קריית גת

קִרְיַת גַּת היא עיר במחוז הדרום בישראל אשר הוכרזה כעיר בשנת 1972 ומשמשת כבירת חבל לכיש.[3] העיר ממוקמת מזרחית לאשקלון ואשדוד, דרומית לקריית מלאכי וצפונית לבאר שבע. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2009 התגוררו בה 47,400 תושבים ולאחר מכן עלה מספרם ל-55,865 במאי 2015, על פי נתוני משרד הפנים. נכון לחודש ינואר 2019 עומד מספר התושבים בעיר על 60,252 תושבים.

קריית גת
סמל העיר
דגל
חלק מקריית גת מלמעלה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אבירם דהרי
גובה ממוצע[1] ‎128‏ מטר
תאריך ייסוד 1954
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 53,487 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎34
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.7%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 3,363 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎56
תחום שיפוט[2] 15,910 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎91
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
קריית גת
קריית גת
31°36′33″N 34°45′54″E / 31.6090965309798°N 34.764896718787°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3737
    - דירוג מדד ג'יני
‎204
פרופיל קריית גת נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
עיריית קריית גת
Kiryat-Gat2
בית העירייה הקודם שנהרס ב-2009
War Memorial in Kiryat Gat, Israel
אנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל
KiryatGatCityCouncil2011
מועצת העיר קריית גת יחד עם שגריר ארצות הברית בישראל דניאל שפירו, 2011
הנחת אבן פינה למטוויה בקרית גת 1955
טקס הנחת אבן פינה למטוויה ב-1955 במקום שעתיד להיות אזור התעשייה של קריית גת בהשתתפות דוד בן-גוריון כשהנואם הוא המייסד שמואל פלקוביץ
Kiryat Gat Aerial View
קריית גת במבט אווירי מדרום

היסטוריה

קריית גת הוקמה בשנת 1954 כמעברה. שמה של העיר הוא תוצאה של זיהוי מוטעה של תל עירני עם העיר הפלשתית גת. כיום מקובל לזהות את גת הפלשתית עם תל צפית (תל א-צאפי), כ-9 ק"מ צפונה לקריית גת.

שנים אחדות לפני כן, במלחמת העצמאות, היה שטחה של קריית גת חלק מכיס פלוג'ה. העיר שוכנת על אדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, והכפר עיראק אל-מנשייה, שתושביהם עזבו אותם במלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור לבתיהם. בקרבת העיר נמצא צומת פלוגות, הנקרא על פי השם הערבי "פאלוג'ה". בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד שכנה באזור העיר העיירה היהודית הגדולה כפר שחליים.

העיר עצמה הוקמה על ידי עולים ממרוקו אשר התיישבו בקרבת המעברה. בסוף שנות החמישים הגיע גל עליה של יהודים ממזרח אירופה, פולין רומניה והונגריה ששוכנו בה, עם הזמן סופח שטח המעברה אל העיר, והיא נהרסה ובמקומה ובקרבתה הוקמו שכונות אחדות בשטחה של קריית גת. בשכונות שוכנו עולים חדשים שמקורם בלמעלה מ-35 מדינות תפוצה. העיר קלטה עלייה במשך כל שנות קיומה, אבל גל העלייה המשמעותי ביותר שהגיע אל העיר היה העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90.

בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית,[4] וב-1972 הוכרה כעיר. כיום נחשבת קריית גת לעיר בינונית בגודלה בעלת תעשייה מפותחת.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, החל מדצמבר 2008 נורו לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. בהתלקחות שבעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל באוגוסט 2011, במבצע עמוד ענן בשנת 2012 ובמהלך מבצע צוק איתן בשנת 2014 נורו מרצועת עזה עשרות רקטות גראד לעבר העיר.

ב-7 באוקטובר 2015 התרחש בעיר פיגוע דקירה. מחבל תושב דרום הר חברון, דקר שני חיילים וחטף נשק נטול תחמושת מאחד מהם, ולאחר דקות נורה ונהרג על ידי כוחות הביטחון. במוצאי שבת 21 בנובמבר 2015, התרחש בעיר פיגוע דקירה שני, מחבל פלסטיני מאזור חברון דקר חמישה אזרחים ופצע אחד באורח קשה. המחבל נתפס לאחר כמה שעות סמוך למקום הפיגוע.

