קניין חזקה

במשפט העברי, קניין חזקה היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).

קניין חזקה 015
אדם נועל את דלת ביתו במפתח, קניין השנוי במחלוקת בין הראשונים
Lock wp
התקנת מנעול בדלת נחשבת למעשה קניין לפי כל הדעות
Grade acude cedro quixada ce
גידור היא אחת מהדרכים העיקריות להראות בעלות
Inici Canal Urgell
גם תעלה המקיפה ותוחמת את הנכס יכולה להראות בעלות

מהות החזקה

למרות שמה המשותף לחזקת ראייה, אין ביניהם כל קשר. הריטב"א מוכיח זאת, מכך שבעוד שקניין חזקה נעשה דווקא על ידי פעולה בגוף הקרקע ואין די באכילת פירות הקרקע, הרי שחזקה בקרקעות נעשית דווקא על ידי אכילת פירות הקרקע, אך במעשה חזקה על הקרקע עצמה, כמו נעילת דלתה או תיקון גדר מסביב לה, אינו נחשב לחזקה. אך יש הסוברים שקיים קשר בין חזקת ראייה לקניין חזקה[1].

קניין החזקה הוא כאשר אדם נועל בית או שטח או פורץ בה פרצה. נחלקו הראשונים האם נעילת דלת נחשבת לחזקה, או לא. לפי הרשב"ם נעילת דלת אנה נחשבת לחזקה, שכן אין דבר זה מעשה בעל הבית, אלא כאורח המבריח נזקים מנזקי בעל הבית, דבר שמחויב כל אחד לעשות במידת האפשר, ורק התקנת מנעול בדלת נחשבת לקניין חזקה. לעומת זאת, רבינו יונה חלוק על כך ומסביר שרק כאשר קיים נזק המוכן ועומד להבא בשעת מעשה, הצלת הבית ממנו על ידי נעילה אינה מעשה בעל הבית אלא מעשה מצווה, אבל נעילה שלא בשעת הנזק היא קניין טוב[2].

נחלקו הראשונים האם מועלת חזקה בקניית קרקע מאדם אחר, או רק בקנית קרקע מנכסי הפקר[2].

המקור בתנ"ך ובתלמוד

החזקה היא אחת משלוש דרכי הקניין של הקרקעות, כמאמר המשנה במסכת קידושין (דף כו.): "נכסים שיש להם אחריות[3]. (=קרקעות) נקנין בכסף ובשטר ובחזקה". (פרק א משנה ה), אך קניין זה שונה מהשניים האחרים בכך שהם מתבצעים על ידי העברה פיזית לעומתו שמתבצע באופן מופשט, ובקניין זה הקונה קונה את הקרקע בכך שהוא נועל את השער, או מעמיד גדר, או חופר תעלה, סביב הקרקע.

התלמוד מביא ראייה לדברי המשנה מפסוקים בתורה[4].

  • לשיטת חזקיה הלימוד הוא מהפסוק בספר ירמיהו: "וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם"[5] - תפיסת הערים, היא הישיבה בהם.
  • לשיטת רבי ישמעאל הלימוד הוא מהפסוק בספר דברים: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ"[6] - במה ירשתם את הערים בישיבה בהם.

בעבדים כנעניים

חזקת קניין היא גם אחת מחמשת דרכי הקניין[7] של עבדים, המקור לכך הוא מהפסוק "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה"[8], המקיש את העבדים ל"אחוזה" - קרקעות.

אופן הקניין

ישנן מספר דרכים לבצע קניין זה בקרקע:

"נעל (=נעילת השדה) וגדר (=גידור הקרקע) ופרץ (=פריצת הגדר הקיימת) כלשהו - הרי זו חזקה" (משנה, בבא בתרא, פרק ג, משנה ג).

הקרקע נקנית על ידי החזקה משתי סיבות מרכזיות:

א. החזקה נותנת ביד הקונה שליטה בקרקע על ידי עשיית שינוי משמעותי בה.
ב. במעשה החזקה מפגין הקונה את מעמדו כבעל הקרקע.

מחלוקת הראשונים

הרמב"ם פוסק שאחרי הנעילה יש לחזור ולפתוח את השער[9], והרמב"ן שואל על הרמב"ם מדוע יש לחזור ולפתוח את השער אחרי הנעילה, בעוד שמעשה החזקה הוא רק הנעילה עצמה.

הבית יוסף מבאר, שכדי שיהיה ניכר שנעילת השער נעשית לשם קניין והוכחת בעלות על החצר, יש לחזור ולפותחה, שאם לא כן ניתן יהיה לחשוב שהנעילה נעשית בציווי בעל הבית, ולא לשם קניין, שכן כוחו של מעשה הקניין הוא דווקא בכך שניכר שהוא בעליו[10].

