קסטינה

קסטינהערבית: قسطينة) היה כפר ערבי בשפלה באזור קריית מלאכי של היום. קסטינה היה ממוקם על כביש מרכזי המוביל מעזה ליפו וגם מעזה ללטרון ולירושלים (עד היום מוכר המקום כצומת קסטינה), בגובה 50 מטר מעל פני הים, והשתייך לנפת עזה שבמחוז עזה (1945). שטחי אדמותיו היו 12,019 דונם ובשנת 1945 מנה 890 נפשות[1]. ב-9 ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, הכפר התרוקן מתושביו ובמקום שבו שכן נמצאים היום היישובים קריית מלאכי, כפר אחים, כפר ורבורג ואביגדור.

ב-1938 במהלך המרד הערבי הגדול השתתפו תושבי הכפר בקרב צומת מסמיה.

בשנת 1942, ימי מלחמת העולם השנייה, הוקם בסמוך לכפר שדה תעופה צבאי עבור חיל האוויר המלכותי הבריטי, שנקרא "RAF Qastina", והפך מאוחר יותר לבסיס חצור של חיל האוויר הישראלי.

במקום שבו שכן היישוב, נמצא כיום צומת מרכזי הנקרא בפי רבים "צומת קסטינה" המחבר בין כביש 40 וכביש 3 ובו נמצא מסוף אוטובוסים מרכזי. שמו הרשמי של הצומת הוא "צומת מלאכי" על שם קריית מלאכי הסמוכה.

קסטינה (יישוב לשעבר)
قسطينة
Qastina12
טריטוריה המנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז עזה
נפה נפת עזה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה ה-16
שטח 12,019 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה 9 ביולי 1948
יישובים יורשים קריית מלאכי, כפר אחים, כפר ורבורג, אביגדור
דת מוסלמים סונים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 890 (1945)
קואורדינטות 31°44′21″N 34°45′44″E / 31.7391°N 34.76221667°E 
אזור זמן UTC +2
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
קסטינה
קסטינה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 153.
25 בפברואר

25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 309 ימים (310 בשנה מעוברת).

אביגדור

אֲבִיגְדוֹר הוא מושב ישראלי במועצה האזורית באר טוביה המשתייך לתנועת המושבים, וממוקם כ-2 ק"מ מדרום לקריית מלאכי ו-11 ק"מ מצפון לקריית גת. שטח המושב הוא כ-3,750 דונם.

אביגדור הוקם בשנת 1950 על חלק מאדמות הכפר הערבי הנטוש קסטינה, על ידי חיילים משוחררים מחיל התובלה של הצבא הבריטי, ובתחילה נקרא "כפר יעל", ראשי תיבות של יחידות עבריות לתובלה, היחידה אליה השתייכו גרעין מקימי המושב.

ב-6 במאי 1951, שונה שם המושב והוא נקרא על שם העסקן הציוני סר אוסמונד דה-אביגדור גולדסמית (אנגלי, נשיא יק"א בין השנים 1934-1939) אשר תרם למושב את בית העם, ואשר בנו הנרי היה מפקד היחידה. פרנסת המושב על משקים חקלאיים (רפת, לולי הודים ותרנגולות וכן גידולי שדה ומכוורות דבורים) וכן מקצועות חופשיים מכל קצוות הקשת התעסוקתית.

בשנים האחרונות הוקמה הרחבה קהילתית במושב, מרבית תושביה הם בני המושב שבחרו להישאר בו ולגדל שם את משפחתם.

אנשים (תוכנית טלוויזיה)

אנשים היא תוכנית טלוויזיה יומית, בהגשת חיים אתגר, קורין גדעון וגלית גוטמן, העוסקת בדמויות בולטות בתחומים שונים בחברה הישראלית. התוכנית משודרת בימים א'-ה' בשעה 22:30 בערוץ קשת 12 ומופקת על ידי חברת "קסטינה תקשורת".

באר טוביה

בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי. הוא גלגול שלישי להתיישבות במשבצת קרקע שנרכשה על ידי פקידות הברון רוטשילד ב-1887. קדמו לו שתי מושבות: מושבת הברון קסטינה (שהתקיימה בשנים 1888–1890) ומושבת חובבי ציון באר טוביה (1896–1929). במשך כ-50 שנים הייתה באר טוביה, על גלגוליה השונים, היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל. המושב נמצא בתחומי המועצה האזורית באר טוביה, ומשתייך לתנועת המושבים.

ביג מרכזי קניות

קבוצת ביג מרכזי קניות היא חברה המקימה ומפעילה מרכזי קניות פתוחים, והיא הגדולה בתחומה בישראל. בנוסף לישראל החברה מפעילה מרכזי קניות בארצות הברית וסרביה. נכון לפברואר 2013 החברה נסחרת בשווי של 1.29 מיליארד ש"ח.

