קפה

קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים המבוססים על תמציות שמנים ארומטיים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

מקור צמח הקפה השחור הוא במחוז קפה שבאתיופיה[1], והוא נפוץ בשאר העולם במהלך המאה החמש עשרה והלאה על ידי ערבים. קפה מכיל אקרילאמיד[2] שנחשד כמסרטן בריכוזים גבוהים.

A small cup of coffee
ספל קפה
Grinders
מבחר מטחנות לקפה ולתבלינים
Coffee beans.jpeg
פולי קפה בתפזורת
Coffee croissants 10000000041824 001600 (15825297992)
כוס קפה לצד פולי קפה

אטימולוגיה

הסברה המרכזית היא כי מקור השם קפה במילה הערבית קַהְוַה (قَهْوَة)[3]. מילונאים ערביים סברו שהמשמעות המקורית של המילה היא "יין", והמשמעות החדשה נגזרת מקיצור השם קַהְוַת אלְבֻּן (قَهْوَة البُنّ) - יין הפול (פולי הקפה).

סברה אחרת היא כי מקורו של השם בממלכת קאפה שבאתיופיה, שהיא כנראה מקורו של צמח הקפה. בקאפה ובאתיופיה עצמה מכנים את הקפה "בון" או "בונה". המיסיונר היישועי פדרו פאיש הוא ככל הנראה האירופאי הראשון שדיווח על "המשקה המוזר" שהגיש לו קיסר אתיופיה זה דנגל בשנת 1603.

היסטוריה

CoffeePalestineStereo
"בית קפה בפלשטינה". ב.ל. סינגלי, 1900
Coffee plantation West Indies
קטיף קפה במטעים באיי הודו המערבית
Roasted coffee beans
פולי קפה
Turkish coffee in Abu Ghosh
מזיגת "קפה טורקי" באבו גוש

קפה ערביקה (Coffea arabica), המין הנפוץ ביותר של צמח הקפה, הוא שיח ירוק עד שמקורו באתיופיה. מינים אחרים של הצמח, קפה ליבריקה (Coffea liberica) וקפה רובוסטה (Coffea robusta), התגלו בטבע באזורים שונים של אפריקה.

מקור אגדי אחד לשימוש בצמח הקפה מספר על המיסטיקן הסופי התימני שייח א-שאדילי, שראה עיזים מתנהגות באופן חיוני במיוחד בעת שסייר באתיופיה. כשטעם את הפולים שאכלו עיזים אלו, חווה גם הוא את אותה חיוניות. מקורות אחרים מספרים את אותו הסיפור על רועה עיזים אתיופי (או ערבי) בשם חאלדי.

באתיופיה היה נהוג בעבר לאכול את פולי הקפה, ולא להכין מהם משקה. נזירים אתיופים נהגו ללעוס את הפולים כדי לשמור על עירנותם. הקפה נדד עם סוחרים תימניים, שהביאו אותו לארצם והחלו לגדלו שם. ייתכן שהרופא הפרסי אל ראזי התייחס לקפה באחד מכתביו עוד במאה התשיעית לספירה, אך ההתייחסות הראשונה להכנת משקה מפולים קלויים מתוארכת לכמה מאות לאחר מכן.

החשוב מבין הכותבים הראשונים על קפה הוא עבד אל קאדר אל ג'אזירי, שפרסם בשנת 1857 חיבור על ההיסטוריה והמחלוקות החוקיות סביב הקפה שנקרא "אומדת אל ספווא פי היל אל קהווה". לדבריו, המופתי של עדן, ג'מאל א דין אל דהבאני, היה הראשון שהחל להשתמש בקפה באופן המקובל היום סביב שנת 1454. אל ג'אזירי מתאר את ההתפשטות של הקפה צפונה, מתימן למכה ולאל-מדינה, ומשם לערים הגדולות של העולם המוסלמי - קהיר, דמשק, בגדאד ואיסטנבול. בשנת 1511 נאסרה שתיית הקפה במכה, ובשנת 1532 הצטרפה קהיר לאיסור, אך לאור הפופולריות העצומה של המשקה, בוטל האיסור במהרה. בשנת 1554 נפתח בית הקפה הראשון באיסטנבול על ידי שני סוחרים סורים. מסופר כי סוחרים אלו הצליחו כל כך עד שאחד מהם צבר אחרי שלוש שנים סכום של חמשת אלפים מטבעות זהב. בשנת 1633 אסר הסולטאן מורט הרביעי את הקפה ואת הטבק[4] ואף הטיל עונשי מוות על שותי קפה, אך בשנת 1634 הוציא המופתי הגדול של האימפריה העות'מאנית מוחמד בהאי אפנדי פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.

המסחר הער בין ונציה לבין ארצות צפון אפריקה, והיבוא של מגוון סחורות אפריקאיות אליה, הביא לחדירת הקפה לוונציה, המקום הראשון בו שתו קפה באירופה. כבר במאה ה-16 הביאו חברת הודו המזרחית הבריטית וחברת הודו המזרחית ההולנדית קפה לאנגליה, ובית הקפה הראשון בה נפתח בשנת 1650 באוקספורד על ידי יהודי טורקי בשם ג'ייקוב או ג'ייקובס. הפופולריות של המשקה נסקה במהרה, ובשנת 1675 כבר היו באנגליה כ-3,000[דרוש מקור] בתי קפה. לצרפת הגיע הקפה בשנת 1669, בעקבות ביקור של השגריר הטורקי שהביא עמו כמות נכבדה של אבקת קפה ואף מספר פולי קפה לחצר המלכותית, ובכך ביסס את שתיית הקפה בפריס. לווינה הגיע הקפה כשלל בעקבות הניצחון מול הטורקים בקרב וינה (1683), ושם אף השתרש המנהג של שתייתו בליווי חלב וסוכר (ראו גם בית קפה וינאי).

לעולם החדש הגיע הקפה בעקבות הקולוניזציה הצרפתית, ראשית למרטיניק ואיי הודו המערבית, בהם הקימו הצרפתים מטעי קפה. בשנת 1787 הבריח סגן-אלוף פרנסיסקו דה מלו פאלטה פולי קפה מגינאה הצרפתית לברזיל, הברחה ששינתה את ההיסטוריה של הקפה. השימוש הנרחב בכוח עבודה של עבדים במטעי הקפה של ברזיל הביא לעלייה ניכרת בתפוקת הקפה העולמית במהלך המאה ה-19 ולהפיכתו ממשקה של האצולה למשקה עממי. במהלך רוב המאה ה-19 והמאה ה-20 הייתה ברזיל היצרנית העיקרית של קפה בעולם ומונופול-למעשה, אך מדיניותה, שגרסה שמירה על מחירים גבוהים, הביאה לכניסת יצרניות חדשות לשוק, ביניהן קולומביה, גואטמלה ואינדונזיה.