הקניין בעבדים

גם בעבד הקניין דומה, והוא מהווה שליטה ממשית על העבד, הנעשית בכך שהעבד משמש את רבו, על ידי התרת מנעלו, הולכת בגדיו אחריו לבית המרחץ, וכן כל מלאכה שדרך עבד לעשותה, ולא אדם אחר. בכך מופגנת בעלותו של האדון על העבד, שכן מלאכות מעין אלו אינן נעשות בדרך כלל אלא על ידי עבדים בלבד. כך גם אם העבד הפשיט את רבו (בבית המרחץ), רחצו, סכו בשמן, הלבישו והנעילו[11].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רב האי גאון בספר המקח שער ג', על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ב, עמוד ב', וב"אור תורה" העיר עוד, שבתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף מ"ב, עמוד ב' שהמשנה משווה את שתי החזקות במשנה אחת כאילו יש קשר הדוק ביניהם.
  2. ^ 2.0 2.1 רבינו יונה בבבא בתרא נב ב.
  3. ^ נכסים שיש להם אחריות הכוונה לקרקעות, והמילה אחריות משמעה שניתן לשלם מקרקעות אלו את חובות בעליהן, ואילו נכסים שאין להם אחריות הכוונה למטלטלין
  4. ^ בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א'
  5. ^ ירמיהו, פרק מ', פסוק י'
  6. ^ דברים, פרק י"א, פסוק ל"א
  7. ^ שהם: כסף, שטר חזקה, משיכה וחליפין.
  8. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק מ"ו.
  9. ^ וכן נפסק בשולחן ערוך סימן קצ"ב סעיף ג'.
  10. ^ הרב יצחק אלסטר, עולת יצחק (ירושלים תשס"ג) עמ' קי"א.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב, עמוד ב'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הפקר

במשפט העברי, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חפץ המוגדר כהפקר הוא חפץ שכל המעוניין רשאי ליטלו לעצמו.

חזקה

האם התכוונתם ל...

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק. ישנן חזקות רבות הידועות בהלכה, הקובעות מהו המצב הסביר והטבעי במצבים שונים. חזקה יכולה להיסמך על מקרי עבר נקודתיים (כגון שור שנגח ההופך להיות מועד לנגוח) או על טבעו המובנה של אדם, בהמה או נכס.. כלל החזקה הוא שסבירות זאת גוברת כל עוד לא הוכח אחרת. לדיני החזקות יש שימוש בכל תחומי ההלכה, כולל דברים שתוקפם מדאורייתא.

ישנם תחומי השקה בין דיני רוב לדיני חזקה, שכן על פי רוב ניתן לקבוע חזקה ורוב יכול להגדיר כי מצב מסוים הוא הפשוט יותר. לדוגמה, החזקה הקובעת שאישה יולדת בחודש התשיעי, מבוססת על המציאות שמוכיחה כי ברוב המקרים כך הוא המצב.יש להבחין בהבדל בין ה"חזקה" המשמשת ככלי משפטי והדומה לחזקה במשפט הישראלי, לבין קניין חזקה הקרוי גם הוא בשם "חזקה" ומשמעו עשיית פעולה מסוימת שנעשית באופן שגרתי רק על ידי הבעלים, ומשמשת כמעשה קניין.

חזקה (קניין)

חֲזָקָה הוא מושג משפטי המתאר שליטה אפקטיבית בנכס, יהא זה נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין. מושג החזקה נפרד ממושג הבעלות ותיתכן חזקה שאינה מלווה בבעלות. שכירות ועכבון הם סוגי חזקה כדין הנפרדים מן הבעלות. חזקה שלא כדין הנפרדת מהבעלות היא עקב גזל או גנבה.

שיטות משפט שונות מקנות לחזקה חשיבות כה רבה, עד שידועה האימרה האנגלית העתיקה לפיה "החזקה היא תשע עשיריות מהחוק" ("Possession is nine points in the Law" או בלשון מודרנית יותר "possession is nine-tenths of the law").

עמון ומואב טהרו בסיחון

עמון ומואב טהרו בסיחון הוא מושג הלכתי הקובע כי אמנם אסור היה לבני ישראל לכבוש את שטחי עמון ומואב, אך לאחר שנכבשו מהם על ידי סיחון מלך האמורי יכלו בני ישראל לכובשן ממנו, מכיוון שזכה בהם. הגמרא הוכיחה מכך כי יש קניין חזקה לעובדי כוכבים.

המושג הפך גם לפתגם המשמש כמשל למקרה בו איסור מסוים הופך למותר בעקבות שינוי במצב.

קניין מסירה

במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).

במסכת קידושין מבואר אופן קניין זה:

.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצר • קניין חזקה • קניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.