קריית מוצקין

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976[3].

נמצאת בעמק זבולון שבמישור החוף הצפוני, צפונית לחיפה ודרומית לעכו. גובלות בה השכונות החיפאיות קריית חיים וקריית שמואל במערב, קריית ים בצפון-מערב, וקריית ביאליק במזרח, כשבתווך, בין קריית מוצקין וקריית ביאליק, עובר כביש 4.

העיר קרויה על שם ליאו מוצקין, שהיה מיוזמי הקונגרס הציוני העולמי הראשון, ולאחר מכן שימש יושב-הראש של מספר קונגרסים ציוניים.

קריית מוצקין
סמל העיר

סמל העיר קריית מוצקין
סמליל ממותג של העיר

סמליל ממותג של העיר - בשימוש מראשית 2017
PikiWiki Israel 13474 Kiryat Motzkin cannon Square
כיכר התותח בקריית מוצקין
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה חיים צורי
גובה ממוצע[1] ‎9 מטר
תאריך ייסוד 1934
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 42,014 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 47
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 10,781 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 7
תחום שיפוט[2] 3,840 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 211
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
קריית מוצקין
קריית מוצקין
32°50′08″N 35°04′47″E / 32.8354905674543°N 35.0796924611295°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4278
    - דירוג מדד ג'יני 77
פרופיל קריית מוצקין נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
motzkin.co.il

היסטוריה

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל מספר גופים שעסקו בגאולת קרקעות. ביניהם היו "קהילת ציון אמריקאית", חברת "משק", שהוקמה בגליציה כחברה כלכלית ב-1923 לשם רכישת קרקעות והתיישבות בארץ ישראל, וחברת "קדם" של יהודי גרמניה. את אדמת ג'ידרו[4], הקרקע שעל חלקה הוקמו קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין ושכונת "עיר גנים" שבקריית אתא, התכוונה לרכוש הקרן הקימת לישראל, אולם לא היה לה די כסף לכך. כאשר עלתה האפשרות לרכוש את אדמות ג'ידרו, הוקמה, ביוזמת יוסף לוי ובניהולו של מיכאל אליניקוב, "חברת הכשרת מפרץ חיפה" שאיגדה את שלושת הגופים במטרה לרכוש אדמות אלו ממשפחת סורסוק. האדמות נרכשו לבסוף בשנת 1924, אולם המשבר הכלכלי שבא שנתיים אחר כך, והוצאות הפיתוח הגדולות שהיו כרוכות בהכשרת הקרקע, הביאו את החברה למכור את האדמות לקרן הקיימת ולחברת PEC ‏(Palestine Economic Corporation; במאה ה-21, "החברה הכלכלית לישראל").

חלק ניכר מהעולים בני העליות הרביעית והחמישית התיישבו בערים, עובדה שגרמה לעליית מחירי הדיור לקנייה ולהשכרה, וחלק מהעולים לא הצליחו למצוא לעצמם פתרונות דיור סבירים. עובדה זו גרמה לקבוצות שונות בארץ ישראל להקים יישובים חדשים, ובכך לאפשר זמינות דיור. בין קבוצות אלו התארגנו גם בני המעמד הבינוני בחיפה, רובם סוחרים, ובעלי מלאכה עצמאיים, במטרה להקים יישוב סמוך לחיפה שבו יוכלו לגור.

בפברואר 1933 הקצתה הקרן הקיימת שטח בגודל כ-335 דונם ל"ארגון המעמד הבינוני בחיפה" לשם הקמת "שכונה עממית"[5] למשפחות שמפרנסיהן אינם חברי ההסתדרות הכללית. על פי התוכנית הראשונית חולקו מגרשים בשטח של דונם כל אחד[6]. תכנון השכונה התבצע על ידי סר פטריק אברקרומבי. בסוף 1933 בקשה הקק"ל לצמצם את גודל המגרשים לשטח של חצי דונם, דבר שהעלה את רוגזם של המתיישבים[7][8]. ב-9 באוקטובר 1934 הונחה אבן הפינה לשכונה, והוחלט לקראה על שם המנהיג הציוני ליאו מוצקין[9]. ב-1935 התיישבו המשפחות הראשונות בבתיהן שבשכונה והתאגדו באגודה שיתופית בשם "שכונה עממית אגודה שיתופית בע"מ", אגודה שלא קיבלה אל שורותיה מי שהיה חבר בהסתדרות הכללית[10]. בשנת 1939 הגיע מספר הבתים בקריה ל-345 ומספר התושבים לכ-2000[11]. במהלך מלחמת העולם השנייה כמעט ולא גדל מספר הבתים בקריה והוא צויין כמעל 350[12].

