר מטי צרפתי הרכבי ממושב סגולה. היא נבחרה לכהונה במאי 2011.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית יואב 8,600 תושבים (מקום 177 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית יואב דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,394 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מחוז הדרום

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין ששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע, רובו מדברי, ומשום היותו המחוז הגדול ביותר בישראל והיות אוכלוסייתו נמוכה, צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ - כ-77 נפש לקמ"ר.

מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שאליו גישה לשני ימים - הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, והים האדום שלחופי אילת. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח היא העיר באר שבע. בתחום המחוז נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

מכבי עירוני קריית מלאכי

מכבי עירוני קריית מלאכי היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר קריית מלאכי, המתמודדת בליגה ב' דרום ב'. צבעי המועדון הם כתום, שחור ולבן.

משה קצב

משה קצב (נולד בא' בטבת ה'תש"ו, 5 בדצמבר 1945) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כנשיאהּ השמיני של מדינת ישראל. קודם לכן כיהן כראש מועצת קריית מלאכי, כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

קצב הורשע בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על קצב שבע שנות מאסר. בדצמבר 2016, בתום חמש שנות מאסר, שוחרר מהכלא בתנאים מגבילים, לאחר שעונשו קוצר. קצב הוא נשיא מדינת ישראל היחיד שהורשע בעבירה פלילית.

נגבה

נֶגְבָּה הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר באזור מישור החוף הדרומי ליד הערים קריית מלאכי, קריית גת ואשקלון השייך למועצה אזורית יואב. שטח הקיבוץ כ-12,000 דונם.

מקור שמו של הקיבוץ הוא בבראשית, י"ג, י"ד: "וה' אָמַר אֶל-אַבְרָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה".

באתוס הישראלי מוכרת נגבה בזכות המערכה על נגבה במלחמת העצמאות.

נטו מ.ע. אחזקות

נטו מ.ע. אחזקות בע"מ המוכרת בשם המקוצר נטו היא חברה ציבורית ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ועוסקת בתחום הייצור, ייבוא, שיווק ומסחר במזון.

עין צורים

קבוצת עֵין צוּרִים היא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הנמצא במועצה אזורית שפיר, מדרום לעיר קריית מלאכי.

צומת מלאכי

צומת מלאכי (ידוע גם בשם צומת קסטינה) הוא צומת מרכזי במישור חוף יהודה, בין כביש 40 וכביש 3 בסמוך לעיר קריית מלאכי.

מצומת מלאכי ועד צומת ראם (צומת מסמיה), כשלושה קילומטר מצפון לצומת, מאוחדים מסלולם של כביש 3 וכביש 40. בצומת מלאכי מתפצל הכביש לשניים, כביש 40 מוליך דרומה לקריית גת ולבאר שבע, וכביש 3 מוליך מערבה לאשקלון.

קטע הדרך של כביש 40 היוצא דרומה מהצומת נסלל בין 1949 ל-1951 על ידי סולל בונה, כחלק מבניית כביש חדש לבאר שבע. החלק הדרומי של קטע זה, מצומת קמה דרומה, ממוספר כיום ככביש 264.

השם "קסטינה" מקורו בשם הכפר הערבי - קסטינה, ששכן מדרום לקריית מלאכי עד למלחמת העצמאות, במקום בו שוכן כיום אזור תעשייה באר טוביה. מצידו השני של הצומת שוכן אזור תעשייה קריית מלאכי.

בצומת מרכז מסחרי "ביג" ומסוף תחבורה ציבורית עם חמישה רציפים ובהן קווי שירות לאשקלון, קריית גת, אשדוד, באר שבע, רחובות, ירושלים ותל אביב.

בעתיד ייבנה מכביש זה מחלף לאזור התעשייה החדש העתידי.

