קריאה

קריאה היא תהליך קוגניטיבי מורכב של פענוח סמלים לשם הפקת משמעות (הבנת הנקרא) ו/או יצירת משמעות. מיומנות הקריאה מצויה אצל האדם בלבד[1].

לשפות רבות יש מערכת סמלי קריאה ייחודית להן. אולם, קריאה אינה מתבססת בהכרח על מערכות כתיבה שיסודן בדיבור. המשותף לקריאת אותיות, תווי מוזיקה או ציורים הוא, שבכל המקרים מדובר בפירוש סמלים לשם הפקת משמעות מסימנים חזותיים.

הקריאה היא תהליך קוגניטיבי הנרכש על בסיס התפתחותם התקינה של כישורי השפה הדבורה[1]. בתהליך הקריאה, מידע כתוב נקלט ברשתית, מעובד במרכז הראייה הראשוני בקליפת המוח ומפורש באזור ורניקה. קוראים משתמשים במגוון אסטרטגיות קריאה לסייע להם בפענוח (תרגום סמלים לקולות או ייצוגים חזותיים של דיבור) ובהבנה. קוראים עשויים להשתמש בצורנים, סמנטיקה, תחביר ורמזי הקשר לזיהוי משמעותן של מילים לא מוכרות. הקוראים מטמיעים את המילים הנקראות אל תוך אוצר הידע או התוכנית (סכמה) שלהם (תאוריית הסכמות).

Fragonard, The Reader
"הקוראת", ציור מ- 17731776 מאת ז'אן אונורה פרגונאר

חשיבות ותרומה

10 years old Dipa and 12 years old Laboni study in class 2 at "Unique Child learning Center", Mirmur-Dhaka, Bangladesh
הקריאה נחשבת למיומנות למידה בסיסית

יכולת הקריאה נחשבת למיומנות למידה בסיסית[2]. קריאה היא אמצעי לרכישת שפה, לתקשורת ולשיתוף במידע וברעיונות, החיוני להשתלבות בחברה בת ימינו. אדם שמתקשה בקריאה, בין אם משום שלא ניתנו לו הזדמנויות נאותות ללמוד מלאכה זו ובין אם בשל לקות, עשוי להיות מוגבל מאוד בפעילויות חיים מרכזיות, כגון פרנסה.

היסטוריה

Petrus van Schendel Der Liebesbrief
נערה קוראת מכתב בחדר חשוך לאור עששית, בטרם המצאת הנורה החשמלית.
Olga Knipper 1912
קריאה בשעות הפנאי 1912

תולדות האנושות מתחלקים לשניים: פרה היסטוריה - התקופה בה באזור מסוים איש לא קרא ולא כתב וההיסטוריה - התקופה בה לפחות מקצת האנשים כתבו ותיעדו את המתרחש. במרבית הזמן בו קיים המין האנושי, בפרה היסטוריה, איש לא כתב ולא קרא ובמרבית הזמן הנותר, מרבית ההיסטוריה, הייתה הקריאה נחלתם של בודדים בלבד.

ככלל, ההיסטוריה, כמו הצורך בכתב לפחות בידי מעטים, החלו עם המהפכה החקלאית. הצורך בידיעת קרוא וכתוב בידי כל אדם פשוט נוצר בעקבות התפשטותן של דתות בעלות פולחן המחייב זאת ובעקבות המהפכה התעשייתית. במשך מרבית ההיסטוריה, מלאכת הכתיבה הייתה אומנות שרק מעטים אחזו בה, אם בחרט על לוחות חומר או אבן ואם בדיו על גבי פפירוסים, ומסרים כתובים נועדו אפוא רק לשליטים, שהחזיקו כתבנים בחצרותיהם, לצורך ניהול חשבונות גביית המסים, להעברת מסרים ורשומות לעתיד. הציבור הרחב שאב את הידע שלו מפה לאוזן, אם מאב לבן ואם בקהילות גדולות יותר, מפי זקני העדה או ממספרים נודדים.

בהמשך, הכתיבה והקריאה הפכה לנחלתם של הסוחרים והתפתחה גם שכבת מלומדים המקורבת לסוחרים ולקבוצה השלטת. בשכבה זו נולדו רעיונות דתיים מסובכים שדרשו הנצחה וניתוח בכתב ונוצר מחקר ותיעוד שיטתי שדרש הנצחה גם הוא.

