קרואטיה

רפובליקת קרואטיהקרואטית: Republika Hrvatska, להאזנה (מידע • עזרה), הגייה: [xř̩ʋaːtskaː], תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן. קרואטיה גובלת בהונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. צורתה הגאוגרפית היא חצי סהר. בשנת 2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, וב-2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי.

רפובליקת קרואטיה
Republika Hrvatska
Flag of Croatia Coat of arms of Croatia
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוCroatia in Europe (-rivers -mini map).svg
מוטו לאומי אין
המנון לאומי מולדתנו האהובה
יבשת אירופה
שפה רשמית קרואטית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
זאגרב
45°48′N 16°0′E / 45.800°N 16.000°E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיאה

- ראש ממשלה
נשיאה
קולינדה גרבר-קיטרוביץ'
אנדריי פלנקוביץ'
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מיוגוסלביה
25 ביוני 1991
ישות קודמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
56,594 קמ"ר 
128 בעולם
1.09%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

4,270,480 נפש 
129 בעולם
75.46 נפש לקמ"ר
130 בעולם
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

102,100 מיליון $ 
85 בעולם
23,908 $
80 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.831 
46 בעולם
מטבע קונה ‏ (HRK)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .hr
קידומת בינלאומית 385
Croatian National Bank
הבנק הלאומי של קרואטיה

היסטוריה

הקרואטים הגיעו לאזור קרואטיה של היום במאה ה-7 לספירה. בראשית המאה ה-10 הם הקימו ממלכה משלהם. מאוחר יותר השתלטו עליה ההונגרים, ובתחילת המאה ה-12 הפכה "ממלכת קרואטיה" לחלק מהונגריה. במשך מאות שנים שהייתה נתונה לשלטון הונגרי, שמרה הישות הקרואטית על אוטונומיה.

במאה ה-16 כבשה האימפריה העות'מאנית את רוב שטחי קרואטיה, ועל החלק הנותר השתלט בית האבסבורג. בסוף המאה ה-17 הצליחה האימפריה ההבסבורגית לכבוש את האזורים שהיו קודם לכן בשליטת העות'מאנים.

בשנת 1918 הצטרפה קרואטיה לחבלים נוספים באזור מערב הבלקן, ואלו ייסדו יחד את "ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים", אשר שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הקימו הכובשים הנאצים בקרואטיה ממשלת בובות של תנועת האוסטאשה בהנהגת הפאשיסט הקרואטי אנטה פאבליץ' וזו השמידה מאות אלפי יהודים, צוענים וסרבים. הקרואטים תחת ממשלתו של פאבליץ' היו משתפי-הפעולה היחידים של הנאצים שהקימו מחנות-ריכוז של-ממש בעצמם, ותפעלו אותם באופן אכזרי גם לעומת הנאצים. הגדול באלו היה מחנה יאסנובאץ. בתום המלחמה הפכה קרואטיה לרפובליקה במסגרת יוגוסלביה.

ביוני 1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה (גם שכנתה הצפונית סלובניה הכריזה על עצמאותה באותה שנה). בעקבות זאת פרצה מלחמה בין הקרואטים לסרבים. צבא יוגוסלביה תמך בסרבים, ולו כי היה בו רוב סרבי. הסרבים כבשו במסגרת זו כ-30% משטחי קרואטיה. בשנת 1995, במהלך המלחמה בין סרביה לבוסניה, פתחו הקרואטים במלחמה נגד המובלעת הסרבית במרכז קרואטיה. הקרואטים ניצחו במערכה זו, אף על פי שנשמעה ביקורת בעולם לגבי האופן בו הלחימה בוצעה ויש שטענו שמטרתה הייתה טיהור אתני של קרואטיה מסרבים. לאחר סיום הלחימה קרואטיה הפכה לאחת המדינות היציבות בבלקן (יחד עם סלובניה).

כלכלה

התעשייה תורמת 19% מהתל"ג. המוצרים העיקריים הם כימיקלים, מוצרי אלקטרוניקה, פלדה, אלומיניום, נייר, מוצרי עץ, טקסטיל, ספינות, מוצרי נפט ומוצרי מזון. החקלאות תורמת 10% מהתל"ג. הגידולים העיקריים הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, חמניות, זיתים, פרי הדר, ענבים, ירקות, חזירים, בקר ועופות. קרואטיה עשירה באוצרות טבע ובהם נפט, פחם, ברזל וגז טבעי וכן יהלומים. הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות מספק כ-60% מתצרוכת החשמל.

כלכלת קרואטיה צמחה במהירות בשנים שלאחר מלחמת יוגוסלביה, והיא נחשבת למדינה מבוססת יחסית לשכנותיה היוגוסלביות (שנייה לסלובניה), אך האבטלה בה גבוהה.

