קרב בורודינו

קרב בורודינורוסית: Бородинская битва; בצרפתית: Bataille de la Moskova) נערך במסגרת פלישת נפוליאון לרוסיה ב-7 בספטמבר 1812 ליד בורודינו שברוסיה.

זה היה הקרב הגדול ביותר בפלישתו של נפוליאון לרוסיה. בקרב השתתפו כ-250,000 חיילים, מהם נהרגו או נפצעו לפחות 70,000. הגרנד ארמה הצרפתי בפיקודו של נפוליאון בונפרטה תקף את הצבא האימפריאלי הרוסי בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב בקרבת העיירה בורודינו, הנמצאת מערבית לעיר מוז'איסק. הצבא הצרפתי כבש לבסוף את העמדות העיקריות בשדה הקרב, אך נכשל בחיסול הצבא הרוסי.

הקרב עצמו נגמר ללא הכרעה ברורה, אך ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות גרמו לנסיגת הרוסים ביום המחרת. קרב בורודינו היה קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת (1812) שאחריו הצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה. כיבוש מוסקבה לא השיג את התוצאה לה קיווה והפלישה הסתיימה בסופו של דבר בתבוסה צרפתית.

קרב בורודינו
מערכה: מלחמת רוסיה-צרפת (1812)
מלחמה: המלחמות הנפוליאוניות
Battle of Borodino

"הקרב על מוסקבה, ה-7 בספט' 1812", ציור מ-1822 של לואי-פרנסואה לז'ן
תאריך: 7 בספטמבר 1812
קרב לפני: קרב ואלוטינו
קרב אחרי: קרב טארוטינו
מקום: בורודינו, רוסיה
55°31′00″N 35°49′00″E / 55.516666666667°N 35.816666666667°E 
תוצאה: ניצחון צרפתי טקטי
שינויים בטריטוריות: נפוליאון לוכד את מוסקבה, אך לאחר מכן נסוג מן האימפריה הרוסית.
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

72,000 חיל רגלים, 17,300 פרשים, 14,500 תותחנים עם 637 תותחים

82,400 חיל רגלים, 26,700 פרשים, 14,900 תותחנים עם 587 תותחים.

אבידות

39,000-46,500 הרוגים, פצועים ושבוים

28,000-33,500 הרוגים, פצועים ושבוים

(למפת מחוז מוסקבה רגילה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש לשים לב, שבתקופה זו לא היה לאימפריה הרוסית דגל רשמי. עם זאת, הדגל מיצג את הצבעים הלאומיים, המופיעים גם בסמל נסיכות מוסקבה. הסמל הרשמי היחיד בתקופה זו היה עיט דו-ראשי ששימש כסמל מדינת הצאר.
קרבות במלחמות הנפוליאוניות (מחולקים לפי הקואליציות האנטי-צרפתיות)
ראשונה שנייה שלישית
קרב נירווינדן • קרב כף סנט וינסנט קרב הפירמידותקרב הנילוסקרבות בארץ ישראל • קרבות איטליה • קרב קופנהגן • קרב ההונלידן • קרב מרנגו גרנד ארמהקרב כף פיניסטרהקרב טרפלגרקרב אולםקרב אוסטרליץ
רביעית חמישית שישית שביעית
קרב קופנהגןקרב ינה-אאורשטדט • קרב אילאו • קרב היילסברג • קרב פרידלנד קרב אבנסברג • קרב אספרן-אסלינגקרב וגראם הפלישה לרוסיה • קרב בורודינו • קרב ברזינה • קרב דרזדן • קרב סמולנסק • קרב ויטוריה • קרב לייפציג קרב קאטר ברהקרב ווטרלו
גרנד ארמה

לה גרנד ארמה (בצרפתית: La Grande Armée - "הצבא הגדול") הוא שמו של הצבא הצרפתי תחת פיקודו של נפוליאון. בשם נעשה שימוש לראשונה כאשר נבנה כוח צבאי גדול לפלישה לבריטניה, שלא יצאה אל הפועל. הגרנד ארמה היה הצבא המתקדם והחדשני ביותר באירופה בתחילת המאה ה-19 ונודע באיכות קציניו ובמורל הגבוה של החיילים. בשיאו, ערב הפלישה לרוסיה ב־1812, מנה הצבא קרוב ל־600 אלף חיילים, מעל מחציתם צרפתים, והיתר ממדינות חסות או בנות ברית של צרפת, בעיקר פולנים, גרמנים ואיטלקים.

