קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

קצרין
Coat of arms of Katzrin
קצרין
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דמיטרי אפרצב
גובה ממוצע[1] ‎339‏ מטר
תאריך ייסוד 1977
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 7,132 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎199
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.1%‏ בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 757 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎175
תחום שיפוט[2] 9,380 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎131
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil
 
קצרין
קצרין
32°59′34″N 35°41′17″E / 32.9927702911171°N 35.6879531551827°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
5 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3747
    - דירוג מדד ג'יני
‎200
פרופיל קצרין נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://katsrin.com

היסטוריה

Katzrin082a
בניין המועצה המקומית קצרין
Katzrin-center
המרכז המסחרי בקצרין

ההחלטה להקים עיר בגולן התקבלה על ידי ממשלתה של גולדה מאיר בשנת 1973. קצרין הוקמה בשנת 1977 על ידי גרעין שהתארגן בשנת 1975 בעידודו וביוזמתו של ועד יישובי הגולן. קצרין נחנכה ב-24 בינואר 1978[3], והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1979.

בין שנת 1980 לשנת 2013, ראש המועצה היה סמי בר לב.

אוכלוסייה

בקצרין אוכלוסייה מגוונת של יוצאי קיבוצים ועיירות פיתוח, וותיקים ועולים, חילוניים, דתיים וחרדים. יותר משליש מאוכלוסיית קצרין הם יוצאי ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקצרין 7,132 תושבים (מקום 199 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקצרין דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 69.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,549 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]

חינוך ותעסוקה

מכללת אוהלו, מכללה אקדמית להכשרת מורים (בפרט לחינוך גופני), עברה לקצרין מכנרת ב-1998.למכללת אוהלו בקצרין ישנה שלוחה לבית הספר למקצועות היין. בשנת 2001 הצטרף לקהילה הדתית גרעין מורים בשם אפיקי גולן והקים את בית הספר הממלכתי דתי בדרכי נעם, בנוסף קיים בית הספר הממלכתי גמלא. בתי הספר התיכוניים בקצרין הם בית הספר הממלכתי "נופי גולן" ואולפנה דתית לבנות הגולן - אולפנת קצרין - הגולן. בקצרין אף הוקמה מכינה קדם צבאית עבור צעירים דתיים לאומיים מרחבי הארץ, העומדים לקראת גיוס לצה״ל.

בקרבת קצרין נמצא אזור התעשייה קצרין ובו מפעלים רבים ובהם יקב רמת הגולן, מפעל מי עדן וכן מחלבות רמת הגולן. בקצרין ישנו בית בד "בית הבד של הגולן".

אתרים בעלי חשיבות

Golan Heights Winery BW 1
מרכז המבקרים של יקבי רמת הגולן בקצרין

מוזיאון עתיקות הגולן

המוזיאון הוקם במטרה לרכז במבנהו את העתיקות שהתגלו ברחבי הגולן במהלך חפירות הארכאולוגיות באזור וללוות את הממצאים בהסברים ובמופעים אור קוליים. במוזיאון ממצאים שונים שהתגלו בגמלא וחיזיון אורקולי המתאר את שלבי המרד, המצור והקרבות עד הסוף המר. בתצוגת המוזיאון ציורים והסברים מהתקופה הפרהיסטורית, מצבור של עצמות בעלי חיים שונים מקוניטרה, שחזור בית טיפוסי מהתקופה הכלכוליתית ודגם של גלגל רפאים. בגן המוזיאון דולמן שהועבר מהשטח ונבנה מחדש במדויק.

בית הכנסת העתיק בקצרין

בית כנסת מהתקופה הביזנטית נמצא מזרחית ליישוב והוא שוחזר חלקית. לידו שוחזר חלק מהכפר היהודי שהיה במקום. בית הכנסת השתמר היטב ונערכים בו לעיתים טקסים דתיים.

בית הכנסת הוא שריד לתקופה שבה היו בגולן בתי כנסת רבים והוא מדגים את עושר ההתיישבות היהודית באותה תקופה. לבניין היו שתי קומות. בחלקו הדרומי, לכיוון ירושלים, הייתה הבימה. לידה נמצא חדרון קטן, שאולי שימש כגניזה. לאורך הקירות היו שתי שורות של ספסלי אבן. בקיר המערבי יש חריטה של מנורה בת חמישה קנים.

