קנה סוכר

קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים. גבעוליו של קנה-הסוכר הם קנים גבוהים, המגיעים עד לגובה של 7 מטר, והם מלאים ופרוקים לפרקים. לגבעולים עלים ארוכים ורחבים יחסית, ובקרקע יש להם קני-שורש.

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים באזור הטרופי של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות הסוכר הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על סלק הסוכר. ארצות גידולו העיקריות הן הודו וברזיל. ובאתיופיה גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו ובסין. רק בסוף המאה החמישית לספירה הועבר גידולו מערבה, לפרס ולארצות הים התיכון, ועם גילוי אמריקה, גם לעולם החדש.

במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.

קנה סוכר
קנה סוכר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
על־מערכה: בעלי זרע
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד־פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: קנה סוכר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Saccharum
Extracting Sugar Cane Juice
סחיטת מיץ מקנה סוכר בשוק בעכו
Extracting Sugar Cane Juice in Brazil
סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל

שימושים

השימוש העיקרי בקנה הסוכר התרבותי הוא כאמור להפקת סוכר והוא מהווה קרוב ל-60% מהמקורות להפקתו. היבול העולמי הממוצע הוא 500 ק"ג סוכר לדונם. בישראל הגיעו להיקפים של פי שניים עד שלושה (1988)[1]

סירופ סוכר הוא סירופ מתוק המיוצר במהלך זיקוק קנה סוכר. הוא משמש בבישול ואפייה כממתיק.

מקנה הסוכר מפיקים משקאות אלכוהוליים כמו קשאסה ורום. בתהליך הפקת הסוכר נוצרת מולאסה המשמשת לצריכה ישירה או ליצור הרום, כמאכל בעלי חיים והפקת כוהל. שאריות הסיבים לאחר מיצוי הסוכר משמשים להסקה במפעלי הסוכר וליצור אנרגיה בשיטת ביומסה. כמו כן הם משמשים כמאכל לבהמות ובתאית שבהם משתמשים בתעשיית הנייר.

את המיץ המופק מגריסת הקנים ניתן לשתות. בתזונה הסינית ובתרבות הבדואית מייחסים לו תכונות רפואיות. בעבר היה ניתן לרכוש בשווקים בישראל קני סוכר חתוכים (מוכרים בשם "קיינה") ונהגו ללעוס אותם ולמצות מתוכם את המיץ. כיום ניתן להשיג מיץ זה במספר מקומות בארץ.

שימוש אחר ההולך ומתרחב הוא בתור "דלק ביולוגי" - הפקת אתנול מקנה הסוכר וניצולו כדלק להנעת כלי רכב. האתנול מופק מסוכר בדרך של התססה מיקרוביולוגית, בדומה לנעשה עם תירס בארצות הברית. מדונם של קנה סוכר ביבול של 500 ק"ג סוכר לדונם ניתן להפיק 250 ליטר אתנול, השווה בערכו האנרגטי לכ-200 ליטר דלק פוסילי נוזלי (בנזין). ברזיל, המדינה בעלת שטחי הגידול הנרחבים ביותר בעולם של קנה סוכר, משתמשת בדלק זה או כביודלק מלא או בצורת תערובת עם בנזין מזה כשלושים שנה, ואף מייצאת אותו.

בהלכה

שאלת הגדרת קנה הסוכר בהלכה נידונה בעיקר בהלכות ברכות לגבי נוסח הברכה על הסוכר, האם הוא כפרי העץ, או שאינו נחשב פרי. כמו כן ועל פי הכרעות הפוסקים הראשונים בנושא זה, הכריע הרדב"ז[2] בשאלת הערלה שאינו נוהג בקנה הסוכר.

קנה סוכר בספרות

אורח חייהם של קוצרי קנה הסוכר מתואר ברומן "ציפורים מתות בסתר" מאת קולין מקאלוג.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עזריה אלון - עורך, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך: 12 - צמחים ובעלי חיים במשק האדם, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1988
  2. ^ שו"ת הרדב"ז ח"א תקסג
אלגואס

אלגואס (בפורטוגזית: Alagoas) היא מדינה קטנה בצפון-מזרח ברזיל השוכנת בין המדינות פרנאמבוקו וסרז'יפה; נוגעת במדינת באהיה בחלק מגבולה הדרום-מערבי. גבולה הדרומי של אלאגואס נקבע על־פי הנהר סאו פרנסיסקו. לאלאגואס שטח של 27,933 קמ"ר וגודל אוכלוסייתה כ־3,165,000 איש. בירתה היא מסיו.

