קמר

קמר או אנטיקלינה הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קמור הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקמר נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה (גאולוגיה).

המונח הקרוב אנטיפורם משמש לתיאור מבנה קמור שיחסי הגיל בין שכבותיו אינם ידועים, ולכן לא ידוע אם חלו בהן מעוות וקימוט.[1] מונח נוסף – קִמרוֹן (anticlinorium) – משמש לתיאור קמר נרחב המורכב מקמרים משניים וביניהם קערים, דוגמת אלה המרכיבים את הרי יהודה.

NJ Route 23 anticline
במרכז – קמר, מימין – קער

היווצרות

Folding - buckling and bending
מנגנוני קימוט: עיקום (באדום) וכיפוף (בירוק)

קמרים הם קמטים, ואלה נוצרים במגוון של תנאים ותהליכים הפועלים על מסלע שהיה במקורו מישורי. לקימוט אחראים כמה גורמים:

  • מעוות הנגרם בשל היווצרות מאמצים מסוגים שונים – בעיקר מאמצי מתיחה ולחיצה – או בשל שינויים במשטר מאמץ קיים
  • מחדרים פלוטוניים הגורמים להתחממות המסלע, לעיוותו ולדחיקתו
  • תנועה טקטונית הכוללת לחיצה, התרוממות או העתקה
  • התרוממות פוסט-קרחונית הגורמת לשכבות צעירות להתקמט לאחר הפשרה קרחונית, בעקבותיה שב הקרום ומתרומם בהיעדר משקל הקרחון

שני תהליכי הקימוט הפעיל האחראים להיווצרות קמרים נבדלים זה מזה בכיוון פעולתם: עיקום – הפועל במקביל למבנה השכבות, וכיפוף – הפועל בניצב או באלכסון למבנה השכבות. תהליכים אלה עשויים להתרחש בקנה מידה גדול היוצר רכסי הרים או בקנה מידה קטן יותר היוצר קמרים הנראים בשטח.

מאפיינים

Flank & hinge he
יחידות מבנה בקמר
Anticline (PSF)-vector
חתך במבנה קמר

קמרים נוטים להיווצר בקבוצות בהן מצוי קער בין קמר לקמר, ולהרכיב שרשרת קמרים דוגמת הקשת הסורית או רכסי הרים דוגמת האלפים.

לעיתים עשויה תבנית הנוף להצביע על קיומו של קמר, אולם המבנה הטופוגרפי לא תמיד תואם את המבנה הגאולוגי. קיימים מצבים של היפוך תבליט,[2] בהם המבנה הטופוגרפי הפוך למבנה הגאולוגי. דוגמה להיפוך תבליט כזה נראה בשומרון: הר עיבל והר גריזים המצויים בקער שכם עולים בגובהם על הר כביר ורכס טמון המצויים בקמר תרצה (פריעה).

במקרים רבים ניתן לזהות קמרים במפה גאולוגית באמצעות רצף של שכבות סלע: במרכז מצויות העתיקות, וסביבן – הצעירות יותר. חשיפה זו של השכבות העתיקות נובעת מתהליכי בליה וסחיפה, הפועלים בעוצמה רבה יותר על השכבות המצויות בפסגת הקמר מאשר בצלעותיו. דוגמה להשפעה הנרחבת של סחיפה ניתן לראות במבנה רישאת במאוריטניה – קמר שקוטרו כ-50 ק"מ וגובהו מעל פני סביבתו עשרות מטרים בלבד.

מבנה של קמרים

המבנה הכללי של קמרים מורכב מכמה יחידות:

  • ציר הקימוט – קו העובר במרכז החתך של הקמר ומחלק אותו לשני חלקים הנוטים ממנו לכיוונים מנוגדים בדרך כלל
  • מישור הציר – מישור דו-ממדי המורכב מצירי הקימוט העוברים לאורך הקמר
  • צלע – חלקי הקמר הנוטים מטה ומשתפלים מפסגת הקמר – הנקודה הגבוהה ביותר על ציר הקימוט
  • אופק הציר – פסגת הקמר, האזור המציין את המעוות המרבי

נטיית הצלעות בקמר מצוינת בשני אופנים:

  • סטרייק – הכיוון בשושנת הרוחות של נטיית מישור השיכוב של השכבות המרכיבות את הקמר
  • דיפ – הזווית המרבית של נטיית השכבות ביחס לאופק ובניצב לסטרייק

גאומטריה של קמרים

קמר הוא קמט קמור שאזור הציר בו גבוה מבסיס השכבות העליונות: כל קו המחבר בין שתי נקודות על חלקה החיצוני של השכבה העליונה יעבור בתוך מבנה הקמר.