גן מיקולוב

בקצרין הוקם גן מיוחד בשם גן מיקולוב. מטרת הגן היא לתת מקום של כבוד לברית שנכרתה בין רשויות שני המקומות בשל הסגנון הזהה שביניהן מבחינת אוכלוסייה, תעסוקה ועוד.

Katzrin12

מראה טיפוסי של סביבת מגורים באחת מהשכונות הוותיקות

Katzrin122

בניין ספריית קצרין

Katzrin123

בית כנסת באחת מהשכונות החדשות ביישוב

Qisrin

חורבות הכפר הקדום קיסרין

Kesem Hagolan Katzerin

הכניסה למרכז המבקרים "קסם הגולן" במרכז המסחרי חוצות הגולן

תכנון היישוב

המועצה המקומית קצרין היא יוצאת דופן בכך שתוכננה מראש. הושקעה מחשבה בתכנון מערכות התשתית של היישוב עוד בטרם שהחלה בנייתו של היישוב. תוכנית האב של היישוב כוללת בניית שמונה רבעים, כאשר בכל רובע ישנה הפרדה בין כבישים לרכב לבין מסלולים להולכי רגל. כל רובע מוקף בכביש היקפי, שלצדדיו גינון. במרכז כל רובע עוברת טיילת מרכזית מרוצפת המיועדת להולכי רגל בלבד.

כל מערכות התשתית מוסתרות מתחת לפני הקרקע (לרבות קווי הטלפון והחשמל).

במקור, תוכנן היישוב להיראות כפרפר - כאשר המרכזים המסחריים והכביש הראשי עוברים במרכז. כיום ניתן לראות רק את ה"כנף" השמאלית של "הפרפר". הכנף הימנית לא נבנתה לבסוף בגלל הפיכת השטח המיועד לה לשטח אש.

ראשי מועצה

קצרין הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1979 וראשי הרשויות מאז הם:

ערים תאומות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
  4. ^ פרופיל קצרין באתר הלמ"ס
  5. ^ זכה בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 ובשנת 2018
גמלא (שמורת טבע)

שְׁמוּרַת גַּמְלָא היא שמורת טבע ואתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-20 קילומטרים דרומית לקצרין. השמורה הוכרזה ב-9 בינואר 2003. שטחה הוא 8,380 דונם.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הפועל גליל עליון-קריית שמונה

הפועל גליל עליון היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית הגליל העליון, בשיתוף העיר קריית שמונה, המתמודדת בליגה הלאומית.

הקבוצה נוסדה בשנת 1976, והיא הקבוצה השלישית בהיסטוריה שזכתה באליפות המדינה בכדורסל (לאחר מכבי תל אביב והפועל תל אביב). לאחר שבעלי הקבוצה, חיים אוחיון, העביר את הקבוצה הבוגרת לגלבוע, הפועל גליל עליון הוקמה מחדש וכיום היא נמצאת בבעלות אוהדיה בשיתוף המועצה האזורית גליל עליון.

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

התחנה המרכזית של טבריה

התחנה המרכזית של טבריה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר טבריה ושוכנת ברחוב הירדן בעיר. בתחנה 14 רציפים ויוצאים ממנה אוטובוסים ליעדים שונים בצפון ובמרכז הארץ.

התחנה המרכזית של קריית שמונה

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא מסוף האוטובוסים והתחנה המרכזית של העיר קריית שמונה. שוכנת בלב העיר, ברחוב ארלוזורוב, סמוך לכביש 90 ושדרות תל חי בעיר.

התחנה המרכזית של קריית שמונה היא המרכזית באזור הגליל העליון ואזור אצבע הגליל, מהתחנה יוצאים קווי אוטובוס רבים, בין היתר לרמת הגולן, חיפה, עפולה, תל אביב-יפו, ירושלים וערים נוספות בעיקר בצפון ישראל.

מהתחנה יוצאים גם קווי אוטובוס עירוניים לרחבי העיר וקווי אוטובוס אזוריים למטולה ויישובי האזור.