המלחמות הנפוליאוניות

המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי. בכל אחד מהם עמדה צרפת מול קואליציה משתנה של בעלות-ברית, שהתנגדו למסעות הכיבושים שערכה. המלחמות הנפוליאוניות מתוארכות בדרך-כלל החל ממסעו הראשון של נפוליאון באיטליה ב-1796–1798, כמצביא (שהפך ב-1799 לשליט), בעת מלחמתה של צרפת נגד הקואליציה הראשונה (מלחמה שהתחילה רשמית ב-1792). ככלל, המלחמות נגד הקואליציות הראשונה והשנייה נקראות גם "המלחמות המהפכניות הצרפתיות". המלחמות נמשכו עם הפוגות קצרות עד שנת 1815. הן שינו ללא היכר את הצבאות האירופאיים, ונערכו בקנה-מידה רחב שלא נודע כמוהו, בעיקר בשל שיטת גיוס חובה להמונים שאומצה לראשונה.

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית (1814-1812) הייתה איחוד כוחות של האימפריה האוסטרית, פרוסיה, האימפריה הרוסית, שוודיה ובריטניה כנגד צרפת וגרורותיה במסגרת המלחמות הנפולאוניות. ברית זו קמה לאחר 20 שנות מלחמה, עם הפסקות קצרות, בין קואליציות מתחלפות של מעצמות אירופה לבין צרפת, תחילה תחת השלטון המהפכני ולאחר מכן תחת שלטון נפוליאון, מערכות שהסתיימו כולן בניצחונות צרפתיים.

לאחר כישלונו של נפוליאון בפלישה לרוסיה, חברו המעצמות האירופאיות לרוסיה, לבריטניה ולמורדים בספרד ובממלכת פורטוגל. באוקטובר 1813 ניצחו צבאות הקואליציה בקרב לייפציג וגירשו את כוחותיו של נפוליאון מגרמניה, ובשנת 1814 פלשו לצרפת והפילו אותו מכסאו.

הקרבות העיקריים במלחמת הקואליציה השישית כללו את קרב סמולנסק, קרב בורודינו, קרב ליצן, קרב באוצן, קרב דרזדן וקרב לייפציג.

הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה

הקואליציה השנייה (1799 – 1802) הייתה איחוד כוחות של האימפריה הרוסית, האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה) והאימפריה הבריטית נגד הרפובליקה הצרפתית הראשונה במטרה לחסל או לכל הפחות להכיל את המהפכה הצרפתית. האוסטרים והרוסים גייסו את צבאותיהם ופלשו לגרמניה ולאיטליה.

המלחמה הסתיימה בניצחון צרפתי ובחתימה על חוזי שלום שלא החזיקו מעמד זמן רב. בהפוגה בין המלחמות ביסס נפוליאון את שליטתו בצרפת, פעל לכינונה של חוקה חדשה וביצע רפורמות בצבא.

יוזף פוניאטובסקי

הנסיך יוזף אנטוני פוניאטובסקי (בפולנית: Józef Antoni Poniatowski; ‏1763–1813) היה מצביא פולני שכיהן כשר המלחמה של דוכסות ורשה.

מאה הימים

מאה הימים (בצרפתית: les Cent-Jours) הוא כינוי לתקופת שלטונו של נפוליאון בין חזרתו מהגלות באי אלבה ב-20 במרץ 1815 ובין הגלייתו לאי סנט הלנה ב-8 ביולי 1815 (תקופה של 111 ימים). בתקופה זו נערכה מערכה בין הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית שכללה את הממלכה המאוחדת, פרוסיה, ממלכת הנובר, דוכסות נסאו, דוכסות בראונשווייג ואת הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה לבין צרפת מערכה שנקראת מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית.

מלחמת רוסיה–צרפת (1812)

פלישת נפוליאון לרוסיה ב־1812 הייתה מאורע מרכזי במסגרת מלחמות נפוליאון. בעקבות התבוסה המכריעה שנחל נפוליאון במהלך הפלישה הכושלת, הצטמצם צבאו לכדי שבריר מגודלו ערב הפלישה, ורבים מבעלי בריתו (מאונס) נטשו אותו והצטרפו לכוחות שלחמו כנגדו. כישלון הפלישה לרוסיה סימן את תחילת הסוף של שלטונו של נפוליאון והאימפריה שלו. את התפקיד הכביר שמילאה מלחמת 1812 בהיסטוריה ובתרבות של העם הרוסי ניתן לראות ברומן "מלחמה ושלום" מאת טולסטוי ובקווי הדמיון אשר מתח המשטר הסובייטי בינה לבין פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-1941.

נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט‏; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את המאה ה-19. ייסד את קוד נפוליאון - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות המהפכה הצרפתית בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות טקטיים ואסטרטגיים מרחיקי לכת בצבא שמקובלים עד עצם היום הזה.

