קרב אולם

קרב אוּלְם התרחש ב-19 באוקטובר 1805, ובו הצליח נפוליאון, בתמרון מבריק, לכתר את הצבא האוסטרי. בסופו של דבר כ-30,000 חיילים אוסטרים נכנעו, מה שהיה ניצחון מכריע לצרפתים.

קרב אולם
מלחמה: מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית
Ulm capitulation

כניעת הצבא האוסטרי בראשותו של קרל מאק פון לייבריך לנפוליאון בונפרטה באולם
תאריך התחלה: 15 באוקטובר 1805
תאריך סיום: 20 באוקטובר 1805
משך הסכסוך: 6 ימים
מקום: אולם, נסיכות הבוחר מבוואריה
48°23′00″N 9°59′00″E / 48.383333333333°N 9.9833333333333°E 
תוצאה: ניצחון צרפתי מוחץ
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

80,000

40,000

אבידות

500 הרוגים
1,000 פצועים

4,000 הרוגים
27,000 שבויים
66 תותחים

רקע

עוד בטרם הכרזת המלחמה החלו תככי החצר בבירה האוסטרית. אחי המלך, הארכידוכס קרל, הגנרל האוסטרי המוכשר ביותר, התנגד לעצם הכרזת המלחמה ובגלל חששו של הקיסר מהשפעתו הרבה, חשש שלובה בעזרת תככים, הוא קיבל את החזית המשנית באיטליה. את החזית העיקרית קיבל הגנרל קרל מאק פון לייבריך, ממצדדיה של המדיניות התקיפה כלפי נפוליאון. מאק היה גנרל ממוצע, שלא נפל מרוב הגנרלים האוסטרים האחרים, אך התברר כשוליה חסר ניסיון לעומת נפוליאון.

האסטרטגיה האוסטרית התבססה על התוכניות הישנות משתי המלחמות הקודמות נגד צרפת המהפכנית. האוסטרים רצו לאבטח את חזית הריין ולתת לרוסים מספיק זמן על מנת לגייס את צבאם ולהגיע לעזרתם. בינתיים, האוסטרים עם בעלי בריתם הבווארים בראשותו גנרל מאק פרס את צבאו בעמדות המבוצרות שליד העיר אולם באזור הנהר דנובה.

מהלך הקרב

2ndcorps augsburg
נפוליאון שולח את הקורפוס הצרפתי השני למשימתו ליד אוגסבורג

ב-25 בספטמבר הצבא הצרפתי החל בצליחת הריין. בהתחלה עיקר הצבא הצרפתי ביצע תנועה מעגלית רחבה לכיוון העיר דונאווורט שהייתה בין מינכן וצבאו של מאק. במטרה לנתק את קו האספקה של הצבא האוסטרו–בווארי שעבר דרך מינכן. בו זמנית עם האיגוף, הקורפוס השישי בראשותו של מרשל ניי התקדם לעבר האוסטרים על מנת לרתקם למקום.

מאק גילה את התמרון רק כעבור שבוע ב-3 באוקטובר ושלח כוחות לחסום את דרכו של נפוליאון. הכוח האוסטרי פגש חלק מהקורפוס החמישי מתוגבר בפרשים של ז'ואקים מירא ונחל מפלה בקרב וורטינגן ב-8 באוקטובר. למחרת התבוסה בוורטינגן, ניי הביס את האוסטרים ליד גשר גונצבורג וכתוצאה מכך הכוח האוסטרי איבד את רוב אפשרויות התמרון שלו. נפוליאון הניח שמאק ירצה להתחמק מהמלכודת ולכן שלח כוח ניכר לעורפו של הצבא האוסטרי. שליחת עיקר הצבא הצרפתי לעורפו של מאק דיללה את הכוחות הצרפתיים בחזיתו של מאק והוא ניסה לפרוץ את ההסדר בעזרת הסתערות חזיתית.

