קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים, סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל.

בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג[1]. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות[2].

Hebrew University Entrance
הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית
HebrewU-MtScopus
רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה

היסטוריה

Mount Scopus (2009)
טקס הנחת אבן הפינה של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1918

הקמפוס נבנה בתחומי אחוזתו הגדולה של ג'ון גריי היל, עורך דין פרוטסטנטי מליברפול שהיה אוהד של הציונות. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם חיים ויצמן וראשי ההסתדרות הציונית על מסמך העברת אחוזתו וקרקעותיו לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וב-24 ביולי 1918 (טו באב תרע"ח)[3] הונחה אבן הפינה של הקמפוס, במעמד זאב ז'בוטינסקי. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה בנוכחותם של הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרבנים הראשיים ובהם הרב קוק ונציגים מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928.

באפריל 1930 נחנך בניין דוד וולפסון, ובו שוכנו הספרייה הלאומית והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג לכימיה (בראשותו של חיים ויצמן), החוג למיקרוביולוגיה והחוג למתמטיקה. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.

ממלחמת העצמאות עד ששת הימים

עם פרוץ מלחמת העצמאות עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. במהלך מלחמת העצמאות, נותק הר הצופים מחלקה הישראלי של ירושלים כיוון שהדרך אליו עברה בשכונת שייח' ג'ראח הערבית והפך למובלעת. בתחילה נהגו להגיע לאזור שיירות, אולם, לאחר שבאפריל 1948 הותקפה שיירה של עובדי בית חולים הדסה הסמוך, הידועה גם כשיירת הדסה, הופסקה תנועת השיירות והושבתה פעילות האוניברסיטה.

ב־7 ביולי 1948, יום אחד לפני סיומה של ההפוגה הראשונה, נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים. ההסכם הושג בתיווכו של האו"ם[4]. ההר חולק לשלושה אזורים: המובלעת הישראלית, שכללה את מתחמי האוניברסיטה בקמפוס הר הצופים, בית החולים הדסה הר הצופים, בית הקברות הצבאי הבריטי, והכפר הערבי עיסאוויה כאזור מפורז ישראלי. מדרום לשטח הישראלי נקבע שטח הפקר, ומדרום לו שטח מפורז ירדני, שכלל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה (מפה). בהסכם נקבע שישראל תחזיק בהר 85 שוטרים, החמושים בנשק קל בלבד, ו־35 אנשי סגל עובדים אזרחים. במקביל הוגבל גם מספר השוטרים בשטח המפורז הירדני ל-46 שוטרים. הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949[5]. בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. השיירה כללה שלושה כלי רכב: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה, ובירידה מההר הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, אשר הועברו לספריות האוניברסיטה בירושלים העברית. שיירה זו הועמדה תחת פיקוח האו"ם, והייתה יוצאת ממעבר מנדלבאום[6].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן במשך 19 שנה עד מלחמת ששת הימים. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), מנזר נוטרדאם דה ז'רוזלם ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס בגבעת רם, הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים ישראלים במדי שוטרים שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת משוריינים ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל וירדן.

הסכם הפירוז עם ירדן קויים באופן חלקי, הן מצד ישראל והן מצד ירדן. ישראל העלתה להר חיילים במדי שוטרים והצליחה להכניס נשק כבד ולבצר חלק מהמתחם ואילו הירדנים בנו מוצבים בשטחים מפורזים והשתלטו על שטחים באזור וביניהם הכפר עיסאוויה.

