קרטיקון

קרטיקוןלטינית: creta - גיר) הוא התור המאוחר ביותר בעידן המזוזואיקון. הוא נמשך כ-80 מיליוני שנים, מ-145 מיליון שנה לפני זמננו (עם תום תקופת תור היורה) עד ל-66 מיליון שנה לפני זמננו (עם תחילת תור הפלאוגן). תום תור הקרטיקון מציין גם את הגבול בין עידן המזוזואיקון לעידן הקנוזואיקון. בתור הקרטיקון הגיעו הארכוזאורים לשיאם: הדינוזאורים שלטו ביבשה ונפוצו במגוון מינים וגדלים (הטיטאנוזאורים היו בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר בכל הזמנים), הפטרוזאורים שלטו בשמיים ודמויי תנינאים הגיעו לממדי ענק.

תור תת-תור גיל גיל במיליוני שנים
פלאוגן פלאוקן דן צעיר יותר
קרטיקון עליון מאסטריכט 66.0–72.1
קמפן 72.1–83.6
סנטון 83.6–86.3
קוניאק 86.3–89.8
טורון 89.8–93.9
קנומן 93.9–100.5
תחתון אלביאן 100.5–~113.0
אפטיאן ~113.0–~125.0
ברמיאן ~125.0–~129.4
הוטרוויאן ~129.4–~132.9
ולנגינאן ~132.9–~139.8
בריאסיאן ~139.8–~145.0
יורה עליון טיתוניאן עתיק יותר
חלוקה של תור הקרטיקון
על פי IUGS ,יולי 2012.
Daspletosaurus hunting
נוף מעידן הקרטיקון. בתמונה נראים סקולוזאורוס ודספלטוזאורוס תוקף עדר של ברכילופוזאורוסים.

גאולוגיה

הקרטיקון מחולק לשתי תקופות, קרטיקון עליון וקרטיקון תחתון. במשך שנים היה מקובל לציין את סוף הקרטיקון בתאריך של 65 ואחר כך 65.5 מיליון שנה לפני זמננו, אך כיולים חדשים של שיטות התארוך הרדיומטריות שנעשו ב-2013 שינו אומדן זה לתאריך של 66 מיליון שנה לפני זמננו (66 משל"ז).[1]

תור הקרטיקון הוגדר לראשונה כתקופה גאולוגית נפרדת על ידי הגאולוג הבלגי Jean d'Omalius d'Halloy בשנת 1822, שבחן שכבות מאגן המשקעים של פריז. מקור המילה קרטיקון הוא במילה הלטינית creta שפורשה "גיר" שכן המשקעים הכילו כמות נכבדה של סלע אבן גיר (משקעים של סידן פחמתי מקונכיות של חסרי חוליות ימיים) שמאפיינים את תקופת הקרטיקון העליון ביבשת אירופה ובאיי בריטניה (כולל לדוגמה צוקי דובר הלבנים).

האקלים בתקופת הקרטיקון

הקרטיקון התאפיין באקלים חם ויבש יותר מאשר היורה, ויערות הענק פינו את מקומם לערבות רחבות-ידיים עם צמחייה נמוכה, ובחלק מהאזורים למדבריות. רוב היבשות המרכזיות כבר נפרדו אחת מהשנייה, ובתחילת התור כיסו ימים רדודים חלק מהן (הידוע שבהם הוא הים הפנימי המערבי הרדוד שבמרכז אמריקה הצפונית).