בינתיים ניי שלח את הדיוויזיה של דופון לגדה הימנית של הדנובה שבה התרכזו הכוחות האוסטרים על מנת להצר עוד יותר את צעדיהם. בגלל חילוקי דעות בין ניי למירא, רוב הקורפוס השישי נשאר בגדה השמאלית של הנהר ודופון מצא את עצמו ניצב לבד לפני כל הצבא האוסטרי. בקרב שהתחלל ב-11 באוקטובר בפרברי אולם וכפר יונגנן, הצרפתים ניצלו היטב את עליונתם בלוחמה בשטח בנוי. אמנם חיל הפרשים הצרפתי הובס על ידי האוסטרים, אך בהקרבתו מנע את איגוף החי"ר. הפרשים האוסטרים הסתערו לעבר המטען הצרפתי ובינתיים החי"ר הצרפתי עשה שמות בחי"ר האוסטרי. האבדות האוסטריות היו מחרידות. למעשה מספר אבדותיהם היה גבוה פי חמישה יחסית לאבדות הצרפתיות. למרות ההצלחה המסחררת, דופון חשש להתעמת עם הצבא האוסטרי שהיה גדול בהרבה מהדיוויזיה שלו ובלילה הסיג את כוחותיו לאחור.

מאק עדיין לא נסוג, למרות האיום על קו האספקה שלו חשב בטעות שעמדתו עדיפה. בנוסף לכך טיפח מאק רעיונות על ניתוק קו האספקה הצרפתי ושבירת האגף השמאלי של צבאם בעזרת יתרון מספרי מקומי גדול שהיה לו היות שרוב הצבא הצרפתי בראשותו של נפוליאון ביצע את האיגוף. על מנת לחזק את עמדתו הוא שלח כוח גדול ב-13 באוקטובר בפיקודו של גנרל ריש (Riesch) לכיוון אלכינגן (Elchingen) לאבטח גשר חשוב שהיה שם. כוח גדול נוסף שכלל את כל הארטליריה הכבדה הוחש צפונה. למחרת ניי כיתר את הכוח האוסטרי ובקרב עקוב מדם, הצליח להביסם למרות היתרונות שהיו לאוסטרים בעמדה – ניי הצטרך לחצות את הגשר תחת מטר פגזים והאוסטרים היו מבוצרים היטב. על ניצחונו בקרב אלכינגן קיבל ניי את התואר "הדוכס מאלכינגן".

התבוסה בקרב אלכינגן גרמה לפילוג בפיקוד האוסטרי והארכידוכס פרדיננד החליט לסגת על דעת עצמו כשהוא לוקח איתו את הפרשים שנותרו מהקרבות האחרונים והפקיר את מאק לגורלו. בינתיים, מירא איתר את הארטילריה האוסטרית והשמידה ב-16 בחודש.

ב-15 באוקטובר נפוליאון כיתר את האוסטרים. נפוליאון פגש את האוסטרים ליד מיכברג (Michberg) שהיה נקודת המפתח למערך האוסטרי ולדעתו של מאק הייתה בלתי ניתנת לכיבוש בגלל ביצוריה האמיתניים. נפוליאון הורה לפתוח בהרעשה ארטילרית. האוסטרים שנותרו ללא תותחים כבדים היו נתונים במשך חצי שעה לחסדי התותחנים הצרפתים. הביצורים התבררו כחלשים מדי עבור האש המרוכזת והעמדה הבצורה ננטשה בלי מאבק. עם איבודה של מיכברג מצבם של האוסטרים היה נואש. משא ומתן לכניעה החל ב-17 באוקטובר והצבא האוסטרי הגדול נאלץ להיכנע. המפלה הייתה צורבת ותוצאותיה לאוסטריה היו מרות. מאק איבד 60,000 מתוך 72,000 חיילים שהיו לו והדרך לווינה הייתה פתוחה לפני הצרפתים. בגלל איבוד צבאם, האוסטרים הפכו לשחקן משני ונאלצו להשליך את יהבם על התגבורת הרוסית שעדיין לא הגיעה בגלל המרחק הרב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קרבות במלחמות הנפוליאוניות (מחולקים לפי הקואליציות האנטי-צרפתיות)
ראשונה שנייה שלישית
קרב נירווינדן • קרב כף סנט וינסנט קרב הפירמידותקרב הנילוסקרבות בארץ ישראל • קרבות איטליה • קרב קופנהגן • קרב ההונלידן • קרב מרנגו גרנד ארמהקרב כף פיניסטרהקרב טרפלגר • קרב אולם • קרב אוסטרליץ
רביעית חמישית שישית שביעית
קרב קופנהגןקרב ינה-אאורשטדט • קרב אילאו • קרב היילסברג • קרב פרידלנד קרב אבנסברג • קרב אספרן-אסלינגקרב וגראם הפלישה לרוסיהקרב בורודינו • קרב ברזינה • קרב דרזדן • קרב סמולנסק • קרב ויטוריה • קרב לייפציג קרב קאטר ברהקרב ווטרלו
אולם