הקריאה כאמצעי להעברת מידע וקניית ידע הייתה לנחלת הכלל רק לאחר המצאת הדפוס, וגם אז נפל מספר יודעי קרוא וכתוב ממספר הנבערים מדעת. כיום קריאה, לפחות בשפת האם, היא חלק בלתי נפרד מן החיים ומספר האנאלפביתים בעולם נמצא בירידה מתמדת. לאדם המודרני קשה לתאר לעצמו חיים ללא קריאה. מערכת החינוך מתבססת רבות על ספרי לימוד ולכן הקריאה היא כלי חיוני ללמידה ורכישת השכלה.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע ב-1932 את צמד החידושים קָרִיא (readable; שאפשר לקרוא אותו, שקל לקריאה) וקְרִיאוּת (readability).[3]

השימוש בקריאה בחיי יום-יום

Flickr - Ministério da Cultura - (117)
קריאה בחיי היום יום.

בעת החדשה, הקריאה דרושה בכל תחומי החיים. היא דרושה לרכישת השכלה, לפרנסה, לטיפול עצמי (קניית מזון, קביעת תור אצל הרופא וכיוצא בזה), לחיי הדת ולתרבות הפנאי.

במשך שנים התבצע תהליך הקריאה מעל גבי נייר כתוב או מודפס בדיו: ספרים, כתבי-עת, עיתונים, עלונים, מחברות ומעטפות. בכתב יד, יש הכותבים גם בעיפרון, בעיקר כדי לאפשר מחיקה לשם תיקון. העיוורים משתמשים בכתב ברייל. בחדרי כיתה משתמשים בגיר על גבי לוח צבוע או בטוש מיוחד מחיק על גבי לוח פלסטי. בהרצאות מרבים להשתמש במצגות ובשקפים להצגת מידע כתוב וגרפי. בבתי האופרה בימינו משתמשים בכתוביות-על להצגת לברית האופרה לצופים המעוניינים בכך. כתוביות מלוות סרטי קולנוע וטלוויזיה גם כשהם בשפת המדינה, להקל על כבדי השמיעה ועל כלל הצופים. בשנים האחרונות מקובלת קריאה מעל צגי מחשבים, טלוויזיה וצגי טלפונים ניידים, המאפשרים כיום הן קבלה ושליחה של מסרים כתובים והן צפייה בחדשות וכדומה. החידוש האחרון, ספר אלקטרוני, נכנס לשימוש בזמן האחרון ממש ויש הצופים, שהוא עתיד להחליף את הספר המודפס. כיום מקובל לספק רצועות חדשות על גבי צגי טלוויזיה לממתינים במוסדות שונים, כגון סניפי דואר.

תהליך הקריאה משמש עוברי אורח, ברכב או ברגל, בכל דרך אפשרית - תמרורים, שילוט דרכים, שלטי רחובות, מסרים משתנים להדרכת הציבור על גבי שלטים אלקטרוניים או מסרים קבועים לזמן ממושך, וכן להעברת מסרים קצרים מעל שלטי פרסום חוצות, אם שלטים מודפסים ואם מסכים מתחלפים. כל המסרים האלה צריכים להיות בולטים, תמציתיים ומיידיים, כדי שהקורא יוכל לקלוט ולהבין אותם תוך כדי נסיעה על פניהם. עוד טכניקת פרסום היא בכרזות נגררות מאחורי מטוס קל, או בסיסמאות קצרצרות על גבי בלונים גדולים. מוסדות ממשלתיים ועירוניים מעבירים מסרים לציבור במודעות מפורטות מעל גבי לוחות מודעות שנועדו לדבר, וכך גם מודעות אבל, פרסומי מופעים וכדומה.

בתי מסחר מכריזים על טיבם בשלטים ועל מבצעי מכירות במודעות בולטות לעין. מידע הנוגע לשעות פתיחה מופיע על דלתות בנייני ציבור, בנקים וכדומה.

טכניקות שונות משמשות להעברת מסרים, ביניהן תבליט, חריתה או שיבוץ אבנים בצבעים שונים בקיר או בכביש. שיטה מקובלת להעברת מסרים חתרניים לציבור היא ריסוס כתובות גרפיטי על גבי קירות וגשרים.