ב-11 ביוני 1940 הוכרזה קריית מוצקין כמועצה מקומית. בתחומי היישוב שכן אז בסיס צבאי בריטי גדול וכן, תחנת נוטרים.

בימי מלחמת העצמאות, הותקפה והושמדה בגבולה של קריית מוצקין שיירת נשק ערבית, אשר הובילה נשק ותחמושת לערביי חיפה. בסמוך למקום הקרב, הוקמה אנדרטה לזכר הנופלים בו.

אנדרטת השיירה בקריית מוצקין
אנדרטת השיירה בקריית מוצקין

ב-1949 נהרגו חמישה מילדי הקריה ומספר ילדים אחרים נפצעו, כשרימון יד ישן, שמצאו בחולות סמוך לעיר, התפוצץ. חמשת הילדים הובאו לקבורה בלוויה משותפת. הם הונצחו כנפגעי פעולת איבה ולזכרם נקרא רחוב בעיר בשם "רחוב הילדים". אירוע זה נודע כאסון הילדים[13].

בסוף שנת 1988 החליטה ועדה של משרד הפנים על סיפוח לעיר של שטח המחנה הצבאי "כורדני" (870 דונם). בשנת 2007 סיים צה"ל את פעילותו במחנה, ובשטח שהתפנה נבנתה שכונה חדשה, "משכנות האומנים". במקום מתוכננים לקום עוד כמה אלפי יחידות דיור וכן מתנ"ס חדש.

בתחילת המאה ה-21 הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לאיחוד הקריה עם שכנתה קריית ביאליק, או לחלופין איחוד כל אזור הקריות לעיר אחת. הרעיון לא יושם לבסוף[14][15].

סמל העיר

Kiryat Motzkin COA
סמלה של העיר עד עיצובו מחדש בשנת 2012

הסמל המקורי עוצב בשנת 1946 על ידי אברהם ניסטי, מורה לאמנות בבית הספר היסודי "אחדות". העיצוב נבחר באופן רשמי, בשינויים קלים, על ידי חברי המועצה המקומית בשנת 1956 ועבר שינוי קל נוסף בשנות ה-70. הסמל כולל מספר מרכיבים:

בעבר נהוג היה לחשוב[16] כי הסירה היא סמלו של שבט זבולון, שבשטחו ממוקמת העיר. הסירה לקוחה מברכת יעקב לזבולון: "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון" (בראשית מ"ט 13).

בשנת 2012 שונה עיצוב סמל העיר[17]. הסמל משמר את המוטיבים שהופיעו בשלושת העיצובים הקודמים של הסמל: מגדל המים, המנורה וספינת המעפילים. התווספו להם סרט ובו שם העיר, צמרת עץ ירוקה, המסמלת את ההקפדה על איכות הסביבה הנהוגה בעיר, וכן בניינים, המתארים את הנוף האורבני של העיר[18].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקריית מוצקין 42,014 תושבים (מקום 47 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית מוצקין דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,407 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[19]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

נתונים אלה, בעוד העיר נעדרת אזורי תעשייה וכשאזורי המסחר בה מצומצמים, מציבים את קריית מוצקין מבחינה סטטיסטית ברשימת עשרת הערים הצפופות ביותר בישראל. צפיפות האוכלוסין בה היא 10,170.8 נפש לקמ"ר[20][21].

בבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף שנת 2007, נמצא כי רמת שביעות הרצון של תושבי העיר מהשירותים העירוניים אותם הם מקבלים, היא השנייה בגובהה בארץ[22].

