קריאת ההלל

ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא (לרוב בשירה) בימי חג ומועד לאחר תפילת עמידה, כדי להודות לאל ולשבח אותו. ההלל מורכב מהמזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהילים.

ישנם ימים שבהם אומרים את כל ההלל, ואז נקרא הלל גמור או הלל השלם, בספרות חז"ל מכונה הלל זה גם "הלל המצרי".[1]

וישנם זמנים שבהם אמורים את ההלל בדילוג, ונקרא חצי הלל.

נחלקו הפוסקים אם חובת אמירת ההלל היא מצווה מדאורייתא או מצווה מדרבנן.[2] לכל הדעות אמירת ההלל היא על גאולתם של עם ישראל מעבדות לחירות.

לפני ואחרי אמירת ההלל אומרים ברכה וביום שבו נאמר הלל אין אומרים תחנון.

Adlib image (2)
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20.

מועדי אמירת ההלל

Scribe and illustrator- Joel ben Simeon - First Nuremberg Haggadah - Google Art Project
חצי הלל, הגדת נירנברג, 1449

הלל שלם

עיקרה של תקנת קריאת ההלל נסבה על תפילת שחרית של היום הראשון של חג הפסח, בשבועות, בכל ימי חג סוכות ושמיני עצרת ובשמונת ימי חנוכה, ואז גומרים את הלל – קוראים את כל הפרקים הנזכרים לעיל, בברכות לפניו ולאחריו (ראו להלן). הלל כזה נקרא גם "הלל גמור" או "הלל שלם". על ימים אלו נוספים בחוץ לארץ גם ימים טובים שניים של גלויות: שני של פסח, שני של שבועות ושמחת תורה.

חצי הלל

בראשי חודשים, בחול המועד פסח ובשביעי של פסח שאמירת ההלל בהם אינה מעיקר הדין, אלא מנהג בלבד, אין גומרים בהם את ההלל, אלא אומרים אותו בדילוגים.

ליל הסדר

בתקופת בית המקדש גמרו את ההלל בעת הקרבת קרבן הפסח וכזכר לכך נהוג כיום לגמור את ההלל בליל הסדר כחלק מסדר ההגדה, אך משום שהלל זה מפוצל בין חלקי ההגדה השונים אין מברכים לפניו.[3] לפי מנהג הספרדים אומרים הלל גמור בברכות גם בתפילת ערבית של ליל הסדר. מנהג זה התקבל בנוסח ספרד החסידי, ובארץ ישראל הוא נאמר גם ברוב קהילות נוסח אשכנז.[4]

ראשי חודשים וסוף הפסח

לפי מנהג ארץ ישראל הקדמון גמרו את ההלל רק בימים שנזכרו לעיל, כך נראה ממקורות ארץ ישראליים שונים.[5] לעומת זאת בבבל נהגו באותה תקופה לקרוא את ההלל גם בראש חודש. במסכת תענית[6] מובא כי האמורא רב הגיע לבבל וראה כי הם קוראים את ההלל בראש חודש. רב חשב להפסיקם, שכן אין חיוב לומר הלל ביום זה, אלא שראה שהם מדלגים על קטעים מן ההלל ובשל כך לא הפסיקם. מנהג זה התקבל כיום בכל הקהילות. קיימת מחלוקת בקרב הגאונים והראשונים מהו דילוג זה, וכיום ישנם שני מנהגים: המנהג הנפוץ הוא לדלג על החצי הראשון של מזמורים קט"ו (פסוקים א'-י"א) וקט"ז (פסוקים א'-י"א). אצל יהודי תימן מדלגים, נוסף על הדילוגים לעיל, גם על קי"ז ועל קי"ח פסוקים א'-ד'.[7]

גם בסיומו של חג הפסח, בחול המועד ובשביעי של פסח (ובחוץ לארץ גם בשמיני של פסח) קוראים את ההלל בדילוג. הנימוק המובא לכך בגמרא[8] הוא שהפסח הוא חג אחד ארוך בו מקריבים את אותו קרבן, ועל כן אין אומרים בשאר הימים של החג הלל נפרד. הסבר נוסף שניתן במדרש הוא שמאחר שביום שביעי של פסח נהרגו המצרים אין לאמר הלל ולשמוח, וכפי אחת ההבנות למאמר מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.

ימי מועד בהם לא נאמר הלל

התלמוד הבבלי קובע במפורש[9] שאין אומרים הלל בראש השנה (אף על פי שהוא גם ראש חודש) וביום הכיפורים, משום שהם ימי דין. כמו כן, אין אומרים הלל בפורים, כיוון שהנס לא נעשה בארץ ישראל, וכן משום שהישועה לא הייתה שלמה או משום שהקריאה במגילת אסתר נחשבת כתחליף לאמירת ההלל.