לאריזות תרופות מצורפים עלונים בשפות שונות, שהמשתמש נדרש לעיין בהם לפני השימוש. למכשירי חשמל ולמוצרים להרכבה עצמית מצורפות חוברות הדרכה בשפות שונות ולכל מכונית חדשה מצורף ספר רכב להדרכת הנהג.

להקלת הקריאה יש להקפיד על ניגוד בין האותיות לרקע ועל תאורה מתאימה, על גודל הגופן ועל רווח נאות בין האותיות ובין שורה לשורה. במסמכים רשמיים, חוזי מכירה וכו' משתמשים לעיתים ב"אותיות קטנות", שהקוראים עלולים להתעלם מהן לפני החתימה.

קריאה היא בדרך כלל פעילות אישית, אם כי ניתן לקרוא בקול לאדם אחר, וקריאה בקול של אדם לעצמו היא סוג של תקשורת תוך-אישית. קריאה לילדים קטנים היא צורה מומלצת ללימוד שפה, לשיפור כושר ההתבטאות ולהבנה של טקסטים. קריאה לילדים מעשירה את דמיונם ומדרבנת אותם ללמוד ולפתח עם הזמן את יכולת הקריאה העצמית.

תחום הזיהוי החזותי של מילים עוסק בחקר הקריאה של מילים בודדות. כדי להשיב על השאלה כיצד נקרא טקסט, עוקבים אחר תנועות העיניים. מעקב כזה מלמד, שקריאה מתבצעת בסדרה של התקבעויות העיניים, שביניהן תנועות עיניים מהירות. נראה, שבני אדם אינם נוטים להתעכב על כל מילה בטקסט, אלא מתקבעים על מילים אחדות ונעזרים בהקשר למילוי המידע החסר. דבר זה אפשרי הודות לקיום סדירויות לשוניות מסוימות בשפות האנושיות.

ראשית הקריאה נעשית על פי רוב בהגייה בקול של מילים נפרדות בזו אחר זו. לפני הופעת טקסט נפרד בשלהי ימי הביניים, היכולת לקרוא קריאה שתוקה נחשבה ליוצאת דופן וראויה לציון. ראו אלברטו מאנגל (1996), "תולדות הקריאה". ניו יורק: ויקינג. (2) (באנגלית).

תהליך הקריאה

Douwe Fokkema 2007
קריאה מיומנת, אשר יכולה לשמש לצורכי למידה.

רוב האנשים רוכשים את היכולת לקרוא מילים כתובות ללא מאמץ רב[4]. תהליך הקריאה של טקסט כתוב מתחיל בפיזיולוגיה של העין האנושית. היא יכולה לקלוט כמות מסוימת של טקסט, כשהיא משתמשת בתחום הראיה בזמן שהיא מתמקדת בטקסט. הצורות של האותיות והמילים הכתובות עוברות עיבוד בהיררכיה של תהליכי עיבוד חזותיים בלתי מודעים, עד שהן מזוהות כייצוגים תפיסתיים אשר מקבלים משמעות דרך חיבורים לזיכרונות קודמים[5]. במסגרת תהליך זה זיכרון החישה מסוגל לשמור על דברים בתחום הראייה למשך כ-500 מילישניות. הזיכרון לטווח קצר מסוגל לשמור על חומר (בערך 4 דברים בבת אחת), אך לזמן ארוך יותר (כ-30 שניות). אם חוזרים שוב על החומר, או שהוא מקושר באופן משמעותי, הוא עובר לזיכרון לטווח ארוך, שמבחינה פוטנציאלית יכולתו בלתי מוגבלת, והחומר יוכל להישאר שם מ-10 דקות ועד לסוף חייו של האדם, כשהדבר תלוי בעומק העיבוד ובזיכרון מחדש לאחר זמן.

מעל לשכבות העיבוד הבלתי מודעות מתקיימת חוויות הקריאה. בשלב זה המודעות של הקורא מתמלאת בצורות, צבעים ולעיתים גם בדיבור פנימי אשר מקריא בקול שקט את המילים תוך כדי הקריאה. מדי פעם הקורא יכול לחוש בהתגבשות של עמדה פנימית בנוגע לתוכן או לקונספט הכללי של הטקסט[5].