אוכלוסייה

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בקריית גת 53,487 תושבים (מקום 34 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית גת דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 61.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,744 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[6] 

שכונות העיר

  • מזרח העיר: החורש, פ"ז, מגדים, גליקסון (שיש בה אנדרטה לזכר 3 תושבי העיר - אסתר ויצמן, יוסף איפרגן ואדמונד דיין שטבעו למוות בנחל לכיש בשנת 1965), בני-ישראל, התעשייה והמלאכה.
  • מרכז העיר: שדרות לכיש, הפרחים, הנביאים, הקוממיות, השופטים וגן הבנים.
  • מערב העיר: מלכי ישראל, אתרי המקרא, שדרות צה"ל, שדרות גת, שער הדרום, ההעפלה ורמות דוד (הקריה החרדית).
  • צפון העיר: הבנים, גוגנהיים וכרמי גת (שכונה בתהליכי בנייה מתקדמים).[7]
  • דרום העיר: אזור התעשייה של העיר.

עורקי תנועה ותחבורה ציבורית

קריית גת בנויה בסמיכות לכמה עורקי תחבורה ראשיים, וממנה מסתעפים כבישים לכיוונים שונים: דרומה, אל באר שבע וערד - כביש 40; מזרחה, אל ירושלים, שדה משה, לכיש, בית גוברין, חברון ובית שמש - כביש 35; צפונה, לקריית מלאכי, גדרה, רחובות ונתב"ג - כביש 40; מערבה לאשקלון, שדרות ואשדוד - כביש 35. מחלף קריית גת הסמוך למושב שדה משה, נפתח לתנועה ב-11 בדצמבר 2007. באמצעות מחלף זה ניתן לנסוע בכביש 6.

תכנון העיר קריית גת מספק מערכת של רחובות ושדרות שמצליחים לעמוד בפקקים הכבדים בשעות העומס, ביציאה משכונות המגורים אל המרכז המסחרי של העיר. הצירים הראשיים בקריית גת הן הרימון, שדרות לכיש, שדרות גת, שדרות השופטים, שדרות מלכי ישראל, שדרות העצמאות, שדרות בני ישראל ושדרות צה"ל, ואליהם מצטרפים רחוב אדוריים ודרך הדרום.

תחבורה עירונית: בקריית גת ישנן כמה תחנות מוניות המפעילות עשרות מוניות. בנוסף, חברת דן בדרום מפעילה תשעה קווים פנימים ועוד תשעה קווים אל מועצות אזוריות אשר מסלול הקווים עובר בחלק מרחובות העיר אל הרכבת/תחנה מרכזית.

תחבורה בין עירונית: את העיר קריית גת חוצים אוטובוסים בין-עירוניים של החברות אגד, דן בדרום, סופרבוס ומטרופולין לערים: באר שבע, אשקלון, אשדוד, יבנה, גדרה, רחובות, נס ציונה, ראשון-לציון, ירושלים, מבשרת ציון, תל אביב, בית שמש, שדרות, רהט וקרית ארבע. בנוסף קיימים קווים נוספים אשר מגיעים אל כל המושבים בסביבה. בעיר שוכנת תחנת רכבת, ממנה יוצאות רכבות ישירות לרוב חלקי הארץ: באר-שבע, רמלה, לוד, תל אביב, חיפה, קריות, עכו ונהריה, לאזור השרון יש צורך בהחלפת רכבת בתל אביב. כיום בעיר שוכנת תחנה מרכזית ישנה, גורמי עירייה אומרים שתיבנה תחנה מרכזית חדשה ממוזגת ומודרנית.

תעשייה

בקריית גת פעלו ופועלים מפעלים רבים. פארק התעשייה קריית גת, המנוהל בידי חברת י.ש.גת בע"מ, ידוע במפעלי ההיי טק ומרכזי השירות הרבים הממוקמים בו.

בין המפעלים בפארק: אינטל ,HP Indigo, איסכור, סלטי צבר, פנדור, ויסוניק, ריסקו, שלאון, סוגת, סטרטסיס, פליינג קרגו ומבשלת הנגב.

מסחר ובילוי

בעיר פועלים מספר מרכזי מסחר ראשיים: מתחם BIG, מתחם "ישפרו סנטר", קניון "לב העיר", קניון "גת סנטר" מרכז מסחרי "כיכר פז".

