קניין רכוב

קניין "רכוב על גבי בהמה" הוא קנין במשפט העברי, המקנה בעלות על בעל חיים לאדם הרוכב עליו, כאשר הוא עושה זאת במטרה לקנותה מהפקר או מאדם אחר המוכר לו אותה.

Ringreiten
שיטת הרמב"ם: רכוב קונה, גם אם אינו אוחז במוסירה
StateLibQld 1 259245 Main street of Charters Towers, 1924
יושב בקרון

השאלה

במסכת בבא מציעא[1] דנה הגמרא באשר לקניין זה, השאלה מתפצלת לשתי שאלות, שקיומה של השנייה תלויה באישור הראשונה. השאלה האחת היא, האם רכוב על בעל חיים קונה אותו ב) כאשר באותו בעל חיים, מתבצעת מעשה קניין על ידי אדם אחר הנוהג את בעל החיים ללא רכיבה, מי מהם קונה את בעל החיים. שאלה נוספת - בהנחה שקיים קניין כזה, איזה מהקניינים עדיף, קניין רכוב, או קניין מנהיג שהוא באופן מסוים קניין משיכה.

בגמרא נראה לכאורה[2], כי קנין רכוב הוא צירוף של שני מעשי קניין: א) הרכיבה גורמת לבהמה לנוע במקצת ב) תפיסת המוסרה.

האמורא רב יהודה מביא ראיה מברייתא הדנה באדם היושב על קרון הרתום לשור וחמור, ובכך הוא חשוב כרכוב עליו, האם הוא עובר על איסור כלאיים בכך שהוא נוהג את הקרון, חכמים ורבי מאיר חלוקים בנושא, לפי שיטה אחת בברייתא אין הוא עובר על איסור כלאיים, מכיוון שאין בעלי החיים נעים מחמתו[3], וגם אם כן - הדבר נחשב כגרמא (- פעולה לא ישירה, אלא פעולה הגורמת בעקיפין לתנועת בעל החיים[4], ולכן אין לה חשיבות), ולפי שיטה שנייה בברייתא בעלי החיים נעים מחמתו, והוא נחשב כמניע בעלי חיים באופן של כלאיים. שמואל סבור שרוכב ויושב בקרון אינם חשובים לנוהגים את בעלי החיים, ולכן לגרסתו חכמים - שהם הרבים, הם הסבורים שהיושב בקרון פטור מאיסור כלאיים, ואילו רבי מאיר הוא האוסר.

ברייתא אחרת - שכל הנראה היא מסקנת הגמרא[5], פוסקת שרכוב נחשב לקניין תקין וניתן לקנות על ידו את בעל החיים עליו רכוב הקונה.

פסק ההלכה

הראשונים נחלקו בפסק ההלכה, יש הפוסקים כשמואל שיושב אינו נחשב לנוהג את בעלי החיים, אך הרי"ף מעדיף את מסקנת הגמרא, ואת הגרסה הרגילה של הברייתא המנוגדת לזו של שמואל, ולפי זה חכמים שהם הרבים פוסקים שיושב נחשב לנוהג את בעל החיים, וכך גם פוסק הרמב"ם[6]. לפי זה, ייתכן גם שרכוב נחשב לקניין, ואכן כך פוסק הרמב"ם[7].

השאלה השנייה, כאשר רכוב ונוהג נוהגים יחד, איזה מהם קונה, נשארת בשאלה[דרוש מקור].

מהות הקניין

בשיטה מקובצת בשם הריצב"א, וכן בשם הרמב"ן בשם הראב"ד, מביא דעה הסבורה שרכוב היא קניין עצמאי, שמהותו שימוש בבעל חיים באופן של בעלות וקניינות, ככל מעשי הקניין[8].

דיעה אחרת, הרווחת יותר בראשונים, היא שרכוב הוא תולדה של קניין משיכה, וזו היא גם שאלת הגמרא האם רכוב קונה במקום שיש גם אדם הנוהג את בעל החיים, שכן השאלה היא האם הנוהג מבטל את כוח הרכוב וגורם שהוא לא יפעל להנעת בעל החיים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ח', עמוד ב'.
  2. ^ תוספות, רמב"ן ועוד ראשונים שם.
  3. ^ כך משמע מרש"י.
  4. ^ ר"ן שם.
  5. ^ שם ט' ע"א.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר כלאים, הלכות ט, פרק ט'.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר גזילה ואבידה, הלכות יז, פרק ז'.
  8. ^ כנראה שכן היא גם דעת רש"י שם בד"ה אלא רכוב במקום נוהג: "וכי אמרינן משיכה קני היכא דליכא רכוב אבל במקום רכוב לא", משמע שרכוב אינו קניין משיכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קניין משיכה

במשפט העברי, קניין משיכה הוא סוג של קניין, ההופך אדם לבעלים של חפץ מסוים. קניין משיכה תקף בכל המיטלטלין אך לא בקרקעות.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירה • קניין רכוב • קניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.