בתום הקריאה הקורא יכול לחזור ולהרהר בחוויה המודעת שלו מהעיון בטקסט שקרא. בשלב זה הקורא יכול להשתמש בתהליכים מטה-קוגניטביים כדי לבחון את רמת הבנתו את הטקסט ולחזור על חלקים המצריכים עיון נוסף על פי צורך. לחלופין, הקורא יכול גם להגיע לתובנה שהוא רק סרק את הטקסט בצורה טכנית בעוד שמחשבותיו נדדו ולא עיבדו את הכתוב[5].

יכולת הקריאה אינה תלויה ברמת המשכל של האדם. ישנם מקרים בהם אנשים בעלי פיגור שכלי קשה מצליחים לרכוש את מיומנות הקריאה במהירות[4].

שיעורי קריאה

Estudo
במקרים רבים מעקב אחרי הטקסט בעזרת האצבע בשעת הקריאה מסייע להגברת הדיוק.

שיעורי קריאה כוללים: קריאה לזכירה בעל פה (עד 100 מילים לדקה), קריאה ללמידה (100-200 מילים), קריאה להבנה (200-400 מילים), רפרוף (400-700 מילים), וסריקה (700 מילים). קריאה נורמלית מערבת שיעורים שונים, הכוללים קריאה רגילה, רפרוף וסריקה, שלכל אחד מהם יש מטרות ותוצאות שונות. קריאה להבנה היא תהליך הקריאה החשוב ביותר, מכיוון שהיא הנפוצה ביותר. סקירה ורפרוף מועילים לעיבוד כמויות גדולות יותר של טקסט ברמה נמוכה בהרבה של הבנה (מתחת ל-50%).

ראו גם

לקריאה נוספת

  • וולפגנג איזר, מעשה הקריאה - תאוריה של תגובה אסתטית, הוצאת מאגנס, 2006.
  • חנה אדוני והלל נוסק, קולות הקוראים: מעשה הקריאה בסביבה התקשורתית הרב ערוצית, הוצאת מאגנס, 2007.[6]
  • עוזי אלידע, "אסכולת האנאל ותרבות הספר", בתוך ספרות והיסטוריה, ר. כהן וי. מאלי (עורכים), החברה ההיסטורית-זלמן שזר, 1999, עמ' 299-323.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
  2. ^ American Psychiatric Association - APA, (2013). DIAGNOSTIC AND STATISTICAL MANUAL OF MENTAL DISORDERS, FIFTH EDITION - DSM 5.
  3. ^ ראובן אלקלעימלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3, המקבילה הלועזית אומתה במילון העברי-אנגלי
  4. ^ 4.0 4.1 ד"ר אורן לם (1999). דיסלקסיה - ליקוי לא קרוא. הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 By Schooler, Jonathan W.; Mrazek, Michael D.; Baird, Benjamin; Winkielman, Piotr. Mikulincer, Mario (Ed); Shaver, Phillip R. (Ed); Borgida, Eugene (Ed); Bargh, John A. (Ed), (2015). APA handbook of personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social cognition. APA handbooks in psychology., (pp. 179-202). Washington, DC, US: American Psychological Association, xlix, 982 pp.
  6. ^ עוזי אלידע, ‏קולות הקוראים - מעשה הקריאה בסביבה התקשורתית הרב ערוצית, מסגרות מדיה 2, 2008, עמ' 143-150
א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מארי קירי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו.

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus".

אוריינות

אוֹריינות, במשמעותה הבסיסית, היא היכולת לקרוא ולכתוב. בהתאם לכך, מקור השם הוא מהמילה בר-אוריין, שפרושה בארמית הוא אדם היודע לקרוא בתורה (בארמית: אורייתא).

במהלך הזמן חלים שינויים בתפיסת המושג אוריינות, כך שהוא כולל מובנים רבים יותר ויותר.

האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים. כלומר, רכישת מיומנות של הבנת הנקרא והבעה בכתב.

כמו כן, האוריינות חוצה את ההבחנה המקובלת בין השפה הכתובה לשפה המדוברת.

במשמעות רחבה יותר, המושג אוריינות מציין שליטה במגוון יכולות תקשורתיות הנחוצות לצורך תפקוד נאות בחברה. למשל: דיבור, האזנה והתבוננות.

המושג אוריינות מתפתח ומשתנה בהתאם לטכנולוגיה המשמשת את החברה. ההתפתחות של טכנולוגיות מידע ותקשורת והשפעותיהן על אורח החיים הובילו להרכבה נוספת של המושג אוריינות.

