קניין כסף

קניין כסף הוא קניין בסיסי במשפט העברי המתבצע באמצעות כסף או חפץ בעל ערך. ערכו של הכסף או החפץ צריך להיות לפחות כשוויה של פרוטה, אך אינו חייב להוות את מלוא ערכו של החפץ הנקנה. רבנן גזרו שקנין כסף נוהג רק בנכסי דלא ניידי ולא במיטלטלים, מחשש שהמוכר ירמה את הקונה, ויאמר "נשרפו חיטיך".[1]

הקניין נלמד על ידי חז"ל מקנייתו של אברהם אבינו את מערת המכפלה בחברון.[2] מקניין כסף לומדים חז"ל גם ש"האשה נקנית בכסף".[3]

בין הפוסקים מתקיים ויכוח על הגדרתו של קניין כסף, לדעת הרב יהושע פלק כץ בספרו "מאירת עיניים" (ובקיצור: סמ"ע - ספר מאירת עיניים) קניין כסף במהותו הוא תשלום תמורה לחפץ הנקנה[4] ואלו לדעת הרב דוד הלוי סגל בספרו "טורי זהב" קנין כסף אינו אלא אקט קניני גרידא.[5]

קניין כסף, הוא גם אחד מקנייני הקידושין, וניתן לקדש אשה בכסף או בשווה כסף, לפי בית שמאי בדינר או שוויו, ולפי בית הלל בפרוטה או שוויה[6].

Agrippa Neptunus coin
מטבעות כסף עתיקים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת בבא מציעא, פרק ד'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב', א'.
  3. ^ משנה, מסכת קידושין, פרק א', משנה א.
  4. ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ק"צ, סעיף א'.
  5. ^ שו"ע חו"מ
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ב', עמוד א'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

כסף

האם התכוונתם ל...

מה שקנה עבד קנה רבו

מה שקנה עבד קנה רבו הוא כלל יסודי במשפט העברי האומר כי כל מה שבא לרשותו המשפטית של עבד כנעני נכנס בצורה אוטומטית לרשותו המשפטית של האדון, כחלק מקנייניו המוחלטים על העבד, על גופו ועל בעלותו. כלל זה הוליד את הפרדוקס ואת הבעיה כיצד יכול עבד לקבל גט שחרור מיד רבו, והביא לידי הכלל המפורסם - באין כאחד.

מי שפרע

מי שפרע הוא ביטוי של חז"ל בגמרא המקביל בין מידת יושרו של האדם שאינו עומד בדיבורו, לזו של אנשי דור המבול, אנשי דור הפלגה, אנשי סדום ועמורה והמצרים, המתוארים בתנ"ך כפועלי עוול. הביטוי המלא הוא קללה על ראש המשנה מדיבורו, שסופו יהיה זהה לסופם של הדורות החוטאים שנענשו בעונשים שונים.

מתנה על מנת להחזיר

מתנה על מנת להחזיר היא הגדרה משפטית בהלכה, המתארת פעולת קניין הנעשית תוך התניה שהקניין יחול רק אם לבסוף תוחזר המתנה.

קניין (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שמעון שקופ

הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תר"כ - ט' במרחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסף • קניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.