קמרים עשויים להיות סימטריים או אסימטריים בצורתם, חריפים וניכרים או עדינים – תלוי בטבעם ובחוזקם של הכוחות שפעלו על המסלע ובנטייתו של המסלע להתעוות. בקמר סימטרי נטיית הצלעות משני עברי מישור ציר הקימוט דומה, ואילו בקמר אסימטרי נטיית הצלעות משני עברי מישור ציר הקימוט אינה דומה. קמרים סימטריים נוצרים ממאמץ לחיצה לא סיבובי, ואילו קמרים אסימטריים נוצרים ממאמץ לחיצה סיבובי.

משמעות כלכלית

Structural Trap (Anticlinal)
מלכודת קמר

לגאולוגים העוסקים בחיפושי נפט או גז טבעי יש עניין במציאת מבנים של קמרים במעמקי האדמה אם ביבשה ואם בקרקעית הים. כאשר עורכים קידוחי ניסיון בשטח שבו נקבע מראש כי יש סיכוי להצלחה, עשויה הימצאות קמרים בו להצביע על "מלכודת קמר" בה יימצאו מרכיבי הנפט הגולמי.

צפיפות החומר של נפט נמוכה לעומת צפיפותו של המסלע בתוכו הוא מצוי. עובדה זו גורמת לעלייה של הנפט לחלקה העליון של שכבת הסלע וללכידתו מתחת לתקרתה. בחלץ נמצא הנפט בעומק של 1,500 מטרים בשכבה של אבן חול, שמעלה ומתחתיה מצויות שכבות שלא איפשרו לנפט להיספג בהן או לחדור בעדן – עד שנערך קידוח שחדר אל תוך המלכודת ואפשר את הוצאת הנפט הגולמי.

הקמרים בישראל

Folds in southern Israel He
הקמרים הבולטים בנגב
Makhtesh gadol
קמר חתירה: שוליו המזרחיים של מכתש חתירה
Hermon5
הר החרמון המושלג - מבט מעמק החולה

בישראל קיימים קמרים רבים לכל אורכה – החל ברכס מול הלבנון בצפון ועד לדרום הנגב. נטייתם של הקמרים המוארכים משתנה בהתאם לתנועתם של לוחות טקטוניים והיווצרות העתקים.

קמרי הקשת הסורית

הקשת הסורית היא מערכת של קמטים, הבאה לידי ביטוי בקמרים רבים המצויים לאורכה של ישראל, מן הנגב דרך הרי יהודה, השומרון, הכרמל ומזרח הגליל ועד לרמת הגולן.

הקשת החלה להיווצר בסוף הטורון ובתחילת הסנון, כאשר החלו לפעול תהליכי קימוט בקרקעיתו של ים טתיס בשלבי סגירתו שנבעו מהתנגשות הלוח האפריקאי בלוח האירו-אסיאתי. לחץ ההתנגשות גרם להיפוך טקטוני[3] בסלעי התשתית ולקימוט סלעי המשקע שהורבדו מעליהם. בפלאוקן התעצם הקימוט. כמה מראשי הקמרים החדשים בלטו כאיים מעל פני הים ובקערים ביניהם הורבדו משקעים רבים. קימוט נוסף הדגיש את התוואים והפך את הקמרים להרים ואת הקערים לעמקים.

קמרי הקשת נוצרו בכיוון צפון-מזרח–דרום-מערב, אולם נטייתם המקורית השתנתה עם היווצרות השבר הסורי-אפריקאי, אז חלה היפרדות של הלוח הערבי מהלוח האפריקאי והתפתח בקע ים המלח המפריד בין הלוח הערבי ללוח הלבנטיני. תנועת הלוח הערבי צפונה ביחס ללוח הלבנטיני גרמה למתיחת והתארכות הקמרים לצפון-מזרח, ובמקביל חל בקמטים היפוך תבליט: הקמרים נפערו וסחיפה יצרה בהם שקעים עמוקים. היפוכי תבליט אלה ניתן לראות במכתשים בנגב ובשומרון. תהליכי הקימוט נמשכו לתוך האאוקן וניכרים אף בנאוגן.

