קרב שג'אעיה

קרב שג'אעיה היה קרב בין צה"ל לחמאס בשכונת שג'אעיה שבעזה, שהחל ב-20 ביולי 2014 בעיצומו של מבצע צוק איתן, ונמשך עד 23 ביולי, מועד השלמת השתלטותו של צה"ל על השכונה. גם לאחר מכן נמשכו הפצצות וחילופי אש בשכונה.

משימתו העיקרית של צה"ל במהלך הקרב הייתה לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. הקרב זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשל הפגיעה בנגמ"ש M-113 של צה"ל שהביאה למותם של 7 חיילים מחטיבת גולני ובהם אורון שאול, שהוכר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, וגופתו מוחזקת בידי החמאס. בנוסף זכה הקרב לסיקור בינלאומי בעקבות טענות הפלסטינים, שנבדקו בידי ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014, כי כוחות צה"ל ערכו טבח בתושבי השכונה.

קרב שג'אעיה
מערכה: מבצע צוק איתן
תאריך התחלה: 20 ביולי 2014
תאריך סיום: 23 ביולי 2014
משך הסכסוך: 4 ימים
מקום: שכונת שג'אעיה שבעזה
31°30′02″N 34°28′12″E / 31.500501°N 34.469937°E
עילה: גילוי מנהרות לחימה
תוצאה: ניצחון ישראלי, חלק נכבד מהשכונה ניזוק ורוב תשתיות הטרור בשכונה הושמדו
הצדדים הלוחמים

Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל

ראשי מדינה
ישראל בנימין נתניהו   
כוחות

חמאס גדוד שג'אעיה המונה כ-870 מחבלים חמושים, מנהרות טרור ומלכודות נפץ רבות.[1]
הרשות הפלסטינית ארגוני טרור נוספים.

אבידות

13 חיילים הרוגים, גופת אחד מהם נחטפה.

67–120 הרוגים, למעלה מ-400 פצועים

(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
שג'אעיה
שג'אעיה
Donald Trump with Reuven Rivlin in Israel May 2017 (1)
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מקבל את פני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הנשיא. מציג את תמונותיהם של החיילים הנעדרים ממבצע צוק איתן: הדר גולדין מימין ואורון שאול משמאל

רקע

ב-17 ביולי, תשעה ימים לאחר תחילתו של מבצע "צוק איתן", ולאחר סירובו המתמשך של ארגון חמאס להסכים להפסקת אש, החלה ישראל במבצע צבאי קרקעי ברצועת עזה. יום לפני כן קראו כוחות צה"ל לתושבי השכונות המזרחיות של העיר עזה, שג'אעיה וזייתון, להתפנות מבתיהם.[2] שכונת שג'אעיה בפרט הייתה בעלת חשיבות מיוחדת למתכנני המבצע שכן נחשבה למעוזו של ארגון חמאס והכילה תשתיות טרור רבות לרבות מנהרות ומשגרי רקטות, בתוך בתי מגורים.[3] הקרב בשג'אעיה החל ב-20 ביולי עם כניסתם של כוחות צה"ל לשכונה.

מהלך הקרב

כניסת חטיבת גולני לשכונה לוותה בחיפוי ארטילרי והפצצות של חיל האוויר הישראלי. מהריכוך הארטילרי נהרגו לפחות 15 מחבלים.[1] זמן קצר לאחר תחילת הקרב, נפגע נגמ"ש מדגם M-113 מירי טיל נ"ט. הפגיעה בנגמ"ש הביאה למותם של שישה חיילי צה"ל ולהגדרתו של אחד החיילים, אורון שאול, כנעדר. במהלך הניסיונות לחילוץ הנפגעים מהנגמ"ש, ניהלו כוחות צה"ל קרבות מול פעילי טרור והרגו עשרות מחבלים. שישה לוחמים נוספים מחטיבת גולני נהרגו בתקריות אחרות במהלך הקרב.[4]

מספר שעות לאחר כניסת צה"ל לשכונה, דיווחו הפלסטינים על 40 הרוגים ו-400 פצועים. עובדה זו הובילה את ארגון חמאס לבקש מישראל הפסקת אש הומניטרית לפינוי הנפגעים.[5][6] צה"ל הסכים להפסקת אש בת שעתיים, אולם זו הופרה על ידי ארגון חמאס לאחר כ-40 דקות.[7][8] למרות זאת, לבקשת הצלב האדום, האריך צה"ל את הפסקת האש עד השעה 17:30. בנוסף הקים צה"ל בית חולים שדה ליד מעבר ארז במטרה לקלוט פצועים פלסטיניים.[9]