בעלי חיים וצמחים

בקרטיקון שגשגו הדינוזאורים וחיו בעדרים גדולים. בקרטיקון תחתון שגשגו הזאורופודים מקבוצת Macronaria שכללה את הברכיוזאוריים והטיטנוזאוריה. באמצע הקרטיקון, כ-90–100 מיליון שנה לפני זמננו, חיו הדינוזאורים הגדולים ביותר: ארגנטינוזאורוס, פטגוטיטאן, פוארטזאורוס, זאורופוסידון ופוטאלונגקוזאורוס. בקרטיקון עליון שגשגו האורניתופודים המתקדמים, בעיקר ההדרוזאוריים שהיו אוכלי צמחים יעילים. בשלהי תקופה זו הגיעו הצרטופסים לשיאם, כאשר התפתחו מהפסיטקוזאורים הקטנים והנפוצים והתפצלו למספר רב של מינים בעלי גולגולות עטורות "צווארון", קרניים וזיזים שונים ומשונים. קבוצות אוכלי צמחים נוספות היו אנקילוזאורים ופכיצפלוזאורים. בקרב התרופודים שגשגה בעיקר אינפרא-סדרה טטנורים והמשפחות קרכרודונטוזאוריים (בהם גיגאנוטוזאורוס הענק), טירנוזאוריים ומנירפטורים (בהם דיינוניכוס וולוצירפטור) כאשר שתי האחרונות כללו דינוזאורים מנוצים. הטורפים הקטנים, המנירפטורים, היו דינוזאורים בעלי נוצות ומהם התפתחו העופות. בין הדינוזאורים הידועים של הקרטיקון (ובכלל) נמנים הטירנוזאורוס רקס והטריצרטופס שחיו עד לסופו וגם נלחמו אחד בשני. הטריצרטופס הגדול החמוש בקרניים ועטרה גרמית היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר באמריקה הצפונית ואילו הטירנוזאורוס היה הטורף הגדול ביותר באמריקה הצפונית ובעל נשיכה מרסקת עצמות.

לצד הדינוזאורים חיו תניני ענק (הסרקוסוכוס והדיינוסוכוס), צבים, לטאות, ונחשים (דיניליסיה). יונקים קטנים ועופות קדומים. בסוף תור היורה ובתור הקרטיקון הופיעו הצמחים בעלי הפרחים.

סוף הקרטיקון וההכחדה הגדולה

הדעה המקובלת כיום טוענת כי עידן הקרטיקון הגיע לסיומו באחת, כאשר מטאוריט גדול פגע בכדור הארץ ויצר מכתש ענק. מכתש זה אותר, כנראה בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, והוא מכונה מכתש צ'יקשולוב. כיום הוא מכוסה כולו. פגיעת המטאוריט העיפה כמויות אבק עצומות לשמים. האבק כיסה את עין השמש לכמה שנים וגרם לחשכה ולחורף ממושך. עקב כך, נגרמה הכחדה המונית הידועה בשם הכחדת קרטיקון-שלישון. באירוע זה נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים ובראשם הדינוזאורים ששלטו ביבשה באותם ימים. בים נכחדו מרבית הזוחלים הימיים. נכחדו גם סוגי צמחים רבים. תאוריית המטאוריט המקובלת היום, זכתה לאישוש על ידי גילוי שיעור גדול של אירידיום בגבול K-Pg, אירידיום הוא יסוד מתכתי הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאוריטים בחלל, אך עדיין לא ניתן לשלול שלהכחדה הגדולה תרמו גם שינויים באקלים.

העלמות הדינוזאורים פינתה גומחות אקולגיות. דבר זה איפשר התפתחות של היונקים בתקופת הפלאוקן. מיצורים קטנים דמויי חדף התפתחו היונקים לצורות רבות ומגוונות הדומות למה שאנו מכירים היום, וכמו כן התפתחו סוגי צמחים שונים, וכן העופות.

גלריה

Triceratops-vs-T-Rex001

דגם של טריצרטופס וטירנוזאורוס - שני דינוזאורים מפורסמים משלהי הקרטיקון (מאסטריכט)

Deinosuchus hatcheri

דיינוסוכוס - תנינאי ענק שחי באמריקה הצפונית בגיל הקמפן.

Argentinosaurus-by-Zachi-Evenor-ver013

ארגנטינוזאורוס, הדינוזאור הגדול ביותר שידוע למדע כיום, חי בקרטיקון עליון באמריקה הדרומית, כ-94–97 מיליון שנה לפני זמננו.

Dinosaur park formation fauna
נוף מגיל הקמפן בתור הקרטיקון בו נראים: כסמוזאורוס, לאמבאוזאורוס, סטירקוזאורוס, סקולוזאורוס (ייתכן שמדובר באאופלוצפלוס), פרוזאורולופוס, פנופלוזאורוס ועדר מרוחק של סטירקוזאורוסים. איור מאת ג'וליוס צ'וטוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ https://www.geol.umd.edu/~tholtz/dinoappendix/
מזוזואיקון
טריאס יורה קרטיקון
טריאס תחתון טריאס תיכון טריאס עליון יורה תחתון יורה תיכון יורה עליון קרטיקון תחתון קרטיקון עליון
קנומן טורון
קוניאק סנטון קמפן מאסטריכט
דינוזאורים