מקור שמה של המדינה באגמים שבסמוך לחופה של העיר מסיו.

אתנול

אֶתָנוֹל (באנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O (מקובל גם בקיצור EtOH). זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.

אתנול הוא סם פסיכואקטיבי המצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה שמקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהלים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על התרבות האנושית, הביאו לכך שבשפת היום-יום מכונה האתנול כוהל או אלכוהול, כמייצג הראשי של המשפחה כולה (הכוללת אלפי תרכובות אחרות). בעבר היה שמו הכימי של האתנול כוהל אתילי או אתיל אלכוהול. בעבר, הוא נקרא "ספירט", כי השכרות נחשבה לרוח שנכנסה באדם (spirit = רוח).

בנוסף לשימושו בייצור משקאות חריפים, קיימים לאתנול שימושים רבים אחרים, בעיקר כחומר מוצא של מאות תרכובות בתעשייה הכימית, וכן כחומר חיטוי וכממס. בנוסף אתנול יוכל לשמש כדלק במנועים.

גוואדלופ

גוואדלופ (בצרפתית: Guadeloupe) היא מושבת איים צרפתית באיי ליווארד בים הקריבי, ובה חיים כ-400 אלף תושבים (נכון ל-2015).

כריסטופר קולומבוס גילה את האיים ב-3 בנובמבר 1493 וקרא להם על שם המנזר סנטה מריה דה גוואדלופה בספרד. הצרפתים השתלטו על האיים ב-1635, ובהדרגה כבשו אותם מהילידים שחיו בהם.

גוואדלופ מורכבת מחמישה איים. בין שני האיים המרכזיים מפרידה לשון ים המכונה נהר הסאלי.

עיר הבירה של גוואדלופ היא העיירה בָּאס טֶר (Basse Terre), הנמצאת על האי באס טר. האי באס טר הוא האי ההררי ביותר בגוואדלופ, ובו ההר הגבוה בגוואדלופ, לה סופרייר (La Soufrière), שהוא הר געש פעיל.

האי המרכזי השני בגוואדלופ הוא גרנד טר (Grande terre), אי זה הוא אזור שטוח, מי השתייה בו מובאים מבאס טר.

ה"נהר המלוח" (Rivière Salée) מפריד בין שני האיים.

הגידולים העיקריים בגוואדלופ הם קנה סוכר, בננות, קקאו, קפה, וניל ורום. בערך שלושה רבעים מהייצוא הם למדינות השייכות לצרפת, כגון פולינזיה הצרפתית, ראוניון ועוד.

דבשה

דִּבְשָׁה (בלעז: מולאסה) היא סירופ סמיך כהה, הנוצר כתוצאה מבישול ממושך של מיץ קנה סוכר או סלק סוכר, המתבצע בעת זיקוק הסוכר הלבן. מוצרי סוכר מסוג סוכר חום ודמררה מקבלים את צבעם מן הדבשה, בהתאם לרמת הריכוז של החומר, וכעיקרון, הדבשה האמיתית עשויה מיץ קנה סוכר שמורתח לכדי סירופ.

הדבשה משמשת לעיתים כחומר מקשר בפורמולות מזון. הדבשה משמשת גם להכנת המשקה החריף רום, שנרקח לראשונה באיים הקאריביים. הרום נוצר מתסיסה של הדבשה וזיקוקה.

האיטי

רפובליקת האיטי (בצרפתית: République d'Haïti, בקריאולית האיטית: Ayiti) היא מדינה במערב האי היספניולה שבאיי הודו המערבית, הנקראים גם האיים הקריביים. במזרחה היא גובלת ברפובליקה הדומיניקנית.

בירתה ועיר הנמל הראשית בה היא פורט-או-פרנס. רוב שטחה הררי ומאוכלס בצפיפות וגודלה כ-27,750 קילומטר רבוע. כלכלתה מושתתת על חקלאות (קנה סוכר, קסאווה, אורז, קפה וקקאו) ועל תעשייה קלה. בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית המדינה כ-10.5 מיליון תושבים, רובם קתולים.