אוריינות טכנולוגית פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית. אוריינות דיגיטלית מתייחסת ליכולת השימוש במחשב ובתקשורת נתונים.

יש הכוללים במושג גם כישורים מתמטיים בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.

אות קריאה

ברשת תקשורת, אות קריאה הוא זיהוי ייחודי של משדר ברשת.

אקציה

אקציה (בגרמנית: "Aktion", בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות, לשם איסוף ושילוח כפויים ממקומות הימצאם - מגוריהם הקבועים - אל מחנות ריכוז והשמדה, אשר נוהלה על ידי כוחות גרמניה הנאצית: הגסטאפו, האס אס ואחרים בסיוע כוחות שיטור מקומיים, בתקופת מלחמת העולם השנייה.

אקציה אופיינית כללה קריאה ליהודים, המלווה בצו של שלטונות האזור, להיאסף באתר מרכזי (כיכר העיר או צומת דרכים מרכזי) במועד מסוים. לעיתים נאמר ליהודים או לנציגיהם, שביקשו לדעת לאן השילוח, כי יוסעו אל "מחנות עבודה" ב"מזרח אירופה", והם אף נתבקשו לשלוח איגרת על כך לקרובי משפחה אחרים. נאמר ליהודים שיוכלו לקחת עמם כסף ודברי ערך במטלטליהם.

הגרמנים הקפידו על ניהול מפורט ומלא של האקציה. יהודים שלא צייתו לצו המורה על איסופם ושילוחם, נרדפו על ידי השלטונות המקומיים ושלטונות הכיבוש הנאציים, שפיקחו עליהם. בודדים ובעלי ממון או קשרים הצליחו להימלט מהאקציה ולהתחבא עד קץ השלטון הנאצי באזורם.

כאשר נאספו היהודים באתר השילוח, הם כותרו על ידי כוחות חמושים, הובלו והועלו לאמצעי תחבורה אל מחנה הריכוז וההשמדה המיועד. באקציות נהגו השוטרים והתושבים המקומיים בדרך כלל באלימות רבה כלפי היהודים, ויהודים רבים נרצחו באכזריות עוד בטרם התבצע השילוח עצמו.

האקציות נוהלו בסדר ובארגון רב, ועד השלבים האחרונים של המלחמה (הגם שלקחו משאבים בכוח אדם, דלק, אמצעי הובלה וכדומה מגרמניה הנאצית). שכן, ארגונן הצריך לוגיסטיקה מסועפת כדי לבצע את שילוחן למחנות של קהילות רבות, חלקן קטנות ונידחות, בכלי תחבורה שונים: רכבות, משאיות, אסדות וספינות.

בידור

בידור הוא תחום תרבותי המספק לאנשים הנאה או התרגעות. הקהל יכול ליהנות מבידור באופן פאסיבי, לדוגמה בצפייה בטלוויזיה, או באופן אקטיבי, כמו במשחק. בידור, כולל את ענפי אמנות הבמה והרחוב. גם טלוויזיה, קולנוע, רדיו, עיתונות, טלוויזיה ומשחקי מחשב עשויים לשמש לבידור. פעילות ספורטיבית, וקריאה יכולים להחשב כבידור, אך נתפסים בדרך כלל כבילוי.

על אף שמו המרמז על הומור, ענף הבידור איננו כולל רק תכנים בעלי תוכן הומוריסטי או מצחיק, אלא אף סוגות העוסקות בדרמה, מתח, אימה וכדומה.

התעשייה המספקת תכנים בידוריים, נקראת תעשיית הבידור.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה הוא פרופ' עוזי שביט. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

בשנותיה הראשונות עסקה ההוצאה בעיקר בספרים הקשורים בארץ ישראל, בציונות ובסוציאליזם, ובספרי עדות מחיי הקיבוץ. כן הוציאה לאור ספרות יפה וספרי ילדים. במהלך השנים התבלטה ההוצאה בתחומי השירה, הסיפורת והמחקר, כמו גם בספרי הילדים שלה.

מפעל בולט של ההוצאה, בשיתוף עם ספרי סימן קריאה, הוא סדרת הסיפורת "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת הקיבוץ המאוחד עם הוצאת ספרית פועלים, לגוף ששמו "הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים". בשנת 2007 נחתם הסכם-הפצה בין ההוצאה לבין כתר ספרים.