בשנת 2014 נבנים בעיר 9 מרכזי מסחר חדשים ברחבי העיר:

  • מתחם מסחרי בשכונת הבנים החדשה בצפון העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה" בשטח 3,000 מ"ר.
  • מתחם מסחרי ברובע רמות דוד במערב העיר, נבנה בידי החברה להנדסה ולבניין "דונה".
  • מתחם הקולנוע במרכז מסחרי "כיכר פז" על חורבות הקולנוע "היכל העשור" ההיסטורי, נבנה בידי חברת צוות שלמה ברקוביץ. 3,000 מ"ר.
  • הרחבת מתחם מסחרי "ביג" הקיים בשטח כולל של 11,000 מ"ר.
  • מתחם מסחרי מפואר במרכז מסחרי "כיכר פז" צמוד לקניון "גת סנטר".
  • מתחם מסחרי "נעמי" בשטח - 7,000 מ"ר.
  • מתחם מסחרי "מגה" באזור "מגה בול" הקיים, בשטח של 44,000 מ"ר.
  • מתחם מסחרי "יוסף סנטר".
  • מתחם מסחרי "בית אבגי" - 5,000 מ"ר. במרכז המסחרי "פז", רחוב הגפן.

בעיר מתחם הבריכה העירונית נהרס לאחר 60 שנות פעילות, לטובת בריכה עירונית חדשה ומודרנית, אשר נבנה בידי מפעל הפיס והופעל בשנת 2013, שינה את שמו מ"גלי גת" ל"קאנטרי 4 העונות".

בעיר נבנה מרכז נופש ובילוי בעלות כוללת של 55 מיליון ש"ח.

ספורט

לעיר יש מועדוני ספורט במספר ענפים. כולל בענף הקריקט.

כדורגל

FC Beitar Kiryat Gat
סמל בית"ר קריית גת

בענף הכדורגל - פועלות שתי קבוצות כדורגל: מכבי קריית גת המשחקת בליגה א' דרום ובית"ר עירוני קריית גת המשחקת בליגה ב' (הוקמה מחדש בשנת 2016).[8] בעבר היו בקריית גת קבוצות נוספות כדוגמת הפועל קריית גת.

מ.ס. קריית גת

מ.ס. קריית גת הייתה קבוצת כדורגל לגברים שהתקיימה זמן קצר בלבד. קבוצת הכדורגל נשים "מ.ס. קריית גת" נחשבת לקבוצה הדומיננטית יותר ואף זכתה באליפות ליגת העל פעמיים רצופות וזכתה בגביע פעם אחת.

מכבי

מכבי קריית גת הוא המועדון הבכיר בעיר שהתמודד בליגת העל בכדורגל בעבר. כיום המועדון מתמודד בליגה א'.

בית"ר

בעוד מכבי קריית גת התמודדה בעבר בליגת העל. בית"ר התמודדה בליגות הנמוכות לרוב. המועדון הוקם בשנת 1970 והצטרף לאגודת הספורט בית"ר. תחילה שיחק במחוז גזר בליגה ד'. בעונת 1981/1982 הקבוצה סיימה במקום בראשון במחוז דרום של ליגה ג' ועלתה לליגה ב'[9], אך ירדה בחזרה לאחר שלוש עונות. בעונת 1986/1987 חזרה הקבוצה לליגה ב', וירדה שוב לאחר שתי עונות. בעונת 1999/2000 הקבוצה העפילה לליגה א' לאחר שעלתה שתי ליגות תוך שנתיים. במהלך השנים, המקום הגבוה ביותר שהמועדון הגיע אליו הוא המקום השישי בליגה א' (הליגה השלישית). לאחר עונת 2005/2006, התאחד המועדון עם מכבי קריית גת והתפרק. בספטמבר 2016, הוקם מחדש[10] והחל לשחק בליגה ג' דרום. בעונת הבכורה, עונת 2016/2017, סיים המועדון במקום השני ונשאר בליגה ג'. שנה לאחר מכן, בסיום עונת 2017/2018, סיים המועדון במקום הראשון בליגה ג' דרום והעפיל לליגה ב'.[11][12][13]

כדורסל

מכבי קריית גת הייתה קבוצה שששיחקה בליגת הלאומית בכדורסל.

רבני העיר

בקריית גת פעל במשך 38 שנים הרב שלום דרמר שהיה לפני כן ראב"ד טרגו ניאמץ שברומניה. הוא כיהן במשרת הרב הראשי של קריית גת בשנים תשי"ט-תשנ"ז. בתקופתו כיהן כרב הספרדי הראשי הרב מרדכי אלמליח והחליפו הרב שלמה בן חמו, המכהן עד היום כרב הספרדי הראשי. כיום הרב הראשי האשכנזי הוא הרב משה הבלין. במקום ישנה ישיבת תומכי תמימים, ומוסדות תורה שהקים הרב ניסים מויאל.