כלכלת אתיופיה

אתיופיה, המדינה השנייה באוכלוסייתה באפריקה, לאחר ניגריה, היא אחת מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם. כלכלת אתיופיה מבוססת בעיקר על חקלאות.

החקלאות מרכיבה כ-40 אחוז מהתל"ג, 80 אחוז מהיצוא ו-80 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול מהפעילות כלכלית האחרת נסמכת גם היא על החקלאות, כולל שיווק, עיבוד ויצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר וירקות.

היצוא של אתיופיה הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הגדול ביותר. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.

אתיופיה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ.

מטע

מטע היא יחידת ייצור חקלאית המאופיינת, לרוב, בגידול חקלאי יחיד.

במטעים מתקיימים גידולים שונים כגון כותנה, טבק, קפה, קנה סוכר או עצי פרי. אף על פי כן, השימוש במונח "מטע" אופייני כיום בעיקר לתיאור מטעי עצים.

במטע קיים יבול אשר נשתל באופן מכוון בקנה מידה גדול יחסית. הנטיעה נעשית באופן מסודר (שורות וטורים) על השטח המוגדר כדי לנהל באופן טוב יותר את הנטיעה, ההשקיה, הטיפול והקטיף.

בשנים האחרונות, במטעים מסוימים, מכוסים העצים לקראת עונת הקטיף ברשתות המונעות מפגעים שונים (כגון רוח מהירה, פגיעת ציפורים ועוד) על מנת לשפר את איכות הפרי וכמותו - פיתוח המקרב את גידולי המטעים לתחום גידולי החממות.

סוכר

סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (סוכר פשוט, דו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז. נהוג לקרוא בשם "סוכר" גם לחד-סוכרים ולדו-סוכרים מתוקים נוספים.

בשל עלותו הנמוכה, אופיו הממכר וחיי המדף הארוכים שלו, בסוכר נעשה שימוש רב הן בתעשיית המזון והן בתעשיית המשקאות, והוא מהווה מרכיב עיקרי בממתקים, ובמשקאות קלים, ומרכיב בולט באוכל מוכן וברטבים, בעיקר כשאלו משווקים לילדים.

תזונה עתירת סוכרים המוספים למזון נקשרה לבעיות בריאותיות שונות כגון סוכרת, עלייה בלחץ דם והשמנת יתר.

צריכת מנה גדולה של סוכר (למשל בשתיית משקה ממותק או אכילת קינוח) גורמת לזינוק באנרגיה ובתחושה הכללית, שלאחריו מגיעה נפילת סוכר המלווה בתחושת רעב ובירידה באנרגיה ובמצב הרוח.

סירופ סוכר

סירופ סוכר (בלועזית: Treacle - טרקל) הוא סירופ מתוק המיוצר במהלך זיקוק קנה סוכר. הסירופ משמש בבישול ואפייה כממתיק.

מקובל לסווג את סירופ הסוכר לשני סוגים:

סירופ מוזהב - סירופ סוכר שצבעו בהיר. סירופ זה משמש מרכיב עיקרי בטורט סירופ סוכר.

סירופ שחור או סירופ כהה - שצבעו שחור, וטעמו מר במקצת (אולם צבעו בהיר מהדבשה).

סמל איי הבתולה של ארצות הברית

החותם של איי הבתולה של ארצות הברית או סמל איי הבתולה של ארצות הברית (באנגלית: Seal of the United States Virgin Islands) הוא סמלם של איי הבתולה, קבוצת איים בים הקריבי המהווים שטח חסות של ארצות הברית.

בסמל מופיעה מפת האיים, כאשר בה מופיעים האיים העיקריים: סנט קרואה, סנט ג'ון וסנט תומאס בצבע ירוק על רקע כחול.

בכל אחד מהאיים מופיע סמל המייצג את האי:

באי סנט תומאס, במיקומה של בירת המדינה, שרלוט אמאלי, מופיע ציור של מבנה ולצידו דגל ארצות הברית המסמל את שליטת ארצות הברית באיים, ודגל דנמרק המסמל את שליטת דנמרק באיים עד שנת 1917, עת היו חלק ממושבת איי הודו הדנים. דגל דנמרק מצוי בחצי התורן, על מנת לסמל שמדובר בשליטה בעבר (למעשה הדגל מורד לחצי התורן, במטרה לסמל את העברת השליטה באיים בין דנמרק לארצות הברית).

