קרבונט

קרבונטאנגלית: Carbonate) או פחמה הוא מלח או אסטר של חומצה פחמתית.

Carbonate-3D-balls
דגם של יון הקרבונט, CO3−2

תכונות כימיות

יון הקרבונט הוא אניון רב-אטומי (פוליאטומי), בעל נוסחת המבנה CO3−2, ומשקל מולקולרי של 60.01 דלטון; הוא מורכב מאטום פחמן מרכזי, המוקף בשלושה אטומי חמצן זהים, בגאומטריה משולשת מישורית. יון הקרבונט נושא מטען חשמלי פורמלי (2-), והוא הבסיס המצומד של יון ביקרבונט, HCO3; יון זה הוא בתורו הבסיס המצומד של H2CO3, חומצה פחמתית.

מלחי קרבונט נוצרים כאשר יון חיובי נקשר ליון הקרבונט (לו מטען שלילי), ליצירת תרכובת כימית. רוב מלחי הקרבונט אינם מסיסים במים בטמפרטורה ולחץ תקניים. קבועי המסיסות שלהם הם בדרך כלל נמוכים מ-1×10−8. קיימים מספר יוצאים מן הכלל, ביניהם נתרן פחמתי (סודה לכביסה), אשלגן פחמתי ואמוניום פחמתי.

Carbonate ester
קרבונט אסטר - קרבונט כקבוצה פונקציונלית

בתמיסה מימית, קרבונט, ביקרבונט, פחמן דו-חמצני וחומצה פחמתית מתקיימים ביחד, בשיווי משקל דינמי. בתמיסות בסיסיות חזקות, הצורה העיקרית היא יון הקרבונט, ובתמיסות בסיסיות חלשות נפוץ יותר יון הביקרבונט. בתמיסות חומציות יותר, הצורה העיקרית היא פחמן דו-חמצני מומס, והוא, יחד עם מים, נמצא בשיווי משקל עם חומצה פחמתית (שיווי המשקל נוטה בחוזקה לכיוון פחמן דו-חמצני).

בכימיה אורגנית, המושג קרבונט מתייחס לעיתים לקבוצה פונקציונלית המהווה חלק ממולקולה גדולה יותר; הקבוצה כוללת אטום פחמן הקשור לשלושה אטומי חמצן, לאחד מהם בקשר כפול. הקישור לשאר המולקולה מתבצע דרך אטומי החמצן האחרים.

שימושים

מבחן פשוט להימצאות קרבונט במלח הוא הוספה של חומצה מינרלית מהולה (כמו חומצה הידרוכלורית) - החומצה תסיט את שיווי המשקל לכיוון שחרור הגז פחמן דו-חמצני.

מלחי קרבונט נפוצים בטבע (במינרלים) ובתעשייה. המונח "קרבונט" מתייחס לעיתים קרובות גם למלחי קרבונט, או מינרלים קרבונטיים. הנפוץ ביותר ביניהם הוא קלציט, או סידן פחמתי, המרכיב העיקרי באבן גיר.

חשיבות ביולוגית

יוני הקרבונט משמשים כבופר בדם, דרך לשמור על רמת חומציות נכונה. המנגנון הוא כדלקמן:

  • כאשר רמת החומציות גבוהה מדי (pH נמוך), ריכוז יוני ההידרוניום (+H3O) בדם גבוה מדי, והגוף פולט פחמן דו-חמצני בנשימה. פעולה זו גורמת להסטת שיווי המשקל לכיוון פחמן דו-חמצני, ומפחית את ריכוז החומצה.
  • כאשר רמת החומציות נמוכה מדי (pH גבוה), ריכוז יוני ההידרוניום בדם נמוך מדי. הכליות מפרישות ביקרבונטים, שגורמים להסטת שיווי המשקל לכיוון החומצה הפחמתית, וכך מעלים את רמת החומציות.
אבן חול

אבן חול היא סוג של סלע משקע אפיקלאסטי בעל גודל גרגיר בינוני.