שכונות

PikiWiki Israel 13476 Kiryat Motzkin pianist Square
כיכר הפסנתרן בקריית מוצקין. פיסל: ראובן גפני
קרית מוצקין 2
בניינים רבי קומות בעיר
  • לב מוצקין: שכונת רבי קומות במרכז העיר, בה נמצאים רבי הקומות הגבוהים ביותר צפונית לעיר חיפה (18 עד 24 קומות). בשכונה מצוי ה"רַבְמַד" (הלחם של המילים "רב ממדים"), מרכז מסחרי מהראשונים בישראל, שנחנך בשנת 1983[23] וידוע גם בשם "לב הקריות". ברבמד עשרות חנויות וסניף דואר. בסמוך, מצוי גשר רבין, המחבר את הקריה עם קריית ים. בלב מוצקין ממוקמים גם בית הספר התיכון "אורט קריית מוצקין", אולפנה "סגולה" וחטיבות הביניים הממלכתיות "יצחק רבין" ו"יונתן נתניהו".
  • מוצקין הוותיקה: גרעין ההתיישבות הראשוני של העיר משנות ה-30 וה-40; האזור מאופיין בבנייה נמוכה צמודת קרקע.
  • נווה אביבים: שכונת וילות צמודות קרקע, בסמוך שכונה נוספת דומה - בנייה רוויה צמודת קרקע.
  • נווה גנים: מצויה בצפון העיר ובה בניינים בני 4–8 קומות שבצידם מגדלי מגורים בני 12–15 קומות. בכניסה לשכונה קיים מתחם שזכה לשם "מוצקין הצעירה", ובו מספר בניינים בני 5–7 קומות. בקצה השכונה נמצא גשר בגין, המחבר את הקריה עם קריית ים.
  • משכנות אמנים: השכונה החדשה ביותר בעיר. ממוקמת במקום בו שכן בעבר המחנה הצבאי "כורדני". שמות הרחובות בשכונה הם שמותיהם של אמנים ישראליים שהלכו לעולמם, כגון עוזי חיטמן, נעמי שמר ואהוד מנור.

בעיר שכונות נוספות משנותיה הראשונות: שכונות (שיכוני) "רסקו" ו"עמידר", "שיכון צ'כי" ושכונת "פנטגון".

מוסדות בעיר

אתרי בילוי ופנאי

אמפי פארק מוצקין
ה"אמפי פארק" המשמש להופעות חיות
ברבורים באגם ליד ה"חי-פארק" בקרית מוצקין
ברבורים באגם ליד ה"חי-פארק" בקריית מוצקין
היכל התאטרון שנמצא קרית מוצקין (cropped)
מבנה היכל התיאטרון
  • ה"חי פארק" - נבנה בתחילת שנות האלפיים. הפארק כולל אמפיתיאטרון המכיל 2,500 מקומות ישיבה ו-7,500 מקומות נוספים על המדשאות, לונה פארק לילדים שנקרא "לונה חי פארק", מסלולי צעידה וגן חיות מהגדולים בישראל, החבר ב-EAZA - איגוד גני החיות האירופאי.
  • היכל התיאטרון קריית מוצקין - בשנת 2010 נחנך בעיר אולם תיאטרון[24] בו 894 מקומות ישיבה. האולם שוכן בקרבת החי-פארק ונחשב לחדיש בכל הנוגע לתנאי האקוסטיקה שבו.
  • ה"ספורטלי" - מרכז הספורט והנופש העירוני נבנה בשנות ה-90.
  • קאנטרי קלאב "גלי גיל"
  • הרבמד - מרכז מסחרי מן הראשונים בגודלו בישראל[25]. שמו הוא הֶלחֵם של "רב ממדים".
  • מועדון השחמט העירוני

תחבורה

Kiryat Motzkin Railway station
הצריף הישן בתחנת הרכבת ב-2017, לאחר עבודות שימור

כביש 4 עובר במזרח העיר ומפריד אותה מקריית ביאליק. מסילת הרכבת בין נהריה לחיפה עוברת במקביל לכביש זה, במערב העיר ומפרידה בין קריית מוצקין לקריית ים וקריית שמואל. לעיר גם תחנת רכבת.

חינוך

ב-1936 נוסד בית הספר הראשון ביישוב, בית הספר "אחדות". בית הספר השני הוא בית הספר הממלכתי-דתי "מצפה" (במקור נקרא "תחכמוני"), אשר נוסד בשנות ה-40. ב-1957, קם בית הספר הממלכתי על-שם חיים ויצמן ולאחר מכן, בתי-הספר "קורצ'אק", "אלונים" ו"שרת" (שני האחרונים חדלו לפעול בתחילת שנות ה-2000). בהמשך הוקמו בתי הספר הממלכתיים ע"ש "בן-גוריון", "בגין" וב-2017, החל לפעול, בשכונת "משכנות אומנים", בית הספר על-שם יצחק נבון[26].