על המפה, במיקומו של האי אי סנט קרואה מופיעה טחנת רוח להפקת קנה סוכר, בשל היות אי זה המרכז החקלאי שהיווה בעבר את עיקר כלכלת האיים.

על המפה, במיקומו של האי אי סנט ג'ון מופיעים מבנים הרוסים המסמלים את הריסות אנברג - אתר היסטורי המסמל את התקוממות העבדים באי.

הספינה שבין האיים, בסמוך לאי סנט תומאס, מסמלת את חשיבות הסחר לאיים, ואת גילוי האיים על ידי כריסטופר קולומבוס.במרכז הסמל מופיעה הציפור הלאומית של האיים (ירגזי), היושבת על ענף ארז צהוב - הצמח הלאומי של האיים.

בתחתית הסמל מופיעה מגילת קלף ועליה מוטו האיים: "מאוחדים בגאווה ובתקווה" (United in Pride and Hope). סביב הסמל מופיע הכיתוב "ממשלת איי הבתולה של ארצות הברית", על רקע צהוב, המסמל את מזג האוויר הקיצי באיים.

סמל זה נכנס לתוקפו ב-1 בינואר 1991 והחליף סמל קודם שהיה זהה לדגל האיים. הסמל עוצב על ידי מיץ' דייוויס (Mitch Davis), תושב האיים, ונבחר מבין 33 הצעות שהוגשו.

סמל ברבדוס

סמל ברבדוס אומץ, עם מתן עצמאות לאי בשנת 1966 על פי צו מלכותי של מלכת בריטניה - המלכה אליזבת השנייה.

מעל שלט האצולה מצוי אגרוף של תושב האיים המחזיק בידו שני מקלות קנה סוכר הדומים בצורתם לצלב אנדרו הקדוש. קני הסוכר מסמלים את חשיבות תעשיית הסוכר לכלכלת ברבדוס, וצורתם מסמלת את יום העצמאות של האי - ביום אנדרו הקדוש.

מגן האבירים בצבע זהב, ועליו שני הפרחים הלאומיים של המדינה - גאוות ברבדוס ועץ תאנה. התומכים הם שקנאי ודג דולפין המייצגים את האי שקנאי ואת התבססות כלכלת האי על ענף הדיג בהתאמה.

מתחת לשלט מצוי מוטו האיים - "גאווה ותעשייה".

סמל גיאנה

סמל גיאנה אומץ רשמית ב-25 בינואר 1966 על ידי בית הנבחרים של המדינה לאחר שהסמל הוענק למדינה ב-21 בינואר על ידי מלכת בריטניה, המלכה אליזבת השנייה.

הסמל הוא שלט אצולה. בחלקו העליון סמל של לבוש ראש האופייני לתושבי המדינה. שני יהלומים בשני צידי הכובע הייחודי מסמלים את חשיבות הכרייה בכלכלת המדינה. הציצה מסמלת את בית המלוכה, ושני התומכים של הסמל הם יגוארים, שכל אחד מהם מחזיק גרזן, קנה סוכר וענף אורז המסמלים את תעשיות הסוכר והאורז במדינה.

על שלט האצולה מופיעים פרח הויקטוריה המלכותית - הפרח הלאומי של המדינה, שלושה קווים כחולים המסמלים את שלושת נהרות המדינה, והציפור הלאומית - הואצין.

סמל קווינסלנד

סמל קווינסלנד (באנגלית: Coat of Arms of Queensland) הוא הסמל הרשמי של מדינת קווינסלנד שבאוסטרליה מאז הוענק למדינה בשנת 1893. הסמל שונה מספר פעמים במהלך השנים. הסמל הנוכחי נקבע בשנת 1977.

בראש הסמל נמצא צלב מלטה שעליו כתר מלכותי. התומכים הם אייל אדום - בעל חיים שהובא למושבה מלונדון ובשל כך מסמל את הקשר לאנגליה, ועגור ברולגה - ציפור האופיינית למדינה ומהווה אחת מסמליה.

על המגן מצוירים ראש של שור, ראש של כבש, אלומת חיטה, קנה סוכר ומכרה זהב המייצגים את ענפי הכלכלה העיקריים של המדינה.

בתחתית הסמל מופיע מוטו המדינה: "אמיצים ויפים" (בלטינית: Audax at Fidelis).