בכל מהלך הקרב הטמינו המחבלים מארבים בשכונה, כאשר הם מתחבאים במנהרות טרור ובחלק מהמקרים אף הציבו פתיונות כדי למשוך פנימה חיילים. בעקבות מותם של 2 חיילים ממארב כזה, הוחלט לשלוח כוחות הנדסה קרבית שיטפלו באיום בפחות סיכון, כאשר באחד המקרים דחפור D9 משוריין הרג מספר מחבלים כאשר מוטט עליהם את המנהרה בה ארבו לחיילים.[1]

ב-23 ביולי סיים צה"ל את השתלטותו על השכונה. במהלך הקרב, פגעו כוחות צה"ל ב-120 מטרות, כאשר על כל אחת מהן הוטלה פצצה במשקל של טון אחד.[10] גם לאחר מכן נמשכו הפצצות וחילופי אש בשכונה.

ב-26 ביולי בלילה, איתר כוח של חטיבת גולני את המנהרה שממנה יצאו המחבלים שירו על הנגמ"ש ובסיוע כוח הנדסה קרבית השמיד אותה.[11] במהלך הקרב נהרסו וניזוקו מבנים רבים בשכונה,[12] ובמהלך הפוגה בקרבות חולצו גופות של פלסטינים רבים מבין ההריסות.[13]

תקרית הנגמ"ש

בתחילת הקרב נכנסו חיילי חטיבת גולני לשכונת שג'אעיה בשיירה של כלי רכב משוריינים. במהלך הכניסה הושבתו חמישה טנקים כך שכאשר נכנסו אל תוך השכונה השיירה כללה שני טנקים ואחריהם שני נגמ"שים מדגם M-113. הנגמ"ש הקידמי, שהוביל תשעה חיילים ממחלקת הסיור של גדוד 13, נתקע באחד הרחובות בשכונה כתוצאה מתקלה מכנית.[14] הטנקים שהובילו את השיירה, ככל הנראה עקב בעיות בקשר, ניתקו משני הנגמ"שים והמשיכו קדימה.

תחילה ניתנה הוראה לכוח לגרור את הנגמ"ש עד לנקודת היעד באמצעות הנגמ"ש השני. לאחר שיח מול מפקד המחלקה ועל מנת לקצר את זמן ההגעה ליעד, שונתה ההוראה ונדרש מהכוח לפרוק מהנגמ"ש ולהתקדם רגלית. זמן קצר לאחר מתן ההוראה הותקף הנגמ"ש התקוע בטילי נ"ט שפגע בו פגיעה ישירה, הנגמ"ש התלקח ובער במשך כמה שעות.[15] הטיל נורה מבניין סמוך והמחבלים פתחו באש עליהם ואף התקרבו לנגמ"ש, ככל הנראה בניסיון לחטוף גופות לצורכי מיקוח.[16] בשל האש הכבדה שהומטרה על כוחות צה"ל, הנגמ"ש השני התרחק מהזירה על מנת לא להיפגע מנ"ט בעצמו. בהמשך התקבלה הוראה להיכנס עם נגמ"שי מרכבה ממוגנים ולחלץ את החיילים, במקביל גדודי תותחנים החלו לפתוח באש רבה (כ-600 פגזים) אל האזור הסמוך בו התנהל הקרב, יחד עם הפצצות מהאוויר של מטוסי קרב.[17][18][19]

בתום הקרב התברר כי שישה מהחיילים שנמצאו בנגמ"ש נהרגו.[20] חייל נוסף, אורון שאול, הוכרז כנעדר.[21] הקשר ומפקד המחלקה, שנפצע קשה, נותרו חיים. ארגון חמאס טען כי החייל הנעדר נמצא בידיו אולם לא הציג לכך הוכחות חד-משמעיות.[22] ב-25 ביולי קבע צה"ל שאורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.[23]