קרואטיה ביקשה להצטרף לאיחוד האירופי ב-2003, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ביוני 2004. מאז אוקטובר 2005 קרואטיה ניהלה, במשך שש שנים, משא-ומתן להצטרפות לשורות האיחוד. ב-2011 נציבות האיחוד האירופי בבריסל מסרה כי קרואטיה התקבלה, וביולי 2013 הצטרפה כחברה ה-28 של האיחוד האירופי.

לצורכי המאבק בשחיתות שלטונית הוקם משרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. קרואטיה מדורגת במקום ה-55 (2016) מהיבט זה[5].

דמוגרפיה

אוכלוסייה מונה 4,270,480 (נכון ליולי 2018)

חלוקה דתית: 72% קתולים, 14% נוצרים אורתודוקסים, 1.5% מוסלמים, 12.5% אחרים. חלוקה אתנית: 88% קרואטים, 4% סרבים, 1% בוסנים, 0.5% סלובנים, 0.5% הונגרים, 6% אחרים.

יהדות קרואטיה

בתקופת השואה בקרואטיה הוחרם רכוש היהודים, הם גויסו בכפייה לעבודות פרך וחויבו לענוד טלאי צהוב. מגמה זו גברה לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941. יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. בקיץ 1941 החלו לפעול בקרואטיה מספר מחנות נוספים ובהם יאסנובאץ בו נרצחו 25,000 יהודים, וסיימישטה, בו נרצחו 7,500 יהודים. מבין 40,000 יהודי קרואטיה נרצחו כ-30,000 בידי הקרואטים והגרמנים. שרידי יהדות קרואטיה עלו ברובם לאחר השואה לישראל.

יהדות קרואטיה מונה כיום כ-3,500 יהודים. רובם מתגוררים בעיר הבירה זאגרב, אך קיימות קהילות נוספות בערים ספליט, אוסייק, רייקה ודוברובניק. רוב הקהילות אינן פעילות[דרושה הבהרה].

בזגרב ישנן שלוש קהילות יהודיות. הקהילה הוותיקה ממוקמת ברחוב פלמוטיצ'בא, קהילה נוספת בשם בית ישראל וקהילת בית חב"ד. הקהילה היהודית וקהילת בית חב"ד מחזיקות גני ילדים יהודיים. כמו כן בקהילה קיים בית ספר יסודי יהודי קטן, על שם רון לאודר, שהוקם בשנת 2002.

פוליטיקה

נשיאי קרואטיה נבחרים לתפקידם בבחירות כלליות אחת לחמש שנים, ויכולים לכהן עד שתי קדנציות ברציפות. משנת 2000 כיהן בתפקיד סטייפן מסיץ', פוליטיקאי עצמאי שהצטרף למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי ונבחר מטעמה. הוא כיהן בתפקידו עשר שנים. בפברואר 2010 נבחר לתפקיד איוו יוסיפוביץ', מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הקרואטית וכיהן בתפקיד חמש שנים. מפברואר 2015 מכהנת כנשיאת קרואטיה קולינדה גרבר-קיטרוביץ', האישה הראשונה בתפקיד זה.

הפרלמנט הקרואטי מכיל כ-151 נציגים הנבחרים מדי ארבע שנים על פי מחוזות בחירה הפרלמנט בנוי בצורה של בית מחוקקים חד-ביתי.

ראש ממשלת קרואטיה נבחר על ידי הנשיא. ראש ממשלת קרואטיה הנוכחי הוא אנדריי פלנקוביץ' (נכנס לתפקידו באוקטובר 2016). בשנים 20032009 כיהן כראש הממשלה איבו סאנאדר ממפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי. לאחר התפטרותו ב-2009, נבחרה לתפקיד ג'דרנקה קוסור ממפלגתו, האישה הראשונה בתפקיד.

יחסי ישראל-קרואטיה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קרואטיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1997, מספר שנים לאחר התפרקותה של יוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה, והיווסדה של קרואטיה כמדינה עצמאית. לישראל יש שגרירות רשמית בזאגרב, ולקרואטיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן ארבע קונסוליות כבוד בירושלים, אשדוד, קיסריה וכפר שמריהו. נכון לשנת 2013, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובעיקר בתחום התיירות ההולכת וגוברת שבין שתי המדינות.

גאוגרפיה

קרואטיה מצויה באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה, ולה צורת חצי סהר ייחודית. היא גובלת בסלובניה מצפון מערב, הונגריה מצפון, בוסניה והרצגובינה, סרביה ומונטנגרו ממזרח. ממערב שוכן הים האדריאטי.