מכונת הקפה הראשונה הומצאה בשנת 1901. מכונת הקפה בשיטת הלחץ הומצאה בשנת 1938 ושיטת הפעלתה נהוגה עד היום.

היום, יצרנית הקפה הגדולה בעולם היא ברזיל. הצרכנית הגדולה ביותר היא ארצות הברית הצורכת כמיליארד וחצי טון קפה בשנה[5].

הכנת קפה

ישנן מספר דרכים להפיק את תמצית הקפה מהפולים הטחונים, ובהתאם להן מספר דרכים להכנת משקאות המבוססים על קפה.

קפה טורקי ("קפה שחור")

הדרך הבסיסית והעתיקה ביותר להכנת קפה, שמקורה במזרח התיכון. שיטה זו מבוססת על כתישה ידנית של הפולים באמצעות מכתש ועלי, ובישול האבקה המתקבלת בצורה מבוקרת בקנקן קפה הנקרא ג'זווה. הבעיה בשיטה זו היא שהשמנים הארומטיים נוטים להתנדף בעת הבישול ולכן נדרשים כלים מיוחדים ומידה רבה של מיומנות לביצוע נכון של התהליך. עם זאת, הכנת משקה קפה בצורה זו ממצה מהאבקה את המידה הרבה ביותר של השמנים הארומטיים וכך מתקבל המשקה בעל הטעם והארומה החזקים ביותר. באופן מסורתי, בתום שתיית קפה טורקי, הופך השותה את הכוס על הצלוחית כדי שהיא תתקרר, ולאחר מכאן קוראת המארחת את עתידו של השותה בשאריות הקפה בתחתית הכוס.[דרוש מקור]

קפה תימני / קפה לבן

משקה קפה שמקורו בתימן. לקפה זה יש צבע בהיר יחסית מפאת זמן קלייה קצר במיוחד. טעמו וריחו של הקפה התימני הם חלשים יחסית מכיוון שנהוג להוסיף לו זרעי תירס או חיטה קלויים וטחונים, או שילוב של שניהם, וכן להוסיף תערובת תבלינים הנקראת חוואיג' המוסיפה חריפות לקפה. את הפולים טוחנים בצורה דקה מאוד ושותים כמו קפה בוץ - כפית אבקת קפה חלוטה במים רותחים.

קפה "בוץ"

דרך פשוטה יותר להכין משקה קפה היא לחלוט את הפולים הטחונים במים, בטמפרטורה של מעל 90 מעלות צלזיוס. שיטה זו מבוססת על תהליך של דיפוזיה. השמנים הארומטיים מפעפעים מתוך הקפה אל תוך המים, ובסופו של דבר האבקה, שנעשית כבדה יותר, שוקעת לתחתית הכלי. יתרונה של שיטה זו הוא שהיא אינה דורשת כלים מיוחדים; ניתן לבצע את החליטה ישירות בכוס שממנה שותים. עם זאת, התוצאה המתקבלת פחות ארומטית מאשר על ידי בישול מיומן של האבקה.

קפה פילטר / פרנץ' פרס / פלאנג'ר

בעזרת מכשיר המורכב מכוס זכוכית ופילטר מתכתי הניתן לדחיסה מהמפתח ועד לתחתית הכוס ניתן לחלוט קפה. שמים מנה אחת של קפה טחון וחולטים ב-250 מ"ל של מים רותחים. לאחר שתי דקות של חליטה מרכיבים את הפילטר ודוחסים עד שהפילטר מפריד בין אבקת הקפה הטחון לקפה החלוט ואז מוזגים לכוס ושותים.

קפה פרקולטור

קפה פרקולטור היא שיטה משוכללת יותר לביצוע הדיפוזיה, המונעת את היווצרות משקע ה"בוץ", נעשית על ידי הנחת האבקה בכלי מיוחד שתחתיתו היא מעין פילטר (מסנן) עשוי נייר. מניחים את הכלי על הכוס ומוזגים את המים החמים לתוכו, והטיפות של המים החמים עם השמנים הארומטיים שפעפעו לתוכם מטפטפים לתוך הכוס, כאשר המשקע נשאר בפילטר. הוכח כי שימוש בפילטר נייר מונע נוכחות של קפסטול שהוא חומר שמעלה את הסיכוי להתקפי לב בעיקר אצל נשים.

אספרסו

הדרך המודרנית והמשוכללת ביותר להכנת קפה היא שימוש במכונת האספרסו. למעשה, מדובר בשני תהליכים שונים במקצת המפיקים תוצאה דומה. בשיטה המקובלת יותר שהומצאה בצרפת בשנת 1922, מזרימים קיטור בלחץ גבוה (כ-9 אטמוספירות לפחות), דרך אבקה דחוסה של פולי קפה טחונים במשך זמן של כ-25 שניות. את האבקה מניחים בתוך מסננת המותאמת למנה אחת של אספרסו (כ-7 גרם) או לשתי מנות. הקיטור מתעבה על האבקה ובתוך כך מתקרר מ-100 לכ-90 מעלות וממצה מהאבקה את השמנים הארומטיים. לעומת זאת במכונת האספרסו שהומצאה על ידי אקילה גאג'ה האיטלקי (שרשם פטנט עליה בשנת 1938), הקיטור מעובה באמצעות בוכנת לחץ לפני המגע עם הקפה. בשתי השיטות התוצאה היא תמצית חזקה וארומטית, המכוסה בשכבת קצף המכונה "קרמה". את התמצית ניתן לשתות ישירות, או להשתמש בה כבסיס להכנת משקאות קפה אחרים, כמו קפוצ'ינו ולאטה.

מקינטה

אפשרות נוספת להכנת קפה היא "מקינטה". במקינטה חולטים משקה הנקרא "מוקה", על-שם עיר הנמל מוחה שבדרום מערב תימן ממנה יצאו בעבר משלוחי הקפה בדרך הים (באירופה שמה השתבש למוקה).

מקינטה היא קומקום המחולק לשלושה חלקים:

  • החלק התחתון הוא מכל לחץ, אליו מכניסים כמות מדודה של מים קרים (בצידו מצוי תמיד שסתום חרום לשחרור לחץ ולמניעת פיצוץ במקרה של סתימה).
  • החלק האמצעי הוא דמוי משפך, שבבסיסו מסננת, עליה שמים את הקפה. הקפה צריך להיות טחון טחינה גסה יותר מלאספרסו, אך דקה יותר מלפילטר. חשוב מאוד שלא לדחוס את הקפה שבמסנן.
  • החלק העליון הוא המכל אליו נשפך הקפה המוכן, ובמרכזו צינור המגיע אל רום הכלי ותחתיתו פתוחה אל פילטר הקפה (אל החלק האמצעי).