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png


ב־1954 הוקמה יחידה צבאית ייעודית בשם "יחידת מצוף 247" לשם החזקת הר הצופים. תקריות אש אירעו לעיתים רחוקות במשך התקופה, אם כי הוראות הפתיחה באש הישראליות דרשו איפוק מרבי (מחשש שהירדנים יכבשו את ההר לפני שכוחות סיוע יצליחו לעבור דרך השטח הירדני). תקריות קשות אירעו בשנים 1957 וב־1958. ב־1958 נהרגו בהר ארבעה חיילים ישראלים שנתקלו במארב ירדני בגן הבוטני של מתחם האוניברסיטה. באותה תקרית נהרג גם היושב ראש האמריקאי של ועדת שביתת הנשק שבא לתווך בין הצדדים. בעקבות התקרית נקבעו הסדרים חדשים בחלק מהנושאים השנויים במחלוקת, כמו הסדרי שליטה בכפר עיסאוויה. בתקופת מובלעת הר הצופים נבנו בירושלים המערבית שמחוץ למובלעת מוסדות חלופיים למוסדות שעמדו בשממונם בהר הצופים. הבולטים בהם היו קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם ומתחם בית החולים הדסה בעין כרם. השיירות שהביאו אספקה להר הצופים הוציאו ממנו בהדרגה, בדרכם חזרה, ציוד רפואי ואוניברסיטאי מן ההר. הירדנים שהתכוננו ליוזמה צבאית ישראלית ליצירת רצף טריטוריאלי בין הר הצופים לבין שאר ירושלים המערבית הקימו בין שטחים ישראליים אלה ביצורים בכל גבעה שלא הייתה מיושבת בשכונה ערבית. הם הקימו ביצורים מסיביים בגבעת התחמושת וביצרו לצד גבעת התחמושת גם את גבעת המבתר ואת הגבעה הצרפתית.

אחרי מלחמת ששת הימים

עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק, שמואל שקד, רם כרמי וחיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות טבע ואגף בבניין בית ספר בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית, עברו בשנת 1981 להר הצופים.

ב-31 ביולי 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, אירע פיגוע בקפיטריית "אטלס" שבהר הצופים (הקפיטריה מכונה בפי הסטודנטים גם "פרנק סינטרה", על שם המבנה בו היא נמצאת). בפיגוע נרצחו תשעה סטודנטים ועובדים ונפצעו כ-100 אנשים.

ספריות

במתחם הקמפוס פועלות הספריות הבאות:

מעונות הסטודנטים

באזור הר הצופים פועלים שלושה מעונות סטודנטים[7]:

  • מעונות מאירסדוף (רזניק) - אלו הם המעונות הסמוכים ביותר לאוניברסיטה. במעונות 19 בנייני מגורים הכוללים שירותים ומקלחות משותפים. כוללים חדרים זוגיים וליחיד.
  • מעונות ברונפמן (אידלסון) - מעונות אלו חדשים יותר ממעונות מאירסדוף אך וותיקים ממעונות כפר הסטודנטים. כוללים חדרים זוגיים וליחיד.
  • מעונות כפר הסטודנטים - אלו הם המעונות החדישים ביותר אשר נבנו כפרויקט מטעם חברת אפריקה ישראל. במעונות שבעה בנייני מגורים עם מעליות ומיזוג אוויר. כוללים חדרים ליחיד בלבד.

בעיות ביטחון

HUJI VIEW 20120911 151407
תצפית מהקמפוס אל מזרח ירושלים והעיר העתיקה

בשל קרבתו הפיזית של הקמפוס לכפר הערבי עיסאוויה, האזור מהווה כר פורה לפעילויות איבה, פעילויות אלימות של ניסיונות שוד ו-וונדליזם כגון זריקת אבנים על מכוניות והשחתת רכוש וכן הטרדות מיניות ותקיפות פיזיות של סטודנטים[8][9][10]. יש הטוענים שהאוניברסיטה וארגונים חברתיים מנסים להצניע את אירועי האלימות ומביאים לראיה את המקרה בו קצין הביטחון של האוניברסיטה, צבי פוגל, הציע לסטודנטיות לרכוש מכלי גז פלפל ופוטר כתוצאה מכך[11].

עקב הפשיעה הגואה, החלה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית להפעיל בערבים שאטלים המיועדים למעבר בטוח של הסטודנטים מהקמפוס אל המעונות[12], המשטרה החלה להפעיל סיורים סמוך לאזור בקביעות[13] ונפתח באזור קורס להגנה עצמית[14].