בדרום-מערב קרואטיה משתרע חבל דלמטיה, רצועת חוף ובה הרים קרסטים, המשתפלים בתלילות לים האדריאטי. לחבל דלמטיה ואיסטריה, שמצפון לו, משתייכים 1,185 האיים של קרואטיה, הפזורים בים האדריאטי מול קו החוף של קרואטיה.

מצפון-מזרח לדלמטיה מתנשאת שרשרת האלפים הדינרים, שם נמצאת הפסגה הגבוהה ביותר בקרואטיה, הר דינרה (1,830 מ'). רכס ולביט הוא הרכס המרכזי והגדול ביותר שבשרשרת ההרים. האלפים הדינרים מגיעים מדרום סלובניה עד צפון מונטנגרו.

בצפון המדינה משתרע אזור מישור וגבעות, הנקרא המישור הפאנוני ובו שוכנת הבירה זאגרב. השפלה הפאנונית מורכבת מחבל סלאבוניה וחבל קרואטיה המרכזית.

הנהרות הגדולים בקרואטיה הם הסאווה והדראווה. שניהם נשפכים אל נהר הדנובה, הזורם על גבולה המזרחי של קרואטיה.

ערים עיקריות בקרואטיה - זאגרב (708,000 תושבים), ספליט (221,156 תושבים), רייקה (167,000 תושבים), אוסייק (105,000 תושבים), זאדר (76,000 תושבים).

בקרואטיה מצויה העיר הום הנחשבת לקטנה ביותר בעולם המערבי, על פי ספר השיאים של גינס, ובה 23 תושבים בלבד, ביניהם שני ילדים.

אקלים

בחבל דלמטיה שבמערב קרואטיה, לאורך הים האדריאטי, ובחצי האי איסטריה שבצפון מערב המדינה שורר אקלים ים תיכוני. בשאר חלקי המדינה אקלים יבשתי. (אירופאי).

צבא וביטחון

קרואטיה הצטרפה לנאט"ו ב-1 באפריל 2009.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ https://www.transparency.org/news/feature/corruption_perceptions_index_2016?gclid=Cj0KCQiAi57gBRDqARIsABhDSMrv264u2SmvIiX2Qljf65GGjKRqNQ-bzEE2K1W2P_FteZtxDIgTHgcaApmUEALw_wcB#table
2008 בספורט

ערך מורחב – 2008

אופ"א

איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (באנגלית Union of European Football Associations, בראשי תיבות UEFA) הוא הגוף המנהל של הכדורגל האירופי. הגוף מייצג את התאחדויות הכדורגל של אירופה, ומארגן 9 תחרויות לנבחרות ו-4 תחרויות למועדונים באירופה, עם שליטה על הפרס הכספי, לוח זמנים וזכויות השידור לתחרויות האלו. הוא אחד משש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ"א.

אופ"א היא הגדולה והחזקה ביותר בצד הכספי ובהשפעתה על המשחק העולמי משאר הקונפדרציות. כמעט כל הכדורגלנים הטובים בעולם משחקים בליגות אירופה עקב המשכורות המשולמות ממועדוני הכדורגל העשירים בעולם, בפרט באנגליה, איטליה, ספרד וגרמניה. רבות מהנבחרות החזקות בעולם נמצאות באירופה, ומתוך 32 הנבחרות במונדיאל 2018, 13 הן מאופ"א. בעבר אף היו הנבחרות מאירופה רוב של המשתתפות במונדיאל.

דלמטיה

דלמטיה (קרואטית: Dalmacija, איטלקית: Dalmazia) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה. דלמטיה משתרעת מהאי ראב בצפון ועד למפרץ קוטור (Boka Kotorska) במונטנגרו בדרום. האזור כולל את רצועת החוף של הים האדריאטי ואת רוב האיים השייכים לקרואטיה, וכן את חלקה דרומי והמרכזי של שרשרת האלפים הדינריים.

דלמטיה מחולקת לארבעה מחוזות (מצפון לדרום):

מחוז זאדאר - בירתו בזאדאר.

מחוז שיבניק-קנין - בירתו בשיבניק.

מחוז ספליט-דלמטיה - בירתו בספליט.

מחוז דוברובניק-נרטבה - בירתו בדוברובניק.בדלמטיה שורר אקלים ים תיכוני, לעומת רוב חלקי קרואטיה האחרים בהם האקלים יבשתי. האזור שהוא חלק מהריביירה הקרואטית הוא יעד תיירותי ראשון במעלה בדרום אירופה.

דלמטיה ההיסטורית השתרעה על שטח גדול בהרבה מזה שתופס האזור כיום, והגיעה עד איסטריה וסלובניה בצפון, עד אלבניה בדרום, וכן כללה שטחים נרחבים מזרחית לאלפים הדינריים. מקור שמו של האזור הוא ככל הנראה בדלמטים (Dalmatae), שבט אילירי שישב באזור באלף הראשון לפנה"ס. דלמטיה העניקה את שמה לשפה הדלמטית (שפה מתה ממשפחות השפות הרומאניות), לגזע כלבים, ולציפור, הפליקן הדלמטי.