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים. על פי שיטת המשפט בישראל מאז הקמת המדינה מחוקקת הכנסת את חוקיה, אך מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה עוד בשלטון העות'מאני. כיום יש בישראל מעל 900 חוקים. בישראל אין חוקה אך הכנסת חוקקה חוקי יסוד.

המדינות והטריטוריות של אוסטרליה

אוסטרליה היא מדינה בעלת שלטון פדרלי המורכב משש מדינות ועשר טריטוריות (שלוש יבשתיות ושבע חיצוניות).

הספרייה הלאומית של אוסטרליה

הספרייה הלאומית של אוסטרליה (באנגלית: National Library of Australia) היא ספרייה לאומית והספרייה הגדולה באוסטרליה. הספרייה הוקמה על פי "חוק הספרייה הלאומי של אוסטרליה" (National Library Act), והיא אחראית מכוחו:

נכון לשנת 2017 באוספי הספרייה הלאומית האוסטרלית 6,928,238 פריטים.

טילדה

טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית. במקור שימש לציון ראשי תיבות וכיום יש לה שימושים מגוונים בהקשרים שונים.

המילה טילדה (tilde בספרדית) מקורה מהמילה הלטינית titulus שפירושה כותרת או כתב עילי.

כתב

כתב הוא מערכת של סימנים המיועד לייצג את השפה הדבורה באופן גרפי. על פי רוב לכל שפה יש מערכת כתב המאפיינת אותה עבור תקופה מסוימת.

תהליך יצירת הכתב מכונה כתיבה ותהליך הפענוח שלו מכונה קריאה. השימוש של הכתב לצורכי תקשורת מצריך יכולת הבעה בכתב והבנת הנקרא. מיומנויות אלו הן חלק מהיכולת האוריינית של האדם.

עבור שפות בהן המילים הכתובות מורכבות ממספר סימנים, הכתיב מתייחס לאופן שבו יש לצרף סימנים אלו בהתאם לכללי האיות הנכון והתקני של אותה השפה.

ייתכנו כמה שיטות כתיב מקובלות שונות באותה השפה. בעברית, למשל, ישנן כמה צורות כתיב מקובלות: כתיב חסר וכתיב מלא, וכן כתיב מנוקד וכתיב חסר ניקוד.

מסעדה

מסעדה היא בית עסק לממכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות מהוות גם מקום מפגש ובילוי.

מסעדה יכולה להיות מוסד עצמאי או חלק ממכלול גדול יותר, כמו בית מלון. המבחר המוגש במסעדה רשום לרוב על-גבי לוח או בתפריט המסעדה. בחלק מהמסעדות נהוג להכריז על קריאה אחרונה בו מודיעים ללקוחות העסק, על כוונת מנהל העסק לסגור אותו (או חלקים ממנו). כאשר מודיעים בעסק על קריאה אחרונה, זהו סימן שניתן להזמין משקה אלכוהולי אחרון (או כל מנה אחרת כגון: קפה, קינוחים וכו') בפרק זמן קצר ולא לאחר מכן.

משקפיים

משקפיים הם התקן המורכב על הפנים וכולל צמד עדשות שאחוזות במסגרת כך שכל עדשה נמצאת מול אחת העיניים.

חרף העלייה הבלתי פוסקת בשימוש בעדשות מגע ובניתוחים לתיקון הראיה בלייזר, משקפיים עודם נפוצים במידה רבה וממשיכים להתפתח מבחינה טכנולוגית. המשקפיים מהווים כיום גם מוצר אופנתי, ומיוצרים על ידי מותגי אופנה ידועים.

את המילה משקפיים טבע חיים לייב חזן, כתחליף בן מילה אחת לשמות שהיו קיימים עד אז: כלי מחזה, כלי ראות, כלי ראי ובתי עיניים.

נקודתיים

נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו על גבי זו.

סימניה (אתר אינטרנט)

"סימניה" הוא אתר אינטרנט ישראלי המוקדש לספרים. האתר נמנה עם קבוצת אתרי חברת סימניה. האתר נפתח לגולשים בשנת 2006 לאחר תקופת הרצה, פיתוח אלגוריתמים וקישור לספריות וחנויות ספרים.

מנוע השוואות מחירים סוקר את חנויות הספרים המובילות ומציג לגולשים מחירים עדכניים לכל ספר.

קישור לספריות נבחרות מציג את הימצאותם של ספרים בספריות אלו ומאפשר הזמנתם.

