קרב השערים הפרסיים

קרב השערים הפרסיים נערך בתחילת שנת 330 לפנה"ס בין אלכסנדר הגדול לאימפריה הפרסית. מעבר השערים הפרסיים נמצא בתוככי האימפריה הפרסית. הגעתו של אלכסנדר למעבר התאפשרה אחרי שהביס את דריווש השלישי בקרב גאוגמלה ואף כבש את בבל.

קרב השערים הפרסיים
מערכה: כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול
מלחמה: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול
תאריך התחלה: 330 לפנה"ס
קרב לפני: קרב גאוגמלה
מקום: השערים הפרסיים (טנג א-מיירן באיראן המודרנית)
30°42′30″N 51°35′55″E / 30.70833°N 51.59861°E
תוצאה: ניצחון יווני-מוקדוני
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

עד 25,000,[1] אם כי ייתכן שהמספר נמוך בהרבה ולא עלה בהרבה על כמה מאות.[2]

10,000[2]

אבידות

המספר המדויק לא ידוע, אך רוב הצבא.[3]

לא ידוע

2persian gate wall
צילום מודרני של המעבר

שדה הקרב

הקרב נערך במעבר הרים צר שהיה ידוע בעת העתיקה בשם "השערים הפרסיים" (כיום טאנג א-מירן באיראן) המעבר מקשר בין הערים המודרניות יאסוג' וסדה. המעבר הזה הוא בין הבודדים באזור זה של רכס הרי זגרוס. בעונת החורף שבה נערך הקרב עשויה הטמפרטורה במקום ליפול עד מינוס 25 מעלות צלזיוס.

המעבר הוא נתיב דמוי משפך המתחיל בעמק רחב למדי והולך ונהיה צר יותר ויותר במעבר בין הרים תלולים קשים למעבר. אפילו כיום, במאה ה-21, עובר במקום כביש צר מאוד. הפרסים הקימו מארב שהוחזק בכוח חסימה ששלט על עמדות המפתח במעבר זה.

הקרב

בהתחלה לא ייחס אלכסנדר הגדול חשיבות רבה למעבר והחליט לעבור בו ללא ביצוע סיור מקדים. לכן, לא גילה את המגנים הפרסים שהתפרסו במעבר ובצדדיו התלולים. בקרב קשה שהתפתח במקום ספג הצבא המקדוני אבדות רבות ונחלץ אך בקושי רב מן המארב שלתוכו נפל.

כתוצאה מכך ביקש אלכסנדר הגדול למצוא דרך עוקפת למעבר. אחרי שנמצא מורה דרך מקומי חילק אלכסנדר את צבאו לשני חלקים. החלק הגדול נותר בבסיס המעבר ואילו הוא עצמו לקח את יחידות העלית ואיגף את הכוח הפרסי המגן.

עם השלמת האיגוף, גם הכוח האוגף חולק לשני חלקים. חלק אחד נותר במקום שאליו הגיע ואילו הכוח האחר תחת פיקודו של אלכסנדר עצמו המשיך את התנועה והגיע לעורפו של הכוח הפרסי.

עם השלמת התמרון פתחו המקדונים בהתקפה נמרצת מכל הצדדים וכוח החסימה הפרסי הובס.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Waldemar Heckel (2008), p 81
  2. ^ 2.0 2.1 ARIOBARZANES, Encyclopædia Iranica
  3. ^ אריאנוס 3.18.9
אלכסנדר הגדול

אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 21 ביולי 356 לפנה"ס - 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה. כיבושיו הנרחבים כללו את ערי המדינה של יוון העתיקה, כל שטחה של האימפריה הפרסית, מספר אזורים במרכז אסיה ואף חלקים מתת-היבשת ההודית.אלכסנדר תואר כגבר אתלטי אמיץ ויפה תואר, אולם ככל הנראה שזורים בתיאורים אלו גם דברי חנופה. רבים, במיוחד במצרים, סגדו לו, אם כי רבים מקרב האריסטוקרטיה היוונית-מוקדונית סירבו בתוקף להשתחוות לו. אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו מופת לאישים מפורסמים רבים לאורך ההיסטוריה, שאחד מהבולטים בהם הוא יוליוס קיסר.

על אף שמת בגיל צעיר (כמעט 33), הותיר אלכסנדר הגדול חותם משמעותי על ההיסטוריה. כיבושיו הנרחבים פתחו תקופה חדשה בתולדות האנושות – התקופה ההלניסטית. חזונו של אלכסנדר, שכלל שילוב המזרח עם המערב, שילוב תרבות, דת, מנהגים וקשרי משפחה, בא לידי ביטוי בתרבות ההלניסטית שמיזגה את יסודותיה של תרבות יוון העתיקה עם תרבויות בני המקום. השפעותיה של התרבות ההלניסטית בתחום האמנות, הפילוסופיה ובתחומים אחרים ניכרים עד עצם היום הזה.