סנט קיטס ונוויס

פדרציית סנט כריסטופר ונוויס (באנגלית: Federation of Saint Christopher and Nevis) היא מדינה זעירה המורכבת משני איים (סנט קיטס ונוויס), בצפון האנטילים הקטנים שבים הקריבי. באיים, שהיו מיושבים מאז האלף השלישי לפנה"ס, נוסדה במאה ה-17 המושבה הבריטית הראשונה באיים הקריביים. הבריטים ביססו את שלטונם לאחר מאבק עם צרפת, ושלטו באיים עד לקבלת עצמאותם ב-1983.

סנט קיטס ונוויס היא המדינה הריבונית הקטנה ביותר בשטחה ובמספר תושביה ביבשת אמריקה, ובין הקטנות בעולם. מספר תושביה נאמד ב-53,000 נפש בלבד. התושבים הם ברובם הגדול ממוצא אפריקני, צאצאי עבדים שהובאו לאי במאה ה-17 וה-18.

הכלכלה התבססה מאז ההתיישבות הקולוניאלית ועד סוף המאה ה-20 על גידול קנה סוכר ועיבודו, אך במאה ה-21 נעשתה מגוונת והיא כוללת גידולים חקלאיים שונים, תעשייה ותיירות.

פארס (מחוז)

מחוז פארס (בפרסית: استان فارس) הוא אחד מ-31 מחוזות איראן, ובירתו העיר שיראז. המחוז גובל ממערב במחוז בושהר, מדרום במחוז הורמוזגאן, מחוז כרמאן ומחוז יזד מדרום, מחוז אספהאן מצפון ומחוז כהגילויה ובויראחמד מצפון-מזרח.

שטחו 122,608 קמ"ר, כ-9 אחוזים משטח איראן, והוא נמצא בדרום המדינה. ב-2006 מנתה אוכלוסיית המחוז כ-4,569,292 תושבים. 61.2% עירוניים, 38.1% אחוז כפריים והשאר שבטים נודדים.

מקור השם "פרס", שמה של איראן עד תחילת המאה ה-20, נובע משמו של המחוז. שם המחוז במקור היה "פּרס" (בפ"א דגושה), אך היות שבשפה הערבית לא קיים העיצור פּ', הוחלף השם ל"פֿארס" (פ' רפויה).

עיקר כלכלת המחוז מתבססת על חקלאות: דגנים (חיטה ושעורה), פירות הדר, תמרים, קנה סוכר וכותנה. במחוז גם ממוקמים מתקני זיקוק נפט גדולים, מפעלים ליצור צמיגים, מפעלי אלקטרוניקה ומזקקת סוכר. המחוז גם מהווה מוקד תיירותי. בעבר, בבירת המחוז, שיראז, היו כמות גדולה של יקבים, שיינותיהם נקראו על שם העיר. אך לאחר המהפכה המוסלמית שעברה המדינה - נסגרו כולם, עקב האיסור על שתיית יין באסלאם.

במחוז מספר רב של אוניברסיטאות, רובן ממוקמות בעיר הבירה, שיראז.

פטרוכימיה

פטרוכימיה היא ענף תעשייתי העוסק בהפקה וייצור מוצרים כימיים שמקורם בעיקר בדלקים מאובנים, כגון נפט, גז טבעי או פחם, ולעיתים אף מביומסה, כגון תירס או קנה סוכר.

מוצרים פטרוכימים מסווגים לשלוש קבוצות בהתאם למבנה הכימי שלהן:

אולפינים - כגון אתילן ופרופילן, שהם חומרי גלם חשובים של כימיקלים תעשייתיים ומוצרי פלסטיק.

ארומטים - כגון בנזן, שהם חומרי גלם לצבעים וחומרי ניקוי סינתטיים.

גזים סינתטיים שהם תערובות של פחמן חד-חמצני ומימן המשמשים לייצור אמוניה ומתנול.

קיירנס

קיירנס (באנגלית: Cairns) היא עיר בחלקה הצפוני של קווינסלנד שבאוסטרליה. העיר נוסדה בשנת 1876 ונקראה על שמו של וויליאם וולינגטון קיירנס, מושל קווינסלנד דאז. היא הוקמה כדי לשמש תחנה בדרכם של כורי זהב שעשו את דרכם לנהר ההודג'קינסון, אך מאוחר יותר חלה ירידה באוכלוסיית העיר לאחר שנמצא נתיב נוח יותר למכרות הזהב. בהמשך נסללה אליה מסילת רכבת והיא הפכה לנמל ליצוא קנה סוכר, זהב, מחצבים שונים נוספים ותוצרת חקלאית מהאזור. נכון ליוני 2012 אוכלוסיית העיר מונה 153,075 נפש.