ראשי ועד היישוב, המועצה והעירייה

  • אריה לובה אליאב (1954-1955) - ראש צוות ההקמה של חבל לכיש
  • לוי ארגוב (1955)
  • יצחק (צ'יזיק) חרפי (1955-1957) - היה ממונה על העיירה מטעם הסוכנות היהודית מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
  • ד"ר גדעון נאור (1958–1965)[14] - מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
  • אריה (פיפקה) מאיר (1965–1976) - היישוב הוכר כעיר במהלך כהונתו
  • דוד מגן (1976–1986)
  • זאב בוים (1986–1996)
  • אלברט ארז (1996–2003)
  • אבירם דהרי (2003-מכהן)

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

Kiryat-Gat4

קניון לב העיר 2007 (מקום מושבה של העירייה)

Kiryat-Gat1

הספרייה העירונית

PikiWiki Israel 32207 Ethiopians Jews Memorial in Kiryat Gat

אנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

Kiryatgatmay2012

מבני מרפאת קופת חולים "מכבי", החברה הלאומית לשיכון והביטוח הלאומי שנמצאים במרכז קריית גת

Kiryat Gat Railway

תחנת הרכבת בקריית גת אשר נמצאת על קו "באר שבע-תל אביב"

Kiryatgat22

הכניסה הצפונית של קריית גת משדרות לכיש

שיכונייסקי01

"שיכוני יסקי" (המכונים גם כ"האוניות") שהיו ברחוב העצמאות. המבנים נהרסו בדצמבר 2011. הצילום הוא מספטמבר 2009

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ אכרזה על היותם של תושבי אזור קירית־גת לעירייה, קובץ התקנות 2932, עמ' 263–264, 16 בנובמבר 1972
  4. ^ שדרות, קרית גת וקרית מלאכי, חרות, 5 באוגוסט 1958
  5. ^ פרופיל קריית גת באתר הלמ"ס
  6. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  7. ^ כרמי גת - מידע על השכונה העתידה לקום בצפון קריית גת
  8. ^ החלה להתאמן: בית"ר עירוני קריית גת
  9. ^ עמוס אביטל, בגלל תאונה, לא הוכתר אלוף הגליל (עמוד 2), בעיתון חדשות הספורט 19 במאי 1982
  10. ^ החלה להתאמן: בית"ר עירוני קריית גת
  11. ^ עונה מצוינת לבית"ר קריית גת עולה לליגה ב'
  12. ^ F icon.svg קריית גת, ברשת החברתית פייסבוק
  13. ^ עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  14. ^ ג. נאור יתמנה יו"ר ועד קרית־גת, דבר, 4 באפריל 1958
אל-פאלוג'ה

אל-פאלוג'ה (בערבית: الفالوجة) הייתה עיירה ערבית כפרית בגבול מישור חוף יהודה ושפלת יהודה, כ-20 קילומטרים ממזרח לעיירה הערבית מג'דל. היישוב עבר לשליטה ישראלית בחודש פברואר 1949 ואחר כך נהרס.

היום אזור העיירה נקרא פלוגות או צומת פלוגות ולידו שוכנת העיר קריית גת. שמו של היישוב נשתמר בשם הצומת, המחבר את כביש האורך, כביש 40 בקטע מקריית מלאכי לבאר שבע עם כביש הרוחב, כביש 35 מאשקלון לחברון.

דוד מגן

דוד מגן-מונסונגו (נולד ב-4 בספטמבר 1945) הוא איש ציבור ישראלי, כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל. בעבר ראש עיריית קריית גת ויו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר.

דני ספרים

דני ספרים בע"מ היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה ומנוהלת על ידי המו"ל דני פחימה.

הליגה הלאומית בכדורגל

הליגה הלאומית בכדורגל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הישראלי, אחרי ליגת העל. עד תום עונת 1998/1999 ובטרם הוקמה ליגת העל, הייתה הליגה הלאומית הליגה הבכירה בישראל. בליגה הלאומית משחקות 16 קבוצות, ושתי הקבוצות המסיימות במקומות הראשונים בתום כל עונה מעפילות לליגת העל. החל משנת 2014 מנוהלת ליגה זו על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

זאב בוים

זאב דוד (זאביק) בוים (30 באפריל 1943 - 18 במרץ 2011) היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.