האם התכוונתם ל...

אולם (עיר)

אוּלְם (בגרמנית: Ulm) היא עיר במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.

אולם שוכנת בין שטוטגרט ומינכן (100 ק"מ מהראשונה ו-130 ק"מ מהשנייה). העיר שוכנת על הגבול בין באדן-וירטמברג לבוואריה. את הגבול מהווה נהר הדנובה, שלגדותיו שוכנת העיר. מעבר לנהר שוכנת העיר נוי-אולם (אולם החדשה), השייכת לבוואריה. נכון לסוף 2017 מונה אוכלוסיית העיר 125,596 נפש.באולם אוניברסיטה קטנה, אשר נוסדה ב-1967; לומדים בה כ-7,000 סטודנטים. כ-18% מתושבי אולם אינם גרמנים; רוב הזרים הם טורקים.

אסכטולוגיה

אֶסְכָטוֹלוֹגְיָה (מיוונית: ἔσχατος - אסכטוס פירושו "אחרון") או בשמה "תורת אחרית הימים", היא חלק מהתאולוגיה העוסק באירועי אחרית ימי העולם או באחרית ימיו של המין האנושי, שפעמים רבות מכנים אותו סוף העולם. בדתות רבות, סוף העולם הוא אירוע עתידי שנובא בכתבי הקודש או בפולקלור. באופן רחב יותר, אסכטולוגיה עשויה לכלול מושגים קרובים כמו המשיח או תקופה משיחית, החיים בעולם הבא, או הנשמה.

גרנד ארמה

לה גרנד ארמה (בצרפתית: La Grande Armée - "הצבא הגדול") הוא שמו של הצבא הצרפתי תחת פיקודו של נפוליאון. בשם נעשה שימוש לראשונה כאשר נבנה כוח צבאי גדול לפלישה לבריטניה, שלא יצאה אל הפועל. הגרנד ארמה היה הצבא המתקדם והחדשני ביותר באירופה בתחילת המאה ה-19 ונודע באיכות קציניו ובמורל הגבוה של החיילים. בשיאו, ערב הפלישה לרוסיה ב־1812, מנה הצבא קרוב ל־600 אלף חיילים, מעל מחציתם צרפתים, והיתר ממדינות חסות או בנות ברית של צרפת, בעיקר פולנים, גרמנים ואיטלקים.

היאבקות (ספורט)

היאבקות היא ספורט או משחק המדמה קרב פנים אל פנים בין שני יריבים לא חמושים. ההיאבקות מבוססת על גראפלינג, כלומר על תפיסת גופו של היריב, לפיתות ותנועות משיכה והדיפה. המתאבקים חייבים ללבוש בגד גוף צמוד, כך שאי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב (בניגוד לג'ודו). משיכת שיער היריב אסורה. גם בעיטות, סטירות והפעלת אגרופים אסורות (זהו ההבדל העיקרי בין היאבקות לבין ענפי ספורט אחרים המדמים קרבות, כמו סוגים שונים של אגרוף).

הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. ניצחון מיידי בקרב מושג על ידי ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרן למשך חמש שניות ברציפות. אם הקרב הסתיים ללא הכרעה, נקבע המנצח לפי מספר הנקודות המוענקות על ביצוע תרגילים ועל שליטה בקרב.

קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים, היאבקות יוונית-רומית והיאבקות חופשית.

