קרב פרסלוס

קרב פרסלוס היה קרב מכריע במסגרת מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר, שנערך ב-9 באוגוסט 48 לפנה"ס בין צבאו של יוליוס קיסר לבין הצבא של הסיעה האופטימטית בסנאט הרומאי בפיקוד פומפיוס. הקרב הסתיים בתבוסה מוחלטת של צבאו של פומפיוס, שנרצח זמן קצר לאחר מכן, וסימן את קץ המלחמה בינו לבין יוליוס קיסר, אך לא הביא לסיום מלחמת האזרחים ברומא בין המחנה הרפובליקני לבין יוליוס קיסר ותומכיו.

הרקע לקרב

קודם לקרב זה שלט ברפובליקה הרומית הטריאומווירט - שלושה מנהיגים רומאיים: קראסוס, פומפיוס ויוליוס קיסר יחדיו.

בשנת 53 לפנה"ס נהרג קראסוס בקרב חרן כנגד האימפריה הפרתית. המהומה הפוליטית וחוסר היציבות גרמו לסנאט לבחור בפומפיוס לקונסול יחיד שישלוט בפועל ברומא. יריבי קיסר בסנאט משכו את פומפיוס לצידם בטענה שקיסר (ששהה בגאליה באותה תקופה) מתכנן לפלוש לרומא ולהפוך בה לשליט יחיד.

הסנאט ביקש מפומפיוס לגייס כוחות על מנת להגן על המדינה מהפלישה, וקבע כי על קיסר לוותר על צבאותיו ועל הפרובינקיות שהוקצו לו ולא - יוכרז כאויב העם. ויתור כזה בעבור קיסר משמעותו הייתה התאבדות פוליטית. קיסר חצה את נהר הרוביקון, המסמל את גבולה הצפוני של איטליה עם צבאו ובכך ניתן האות למלחמתו של קיסר כנגד הסנאט.

פומפיוס העדיף להתפנות מאיטליה ולבנות את כוחותיו ביוון, הוא גיבש צי עצום של 600 אוניות ו-11 לגיונות וצר על אספקת התבואה לרומא.

מהלך הקרב

Battle of Pharsalus, 48 BC he
מפת הקרב

פומפיוס הבין כי על אף עדיפותם המספרית של כוחותיו, היו כוחותיו של קיסר מיומנים יותר בעקבות פעילותם במהלך מלחמת גאליה, ולכן במקום לתקוף ישירות את קיסר יזם מצור על כוחותיו. קיסר תקף את מחנה פומפיוס בדיראכיום, אולם נאלץ לסגת באבידות כבדות. פומפיוס לא ניצל את הצלחתו, ובחר להמשיך ולצור על כוחות קיסר כשנה (49 - 48 לפנה"ס), ודחק את קיסר לעבר תסליה.

בקרבת העיר פרסלוס נערך הקרב בין צבאות השנים - וזאת בשל נתיב הנהר שמנע מכל צבא לאגף ולהפתיע את האחר.

פומפיוס קיווה כי פרשיו יכריעו את הקרב, ואלה, בשל יתרונם המספרי הצליחו להביא לנסיגת פרשי קיסר, אולם חיל הרגלים של קיסר היה מיומן יותר, חמק בהצלחה מהמלכודות שטמן פומפיוס, ואף הדף את פרשיו, וזאת על אף הפרשי הכוחות.

לטענת קיסר היה היתרון המספרי של אויביו עליו עצום: 45,000 חיילים ו-7,000 פרשים לעומת 22,000 חייליו של קיסר ואלף פרשים. הקרב נגמר בניצחון עצום של יוליוס קיסר וכוחותיו.

תוצאות הקרב

לאחר הפסדו נמלט פומפיוס למצרים, שם נרצח במצוות המלך תלמי השלושה עשר. תבוסת פומפיוס לא הביאה לסיום מלחמת האזרחים - קאטו הצעיר המשיך במלחמה באפריקה עד תבוסתו בקרב תאפסוס ושני בניו של פומפיוס גנאיוס וסקסטוס המשיכו במלחמה כנגד קיסר בהיספניה עד תבוסתם בקרב מונדה, אשר סימן את סיום מלחמת האזרחים וניצחונו הסופי של קיסר.