החרמון

קמר גדול מרכיב את החרמון אך אינו חלק מן הקשת הסורית, אם כי החל להיווצר במקביל לה בקרטיקון עליון וכתוצאה מאותם תהליכים. עם היווצרות בקע ים המלח התרחש שלב נוסף של קימוט, והחרמון התרומם באופן ניכר – עד לגובה של כ-4 ק"מ[4] – בעקבות שינוי בכיוון ההעתקה והתנגשות של הלוח הערבי בלוח הלבנטיני. בדומה לקמרים אחרים גם בחרמון חלה סחיפה, וגובה פסגתו כיום עומד על 2,814 מטרים.

הכרמל והשומרון

אזור זה בנוי משני קערים ושני קמרים: קמר הכרמל, קער רמת מנשה, קמר הרי אום אל פחם וקער הר שכם וגלבוע.

  • קמר הכרמל - הוא אחד הקמרים הבולטים בישראל, שכיוונו – מדרום-מזרח לצפון-מערב – מנוגד לכיוון קמטי הקשת הסורית. הכרמל נחלק לרכס אמיר ורכס הכרמל, המופרדים באמצעות קער רמות מנשה.
  • קמר הרי אום אל פחם - קמר הגובל עם עמק יזרעאל בצפון ובמזרח ועם עמק דותן מדרום.
  • קער רמות מנשה - קער נמוך הבנוי ממסלע קרטוני ולכן נוצר בו נוף טבעי מעוגל.
  • קער הר שכם וגלבוע - על אף נופו הררי, אזור זה הוא למעשה קער המגיע לגובה 940 מטר מעל פני הים בהר עיבל. זה אזור הקערים הגבוה ביותר בישראל, בתוכו קיימות בקעות פנימיות המשמשות לחקלאות.

יהודה

שדרת הרי יהודה בנויה מקמר גדול המתחיל מחברון לכיוון ירושלים ועד רמאללה. קמר ענק זה חצוי באזור ירושלים ולכן החלק הדרומי מכונה קמר חברון ואילו החלק הצפוני מכונה קמר רמאללה. האזור מחולק לשלושה אזורי משנה:

  • הר חברון - החולייה ההררית ביותר בקמר, ששיאה בגובה 1026 מטר מעל פני הים, בעיירה חלחול.
  • הרי ירושלים - החולייה הנמוכה ביותר בקמר, ולכן דרך אזור זה נסלל מעבר החוצה את ההר.
  • הרי בית אל - החלק הצפוני של הקמר והשני בגובהו מבין שלושת החלקים של הרי יהודה, ששיאה בגובה 1016 מטר מעל פני הים בהר בעל חצור.

קמרי הנגב

בנגב מצויים יותר מ-20 קמרים, והם בולטים במיוחד ומופרדים זה מזה בקערים. בין הקמרים: קמר דימונה, קמר ירוחם, קמר חלוקים, קמר בוקר, קמר שחר וקמר צבוע. קמרים ייחודיים הם קמר חצרה, קמר חתירה וקמר מחמל המכונה גם "קמר רמון" – בהם התפתחו שלושת מכתשי הסחיפה הגדולים – בהתאמה: המכתש הקטן, המכתש הגדול ומכתש רמון – מבין שבעה המצויים רק בנגב ובסיני.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • עמנואל מזורגיאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, 1994, ISBN 965-06-0276-3
  • שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה, 2006, ISBN 965-06-0872-9
  • עקיבא פלכסרגיאולוגיה, יסודות ותהליכים, אקדמון, 1992, ISBN 965-350-026-0
  • פרופסור משה ברור, "אנטיקלינה, קמר", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 4), הוצאת יבנה, תשס"א
  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3
  • Encyclopedia of Geomorphology, Routledge, London 2004, ISBN 0-415-27298-X
  • Richard John Huggett, Fundamentals of Geomorphology, Routledge, Second Edition 2007, ISBN 978-0-415-39083-5
  • Ben A. Van der Pluijm and Stephen Marshak, Earth Structure, W.W. Norton & Company, Second Edition 2004, ISBN 0-393-92467-X
  • Donal M. Ragan, Structural Geology, Cambridge University Press, Fourth Edition 2009,ISBN 987-521-89758-7