לאחר שפרטי התקרית הובאו לידיעת הציבור, התעורר דיון ציבורי בשאלה מדוע צה"ל עשה שימוש בנגמ"ש מסוג M-113, שהוא מיושן ובעל רמת מיגון נמוכה.[24] במערכת הביטחון הגיבו כי לא היו מספיק נגמ"שים ממוגנים בגלל קיצוצים בתקציב.[25] עם זאת, נודע כי טרם הקרב, רסאן עליאן, מפקד חטיבת גולני, החליט להקצות את נגמ"שי המרכבה (נמ"ר) לגדוד הסיור של החטיבה וליחידת אגוז, במטרה שיהיו מוגנים מפני פגזים ויוכלו לנוע תחת עשן ומיסוך. גדוד 13, שהחל בלחימה בשכונת שג'עיה מבלי שהוחזרו לו נגמ"שי המרכבה, נאלץ להלחם באמצעות נגמ"שי ה M-113 המיושנים והפגיעים יותר.[26]

בעקבות הקרב

תגובות הפלסטינים

לאחר תחילת הקרב טענו הפלסטינים כי צה"ל מבצע טבח בתושבי השכונה. נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן הכריז על שלושה ימי אבל על מותם של תושבי שכונת שג'אעיה בעזה, וקרא לקהילה הבינלאומית להתערב באופן מידי.[27]

עם פרסום ההודעה של דובר חמאס כי החייל אורון שאול בידיהם, פרצו הפגנות שמחה ספונטניות בעזה ובערים פלסטיניות ביהודה ושומרון.[28]

תגובת דובר צה"ל

בצה"ל דחו את הטענות כי ביצע מעשה טבח. רב-סרן אביחי אדרעי, המשמש דובר צה"ל בשפה הערבית, פרסם בכלי התקשורת הערבית כי 10 אחוזים משיגורי הרקטות לעבר ישראל נעשים מתוך בתי השכונה, הממולכדים בחומרי נפץ. גגות רבי-הקומות משמשים לירי רקטות, ובתוך הבתים מוסתרות רקטות. הבתים מחוברים זה לזה במנהרות תת-קרקעיות שבחלקן מוסתרות הרקטות ובחלקן מסתתרים לוחמים שתפקידם להפתיע את חיילי צה"ל במהלך הלחימה, וגם במסגדים מוסתרות רקטות.[29]

דו"ח ועדת החקירה של האו"ם

בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות צה"ל בקרב ועל כך שפלסטינים רבים נהרגו בקרב, ביניהם אזרחים רבים. בדו"ח נכתב כי "כאשר שלומו של חייל ישראלי היה בסכנה, (צה"ל) התעלם מכל החוקים".