קריינס ממוקמת כ-1,700 ק"מ מבריסביין ו-2,700 ק"מ מסידני. היא מהווה יעד לתיירות חוץ בזכות האקלים הטרופי שלה ובנוסף משמשת נקודת מוצא לנוסעים לשונית המחסום הגדולה ולצפון קווינסלנד.

קרפדת קנים

קַרְפֶּדֶת קָנִים או קַרְפֶּדֶת עֲנָק (שם מדעי: Rhinella marina) היא מין של קרפדה יבשתית גדולת ממדים המצויה באופן טבעי בדרום אמריקה ובמרכזה. היא הובאה על ידי האדם לדרום-מזרח אסיה ולאוסטרליה, ושם הפכה למין פולש. קרפדת הקנים משתייכת לסוג קרפדה שבמשפחת הקרפדיים, סוג שכולל מיני קרפדות רבים החיים בסביבות מחיה שונות ברחבי העולם. המין מאופיין, בין היתר, בכישורי הרבייה המיוחדים שלו: נקבת המין יכולה להטיל עשרות אלפי ביצים בתטולה אחת, אך רק אחוז זעיר מהן שורד את שלבי החיים הראשונים. אחד הגורמים ליכולת רבייה זו הוא תזונתה הייחודית של קרפדת הקנים, המתבססת על יצורים חיים ופגרים כאחד - הרגל תזונה ייחודי בקרב חסרי הזנב.

אורכם הממוצע של פרטים בוגרים של המין הוא 10–15 סנטימטרים, אך תועדו גם פרטים גדולים הרבה יותר. לקרפדת הקנים בלוטות ארס גדולות על עורה, והראשנים והפרטים הבוגרים רעילים מאוד עבור מרבית בעלי החיים שינסו לאכול אותם. בגלל רעבתנותה ונטייתה לחסל מזיקים, הובאה קרפדת הקנים על ידי האדם לאזורים רבים באיים הקאריביים, בדרום-מזרח אסיה ובאוסטרליה, כאמצעי בקרת מזיקים חקלאי. במיוחד, הסתגלה היטב הקרפדה לאזור אוסטרליה, והיא קיבלה את שמה המקובל, קרפדת קנים, בשל מלחמתה במזיקים במטעים של קני סוכר. עם הזמן הפכה למין פולש באתרים רבים, ובחלק גדול מהאזורים אליהם הובאה על ידי האדם היא נחשבת למזיקה בפני עצמה, בייחוד בשל עורה הארסי הפוגע בטורפים המצויים באופן טבעי באזורים אלו. לאופייה יש השפעה שלילית גדולה על החקלאות המקומית, מפני שחיות מחמד ובעלי חיים אחרים מנסים לאכול את הקרפדה ונפגעים ממנה.

רום

רוּם הוא משקה אלכוהולי חזק המופק מתוצרי לוואי של קנה הסוכר, כגון דבשה ומיץ קנה הסוכר, בתהליך של תסיסה וזיקוק. לרום ריח עז אופייני וטעם מתקתק במקצת, עם תכולת אלכוהול גבוהה (40% ברום סטנדרטי).

מרבית הרום מיוצר בארצות הים הקריבי ובשפך הנהר דמררה בדרום אמריקה. ארצות אחרות בהן הוא מיוצר הן אוסטרליה, הודו והמושבות הצרפתיות לשעבר באוקיינוס ההודי.

לרום חשיבות דתית ותרבותית בארצות האגן הקריבי ובדרום אמריקה. שימוש ברום נפוץ במסורת הדתית של דת הסנטריה ובדתות קריביות אחרות. בנוסף, לרום ישנו קשר ארוך יומין לצי הבריטי אשר מלחיו, בהם פיראטים וסוחרי עבדים, היו שותים אותו נקי או בתוספת מים חמים (מכונה באנגלית "גרוג", Grog). הרום היה אחד ממוצרי הסחר העיקריים שה"עולם החדש" של אמריקה סיפק ל"עולם הישן" של אירופה, ועל רקע הסחר וייצור הרום התרחשו מאורעות כגון המהפכה האמריקנית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.