בשנים האחרונות שופץ מסוף האוטובוסים שהיה מוזנח. כמו כן נעשות הכנות להקמת התחנה המרכזית על שטח מסוף קסטינה. בנוסף לכך, נפתח מחדש לאחר 4 שנים המזנון ובו פועלים מרכז מידע אלקטרוני לתחבורה ציבורית וגלישה חינם ב-Wi-Fi.

בסמוך לקסטינה, ישנו מרכז מסחרי ענק ופתוח מקבוצת מרכזי ביג.

בנוסף, מפקדת זרוע היבשה של צה״ל (מחנה בר-לב) ממוקמת בצומת.

קסטינה

קסטינה (בערבית: قسطينة) היה כפר ערבי בשפלה באזור קריית מלאכי של היום. קסטינה היה ממוקם על כביש מרכזי המוביל מעזה ליפו וגם מעזה ללטרון ולירושלים (עד היום מוכר המקום כצומת קסטינה), בגובה 50 מטר מעל פני הים, והשתייך לנפת עזה שבמחוז עזה (1945). שטחי אדמותיו היו 12,019 דונם ובשנת 1945 מנה 890 נפשות. ב-9 ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, הכפר התרוקן מתושביו ובמקום שבו שכן נמצאים היום היישובים קריית מלאכי, כפר אחים, כפר ורבורג ואביגדור.

ב-1938 במהלך המרד הערבי הגדול השתתפו תושבי הכפר בקרב צומת מסמיה.

בשנת 1942, ימי מלחמת העולם השנייה, הוקם בסמוך לכפר שדה תעופה צבאי עבור חיל האוויר המלכותי הבריטי, שנקרא "RAF Qastina", והפך מאוחר יותר לבסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.

במקום שבו שכן היישוב, נמצא כיום צומת מרכזי הנקרא בפי רבים "צומת קסטינה" המחבר בין כביש 40 וכביש 3 ובו נמצא מסוף אוטובוסים מרכזי. שמו הרשמי של הצומת הוא "צומת מלאכי" על שם קריית מלאכי הסמוכה.

תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב

תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל בשטח המועצה האזורית יואב, שנפתחה ב-18 בספטמבר 2018.

התחנה, שממוקמת בין כפר מנחם וכפר הרי"ף, ממוקמת מצפון לכביש 383, משום שהאפשרות להסטת המסילה לכיוון קריית מלאכי קשה לבנייה. התחנה כוללת שני רציפים באורך של 300 מטרים, מעבר תת-קרקעי בין הרציפים, מגרש חנייה הכולל כ-200 מקומות חנייה ומתקני חנייה לאופניים. עלות ההקמה של התחנה היא כ-55 מיליון ש"ח.

תירוש (מושב)

תִּירוֹשׁ הוא מושב של "הפועל המזרחי" (בעל צביון דתי) בין קריית מלאכי לבית שמש בחבל עדולם השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

המושב נמצא צמוד ומצפון לכביש 383 המחבר את צומת ראם לצומת תל עזקה, כ-10 ק"מ בקו אווירי ממערב לבית שמש. כ-1 ק"מ מדרום לו נמצא היישוב גפן.

המושב תירוש הוקם בשנת 1955 על ידי עולים מצפון אפריקה במטרה לאכלס את חבל עדולם. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי מוע'ליס, שתושביו עזבוהו במהלך מלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור אליו לאחריה.

שמו של היישוב ניתן לו בגלל כרמי הענבים הרבים באזור.

לפי מקורות זרים, בסיס טילי יריחו כנף 2 של מדינת ישראל, הנושאים פצצות גרעיניות, ממוקם בסביבות המושב.

לאום ודת[2]
יהודים: 98%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.8%
גילאי 5 - 9 9.7%
גילאי 10 - 14 7.9%
גילאי 15 - 19 6.7%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 13.9%
גילאי 60 - 64 4.7%
גילאי 65 ומעלה 9.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 10
תלמידים 4,302
 –  יסודי 2,725
 –  על-יסודי 1,577
מספר כיתות 207
ממוצע תלמידים לכיתה 21.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערדקריית גת • קריית מלאכי • רהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.