רובה של דלמטיה הייתה בריבונות הרפובליקה של ונציה עד לכיבושה על ידי נפוליאון, ומאז נמסרה למרותה של הקיסרות האוסטרית כארץ כתר, בנפרד מיתרת קרואטיה שהייתה כפופה לממלכת הונגריה.

דנובה

דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בסרבו-קרואטית: Dunav; באוקראינית: Дунай; בפולנית: Dunaj; ביוונית עתיקה: Ἴστρος) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה. אורכו של הדנובה הוא 2,860 ק"מ.

הדנובה נובע באזור היער השחור (Schwarzwald) בגרמניה ונשפך לים השחור כדלתה בתחום רומניה. הוא עובר דרך 10 מדינות ובדרכו חוצה את ערי הבירה וינה, ברטיסלאבה, בודפשט ובלגרד. הדנובה הוא אחד מנתיבי המים הבינלאומיים החשובים ביותר. זהו הנהר היחיד הזורם ממרכז אירופה לים השחור, ועל כן הוא אחד האמצעים העיקריים לתעבורה של סחורות בין מרכז ומזרח אירופה.

הים האדריאטי

הים האדריאטי (נכתב גם הים האדריאתי; באיטלקית: Mare Adriatico, בסרבו-קרואטית: Jadransko more, באלבנית: Deti Adriatik) הוא זרוע של הים התיכון המפרידה בין חצי האי האפניני לחצי האי הבלקני, והמפרידה את הרי האפנינים מהאלפים הדינריים.

חופו הדרומי-מערבי שוכן באיטליה ואילו הצפוני-מזרחי שוכן לאורך המדינות סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ואלבניה.

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (סרבו-קרואטית: Socijalistička federativna republika Jugoslavija, מקדונית: Социјалистичка федеративна република Југославија, סלובנית: Socialistična federativna republika Jugoslavija) הייתה מדינה יוגוסלבית שהתקיימה מסופה של מלחמת העולם השנייה ועד לפירוקה הרשמי בשנת 1992 (התפרקה דה-פקטו בשנת 1991 מחוסר מנהיג שייצג אותה), בזמן מלחמות יוגוסלביה. היא הייתה מדינה סוציאליסטית שהורכבה מהשטחים שכיום נמצאים בבעלותן של המדינות בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מקדוניה הצפונית, מונטנגרו, סרביה, סלובניה וקוסובו. בשנת 1992, שתי המדינות שהחליטו לא לפרוש מהאיחוד, סרביה ומונטנגרו, הקימו את הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שמעולם לא הוכרה כיורשת של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה בידי הקהילה הבינלאומית.

המדינה הוקמה על שרידיה של ממלכת יוגוסלביה. ב-1943 ונקראה "יוגוסלביה הדמוקרטית הפדרלית". ב-1946, היא הפכה ל"הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה" וב-1963 ל"רפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה".

זאגרב

זאגרב (בקרואטית: Zagreb, "מאחורי הצוק") היא עיר הבירה של קרואטיה והעיר הגדולה ביותר בה. זהו המרכז התרבותי, המדעי, הכלכלי והממשלתי במדינה, עם כ-790,017 תושבים, נכון לשנת 2011, וכ-1,107,623 תושבים במטרופולין זאגרב, הכולל את הערים סאמובור, וליקה גוריצה וזאפרשיץ'. העיר שוכנת בין מדרונותיו הדרומיים של הר מדבדניצה וגדתו הצפונית של נהר סאווה.

העיר נמצאת בחלקו הדרום-מערבי של האגן הפאנוני, שמתרחב עד לאלפים הדינריים, הים האדריאטי והמישור הפאנוני ומקשר היטב בין מרכז אירופה לים האדריאטי מבחינה תחבורתית.

חבל הבלקן

חֶבֶל הַבַּלְקָן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה. שטחו של החבל 550,000 קמ"ר וחיים בו כ-53 מיליון תושבים. החבל נקרא על שמם של הרי הבלקן המשתרעים מגבול בולגריה וסרביה ועד הים השחור.

המדינות שכל שטחן ממוקם בחבל הבלקן הן: אלבניה, בולגריה, בוסניה-הרצגובינה, קוסובו, מקדוניה ומונטנגרו.

המדינות שנמצאות חלקית בחבל הבלקן הן: קרואטיה, יוון, איטליה, רומניה, סרביה, סלובניה וטורקיה.