גלריה

HebrewU-MtScopus

האוניברסיטה העברית בירושלים - רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה

Amfiteatron-al-shem-Rothberg

תיאטרון המעלות - אמפיתיאטרון רוטנברג. ברקע נראים מדבר יהודה, אל-זעיים ומעלה אדומים ובאופק ים המלח

Bezalel

אקדמיה לעיצוב ואמנות - בצלאל

האוניברסיטההעברית 1130

המכון ליהדות זמננו ע"ש הרמן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, 3/09

מצפור הלברט - הר הצופים

מצפור יהודה הלברט

Mount Skopus BW 3

מערות קברות עתיקות מתקופת בית שני

פנורמה

HU Mount Scopus
קמפוס הר הצופים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ להרחבה, ראה ערך הר הצופים בסעיף 4, גן בוטני.
  2. ^ מעל פסגת הר הצופים: החתונה שריגשה את ירושלים כתבה במעריב, 20 במאי 2012
  3. ^ פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים - חוברת ו, תר"ץ באתר היברובוקס
  4. ^ חתומים על ההסכם: דוד שאלתיאל - המפקד הצבאי של ירושלים, זעים (נורמן) לאש - מפקד הדיוויזיה הראשונה, ז'אן ניווינהויז - יו"ר ועדת ההפוגה של האו"ם.
  5. ^ ידען מעריב תשכ"ד, בית דפוס מעריב, אוגוסט 1963, עמ' 64 -65
  6. ^ שני המשוריינים של השירה הדו שבועית מוצגים כיום במוזיאון בתי האוסף בתל אביב.
  7. ^ אתר משרד דיקן הסטודנטים
  8. ^ פלסטינים צרו על הר הצופים כתבה באתר מעריב 10 בנובמבר 2005
  9. ^ יוסי זילברמן, ‏צפו: סטודנט יהודי ניצל מלינץ' בהר הצופים, באתר ‏mako‏‏, ‏16 במאי 2010‏
  10. ^ עמית ברק, ‏למה משתיקים את ההטרדות המיניות באוניברסיטה העברית?, באתר ‏mako‏‏, ‏23 באפריל 2012‏
  11. ^ דודי אביטן, 12 תלונות על תקיפה מינית בדרך למעונות, באתר mynet‏ ירושלים, 5 בפברואר 2012
  12. ^ משרד דיקן הסטודנטים
  13. ^ יו"ר אגודת הסטודנטים בהר הצופים: "התקיפות לא לאומניות" באתר הקול היהודי, 15 בינואר 2012
  14. ^ מאיה הורודניצ'אנו, בעקבות ההטרדות בהר הצופים: סדנת הגנה עצמית לסטודנטיות, באתר nrg‏, 23 באפריל 2012
ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים. הארכיון מנוהל בשיתוף בין המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה והארכיון הציוני המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית.

בית דוד וולפסון

בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930. הבניין הכיל בראשיתו את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי וכיום שוכנת בו הפקולטה למשפטים וספריית משפטים. שמו של הבניין ניתן לו על שם המנהיג הציוני דוד וולפסון.

בצלאל

בצלאל היא מכללה אקדמית לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה. בית הספר נוסד לראשונה בשנת 1906 על ידי בוריס שץ והיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל במאה ה-20. היצירות שנוצרו בבית הספר על ידי תלמידיו נחשבות לראשיתה של האמנות החזותית הישראלית. בשנת 1935, לאחר שהיה סגור כמה שנים, נפתח בית הספר מחדש בשם "בצלאל החדש". בשנת 1955 זכה בית הספר להכרה אקדמית, ובמשך השנים נוספו לו מחלקות שונות בתחומי האמנות והעיצוב. בשנת 1958 זכה בית הספר בפרס ישראל לציור ולפיסול.

ממוקם בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הגן הבוטני הלאומי

הגן הבוטני הלאומי או בשמו הרשמי: הגן הבוטני לצמחי ארץ ישראל ע"ש מונטגיו למפורט (באנגלית: The Botanical Garden for the Native Plants of Israel in memory of Montague Lamport) הוא הגן הבוטני הראשון שהוקם בארץ ישראל ומתעד את כל צמחי הבר של ישראל ושל המזרח התיכון. הגן ממוקם בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים. ברחבי הגן מצויות מערות קבורה מתקופת בית שני. בחלקו המערבי של הגן נמצא אמפיתיאטרון קטן. כיום הגן מהווה גם שמורה אקולוגית וגם גן לאומי ונמצאים בו: המרכז להוראת הטבע ע"ש משפחת פרחיה, ספריית הגן הבוטני ע"ש שמואל צבי טודר שהיא הספרייה הגדולה בארץ לבוטניקה, ותחנה מטאורולוגית הדואגת להתאים את הצמחים בגן לתנאי מזג האוויר. בצדו המערבי של הגן נמצא שביל על שם אביגדור המאירי החוצה את הגן, במרכז השביל לצד הכניסה הראשית נמצא לוח אבן ועליו חקוק שירו המפורסם: "מעל פסגת הר הצופים". בחלקו הדרומי של הגן מצויה רחבה גדולה עם כיסאות ישיבה וממולה מערכת של חמישה אולמות קבורה הקרויה "מערת ניקנור" על שם ניקנור עושה הדלתות.