אריוברזנס

אריוברזנס (ביוונית: Ἀριοβαρζάνης בפרסית: آریوبرزن (ארייברדנה); המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי, שפיקד על הכוחות הפרסיים בקרב השערים הפרסיים. נחשב לגיבור לאומי באיראן.

המצור על הליקרנסוס

המצור על הליקרנסוס (ביוונית: Πολιορκία της Αλικαρνασσού) היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול מלך מוקדון בשנת 334 לפנה"ס על העיר הליקרנסוס באסיה הקטנה. המצור הסתיים בניצחון מוקדוני ובכיבוש העיר.

המצור על הסלע הסוגדיאני

המצור על הסלע הסוגדיאני היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול על סלע מבוצר שבו התבצרו מורדים סוגדיאנים בפיקודו של אוקסיארטס. המצור הסתיים בניצחון אלכסנדר.

המצור על עיר המאלים

המצור על עיר המאלים (ביוונית: Πολιορκία των Μαλλών) היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול מלך מוקדון על ערי שבט המאלים מאזור הודו. המצור הסתיים בניצחון מוקדוני, והיה למעשה הקרב הגדול האחרון של אלכסנדר.

המצור על צור (332 לפנה"ס)

המצור על צור התרחש בשנת 332 לפנה"ס בעת מסעו של אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית, מסע שהחל ב-334 לפנה"ס. הצי של אלכסנדר הגדול היה נחות לעומת הצי הפרסי, שהורכב בעיקר מצי נתיניהם הפיניקים ועמי אסיה הקטנה. אלכסנדר, שלא ראה אפשרות לנצח את הפרסים בים, ביקש לשבור את כוחם על ידי כיבוש בסיסיהם הימיים מהחוף. כחלק מאסטרטגיה זו הקדיש את שנת 333 להשתלטות על אסיה הקטנה ולכיבוש הבסיסים הימיים של הפרסים בחבל ארץ זה.

המצור על תבאי

המצור על תבאי היה מצור שהטיל אלכסנדר הגדול על הפוליס המורדת תבאי בראשית שלטונו.

טאכסילס

טאכסילס (ביוונית: Tαξίλης; המאה ה-4 לפנה"ס) היה שליט הודי, אשר שלט על ממלכה בהודו בין נהרות האינדוס וההידספס. התפרסם בשל שיתוף הפעולה שלו עם אלכסנדר הגדול במהלך פלישת אלכסנדר הגדול להודו.

טבח פרספוליס

טבח פרספוליס הוא הכינוי המקובל למעשה טבח שביצע אלכסנדר הגדול מלך מוקדון באנשי העיר פרספוליס במהלך כיבוש האימפריה הפרסית.

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה. אף שצבא האימפריה הפרסית האחמנית היה גדול פי כמה מהצבא היווני-מוקדוני, הצליח אלכסנדר הגדול למוטט תוך שנים ספורות את האימפריה הגדולה ביותר במזרח התיכון. הוא השתלט על שטח האימפריה והיה לשליטה בפועל לאחר רצח דריווש השלישי מלך האימפריה הפרסית, בידי מתנקש מאחשדרפניו. עוד בטרם מות דריווש, התייחס אלכסנדר הגדול אל עצמו כמו "מלך אסיה" במכתב ששיגר אל דריווש, כרמז לעלייתו של כוח חדש וגדול מזה שבו החזיקו מלכי פרס.העילה הרשמית לפלישה המוקדונית לתחומי האימפריה הפרסית, הייתה המעורבות הפרסית, לכאורה, ברצח אביו של אלכסנדר, פיליפוס השני, והרצון המוקדוני לנקום על מעורבות זו. עם זאת, נראה כי הסיבה האמיתית לפלישה הייתה שאיפתו של אלכסנדר הגדול לתהילה אישית ולהנצחת שמו, שאת האפשרות להשיגן באמצעות כיבוש השכנה הגדולה ממזרח, גילה אלכסנדר כשחולשתה של האימפריה הפרסית נחשפה במהלך מסעם של רבבת שכירי החרב היווניים, שלקחו חלק במרד של כורש הצעיר, שתואר בספרו של קסנופון "אנבסיס".הכיבוש המוקדוני היה מהיר יחסית – לאחר הנחלת תבוסה לצבאות הפרסיים המלכותיים בשדות הקרב, עבר השלטון בצורה חלקה לכובש, ללא הצורך לנהל מלחמת גרילה קשה, כפי שאירע באסיה התיכונה. היו לכך מספר סיבות. ראשית, סמכותו של המלך הפרסי שלא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, התערערה בקרב נתיניו. שנית, השלטון באזור זה התבסס על מסורת בת אלפי שנים ששורשיה מגיעים עד שומר העתיקה, ומנגנוניו שהיו שלובים עם האצולה הבכירה, בחרו לשתף פעולה עם הכובש במקום לצאת למאבק שלא היה מביא להם תועלת ממשית. שיתוף פעולה זה היה גורם מכריע בכיבושה המהיר של האימפריה.מותו של דריווש לא סיים את תנופת הכיבוש. בסוס, סאטרפ באקטריה, רצח את דריווש, הכריז על עצמו כעל מלך פרס והכתיר את עצמו בשם המלכותי "אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא החמישי". אלכסנדר השתמש בהכרזתו של בסוס כעילה להמשך מסע כיבושיו ופלש לאסיה התיכונה.