דינוזאורים (שם מדעי: Dinosauria, מיוונית: דינוס - אימה, זאורוס - לטאה) הוא השם שניתן לקבוצת מאובנים של יצורים דמויי-זוחלים שנמצאו משלהי המאה ה-18 ועל פי המחקר היו על-סדרה של זוחלים או דמויי-זוחלים שהתקיימו בעידן המזוזואיקון. הדינוזאורים שאינם עופות נכחדו על פי הערכת המדענים כ-66 מיליון שנים לפני זמננו (משל"ז), בסוף תור הקרטיקון, בהכחדת קרטיקון-פלאוגן (K-Pg). קבוצה אחת של דינוזאורים לא נכחדה - העופות - ואלה עדיין חיים כיום במגוון רב של מינים.

דינוזאורים מנוצים

מאובני דינוזאורים תרופודים עם רישומים ברורים של כסות נוצות החלו להתגלות מאז שנות ה-90 של המאה ה-20, רובם בתצורת יִישְׂייֵן במחוז ליאונינג שבסין, אך גם באזורים אחרים ברחבי העולם כמו מונגוליה הפנימית, מדגסקר, גרמניה וקנדה. מרבית הנוצות האלו הן נוצות חוטיות הדומות לנוצות פלומה בעופות בני-ימינו, ושימשו ככל הנראה בעיקר לבידוד תרמי. אך במספר מאובנים התגלו גם אברות תעופה מפותחות, וכן נוצות קישוט ארוכות.

כיום מוכרים בוודאות למעלה מ-30 סוגים שונים של דינוזאורים שהיו מכוסים בנוצות, רובם קטני גוף, אבל כוללים לפחות סוג אחד ממשפחת הטירנוזאוריים שמשקלו היה למעלה מטון. הסברה הרווחת בין הפלאונטולוגים היא שמרבית הדינוזאורים התרופודים, גם כאלו שעדיין לא התגלו אצלם עדויות מובהקות למעטה נוצות, היו מנוצים.

לפי השיטה הקלדיסטית בטקסונומיה כל העופות, בני-ימינו או נכחדים, הם למעשה דינוזאורים מנוצים. מאובן הארכאופטריקס, הנחשב לעיתים לעוף הראשון, הוא למעשה מאובן הדינוזאור המנוצה הראשון שהתגלה, כבר בשנת 1861, אף כי רק בעשרות השנים האחרונות מוצאו הדינוזאורי הפך לקונצנזוס מדעי. אך המונח דינוזאור מנוצה בדרך-כלל מתייחס לאותם סוגים נכחדים שלא היו עופות.

הכחדת קרטיקון-פלאוגן

הכחדת קרטיקון-פלאוגן (נקראה בעבר הכחדת קרטיקון-שלישון ובקיצור "הכחדת K/T") היא אירוע הכחדה המונית אשר התרחש במעבר מהקרטיקון לפלאוגן כ-66 מיליון שנה לפני זמננו. מעבר זה בין התורים נקרא "גבול קרטיקון-פלאוגן", והוא מבדיל גם בין העידנים מזוזואיקון וקנוזואיקון. באירוע זה נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, בהם הדינוזאורים, ויותר מ-80% מכלל היצורים. הכחדה זו השפיעה באופן לא אחיד על קבוצות בעלי חיים שונות – חלקן נכחדו לחלוטין, אחרות נפגעו קשה, וקבוצות אחרות הושפעו באופן קל בלבד.

ולוצירפטור

ולוצירפטור (שם מדעי: Velociraptor; משמעות השם: גנב זריז) הוא סוג של דינוזאורים ממשפחת דרומאוזאוריים שהתקיים בתקופה קרטיקון עליון, לפני 70–83 מיליון שנה. מאובנים של ולוצירפטור נמצאו במרכז אסיה, במונגוליה ובמונגוליה הפנימית.

זוחלים ימיים

זוחלים ימיים היא קבוצה של זוחלים החיים את רוב חייהם בים ומוצאים בו את מזונם. קבוצה זו איננה ענף או קבוצה טבעית, אלא קבוצה המאגדת בתוכה בעלי חיים מענפים שונים בעלי אפיונים דומים (עקב אבולוציה מתכנסת).