בעיר שתי חטיבות ביניים, ע"ש יצחק רבין וע"ש יונתן נתניהו, בית הספר התיכון העירוני "אורט קריית מוצקין", אולפנת "סגולה" לבנות וכן תיכון טכנולוגי שנפתח בשנת 2011 ושייך לרשת "עתיד".

בעיר פועלות מספר תנועות נוער לציבור הכללי והדתי לאומי: עזרא, הצופים, בני עקיבא, המחנות העולים, של"ח (מש"צים), מד"צים וצמר"ת. כמו כן פועלת בקריית מוצקין "מועצת נוער עירונית".

במאי 2012 נבחרה העיר על ידי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך לזוכה בפרס הראשון מבין הרשויות בארץ, על הישגיה בקידום הנוער והחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר[27].

שירותי דת

בעיר כ-20 בתי כנסת, שני מקוואות טהרה, שני בתי חב"ד ומועצה דתית פעילה.

הרב הראשי הראשון של העיר היה הרב מרדכי פוגלמן. הרב הראשי האשכנזי הנוכחי הוא הרב דוד מאיר דרוקמן. הרב הראשי הספרדי, האחרון לעת עתה בעיר, היה הרב יוסף אוחנה, אשר פרש בשנת 2017 לגמלאות.

בשנת תש"ע החל לפעול בעיר גרעין תורני בשם "סרוגי מוצקין", הפועל בבית הכנסת המרכזי. הגרעין מקיים אירועים מרכזים לכלל תושבי העיר כגון "שמחת בית השואבה", "הקפות שניות" ו"מדורת ל"ג בעומר".

ספורט

בעיר פועלות שלוש קבוצות, בענפי ספורט שונים:

שלטון מוניציפלי

עם הקמת קריית מוצקין, נוסד ועד לשכונה. בנוסף, השתייכו תושבי קריית מוצקין ל"וועד הקהילה של חיפה"[28].

יו"ר ועד השכונה הראשון היה פישל ברייטמן, איש "המזרחי". הוא שימש בתפקיד החל מאמצע מאי 1934 ועד 1936, עת התפטר בשל חילוקי דעות שהיו בין ארגון המעמד הבינוני לבין האגודה השיתופית. בשנה שלאחר מכן כיהנו ברוטציה ארבעה בראשות ועד השכונה: יעקב ז'ק, אלימלך ברקוביץ, משה מנדלסון ומשה אלנבוגן. לאחריהם, במשך כשנה (1937–1938) שימש בתפקיד זאב פרוש. ישראל שפירא החליף את פרוש בשנים 1938–1940. בסוף שנות ה-30 החלו שלטונות המנדט הבריטי בתהליך של הקמת מועצות מקומיות ברחבי ארץ ישראל. לגבי מפרץ חיפה, הם העלו שלוש אפשרויות[29]: מועצה נפרדת לכל קריה, מועצה מאוחדת לכל הקריות או סיפוח הקריות לחיפה. נציגי קריית מוצקין דרשו הקמת מועצה נפרדת לקריית מוצקין בשל האופי הימני של היישוב[30].

עם הקמת המועצה המקומית, מונה ישראל שפירא לכהן כראש המועצה המקומית הראשון.

ב-1941 נערכו בחירות, בהן נבחר אריה גרושקביץ לראשות המועצה. במשך חמש שנים הוא כיהן גם כיו"ר האגודה השיתופית עד שב-1946, בשל חילוקי דעות בין חברי האגודה לבין המועצה, הודח גרושקביץ מראשות ועד האגודה.

ב-1958 עבר השלטון מהציונים הכלליים למפלגה הפרוגרסיבית. במשך שנה שימש נח עלוני בתפקיד יו"ר המועצה המקומית ובבחירות 1959 נבחר לתפקיד נציג מפא"י, משה גושן. גושן, השלישי לכהן כראש המועצה המקומית קריית מוצקין, היה גם הראשון לכהן בה כראש העיר, עת הוכרזה כעיר ב-1976. הוא שימש בתפקיד עד פטירתו מאירוע לבבי בעצרת פוליטית בשנת 1984. לאחריו כיהן בראשות העיר, במשך שתי קדנציות, שמחה מילר.

ראש העיר הנוכחי הוא חיים צורי. הוא משמש בתפקיד ראש עיריית קריית מוצקין (כראש סיעת "מוצקינטו", סיעה מקומית) משנת 1993. לצידו שלושה סגני ראש-עיר ומועצת-עיר בת 15 חברים.