את המקינטה שופתים על הגז. המים מתחממים והלחץ במכל התחתון עולה. המים במקינטה רותחים בטמפרטורה גבוהה ממאה מעלות, דבר שיכול להתקיים בשל היותם כלואים בתא לחץ (בחלק התחתון). כאשר לחץ האדים מספיק חזק כדי לחדור את שכבת הקפה שעל הפילטר (בחלק האמצעי) יעלו המים כאדים בלחץ, כלומר כקיטור בטמפרטורה גבוהה במיוחד ובכך נוצרת חליטה יעילה של השמנים האתריים של הקפה, ומתקבל משקה ארומטי במיוחד.

במקינטות מסוימות (למשל - בריקה) יש משקולת קטנה מעל הצינורית שמעבירה את הקפה לחלקו העליון, וכתוצאה מכך יש צורך בלחץ גדול יותר של הקיטור, והמשקה המתקבל הוא איכותי יותר.

קפה נמס

Vakumpot north
צורת פעולת קנקן הוואקום
Siphonofir
צורת מזיגת הקפה החלוט בוואקום

קפה נמס הוא משקה קפה המוכן מערבוב של אבקה עם מים או חלב, קפה נמס ידוע גם בשם "נס קפה", שנגזר משם המותג "נסקפה" של חברת נסטלה. הקפה הנמס הומצא בשנת 1901 בשיקגו. האבקה מיוצרת מפולי קפה קלויים. הללו נטחנים עד דק ואחר מבושלים. מכיוון שיטת החליטה בה ממוצה הקפה עד תום. בעזרת לחץ נמוך וטמפרטורה גבוהה, מתאדים המים בחלקם ונותר נוזל קפה בריכוז גבוה. מכאן עשוי הנוזל לעבור אחד משני תהליכים שונים:

  • ייבוש בריסוס - הנוזל מרוסס לתוך מגדלי ייבוש ויוצר חלקיקים בגודל של 0.3 מ"מ.
  • ייבוש בהקפאה - הנוזל מוקפא לגבישים המיובשים בתוך ואקום. שיטה זו יוצרת קפה נמס איכותי יותר מזו המתקבלת בשיטת הריסוס, אך היא איטית ויקרה יותר.

קפה ואקום

קנקן קפה ואקום הומצא בגרמניה בשנת 1930 על ידי לואף מברלין. שיטה זו נקראת גם קפה סיפון. בשיטה זו שמים גרגירי קפה טחון בחלק העליון, מים בחלק התחתון ושמים בחימום. המים שמתאדים יוצרים לחץ רב ודוחפים את שאריות המים דרך צינורית אל החלק העליון. לאחר הקירור נוצר ואקום ששואב את הקפה החלוט חזרה אל החלק התחתון. לאחר מכן מפרקים את החלק העליון, וניתן למזוג את הקפה שיש לו טעם חלק ורך.

גישר

גישר הוא משקה המיוצר מבישול וחליטת קליפות פולי הקפה, ובתוספת סוכר ולעיתים גם חוויאג' לקפה. טעמו שונה לחלוטין מטעם הקפה ודומה לתה שחור אך בעל ארומה מיוחדת המזכירה את טעם פרי הקפה. המשקה מקובל בעיקר בתימן, אך גם בחצי האי ערב לשם נדד עם הבדואים. לסובלים מבריחת סידן מומלץ שלא להפריז בו, מפני שיש לו תכונה של ספיחת סידן.

מילון מונחים לקפה

  • ריסטרטו (Ristretto) - "קצר"
  • דופיו (Doppio) - "כפול"
  • לונגו (Lungo) - "ארוך"
  • מקיאטו (Macchiato) - "מוכתם"
  • לאטה (Latte) - "חלב"

משקאות קפה מפורסמים

Cafe Guadalajarense
אספרסו רומנו
Vinoteca, Smithfield, London (4485849609)
אפוגטו
Galão
גאלאו
Mocha
מוקה
Espresso macchiato Chiang Mai
מקיאטו
Cortado (6170237822)
קורטדו
Irish Coffee at Off the Waffle
קפה אירי
Cafe bombon - Daquella manera
קפה בומבון
Cappuccino as being served at Ebel Café Prague
קפוצ'ינו
  • אספרסו רגיל (Solo) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-30 מ"ל מים.
  • אספרסו קצר (Ristretto) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-22 מ"ל מים (חזק).
  • אספרסו ארוך (Lungo) - כ-7 גרם קפה טחון שנחלט ב-90 מ"ל מים (פחות חזק).
  • אספרסו כפול (Doppio) - כ-14 גרם קפה טחון שנחלט ב-60 מ"ל מים.
  • אספרסו רומנו - 30 מ"ל אספרסו בתוספת פרוסת לימון בצד.
  • מקיאטו - 30 מ"ל אספרסו עם נגיעת קצף חלב (פירוש המילה מקיאה באיטלקית ("Macchia") הוא כתם, ומקיאטו - מוכתם).
  • אמריקנו ( נקרא גם לונג בלאק) 60 מ"ל אספרסו ו-120 מ"ל מים רותחים.
  • אפוגטו (Affogato) - ‏כף גלידת וניל ועליה נשפך 60 מ"ל אספרסו.
  • גאלאו (Galão) - ‏60 מ"ל אספרסו ו-180 מ"ל קצף חלב.
  • לאטה - 60 מ"ל אספרסו, 300 מ"ל חלב חם ו-2 מ"ל קצף חלב.
  • דאבל לאטה - 120 מ"ל אספרסו, 240 מ"ל חלב חם ו-2 מ"ל קצף חלב.
  • לאטה מקיאטו - 120 מ"ל חלב חם, 60 מ"ל אספרסו ו-60 מ"ל קצף חלב.
  • קפוצ'ינו (בישראל נקרא גם "קפה הפוך") - 60 מ"ל אספרסו, 60 מ"ל חלב חם ו-60 מ"ל קצף חלב.
  • לונג בלק (Long Black)
  • מוקה - קפה שנחלט במקינטה. 60 מ"ל אספרסו, 60 מ"ל שוקולד ו-30 מ"ל חלב חם.
  • מזגראן (Mazagran) - ‏5 גרם סוכר חום, 90 מ"ל קפה צרפתי לחוץ, 45 מ"ל מיץ לימון וקוביות קרח בודדות.
  • נס על חלב - חלב מוקצף עליו מפוזרת כפית קפה נמס.
  • קון פנה (Con Panna)‏ - 60 מ"ל אספרסו ו-90 מ"ל קצפת קרמית.
  • קורטדו (Cortado) - ‏30 מ"ל אספרסו, 30 מ"ל חלב פושר ומעט קצף חלב.
  • קפה אירי (Irish Coffee) - ‏5 גרם סוכר חום, 120 מ"ל קפה צרפתי לחוץ, 60 מ"ל ויסקי אירי ו-75 מ"ל קרם עבה.
  • קפה בומבון (Café Bombón) - ‏60 מ"ל חלב מרוכז ממותק ו-60 מ"ל אספרסו.
  • קפה קובני (Café Cubano) - מוקה מוקצף עם סוכר חום, היוצרים יחדיו משקה המזכיר אספרסו.
  • קפה קון היילו (Café con hielo) - ‏60 מ"ל אספרסו בתוספת קוביות קרח בודדות.