נפוליאון כיהן כשליט צרפת במהלך השנים 1799 עד 1814, ובמשך כ-100 ימים בשנת 1815. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב אירופה ומרכזה.

נפוליאון, יליד קורסיקה, עלה לשלטון בהפיכת 18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "מאה הימים" עד שנוצח בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה, שם מת והוא עוד לא בן 52.

נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, נפוליאון השני, הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כנפוליאון השלישי, כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים 1848 ל-1870.

קרב אולם

קרב אוּלְם התרחש ב-19 באוקטובר 1805, ובו הצליח נפוליאון, בתמרון מבריק, לכתר את הצבא האוסטרי. בסופו של דבר כ-30,000 חיילים אוסטרים נכנעו, מה שהיה ניצחון מכריע לצרפתים.

קרב דרזדן

קרב דרזדן התרחש בין ה-26 ל-27 באוגוסט 1813 ליד העיר דרזדן שבסכסוניה (כיום בשטחה של גרמניה), בין צבאות נפוליאון לקואליציה האנטי צרפתית השישית בפיקודו של גנרל-פלדמרשל קרל פיליפ שוורצנברג. הקרב הסתיים בניצחון צרפתי גדול. למרות ניצחונו בקרב, לא הצליח נפוליאון להשמיד את צבא הקואליציה, בין היתר כי לא ביצע מרדף נמרץ אחרי הנסוגים.

קרב הנילוס

קרב הנילוס, או קרב מפרץ אבוקיר, היה קרב ימי חשוב שהתחולל במהלך מלחמות צרפת המהפכנית בין ה-1 ל-3 באוגוסט 1798. בקרב זה הביס הצי המלכותי הבריטי, בפיקודו של אדמירל הוריישו נלסון, את הצי הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה. בעקבות הקרב נותק הצבא הצרפתי מצרפת. נפוליאון נטש את צבאו במצרים ומסעו הצבאי לכיבוש מזרח התיכון נכשל. אבדות הצרפתים בקרב זה מוערכות בכ- 1700 הרוגים ו-3000 שבויים. אבדות הבריטים מוערכות בכ- 280 הרוגים.

קרב וטרלו

קרב וָטֶרלוֹ (נהגה לעיתים על דרך האנגלית: ווֹטרלו) היה קרב שנערך ב-18 ביוני 1815 בוטרלו שבבלגיה והיה הקרב המכריע שהביא, דה פקטו, לסיום המלחמות הנפוליאוניות. הקרב נערך בין כוחות הצבא הצרפתי בפיקודו של נפוליאון בונפרטה לבין כוחות הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית כאשר העיקריים בהם היו כוחות פרוסיה בפיקודו של גבהרד לברכט פון בליכר בן ה-72, וכוחות בריטניה בפיקודו של ארתור ולסלי, הדוכס מוולינגטון, שהיה המפקד העליון של כוחות הקואליציה.

קרב טרפלגר

קרב טרפלגר (באנגלית: Battle of Trafalgar) היה הקרב הימי העיקרי והחשוב ביותר במלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך ב-21 באוקטובר 1805 באוקיינוס האטלנטי, ממערב לכף טרפלגר שבדרום-מערב ספרד, צפונית-מערבית למצר גיברלטר.

במהלך הקרב, הצליח כוח של הצי הבריטי שמנה 27 אוניות קו בפיקודו של האדמירל הוריישו נלסון להביס כוח צרפתי-ספרדי משולב שמנה 33 ספינות קרב בפיקודו של האדמירל הצרפתי פייר וילנב. אמנם הניצחון הבריטי היה מכריע, אך נלסון, מפקד הצי הבריטי, נהרג בקרב זה.

הניצחון הבריטי סיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים, והפך את הצי הבריטי לכוח הימי החזק ביותר בעולם עד שנות ה-30 של המאה ה-20, יותר ממאה ושלושים שנה לאחר מכן[דרוש מקור].

קרב כף סנט וינסנט

קרב כף סנט וינסנט, אחד מהקרבות הימיים החשובים במלחמות צרפת המהפכנית, נערך ב-14 בפברואר 1797 ממערב לכף סנט וינסנט שבדרום-מערב פורטוגל.

קרב לייפציג

קרב לייפציג או קרב האומות (בגרמנית: Völkerschlacht bei Leipzig; ברוסית: Битва народов, Bitva narodov; בשוודית: Slaget vid Leipzig; בצרפתית: Bataille des Nations) הוא קרב במסגרת המלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך בין ה-16 ל-19 באוקטובר 1813, בו נחל נפוליאון בונפרטה את אחת מתבוסותיו הגדולות ביותר. הקרב נערך על קרקע גרמנית ולחמו בו גרמנים בשני הצדדים הלוחמים, שכן חלק ניכר מכוחותיו של נפוליאון הגיעו מהקונפדרציה של הריין הגרמנית. בקרב זה לחמו כ-500,000 חיילים, עובדה אשר הפכה אותו לקרב הגדול ביותר עד מלחמת העולם הראשונה.