מידע רב על סופרים ואפשרות ליצירת קשר איתם נמצאים בקטלוג הסופרים. בנוסף, ישנה אפשרות להתכתב עם משתמש נוסף בהודעות פרטיות ויש גם אפשרות לדון בפורומים לגבי נושאים הקשורים לספרים ואפילו לפוליטיקה.

בלוג קריאה אישי נפתח אוטומטית לכל קורא ובו מוצגים הספרים שקרא לצד חוות הדעת שכתב והספרים שיש לו בבית.

הבלוג מתעדכן בהתאם לדירוגי הקורא ומאפשר מכירת ספרים יד שנייה ללא עמלה.

באתר קטלוג מאוחד לספרי קריאה המכיל מספר ספריות בישראל.

צוותא

מועדון צוותא בתל אביב הוא מהמרכזים הוותיקים לאירועי תרבות ואמנות. "צוותא" הוקם כ"מרכז לתרבות מתקדמת" על ידי השומר הצעיר כזרוע אמנותית לביטוי ערכי התנועה, לצד מפ"ם בפוליטיקה והקיבוץ הארצי בפיתוח הקיבוצים בארץ. המשורר אברהם שלונסקי היה הוגה הרעיון וממייסדיו ופעיליו המרכזיים של "צוותא". בחודש פברואר 1972 עבר מועדון "צוותא" למשכנו הנוכחי ברחוב אבן גבירול 30 (בניין לונדון מיניסטורס). הצייר יחזקאל קמחי עיצב את הסמל של "צוותא".

אנשי "צוותא", מגדירים את מסגרתם כ"מרכז לתרבות מתקדמת". המרכז משמש במה להופעות בידור, תיאטרון ומוזיקה, לצד פעילויות תרבות ואמנות שונות ומגוונות. במקום ישנם שני אולמות בהם מתקיימים כ-90 אירועים בחודש.

ארכיון "צוותא" נמצא בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, ארכיון יד יערי בגבעת חביבה.

קלט

בתחום המחשוב והאוטומציה, קלט הוא כלל הנתונים המגיעים אל המחשב או אל מכשיר אוטומטי אחר, מן העולם שמחוצה לו. אמצעי קלט הם כלל האמצעים להזנת המחשב, או המכשיר האוטומטי האחר, בנתונים כאלה.

כיוון שרבות ממשימות המחשב מתבססות על נתונים שמקורם בעולם שמחוצה לו, הרי תנאי בסיסי לפעולתו התקינה של המחשב היא אספקת נתונים אלה בצורה אמינה וקלה ככל האפשר.

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין. קריאת התורה היא אחת התקנות העתיקות ביותר ביהדות. קריאת התורה נעשית בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים (קריאה של פרשה ארוכה), וכן במנחה של שבת, ומדי יום שני וחמישי בתפילת שחרית (קריאה קצרה). בנוסף נערכת קריאה בתורה במועדים מיוחדים, כגון בשחרית של ראש חודש, חנוכה ופורים, ובתעניות (בשחרית ובמנחה, קצרות).

קריאת התורה נעשית מתוך ספר תורה בו כתובים הפסוקים ללא ניקוד, פיסוק וטעמי המקרא. הקורא בתורה מכונה "בעל קורא" ותפקידו לקרוא בתורה באופן מדויק, על פי הניקוד, הפיסוק וטעמי המקרא אותם הוא משנן בעל פה.

קריאה בתורה ועלייה לתורה מהוות מרכיב מרכזי בטקסי בר מצווה כיום.

רב-חובל

רב-חובל או קַבַּרְנִיט (גם קְבַרְנִיט; באנגלית: Captain (או Master) הוא תוארו של מי שמפקד על כלי השיט אזרחי ואף דרגה בצי הסוחר. רב-החובל הוא הסמכות העליונה והבלעדית בנוגע להפעלת כלי השיט בים.

רב-החובל אחראי באופן ישיר על הנעשה בכלי השיט, הוא משמש כנציג הבעלים ומחובתו לבדוק את ידע הקצינים ואת תפקודם.

כיום מבצע רב-החובל תפקידים נוספים בהם ניהול תקציב הספינה, דבר שהיה באחריות הכלכל הראשי או קצין הקשר בעבר.

רק קצינים ממסלול הסיפון יכולים להגיע לתפקיד זה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.