משקאות קפה קרים

  • אייס אמריקנו/אספרסו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, מים וקרח. לעיתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
  • אייס קפוצ'ינו - משקה המיוצר בעזרת אספרסו, חלב וקרח. לעיתים המשקה מגיע לאחר עירבול בבלנדר.
  • גרניטה - משקה קפה, אשר הופך לברד במכונה מיוחדת.

משקאות קפה אלכוהוליים

קפה ובריאות

לקפה גם השפעות מועילות וכיום הדעה המקובלת ברפואה שצריכה מתונה של קפה (עד שש כוסות ביום) לא רק שאיננה מזיקה[6] אלא אף עשויה להועיל. הקפה מכיל נוגדי חמצון (אנטי- אוקסידנטים), הפועלים נגד רדיקלים חופשיים. בנוסף, מחקרים הראו כי לקפה השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון גאוט[7](שיגדון), סוכרת[8] מסוג 2 ומחלות נוספות, וייתכן שמפחית דיכאון[9], משפר את הזיכרון לטווח הקצר ומחדד את תשומת הלב. כמו כן, יש הממליצים עליו לפני אימון גופני, לשריפת סוכרים וערנות גבוהה יותר. קפה ללא סוכר וחלב גורם גם לתחושת שובע, ולכן הוא מועיל להרזיה, בנוסף על תרומתו לשריפת סוכרים גבוהה יותר. הקפה גם מונע עצירויות, אך יכול גם לגרום לשלשול בלתי רצוי.

Palestinian women grinding coffee beans
טחינת קפה בארץ ישראל, 1905

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לנשים הרות ומניקות להגביל את שתיית הקפה לשלוש עד ארבע כוסות ביום בלבד, וכן לשתות אותו שלא בצמוד לארוחות, כדי לא לפגוע בספיגת ברזל בגוף. הקפאין (מקפה וממוצרים אחרים המכילים אותו) עובר לחלב האם, ועשוי לגרום לתינוק קשיי שינה והיפר-אקטיביות. ההמלצות להגבלה בקפה חלות גם על תקופת ההריון[10].

לקפה עשויות להיות תופעות לוואי לטווח קצר כמו עליה בלחץ הדם, הפרעה בשינה, הגברת חומציות הקיבה, מתן שתן מוגבר ועצירות עקב כך. צריכת מינון גבוה של קפה עשויה לגרום לבעיות קצב בלב, רעד, עצבנות וחרדה, והפרעה במערכת העיכול. וצריכה מאוד מוגברת עשויה לגרום להרעלת קפה.

הקפאין בעייתי גם למי שלוקה בכיס המרה או חסר אותו. הקפאין מעלה את רמת ההומוציסטאין בדם מוריד מינרלים והוויטמינים (כגון סידן ומגנזיום) על ידי כך שסופג אותם ולאחר מכך מופרש בשתן. הוא מנכר באיכות השינה במיוחד אצל נשים המועדות לאוסטאופורוזיס אחרי גיל המעבר. כאשר הגוף אינו רגיל לקפאין הוא משפיע בצורה החזקה ביותר, אולם לאחר זמן, הגוף מפעיל מנגנוני הגנה כנגד הסם המחזירים אותו לפעילות סדירה ותקינה. לדוגמה, הסם ממריץ את קצב הלב - אז לאחר ההסתגלות הגוף מפתח סבילות, כלומר מפריש חומרים הנוגדים את ההשפעה הזאת, כדי להגיע לממוצע מצב נורמלי. על פי מספר מחקרים שנעשו התברר כי צריכה מתונה של קפה מפחיתה את הסיכוי לחלות באלצהיימר ומחלת פרקינסון, כמו כן יש עדויות שהקפה עשוי להפחית את הסיכון לאבני כיס מרה ושחמת הכבד.

מיצוי הקפאין מפולי קפה והכנת קפה נטול קפאין

בעבר יוצר קפה נטול קפאין מפולי קפה רגילים, שנטחנו והושרו במתילן כלוריד, החשוד כחומר מסרטן. מתחילת שנות ה־90 החל השימוש בדו תחמוצת הפחמן – CO2 לצורך המיצוי[11]. בלחץ אטמוספירי רגיל יכול דו־תחמוצת הפחמן להמצא כמוצק (קרח יבש) או כגז, ובלחצים גבוהים הוא עשוי להיות גם נוזל.

על ידי סגירה של CO2 בכלי אטום והבאת המערכת ללחץ שהוא פי 73 בערך מהלחץ האטמוספירי ולטמפרטורה של כ־30 מעלות, עובר החומר למצב צבירה הנקרא נוזל סופר־קריטי (Supercritical Fluid). במצב זה החומר מתנהג כגז וממלא את כל נפח המכל, אבל שומר על תכונות של נוזל וניתן להמיס בו חומרים שונים.

כשמזרימים דו־תחמוצת הפחמן במצב צבירה "נוזל סופר־קריטי" למכל של פולי קפה ירוקים (לפני שלב הקלייה בתנור), החומר מתפשט כגז, חודר לתוך הפולים וממיס את הקפאין (שנמס מצוין ב־CO2 נוזלי). על ידי הגדלת הלחץ עובר CO2 למצב צבירה נוזלי וניתן לנקז אותו ולמצות ממנו את הקפאין הנקי לשימוש במשקאות קלים. לאחר התהליך, בלחץ רגיל CO2 הופך לגז ומתנדף מהמוצר ללא עקבות.