אלבסטר

אָלַבַּסְטֶר (alabaster) או בַּהַט הוא כינוי שניתן לשני סוגי מינרלים בעלי גבישים מפותחים: גבס, מינרל המורכב מסידן וגופרית (הרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O), וקלציט, מינרל קרבונטי הבנוי מסידן (Ca) ופחמה (קרבונט CO3). כיום, בדרך כלל, הכינוי אלבסטר מתייחס לסוג הראשון, בעבר הוא התייחס לסוג השני. כינוי נוסף מקובל למינרל זה הוא "פצלת המשי".

קל מאוד להבחין בין שני הסוגים בשל ההבדל בקשיות שביניהם. הגבס (דרגת קשיות של 1.5 עד ל-2 בסולם מוס) הוא הרך מבין השניים וניתן לשרוט אותו באמצעות ציפורן האצבע, בעוד שהקלציט (3 בסולם מוס) קשה מדי על מנת לשורטו בצורה זו, אם־כי ניתן לשורטו בקלות בסכין. בנוסף, אלבסטר מקלציט, בהיותו סוג של פחמה, תוסס במגע עם חומצת מלח דלילה, בעוד שאלבסטר מגבס אינו מושפע ממגע עם חומצה זו.

דולומיט (מינרל)

דולומיט הוא מינרל נפוץ הבנוי מפחמה (קרבונט) של סידן ומגנזיום והוא גם שמו של סוג סלע המשקע (דולומיט) הבנוי בעיקר ממינרל זה. הדולומיט דומה פיזית לקלציט אך קיימים בין המינרלים כמה הבדלים

הדולומיט קשה מקלציט. דרגת הקושי של הקלציט היא 3 על פי סולם מוס בעוד שדרגת הקושי של המינרל דולומיט היא 4-3.5.

הגוון של הדולומיט לרוב כהה יותר מהגוון של קלציט.

קלציט תוסס בחומצת מלח, גם כשהחומצה קרה וריכוזה נמוך. דולומיט יתסוס רק אם נחמם את החומצה או נכתוש את הסלע.

המרקם הגבישי של הדולומיט גס יותר מזה של הקלציט. עקב כך, גבישי הדולומיט מנצנצים בשמש. (יש הנוהגים לקרוא בשל כך לסלע הדולומיט, דולומיט סוכרי).המינרל והסלע קרויים על שמו של החוקר הצרפתי דאודה דה דולומייה (1801-1750) שבשנת 1791 זיהה את הסלע לראשונה באלפים של טירול.

חניטה

חניטה היא שיטת קבורה שבה גופת המת נעטפת בתכריכים ועוברת טיפול בצמחים ותכשירים שונים על מנת לשמרה. חניטה הייתה נהוגה בעיקר בעבר בתרבויות שונות כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.

טיפוס קירות

טיפוס על קירות הוא ענף ספורט אתגרי שבו על הספורטאי להגיע בטיפוס לסופו של מסלול על הקיר, תוך שימוש באחיזות ידיים ורגליים, המפוזרות על הקיר ומחוברות אליו בברגים.

מסלולים על קירות טיפוס אינם תמיד מאונכים. למעשה, ניתן לבנות מסלולים קשים יותר או פחות על פי שיפוע הקיר ("חיובי" - קל, אנכי - בינוני ו"שלילי" או "גג" - קשה) ועל פי גודל האחיזות (אחיזות גדולות ליד שלמה - "ג'אגים", אחיזה בינוניות וקטנות לקצות האצבעות בלבד - "קרימפים", אחיזות שהן חורים לאצבעות - "פוקטים" או אחיזות חלקות של חיכוך -"סלופרים".

האחיזות עשויות בדרך כלל מיציקה של פוליאסטר מוקשה, עם חומרי מילוי שונים.

טיפוס על קירות הוא ענף ספורט חדש יחסית, ומוצאו מטיפוס המצוקים. ספורט זה נפוץ באירופה ובצפון אמריקה וחודר אט אט לישראל.

קירות טיפוס עשויים ממגוון של חומרים, החל בקירות בטון או אבן, דרך קירות עץ (שבדרך כלל מצופים בשכבה להגברת חיכוך) וכלה בלוחות שנוצרו במיוחד למטרה זו מיריעות פיברגלס ויציקות פוליאסטר, ועשויים לכלול תבליטים שונים, ביניהם מרקמים דמויי סלע.

מכיוון שטיפוס על קירות מציב את הספורטאי לעיתים בגובה רב הוא טומן בחובו סכנה מרובה. יש לשים דגש רב על בטיחות ועל האופן בו הספורטאי מאובטח.