כרמיאל

כַּרְמִיאֵל היא עיר במחוז הצפון שבישראל. שוכנת סמוך לכביש 85 - כביש עכו-צפת, בבקעת בית כרם (בקעת שגור), אשר מבחינה טופוגרפית מהווה את הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, וכן העיר ברובה "מטפסת" מעט גבוה יותר על גבעות ועל הר כרמי ברכס הרי שגור המקביל לבקעה מדרום. סביבת שגור/בית־כרם יחד עם בקעת סכנין ורכס יטבת מדרום מהווים מבחינה טופוגרפית את החצי הצפוני של הגליל התחתון המרכזי הנקרא לב הגליל, בוֹ העיר כרמיאל היא העיר הגדולה והמרכזית, ולפעמים אזור זה משתייך גבולית לאזור הגליל המערבי. כרמיאל הוקמה בשנת 1964 והוכרזה כעיר בשנת 1986.

מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה. לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה. מפעל הפלסטיק "כתר", מתפרות "דלתא גליל" ומפעל האלומיניום לחלונות ודלתות "קליל", שטראוס ואלביט מערכות, הם כמה מהבולטים שבהם.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומי ביהודה מאז כינון פרובינקיה יודיאה (לאחר הדחת ארכלאוס בשנת 6 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה, ולאחר מכן בפרובינקיה סוריה-פלשתינה עד 390, ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית פלשתינה פרימה. העיר נקראה על שם אוגוסטוס קיסר. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם החברה לפיתוח קיסריה. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 קיסריה המודרנית.

רמה תחבורה ציבורית גולן

רמה תחבורה ציבורית גולן היא חברת תחבורה ציבורית המופעלת על ידי מועצה אזורית גולן,החברה הכלכלית גולן וחברת האוטובוסים הפרטית "רמה".

החברה נוצרה כדי לספק תחבורה זמינה יותר לתושבי רמת הגולן, וב-1 במאי 2011 נכנסה לפעולה באזור במקום חברת אגד.

מודל ההפעלה הוא חדשני, ולפיו המועצה האזורית, בתמיכת המדינה, אחראית להפעלת התחבורה הציבורית באזור. בתכנון השתתפו אנשי משרד התחבורה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר. התוכנית היא ניסיונית, ולפי לקחיה יופעלו תוכניות דומות ברשויות נוספות בפריפריה.

החברה רכשה 17 אוטובוסים חדשים ו-6 אוטובוסים זעירים. במערך ההיסעים שולבו גם 12 האוטובוסים הצהובים של מועצה אזורית גולן, המסיעים את תלמידי בתי הספר התיכוניים, ומעתה משמשים בו זמנית כקווי תחבורה ציבורית. מספר הנסיעות היומיות באזור הוגדל כמעט פי 6, מ-30 ל-175.

רמה מפעילה קווי תחבורה המובילים אל מרכזי אשכולות היישובים (קצרין, בני יהודה, מרום גולן וחיספין), ומהם אל ערים מחוץ לאזור (קריית שמונה, חצור הגלילית, טבריה ועפולה). מופעלים גם קווים פנימיים בתוך רמת הגולן.

הנסיעה באוטובוסים הזעירים, בתוך אשכולות היישובים, היא ללא תשלום.

תחנה מרכזית בית שאן

מסוף בית שאן הוא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר בית שאן ובקעת הירדן. התחנה שוכנת במרכז הצפוני של העיר, סמוך לכביש 90.

התחנה נפתחה בשנת 2017, לאחר שבניית התחנה הושלמה ב-2013 אך חלו עיכובים בפתיחתה.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 81.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 18.4%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 8.1%
גילאי 10 - 14 8.2%
גילאי 15 - 19 6.9%
גילאי 20 - 29 14.8%
גילאי 30 - 44 16.9%
גילאי 45 - 59 17.3%
גילאי 60 - 64 6.0%
גילאי 65 ומעלה 14.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
תלמידים 1,245
 –  יסודי 670
 –  על-יסודי 575
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 21.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעין • קצרין • ראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.