יום העצמאות ויום ירושלים

לאחר קום מדינת ישראל התקינה הרבנות הראשית לגמור את ההלל גם ביום העצמאות, ולאחר שחרור ירושלים – ביום ירושלים. כנגד, רבים מרבני הפלגים החרדיים חולקים על הרבנות הראשית ונוהגים בימים אלו כבשאר הימים. מאידך, גם בקרב הנוהגים לקוראו, ישנו פולמוס הלכתי האם יש לברך על ההלל או לאו מחשש לברכה לבטלה, כיוון שחז"ל לא תיקנו ברכה זאת אלא במועדים האמורים לעיל.

ברכות ההלל

במשנה[10] מוזכר שבמקום שנהגו לברך אחר ההלל מברכים ובמקום שנהגו שלא לברך אין מברכים. התלמוד הבבלי[11] מביא שכוונת המשנה לברכה לאחר אמירת ההלל, אך לפניו מברכים כשאר ברכות המצוות. התלמוד אינו מזכיר מהן הברכות, אך מדברי הגאונים נראה כי נוסח הברכה הוא "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל" ואילו הברכה החותמת היא ברכה הפותחת במלים "יהללוך ה' אלהינו כל מעשיך" וחותמת "מלך מהולל בתשבחות".

תקנה מאוחרת של מהר"ם מרוטנבורג היא לברך גם על ההלל הגמור "לקרוא את ההלל" כפי שנוהגים לברך לפי חלק מן השיטות על ההלל בדילוג. הסיבה לתקנה זו הוא חשש שמא ישכח מילה או אפילו אות ואז ההלל אינו גמור וברכותיו לבטלה. תקנה זו התקבלה רק אצל יהודי אשכנז (הן נוסח אשכנז והן נוסח ספרד החסידי) אך ביתר הקהילות נשמר הנוסח המקורי.

ברכה על הלל בדילוג

המשנה שהיא חיבור ארץ ישראלי, המזכירה את הברכה על ההלל אינה מכירה את מנהג אמירת ההלל בדילוג בראשי חודשים ובסיום הפסח, מנהג שבאותה עת נהג בבבל בלבד. גם הדיון בתלמוד על הברכה נדון נסב סביב המשנה ואינו מתייחס להלל בדילוג. בתקופת הראשונים התעוררה מחלוקת האם יש לברך על הלל זה או לא. רבים מן הראשונים סברו שגם כאן יש לברך, אך משנים את נוסח הברכה ל"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקרוא את ההלל" משום שאין גומרים אותו. ברם, ראשונים אחרים בראשם הרמב"ם ורש"י סברו שכלל אין לברך עליו, משום שאינו חיוב מן הדין אלא מנהג, והתלמוד קובע כי אין לברך על מנהגים.[12] יש שסברו שציבור רשאים לברך אך ביחיד אין לברך.[13]

המנהגים בסוגיה זו חלוקים עד היום, למנהג האשכנזים (הן נוסח אשכנז והן אצל רוב ככל מתפללי נוסח ספרד החסידי[14]) והאיטלקים נהוג לברך. אצל יהודי תימן אין מברכים, וכן היה נהוג בעבר בקהילות הרומניוטים.[15] אצל הספרדים שבארצות המזרח התיכון (ארץ ישראל,[16] מצרים, סוריה ועיראק) נהוג גם כן שלא לברך אך בקהילות הספרדיות של טורקיה, הבלקן, צפון אפריקה ומערב אירופה נהוג לברך. בחלק מהמקומות נהגו לברך רק כשההלל נאמר בציבור.[17] החכמים הספרדיים בארץ ישראל החל מאמצע המאה ה-20 דנים בשאלה האם העולים החדשים מארצות בהן נהגו הספרדים לברך על ההלל רשאים להמשיך לנהוג במנהג זה בארץ ישראל, או שמא כיוון שמנהג הספרדים בארץ ישראל מקדמת דנא שלא לברך על ההלל, אין לשנות ממנהג המקום.