יוגוסלביה

יוגוסלביה (כתב לטיני: Jugoslavija, כתב קירילי: Југославија, "ארץ הסלאבים הדרומיים") היה שמן של שלוש ישויות פוליטיות שהתקיימו ברציפות, אך באופן נפרד, לאורך מרבית המאה ה-20 (1918-2003) בדרום-מזרח אירופה.

לאחר התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה, שלושה עמים סלאביים במערב הבלקן, הסרבים, הקרואטים והסלובנים, התאחדו על מנת ליצור ממלכה עצמאית מאוחדת בשם "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", שכונתה, החל משנת 1929 ותחת המשטר הריכוזי של המלך אלכסנדר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', "יוגוסלביה".

אחרי מלחמת העולם השנייה, מ-29 בנובמבר 1945, קיבלה המדינה מבנה מדיני של פדרציה שהורכבה משש רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה. האזורים קוסובו ווויבודינה היו חלק אינטגרלי מסרביה והפכו מאוחר יותר לאזורים אוטונומיים במסגרת סרביה, ותוך השתתפות בהנהגת יוגוסלביה.

מבחינה פוליטית-היסטורית, מדינית ותרבותית, ניתן לחלק את ההיסטוריה של יוגוסלביה לשלוש תקופות:

ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים - שהחל מ-1929 נקראה ממלכת יוגוסלביה (1918-1941), והייתה איחוד של ממלכת סרביה (שהתאחדה קודם עם ממלכת מונטנגרו) עם שטחי צפון מקדוניה, קוסובו, וויבודינה, שטחי בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה. היא התקיימה כגוף פוליטי אחד מתום מלחמת העולם הראשונה ועד פלישתן של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.

הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה שכונתה בהמשך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (1945–1992), מדינה פדרטיבית קומוניסטית שהורכבה משש רפובליקות, והתקיימה מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנת 1992, שבה פרשו ממנה ארבע מתוך שש הרפובליקות שהרכיבו אותה – סלובניה, קרואטיה, מקדוניה, ובוסניה והרצגובינה.

הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (1992–2006) - כללה את סרביה ומונטנגרו שנותרו לאחר פרישת ארבע הרפובליקות האחרות, והתקיימה מאז פרישתן של ארבע הרפובליקות ועד החלטת הפרלמנט היוגוסלבי להפסיק להתקיים. לאחר ההחלטה האחרונה משנת 2003, נמשך האיחוד בין שתי הרפובליקות הנותרות תחת השם סרביה ומונטנגרו, והוסכם שתינתן להן אפשרות לפרק אותו בהמשך. לאחר משאל עם שנערך בשתי הרפובליקות, הכריזה מונטנגרו באופן רשמי על עצמאותה ב-3 ביוני 2006, וסרביה הצהירה על עצמאותה יומיים לאחר מכן, ב-5 ביוני, ובכך התפרקה סופית הפדרציה היוגוסלבית כולה.

יורו 2012

יורו 2012 הוא שמה של אליפות אירופה בכדורגל, אשר התקיימה בשנת 2012 בפולין ובאוקראינה. זוהי הפעם השלישית שהיורו נערך בשתי מדינות במקביל, לאחר יורו 2000 ויורו 2008. הטורניר נפתח בשמונה ביוני, ומשחק הגמר נערך באחד ביולי.

ההחלטה שמדינות אלו תארחנה את יורו 2012 התקבלה ב-18 באפריל 2007, בקרדיף שבוויילס. שלוש מועמדויות הוצעו לאירוח היורו ב-2012: אחת של איטליה, אחרת של קרואטיה והונגריה במשותף והשלישית של פולין ואוקראינה במשותף. יו"ר אופ"א, מישל פלאטיני, הכריז כי האחרונות זכו באירוח.

בדומה לארבעת הטורנירים הקודמים, גם ב-2012 השתתפו 16 נבחרות, לאחר שנדחתה הצעה להגדיל את הטורניר ל-24 נבחרות ורק החל מיורו 2016 ישתתפו 24 נבחרות.

נבחרת פולין ונבחרת אוקראינה העפילו אוטומטית ליורו בעקבות היותן מארחות הטורניר. שאר 14 הנבחרות עלו משלב המוקדמות, שהחל ב-2010. ספרד זכתה באליפות בפעם השנייה ברציפות, לאחר שגברה 0-4 במשחק הגמר על איטליה. אנדרס אינייסטה, נבחר על ידי אופ"א לשחקן המצטיין של הטורניר.

יורו 2016

יורו 2016 הוא טורניר אליפות אירופה בכדורגל לנבחרות לאומיות, אשר התקיים בין ה-10 ביוני ל-10 ביולי 2016. צרפת אירחה את הטורניר בפעם השלישית בתולדותיה, לאחר שעשתה זאת בשנים 1960 ו-1984. בטורניר השתתפו לראשונה 24 נבחרות, במקום 16 נבחרות שהתחרו עד כה בטורנירים הקודמים.