הקבוצה החלה את פעילותה ב-1997, אז הקימה את "ביג באר-שבע". בהמשך הוקמו 15 מרכזים נוספים בישראל (בקריות, ברגבה, באילת, בכרמיאל, בפולג-נתניה, בצומת קסטינה, ביקנעם עילית, בקריית גת,ובקרוב עוד מתחם ביג בכרמי גת בקריית גת. בפרדס חנה, ביהוד, בטבריה, בעפולה, בראשון לציון, באזור הצ'ק פוסט ובקריית שמונה). כמו כן לקבוצה 5 מתחמים נוספים הנקראים "ביג FASHION" (באשדוד, בנצרת, בטבריה, בבית שמש ומתחם עודפים בירכא).

החל משנת 2006 חברה נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובעלי השליטה בחברה הם האחים יהודה ורוני נפתלי. משרדיה שוכנים באזור התעשייה של הרצליה.

הרעיון עליו מושתתים מרכזי הקניות של ביג הוא רעיון אמריקאי של מרכזי קניות פתוחים, מרכזים אשר בעיקרם חד קומתיים, חנויות גדולות ומרווחות המאפשרות הצגת מלאי גדול, חזיתות החנויות פונות כלפי שטחי חנייה, שהחניה בהם היא בחינם.

המרכזים ממוקמים קרוב לצירי תנועה מרכזיים. רשתות ארציות רבות מיוצגות במרכזי קניות של ביג, ולרשותן חזית רחבה ושטחי חניה מרווחים מול פתח החנות. כך יכולים הלקוחות לבצע קניות במספר חנויות במתחם אחד.

התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון

התחנה המרכזית החדשה של ראשון לציון (הידועה גם כקניון שער ראשון) היא מסוף אוטובוסים מרכזי בעיר ראשון לציון. התחנה שוכנת במערב העיר, סמוך למחלף גן רווה ובית מכבי. התחנה נמצאת בבעלות חברת נצבא ונחנכה בשנת 1998. התחנה החדשה החליפה את התחנה הישנה שהייתה ממוקמת ברחוב הרצל בראשון לציון, שנהרסה ובמקומה נבנה פרויקט "צרפתי סנטרל" הכולל שני מגדלים בני 20 קומות.

זרוע היבשה

זרוע היַבשה (ז"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.

ב-1983 הוקמה לראשונה מִפקדת חֵילות השדה (מפח"ש). ב-1999, במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה, וזו שינתה בהמשך את שמה למפקדת זרוע היבשה וב-2007 לזרוע היבשה.

מפקד הזרוע, המכונה מָזִ"י, הוא חבר המטה הכללי של צה"ל. מפקד זרוע היבשה הוא האלוף יואל סטריק.

מטה זרוע היבשה ממוקם במחנה בר-לב הסמוך לקריית מלאכי, מערבית לצומת מלאכי (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים במחנה רבין (הקריה בתל אביב) בין היתר מתוכנן לרכז את אגפי מז"י לבניין חדש שיבנה במחנה רבין.

רוב גופי המטה של זרוע היבשה ממוקמים במחנה בר-לב ("קסטינה"), חלקם במחנה דורי (בסיס "תל השומר") ובמחנה ידין ("צריפין").

כ"ד באדר

כ"ד באדר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים הפשוטות פרשת ויקהל-פקודי. בשנים פשוטות מקביעות השא פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי לבד ובשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, עבור ילד שנולד באדר א', פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל, ברב השנים המעוברות, אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (בשנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

כפר אחים

כְּפַר אַחִים הוא מושב במישור חוף יהודה, ממוקם כקילומטר צפונית מזרחית לעיר קריית מלאכי בסמוך לקטע כביש בין צומת מלאכי (קסטינה) לצומת מסמיה (ראם) בו חופף כביש 3 לאורך כ-4 קילומטרים לתוואי של כביש 40. המושב שייך למועצה אזורית באר טוביה.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים דתיים מרומניה והונגריה בסמוך לחורבות הכפר הערבי קסטינה ובשטחי אדמותיו. המושב נקרא בתחילה "קסטינה א'" וגם "יחיאל" עד שנקבע השם "כפר אחים" על ידי המתיישבים עצמם, על שמם של האחים אפרים וצבי גובר, בניהם של מרדכי ורבקה גובר מהמושב הסמוך כפר ורבורג, שנפלו במלחמת העצמאות. המושב היה המושב הדתי הראשון שהצטרף להסתדרות. בשנת 1949 חברי המושב נמנו עם סיעת העובד הדתי בהסתדרות.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מנוחה

מְנוּחָה הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש.