ראשי היישוב מאז היותו מועצה מקומית

חזית מבנה עיריית קריית מוצקיו 01
חזית המבנה החדש של עיריית קריית מוצקין טרם חנוכתו, ינואר 2018 (העבודה בבניין זה החלה ב-1 באוגוסט 2018)
שם תקופת כהונה
ישראל שפירא 12.5.1940 – 26.3.1941
אריה גרושקביץ 26.3.1941 – 9.1.1958
נח עלוני 12.1.1958 – 14.12.1959
משה גושן 15.12.1959 – 26.6.1984
שמחה מילר יולי 1984 – נובמבר 1993
חיים צורי נובמבר 1993 - מכהן

ערים תאומות

Kiryat Motzkin Aerial View
קריית מוצקין במבט אווירי, נובמבר 2014

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ ראובן בן-צבי, 3 הקריות ליד חיפה יהיו ערים מיום רביעי, מעריב, 9 באוגוסט 1976
  4. ^ צבי גנין, קריית חיים ארלוזורוב – ניסיון באוטופיה עירונית, 1933–1983, הוצאת ועד קריית חיים, באמצעות הוצאת מילוא, 1984
  5. ^ שכונה חדשה, דואר היום, 7 בפברואר 1933
  6. ^ השכונה העממית, דואר היום, 31 באוקטובר 1933
  7. ^ השכונה העממית של המעמד הבינוני, דואר היום, 25 בדצמבר 1933
  8. ^ מהחלטות האספה של חברי השכונה העממית, דואר היום, 8 בינואר 1934
  9. ^ שכונת מוצקין, דבר, 9 באוקטובר 1934
  10. ^ האגודה השיתופית המשיכה לפעול עד פירוקה, בשנת 1960.
  11. ^ שנה חמשית לקרית מוצקין, המשקיף, 30 במאי 1939
  12. ^ אחרי אפתעת הבחירות בקרית מוצקין, המשקיף, 20 באוגוסט 1945
  13. ^ רחוב הילדים, באתר "ארץ זוכרת יושביה"
  14. ^ מורן אזולאי, השר שטרית לא מרפה מיוזמת איחוד הקריות, באתר mynet‏ קריות, 2 בדצמבר 2008
  15. ^ מאבק בצפון נגד איחוד הקריות, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2003
  16. ^ לפי דעת החוקרים בשנות האלפיים, השטח המוגדר כ"עמק זבולון" בימינו לא נכלל בנחלתו של שבט זבולון, כי אם למעשה היה בנחלתו של שבט אשר.
  17. ^ נדב מאיוסט, מוצקין: מדוע שונה סמל העיר בפעם הרביעית?, באתר mynet‏ קריות, 21 במרץ 2012
  18. ^ סמל עיר חדש לקריית מוצקין, באתר עיריית קריית מוצקין, 29 במרץ 2012
  19. ^ פרופיל קריית מוצקין באתר הלמ"ס
  20. ^ דליה מזורי, ערב ראש השנה: 7.8 מיליון אזרחים בישראל, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011
  21. ^ קובץ PDF יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, בשנתון הסטטיסטי לישראל 2011, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  22. ^ מורן אזולאי, מוצקין במקום השני בארץ בסקר שביעות רצון, באתר ynet‏, 30 ביולי 2009
  23. ^ מירית פנחס, מוצקין: פיצריה רימיני ברבמד נסגרה אחרי 35 שנה, באתר Mynet קריות‏, 29 במרץ 2018
  24. ^ אלי לוי, בקרוב: תיאטרון גם בקרית מוצקין, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2009
  25. ^ יצחק שוורץ, נוף הקריות ישתנה, מעריב, 28 במרץ 1960
  26. ^ דורון גולן, בית הספר החדש בקרית מוצקין ייקרא ע"ש יצחק נבון, באתר "בלינקר", 23 במרץ 2017
  27. ^ קריית מוצקין זכתה באות "מינהל חברה ונוער", באתר "קריות באינטרנט", 31 במאי 2012
    זכיית רשויות באות "מינהל חברה ונוער", הודעה מטעם דוברות משרד החינוך, 31 במאי 2012, באתר משרד החינוך
  28. ^ יצחק נימצוביץ, לקראת הבחירות לועד הקהלה בחיפה, הבוקר, 11 באוגוסט 1938
  29. ^ השלטון העצמאי ביישובי עמק זבולון, הבוקר, 28 באפריל 1938; המשך
  30. ^ קרית מוצקין דורשת מועצה נפרדת, הבוקר, 21 בפברואר 1939
הליגה הלאומית בכדורסל

הליגה הלאומית בכדורסל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורסל הישראלי.