עיטורים

סמל יהודה וישליצקי עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על חלקו בקרב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ב. ניסני, ‏פרטים על הקרב בשג'עייה נחשפים: "דרסנו מחבלים עם טנקים", באתר כיכר השבת, 27 ביולי 2014
  2. ^ איציק וולף, צה"ל קרא לתושבי סג'עייה וזייתון להתפנות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 ביולי 2014
  3. ^ אסף גבור, שכונת שג'אעיה: קו ההגנה של אדריכלי הטרור, באתר nrg‏, 21 ביולי 2014
  4. ^ הותר לפרסום: 13 לוחמים מגולני נהרגו במספר תקריות בשג'אעיה, באתר של "רשת 13", 20 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ תקיפות צה"ל בסג'עיה: דיווחים פלסטיניים על יותר מ-40 הרוגים, באתר של "רשת 13", 20 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  6. ^ : "ייתכן שאנו ניצבים כבר באזור הדמדומים שבין מבצע צבאי למלחמה של ממש",יוסי הדר בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', 20 ביולי 2014
  7. ^ אמיר בוחבוט‏, הפסקת האש ההומניטרית בעזה קרסה, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2014
  8. ^ יעל פרינדזון ומנדי גרוזמן, הפסקת האש קרסה - צה"ל: "חמאס החל בירי בסג'עייה", באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  9. ^ אסף גבור ויוחאי עופר, קרבות קשים בסג'עייה: 40 הרוגים בהפצצות צה"ל, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  10. ^ יוחאי עופר, קצין בכיר: "שג'אעיה בשליטה, פגענו במערך שלם של חמאס", באתר nrg‏, 23 ביולי 2014
  11. ^ יואב זיתון, צפו: מנהרת "נגמ"ש המוות" הופצצה, באתר ynet, 26 ביולי 2014
  12. ^ אליאור לוי, רועי קייס ורונן סולומון, ההרס בעזה מהחלל: תמונות לוויין לפני ואחרי, באתר ynet, 28 ביולי 2014
  13. ^ שירות גלובס, ‏סרטון של 40 שניות: כך נראית היום שכונת שג'אעיה בעזה, באתר גלובס, 27 ביולי 2014
  14. ^ גילי כהןתחקיר צה"ל: נגמ"ש חיילי גולני היה תקוע כאשר ספג אש, באתר הארץ, 21 ביולי 2014
  15. ^ אמיר בוחבוט‏, עדות מחילוץ הנגמ"ש: "עלה באש במשך שעות", באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2014
    ניר דבורי, ‏גורם צבאי בכיר על תקרית הנגמ"ש בעזה: "היה ברור שאיש לא ייצא בחיים", באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביולי 2014‏
  16. ^ גדעון אוקו, ‏עדות מאסון תקיפת הנגמ"ש בעזה: אחד הלוחמים בשטח משחזר, באתר ‏mako‏‏, ‏22 ביולי 2014‏
  17. ^ גילי כהןהקרב בשג'עיה: צה"ל ירה פגזים בסמוך ללוחמים הישראלים - כדי לחלץ אותם. כתוצאה מהפגזה ארטילרית זו, נהרגו כ-37 מחבלים, רבים מהם מפקדים בשטח של חמאס., באתר הארץ, 27 ביולי 2014
  18. ^ יוחאי עופר, לראשונה מאז סולטן יעקוב: חילוץ כוחות על ידי הפגזה, באתר nrg‏, 27 ביולי 2014
  19. ^ אמיר בוחבוט‏, "מח"ט גולני הודיע לי שנפצע - ונעלם מהקשר", באתר וואלה! NEWS‏, 27 בספטמבר 2014
  20. ^ רענן בן צור, מורן אזולאי, אלי סניור, איתי בלומנטל, מתן צורי, אחיה ראב"ד ואילנה קוריאל, מקס עלה מלוס אנג'לס, שחר הלך בעקבות בן דודו. הרוגי הנגמ"ש בעזה, באתר ynet, 22 ביולי 2014
  21. ^ אמיר בוחבוט‏, תחקיר פיצוץ הנגמ"ש: "הוא התלקח והפך לכדור אש", באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2014
  22. ^ רועי קייס, יצחק בן חורין ואליאור לוי, חמאס טוען: "חטפנו חייל". שגריר ישראל: אין חייל חטוף, באתר ynet, 21 ביולי 2014
  23. ^ אלי לוי, החייל אורון שאול הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע, באתר של "רשת 13", 25 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  24. ^ אמיר בוחבוט‏, "לולא הנגמ"ש המיושן - תוצאות הקרב היו אחרות", באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2014
  25. ^ יובל אזולאי, ‏מערכת הביטחון: לא הצטיידנו בנגמ"שים ממוגנים בגלל קיצוצים, באתר גלובס, 22 ביולי 2014
  26. ^ אמיר בוחבוט‏, "מח"ט גולני הודיע לי שנפצע - ונעלם מהקשר", באתר וואלה! NEWS‏, 28 בספטמבר 2014
  27. ^ אסף גבור, הקרבות בסג'עייה: אבו מאזן הכריז על 3 ימי אבל, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
  28. ^ דובר חמאס: החייל אורון שאול בידינו באתר רשת ב'
  29. ^ אסף גבור, שכונת שג'אעיה: קו ההגנה של אדריכלי הטרור, באתר nrg‏, 21 ביולי 2014
אביגדור ליברמן

אביגדור (איווט) ליברמן (נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו, יושב ראש המפלגה ומייסדה. בין היתר היה סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות, שר התחבורה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מנכ"ל תנועת הליכוד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אות מערכת צוק איתן

אות מערכת צוק איתן הוא אות מערכה ישראלי שהוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במבצע צוק איתן, מכוח החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ובהתאם לתקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים), תשע"ה-2015 ותקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת אזרחים זכאים), תשע"ה-2015.

שר הביטחון, משה יעלון, המליץ לוועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להורות על חלוקת האות אף על פי שהמבצע צוק איתן לא הוכר כמלחמה, בשל "היקף הכוחות שהיו מעורבים במערכה ובשל משך הזמן שלה". זהו אות המערכה הישראלי השמיני, והראשון המוענק לעימות צבאי שלא הוגדר כמלחמה.

אירועי מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן הוא מבצע צבאי נרחב של צה"ל ברצועת עזה שהתחיל ב-8 ביולי 2014, ונמשך עד להפסקת אש ב-26 באוגוסט. המבצע החל בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל (ב-7 ביולי 2014 נורו לעבר יישובי הדרום למעלה מ-80 רקטות), כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון, לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני.