זוחלי הים החלו להופיע בתקופת הפרם שבפליאוזואיקון ולעומת הדו-חיים הם יכלו ולשחות בים בלי בעיות (הדו-חיים סופגים חומרים דרך עורם מה שבים המלא במלח עלול להיות קטלני). היו סדרות רבות שהחלו לעבור אז לים: איכתיוזאורים, פלזיוזאורים (שחלקם היו ארוכי צוואר וחלקם גדולי לסתות), מוזאזאוריים, נותוזאוריים, זאורופטריגיים כמו ההנודוס, צבי ים גדולים כמו ארכלון, תלאטוזאורים, והתנינים הימיים Thalattosuchia. כמו כן היו זוחלים כמו תנינאים גדולים במים מתוקים כמו דיינוסוכוס וסרקוסוכוס ואפילו דינוזאורים כמו הבריוניקס.

לאחר הכחדת קרטיקון-שלישון, היו הרבה פחות זוחלים ימיים מאשר קודם וסדרות רבות של זוחלים ימיים ואף חיות ים אחרות - נכחדו. היצורים ששרדו ופנו לים היו תנינים שונים (תנין הים הוא התנין היחיד ששוחה באוקיינוס), צבי ים, נחשי ים ארסיים ובאיי גלאפגוס גם איגואנה ימית.

ישנם גם כמה מיני זוחלים המצויים במים מתוקים או יודעים לשחות זמן רב כמו: אנקונדה, רוב הצבים, והתנינים ולטאות שונות כמו כוח הנילוס ובסיליסק.

שלא כמו יונקים ימיים ועופות ימיים, לחלק מהזוחלים הימיים יש אפשרות לנשום חלקית חמצן מהעור וכך להיות יותר זמן מתחת למים. אך לעומתם הם אינם יכולים להיות במים קרים ושופעי חמצן ודגים (מלבד הצב הגלדי). בנוסף, הזוחלים הימיים מטילים ביצים ביבשה אם כי חלקם ממליטים ולדות בתוך הים.

טריאס

טריאס (Triassic) הוא תור בעידן המזוזואיקון. אורכו כ-50 מיליון שנים: מלפני כ-250 מיליון שנים עד לפני כ-200 מיליון שנים.

תור הטריאס החל אחרי הכחדת פרם-טריאס, ההכחדה ההמונית הגדולה ביותר בתולדות כדור הארץ. בתור זה כמעט כל היבשות היו מאוחדות ביבשת-על אחת בשם פנגיאה. שטח רב ממנה, בעיקר בפנים היבשת, היה בעל אקלים מדברי בגלל הריחוק ממי ים החיוניים כמקור מים לגשמים. בתקופה זו התפתחו המחטניים. בתור הטריאס שגשגו הזוחלים האמניוטים שסיגלו לעצמם אורח חיים יבשתי מלא ומאפייניהם עזרו להם לשרוד בחום ובמדבר. במחצית הראשונה של תקופה זו שלטו בה הארכוזאורים, שמהם התפתחו מאוחר יותר התנינאים, הדינוזאורים והפטרוזאוריה, וזוחלים דמויי-יונקים שמהם התפתחו היונקים הקדמונים. בים שלטו סילוניות (ראשרגלאים) וזוחלים ימיים דוגמת פלסיוזאורים. במחצית השנייה של הטריאס התפתחו הדינוזאורים והיונקים הראשונים, אך שתי הקבוצות עדיין רק היוו חלק מהפאונה ולא שלטו בה. רק בעקבות הכחדת טריאס-יורה הפכו הדינוזאורים לשליטי היבשה, בעוד שהיונקים המשיכו לחיות בצל עד שהדינוזאורים נכחדו בסוף המזוזואיקון בהכחדת קרטיקון-שלישון.

טריאס עליון

טריאס עליון (Late Triassic) או ראשון, הוא תקופה בתור הטריאס שבעידן המזוזואיקון הקרובה יותר לזמננו מאשר טריאס תיכון. התקופה החלה לפני כ-235 מיליון שנים והסתיימה לפני כ-201.3 מיליון שנים. היא מחולקת לשלושה גילאים (תת יחידות זמן של תקופה): רטיין (Rhaetian), נוריאן (Norian) וקרניאן (Carnian).