בליגה הלאומית משחקות 14 קבוצות, כל קבוצה פוגשת את יריבתה במהלך העונה פעמיים ובסה"כ כל קבוצה מקיימת 26 משחקים.

בתום 26 משחקים נפגשות 8 הקבוצות הראשונות לשתי סדרות פלייאוף. סדרת רבע גמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת בשמינית, השנייה פוגשת בשביעית וכן הלאה) כשלראשונה ולשנייה יש יתרון ביתיות לשתי הסדרות. 4 הקבוצות המנצחות ממשיכות לסדרת חצי הגמר של הטוב מחמישה משחקים (הראשונה פוגשת את הרביעית והשנייה פוגשת את השלישית), שתי המנצחות נפגשות לצמד משחקים והמנצחת בסיכום זוכה באליפות הליגה כאשר גם הסגנית עולה לליגת העל בכדורסל.6 האחרונות בסיום הליגה, נפגשות לטורניר פלייאוף תחתון שבסיומו שתי האחרונות יורדות לליגה הארצית בכדורסל, הליגה השלישית בחשיבותה.

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

יורם גלובוס

יורם גלובוס (נולד ב-7 בספטמבר 1943‏) הוא מפיק קולנוע בישראל ובארצות הברית, מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלי. גלובוס הפיק כ-50 סרטי קולנוע ישראלים וכ-250 סרטים אמריקאים.

כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

מאיר טפירו

מאיר טפירו (נולד ב-28 במרץ 1975) הוא כדורסלן ישראלי המשחק באליצור גבעתיים מליגה א' מרכז. גובהו 1.92 מטר. טפירו נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים הישראלים בכל הזמנים והוא הראשון שזכה בתואר שחקן העונה של ליגת העל. בשנת 2010 זכה בתואר "שחקן העשור".

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

מכבי אבישי מוצקין

מכבי אבישי מוצקין (נקראת גם: מכבי מוצקין) היא קבוצת כדוריד ישראלית מהעיר קריית מוצקין, המתמודדת בליגת העל בכדוריד.

מכבי קריית מוצקין

מכבי קריית מוצקין היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר קריית מוצקין, המשחקת בליגה הלאומית.

מרכזית הקריות

מרכזית הקריות היא מסוף תחבורה ציבורית המשמש בסיס יציאה לקווי המטרונית ולקווי אוטובוס בקריות.

התחנה ממוקמת בצפון הקריות, בשטחה המוניציפלי של קריית מוצקין. הפעילות בה החלה באוגוסט 2013, עם הפעלתם של קווי המטרונית באזור. נכון לראשית 2018, המסוף משמש כבסיס יציאה לשניים מקווי המטרונית ולקווי אוטובוס של אגד. קווי המטרונית היוצאים מן המסוף הם קו מספר 1, הקו המרכזי בין קווי המטרונית המוביל למרכזית חוף הכרמל ופועל בכל שעות היממה, וכן קו מספר 3, הנוסע דרך קריית ים לשכונת הדר בחיפה. עם תחילת ההרצה של המטרונית בוצעו שינויים בקווי האוטובוס באזור, ומאז יוצאים חלק מהם ממרכזית הקריות.

מרכזית הקריות כוללת חנייה לרכבים פרטיים ותחנות המתנה. בשלהי 2013 נחנך בסמוך לה מרכז קניות קטן. על-פי תוכניות משרד התחבורה, בסמוך למקום עתידה להבנות בעתיד תחנת הרכבת השנייה של קריית מוצקין.

קווי האוטובוס מחיפה אל היישובים שצפונית לקריות, אשר חולפים בכביש חיפה - עכו, כ־500 מטר ממזרח לתחנה, אינם נכנסים אל מרכזית הקריות. חלקם אף לא עוצרים בתחנה הסמוכה לה.

עונת 1964/1965 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1964/1965 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-11 של הליגה. הליגה גדלה ל-14 קבוצות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו הפועל רמת גן והפועל קריית חיים. העונה הסדירה החלה ב-9 באוקטובר 1964 הסתיימה ב-27 ביולי 1965 בניצחון של הפועל תל אביב בפעם השלישית בתולדותיה. הקבוצה לא הפסידה באף משחק במהלך העונה.