המבצע כלל בשלב ראשון בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה לשטחה של חמושים שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך נמשכה הלחימה, במסגרתה נורו רקטות ופצמ"רים על ישראל, במקביל להמשך ירי של צה"ל על המפגעים ברצועת עזה. במהלך המבצע היו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. רק בניסיון ה-12, לאחר 50 ימי לחימה, נקבעה הפסקת אש.

החדירה לחוף זיקים

החדירה לחוף זיקים הייתה חדירה מחוף הים של חוליה בת 4–5 מחבלים צוללים מיחידת הקומנדו הימי של חמאס, שהגיעה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014, היום הראשון של מבצע צוק איתן. המחבלים נתגלו ונהרגו בידי כוחות משולבים של צה"ל שכללו דחפור D9 משוריין, טנק, ספינת דבורה של חיל הים, כוח חיל רגלים של חטיבת גבעתי וכלי טיס בלתי מאויש. מהלך הפיגוע וסיכולו צולם על ידי צה"ל במצלמות האבטחה והתצפית. מאוחר יותר מצגת מתחקיר הפיגוע דלפה החוצה והתפרסמה באינטרנט.

היסטוריה של מדינת ישראל

מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

עם הקמתה התגוררו בה כ-716,000 יהודים, שהיו כ-7% מן העם היהודי באותה עת. מספר מדויק של ערבים אינו ידוע, ההערכה שכ-700,000 ערבים עזבו את הארץ בעת מלחמת העצמאות והיו לפליטים במדינות ערב וכ-156,000 נשארו במדינה. עלייה גדולה וריבוי טבעי הביאו את אוכלוסיית המדינה במאי 2016 ל-8.522 מיליון תושבים, כ-74.8% הם יהודים (כ-6.377 מיליון), כ-20.8% הם ערבים או דרוזים (כ-1.771 מיליון), וכ-4.4% אחרים, שהם כ-374 אלף נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים. המספרים אינם כוללים עובדים זרים אשר הערכת מספרם היא בכ־192,000.ישראל קמה כמדינה מוקפת אויבים, ומיום הקמתה עברה המדינה מלחמות אחדות, וחתמה על הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן. הסכסוך העיקרי המעיב במאה ה-21 על ביטחון תושביה הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן

מבצע עמוד ענן הביא לתקופת רגיעה של כשנה, אשר לאחריה חמאס וארגוני הטרור ברצועת עזה חזרו לירות על ישראל. צה"ל הגיב באופן נקודתי.

הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן

הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (ספטמבר 2014 עד מרץ 2018) הם סדרה של עימותים שהתרחשו בין ישראל לחמאס, הגורם השולט ברצועת עזה, החל מגמר מבצע צוק איתן, ועד לחודש מרץ 2018, אז החלו הפלסטינים בסדרת הפגנות ומהומות אלימות על גדר המערכת סביב רצועת עזה בארגון חמאס.

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית. התקופה התחילה ב-1 בינואר 2001 ותסתיים ב-31 בדצמבר 2100. המאה ה-21 היא המאה הראשונה של המילניום השלישי.

הקרב על חרבת אחזעה

הקרב על חרבת אחזעה היה קרב בין צה"ל לחמאס חרבת אחזעה שברצועת עזה, שהתרחש ב-27 ביולי 2014 בעיצומו של מבצע צוק איתן.

משימתו העיקרית של צה"ל במהלך הקרב הייתה לאתר ולהרוס מנהרות לחימה שמובילות לישראל ולפגוע בתשתיות הטרור של ארגון חמאס. הקרב זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשל גבורת הלוחמים בו, שלארבעה מהם הוענק צל"ש על לחימתם, ובשל מותו של מפעיל ה-D9 סמל-ראשון משה דוינו מירי נ"ט בידי מחבלי החמאס.

ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014

ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 (באנגלית: "United Nations Independent Commission of Inquiry on the 2014 Gaza Conflict", בתרגום רשמי: "ועדת החקירה הבלתי-תלויה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014"), הוקמה על פי החלטת מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם, כדי לחקור חשדות לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי ישראל וחמאס החל מיום למחרת חטיפת שלושת הנערים (כלומר, הוועדה לא מוסמכת לחקור את אירוע החטיפה עצמו והשלכותיו) ועד לסיום מבצע צוק איתן. הוועדה הגישה את מסקנותיה ביוני 2015.