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Earth Structure, עמ' 241
  2. ^ "היפוך תבליט" במילון המונחים של האוניברסיטה הפתוחה
  3. ^ היפוך טקטוני (inversion) – מצב שבו לחץ צדי גורם להתרוממות יחסית של גראבנים מעל ההורסטים הגובלים בהם, עד כדי היווצרות העתקים הפוכים
  4. ^ מבואות החרמון והגולן: גיאולוגיה
גביע אסיה בכדורגל 1972

גביע אסיה בכדורגל 1972 נערך בתאילנד בין ה-7 במאי ל-19 במאי 1972. לטורניר העפילו 6 נבחרות שחולקו לשני בתים, כאשר מכל בית העפילו שתי נבחרות לשלב חצי הגמר שהתקיים בשיטת נוקאאוט. בטורניר זכתה נבחרת איראן לאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת צפון קוריאה בתוצאה 2-1 לאחר הארכה.

כל משחקי הטורניר נערכו באצטדיון הלאומי אשר ממוקם בבנגקוק, בירת תאילנד, ומונה כ-20,000 מקומות ישיבה.

דיר אל-קמר

דיר אל-קמר (בערבית: دير القمر, "מנזר הירח", מבוטא בערבית לבנונית כ-דיר אל-אמר), עיירה נוצרית-מארונית בהרי השוף המצויים במרכז הר הלבנון, בתחומי מדינת לבנון. בשנת 1590 קבע בה שליט לבנון דאז פחר א-דין השני את בירתו. הסיבה למעבר הייתה מחסור חמור במים בבירתו הקודמת בעקלין, ודיר אל-קמר הייתה מפורסמת במקורות המים שלה. כששב פח'ר אל דין מגלותו (1613–1618) הביא עמו בנאים מאיטליה אשר בנו בעיר את ארמונו בסגנון פלורנטיני. בהמשך, בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין.

בשנת 1842 נשרפה העיירה כחלק מהטבח שבוצע בנוצרים בלבנון בין השנים 1840–1860. התקפות נוספות על העיירה ואף מעשי טבח נערכו על ידי הדרוזים בשנת 1860. השמדת הכפרים הנוצריים בהרי השוף הביאה למעורבות צבאית של צרפת בשנת 1860.

ההתאחדות לכדורגל בישראל

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות ואחראית על הליגות השונות, בהן ליגת העל בכדורגל לגברים ולנשים, משחקי הגביע השונים, נבחרת ישראל בכדורגל לגברים ונשים והנבחרות הצעירות, ובנוסף על איגוד השופטים ושיבוצים במשחקים כמו גם איגוד המאמנים בישראל. מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

הנגב הצפוני

הנגב הצפוני הוא חלקו הצפוני של הנגב, הוא מעבר בין אזור גשום לאזור יבש. הנגב הצפוני הוא קו התפר בין המדבר והנגב לחלק המרכזי של ארץ ישראל. הנגב הצפוני הוא בעצם אזור הר הנגב הצפוני והוא ברום של 500–700 מ'. הר הנגב הצפוני גובל במישורי חולות חלוצה ובקעת באר שבע-ערד שבצפון ובקעת צין ונחל צפרים בדרום.

הקשת הסורית

הקשת הסורית או קשת הקמטים הסורית היא מערכת של קמטים העוברת ממצרים ומדבר סיני דרך שדרת ההר בישראל לאזור תדמור (פלמירה) בסוריה. בישראל משתרעים קמטי הקשת הסורית לאורכה, החל מן הנגב דרך הרי יהודה, השומרון, הכרמל, מזרח הגליל ועד רמת הגולן.