במהלך העונה, עקב סכסוך של אגודת מכבי עם ועדת הכדורסל, נעדרו כל 14 קבוצות אגודת מכבי מהמשחקים בסיום העונה בכלל הליגות, ביניהן בליגה הלאומית: מכבי תל אביב, מכבי קריית מוצקין, מכבי חיפה ומכבי פתח תקווה.

הסכסוך התעורר עקב חששות מרכז מכבי לגבי כשרות מספר משחקים בין קבוצות הפועל שלטענתם נמכרו, כשהטענות העיקריות כוונו לעבר המשחק בו ניצחה הפועל גבעת חיים את הפועל חולון 59:65.

מכבי תל אביב ספגה 4 הפסדים טכניים בסיום העונה, מכבי חיפה ומכבי קריית מוצקין 3, ומכבי פתח תקווה 6 הפסדים טכניים שהורידו את הקבוצה לליגה השנייה.

בהתאם לתוצאות העונה הפועל רמת גן ומכבי פתח תקווה ירדו ליגה.

עונת 1983/1984 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1983/1984 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-30 של הליגה. הליגה כללה 12 קבוצות. מתכונת התחרות עם פורמט פלייאוף לא השתנה מהעונה הקודמת. שמונה הראשונות התמודדו זו מול זו בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות רבע הגמר (מנצחת מקום ראשון-שמיני נגד מנצחת מקום רביעי-חמישי וכך הלאה) וחצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב משלוש כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו מכבי קריית מוצקין ומכבי דרום תל אביב.

העונה הסדירה החלה ב-15 בספטמבר 1983 הסתיימה ב-13 בפברואר 1984. לאחר הפלייאוף, העונה הסתיימה בניצחון של מכבי תל אביב בפעם ה-16 ברציפות.

בהתאם לתוצאות העונה מכבי קריית מוצקין ומכבי דרום תל אביב ירדו ליגה.

עונת 1989/1990 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1989/1990 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-36 של הליגה. הליגה כללה 11 קבוצות מכיוון שאליצור נתניה לא יכלה להשתתף בתחרות. מתכונת התחרות עם פורמט פלייאוף השתנה מהעונה הקודמת. ארבעה הראשונות התמודדו זו מול זו בסדרות של הטוב מחמישה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות סדרות חצי הגמר התמודדו בסדרת גמר של טוב מ-5 כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות. משחק על המקום השלישי בוטל.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו הפועל רמת השרון ומכבי קריית מוצקין.

העונה הסדירה החלה ב-21 בספטמבר 1989 הסתיימה ב-12 במרץ 1990. לאחר הפלייאוף, העונה הסתיימה בניצחון של מכבי תל אביב בפעם ה-22 ברציפות.

בהתאם לתוצאות העונה מכבי קריית מוצקין ירדה ליגה. אליצור נתניה לא הופיעה למשחקים בעונה זו, התפרקה בשל חובות כלכליים כבדים, ולא נכנסה קבוצה במקומה.

עונת 1997/1998 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1997/1998 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-44 של הליגה. הליגה כללה 12 קבוצות. מתכונת התחרות עם פורמט פלייאוף השתנה מהעונה הקודמת. שמונה הראשונות התמודדו זו מול זו בסדרות של הטוב מחמישה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות הועלו לסדרות חצי הגמר ואחר כך לגמר בסדרת גם בסדרה של טוב מ-5 כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו מכבי קריית מוצקין ומכבי נתניה.

העונה הסדירה החלה ב-11 בספטמבר 1997 הסתיימה ב-29 במרץ 1998. לאחר הפלייאוף, העונה הסתיימה בניצחון של מכבי תל אביב בפעם החמישית ברציפות ובפעם ה-38 בתולדות המועדון.

בהתאם לתוצאות העונה מכבי קריית מוצקין ומכבי נתניה ירדו ליגה.

עונת 1999/2000 בליגה הלאומית בכדורסל

עונת 1999/2000 בליגה הלאומית בכדורסל הייתה העונה ה-46 של הליגה והאחרונה של הליגה הבכירה במתכונת הליגה הלאומית. הליגה כללה 11 קבוצות בעקבות אי-השתתפות של הפועל אילת. מתכונת התחרות עם פורמט פלייאוף השתנה מהעונה הקודמת. לאחר 22 מחזורים שמונה הראשונות התמודדו זו מול זו בסדרות של הטוב משלושה משחקים, כשלקבוצה בעלת המיקום הגבוה יותר יתרון ביתיות. מנצחות הועלו לסדרות חצי הגמר ואחר כך לגמר גם בסדרה של טוב מ-5 כאשר המנצחת בסדרת הגמר זוכה באליפות.