ביצוע ההלל

אמירת ההלל בקרוי

בתלמוד הבבלי[18] מובא מנהג מתקופת האמוראים, ששליח הציבור קורא את ההלל לציבור,[19] וכך השתמר המנהג אצל כמה קהילות (לדוגמה, אצל יהודי תימן), לקרוא את ההלל "בקירוי" – כלומר: שליח הציבור קורא שבר פסוק מההלל, וכל הציבור עונים אחריו הללויה, וכן על זה הדרך 123 שברי פסוקים, כמנין שנותיו של אהרון. בשאר העדות לא השתמר מנהג כזה, ואין הוא מחייב אותן.[20]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מצות הלל; קריאת ההלל וברכותיו; בתוך: אוצר עיונים, ש"ס מתיבתא, ברכות, כרך א, מערכות ח-ט, עמ' קז-קמד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד א'. רש"י מפרש שפרקים אלו נאמרים בפסח (ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ח, עמוד א'). השל"ה מבאר כי פרקים אלו נאמרו על יציאת מצרים.
  2. ^ קיימות ארבע שיטות: א. לפי הרמב"ם, כל הלל הוא מדרבנן. ב. לפי ספר הלכות גדולות ורבי דניאל הבבלי, כל הלל הוא מדאורייתא. ג. לפי הרמב"ן ההלל בימים טובים הוא מדאורייתא ואילו ההלל בחנוכה הוא מדרבנן (ספר המצוות לרמב"ם שורש א'). ד. לפי החתם סופר ההלל בימים טובים הוא מדרבנן, וההלל בחנוכה הוא מדאורייתא (בשו"ת יו"ד סימן רל"ג).
  3. ^ לאחריו מברכים את ברכת השיר שלפי חלק מן השיטות היא אותה ברכה אשר מברכים בסיום ההלל
  4. ^ הוא לא נאמר בבתי הכנסת של מכון מורשת אשכנז ולא בחסידות ערלוי. בקהילת וויען אומרים את ההלל אחרי גמר התפילה כדי שמי שלא נוהג לומר אותו יכול לצאת מבית הכנסת קודם. הגרי"ז התנגד לאמירת הלל בליל פסח (עיין משה שטרנבוך, הגדה מועדים וזמנים, עמ' 50-51), ואם כן סביר שיש גם בתי כנסת השייכים לחוג בריסק שלא אומרים הלל בליל הסדר.
  5. ^ למשל התוספתא (סוכה פרק ג', הלכה ב'); תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד', הלכה ה'; מסכת סופרים, פרק כ', הלכה ט'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ח, עמוד ב'
  7. ^ מנהג זה מופיע ברמב"ם, הלכות חנוכה ג:ח.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י', עמוד א'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י', עמוד ב'
  10. ^ משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה י"א
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ט, עמוד א'
  12. ^ במסכת סוכה, דף מ"ד, עמוד ב'} מובא מעשה בכמה חכמים שלא ברכו על מנהג חיבוט הערבה בהושענא רבא משום שהוא מנהג
  13. ^ ראו רי"ף על שבת דף י"א עמוד ב', ובמגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, הלכות חנוכה ופורים, פרק ג', הלכה ז'.
  14. ^ בקהילות חסידיות בודדות בארץ ישראל קבלו את המנהג שלא לברך עליו
  15. ^ כך מעיד ר' יצחק בן אבא מארי ממרסיי בספר העיטור (הלכות הלל צ"ה עמוד א') כותב שבמקומו נהגו לברך אך שמע שמנהג רומניא שאין מברכים והוא מעדיף מנהג זה. במחזור רומניא ונציה ה'רפ"ג (עמוד מ"ב) מוזכרת ברכה אך מציין כי "רוב הקהילות נהגו שלא לברך וכן עיקר". נוסח הרומניוטים הוא אחד הקרובים לנוסח ארץ ישראל הקדמון, שכאמור לעיל, שם לא נהגו כלל לומר הלל בימים אלו, וככל הנראה משמר מסורת זו על ידי השמטת הברכה
  16. ^ כפי האמור לעיל ביחס לנוסח הרומניוטים, אפשר שזהו זכר למנהג הארץ ישראלי הקדום שכלל לא גרס אמירת הלל בימים אלו, נהגו לכל הפחות שלא לברך עליו
  17. ^ ראו שואל ונשאל, חלק ב', אורח חיים סימן כ"ט.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ח, עמוד ב'
  19. ^ "אמר רבא: הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא... הוא אומר הללו עבדי ה', והן אומרים הללויה; מכאן שמצווה לענות הללויה" (סוכה לח ע"ב).
  20. ^ וכן כתבו בעלי התוספות שם, ד"ה הלכתא: "ומה שאין אנו נוהגין עכשיו לעשות כן - משום דמנהגא קרי ליה והיכא דלא נהוג לא נהוג".

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אהרן עמרם

אהרן עמרם (נולד ב-1939) הוא זמר, משורר, מלחין וחוקר יהדות תימן. מבולטי הזמרים הנאמנים למקור בעדה התימנית בישראל במשך שנים.