את שמה של הקשת טבע א' קרנקל (E. Krenkel) במאמר בשם "Der Syrische Bogen" שפורסם בגרמניה בשנת 1924. במאמר זה הגדיר קרנקל את תחילת הקשת בתוניסיה ואת סופה בהרי הטאורוס בטורקיה, אולם מחקרים מאוחרים הפרידו בין הקשת הסורית למערכות קימוט אחרות שנוצרו באזור באותה עת.

הר חברון

הר חברון הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1026 מטר, בעיירה חלחול. אזור זה היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל, "בדרך-ההר", בין חברון לירושלים.

הר חרמון

הַר חֶרְמוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בישראל. ההר נמצא בגבול הצפוני-מזרחי של ישראל, ומהווה קצהו הדרומי של רכס הרי מול הלבנון, המפריד בין לבנון וסוריה.

שטח החרמון מחולק בין לבנון, סוריה וישראל. פסגת ההר היא בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים, ונמצאת על הגבול שבין סוריה ולבנון, כ-14 ק"מ מצפון מזרח למוצבי ההר הישראליים. הפסגה הגבוהה ביותר בתחומי ישראל היא כיפה בגובה 2,236 מטרים מעל פני הים, הנמצאת מערבית למצפה שלגים, שגובהו 2,224 מטרים מעל פני הים, ומצפון-מזרח לרכבל העליון שבאתר הסקי.

להר ארבעה שמות בעברית, שמקורם בתנ"ך: חֶרְמוֹן, שְׂנִיר, שִׂרְיֹן ושִׂיאֹן.

הרי השוף

הרי השוף (בערבית: جبال الشوف, ג'באל א-שוף) הם אזור בלבנון בתחומי נפת שוף במחוז הר הלבנון.

הרי השוף נמצאים בהר הלבנון מדרום-מזרח לביירות, בירת לבנון. האזור כולל רצועת חוף צרה ובה העיר דאמור ועמקים והרים במורדות המערביים של הר הלבנון. הרי השוף הם לב אזור ההתיישבות של העדה הדרוזית בלבנון, ומנהיגה ואליד ג'ומבלט גר בארמון ג'ומבלט בעיירה מוחטרה באזור. גם אמירי לבנון גרו בעבר במקום, וראוי לציון מיוחד שיהאב השני שבנה את ארמון בית-א-דין במחצית הראשונה של המאה ה-19. עיר היסטורית נוספת, ממש מתחת לבית-א-דין, היא דיר אל קמר.

בהרי השוף אירעו התנגשויות אלימות בין דרוזים לנוצרים (בעיקר מארונים) ב-1848, 1860 ולאחרונה בזמן מלחמת האזרחים בלבנון בשנים 1983 ו-1984 (מלחמת ההרים, חרב אל-ג'בל). תושבים נוצרים רבים נמלטו מבתיהם כתוצאה מהאירועים ועדיין לא חזרו לשם, אף על פי שחלק מהכפרים שנהרסו על ידי הדרוזים נבנו מחדש.

הטבע באזור הוא פראי יותר מרוב האזורים האחרים בלבנון והבניה בו דלילה למדי. יער הארזים הגדול ביותר במדינה נמצא בתחומו, ובו עצי ארז עתיקים שאדם אינו יכול להקיף בזרועותיו את מלוא רוחב גזעם.

במבצע שלום הגליל בשנת 1982 כבשה ישראל את הרי השוף, ושלטה באזור עד ספטמבר 1983 תוך ניסיון לנצל לטובתה את מלחמת העדות שם ולכונן שלטון נוצרי אוהד בלבנון שיוכל לחתום הסכם שלום עם ישראל. באוגוסט 1983 הסיגה ישראל את כוחותיה ממחוז הרי השוף (דרומית-מזרחית לביירות), ונותרה רק ברצועת הביטחון. בנסיגתה מהשוף, ישראל הסירה את החיץ האנושי של חייליה שניצב בין המיליציות הנוצריות לבין הדרוזים, וגרמה לסבב לחימה נוסף, שזכה לכינוי "מלחמת ההרים". עד ספטמבר, הדרוזים הצליחו להשתלט כמעט על כל השוף.