יורה (גאולוגיה)

יוּרָה (Jurassic) היא תור בעידן המזוזואיקון. תור זה החל לפני כ-199.6 מיליון שנים והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנים. היורה מחולקת לתקופות משנה: ליאס הקדומה, דוגר התיכונה ומלם המאוחרת. תור היורה בא אחרי הטריאס ואחריו בא הקרטיקון. בארץ ישראל נמצאו מחשופים מתקופה זו בהר החרמון, במכתש רמון ובתצורת מאליח בברג' אל-מלח בצפון-מזרח השומרון.

תור זה התפרסם במיוחד מסדרת הסרטים "פארק היורה", אשר קרוי על שם תקופה זו וכמה דינוזאורים הנראים בסדרה (כמו הדילופוזאורוס, הסטגוזאורוס, הברכיוזאורוס והאפטוזאורוס) השתייכו לתור זה. עם זאת הרבה מהדינוזאורים הנראים בסדרה (כמו הטירנוזאורוס, הטריצרטופס, האנקילוזאורוס, הפרזאורולופוס והולוסירפטור) היו שייכים לתור הקרטיקון העוקב או אף לטריאס (כמו הפרוקומפסוגנתוס).

יורה עליון

יורה עליון (בעבר נקרא מלם על שם שכבת הסלע שאפיין אותו, אך בהמשך שונה השם כדי להבדיל בין השכבה הגאולוגית לתקופה הכרונולוגית) היא תקופה בתור היורה אשר בעידן המזוזואיקון, הקרובה יותר לזמננו מאשר דוגר או יורה תיכון. התקופה נמשכה 11.5 מיליוני שנים, מ-163.5 מיליוני שנים לפני זמננו עד לפני 145 מיליוני שנים. היא מחולקת לשלושה גילאים (תת יחידות זמן של תקופה): אוקספורדיאן (Oxfordian), קימרידגיאן (Kimmeridgian) וטיתוניאן (Tithonian).

בתקופה זו שלטו הזאורופודים הארוכים ממשפחת דיפלודוקיים באמריקה הצפונית. מאובנים רבים מתקופה זו נתגלו בתצורת מוריסון.

יורה תיכון

יורה תיכון (בעבר נקרא דוגר על שם שכבת הסלע שאפיין אותו, אך בהמשך שונה השם כדי להבדיל בין השכבה הגאולוגית לתקופה הכרונולוגית) היא תקופה בתור היורה אשר בעידן המזוזואיקון והיא קרובה יותר לזמננו מאשר ליאס או יורה תחתון. משך תקופתה: כ-11 מיליוני שנים, מ-174.1 מיליוני שנים לפני זמננו עד לפני 163.5 מיליוני שנים. היא מחולקת לארבעה גילאים (תת יחידות זמן של תקופה): אלניאן (Aalenian), ביוקיאן (Bajocian), בתיוניאן (Bathonian) וכלוביאן (Callovian).

מאסטריכט (גיל גאולוגי)

מאסטריכט הוא הגיל הרביעי והאחרון בתקופת הסנון שבתת-התור קרטיקון עליון (על פי שיטת החלוקה הישנה) או הגיל השישי והאחרון בתת-התור קרטיקון עליון (על פי שיטת החלוקה העכשווית) שבתור הקרטיקון, ולכן גם תקופת הזמן הסוגרת את עידן המזוזואיקון. גיל מאסטריכט השתרע על פני תקופת הזמן שמלפני 72.1 מיליון שנה ועד לפני 66 מיליון שנה.

באמריקה הצפונית חל דילול במספר מיני הדינוזאורים יחסית לקמפן והפאונות נשלטו בעיקר בידי צרטופסים והדרוזאוריים. הזאורופודים היו מעטים בתקופה זו. הדינוזאור הגדול הנפוץ ביותר בתקופה זו באמריקה הצפונית היה הטריצרטופס, ואילו טורף העל של אמריקה הצפונית בתקופה זו היה הטירנוזאורוס רקס. מקורות עיקריים של מאובנים מתקופה זו הם תצורת הל קריק ותצורת לאנס במערב ארצות הברית. גם באלברטה שבקנדה נמצאו מאובנים רבים מתקופה זו.

בתום גיל זה אירעה ההכחדה ההמונית המכונה "הכחדת קרטיקון-שלישון" (על גבול קרטיקון-שלישון). באירוע הכחדה זה נעלמו קבוצות בעלי חיים רבות המהוות כ-50% מכלל המינים בתקופה זו, בהן הדינוזאורים, הפלסיוזאורים והמוסאזאורים, וכן קבוצות ידועות פחות. גיל המוסאזאורוס האחרון הידוע ששרידיו נמצאו בהולנד הוערך בין 65.4 מיליון שנה ל 64.9 מיליון שנה.