איסור שתיית הקפה

בפולי הקפה קיים סם ממריץ בשם קפאין. אף על פי ששתיית הקפה תופסת מקום נכבד בארצות ערב הקפידו חכמי דת מוסלמים לאסור במשך מאות שנים את שתיית הקפה משום שלהגדרתם הוא "חומר משכר".

גם באירופה הייתה שתיית הקפה אסורה בתקופות שונות. היו שהאמינו כי זהו משקה רעיל וכל הלוגם ממנו עתיד למות בייסורים קשים. איסור שתיית קפה בשוודיה נמשך עד שנת 1822. ההתנגדות לקפה לובתה על ידי סוחרי היין והשיכר, שראו בקפה תחרות לפרנסתם.

צ'ארלס השני, מלך בריטניה, אסר בצו, בשנת 1675, את שתיית "משקה הממזרים השחור". המהומה שקמה בעקבות הצו הביאה לביטולו כעבור 11 ימים. גוסטב השלישי, מלך שוודיה, היה בין שליטי אירופה שאסרו על עמם את שתיית הקפה. הוא ערך ניסוי כדי לבדוק את השפעת הקפה: הוא אילץ שני נידונים למוות לשתות משקה יחיד עד מותם, אחד קפה ומשנהו תה. הוא מינה את שני רופאיו הבכירים לעקוב אחר תוצאות הניסוי ולדווח לו מי מבין שני האסירים ימות ראשון. שני הרופאים נפטרו קודם. המלך נרצח בשנת 1792. כעבור שנים רבות מת אחד האסירים. היה זה דווקא האסיר שהושקה תה בלבד. שותה הקפה הגיע לגיל מופלג.[דרוש מקור]

הפילוסוף הצרפתי שארל מונטסקיה, שנודע בהתנגדותו לשלטון מלוכני, טען כי ניסיונות בתי המלוכה השונים לאסור על שתיית הקפה נובעים מהיותו "משקה המעורר את השכל" ומתוך פחד שהוא יגרום לשינוי הסדר החברתי הקיים. "לו אני הייתי המלך", טען מונטסקייה, "הייתי אוסר על המעמדות הנמוכים אפילו לגימת קפה אחת. המשקה הזה מחדד את השכל ועלול לגרום ליצורים נמוכים לגלגל מחשבות מסוכנות נגד השליטים. מוטב ששפלי המעמד ילכו לבתי היין ויסבאו לשוכרה, כדי שמוחם ישתבש, מחשבותיהם לא יהיו צלולות והם יידעו את מקומם הנכון והנחות בסדר הציבור".

המורמונים אוסרים לשתות קפה עד היום.

קפה של נכרי

לפני כ-500 שנה, עת החל משקה הקפה לצאת את גבולות מרכז אפריקה צפונה, החלו דיונים הלכתיים סביב שאלת שתיית קפה שנעשה על ידי נכרי. המנהג הנפוץ היה לשתות קפה שהוכן על ידי נכרי, והדיונים ניסו למצוא הצדקה למנהג. הם נסבו הן אודות קליית פולי הקפה על ידי נכרי, והן אודות בישול אבקת הקפה במים.

הראשון לדון בכך היה הרדב"ז, שחי במצרים, וכעבור למעלה ממאה שנה הדיונים עברו גם לאירופה, עת התפשט הקפה גם שם.

היתרים לקליית פולי הקפה

ארבעה היתרים מרכזיים ניתנו על ידי האחרונים לקליית הקפה, ועל כל אחד מהם ישנם חילוקי דעות בקרב הפוסקים אם הוא עומד במבחן ההלכה:

  1. פולי הקפה נחשבים ל'קליות' שלגביהן פסק הרמב"ם[12] שאין איסור בישולי נכרים הואיל ו'אין אדם מזמן את חבירו' עליהן, וממילא אין חשש שיבוא לידי חתנות.
  2. פולי הקפה הם דבר ש'לא השתנה מברייתו על ידי האור (האש)', ועל פי המבואר בתלמוד[13], לא שייך לגביו איסור בישולי נכרים[14].
  3. פולי הקפה אינם 'עולים על שולחן מלכים', שזהו אחד התנאים בתלמוד[15] לאיסור בישולי נכרים[16].
  4. פולי הקפה אינם ראויים כלל לאכילה כמות שהם ללא המתקה של סוכר וכדומה, וממילא קליית הגוי לא הכשירה אותם לאכילה[17].

היתרים לבישול אבקת הקפה במים

גם ביחס לבישול הקפה במים ניתנו מספר הסברים להקל, וגם לגביהם נחלקו הפוסקים:

  1. לא 'מלפתים את הפת' במשקה הקפה (לא אוכלים אותו כמתבל ללחם), ועל פי אחת הפרשנויות בדברי התלמוד[18], אין במקרה זה איסור בישולי נכרים.
  2. אין איסור בישולי נכרים במשקאות[19].
  3. אבקת הקפה מתבטלת למים שעימם היא מתבשלת[20].
  4. פולי הקפה נחשבים למאכל ש'נאכל כמות שהוא חי'[21], כיוון שניתן לאוכלם מסוכרים, ואחד התנאים לאיסור בישולי נכרים הוא שהמאכל אינו נאכל כמות שהוא אלא רק על ידי בישול[22].
  5. כשם שבהלכות שבת יש אומרים ש'אין בישול אחר קלייה', כן הדבר בבישולי נכרים. ואף המחמירים בהלכות שבת, יסכימו להקל בבישולי נכרים היות שהאיסור מדברי חכמים, ולא גזרו חכמים על כך[23].
  6. ניתן לשתות את הקפה על ידי הכנתו בכלי שני, וממילא נחשב משקה זה לדבר שניתן לאוכלו גם ללא בישול ('נאכל כמות שהוא חי').[24]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רוברט ליברלס, יהודים וקפה: מסורת וחדשנות בגרמניה בעת החדשה המוקדמת, מכון לאו בק, ירושלים, תשע"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Topik, Steven. The World That Trade Created. Routledge. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2016.
  2. ^ גל, ד"ר איתי (18 באוגוסט 2013). "מחקר ענק: שותים יותר מ-4 קפה ביום? אתם בבעיה". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2018.
  3. ^ כך, למשל, כינה הרדב"ז שחי במצרים במאה ה-16 את משקה הקפה. שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תרל"ז.
  4. ^ Balkan Worlds (עמ' 56-57)
  5. ^ מגזין נשיונל ג'אוגרפיק יוני 2012 עמוד 30
  6. ^ מחקר בריטי חדש: "שתיית קפה לא פוגעת בלב או בעורקים", מגזין שותים, ‏3 ביוני 2019
  7. ^ Coffee consumption and risk of incident gout in men: a prospective study PMID 17530645
  8. ^ Coffee consumption and the decreased risk of diabetes mellitus type 2 PMID 16967592
  9. ^ מחקר: שתיית קפה יומיומית עשויה למנוע דיכאון, באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2011
  10. ^ תזונה בריאה בעת הריון והנקה, מאתר ארגון הבריאות העולמי
  11. ^ פטנט אמריקני 4,260,639 למיצוי קפאין מפולי קפה על ידי CO2 נרשם כבר ב־1981 על ידי Kurt Zosel
  12. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז, הלכה י"ז.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ז, עמוד ב'.
  14. ^ רבנו תם בספר הישר חלק החידושים סימן תשל"ג. גינת ורדים חלק אורח חיים ג', ח'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
  16. ^ ספר 'דרכי תשובה', יורה דעה סימן קי"ג, סעיף קטן ב'.
  17. ^ ספר 'חקרי לב' חלק ב', יורה דעה סימן קל"ו.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
  19. ^ שו"ת בית יהודה יורה דעה סימן כ"א.
  20. ^ פרי חדש יורה דעה סימן קי"ד, סעיף קטן ו', על פי דברי התוספות במסכת עבודה זרה דף ל"א עמוד ב', בעניין שיכר של נכרים.
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
  22. ^ גינת ורדים אורח חיים ג', ח'.
  23. ^ ספר 'מור וקציעה' לרבי יעקב עמדין, חלק אורח חיים סימן ר"ד.
  24. ^ ספר 'הכשרות' פרק י"ט הלכה כ"ט הערה פ"א, ופוסקים נוספים.
אדיס אבבה