בהרי השוף נמצאת דיר אל-קמר, עיירה נוצרית-מארונית. בשנת 1590 העביר שליט לבנון פחר א-דין השני את בירתו מבעקלין לדיר אל-קמר. בין המאה ה-16 ל-18, הייתה העיירה מוקד שלטונם של שליטי הר הלבנון עד אשר העביר האמיר באשיר השני לבית שהאב את בירתו לעיירה בית א-דין.

חמר (עם)

חמר או קמר (בחמרית: ខ្មែរ) היא הקבוצה האתנית העיקרית בקמבודיה, המהווה בסביבות 90% מ-14.8 מיליון התושבים במדינה. החמר מדברים בשפת החמר, שהיא חלק ממשפחת שפות המון-חמר הנפוצה בדרום מזרח אסיה. מרבית אנשי החמר מאמינים בגרסת החמר לבודהיזם, אשר משלבת יחד טהרוואדה, הינדואיזם, אנימיזם ופולחן מתים. רבים מאוכלוסיית החמר חיים באזורים הסמוכים לתאילנד ובדלתה של נהר המקונג בסמוך לוייטנאם.

יהדות לבנון

יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון. מאז עליית המתח הבין-עדתי בלבנון, החלה הגירה המונית של היהודים מן המדינה, ובשנות האלפיים הקהילה כמעט חדלה להתקיים.

מדבר יהודה

מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדר מדבר צל גשם.

האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח.

מקור שמו של המדבר הוא בתנ"ך, שם מחולק המדבר גם לאזורי משנה - מדבר תקוע, מדבר זיף ומדבר מעון.

מכתשים בנגב

המכתשים בנגב הם חמישה מכתשים אירוזיים, המהווים תופעת טבע ייחודית. בעולם כולו קיימים שבעה מכתשים שכאלה, כולם נמצאים בארץ ישראל או בסיני ודרך היווצרותם דומה.

הסברה כיום היא שהמכתשים נוצרו משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר - מרכז המכתש היה בעבר ראשו של הר, שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים, ופנים ההר נשחק והפך למכתש.

המכתשים בנגב הם היווצרות נדירה, שכן דרוש שילוב של מספר תנאים כדי שייווצר מכתש: קמר א-סימטרי, שכבות סלע שונות במידת קשיותן (למעלה שכבות סלע קשות, כמו גיר או דולומיט, ומתחת להן שכבות סלע רכות), חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש בעל בסיס סחיפה נמוך, ואקלים מדברי (יובש השומר על קירות המכתש מפני בליה).

מעין (כתב עת)

מעין הוא כתב עת לשירה וספרות היוצא לאור החל משנת 2005 ופרסם עד כה 15 גיליונות. עורכיו הם רועי צ'יקי ארד והמשורר-קולנוען יהושע סימון. הכותבים רובם ילידי שנות השבעים עד התשעים. כתב העת מציג את עצמו כ"חלון ראווה לשירה חדשה", על כן רבים בו השמות החדשים והלא-מוכרים, חלקם צעירים מאוד. לצד כתב העת מופצים "מערבון", מגזין עצמאי לקולנוע, "החדש והרע", מגזין לאמנות, וחוברות שירה שיצאו בהוצאת "מעין".

נחל הבשור

נַחַל הַבְּשׂוֹר (בחלקו התחתון נקרא ואדי עזה) הוא מגדולי הנחלים בנגב. אורכו כ-80 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו, כולל נחל באר שבע ונחל גרר, כ-3,400 קילומטר רבוע.

נחל ספונים

נַחַל סְפוּנִים הוא אחד הנחלים המנקזים את רכס הכרמל. הכרמל הוא קמר גאולוגי גירני ברובו אשר נשבר מהרי שומרון ו"נשפך" לעבר הים התיכון. על קמר זה הנראה לנוסע בכביש החוף כרכס ארוך, ישנם אוצרות טבע ונוף רבים. החורש הים תיכוני אשר מהווה את הצמחייה השלטת בכרמל משמש ככר מרעה לבעלי חיים רבים שניצודו בתקופות פרהיסטוריות על ידי האדם הקדמון ששרידים רבים שלו נמצאו במערות בכרמל.

פתח הנחל תוחם את גבולו הצפוני של מצוק מגדים. בפתח הנחל מכוון מערב נמצאת מחצבה, במעלה הנחל נמצאות מערות קרסטיות אשר שימשו למגורים בתקופות הפרהיסטוריות ואתרים ארכאולוגים אשר שימשו את האדם בעת מגוריו בנחל.