מועד הקרב

בעוד שמועד הקרב היה ב-9 באוגוסט לפי לוח השנה שהיה נהוג ברומא באותה עת, לאחר שינוי הלוח ללוח היוליאני הקרב נחגג ב-29 ביוני או ב-7 ביולי (לפי דעות אחרות).

קישורים חיצוניים

9 באוגוסט

9 באוגוסט הוא היום ה-221 בשנה, (222 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 144 ימים.

הלגיון השלושה עשר גמינה

הלגיון השלושה עשר גמינה (Legio tertia decima Gemina) היה לגיון רומי שגויס בשנת 57 לפנה"ס על ידי יוליוס קיסר, במהלך המלחמה בגאליה, לקראת הפלישה לאדמות הבלגים.

הלגיון המשיך לשרת במשך כל מלחמת גאליה. הוא נותר נאמן לקיסר במהלך מלחמת האזרחים, והיה ללגיון איתו חצה קיסר את הרוביקון. הוא השתתף בין היתר בקרב פרסלוס (48 לפנה"ס) ובמסעי המלחמה באפריקה. בהמשך הוצב באזור צ'כיה והשתתף במסע עונשין נגד השבטים הגרמאנים לאחר תבוסת הרומאים בקרב יער טויטובורג. השתתף בפלישתו של טראיאנוס לדאקיה ונותר לשרת באזור זה. סמלו של הלגיון היה אריה.

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר התחוללה בתקופת הרפובליקה הרומית המאוחרת בין 49 לפנה"ס ל-45 לפנה"ס. בדומה למלחמות אזרחים קודמות בשלהי תקופת הרפובליקה ברומא, גם במקרה זה ניצבו האופטימאטים, תומכי הסנאט והמסורת, נגד שאיפות השינוי שאותן ייצג גאיוס יוליוס קיסר שנתמך על ידי הפופולרים.

המלחמה החלה בסדרה של ניצחונות בזק של יוליוס קיסר שהצליח להכניע צבאות אופטימאטים כמעט ללא שפיכות דמים בעזרת שימוש נבון בתעמולה ובמדיניות פשרנית. יחידות שלמות ערקו משורות האופטימאטים, נכנעו ורבות מהן אפילו עברו לשרת תחת דגלו. בהמשך, נתקל יוליוס קיסר בהתנגדות עיקשת של האופטימאטים ונלחם במספר קרבות שבהם נהרגו כמה עשרות אלפי חיילים.

מלחמת אזרחים זו הייתה אחד העימותים המזוינים הגדולים בתולדותיה של הרפובליקה הרומית המאוחרת. היא התפשטה לכל רוחבה ואורכה של הרפובליקה. המלחמה הסתיימה בניצחונו של יוליוס קיסר, אך רציחתו שנה לאחר סיום המלחמה, מנעה ממנו את האפשרות לבסס את שלטונו. הניצחון הסופי על האופטימאטים התרחש רק כמה שנים מאוחר יותר בקרב פיליפי שבו ניצחו חברי הטריומווירט השני את רוצחיו של יוליוס קיסר.

בסופו של דבר הייתה מלחמה זו אחד השלבים החשובים בחורבנו של המשטר הרפובליקני ברומא. כמה עשרות שנים לאחר מכן כונן משטר הפרינפיקאט על ידי אוגוסטוס ברומא העתיקה והסתימה תקופת הרפובליקה והתחילה התקופה הקיסרית בתולדותיה של רומא כשבמקום משטר נבחר שלט ברומא אדם יחיד.

מרקוס אנאוס לוקאנוס

מרקוס אנאוס לוקאנוס (לטינית: Marcus Annaeus Lucanus;‏ 3 בנובמבר 39 - 30 באפריל 65) היה משורר רומי.

מתתיהו אנטיגונוס השני

מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי. שלט על יהודה החשמונאית בתקופת בית שני בין השנים 40 לפנה"ס ל-37 לפנה"ס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.