גיל מאסטריכט קרוי על שם העיר מאסטריכט בהולנד, שלידה זוהתה לראשונה שכבת הסלע מגיל זה.

מזוזואיקון

עידן המזוזואיקון (עידן החיים האמצעי, מיוונית: meso-/μεσο - אמצעי, zōon/ζῷον - חיים או בעלי חיים) הוא עידן בלוח הזמנים הגאולוגי. משך תקופתו: 186 מיליוני שנים, מ-252 מיליון שנה לפני זמננו ועד ל-66 מיליון לפני זמננו. במזוזואיקון נמצאים לפי הסדר תור הטריאס, תור היורה ותור הקרטיקון.

עידן המזוזואיקון, העידן התיכון בהתפתחות עולם החי ועולם הצומח, היה בעל חשיבות רבה מבחינה גאולוגית באזורנו.

סלעים רבים מעידן זה נחשפים בארץ ישראל, וכן התרחשו בו אירועים טקטוניים חשובים שהשפיעו על עיצוב השטח. לעידן זה גם חשיבות כלכלית – רבים מהסלעים שנוצרו בו משמשים מלכודות למאגרי מים, נפט וגז טבעי, וכן מקור לחומרי בנייה.

עידן המזוזואיקון נחלק לשלושה תורים, כאשר גבולות התורים נקבעו לפי שינויים קיצוניים בהרכב החיים בכדור הארץ. שמותיהם של התורים ניתנו לפי טור הסלעים מתקופות אלה באירופה:

טריאס – על שום שהטור הטריאסי בגרמניה נחלק לשלוש יחידות סלע;

יורה – על שמם של הרי היורה בגבול שווייץ-צרפת;

קרטיקון – מהמילה קרט, קירטון, לפי הסלע הבולט בטור הסלעים באירופה.בסופו של עידן הפלאוזואיקון חלה נסיגת ים נרחבת, אשר אפשרה התפתחות של מינים יבשתיים רבים וכן התאמה של מינים נוספים לתנאי לגונה. מינים ימיים רבים, לעומת זאת, נכחדו בתקופה זו.

פרקמבריון

עידן העל פרקמבריון (Precambrian, לפני קמבריון) הוא עידן על המציין את הפרק הקדום ביותר בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ.

משך תקופתו כ-4 מיליארד שנים, החל מהיווצרות כדור הארץ לפני כ-4.54 מיליארד שנה ועד לפני 542 מיליון שנה, תקופה בה הופיעו בעלי חיים נראים לעין.

הסלעים מעידן על זה הם בעיקרם סלעי יסוד וסלעים מותמרים. בפרקמבריון הופיעו (החל מלפני כ-3.5 מיליארדי שנים) האורגניזמים הראשונים בכדור הארץ - כחוליות וחיידקים.

הפרקמבריון מתחלק לשלושה עידנים:

האדן - הקדום ביותר

ארכאיקון

פרוטרוזואיקון

קמפן (גיל גאולוגי)

קמפן הוא הגיל החמישי מתוך שישה בתת-התור קרטיקון עליון. תקופת גיל קמפן משתרעת מלפני 0.7 ± 83.6 מיליון שנים ועד לפני 0.6 ± 72.1 מיליון שנים. קדם לו גיל סנטון ואחריו היה גיל המאסטריכט.

קנומן

קנומן (באנגלית Cenomanian) הוא גיל בתחילתו של תת-התור הקרטיקון עליון, תקופתו נמשכה מלפני 99.6 מיליון שנה ועד 93.6. שמו של גיל זה נגזר משמה הלטיני של העיר לה מאן בחבל פיי דה לה לואר שבצרפת.

קרטיקון עליון

קרטיקון עליון היא תקופה בתור הקרטיקון, אשר בעידן המזוזואיקון. משך תקופה זו 31 מיליוני שנים, מלפני 97 מיליוני שנים עד לפני 66 מיליוני שנים.

הקרטיקון העליון מתחלק לשלוש תקופות (על פי חלוקה ישנה): קנומן, טורון, וסנון; או לשישה גילים (על פי חלוקה נוכחית): קנומן, טורון, קוניאק, סנטון, קמפן ומאסטריכט.