המגדל ע"ש יעקב סוראסקי (הר הצופים)

המגדל ע"ש יעקב סוראסקי בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים, מגדל מים שהפך עם חנוכתו למבנה סמלי בקמפוס הר הצופים.

בניין מגדל המים קיבל את שמו מתפקודו כמגדל ליצירת לחץ מים. המגדל הוא חלק משורת מגדלים הקיימים על קו הרכס של הר הזיתים והמשכם בהר הצופים, ובהם מגדל הפעמונים של כנסיית העלייה הרוסית בשכונת א-טור, מגדל אכסניית אוגוסטה ויקטוריה על אוכף בין הר הזיתים להר הצופים והמגדל המרכזי שעל רכס הר הצופים - מגדל המים של האוניברסיטה העברית.

יוצרי המגדל, האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון צפור, ביקשו להקים סמל שישתלב ברצף המגדלים של הרכס והקימו בשנת 1974 מבנה צר וגבוה בעל סגנון פיסולי אלגנטי, המתנשא לגובה של 55 מטרים. המגדל נבנה על ידי הקבלן דניאל בן מנשה, משילוב של בטון גלוי, אבן ואף זכוכית. למעשה הוא נבנה כדי ליצור זרימת מים בגרוויטציה בעת כיבוי שריפות. בראש המגדל הוקמה תצפית לשימוש צה"ל, אך בשנת 2006 עזב צה"ל את הנקודה המשקיפה על נופי מואב וים המלח.

המכון לחקר המשפט העברי

המכון לחקר המשפט העברי ע"ש ישראל מץ הוא מרכז למחקר והוראה של המשפט העברי הפועל ליד הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, על פסגת הר הצופים.

המכון נוסד בשנת 1963, ביוזמת המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' מנחם אלון, והוא פועל לשילוב דרכי המחקר במשפט העברי עם המחקר הקלאסי במדעי היהדות.

בהוצאת המכון פורסמו ספרים ומחקרים רבים, ביניהם מפעל מפתוח ספרות השו"ת בתקופת הראשונים ושנתון המשפט העברי המשמש במה למחקרים בנושא.

בראש הוועדה האקדמית של המכון עומד כיום פרופ' מנחם כהנא.

המכון ליהדות זמננו

המכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן הוא מרכז למחקר והוראה בין תחומי שנוסד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס, שעמד בראשו עד לשנת 1973.

המכון ללימודים עירוניים ואזוריים

המכון ללימודים עירוניים ואזוריים הוא מוסד אקדמי ללימודי תכנון ערים ואזורים וגאוגרפיה עירונית. המכון הוקם בתחילת שנות ה-80 בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים על ידי הגאוגרף פרופ' אריה שחר, שגם ניהל אותו בשנותיו הראשונות. המכון פועל במסגרת המחלקה לגאוגרפיה של הפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית בקמפוס הר הצופים. המכון עוסק גם במחקר, פיתוח ותיעוד של תכנון עירוני בארץ ובעולם. בנוסף עורך המכון כנסים והשתלמויות בנושאים עירוניים ואזוריים, מוציא ספרים ומפעיל אתרי אינטרנט.

המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון

המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון (SICSA) הוא מכון מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים וממוקם בקמפוס הר הצופים,

הוא משמש ללימודיים היסטוריים אקדמיים על מלחמת העולם השנייה, והאנטישמיות בעבר ובהווה בתחומים השונים.נוסד בשנת 1982 בידי פרופסור יהודה באואר. המרכז מופקד על איסוף מידע על אנטישמיות ברחבי העולם, ניתוחו בכלים אקדמיים ופרסום מחקרים על היחסים בין יהודים ללא-יהודים.