אדיס אבבה (באמהרית: አዲስ አበባ (מידע • עזרה), "פרח חדש", אורומו: Finfinne) היא בירת אתיופיה ובירת האיחוד האפריקאי. כעיר עצמאית לאדיס אבבה יש סטטוס כפול: היא עיר ובו-בזמן גם מדינה בפני עצמה באתיופיה. באדיס אבבה חיים כ-80 לאומים, הדוברים 80 שפות שונות. יש בה גם קהילות נוצריות ומוסלמיות. המקום הנמוך ביותר בעיר הוא נמל התעופה הבינלאומי אדיס אבבה בולה, הנמצא בגובה 2,326 מטר, והמקום הגבוה ביותר בה הוא הרי אנטוטו, המתנשאים לגובה של כ-3,200 מטר. בשנת 2005 הוערך מספר התושבים בעיר בכ-2,973,004.

אדיס אבבה היא העיר הגדולה והמפותחת ביותר באתיופיה. יש בעיר אוניברסיטה, בתי ספר למוזיקה ואמנות, ומכוני מחקר.

העיר משמשת כביתם של ארגונים עולמיים רבים, כגון ארגון האיחוד האפריקאי. דבר זה השפיע רבות על צמיחתה והתפתחותה והביא להקמתם של מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע, מועדונים, בתי הימורים, ברים וכדומה.

אנדרלכט (כדורגל)

רויאל ספורטינג קלוב אנדרלכט (Royal Sporting Club Anderlecht או בקיצור RSC Anderlecht) הידוע גם בקיצור כאנדרלכט הוא מועדון כדורגל בלגי. המועדון מחזיק בשיא האליפויות בבלגיה ובמספר רב של גביעים. המועדון שייך רשמית לעיר הבירה של בלגיה, בריסל שם הוא ממוקם בפרבר אנדרלכט, שעל שמו הוא קרוי. הוא הוקם בשנת 1908 בידי קבוצת אוהדי כדורגל בבית-קפה בפרבר, "קפה קונקורדיה". האצטדיון הראשון בו שיחקה הקבוצה נקרא "סטאד אמיל ורסה" שהוקם בשנת 1917. בשנת 1983 נבנה האצטדיון מחדש, ושמו שונה ל"אצטדיון קונסטנט ונדן סטוק" על שם יושב ראש המועדון דאז. כיום עומדת תכולת האצטדיון על 28,063 מקומות ישיבה.

בית קפה

בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו. ישנם בתי קפה המתמקדים רק במשקאות ובאוכל קל, וישנם בתי קפה הדומים למסעדות, ומציעים מגוון מאכלים חמים, ולפעמים גם אלכוהול.

בהרבה בתי קפה בארצות ערב, מציעים לסועדים נרגילות, כדי לעשן טבק. במקומות שבהם סמים חוקיים, בעיקר בהולנד, בקנדה, ובסיירה לאון, ניתן גם לעשן חשיש בבית הקפה.

חלק חשוב בבית הקפה הוא האפשרויות החברתיות הטמונות בו. בית הקפה מהווה מקום שבו אנשים יכולים להיפגש, לדבר, לכתוב, ולקרוא; לבדם או עם עוד אנשים.

גוואדלופ

גוואדלופ (בצרפתית: Guadeloupe) היא מושבת איים צרפתית באיי ליווארד בים הקריבי, ובה חיים כ-400 אלף תושבים (נכון ל-2015).

כריסטופר קולומבוס גילה את האיים ב-3 בנובמבר 1493 וקרא להם על שם המנזר סנטה מריה דה גוואדלופה בספרד. הצרפתים השתלטו על האיים ב-1635, ובהדרגה כבשו אותם מהילידים שחיו בהם.

גוואדלופ מורכבת מחמישה איים. בין שני האיים המרכזיים מפרידה לשון ים המכונה נהר הסאלי.

עיר הבירה של גוואדלופ היא העיירה בָּאס טֶר (Basse Terre), הנמצאת על האי באס טר. האי באס טר הוא האי ההררי ביותר בגוואדלופ, ובו ההר הגבוה בגוואדלופ, לה סופרייר (La Soufrière), שהוא הר געש פעיל.

האי המרכזי השני בגוואדלופ הוא גרנד טר (Grande terre), אי זה הוא אזור שטוח, מי השתייה בו מובאים מבאס טר.

ה"נהר המלוח" (Rivière Salée) מפריד בין שני האיים.

הגידולים העיקריים בגוואדלופ הם קנה סוכר, בננות, קקאו, קפה, וניל ורום. בערך שלושה רבעים מהייצוא הם למדינות השייכות לצרפת, כגון פולינזיה הצרפתית, ראוניון ועוד.

האיטי

רפובליקת האיטי (בצרפתית: République d'Haïti, בקריאולית האיטית: Ayiti) היא מדינה במערב האי היספניולה שבאיי הודו המערבית, הנקראים גם האיים הקריביים. במזרחה היא גובלת ברפובליקה הדומיניקנית.