המלחמות הנפוליאוניות

המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי. בכל אחד מהם עמדה צרפת מול קואליציה משתנה של בעלות-ברית, שהתנגדו למסעות הכיבושים שערכה. המלחמות הנפוליאוניות מתוארכות בדרך-כלל החל ממסעו הראשון של נפוליאון באיטליה ב-1796–1798, כמצביא (שהפך ב-1799 לשליט), בעת מלחמתה של צרפת נגד הקואליציה הראשונה (מלחמה שהתחילה רשמית ב-1792). ככלל, המלחמות נגד הקואליציות הראשונה והשנייה נקראות גם "המלחמות המהפכניות הצרפתיות". המלחמות נמשכו עם הפוגות קצרות עד שנת 1815. הן שינו ללא היכר את הצבאות האירופאיים, ונערכו בקנה-מידה רחב שלא נודע כמוהו, בעיקר בשל שיטת גיוס חובה להמונים שאומצה לראשונה.

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית

הקואליציה האנטי-צרפתית השישית (1814-1812) הייתה איחוד כוחות של האימפריה האוסטרית, פרוסיה, האימפריה הרוסית, שוודיה ובריטניה כנגד צרפת וגרורותיה במסגרת המלחמות הנפולאוניות. ברית זו קמה לאחר 20 שנות מלחמה, עם הפסקות קצרות, בין קואליציות מתחלפות של מעצמות אירופה לבין צרפת, תחילה תחת השלטון המהפכני ולאחר מכן תחת שלטון נפוליאון, מערכות שהסתיימו כולן בניצחונות צרפתיים.

לאחר כישלונו של נפוליאון בפלישה לרוסיה, חברו המעצמות האירופאיות לרוסיה, לבריטניה ולמורדים בספרד ובממלכת פורטוגל. באוקטובר 1813 ניצחו צבאות הקואליציה בקרב לייפציג וגירשו את כוחותיו של נפוליאון מגרמניה, ובשנת 1814 פלשו לצרפת והפילו אותו מכסאו.

הקרבות העיקריים במלחמת הקואליציה השישית כללו את קרב סמולנסק, קרב בורודינו, קרב ליצן, קרב באוצן, קרב דרזדן וקרב לייפציג.

הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית

מלחמות צרפת המהפכנית הסתיימו בניצחון צרפתי ותבוסתה של הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה. הניצחון הצרפתי הביא לחתימתו של חוזה אמיין ב-25 במרץ 1802 והביא את השלום המיוחל לאירופה. אף על פי שהצדדים הלוחמים חתמו על הסכם השלום, הסיבות למעשי האיבה לא נפתרו וכתוצאה מכך שנה אחר כך מצאה עצמה צרפת נלחמת שוב באויביה הישנים.

מאה הימים

מאה הימים (בצרפתית: les Cent-Jours) הוא כינוי לתקופת שלטונו של נפוליאון בין חזרתו מהגלות באי אלבה ב-20 במרץ 1815 ובין הגלייתו לאי סנט הלנה ב-8 ביולי 1815 (תקופה של 111 ימים). בתקופה זו נערכה מערכה בין הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית שכללה את הממלכה המאוחדת, פרוסיה, ממלכת הנובר, דוכסות נסאו, דוכסות בראונשווייג ואת הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה לבין צרפת מערכה שנקראת מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית.

נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט‏; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את המאה ה-19. ייסד את קוד נפוליאון - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות המהפכה הצרפתית בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות טקטיים ואסטרטגיים מרחיקי לכת בצבא שמקובלים עד עצם היום הזה.

נפוליאון כיהן כשליט צרפת במהלך השנים 1799 עד 1814, ובמשך כ-100 ימים בשנת 1815. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב אירופה ומרכזה.

נפוליאון, יליד קורסיקה, עלה לשלטון בהפיכת 18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "מאה הימים" עד שנוצח בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה, שם מת והוא עוד לא בן 52.

נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, נפוליאון השני, הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כנפוליאון השלישי, כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים 1848 ל-1870.