סטודנטים ומרצים מקיימים בו קורסים וערבי דיון, בהם הם מספרים על המחקרים שלהם בנושא האנטישמיות ומעודדים את הנוכחים בהרצאות אלו להתעניין באנטישמיות בנושאי הפוליטיקה והחברה בעולם כיום.בין השאר, ראה אור במסגרתו ספרו של פרופסור שמואל אלמוג "לאומיות ואנטישמיות באירופה המודרנית: 1815–1945" ועוד ספרים ומחקרים רבים בנושא.

המרכז מקדם מחקרים ונותן מענקים לתלמידיו החוקרים אותו, ומדי שנה מפרסם מאמרים על ידם, אשר חושפים מידע רב ובעל ערך על האנטישמיות וההיסטוריה שלנו בנושא.

הספרייה לחינוך ולעבודה סוציאלית

הספרייה לחינוך ולעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית היא הספרייה המרכזית לנושאי חינוך, חינוך יהודי ועבודה סוציאלית בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים. פקולטה זו היא בעלת המספר הגדול ביותר של תלמידים מבין הפקולטות השונות באוניברסיטה (כ-4,000 תלמידים ב-2012).

הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

ראשיתה באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר הוקם המכון למדעי היהדות. סגל המורים בפקולטה עוסק במחקר של מדעי הרוח. בחוגי ההוראה נלמד מנעד רחב של תחומים, בהם: היסטוריה, פילוסופיה, מדעי היהדות (במסגרת המכון למדעי היהדות): היסטוריה של עם ישראל, מקרא, ספרות עברית, לשון עברית; מזרחנות וערבית, רוסית וגרמנית.

הארכיון והמוזיון לתיאטרון ע"ש ישראל גור נמצא בתחום הפקולטה למדעי הרוח.

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים, של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

כיכר אביגדור המאירי

כיכר אביגדור המאירי היא כיכר בהר הצופים שבירושלים, הקרויה על שם המשורר אביגדור המאירי. בצידה הדרומי של הכיכר נמצא שער הכניסה הראשי אל קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בצידה הצפוני נמצא בית החולים הדסה הר הצופים, בצידה המזרחי נמצאת השכונה הערבית עיסאוויה ובצידה המערבי נמצאים מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה. בסמוך לשער הכניסה הראשי של קמפוס האוניברסיטה נמצאת גם הכניסה אל הגן הבוטני הלאומי ממנו יוצא "שביל אביגדור המאירי" החוצה את כל הגן הבוטני, ובו שלט המנציח את שירו המפורסם - "מעל פסגת הר הצופים". בשנת 2013 כוסו כל ארבע פינות הכיכר בקירות הנצחה לזכר מייסדי האוניברסיטה. בצידה המערבי של הכיכר נמצאת אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247, מחלקה של צה"ל שהוקמה בשנת 1954 לצורך שמירה על מובלעת הר הצופים שבשטח הירדני ושימשה עד לכיבוש הר הצופים כולו בשנת 1967.

מכון טרומן

המכון למחקר ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום הוא מכון מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים הממוקם בקמפוס הר הצופים.

מערת ניקנור

מערת ניקנור היא מערכת מערת קבורה הנמצאת בגן הבוטני הלאומי שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובה נתגלתה גלוסקמא המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".

מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים

מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים הוא מכון מחקר, הפועל במסגרת בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, באוניברסיטה העברית בירושלים. לראשו התמנה אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי.

המרכז הוקם רשמית בשנת 2003, וייעודו ליזום בדיקות ומחקרים יישומים, הנוגעים לבעיות יסוד של המדינה - בראייה אסטרטגית ומדינית. המרכז משתף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר נוספים בישראל, בין היתר במחקר חדש, שנערך על ידי פרופ' אריה רטנר ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה. במחקר זה נמצא שקיימת ירידה חדה באמון הציבור במערכת המשפט, והוא זכה לאזכורים רבים בעת פרסומו (ביולי 2007).

ספריית הר הצופים למדעי הרוח ולמדעי החברה ע"ש בלומפילד

ספריית הר הצופים למדעי הרוח ולמדעי החברה ע"ש בלומפילד היא ספרייה אקדמית מרכזית למדעי הרוח והחברה בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, והיא הגדולה מבין ספריות מערך הספריות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

תיאטרון המעלות

תיאטרון המעלות או תיאטרון רוטברג הוא תיאטרון פתוח בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.