על ניצחון במשחק הוענקו שתי נקודות ונקודה בודדת הוענקה על ההפסד במשחק. לליגה העליונה עלו מכבי קריית מוצקין והפועל חיפה.

העונה הסדירה החלה ב-18 בספטמבר 1999 הסתיימה ב-2 באפריל 2000. לאחר הפלייאוף, העונה הסתיימה בניצחון של מכבי תל אביב בפעם השביעית ברציפות ובפעם ה-40 בתולדות המועדון.

בהתאם לתוצאות העונה מכבי קריית מוצקין ירדה ליגה. כמו כן הפועל אילת התפרקה במהלך העונה עקב קשיים כלכליים, ומשחקיה נמחקו. אף קבוצה לא נכנסה במקומה והיא ירדה ישירות לליגה השנייה.

עידו קוז'יקרו

עידו קוז'יקרו (נולד ב-8 בינואר 1978) הוא כדורסלן ישראלי ששיחק בעמדת הסנטר במספר קבוצות בליגת העל בכדורסל ובנבחרת ישראל. כיום משחק בקבוצת הפועל עכו מהליגה הארצית.

גובהו 2.03 מטרים, והוא בין 50 הקלעים הגדולים בכל הזמנים בליגת העל הישראלית.

קריית שמואל (חיפה)

קריית שמואל היא שכונה בפאתי חיפה, השוכנת בלב הקריות בעמק זבולון. קריית שמואל גובלת בקריית ים ממערב ומצפון, בקריית חיים מכיוון דרום ובקריית מוצקין ממזרח. השכונה רחוקה כקילומטר מחוף קריית חיים, ובגבולה עם קריית מוצקין, ממוקמת תחנת הרכבת קריית מוצקין.

קריית שמואל היא הקטנה בשטחה ובאוכלוסייתה שבין הקריות, והקריה היחידה שרוב תושביה דתיים. נכון לתחילת דצמבר 2016 גרו בשכונה כ־7,800 נפשות, בחתך גילים המאפיין חברה דתית בישראל, כלומר אחוז ניכר של אוכלוסייה צעירה (כשליש מהאוכלוסייה הם בגילאי 0–17) ורק כשביעית מעל גיל 65.

השכונה נקראת על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי.

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה

תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה (נקראה "תחנת חיפה מרכז" עד שנת 2007) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל בכיכר פלומר, שבאזור העיר התחתית של חיפה. התחנה נמצאת בק"מ ה-1.422 על הקו הראשי של רכבת ישראל, סמוך לנמל חיפה ולממגורות דגון. בתחנה ממוקמים משרדים שונים של חברת רכבת ישראל.

זוהי תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת אולם נוסעים של נמל, כמו גם תחנת הרכבת היחידה בישראל הנמצאת בקרבת תחנת פוניקולר (תחנת "כיכר פריז" של הכרמלית).

תחנת הרכבת עכו

תחנת הרכבת עכו היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר עכו ואת הגליל המערבי. התחנה שוכנת ברחוב דוד רמז במזרחה של עכו, בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר. בתחנה שוכן גם חדר שליטה המבקר את תנועת הרכבות לאורך מסילת החוף, בחלק המסילה שבין הקריות לנהריה.

תחנת הרכבת קריית מוצקין

תחנת הרכבת קריית מוצקין היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור הקריות. התחנה נמצאת במרכז גוש הקריות, בין קריית מוצקין לבין קריית שמואל על הקו הראשי של רכבת ישראל. התחנה ממוקמת כעשרה קילומטר מתחנת הרכבת חיפה מזרח, על מסילת חיפה-בצת.

לאום ודת[2]
יהודים: 90.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 9.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 6.6%
גילאי 10 - 14 5.9%
גילאי 15 - 19 5.5%
גילאי 20 - 29 11.4%
גילאי 30 - 44 20.4%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 6.2%
גילאי 65 ומעלה 20.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 7
תלמידים 6,229
 –  יסודי 3,062
 –  על-יסודי 3,167
מספר כיתות 227
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחםאור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית ים • קריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.