קרב אוסטרליץ

קרב אוֹסְטֶרְלִיץ, הידוע גם כ"קרב שלושת הקיסרים", נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי שמנה כ-73,000 חיילים בפיקודו של נפוליאון לבין כוחות הברית הרוסית-אוסטרית שמנו כ-85,000 חיילים. קרב זה היה המכריע במלחמה השלישית (מתוך שבע) במלחמות הנפוליאוניות, המכונה מלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית.

בקרב שנערך על אדמת האימפריה האוסטרית, הושמד מרבית הצבא האוסטרי שניצב כנגד נפוליאון בקרב אולם, ואילו החלק הגדול השני נתקע במערכה משנית באיטליה בעקבות מסע הטעיה מוצלח של הפיקוד הצרפתי. לכן, עיקר כוחות בעלות הברית הורכבו מחיילים רוסיים.

חרף זאת, המפקד הרוסי, מיכאיל קוטוזוב הודח מפיקודו על הצבא המאוחד כמה ימים לפני הקרב על ידי הקיסר אלכסנדר בגלל התנגדותו למועד הקרב ולתוכניתו. הוא עדיין שמר על הפיקוד הטקטי בקרב, אך את תוכנית הקרב עבור הקואליציה הגה הגנרל האוסטרי וייראדהר.

הקרב הסתיים בניצחון צרפתי מכריע, ששמט את הקרקע מתחת לרגלי הקואליציה. זו התפרקה יומיים לאחר הקרב, עת חתמו האוסטרים באופן חד צדדי על הפסקת אש ושלושה שבועות לאחר מכן על הסכם שלום. בהסכם זה, הידוע בשם חוזה פרסבורג, הסכימו האוסטרים לשלם פיצויים בסך של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים, והסכימו להקמת הקונפדרציה של הריין, ישות מדינית רופפת של מדינות גרמניה קטנות שקודם לכן סרו למרות אוסטרית. בנוסף לכך, פורקה הקיסרות הרומית הקדושה ופרנץ השני ויתר על תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה ונותר עם התואר קיסר אוסטריה בלבד.

קרב בורודינו

קרב בורודינו (ברוסית: Бородинская битва; בצרפתית: Bataille de la Moskova) נערך במסגרת פלישת נפוליאון לרוסיה ב-7 בספטמבר 1812 ליד בורודינו שברוסיה.

זה היה הקרב הגדול ביותר בפלישתו של נפוליאון לרוסיה. בקרב השתתפו כ-250,000 חיילים, מהם נהרגו או נפצעו לפחות 70,000. הגרנד ארמה הצרפתי בפיקודו של נפוליאון בונפרטה תקף את הצבא האימפריאלי הרוסי בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב בקרבת העיירה בורודינו, הנמצאת מערבית לעיר מוז'איסק. הצבא הצרפתי כבש לבסוף את העמדות העיקריות בשדה הקרב, אך נכשל בחיסול הצבא הרוסי.

הקרב עצמו נגמר ללא הכרעה ברורה, אך ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות גרמו לנסיגת הרוסים ביום המחרת. קרב בורודינו היה קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת (1812) שאחריו הצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה. כיבוש מוסקבה לא השיג את התוצאה לה קיווה והפלישה הסתיימה בסופו של דבר בתבוסה צרפתית.

קרב דרזדן

קרב דרזדן התרחש בין ה-26 ל-27 באוגוסט 1813 ליד העיר דרזדן שבסכסוניה (כיום בשטחה של גרמניה), בין צבאות נפוליאון לקואליציה האנטי צרפתית השישית בפיקודו של גנרל-פלדמרשל קרל פיליפ שוורצנברג. הקרב הסתיים בניצחון צרפתי גדול. למרות ניצחונו בקרב, לא הצליח נפוליאון להשמיד את צבא הקואליציה, בין היתר כי לא ביצע מרדף נמרץ אחרי הנסוגים.