יו"ר הוועדה עד להתפטרותו בפברואר 2015 היה פרופ' ויליאם שייבס, אזרח קנדה ומומחה למשפט בינלאומי וזכויות האדם. שני החברים האחרים בה הם דואדו דאיין, אזרח סנגל ששימש שליח האו"ם לענייני גזענות ואפליה גזעית ומרי מקגוואן דייוויס שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק. שייבס התפטר לאחר שנודע ששימש יועץ בתשלום לאש"ף ותחתיו מונתה דייוויס ליו"ר הוועדה.

חיל התותחנים

חיל התותחנים הישראלי (בראשי תיבות: חָתָ"ם) הוא החיל בזרוע היבשה של צה"ל האחראי על הפעלת מערכות ארטילריה לטווח בינוני וארוך.

במסגרת דוקטרינת הקרב המשולב תפקידו של חיל התותחנים הוא לרכז את האש ביבשה. יעוד החיל מוגדר כ"השמדת ושיתוק כוחות אויב על ידי הפעלת מאמץ האש בקרב היבשה".קצין התותחנים ראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אבירם סלע.

לחיל שתי משימות יסוד:

סיוע אש קרוב לכוחות המתמרנים במקום, בזמן ובעוצמה הנדרשים.

שיתוק והשמדת מטרות אויב לעומק שדה הקרב היבשתי.כומתת החיל היא בצבע טורקיז ודגל החיל בצבעי אדום-שחור.

יהודה וישליצקי

יהודה וישליצקי שימש כלוחם שריון במבצע צוק איתן. וישליצקי עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על דבקות במשימה, אחריות ורעות במהלך קרב שג'אעיה.

יונתן רום

יונתן רום (נולד בשנת 1977) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה. שימש מפקד עוצבת חיצי האש ומפקד יחידת אגוז.

מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין ה-8 ביולי (י' בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל' באב ה'תשע"ד) במשך 50 ימי לחימה.

המבצע הוכרז בעקבות ירי רקטי בלתי פוסק מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית ויישובים בדרום ישראל, שהחל כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים הישראלים ורציחתם ב-12 ביוני אותה שנה, ולרצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'דיר בירושלים. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור, הלחימה המשיכה וכעבור שלושה ימים החל קרב שג'אעיה. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים, 5 אזרחים ואזרח זר אחד, ונפצעו 1,433 חיילים ו-837 אזרחים. בצד הפלסטיני נהרגו בין 936 ל-1,408 פעילי טרור, ובין 761 ל-1473 אזרחים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם. ב-2019 אמר בני גנץ, הרמטכ"ל שפיקד על צה"ל במהלך צוק איתן, שבמבצע נהרגו 1,364 מחבלים פלסטיניים.מבצע צוק איתן נחשב למבצע הצבאי הנרחב ביותר של צה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה, הן מבחינת משך הלחימה, מספר ההרוגים והפצועים בצד הישראלי ובצד הפלסטיני, עלותו הכספית לשני הצדדים הלוחמים ובהיותו המבצע הצבאי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שהוענק לאחריו אות מערכה באי-הכרזתו כמלחמה.

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים

פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים התרחש ב-30 באוקטובר 2017. צה"ל השמיד מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מרצועת עזה וחדרה לשטח ישראל. קצה המנהרה הגיע למרחק של 2 ק"מ מקיבוץ כיסופים. פיצוץ המנהרה התבצע במרחק של כ-75 מטרים מהגדר עם רצועת עזה, בצידה הישראלי, סמוך למקום בו עמד עד לשנת 2005 מעבר כיסופים. בפיצוץ המנהרה ובניסיון החילוץ שבא בעקבותיו נהרגו כ-14 מחבלים פלסטיניים, בהם מפקדי שטח בכירים מהג'יהאד האסלאמי ושני פעילי חמאס.

קרב רפיח (2014)

קרב רפיח הוא מהקרבות הבולטים במהלך מבצע צוק איתן. הקרב נערך ביום שישי, 1 באוגוסט 2014, באזור רפיח, ונהרגו בו שלושה לוחמי סיירת גבעתי, 42 מחבלים ועשרות אזרחים פלסטינים.