בין בעלי החיים שחיו בתקופה זו היו מינים רבים של דינוזאורים, פטרוזאורים, תנינאים וזוחלים אחרים דוגמת ארכלון ודיניליסיה. ביבשות הצפוניות של אמריקה הצפונית ואסיה שלטו הטירנוזאוריים, הדרומאוזאוריים, ההדרוזאוריים והצרטופסים. ביבשות הדרומיות שלטו הקרכרודונטוזאוריים והטיטנוזאורים הענקיים.

קרטיקון תחתון

קרטיקון תחתון היא תקופה בתור הקרטיקון אשר בעידן המזוזואיקון. משך תקופתה 48 מיליוני שנים, מלפני 145 מיליוני שנים עד לפני 100 מיליוני שנים.

שלייניים

שִׁלְיָנִיִּים (שם מדעי: Eutheria; ידוע גם בשם יונקי שליה) היא אינפרא-מחלקה במחלקת היונקים, שבה העובר הוא בעל שליה מפותחת, דרכה מתאפשר חילוף חומרים עם אמו. יונקי השליה כוללים את מרבית מיני היונקים המוכרים בימינו, פרט ליונקי הכיס וליונקים מטילי ביצים. במחקר פילוגנטי המקיף ביותר שבוצע על השיליניים נמצא כי האב הקדום ביותר של השיליניים והפיצול ל-Xenarthra (דלשינאים) ו-Epitheria (קבוצת שאר השיליינים בין השאר גם האדם) התרחשו לאחר הכחדת קרטיקון-פלאוגן (כלומר תקופת המעבר מתור הקרטיקון לתקופת הפלאוגן) כלומר לאחר הכחדת הדינוזאורים.

תרופודה

תרופודה (שם מדעי: Theropoda) היא תת-סדרה של דינוזאורים דו-רגליים מסדרת בעלי אגן דמוי לטאה. התרופודים היו אחת מקבוצות הדינוזאורים המגוונות ביותר וכללה טורפים (כגון טירנוזאורוס), אוכלי דגים (כגון ספינוזאורוס), צמחוניים (כגון תריזינוזאורוס) ואוכלי-כל. כיום הדעה השלטת בקהילה המדעית היא שהעופות הם צאצאי התרופודים. התרופוד (ואולי אף הדינוזאור) המפורסם ביותר הוא הטירנוזאורוס רקס, ששנים נחשב לטורף היבשתי הגדול ביותר.

תרופודים הופיעו בטריאס עליון, כ-230 מיליון שנה לפני זמננו. בגלל מחסור במאובנים לא ידוע הזמן המדויק של הופעתם ומתי התפצלו בעלי אגן דמוי לטאה לתרופודים ודמויי זאורופודים (Sauropodomorpha, קבוצה הכוללת את הזאורופודים ואת אביהם הקדמונים). מאובניהם הם מן הטריאס עליון ועד שלהי הקרטיקון. למעשה, התרופודים לא נכחדו כליל. העופות הם צאצאיהם של ענף מסוים בתרופודה וחיים עד היום. עם זאת, התרופודים שאינם עופות נכחדו בהכחדת קרטיקון-שלישון כ-66 מיליון שנה לפני זמננו.

הם התאפיינו ברגליים אחוריות ארוכות וחזקות, המסתיימות בכפות רגליים דמויות רגלי ציפורים, בעלות שלוש אצבעות ומצוידות בטפרים חדים מאד. הזרועות של רובם דקיקות או קטנות. החזה קצר למדי ומוצק. היה להם זנב ארוך ושרירי שאיזן את גופם בגובה האגן. צווארם לרוב היה מעוקל בעיקול חד וגמיש מאד, וראשם מצויד היה בעיניים גדולות ובלסתות ארוכות, שבהן קבועות כמעט תמיד שיניים חרוטיות חדות. אצל אחרים, בעיקר אורניתומימיים, הפה היה חסר שיניים ובמקומם היה מצויד במקור. כיום סבורים המדענים שהתרופודים היו אבות הציפורים ואף יותר מכך, משערים שרוב התרופודים היו מכוסים לגמרי או חלקית בנוצות כלשהן. אפילו לטירנוזאור רקס המפורסם היו קצת נוצות על גופו. התרופודים הראו הרבה התנהגויות "ציפוריות" כגון מנוחה כשהגפיים הקדמיות משוכות לאחור והראש מונח ביניהן וסגירת ביצים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.