צרפת גברה על איטליה וטורקיה במאבק על אירוח היורו, ולכן, עקב היותה המארחת, העפילה אוטומטית לטורניר מבלי צורך להשתתף במוקדמות יורו 2016. יתר 23 הנבחרות העפילו מטורניר המוקדמות שנערך בין ספטמבר 2014 לנובמבר 2015.

בטורניר זכתה נבחרת פורטוגל, בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את נבחרת צרפת בתוצאה 0-1 לאחר הארכה. זכייתה בתואר הקנתה לה מקום בגביע הקונפדרציות 2017 שהתקיים ברוסיה - מארחת מונדיאל 2018.

יחסי ישראל–קרואטיה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קרואטיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1997, מספר שנים לאחר התפרקותה של יוגוסלביה במהלך מלחמות יוגוסלביה, והיווסדה של קרואטיה כמדינה עצמאית. לישראל יש שגרירות רשמית בזאגרב, בעוד שלקרואטיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן ארבע קונסוליות כבוד בירושלים, אשדוד, קיסריה וכפר שמריהו. נכון לשנת 2013, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה בתחומים מגוונים, ובעיקר בתחום התיירות ההולכת וגוברת שבין שתי המדינות.

מונדיאל 1998

מונדיאל 1998 נערך בצרפת בין 10 ביוני ל-12 ביולי 1998. צרפת אירחה את המונדיאל בפעם השנייה לאחר שעשתה זאת בפעם הקודמת ב-1938. נבחרת צרפת ניצלה את הביתיות כדי לזכות לראשונה בגביע, אחרי שניצחה את נבחרת ברזיל 0-3 במשחק הגמר. צרפת הפכה לנבחרת השביעית שזוכה בתואר (אחרי אורוגוואי, איטליה, גרמניה, ברזיל, אנגליה וארגנטינה). הייתה זו הפעם השישית שהמדינה המארחת זכתה בגביע.

מבנה הטורניר שונה ממונדיאל 1994: מספר הנבחרות שהעפילו מטורניר המוקדמות הוגדל מ-24 ל-32, שחולקו לשמונה בתים עם ארבע נבחרות בכל בית. הראשונה והשנייה מכל בית עלו לשמינית הגמר, ומכאן והלאה התנהל הטורניר בשיטת נוק אאוט. בטורניר זה הונהגה צורת הכרעה חדשה בשלב הנוק אאוט, שנקראה "שער זהב", ולפיה כאשר הובקע שער בהארכה הסתיים המשחק באופן מיידי והנבחרת שכבשה הוכרזה כמנצחת.

במונדיאל זה עשו 5 נבחרות את הופעת הבכורה שלהן במונדיאל: ג'מייקה, דרום אפריקה, יפן, קרואטיה, ויוגוסלביה (אין מדובר בנבחרת יוגוסלביה "הגדולה" שפורקה בשנת 1992, אלא בנבחרת של הרפובליקות סרביה ומונטנגרו שהוסיפו להיות מאוחדות, והמשיכו להשתמש בשם יוגוסלביה עד שנת 2003, שבה החליפו את השם לסרביה ומונטנגרו, בו השתמשו עד לפירוק שתי המדינות ב-2006).

דאבור שוקר מנבחרת קרואטיה המפתיעה, שהגיעה למקום השלישי, זכה בתואר מלך השערים של הטורניר (נעל הזהב) לאחר שהבקיע 6 שערים. נבחרת אחרת שבלטה לטובה הייתה דנמרק, שבין היתר הביסה את ניגריה 1-4 בשמינית הגמר והודחה ברבע הגמר רק לאחר מאבק עיקש ורב שערים נגד ברזיל, שהסתיים בהפסד 3-2. גם הולנד היוותה גורם חשוב במונדיאל לראשונה מאז מונדיאל 1978, והודחה רק בחצי הגמר בבעיטות הכרעה נגד ברזיל. גרמניה המשיכה את הופעתה המאכזבת ממונדיאל 1994, ושוב הודחה ברבע הגמר. הפעם, באופן נדיר, הובסה ללא תנאי (3-0 נגד קרואטיה). באופן מפתיע, ספרד הודחה עוד בשלב הבתים.

חלוץ נבחרת ברזיל, רונאלדו, זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר (כדור הזהב).

מונדיאל 2018

מונדיאל 2018 הוא הטורניר ה-21 במספר של גביע העולם בכדורגל והוא טורניר כדורגל בינלאומי שנערך ברוסיה, לראשונה בתולדותיה. במשחק הגמר, שנערך ב-15 ביולי 2018, ניצחה צרפת את קרואטיה בתוצאה 4–2 וזכתה בתואר אלופת העולם בפעם השנייה בתולדותיה. מונדיאל זה היה הראשון בו נעשה שימוש בטכנולוגיית VAR.