אדם המעוניין לעסוק בטיפוס יכול לעשות זאת ללא כל ציוד מיוחד (למעט ציוד האבטחה שבדרך כלל מסופק במלואו בקירות הטיפוס). עם זאת, מטפסים מקצוענים נעזרים בנעליים מיוחדות, דקות במיוחד, המספקות חיכוך גבוה (הדומות במראן לנעלי בלט) וגם באבקה הסופגת את הזיעה בכפות הידיים. האבקה נקראת בארץ מגנזיום מכיוון שהיא עשויה ברובה ממגנזיום קרבונט.

ככלל ניתן לחלק את טיפוס הקירות למספר תחומים:

Top Rope

הובלה

בולדרינג

יון

יון (מיוונית עתיקה: ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי כיוון שמספר האלקטרונים בהם שונה ממספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום או מולקולה נייטרליים, שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים שווה ומטענם החשמלי הכללי הוא אפס.

ביון חיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקרא קטיון מפני שבתא אלקטרוכימי הוא נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא).

ביון שלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקרא אניון מפני שהוא נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי).

תהליך הפיכת אטום או מולקולה נייטרליים ליון נקרא "יינון", ונעשה על ידי הוספת או הסרת אלקטרון או מספר אלקטרונים.

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

ליתיום

ליתיום (Lithium, בעברית: אַבְנַן) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Li ומספרו האטומי 3. ליתיום טהור הוא מתכת רכה וכסופה המגיבה (משותכת) במהירות במגע עם אוויר או מים. זהו היסוד המוצק הקל ביותר: צפיפותו 0.53 גרם לסנטימטר מעוקב. משמש בתעשיית סוללות חשמליות, ישומי אלקטרוניקה, ועוד.

מוליכות חשמלית

מוליכות חשמלית של גוף מסוים היא מידת היכולת של זרם חשמלי לעבור באותו גוף. חומרים מוליכים הם חומרים בהם קיימים חלקיקים טעונים עם חופש תנועה (למשל אלקטרונים בנחושת). חומרים מוליכים יכולים להיות מתכת, תמיסה מוליכה (למשל מי ים), וקיימים גם מספר חומרים קרמיים ופולימרים מוליכים.

מלח (כימיה)

בכימיה, מלח הוא תרכובת המורכבת מקטיונים (יונים בעלי מטען חשמלי חיובי), שלרוב מופיעים כיסוד מתכתי, ומאניונים (יונים בעלי מטען חשמלי שלילי), שלרוב מופיעים כיסוד אל-מתכתי, באופן שהמטען הכללי של התרכובת הוא נייטרלי. לפיכך, בכל מלח יחס האניונים לקטיונים קבוע, על פי מטענם. המלח מכונה לעיתים חומר יוני בגלל הרכבו.

בשפת היום-יום משמש המושג "מלח" לציון מלח הבישול, אף שזוהי רק דוגמה אחת מני רבות לקבוצת החומרים הכימיים הנקראים מלחים.

מלכיט

מלכיט, מינרל בקבוצת המינרלים הקרבונטים.

בעל קושי בינוני (3.5-4 בסולם מוס), מבנה מונוקליני 2\m ושבירה דמוית קונכייה.

מקור המילה מיוונית ופרושה: אבן ירוקה, ואכן המאפיין העיקרי של המלכיט הוא צבעו, צבע ירוק עז (שמעניק לו אטום הנחושת Cu). בגלל צבעו, רכותו ונוחות שבירתו המלכיט שימש בעבר כפיגמנט לאיפור (המצרים הקדמונים). כמו כן, הוא שולב באלמנטים ארכיטקטוניים של ארמונות שליטים (המאה ה-18 וה-19 ברוסיה) ומשמש כאבן חן, המכונה בישראל "אבן אילת", והמשובצת בתכשיטים עד ימינו.

המלכיט (שילוב של אטומי נחושת, פחמה (קרבונט CO3) והידרוקסיל) נוצר קרוב לפני השטח באזורים מחומצנים של בצרים סולפידיים כאשר מים עשירים בקרבונט מגיבים עם מינרלים נושאי נחושת. הוא מופיע בטבע יחד עם המינרל אזוריט (המכיל גם הוא הידרוקסיל, קרבונט ונחושת: Cu3(CO3)2(OH)2) ועם אבני גיר.