בירתה ועיר הנמל הראשית בה היא פורט-או-פרנס. רוב שטחה הררי ומאוכלס בצפיפות וגודלה כ-27,750 קילומטר רבוע. כלכלתה מושתתת על חקלאות (קנה סוכר, קסאווה, אורז, קפה וקקאו) ועל תעשייה קלה. בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית המדינה כ-10.5 מיליון תושבים, רובם קתולים.

הוואי

הוואי (באנגלית: Hawaii, בהוואית: Hawai'i, תעתיק: הֲוַיְאִי להאזנה (מידע • עזרה)) היא קבוצת איים באוקיינוס השקט המהווה את המדינה ה-50 בארצות הברית. זוהי המדינה הדרומית ביותר בה והיא שוכנת במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף המערבי של ארצות הברית.

על-פי מפקד האוכלוסין של שנת 2010, חיו בהוואי באותה שנה כ-1.3 מיליון איש. העיר הגדולה ביותר במדינה היא עיר הבירה, הונולולו.

כמדינה בארצות הברית, יש להוואי כמה מאפיינים ייחודיים: היא המדינה האחרונה שנוספה לאיחוד. היא אחת משתי המדינות היחידות מחוץ לרצף היבשתי של ארצות הברית (המדינה השנייה היא אלסקה) והיחידה שאין לה שטח על יבשת כלשהי. היא המדינה הדרומית ביותר של ארצות הברית, והיא היחידה שנמצאת כולה באקלים טרופי. הוואי נחשבת לאזור עם הגלים הטובים ביותר עבור גלישת גלים.

מבחינה אתנית, היא המדינה היחידה בארצות הברית שאין בה רוב לבן, ויש בה השיעור היחסי הגבוה ביותר של אזרחים ממוצא אסיאתי מקרב מדינות ארצות הברית. הוואי היא גם הבירה העולמית של בעלי חיים בסכנת הכחדה, והמדינה היחידה בארצות הברית המייצרת קפה בכמות תעשייתית.

המטבח האיטלקי

המטבח האיטלקי הוא הכלאה של שפע מטבחים מקומיים של מחוזות איטליה הניזון מהשפעות של עמים אחרים שהתגוררו באיטליה. המטבח האיטלקי נחשב לאחד המטבחים המפורסמים והמשובחים בעולם. המטבח האיטלקי התהווה במשך מאות שנים של הפרדה בין מרכיביו השונים עד איחוד איטליה, שהתרחש רק ב-1861. לרוב מזוהה המטבח האיטלקי עם סוגים שונים של פסטה (מקרוני, רביולי, ניוקי וכו'), פיצות, גלידות ועוד, אך הוא מגוון בהרבה. הוא הושפע בעיקר ממטבחים של העמים שחיו באיטליה, כמו הרומאים, הנורמנים והלומברדים, אך בחלקים מסוימים של איטליה ניתן להבחין בהשפעות של המטבח הערבי, המטבח הסלאבי, המטבח היווני, המטבח הטורקי ואף המטבח העברי המסורתי.

המטבח האיטלקי מגוון במיוחד. עובדה זו נובעת מכך שלמעשה אין מטבח איטלקי אחד, אלא הוא מורכב מכל אחד מהמטבחים המחוזיים שלה. זה הטוסקני וזה הלומברדי, לדוגמה, שונים זה מזה, אך המאכלים האופייניים לכל מחוז בהחלט נחשבים "אוכל איטלקי". באופן כללי, ניתן לומר שהאוכל בדרום איטליה נחשב לחריף יותר, כאשר עגבניות, פירות ים ושמן זית הם חלקים עיקריים בבישול. בצפון איטליה נהוג לאכול יותר בשר ורטבים שמרכיביהם שמנים יותר - כגון שמנת ופרמזן.

בנוסף למגוון הרחב, ניתן למצוא מאפיין ייחודי ובולט נוסף: המטבח האיטלקי הוא מטבח עונתי. כלומר, האיטלקים משתמשים במרכיבי מזונם לפי עונות השנה.

הפיג'מות

"הפיג'מות" היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית לילדים ונוער בהפקת טדי הפקות, ששודרה החל מ-1 ביולי 2003 ועד לסיומה ב-15 בפברואר 2015 במשך 9 עונות ו-223 פרקים בערוץ הילדים. הסדרה מגוללת את סיפורה של חברי להקה כושלת מנתניה בשם "הפיג'מות", העוברת להתגורר בתל אביב. התסריט לסדרה נכתב על ידי רובי דואניאס, אריק זילברמן, אלי דראי וחלק משחקניה. הסדרה משודרת בערוץ הילדים. נכון ל-2019 "הפיג'מות" היא הסיטקום הארוך ביותר ששודר בישראל מבחינת מספר הפרקים.

מטע

מטע היא יחידת ייצור חקלאית המאופיינת, לרוב, בגידול חקלאי יחיד.

במטעים מתקיימים גידולים שונים כגון כותנה, טבק, קפה, קנה סוכר או עצי פרי. אף על פי כן, השימוש במונח "מטע" אופייני כיום בעיקר לתיאור מטעי עצים.

במטע קיים יבול אשר נשתל באופן מכוון בקנה מידה גדול יחסית. הנטיעה נעשית באופן מסודר (שורות וטורים) על השטח המוגדר כדי לנהל באופן טוב יותר את הנטיעה, ההשקיה, הטיפול והקטיף.

בשנים האחרונות, במטעים מסוימים, מכוסים העצים לקראת עונת הקטיף ברשתות המונעות מפגעים שונים (כגון רוח מהירה, פגיעת ציפורים ועוד) על מנת לשפר את איכות הפרי וכמותו - פיתוח המקרב את גידולי המטעים לתחום גידולי החממות.

מלצר

מלצר הוא אדם שמקצועו הגשת מזון ומשקאות לסועדים במסעדה, בבית קפה, באירועים חברתיים או בכל מקום אחר. מקצוע המלצרות שייך לתחום מקצועות השירות.

תפקיד המלצר נזכר במקרא אך יש הבינו כי פירוש המילה הוא שר או שליט זוטר.

מסעדה

מסעדה היא בית עסק לממכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות מהוות גם מקום מפגש ובילוי.

מסעדה יכולה להיות מוסד עצמאי או חלק ממכלול גדול יותר, כמו בית מלון. המבחר המוגש במסעדה רשום לרוב על-גבי לוח או בתפריט המסעדה. בחלק מהמסעדות נהוג להכריז על קריאה אחרונה בו מודיעים ללקוחות העסק, על כוונת מנהל העסק לסגור אותו (או חלקים ממנו). כאשר מודיעים בעסק על קריאה אחרונה, זהו סימן שניתן להזמין משקה אלכוהולי אחרון (או כל מנה אחרת כגון: קפה, קינוחים וכו') בפרק זמן קצר ולא לאחר מכן.