בטורניר התקיימו בסך הכל 64 משחקים. משחק הפתיחה בין נבחרות רוסיה וערב הסעודית התקיים ב-14 ביוני. משחק הגמר בין נבחרות קרואטיה וצרפת נערך ב-15 ביולי. משחק זה היה משחק הגמר הפורה ביותר מבחינת שערים (בזמן החוקי) מאז משחק הגמר במונדיאל 1958. זהו גמר שלישי לנבחרת צרפת, הגמר הקודם אליו עלתה היה גמר מונדיאל 2006 (אז הפסידה לנבחרת איטליה בבעיטות פנדלים). הפעם הראשונה בה זכתה בגביע הייתה במונדיאל 1998, אותו אירחה. זהו גמר ראשון לנבחרת קרואטיה, שהישג השיא שלה עד לתחרות הזו היה המקום השלישי במונדיאל 1998.

ב-25 ביולי 2015 נערכה הגרלת המוקדמות הראשונה של כל היבשות. באוקטובר 2017 הוכרז שכל משחקי מונדיאל 2018 ישודרו באיכות 4K. במרץ 2018 אישרה פיפ"א את השימוש ב-VAR (שופטי וידאו) במונדיאל זה.

נבחרת קרואטיה בכדורגל

נבחרת קרואטיה בכדורגל (בקרואטית: Hrvatska nogometna reprezentacija; היא נבחרת הכדורגל הלאומית של קרואטיה. הנבחרת הוקמה בתחילת שנות ה-90, לאחר שקרואטיה הכריזה על עצמאותה עם התפרקותה של יוגוסלביה. נבחרת קרואטיה הפסידה בגמר מונדיאל 2018 ברוסיה, והיא סגנית אלופת העולם בכדורגל.

קרואטיה שיחקה בטורניר הגמר הבינלאומי הראשון שלה באליפות אירופה לאומות 1996, והגיעה לשלב רבע הגמר. כעבור שנתיים, במונדיאל 1998, הגיעה למקום השלישי, ותואר מלך השערים (נעל הזהב) הוענק לחלוץ הנבחרת דאבור שוקר. במונדיאל 2018 העפילה קרואטיה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע העולם, שבו שיחקה נגד צרפת, וסיימה את הטורניר כסגנית אלופת העולם. קפטן הנבחרת לוקה מודריץ' נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.

בשנים 1994 ו-1998 זכתה הנבחרת בפרס של פיפ"א עבור הנבחרת המתקדמת ביותר של השנה. הדירוג הנוכחי של נבחרת קרואטיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-8 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - ירידה של מקום אחד לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה בינואר 1999, והדירוג הנמוך ביותר 125 נמדד לראשונה במרץ 1994.

סלאבים

סלאבים במובן המודרני של הביטוי, הוא כינוים הכולל של עמים וקבוצות אתניות שונות החולקות מוצא משותף, דבר המתבטא גם בשפתם ותרבותם, ומתגוררים כיום בעיקר במזרח אירופה, הבלקן, מרכז אירופה, סיביר ושטחי ברית המועצות לשעבר. מספרם מוערך בכ-360 מיליון ברחבי העולם.[דרוש מקור] ניתן לחלק את הסלאבים על בסיס לאומיותם או שפתם, שביניהן קיימת לרוב חפיפה.

ההשערה הרווחת כיום היא כי השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים דוברה בין נהרות פריפיאט, אמצע נהר הדנייפר וחלקו העליון של נהר הדניסטר. משערים כי יש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

על העמים הסלאביים המודרניים הבולטים נמנים רוסים, פולנים, אוקראינים, סרבים, צ'כים, בולגרים, בלארוסים, קרואטים, סלובקים, בוסניאקים, סלובנים ומקדונים.

הרוסינים הם מיעוט סלאבי בדלן החי בעיקר בקרב סלאבים אחרים. מוצאם מרוס הקרפטית, אולם מאז רבים מהם נדדו מחוץ לרוס הקרפטית וכיום מתגוררים הונגריה, סרביה, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. ישנה קהילה רותנית גדולה בארצות הברית (כ-600,000 איש בשנת 1980)[דרוש מקור] וקהילה בקנדה.

קבוצת אתניות סלאביות נוספות, החיות כמיעוט ללא מדינה, הם הסורבים, המתגוררים בגרמניה והליפובנים, המתגוררים ברומניה.