קרב מרנגו

קרב מרנגו הוא קרב שהתרחש ב-14 ביוני 1800, בין כוחות צרפתיים תחת פיקודו של נפוליאון בונפרטה ובין כוחות אוסטריים ליד העיר אלסנדריה, בפיימונטה שבאיטליה.

קרב פרידלנד

קרב פרידלנד הוא קרב שהתחולל ב-14 ביוני 1807 בין צבא צרפת בפיקודו של נפוליאון לבין צבא רוסיה בפיקודו של הגנרל בניגסן בעיירה פרידלנד אשר בצפון מזרח פרוסיה (כיום פרבדינסק במחוז קלינינגרד). הקרב הסתיים בתבוסה קשה של הצבא הרוסי.

קרב קאטר ברה

קרב קאטר ברה הוא קרב אשר התרחש בבלגיה ב-16 ביוני 1815, בין הצבא הצרפתי לצבא הבריטי ובעלי בריתו במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית. חשיבות הקרב היא בסמיכות לקרב המכריע ליד ווטרלו והניסיון הצרפתי להפריד בין הצבא הבריטי לצבא הפרוסי, שהובס באותו יום בקרב ליני. למרות הניצחונות הצרפתיים, הם לא הצליחו להפריד בין הצבאות והמטרה האסטרטגית לא הושגה. הצבאות התאחדו בקרב ווטרלו והביסו את הצבא הצרפתי.

קרב קופנהגן (1807)

הקרב השני של קופנהגן נמשך מ- 16 באוגוסט עד 5 בספטמבר 1807, והיה, כמו הקרב הראשון, התקפה בריטית על בירת דנמרק, קופנהגן.

הממשלה הבריטית החליטה לתפוס את הצי הדני, כדי למנוע את לכידתו על ידי נפוליאון, ולכן תקפה את דנמרק ללא הכרזת מלחמה. הצבא הדני היה ערוך בגבול דנמרק, בדרום, נגד התקפה אפשרית של הצבא הצרפתי, והכוח שנותר להגנתה של קופנהגן היה מוגבל מאד.

חיילים בריטיים בפיקוד הגנרל ארתור ולסלי הביסו כוח דני חלש מדרום לקופנהגן. תוך כמה ימים הייתה קופנהגן מוקפת לגמרי. הבריטים הציעו לדנים להיכנע, ומשהצעה זו נדחתה הפגיז צי בריטי בפיקוד האדמירל ג'יימס גמבייר את העיר. בלילה הראשון של ההפגזה נורו 5,000 פגזים אל קופנהגן. הבריטים, שראו את הנזק שגרמו, הורידו את עוצמת האש, כדי לאפשר למגינים מוצא של כבוד, וירו "רק" 2,000 פגזים אל העיר. ואולם, לנוכח סירובם של הדנים להיכנע, רגזו הבריטים והגבירו את קצב האש בלילה השלישי, ל-7,000 פגזים בלילה. ההפגזה נמשכה מ-2 בספטמבר עד 5 בספטמבר 1807. ב-7 בספטמבר נכנעו הן העיר קופנהגן והן הצי הדני (שמנה 18 אוניות קו, פריגטה אחת, 13 ספינות קטנות יותר ו-25 ספינות תותחים) לכוח העדיף בהרבה של הכוחות הבריטיים. מפקד העיר קופנהגן קיבל הוראות מנסיך הכתר לשרוף את הצי הדני (מלך דנמרק לא היה שפוי, ונסיך הכתר היה המושל בפועל). לא ברור מדוע לא בוצעה הוראה זו.

יותר מ-2,000 אזרחים נהרגו, וכ-30% מהבניינים בעיר נהרסו. בהפגזה שולבו גם רקטות, שגרמו לשריפות רבות בעיר. ב-21 באוקטובר עזב הצי הבריטי את קופנהגן בדרכו חזרה לבריטניה. אוניית קו דנית אחת שנלכדה עלתה על שרטון ונשרפה; סופה הטביעה 22 ספינות תותחים. רק 4 אוניות קו דניות שהגיעו לבריטניה הוכנסו לשירות בצי הבריטי.

פריגטה דנית אחת, שניתנה במתנה על ידי המלך ג'ורג' השלישי לדנים, הושארה בקופנהגן. כמה חודשים לאחר הקרב שלחו הדנים את הפריגטה חזרה לבריטניה, כשעליה שבויי מלחמה בריטיים, ופתק שאמר: "שכחתם משהו".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.