משקה

משקה הוא סוג של מזון, המציין את צורתו הנוזלית שאינו תבשיל. בהגדרה מצומצמת יותר, "משקה" מציין מזון נוזלי שאינו מים.

קיימים סוגים רבים של משקאות, וכמו כל ענף המזון, גם השימוש במשקאות מהווה חלק מן התרבות האנושית. סוג מפותח ביותר של משקאות הוא משקאות חריפים - משקאות המכילים אלכוהול.

נחלת שבעה

נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה. הייתה זו השכונה השלישית שנוסדה במסגרת זו, לאחר משכנות שאננים ומחנה ישראל. מאז פברואר 1989, לאחר השלמת עבודות שיקום ושימור, השכונה היא אחד ממוקדי הבילוי של העיר, וברחובותיה הצרים של השכונה ניתן למצוא מסעדות, פאבים ובתי קפה רבים.

סחורה

סחורה הוא מושג מתחום הכלכלה המתייחס לכל מוצר אשר יש לו ביקוש, אולם הוא מסופק בכל השווקים ללא הבדל באיכותו בין הספקים השונים. לשם הדגמה, נחושת ואורז הם סחורות ומחירם אחיד במקומות רבים בעולם ומשתנה באופן יומי על פי ההיצע והביקוש הכוללים עבורם בשווקים בבורסות השונות. לעומת זאת, מכונית אינה בגדר סחורה, כיוון שהיא מיוצרת בדרגות איכות שונות ובסוגים שונים. בדרך כלל, ככל שהאיכות גבוהה יותר, כך גם עולה מחיר המוצר. מוצרים בעלי מותג או איכות הנתפסת כשונה או בעלי בידול ותכונות שונות - אינם נחשבים סחורות.

אחד מן המאפיינים של סחורה הוא שמחירה נקבע כפונקציה של תנאי השוק באופן כללי. סחורות פיזיות ותיקות נסחרות בבורסות סחורות בעולם. הסחורות הבולטות הן משאבי טבע בסיסיים ומוצרי חקלאות, כגון: עפרת ברזל, נפט גולמי, פחם, אתנול, מלח, סוכר, פולי קפה, פולי סויה, אלומיניום, אורז, חיטה, זהב וכסף.

מוצר או שירות עשוי להפוך לסחורה כאשר נוצרת בו אחידות בכל נקודות האספקה, וזאת בדרך כלל על ידי הפצת הידע הדרוש לייצורו באופן יעיל. כך, מוצרים כגון תרופות שהפכו גנריות או מעגלים משולבים הפכו לסחורות.

קפאין

קָפֵאִין (צרפתית: Caféine) הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ ממשפחת הקסנתינים, המצוי בטבע בעיקר בפולי קפה, עלי תה, קקאו, גואראנה, אגוז קולה ובעשב המאטה. קפאין נמצא במאכלים ומשקאות רבים, כמו שוקולד, קולה, משקאות אנרגיה ועוד.

קפאין נצרך מדי יום בקרב מיליארדי אנשים, בעיקר במשקאות קפה ותה, לרוב על מנת לנצל את התכונות המעוררות של הקפאין.

על פי הנחיית משרד הבריאות בישראל, מוצרים עם תכולת קפאין של מעל 150 מ"ג לק"ג או לליטר צריכים להיות מסומנים בהודעה על כמות קפאין גבוהה ומוצרים עם תכולה של מעל 350 מ"ג לק"ג נדרשים לתהליך הערכת סיכון במשרד הבריאותבעבור הצמח המכיל אותו, הקפאין הוא קוטל מזיקים טבעי, מכיוון שהוא משתק והורג חלק מהחרקים שמנסים להיזון מהצמח.

קפה (צמח)

קפה (שם מדעי: Coffea), סוג צמח ממערכת בעלי פרחים שבו כעשרה מינים שונים של עצים נמוכי קומה ושיחים; מוכר בעיקר בשל משקה הקפה המופק מטחינת או חליטת פוליו של העץ וערבובם עם נוזל חם או קר.

הקפה צומח, כך במקור, באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי ובעיקר באפריקה ובאסיה. עם זאת, הקפה הובא לארצות דרום אמריקה וגדל באזורים הטרופיים שם בכמות גדולה מאוד, במיוחד בברזיל.

רחוב דיזנגוף

רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.

רחוב דיזנגוף הוא ציר אורכי העובר ברובו מדרום לצפון וציר רוחבי בחלקו הדרומי. הוא מתחיל בפינת הרחוב אבן גבירול ומסתיים בנמל תל אביב ברחוב התערוכה ומקביל ברובו לרחוב בן יהודה. הרחוב היה אחד הרחובות המרכזיים והחשובים ביותר בתל אביב עד שנות ה-80 והיה בעל תפקיד חשוב בהתפתחות העיר. הרחוב התפתח כציר תחבורה חשוב המקשר בין מרכז תל אביב ההיסטורי ולבין נמל תל אביב בתקופה שבו תיפקד כנמל והוא תוכנן כציר מסחר מרכזי אורכי כחלק מתוכנית גדס שנעשתה בסוף שנות ה-20.

ריח

ריח הוא מה שנתפש על ידי החוש המכונה "חוש הריח". המונחים "צחנה" ו"סירחון" משמשים לתאר ריח לא נעים, בעוד המונח "ניחוח" כדי לתאר ריח נעים. המונח "אָרוֹמָה" (בתרגום מאנגלית: "ניחוח") משמש בעברית לתיאור ריחות אופייניים של משקאות כגון יין או קפה. המונח "בְּשֹׂמֶת" הוא נרדף ל"ניחוח", אלא ש"בשומת" כולל את כל סוגי הריחות, כולל חומרי ריח מלאכותיים שאינם בהכרח נעימים.

שטראוס גרופ

שטראוס גרופ בע"מ (באנגלית: Strauss Group), המוכרת במותג שטראוס, היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל (עקפה את תנובה, נכון ל-2012) ופעילה במעל ל-20 מדינות. ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות סברה ואובלה, ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.63 מיליארד ש"ח ב-11 באפריל 2018, כאשר כ-50% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 35. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, הוא יו"ר שטראוס אחזקות ובתו עפרה שטראוס היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה ונשיאה הוא גיורא ברדעה.

הקבוצה מעסיקה כ-14,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו, ו-Haier.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.