קבוצות אתניות רבות כמו פינים, גרמנים, מונגולים, טורקים, בולגרים (הכוונה לעם טורקי קדום ולא לבולגרים של ימינו), יוונים ועוד נטמעו בחלקם בשבטים הסלאביים במשך השנים וחברו יחדיו ליצירת הלאומים הנוכחיים במרכז אירופה, מזרח אירופה ודרום מזרחה של אירופה.

ספליט

ספליט (בקרואטית: Split; בלטינית: Spalatum; ביוונית: Ασπάλαθος; באיטלקית: Spalato) היא העיר המרכזית בדלמטיה ובירת המחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה. העיר שוכנת בחצי אי לחופו המזרחי של הים האדריאטי. אוכלוסיית העיר מנתה 221,456 בשנת 2007, רובם ככולם (95%) קרואטים והשאר סרבים, מונטנגרים וסלובנים.

אקלימה של העיר, המוקפת הרים, הוא ים תיכוני, חם ויבש בקיץ וגשום (900 מ"מ בממוצע) בחורף. הצמחייה הים תיכונית הטיפוסית כוללת בין השאר עצי דקל וקקטוסים בסביבות העיר. גבעת מריאן שבמערבה מכוסה ביער.

קרואטיה באירוויזיון

קרואטיה נטלה חלק באירוויזיון כ-25 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1993 ונעדרה מהתחרות פעמיים ב-2014 ו-2015 עקב קשיים כלכליים של רשות השידור הקרואטית.

קרואטיה בחרה את שיריה לתחרות בין השנים 1993-2011 באמצעות תחרות קדם-אירוויזיון בשם "דורה" ולאחר מכן באמצעות בחירה פנימית של רשות השידור הקרואטית. תחרות קדם-האירוויזיון "דורה" חודשה ב-2019.

קרואטית

קרואטית היא שפה סלאבית-דרומית המדוברת בעיקר בקרואטיה, בפי הקרואטים בבוסניה והרצגובינה ומיעוטים קרואטים בכמה מדינות שכנות, ובאזור האיטלקי מוליזה.

הקרואטית המודרנית היא התפתחות מתמשכת של יותר מ-900 שנות ספרות, הכתובה בתערובת שפה כנסייתית עם שפת המקום. הקרואטית הכנסייתית נזנחה מאמצע המאה ה -15, וקרואטית כתובה, בהתגלמות ספרות עממית קיימת כבר למעלה מ-500 שנה.

קרואטית היא בעצם סוג ניב של השפה הסרבו-קרואטית, והיא כמעט זהה לסרבית ולבוסנית (הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות).

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.21%
גילאי 15 - 24 11.09%
גילאי 25 - 54 40.15%
גילאי 55 - 64 14.65%
גילאי 65 ומעלה 19.91%
מדינות אירופה
אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן 1איטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניה 2בולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהגאורגיה 1גרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתהרפובליקה הצ'כיתותיקןטורקיה 1יווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוסלובניהסלובקיהספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקזחסטן 1קפריסין 2 • קרואטיה • רומניהרוסיה 1שוודיהשווייץ

חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיהדרום אוסטיהטרנסניסטריהנגורנו קרבאךקוסובוקטלוניהקפריסין הצפונית 2


שטחים תלויים: אולנדאקרוטירי ודקליה 2איי פארוגיברלטרגגאוזיהגרנזייאן מאייןג'רזיהאי מאןסבאלברדחצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

אירופה
מדינות האיחוד האירופי
מדינות מייסדות איטליהבלגיהגרמניה[1]הולנדלוקסמבורגצרפת דגל האיחוד האירופי
מדינות נוספות אוסטריהאירלנדאסטוניהבולגריהדנמרקהונגריההממלכה המאוחדתיווןלטביהליטאמלטהסלובניהסלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהקפריסין • קרואטיה • רומניהשוודיה
מועמדות להצטרפות אלבניהטורקיהמונטנגרומקדוניה הצפוניתסרביה
[1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990.
מדינות הבלקן
אלבניהבוסניה והרצגובינהבולגריהטורקיהיווןמונטנגרומקדוניה הצפוניתסלובניהסרביהקוסובו • קרואטיה • רומניה מפת מדינות הבלקן
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון
איטליהאלבניהאלג'יריהבוסניה והרצגובינהטורקיהיווןישראללבנוןלובמונקומונטנגרומלטהמצריםמרוקוסוריהסלובניהספרדצרפתקפריסין • קרואטיה • תוניסיה

טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליהגיברלטר


טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטיניתצפון קפריסין

MediterraneanSeaFromIsrael
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינהבוסניה והרצגובינהבולגריהבלארוסטרנסניסטריה (בלתי מוכרת) • מונטנגרומקדוניה הצפוניתסלובניהסלובקיהסרביהפוליןצ'כיה • קרואטיה • רוסיה מפת אירופה הסלאבית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.