קניין אותיות

קנין אותיות הוא שם שנתנו חז"ל להקנאת שטר חוב לאדם אחר (הסבת שטר). השטר, בו נכתב כי אדם מסוים חייב לחברו סכום כסף, מוקנה על ידי המלווה לאדם שלישי, ולו ניתנת זכות הגבייה מעתה.

המחלוקת

רבי יהודה הנשיא וחכמים נחלקו במסכת בבא בתרא[1] אודות אופן קניין זה.

שיטת רבי יהודה הנשיא

לפי רבי יהודה הנשיא, ואביו רבן שמעון בן גמליאל[2], כדי להקנות חוב הכתוב בשטר לאדם שלישי, די במסירה, שהוא מסירת השטר מידי המלווה לידי הקונה.

לפי פרשנותם של תוספות[3], אין הכוונה לקנין מסירה הרגיל, שכן נכסים ניידים אינם נקנים במסירה; לפי שיטתו הכוונה היא לקניין משיכה, שנהיה על ידי שהקונה מושך את השטר לרשותו, אלא שבנוסף לכך צריך גם את דעתו של המלווה שיקנה במעשה המשיכה את החוב ללווה, שכן כדי להעביר את שעבוד הגוף מהמלווה ללווה יש צורך בדעתו של המלווה להעביר את השעבוד וזאת קוראה הגמרא בשם "מסירה" למרות שאין צורך במסירה מיד ליד; לפי פירוש אחר בתוספות, יש צורך בשני הקניינים גם יחד, מסירה מיד ליד ומשיכה על ידי הקונה, על ידי המשיכה קונה את החוב, ועל ידי המסירה קונה את השעבוד שבתוכו.

לפי פירושם של התוספות, סובר רבי יהודה הנשיא שרק מסירה הוא הקניין המתאים לשטר, שכן קניין משיכה אינו מתאים כאן כלל; משיכה מתאימה רק בדבר שגופו ממון, הוא עצמו הדבר הנקנה, וכעין קניית חפצים ניידים או קרקעות, שהם עצמם הדבר הנקנה, אם כן על ידי המשיכה מראה המושך את בעלותו עליהם. אך בקניין כזה, שבא רק לסמל העברת הבעלות רוחנית על החוב מהמלווה לאדם אחר, יש צורך במעשה מצד המלווה המורה על העברת הבעלות.

שיטת חכמים

שיטת חכמים היא שקניין כזה נקנה רק על ידי צירוף של שני קניינים; שטר, שהוא כתיבת שטר על ידי המלווה שהוא מקנה לאדם זה את ההלוואה (וכמובן מסירת השטר לידיו), וכן מסירת השטר עצמו. הראשונים מסבירים שהשטר אינו בעצם קניין שטר, אלא הוא רק כעין שטר ראייה, שמהווה סימן על דבר מסוים. כך גם כאן השטר רק מורה על מעשה המסירה, שאינו רק על הנייר עצמו, אלא גם על החוב הכתוב בו; על ידי הכתוב בשטר, ניכר למפרע ולהבא שמעשה המסירה הוא על החוב, והשטר מהווה גם כעין קניין ומחיל על המסירה חלות משמעותית יותר.

בשטר יש לכתוב "קני לך איהו וכל שעבודיה ", כלומר מקנה אני לך את השטר ואת כל השעבודים הנלויים.

פרשנות למחלוקת ההלכתית

לפי דבריהם של כמה מהראשונים[4], המחלוקת האם אותיות נקנות במסירה או לא, תלויה בעצם במחלוקת של רבי מאיר ורבי אלעזר האם עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי, והדעה האומרת כי אותיות הנקנות במסירה סבורה כרבי אלעזר; בהתאם לכך פוסקים כמה מהראשונים, כי לפי שיטתם - שההלכה נפסקת כרבי אלעזר רק בגט ולא בשאר שטרות - אין אותיות נקנות במסירה.