מלבד חן ויופי משמש המלכיט את האדם כמקור אפשרי של נחושת. מחצבים של מלכיט אפשר למצוא בהרי אורל שברוסיה, בדרום מערב ארצות הברית (אריזונה), אוסטרליה, אפריקה (זאיר ונמיביה). בישראל נתן למצוא מלכיט בבקעת תמנע.

מספר E

מספר E (באנגלית: E number) הוא פרמטר בו נעשה שימוש בקידוד של תוספי מזון. בקידוד זה נעשה שימוש בעיקר באיחוד האירופי (הקידומת "E" מקורה במילה "Europe" אירופה), אולם השיטה בשימוש בכל רחבי העולם. באוסטרליה ובניו זילנד נעשה שימוש באות "A" (האות הראשונה של המילה "Australia" [אוסטרליה]).

מספור חומרי המזון נקבע לפי שיטת המספור הבינלאומית לתוספי מזון, שנקבעה על ידי ועדת קודקס אלימנטאריוס, כאשר הקידומת "INS" המופיעה ברשימה זו הוחלפה באות "E".

נתרן פחמתי

נתרן פחמתי (בלעז: סודיום קרבונט, Sodium Carbonate), הידוע גם כפחמת הנתרן, נתרן קרבונט או "סודה לכביסה", הוא מלח נתרני שנוסחתו הכימית Na2CO3. פחמת הנתרן נפוץ בשימוש יומיומי בעיקר כמרכך מים. ניתן להפיקו מאפר של צמחים מסוימים או, באופן מלאכותי, ממלח ואבן גיר, בתהליך הנקרא תהליך סולווה.

סידן

סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.

הסידן הוא מינרל חשוב המשתתף בתהליכים ביולוגיים רבים, החל מהפעלת שרשרת מעבר אותות ועד להפעלת אנזימים חשובים. הוא היסוד האחראי על כיווץ השרירים והוא הכרחי לחיי האדם. רמות הסידן בגוף מבוקרות בקפידה.

סידן פחמתי

סידן פחמתי (בלועזית: קלציום קרבונט, Calcium carbonate), הידוע גם בשם פחמת הסידן - מלח, שנוסחתו הכימית היא CaCO3. נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע.

סידן פחמתי אמורפי

סידן פחמתי אמורפי (הנקרא גם קלציום קרבונט אמורפי או בלעז Amorphous Calcium Carbonate) הוא הפולימורפ הכי פחות יציב של סידן פחמתי בעל הנוסחה המולקולרית CaCO3 • H2O.

פלדשפטואיד

פֶלְדְשְפַּטוֹאִידִים הם קבוצה של מינרלים טקטוסיליקטיים (סיליקטים במבנה מרחבי) הדומים לקבוצת המינרלים של פצלת השדה (המוכרת גם בשמות פלדספט או פלדספאר) בהרכבם הכימי, כלומר הם אלוּמוֹ-סיליקטים אלקליים, אך בעלי מבנה שונה ותכולה קטנה בהרבה של סיליקה (SiO2). בעוד שבפצלת השדה היחס בין כמות האלומיניום לכמות הצורן הוא כמעט 1 ל-3, בפלדשפטואידים היחס הוא כמעט אחד לאחד. בחלק מהמינרלים מופיעים בנוסף לאניון הראשי (SiO4]-4]) גם אניונים אחרים כדוגמת כלוריד, סולפיד, סולפט או קרבונט. הפלדשפטואידים מופיעים בסוגי סלעי יסוד אלקליניים נדירים שאינם מכילים קוורץ, ובכמה סוגים נוספים של סלעים כדוגמת סקארן, סלע מותמר שנוצר בהתמרת מגע.

