קצרין (יישוב עתיק)

קצרין העתיקה (ח'רבת קצרין במקור) היא חורבה ארכאולוגית במרכז רמת הגולן שבה שרידי יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, מהמאות ה-2 עד ה-7 לספירה. היישוב נהרס ברעידת האדמה של שנת 749. בחפירות הארכאולוגיות באתר נמצאו שרידי בית כנסת, מבני מגורים, בית בד ורחובות[1]. בחורבות הכפר נתגלו גם ארבע כתובות בארמית[2], רק אחת מהן שלמה: " רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבין שחי בסוף המאה ה-3 ובמחצית הראשונה של המאה ה-4. לפי הערכת צבי מעוז, החוקר האחרון של האתר, היו בכפר 75 משפחות ו-300 נפש[2].

כיום במקום הוקם מוזיאון פעיל. המבקרים בו חוזרים בזמן אל ימי המשנה והתלמוד. הביקור כולל סיור פעיל בבבית הכנסת הקדום, בבית המגורים המשוחזר ובבית הבד.

Qisrin
חורבות הכפר הקדום קצרין - במרכזו בית הכנסת
KacrinVillage (13)
בית הכנסת העתיק בקצרין
Israel - Katzrin 001
רחוב בכפר וברקע - הבית המשוחזר
Israel - Katzrin 002
הכפר המשוחזר
KacrinVillage (6)
שחזור בית בבנייה בכפר התלמודי

שם היישוב

הארכאולוג דן אורמן סבור כי שמו הקודם של היישוב הוא "קיסרין" כשם שנרשם במפות שהופיעו בשנות השלושים למאה ה-20, וממנו באו החכמים הידועים כ"רבנן דקיסרין" אשר היו שסברו כי באו מקיסריה שלשפת הים התיכון. ולדעת פרופסור שאול ליברמן (בתוספת ראשונים על תוספתא אהלות פרק יח) [ואברהם גולדברג בביאורו למשנה סוף מסכת אהלות] שמו הקודם של היישוב הוא "קיסריון", נזכר במשנה אהלות פרק יח משנה ט (לפי נוסח הכתבי יד): "מזרח קְיסרְין ומערב קֵיסַריוׁן", כלומר: מזרח קיסרי (היושבת על חוף הים הגדול) שמערבה היא חוף הים (ובמזרח שלה היו קברות), ומערב קיסריון שבצפון מזרח הגולן.

בית הכנסת

בית הכנסת נחשף מזרחית לעיר קצרין על ידי שמריהו גוטמן בשנת 1968. רשות העתיקות המשיכה את החפירות: ד. אורמן (1971– 1972), מ.בן ארי (1976 – 1977). אחרון החופרים היה צבי מעוז אשר חקר את האתר יחד עם אן קלברו.

בית הכנסת משוחזר בחלקו. לידו, שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. אחד הבתים צויד בחפצים מאופיינים לתקופת התלמוד. בית הכנסת השתמר יפה באופן יחסי ומפעם לפעם נערכים בו גם כיום טקסים דתיים.

לדעת החוקרים בית הכנסת נבנה בשלבים:

בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.

תיאור

בית הכנסת מתוארך לתקופה הביזנטית - תקופה בה פעלו בתי כנסת רבים במרכז הגולן, כגון אלו שנחשפו בחורבת דביה, בחורבת עין נשוט, בחורבת קצביה, בחורבת עסליה ובחורבת זמימרה הסמוכות לקצרין. בית הכנסת בקצרין מהווה דוגמה המבטאת את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. מידות בית הכנסת הן 15.4 על 18 מטר. לבנין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית ופתחו לכיוון צפון.

בחלקו הדרומי של בית הכנסת, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, אולי שימש כגניזה. האולם חולק לשתי שורות עמודים, בראש כל עמוד כותרות יווניות. אחד המאפיינים של בית הכנסת "דגם" ביצים משני הצדדים: הביצה המרכזית מוארכת ומשני עבריה ביצים מעוגלות וקטנות יותר[2]. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלים מאבן. מתחת לספסל העליון נמצאו 180 מטבעות.

חריתות וכתובות

בקיר המערבי חריתה של מנורה בת חמישה קנים. בבניין נמצאה חריתה של "עץ חיים" על אבן, חריתה של שלוש רגלים. לתיאורי "עץ החיים", סבור צבי אילן, יש משמעות והאמינו כי יש בה כדי לשמור על הבריאות ולהרחקת עין הרע ומזל ביש.

בבניין נמצאו פריטים אלו[2]:

בבית הכנסת נמצאה כתובת בארמית: "עוזי עבד הדן רבועה ...תרין מנין". מדובר באדם שתרם סכום כסף (שני מנים) להקמת ה"ריבוע" חדר או אולם לסעודות או למסיבות.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ פארק קצרין העתיקה באתר "מפה"
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל
קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן
בית הכנסת העתיק בחמת גדרבית הכנסת העתיק באום אל-קנאטרבית הכנסת העתיק בגמלאבית הכנסת העתיק בקצרין • בית הכנסת העתיק ביהודיה • בית הכנסת העתיק בדבורה טראם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.