קרב הנילוס

קרב הנילוס, או קרב מפרץ אבוקיר, היה קרב ימי חשוב שהתחולל במהלך מלחמות צרפת המהפכנית בין ה-1 ל-3 באוגוסט 1798. בקרב זה הביס הצי המלכותי הבריטי, בפיקודו של אדמירל הוריישו נלסון, את הצי הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה. בעקבות הקרב נותק הצבא הצרפתי מצרפת. נפוליאון נטש את צבאו במצרים ומסעו הצבאי לכיבוש מזרח התיכון נכשל. אבדות הצרפתים בקרב זה מוערכות בכ- 1700 הרוגים ו-3000 שבויים. אבדות הבריטים מוערכות בכ- 280 הרוגים.

קרב וטרלו

קרב וָטֶרלוֹ (נהגה לעיתים על דרך האנגלית: ווֹטרלו) היה קרב שנערך ב-18 ביוני 1815 בוטרלו שבבלגיה והיה הקרב המכריע שהביא, דה פקטו, לסיום המלחמות הנפוליאוניות. הקרב נערך בין כוחות הצבא הצרפתי בפיקודו של נפוליאון בונפרטה לבין כוחות הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית כאשר העיקריים בהם היו כוחות פרוסיה בפיקודו של גבהרד לברכט פון בליכר בן ה-72, וכוחות בריטניה בפיקודו של ארתור ולסלי, הדוכס מוולינגטון, שהיה המפקד העליון של כוחות הקואליציה.

קרב טרפלגר

קרב טרפלגר (באנגלית: Battle of Trafalgar) היה הקרב הימי העיקרי והחשוב ביותר במלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך ב-21 באוקטובר 1805 באוקיינוס האטלנטי, ממערב לכף טרפלגר שבדרום-מערב ספרד, צפונית-מערבית למצר גיברלטר.

במהלך הקרב, הצליח כוח של הצי הבריטי שמנה 27 אוניות קו בפיקודו של האדמירל הוריישו נלסון להביס כוח צרפתי-ספרדי משולב שמנה 33 ספינות קרב בפיקודו של האדמירל הצרפתי פייר וילנב. אמנם הניצחון הבריטי היה מכריע, אך נלסון, מפקד הצי הבריטי, נהרג בקרב זה.

הניצחון הבריטי סיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים, והפך את הצי הבריטי לכוח הימי החזק ביותר בעולם עד שנות ה-30 של המאה ה-20, יותר ממאה ושלושים שנה לאחר מכן[דרוש מקור].

קרב לייפציג

קרב לייפציג או קרב האומות (בגרמנית: Völkerschlacht bei Leipzig; ברוסית: Битва народов, Bitva narodov; בשוודית: Slaget vid Leipzig; בצרפתית: Bataille des Nations) הוא קרב במסגרת המלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך בין ה-16 ל-19 באוקטובר 1813, בו נחל נפוליאון בונפרטה את אחת מתבוסותיו הגדולות ביותר. הקרב נערך על קרקע גרמנית ולחמו בו גרמנים בשני הצדדים הלוחמים, שכן חלק ניכר מכוחותיו של נפוליאון הגיעו מהקונפדרציה של הריין הגרמנית. בקרב זה לחמו כ-500,000 חיילים, עובדה אשר הפכה אותו לקרב הגדול ביותר עד מלחמת העולם הראשונה.

קרב מרנגו

קרב מרנגו הוא קרב שהתרחש ב-14 ביוני 1800, בין כוחות צרפתיים תחת פיקודו של נפוליאון בונפרטה ובין כוחות אוסטריים ליד העיר אלסנדריה, בפיימונטה שבאיטליה.

קרב קאטר ברה

קרב קאטר ברה הוא קרב אשר התרחש בבלגיה ב-16 ביוני 1815, בין הצבא הצרפתי לצבא הבריטי ובעלי בריתו במסגרת הקואליציה האנטי-צרפתית השביעית. חשיבות הקרב היא בסמיכות לקרב המכריע ליד ווטרלו והניסיון הצרפתי להפריד בין הצבא הבריטי לצבא הפרוסי, שהובס באותו יום בקרב ליני. למרות הניצחונות הצרפתיים, הם לא הצליחו להפריד בין הצבאות והמטרה האסטרטגית לא הושגה. הצבאות התאחדו בקרב ווטרלו והביסו את הצבא הצרפתי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.