לפי פרשנותו של רבי חיים מבריסק[5], מחלוקתם של רבי מאיר ורבי אלעזר היא האם מכיוון שחלות השטר נגרמת על ידי העדים, על חתימת העדים להיות בשטר עצמו, שהרי עדותם היא אשר עושה את תוקף השטר, ומכיוון שכך גם חלק זה צריך שיהיה כתוב בשטר, או שמא די בכך שהעדות תהיה על פה. זו היא גם המחלוקת האם ניתן להקנות שטר על ידי מסירתו לקונה אחר, או שמא לא ניתן להקנות שטר כך שהוא יהיה של אדם שלישי, ללא שדבר זה עצמו יהיה כתוב בשטר, לפי שיטת רבי מאיר שכל מה שגורם לחלות השטר צריך שיהיה כתוב בשטר, לא די בכך שהמסירה ואחיזת הלוקח בשטר מוכיחה על בעלותו על השטר, כדי שהוא יהיה מושלם, אלא גם מכירה זו צריכה להכתב בשטר.

פסק ההלכה

אמימר פוסק כרבי יהודה הנשיא שאותיות נקנות במסירה וכן פסק הרשב"ם. התוספות בשם רב יהודאי גאון מביאים גרסה אחרת, שהפסק הוא שאין אותיות נקנות במסירה.

מחילת השטר

לאחר מכירת השטר, אם בחר המלווה למחול את החוב ללווה החוב מחול, למרות שבכך נגרם הפסד לקונה השטר. הראשונים התלבטו[6] בטעם הדבר. יש שסוברים שהסיבה היא מכיוון שקניין זה, של הקנאת השטר לאדם אחר, אינו מחיל למעשה את העברת החוב עצמו מהמלווה ללווה, אלא רק נותן זכות גבייה לאדם הקונה, אבל השעבוד עצמו נמשך עדיין מהמלווה ללווה, אלא שהוא קנוי לקונה לגבותו ולכן אם מחל המלווה - ונמחל החוב, אין גבייה של השטר למעשה[7]. לפי הסבר אחר המובא בראשונים, קניין זה אינו אלא מדרבנן.

על המוכר המוחל, לשלם לקונה את דמי הנזק, מדין דינא דגרמי.

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ה, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קס"ט, עמוד ב'.
  3. ^ שם ד"ה אי כרבי.
  4. ^ מובא בדברי התוספות רי"ד בסוגיא.
  5. ^ בחידושי הגר"ח על הש"ס מהדורת תשס"ח בסימן על אותיות נקנות במסירה והסבר על מחלוקת רבי אלעזר ורבי מאיר.
  6. ^ ראו בתוספות תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ', עמוד א'.
  7. ^ שיטת רבינו תם כמובא בר"ן בכתובות פ"ו ע"א. ועל פי הסבר חידושי הגר"ח (סטנסיל) על מסכת כתובות.
קניין מסירה

במשפט העברי, קניין מסירה הוא מעשה קניין בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).

במסכת קידושין מבואר אופן קניין זה:

.

שטר (משפט עברי)

שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו. לדוגמה, שטר חוב. לעיתים משמש השטר עצמו כאמצעי הקניין, אך מעשה הקניין נגרם גם הוא, כתוצאה מאובייקט הראיה. ישנם שטרות הנכתבים כתוצאה מפעילות עסקית או אחרת בין אנשים, וישנם שטרות הנכתבים כתוצאה מהתערבותו של בית הדין.

המקור לשם "שטר" הוא מהמילה האכדית - Šataru (שַׁטַרֻ), שמשמעה כתיבה.

שטרות אינם מוזכרים בשמם בתנ"ך, אשר מכנה אותם בשם ספר.

שטר גט - "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ" (ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק א')

שטר קניין - "וָאֶקַּח, אֶת-סֵפֶר הַמִּקְנָה... אֶת-הֶחָתוּם... וְאֵת סֵפֶר הַגָּלוּי " (ספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוק י"א)טופסי השטרות הקדומים ביותר הנמצאים בידינו, הם 33 שטרות הכלולים באוסף תעודות יב, ובהם שטר כתובה. השטרות דומים לשטרות התלמודיים.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגב • קניין אותיות • קניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.