מזאוס

מזאוס (ביוונית: Μαζαίου בפרסית: مزدی (מזדי); המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי, מושל סוריה וקיליקיה. היה בין המפקדים הפרסיים בקרב גאוגמלה, אולם מאוחר יותר בחר לשתף פעולה עם אלכסנדר הגדול.

מלחמותיו של אלכסנדר הגדול

מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, שהתרחשו במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס, פתחו עידן חדש בתולדות העולם העתיק. מסעות המלחמה של אלכסנדר, במהלכם השתלט צבאו על שטחים נרחבים, נבעו ממגוון של סיבות ומניעים. אחדות מהן אישיות כמו הרצון לזכות בתהילה, הרצון לחקור ארצות רחוקות וכיוצא באלה. סיבות אחרות היו פוליטיות: איחוד אמיץ יותר של יוון ומוקדון, כינון האימפריה ועוד.

ממלכת מוקדון הייתה ממלכה זוטרה בעולם היווני עד אשר פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול, העלה אותה לגדולה במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס. מוקדון השתלטה על מרבית יוון ונעשו הכנות לקראת הפלישה לפרס. פיליפוס נרצח בלי שהספיק לממש את תוכניתו והיא עברה לבנו. אלכסנדר הגדול עלה על כס השלטון בשנת 336 לפנה"ס וביסס את שלטונו במוקדון על ידי סילוק מתנגדיו.

הוא נלחם במספר אזורים שונים אלה מאלה. בהתחלה נלחם באירופה, בגבולותיה הצפוניים של מוקדון נגד השבטים התראקים והאילירים. מערכה זו הייתה מהירה וחרף תנאי השטח הקשים הצליח להביס את אויביו. בהמשך פנה דרומה ליוון, הכניע את תבאי שמרדה והחריב את העיר.

המטרה הבאה של אלכסנדר הייתה האימפריה הפרסית. אחת המדינות החזקות ביותר בעולם העתיק שהשתרעה מהים התיכון במערב עד הודו במזרח. הייתה זו מעצמה אזורית חזקה ועשירה מאוד. היה לה צי גדול שכלל מאות תלת טוריות, עשרות אלפי שכירי חרב ועשרות אלפי פרשים. בנוסף, היא הייתה יכולה לגייס מאות אלפי חיילי מיליציה בעת הצורך.

לאחר שהביס את האימפריה הפרסית והשתלט על שטחה פלש אלכסנדר לשטחן של באקטריה, סוגדיאנה והמשיך לעבר שטח שכלול כיום בפקיסטן המודרנית והיוונים קראו לו "הודו". שם הצליח להביס את הממלכות ואת העמים השונים, תוך כדי שינוי מבנה הצבא והתאמת הטקטיקה לתנאי השטח. בסופו של דבר נפטר בבבל בשנת 323 בעת הכנות למסע מלחמה נוסף.

סטיברזנס

סטיברזנס (ביוונית: Σατιβαρζάνης המאה ה-4 לפנה"ס) היה מדינאי פרסי. שרת את דריווש השלישי, ומאוחר יותר את אלכסנדר הגדול. בגד גם באלכסנדר ומרד בו. נהרג בדו-קרב מול המוקדוני אריגיוס.

פורוס (שליט)

פורוס (ביוונית: Πῶρος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מלך פאוראבה - ממלכה עתיקה באזור פקיסטן של ימינו. מפורסם במיוחד בשל התמודדותו מול אלכסנדר הגדול בקרב הידספס. הובס בידי אלכסנדר בקרב, אולם אלכסנדר חנן אותו ואף הגדיל את שטחי ממלכתו.

פלישת אלכסנדר הגדול להודו

פלישתו של אלכסנדר הגדול להודו החלה בסוף האביב או בתחילת הקיץ 327 לפנה"ס והסתיימה ב-325 לפנה"ס. הפלישה לא התפתחה למלחמת כיבוש ואלכסנדר הסתפק בשיקום גבולות האימפריה הפרסית ויצירת אזור חיץ בהודו.