חבל לכיש

חבל לכיש הוא אזור התיישבות בדרום, בין הרי יהודה במזרח ובין אשקלון במערב. במרכזו העיר קריית גת. האזור נקרא על שם העיר הקדומה לכיש.

כביש 35

כביש 35 הידוע גם בשם "כביש חוצה יהודה" בחלקו המזרחי, הוא כביש רוחב בדרומה של ישראל. הכביש מתחיל בצומת ברכיה באשקלון, עובר דרך חבל לכיש וקרית גת, חוצה את הקו הירוק במחסום תרקומיא ומסתיים במפגש עם כביש 60 ליד חברון. אורכו של כביש 35 הוא כ-58 ק"מ.

בימי "המנדט הבריטי" חיבר הכביש את חברון לעזה. בשנות ה-30 הנסועה בכביש בין חברון ובית גוברין הייתה דלה ביותר והוערכה ב 3-4 מכוניות ביום. בשנת 1934 שופץ הכביש כדי לתת עבודה לפלאחים באזור.

בשנות ה-60 היה הכביש בין אשקלון וקריית גת משובש ביותר. כך תואר הנסיעה בו במעריב: "כל מי שנסע בשנים האחרונות על כביש עיראק סואידן ... יוכל לחבר אודיסיאה פרטית משלו שיהיו בה טלטולי דרך, "מחלות ים", ענני אבק ומי בוץ, מלחמות נהגים על זכות קדימה לרכבם בתוואי הצר וקרבנות בנפש בתאונות לאין ספור". בשנת 1965 הוחל בסלילה מחדש של הכביש.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 300 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

מועצה אזורית לכיש

לכיש היא מועצה אזורית בנגב.

המועצה האזורית לכיש נוסדה בשנת 1956 ומונה כיום 18 מושבים וקיבוץ, מושב שיתופי אחד, כפר שיתופי אחד, מרכז כפרי אחד וארבעה קיבוצים קהילתיים חדשים.

שטח שיפוט: המועצה משתרעת על שטח של יותר מ-400 אלף דונם. המועצה כוללת 15 מושבים: יד נתן, עוצם, נוגה, שחר, ניר ח"ן, זוהר (כפר שיתופי), שדה דוד, תלמים, מנוחה, אחוזם, שדה משה, לכיש, אמציה (קיבוץ שיתופי), שקף ונהורה (מרכז כפרי). בנוסף, כוללת המועצה ארבעה יישובים קהילתיים חדשים: אליאב (שם קודם: חרוב), בני דקלים (שם קודם: חזן), נטע (שם קודם: מרשם), וכרמי-קטיף (לשעבר: קטיף).בשטח המועצה שלוש חוות חקלאיות-תיירותיות.

בסמוך למושב שדה משה מתוכננת קריית תעשייה וחינוך שתשרת את תושבי המועצה והאזור, כמו כן, מתוכנן אזור תעשייה משותף למועצה האזורית לכיש ולמועצה אזורית מטה יהודה בסמוך למעבר תרקומיא. כיום מועצה אזורית לכיש שותפה באזור התעשייה שסמוך לעיר קריית גת יחד עם קריית גת, מועצה אזורית שפיר והמועצה אזורית יואב.

בשטח השיפוט של המועצה קיימים מספר גנים לאומיים ושמורות טבע, ביניהם בית גוברין - מרשה, תל לכיש, בתרונות רוחמה ועוד.

ראש המועצה הוא דני מורביה, המכהן בתפקיד החל משנת 2004, וזוהי הקדנציה השלישית שלו.

מיקי זוהר

מיקי (מכלוף) זוהר (נולד ב-28 במרץ 1980) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש בכנסת ה-20 כיו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. בעבר שימש כסגן ראש עיריית קריית גת.

מירי רגב

מירי (מרים) רגב (נולדה ב-26 במאי 1965) היא שרת התרבות והספורט, חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימשה כצנזורית הצבאית הראשית וכדוברת צה"ל בדרגת תת-אלוף (בתקופת ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה).

מכבי דרום תל אביב

מכבי דרום תל אביב היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר תל אביב, המשמשת כקבוצת בת של מכבי תל אביב.

מכבי עירוני קריית גת (כדורגל)

מכבי עירוני קריית גת היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר קריית גת, המתמודדת בליגה א' דרום.

מכבי עירוני קריית גת (כדורסל)

מכבי עירוני קריית גת הייתה קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר קריית גת, אשר התקיימה במשך 15 שנה.

הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה באליפות הליגה הלאומית בכדורסל בעונת 2015/2014.

ניר לוין

ניר לוין (נולד ב-4 במרץ 1962) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ישראלי המאמן את הנבחרת הצעירה.

עונת 2001/2002 בליגת העל בכדורגל

עונת 2001/2002 בליגת העל הייתה העונה השלישית של ליגת העל כליגת כדורגל הבכירה בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו. הליגה כללה 12 קבוצות ששיחקו ביניהן במשך 3 סיבובים בני 11 משחקים כל אחד - 33 מחזורים בסה"כ. העולות החדשות שהצטרפו לליגת העל לקראת עונה זו היו הפועל באר שבע ומכבי קריית גת, שעלתה לליגה הבכירה לראשונה בתולדותיה. העונה החלה ב-25 באוגוסט 2001 והסתיימה ב-18 במאי 2002. העונה הסדירה הסתיימה באליפות של מכבי חיפה בפעם השנייה ברציפות, וקשר הקבוצה ג'ובאני רוסו נבחר לכדורגלן העונה בישראל בפעם השנייה (שלוש שנים לאחר שזכה בתואר זה כשהוביל את הפועל חיפה לאליפות). מלך השערים של העונה היה קובי רפואה ממכבי פתח תקווה עם 18 שערים.

בסיום העונה הפועל חיפה ומכבי קריית גת ירדו ליגה. הקבוצות שעלו מהליגה הלאומית לליגת העל בתום העונה היו הפועל כפר סבא ובני יהודה תל אביב.

עיראק אל-מנשייה

עיראק אל-מנשייה (בערבית: عراق المنشيّة; תעתיק מדויק: עראק אלמנשיה), היה כפר ערבי גדול בשפלה כ-20 קילומטרים ממזרח למג'דל (היום אשקלון), בצד הכביש מג'דל-חברון (היום כביש 35, במיקום של אזור התעשייה של קריית גת). הכפר היה שייך לנפת עזה שבמחוז עזה. על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שכלל את נתוני הכפר ביחד עם גת, שטחי אדמותיו היו 17,901 דונם טורקי, מתוכם 13,838 בבעלות פרטית של ערבים, והוא מנה 2,010 תושבים ערבים. לאחר מלחמת העצמאות עזבו התושבים את הכפר. על חורבות עיראק אל-מנשייה נמצא היום חלק מהעיר קריית גת.

פארק התעשייה קריית גת

פארק התעשייה קריית גת הוא מיזם משותף לעיריית קריית גת, למועצה אזורית יואב ולמועצה אזורית שפיר. הפארק נמצא בתחומי קריית גת, בחלקה הדרום-מזרחי, והוא כולל שטחים שהועברו לקריית גת משתי המועצות האזוריות וממועצה אזורית לכיש. ההכנסות (ארנונה, היטל השבחה) מאזור התעשייה מתחלקות בין ארבע רשויות מקומיות אלה, לפי מפתח שהשתנה במהלך השנים. בשנת 2012 הועסקו בפארק כ-12,000 עובדים.

את הפארק מנהלת חברת י.ש. גת בע"מ. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא ראש עיריית קריית גת, אבירם דהרי, ועם חברי הדירקטוריון נמנים ראשי המועצות האזוריות שפיר ויואב.

בפארק התעשייה שלושה חלקים עיקריים:

החלק הוותיק בשטח של כ-200 דונם, שבו מפעלים של תעשייה מסורתית, מהם שנסגרו במהלך השנים, כגון תשלובת פולגת, וכן נותני שירותים (מוסכים, בתי מלאכה).

שני חלקים נוספים, ששטח כל אחד מהם הוא 2,000 דונם ברוטו.

תחנת הרכבת קריית גת

תחנת הרכבת קריית גת היא תחנת רכבת ישראל בעיר קריית גת. התחנה ממוקמת בסמוך לאזור התעשייה קריית גת.

לאום ודת[2]
יהודים: 93.8%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 6.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.1%
גילאי 5 - 9 8.8%
גילאי 10 - 14 7.4%
גילאי 15 - 19 6.9%
גילאי 20 - 29 15.8%
גילאי 30 - 44 17.7%
גילאי 45 - 59 14.8%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 12.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 31
–  יסודיים 19
–  על-יסודיים 19
תלמידים 9,821
 –  יסודי 5,568
 –  על-יסודי 4,253
מספר כיתות 422
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערד • קריית גת • קריית מלאכירהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.