רצח שלושת הנערים

רצח שלושת הנערים היה אירוע טרור, שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים בגוש עציון ונרצחו באותו הלילה, ב-12 ביוני 2014 (ט"ו בסיוון ה'תשע"ד) בידי מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס. בפיגוע נרצחו: גיל-עד מיכאל שַׁעֶר, בן 16, תושב טלמון, תלמיד ישיבת מקור חיים בכפר עציון; יעקב נפתלי פרנקל, בן 16, תושב נוף איילון, גם הוא תלמיד ישיבת מקור חיים (בעל אזרחות כפולה- ישראלית ואמריקנית); ואיל יפרח, בן 19, תושב אלעד, תלמיד ישיבת שבי חברון.

החוטפים והרוצחים זוהו כמרואן קוואסמה ועאמר אבו עישה. יוזם ומפקד החטיפה הוא מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי עסקת שליט. ב-20 באוגוסט אישר בכיר חמאס סאלח אל-עארורי כי אירוע החטיפה והרצח בוצע על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם.עד למציאת גופותיהם נחשבו הנערים כחטופים, ונלקחה בחשבון אפשרות כי מדובר בפיגוע מיקוח. במשך כשבועיים וחצי, במסגרת מבצע "שובו אחים", השקיעה ישראל מאמצים ניכרים בניסיון לאתרם. ב-30 ביוני, 18 ימים לאחר החטיפה, נמצאו גופותיהם של שלושת הנערים. ב-23 בספטמבר, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, אותרו שני הרוצחים בבית בחברון, ונהרגו בפעילות משותפת של צה"ל, הימ"מ והשב"כ.

במהלך 18 ימי חיפושים התבלטו בתקשורת דמויותיהן של שלוש האמהות שהעבירו מסר של אמון בדרג המדיני ובכוחות הביטחון. הן הוזמנו לדבר במועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בז'נבה.

משפחות הנערים ייסדו את "יום האחדות", שבו עוסקים בישראל ובתפוצות בנושא האחדות בחברה הישראלית. שיאו של היום הוא טקס חלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, לאישים, ארגונים או מיזמים בעלי השפעה בתחום זה.

הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים ישראל  ישראל: צה"ל (פיקוד הדרום וחיל האוויר הישראלי) והשב"כ
הפלסטינים: הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטיניתחמאס  חמאסהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני  הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) • ועדות ההתנגדות העממיתצבא האסלאםהג'יהאד העולמיהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית (דאעש)מצרים  מצרים (צבא מצרים) • איראן  איראן (משמרות המהפכה האיסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)
רצועת עזה
אזורי הלחימה רצועת עזהציר פילדלפיציר הוברסעוטף עזהשדרותחצי האי סיני
עימותים מרכזיים האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעיה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏)הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה ("צעדת השיבה הגדולה") (2018–2019) (אירועים)
מונחים ומושגים גוש קטיףסיכול ממוקדציר פילדלפיתוכנית ההתנתקותציר הוברסהתקפות רקטות פלסטיניות על ישראלהסגר על רצועת עזהציר ה-ח'
לוחמת מנהרות ישראל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)יחידת סמו"רמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרותהמכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה (מכשול הקב"א)
חמאס מנהרות הברחה ברצועת עזהמנהרות לחימה ברצועת עזהחטיפת גלעד שליטיחידת נוח'בה
אמצעי לחימה ישראליים כיפת ברזלצבע אדוםר"ז (מכ"ם)מטוסי קרב ומסוקי קרבכלי טיס בלתי מאוישיםטנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוחכלי צמ"ה ממוגניםמערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים מטען גחוןמרגמהRPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ"ט)רובה צלפים "עול"אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזהעפיפון תבערהבלון נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית ברשות החמאס: קסאם • רקטות גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • פג'רסג'יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302

ברשות הג'יהאד האיסלאמי: אל-קודס • רקטת גראד 122 מ"מ (רגיל ומשופר) • אל-בוראק • בדר 3

מבצע צוק איתן (2014)
אירועים בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתןאירועי הסכסוך הישראלי פלסטיני ב-2014רצח שלושת הנערים (מבצע שובו אחים) • אירועי מבצע צוק איתן‏‏החדירה לחוף זיקיםלאחר מבצע צוק איתן
קרבות ברצועת עזה קרב בית חאנון • קרב שג'אעיה • הקרב על חרבת אחזעהקרב רפיח
שונות אות מערכת צוק איתןועדת החקירה של האו"ם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.