אקדמות

אַקְדָמוּת הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות באמצע או לפני קריאת התורה.

בפיוט יש 45 בתים שבכל אחד שתי שורות. תחילה עוסק הפיוט בתיאור גדולתו של הקב"ה, שאי אפשר לתארה גם אילו היו כל עצי היער לקני כתיבה וכל בני האדם לכותבים. אחר כך מתוארים המלאכים המשרתים את האל, ולבסוף מתואר דו-שיח בין עם ישראל לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות. חז"ל מזהים אותם כאתרוג, לולב, הדס וערבה. מצווה זו ידועה גם בשם נטילת לולב.

נהוג לאגד את ארבעת המינים ולשאת אותם במהלך החג. לפי ההלכה, המצווה מתקיימת בהנפה ונענוע של ארבעת המינים בסדר מיוחד המתקיים במהלך התפילה.

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל. ישנן דעות חלוקות באשר לזהותה של הברכה, אשר ראשיתן בתקופת האמוראים ולמעשה לא באו לידי הכרעה עד היום, ובהגדות השונות ישנם מנהגים שונים באשר לברכה.

הגדה של פסח

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".

ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח.

נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, פרק עשירי.

קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים.

במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף.ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

הגדת רוטשילד

הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450. ההגדה כתובה לפי נוסח אשכנז, והיא מכילה 47 דפים (הדף הראשון שלה חסר), היא נקראת על שם משפחת רוטשילד, שההגדה הייתה בבעלותה משלהי המאה ה-19. כיום ההגדה נמצאת ברשות הספרייה הלאומית בירושלים, ועותק דיגיטלי שלה זמין באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.

הלל

האם התכוונתם ל...

הללויה

הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

הקפות

הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש. הקפות מעגליות כסמל לשלמות ואחדות או שיתוף פעולה לתכלית משותפת, הן נוהג תרבותי שקיים בעמים ותרבויות שונות. באמריקה, היו האינדיאנים מתפללים לירידת גשם או להבסת האויב בזמן שהקיפו את האליל שלהם בריקודים. באסלאם, כחלק ממצוות העלייה לרגל למכה, נהוג להקיף את הכעבה.

יום העצמאות בהלכה

ביהדות האורתודוקסית ישנו ויכוח לגבי היחס ליום העצמאות, הנובע מהשאלה האם יש לשמוח ולהודות על הקמת מדינת ישראל. השאלות ההלכתיות העוסקות ביום העצמאות הן בעיקר שלוש: האם לקרוא את ההלל, האם לומר תחנון והאם לברך ברכת שהחיינו. נושאים אלה נידונו על ידי רבנים רבים החל מקום המדינה בשנת תש"ח.

יעקב דוד פרידמן

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

ישיבת תורת החיים

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל והרב אריאל פרג'ון. הישיבה נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף, ובעקבות תוכנית ההתנתקות עברה בשנת תשס"ה (2005) ליד בנימין.

בישיבה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים, והיא מתאפיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות, עיון אליבא דהלכתא ועבודת המידות; בנטייה לחסידות; בשילוב של חוזרים בתשובה; בחרדיות-לאומית וביחס מסויג למדינת ישראל.

ישיבת תושיה

ישיבת תושיה (מוכרת יותר בכינויה ישיבת תפרח) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת במושב תפרח. ראשי הישיבה הם הרב יעקב יצחק פרידמן והרב אביעזר פילץ.

מקרא מגילה

מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים. לפי המצווה יש לקרוא בפורים את מגילת אסתר בלילה וביום, על מנת לפרסם את נס ההצלה מגזרות המן ולהודות עליו.

פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים.

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה בליל מכת בכורות - המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקרבן הקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן - חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה" (ה"דילוג") של אלוהים על בתי ישראל בזמן מכת בכורות, ככתוב: (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז): "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".

למצווה זו משמעות היסטורית ודתית רבה, ובמקרא מדגיש קיומה של המצווה מספר פעמים באירועים היסטוריים מיוחדים.

רבשקה

רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה הוא תוארו של שר בממלכת סנחריב שהשתתף במשלחת אל חזקיהו מלך יהודה בזמן מסע סנחריב ליהודה בשנת 701 לפני הספירה. רבשקה נשא נאום בו קרא לחזקיהו ולעמו להיכנע מלפני אשור.