המושב הוקם בינואר 1953 על ידי עולים מכורדיסטן ממעברת קסטינה, שהיוו את הרוב ומעולים מפרס[דרוש מקור] ממעברת זרעין. שמו ניתן לו ביחד עם היישוב נחלה על שם הארגון הציוני מנוחה ונחלה שהקים את המושבה רחובות.

הרב שבתאי בן חיים כיהן כרב היישוב משנת 1955, וכן כרבו של חבל לכיש.

מעברת קסטינה

מעברת קסטינה הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה. המעברה הוקמה בשנת 1950 על שטחו של "מחנה קסטינה", מחנה צבאי בריטי שהוקם בסמוך לכפר הערבי קסטינה (לא מדובר בשדה התעופה הצבאי הבריטי קסטינה). מעברת קסטינה הייתה הבסיס להקמת היישוב קריית מלאכי במקום בשנת 1951.

צומת מלאכי

צומת מלאכי (ידוע גם בשם צומת קסטינה) הוא צומת מרכזי במישור חוף יהודה, בין כביש 40 וכביש 3 בסמוך לעיר קריית מלאכי.

מצומת מלאכי ועד צומת ראם (צומת מסמיה), כשלושה קילומטר מצפון לצומת, מאוחדים מסלולם של כביש 3 וכביש 40. בצומת מלאכי מתפצל הכביש לשניים, כביש 40 מוליך דרומה לקריית גת ולבאר שבע, וכביש 3 מוליך מערבה לאשקלון.

קטע הדרך של כביש 40 היוצא דרומה מהצומת נסלל בין 1949 ל-1951 על ידי סולל בונה, כחלק מבניית כביש חדש לבאר שבע. החלק הדרומי של קטע זה, מצומת קמה דרומה, ממוספר כיום ככביש 264.

השם "קסטינה" מקורו בשם הכפר הערבי - קסטינה, ששכן מדרום לקריית מלאכי עד למלחמת העצמאות, במקום בו שוכן כיום אזור תעשייה באר טוביה. מצידו השני של הצומת שוכן אזור תעשייה קריית מלאכי.

בצומת מרכז מסחרי "ביג" ומסוף תחבורה ציבורית עם חמישה רציפים ובהן קווי שירות לאשקלון, קריית גת, אשדוד, באר שבע, רחובות, ירושלים ותל אביב.

בעתיד ייבנה מכביש זה מחלף לאזור התעשייה החדש העתידי.

בשנים האחרונות שופץ מסוף האוטובוסים שהיה מוזנח. כמו כן נעשות הכנות להקמת התחנה המרכזית על שטח מסוף קסטינה. בנוסף לכך, נפתח מחדש לאחר 4 שנים המזנון ובו פועלים מרכז מידע אלקטרוני לתחבורה ציבורית וגלישה חינם ב-Wi-Fi.

בסמוך לקסטינה, ישנו מרכז מסחרי ענק ופתוח מקבוצת מרכזי ביג.

בנוסף, מפקדת זרוע היבשה של צה״ל (מחנה בר-לב) ממוקמת בצומת.

קריית מלאכי

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים), שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2012 התגוררו בה כ-21,200 אלף תושבים.

תחנה מרכזית קריית גת

התחנה המרכזית של קריית גת היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר קריית גת. נמצאת במרכז העיר, בשדרות העצמאות.

תחנה מרכזית רחובות

התחנה המרכזית של רחובות היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר רחובות. נמצאת במרכז העיר, ברחוב ביל"ו.

תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום

תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על-שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ואת עובדי אזור התעשייה "עד הלום" הסמוך. התחנה ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון ומשמשת כתחנת ביניים בקו זה. בסמוך, גשר עד הלום.

תימורים

תימורים (תִּמּוֹרִים) הוא יישוב בדרום מישור החוף, במועצה אזורית באר טוביה. היישוב מתפקד הן כמושב שיתופי (בו שותפים חברי המשק הישן) והן כיישוב קהילתי (בו חברים כלל התושבים במושב הישן ובהרחבה החדשה).

היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

מושב תימורים הוקם במקור ב-21 ביוני 1948 כקיבוץ על גבעה ליד תל שימרון בגליל התחתון, במקום בו קיים היום היישוב תמרת. בשנת 1953 הוא הפך למושב שיתופי ועבר ב-1954, עקב מחסור בקרקעות, למיקומו הנוכחי, כקילומטר מדרום לצומת מלאכי, למיקום שכונה קסטינה ג'.

משתייך לתנועת הנוער האיחוד החקלאי.

ילדי מושב תימורים לומדים ביסודי ב"מבואות" ובתיכון ב"תיכון באר טוביה".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.