פרנבזוס השלישי

פרנבזוס השלישי (ביוונית: Φαρνάβαζος; המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי שפעל בתקופת כיבוש האימפריה הפרסית בידי אלכסנדר הגדול.

קרב איסוס

קרב איסוס התרחש בין צבא היווני-מוקדוני בראשותו של אלכסנדר הגדול לאימפריה הפרסית בהנהגתו של דריווש השלישי, באסיה הקטנה, על גדות הנחל פינארוס. הקרב התקיים בחודש נובמבר, שנת 333 לפני הספירה, כשנה לאחר תחילת מסע הכיבושים של אלכסנדר נגד האימפריה הפרסית, והסתיים בתבוסה מוחצת של הפרסים, אשר פתחה את שערי ארץ ישראל ומצרים בפני אלכסנדר.

קרב גאוגמלה

קרב גאוגמלה (הידוע גם בשם קרב ארבלה) הוא הקרב המכריע שהתחולל ב-1 באוקטובר 331 לפנה"ס בין האימפריה הפרסית לבין צבאו של אלכסנדר הגדול, מזרחית למוסול שבצפון עיראק. קרב זה היה האחרון בסדרת ההתמודדויות בין הפרסים בראשות דריווש השלישי לבין המוקדונים בראשות אלכסנדר הגדול במסגרת ניסיונם של האחרונים לכבוש את האימפריה הפרסית. דריווש ביצע הכנות רבות לקראת הקרב וגייס את מירב כוחותיו שאסף מכל השטחים של האימפריה הפרסית רחבת הידיים שנותרו תחת שליטתו. היה זה הצבא הגדול ביותר שגייס דריווש עד אותו הזמן למלחמתו נגד אלכסנדר.

הניצחון המכריע בקרב היה שלב קריטי בכיבוש האימפריה הפרסית. ההתנגדות הפרסית נשברה כמעט לחלוטין ופרט לניסיונות בודדים לא ניסו הפרסים להתמודד עם אלכסנדר בקרבות נוספים. כתוצאה ישירה מהקרב נכבשה בבל ללא קרב ואילו דריווש ברח מזרחה, לעבר באקטריה (אזור אפגניסטן) שם נרצח על ידי אחד המצביאים שלו, בסוס שביקש לתפוס את מקומו בהנהגת ההתנגדות הפרסית לאלכסנדר.

קרב תרמופילאי

קרב תרמופילאי הוא קרב שנערך במצר היבשתי תרמופילאי שבמרכז יוון בשנת 480 לפנה"ס, בין צבא בן שבעת אלפים לוחמים מן הברית ההלנית בראשות לאונידס מלך ספרטה, לבין צבא האימפריה הפרסית. הצבא הפרסי שמנה בין 250 ל-360 אלף לוחמים פלש ליון דרך מעבר תרמופילאי הצר. במשך שבעה ימים הצליחו היוונים להדוף את התקפות הפרסים, עד שיווני בן המקום גילה לפרסים דרך הררית דרכה יכלו הפרסים לאגף את הצבא היווני ולבסוף גם להביסו. לאונידס ו-300 לוחמים ספרטנים נשארו ללחום בפרסים עד המוות. הקרב, ועמידתם של הלוחמים הספרטנים מול כוח רב מהם, הפכו למופת של אומץ לב שמלווה מאז את תרבות המערב.

מלחמותיו של אלכסנדר הגדול
אזורים גאוגרפיים חבל הבלקןאסיה הקטנהסוריה-ארץ ישראל-מצריםמסופוטמיה • פרסיס • באקטריה • סוגדיאנה • תת היבשת ההודית • גרוסיה
האימפריה של אלכסנדר הגדול
אלכסנדר הגדול
קרבות וכיבושים * המערכה הבלקנית של אלכסנדר הגדול: המצור על תבאי
נושאים בביוגרפיה של אלכסנדר אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות • אלכסנדר הגדול באגדות הפרסיות • אופיו של אלכסנדר הגדול
אישים בולטים שפעלו בתקופת חייו של אלכסנדר
יוונים ומוקדונים פיליפוס השניאולימפיאסאריסטוהפאיסטיוןפרמניוןפילוטאספרדיקסתלמי הראשוןסלאוקוס הראשוןליסימכוסאנטיגונוס מונופתלמוסאנטיפטרוסקליטוס השחורניקנורפוליפרכון • •אלקטסמלאגרוספאיתוןקרטרוס • בלקרוס • אגיס השלישי
פרסים ושכירי חרבם, הודים ואחרים דריווש השלישיממנוןבסוספורוסארטבזוספרנבזוסאריוברזנסמזאוס • אאוטופרדטס • ספיטמנסאוקסיארטס • ארסמס

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.