השם רבשקה בא מן האכדית rab saqe, ומשמעותו "שר המשקים". משרת רבשקה הייתה אחת מהמכובדות אצל מלכי אשור, והוא נמנה כשלישי בדרגה, לאחר המלך והתרתן, או כרביעי, לאחר המלך התרתן והכרוז הממלכתי. בניגוד לתפקידם של התרתן והרב סריס ששימשו לרוב בתפקיד שרי הצבא, היה תפקיד הרבשקה לרוב בחצר המלוכה.

שלום משאש

הרב שלום מָשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס - י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, רבה הראשי של מרוקו ורבה הראשי הספרדי של ירושלים, במשך 25 שנה. חיבר ספרים בהלכה ובאגדה ונחשב לפוסק מרכזי בישראל במאה ה-20. מגדולי המשמרים והמחזקים של מנהגי יהדות מרוקו.

תהילים קי"ג

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא פרק קי"ג מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו. בליטורגיה הנוצרית הוא מוכר גם בשם Laudate pueri, על שם המילים הראשונות בו בתרגום הלטיני.

חג השבועות
רקע יום המיוחסשלושת ימי ההגבלהמעמד הר סיניעשרת הדברותלוחות הברית PikiWiki Israel 14698 Ayalon Valley Grain
תפילות ופיוטים קריאת הללאקדמותכד יתבין ישראלעליונים ששו
מנהגים אכילת מאכלי חלב ודבשמגילת רותתיקון ליל שבועותחג המים
שונות אזהרותטיעון העד (יהדות)שמחת הרגליםביכוריםשתי הלחם
חגי ישראל ומועדיושלוש רגלים
חג הפסח
ערב פסח קמחא דפסחאאפיית מצותשבת הגדולהגעלת כליםבדיקת חמץביטול חמץביעור חמץמכירת חמץ Pesahplate
סיפור החג עשר מכות מצריםיציאת מצריםקריעת ים סוףשירת הים
ליל הסדר קערת ליל הסדרחרוסתכרפסמצהמרורארבע כוסותהסבהאפיקומן
הגדה סימני הסדרהא לחמא עניאמה נשתנהארבעה בניםדצ"ך עד"ש באח"בסיפור יציאת מצריםמא כ'ברביד חזקה ובזרוע נטויה
מצוות החג איסור חמץקורבן פסחסיפור יציאת מצריםאכילת מצהאכילת מרורארבע כוסותמנחת העומר
מהלך החג קריאת הללערב פסחליל הסדרחול המועדשביעי של פסחפסח שני
מנהגים תענית בכורותסעודת אסתרסהרנהאמירת שירת היםסעודת משיחמימונה
תפילות ופיוטים תפילת טלוהיא שעמדהדיינואמונים ערכו שבחחסל סידור פסחלשנה הבאה בירושליםובכן ויהי בחצי הלילהובכן ואמרתם זבח פסחאדיר במלוכהאדיר הואאחד מי יודעחד גדיא
חמץ ומצה מצה עשירהמצה שמורהשרויהקטניות בפסחחמץ נוקשהחמץ שעבר עליו הפסח
שונות מסכת פסחיםלא בד"ו פסחמטבח פסח
חגי ישראל ומועדיושלוש רגלים
חנוכה
מצוות החג קריאת ההלל • הדלקת נרות חנוכהפרסום הנס Hanukkah (15471646504)
נרות חנוכה חנוכייההדלקה עושה מצווהכבתה אין זקוק לה
היסטוריה של חנוכה
מאורעות חנוכה נס פך השמןגזירות אנטיוכוסמרד החשמונאיםקרבות המכביםמעטים מול רבים (חנוכה)קושיית הבית יוסףאלעזר הזקןמתתיהו הכהןיהודה המכביחנה ושבעת בניה
היסטוריוגרפיה ספר מקבים א'ספר מקבים ב'ספר מקבים ג'מגילת אנטיוכוס
תפילות ופיוטים על הנסיםהנרות הללומעוז צוריה הצל יונהאבני יקרשני זיתיםמזמור שיר חנוכת הביתאכלו משמנים
מנהגי החג לביבהסופגנייהסביבוןדמי חנוכה
שירי חנוכה סביבון סוב סוב סובנר ליכד קטןימי החנוכהבאנו חושך לגרשלכבוד החנוכהמי ימללמעשה בלביבותאנו נושאים לפידיםהבה נרימהThe Chanukah Song • הנשמה לך 9: להודות ולהלל
שונות זאת חנוכהטקס חנוכה בבית הלבןשמן זיתחנוכייה ציבוריתזה היה בחנוכהבולי חנוכה
חגי ישראל ומועדיו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.