נחל ספונים הוא נחל אכזב בפארק הכרמל, ומים זורמים בו רק בימי החורף הגשומים.

נחל רחף

נַחַל רַחַף (בערבית: وادي حفحف ואדי חפחף) הוא אחד הנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח, סמוך להר אלעזר. אורכו 20 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ-80 קמ"ר. לנחל שלושה יובלים המנקזים את בקעת קנאים ורכס כידוד. ראשיתו של הנחל בבקעת קנאים שבין מצדה לערד ומכאן הוא יורד לחוף ים המלח. בערבית מכונה הנחל ואדי חפחף שפירושו "נחל רשרוש כנפיים". לאורך מסלולו חתר הנחל כמה קטעים קניוניים מרשימים. הבדווים יושבי מדבר יהודה מחלקים את הנחל לשלושה קטעים על פי המבנה הטופוגרפי של הנחל (להלן), ומכנים כל קטע בשם אחר:

1. בחלקו העילי חוצה הנחל את קמר הר קנאים, שם הוא עובר בקניון עמוק למדי שבו מפל בגובה כ-60 מ'. קטע זה מכונה בערבית ואדי אלנסורי (وادي النسوريّ) שפירושו נחל הנשרים. בעברית מכונה קטע זה נחל כידוד (ניצוץ).

2. ברמת המדבר יוצר הנחל קטע קניוני נוסף שעומקו כ-20 מ' ואורכו כק"מ אחד.

3. החלק המרשים מכולם הוא חלקו התחתון של הנחל, שם חותר הנחל במצוק ההעתקים ויוצר נקיק עצום שעומקו כ-200 מ' ובו סדרה של מפלים שלרגליהם מכתשות גדולות. בחורף מוצפות המכתשות במי שטפונות והמעבר בנקיק מחייב שחייה של ממש. ההליכה בנקיק זה מחייבת ידע בטיפוס וגלישת מצוקים.

בנחל מספר גבים המלאים מים כל ימות השנה.

סמוך לנחל מצפון לו במרחק של כ-200 מטר ממנו נמצא הר המצדה.

קמט (גאולוגיה)

בגאולוגיה, קמט הוא מבנה מעוּות הנוצר בשכבות סלעים שקודם לכן היו מישוריות, אופקיות ומקבילות זו לזו. קמטים הם מבנים קבועים הנוצרים במעוות לאחר שמופעלים על הסלעים מאמצי לחיצה עזים, והם אינם שבים לצורתם המקורית לאחר שהלחצים פסקו מלפעול.

קמטים מוגדרים כ"ארגון מעוקם של משטחים שהיו במקורם מישוריים", המתבטא בכיפופים, בעיקולים, בגַּלִּיוּת ובחרקרקוּת (קמטי קרנוּלציה, crenulations).

קמר רוז'

קמר רוז' (בצרפתית: Khmers rouges; בקמרית: ខ្មែរក្រហម, בעברית: קמרים אדומים) הוא כינוי לתנועה הקומוניסטית ששלטה בקמבודיה בין 1975 ל-1979 לאחר שעלתה לשלטון במהפכה צבאית. משטרו של פול פוט, ראש התנועה, אחראי לביצועו של רצח העם בקמבודיה, אשר קורבנותיו היו הקמבודים עצמם והמיעוט הוייטנאמי, הסיני, הצ'מי המוסלמי והנזירים הבודהיסטים. מניין הנרצחים עומד על לפחות מיליון ושבע מאות אלף בני אדם.

קער

קַעַר (בלועזית: סִינְקְלִינָה) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קעור - שקע, הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקער נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה (גאולוגיה).

המונח הקרוב סינפורם משמש לתיאור מבנה קעור שיחסי הגיל בין שכבותיו אינם ידועים, ולכן לא ידוע אם חלו בהן מעוות וקימוט. מונח נוסף – קערוֹן (synclinorium) – משמש לתיאור קער נרחב המורכב מקמטים משניים, דוגמת אלה המרכיבים את אזור שכם, ג'נין והגלבוע בשומרון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.