כמו פצלת השדה בנויים הפלדשפטואידים מארבעונים של סיליקה ואלומיניום, אך שלא כמו בפצלת השדה הסידור של הארבעונים שונה מסוג לסוג. לפלדשפטואידים יש מבנה דומה לזאוליטים בכך שיש חללים גדולים במבנה הגביש, אם כי בניגוד לזאוליטים, שהחללים קשורים ביניהם ויוצרים תעלות (וכך נעשה שימוש בהם כמסננת המאפשרת מעבר רק של מולקולות ברוחב התעלה), אין בפלדשפטואידים קשר בין החללים. בחלק מהפלדשפטואידים מתיישבים בחללים אלו מולקולות מים או אניונים כדוגמת כלוריד, סולפיד, סולפט או קרבונט. משקלם הסגולי הנמוך של המינרלים בקבוצת הפלדשפטואידים מעיד על החללים הגדולים במבנם.

בדיאגרמת QAPF "פואיד" (Foid), קיצור של המילה פלדשפטואיד, הוא כינוי לכל סלע יסוד המכיל עד ל-60% מינרלים פלדשפטואידים. לדוגמה סיאניט המכיל כמויות ניכרות של נפלין מכונה "סיאניט נושא פואיד" (foid-bearing syenite) או "סיאניט-פואידי" (foid-syenite).

פרסקו

פְרֶסְקוֹ (מאיטלקית: affresco; בעברית גם: תַּמְשִׁיחַ) הוא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי. המונח מגיע מהביטוי האיטלקי 'a fresco' שפירושו "טרי" או "באופן טרי". בטכניקה זו הצבעים מתייבשים יחד עם הטיח והופכים לחלק אינטגרלי ממנו (להבדיל מטכניקות ציור אחרות, בהן הצבע והמצע עליו הוא מצויר מהווים שכבות נפרדות).

תא דלק

תא דלק הוא תא אלקטרוכימי, אשר ממיר אנרגיה כימית לזרם חשמלי. חשמל נוצר בתוך התא על ידי ריאקציה בין דלק וחומר מחמצן, בנוכחות אלקטרוליט. החומרים שמשתתפים בריאקציה זורמים לתוך התא, תוצרי הריאקציה זורמים החוצה מן התא, בעוד שהאלקטרוליט נשאר בתוכו. תאי דלק יכולים לפעול בצורה רציפה, ללא הגבלת זמן, כל עוד נמשכת זרימת הדלק והחומר המחמצן אל תוך התא.

תאי דלק שונים מתא אלקטרוכימי הקרוי מצבר או סוללה בזה שלא כמו במצבר, הריאקציה הכימית מתבצעת על חומרים שמסופקים אל התא מבחוץ, כלומר הוא פועל כמעגל תרמודינמי פתוח. לעומת זאת המצבר מאכסן בתוכו אנרגיה חשמלית בצורה כימית ולכן הוא פועל במעגל תרמודינמי סגור.

מספר צרופים לא מועט של חומרים ומחמצנים אפשריים לשימוש. תא דלק מימני מנצל מימן כדלק וחמצן (בדרך כלל מן האוויר) כחומר המחמצן. דלקים אחרים כוללים פחמימן וכוהל בצורות שונות. מחמצנים אחרים כוללים כלור ודו-תחמוצת הכלור.

קבוצות פונקציונליות
פחמימנים אלקאןאלקןאלקין • קרבן • בנזילהלואלקאן Functional group with oxygen aldehyde 8295
תרכובות חמצן הידרוקסיל (כוהל) • קרבונילקטוןאלדהידאציל • קרבונט • חומצה קרבוקסיליתאנהידרידאסטר • הידרופראוקסיד • פראוקסיד • אתרהמיאצטל • המיקטאל • אצטל • קטאל
תרכובות חנקן אמיןאמיד • קרבאמאט • אימיןאימיד • אזיד • אזו • ציאנט • איזוציאנט • ציאניד • איזוניטריל • הידרזון • ניטראט • ניטריט • ניטרו • ניטרוסו • אוקסיםפירידין
תרכובות זרחן פוספין • חומצה פוספונית • פוספאט • פוספודיאסטר
תרכובות גופרית תיול • תיואתר • דיסולפיד • סולפוקסיד • סולפון • חומצה סולפינית • חומצה סולפונית • תיוציאנט • איזותיוציאנט • תיוקטון • תיאל • תיואסטר • סולפונאמיד
תרכובות ביוכימיות חומצת שומן (ח.קרבוקסילית) • חלבון (פולי-אמיד) • פחמימה (קטון או אלדהיד)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.