קמע

קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים. לרוב יהיה הקמע פיסת נייר או קלף שעליה כתובה ברכה כלשהי, צירופי אותיות של פסוקים, שמות מלאכים או שמות קדושים אחרים. את הקמע נושא אדם על גופו או מניח בביתו כדי להבטיח את שלומו, לשמירה מעין הרע או משדים ורוחות רעות.

Taweret amulet
קמע מצרי עתיק המציג את תחות, אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם במיתולגיה המצרית.
LoveLockAccademia
מנעולים כקמעות אהבה על מעקה גשר האקדמיה בוונציה

אטימולוגיה

השורש האטימולוגי של השם "קמע", לדעתו של בעל הערוך הוא משורש "קמע" שפירושו בארמית קשר, מכיוון שהיו עונדים אותו על הגוף; וכך מקובל בקרב חוקרי הלשון כיום.

לדעתו של רבי אליהו בחור, הוא מן המילה הארמית "קימעא", שפירושה "מעט", כיון שהיו כותבים בקמע מילים מועטות[1].

הקמע בתרבויות שונות

קיימות עדויות על שימוש בקמעות מזה שנים רבות. בכל התקופות, בני דתות רבות, נשאו עימם קמעות. ציורים בדמות עינו של הורוס נמצאו כבר על קברים קדומים המצרים, לצידם של מומיות. קמעות כתובות נמצאו אף הן בחפירות ארכאולוגיות המתייחסות לתקופות חיים מאוחרות יותר.

עד ימינו, נפוץ השימוש בקמעות בתרבויות שונות. במקרים רבים ישנה השפעת גומלין בין תרבויות, ועל קמעות הנמצאות בשימוש רב בין היהודים, נטען כי מקורן בתרבויות לא יהודיות[2]. כך ידוע שמקורה של החמסה הוא בתרבות האסלאמית. ישנם הטוענים[דרוש מקור] שרעיון הקמעות כולו נכנס ליהדות בהשפעת הבבלים, בתקופת גלות בבל.

מחקר שערכה ד"ר חגית מטרס הראה כי השימוש בקמעות נפוץ גם אצל רציונליסטים מערביים, בעיקר בעתות צרה ומצוקה[3].

קמע בנצרות

הקמעות הם חלק בלתי נפרד מחייו של המאמין הנוצרי ובעיקר הקתולי וזאת בשל העובדה שהנצרות היא רק דת, ולא בעלת הגדרה גם תרבותית מעמיקה יותר, מקומם של הקמעות בנצרות אינו חד משמעי. לפיכך באזורים מסוימים ישמשו קמעות בהתאם לתרבות המקומית, כמו למשל "זנבות של בעלי חיים" בצפון גרמניה, מכשפת מטבח בתרבות הסקנדינבית ו"אלמוג אדום" שמשמש קמע נוצרי בתרבות של חצי האי האיברי.

עם זאת לצד שלל הקמעות והסמלים שקיימים בתרבויות שונות בתוך העולם הנוצרי, ישנם גם קמעות שהם "אוניברסליים", והנצרות הקתולית רואה בהם סקרמנטלים נוצריים, דהיינו מביאי חסד קטן.

מקורם של הקמעות בנצרות הוא עוד מראשית דרכה ובמהלך השנים הלך והתרבה השימוש בקמעות ככל שהחל וגדל מספר חסידיה של הנצרות. בין הקמעות הראשונים של הנצרות שהגיעו עוד מהנצרות הקדומה אפשר למנות את הצלב, הקרוספיקס וגם את מחרוזת תפילה, האיקונין ושרידי קדושים.

התרחבות משמעותית של סקרנמטלים בנצרות החלה במאה ה-14 לאחר מגפת המוות השחור, שהובילה לפריחה בדת העממית בקרב פשוטי העם, תופעה שנקראת כיום "וולגריזציה של הדת הנוצרית", דהיינו הפיכת הנצרות לעממית יותר ונגישה לעם הפשוט. תהליך הוולגריזציה התרחש מפני שמספר יודעי הקרוא וכתוב עלה בקרב האוכלוסייה הנוצרית, ואלה החלו לקרוא את כתבי הקודש הנוצריים ולפרשם כראות עיניהם. בכך החלה תופעה חדשה של נוצרים שהופכים את הפולחן הנוצרי להיות אישי יותר ולא מרוחק כבעבר, אשר התבטא בבנייתן של קפלות ומזבחות אישיים בבתיהם של מאמינים נוצרים רבים. כמו כן, קמעות חדשים הצטרפו בשנים אלו לצד הקמעות הישנים, והם ביטאו את הפרשנות החדשה שנוצרה לכתבי הקדוש עם תחשות ההזדהות האינדיבידואלית של המאמין עם קדושי הנצרות.

קמעות נוצריים נוספים
  • "פולחן הלב הקדוש" - התפתח במאה ה-14 מדגיש את קורבן הלב של ישו ומריה ואהבתם האין סופית לאנושות הוא מיוצג בציורי אומנות, מיסות, תפילות, חפצי פולחן שונים ופסטיבלים דתיים.
  • נזר הקוצים - כתר הקוצים שלבש ישו על ראשו במהלך הפסיון.
  • מים קדושים - מים המקודשים בידי איש דת ונחשבים למגנים ובעלי סגולה, את המים הקדושים נוהגים

לשים באגני טבילה לצורכי טקסי הטבלה או טהרה לפני כנסייה לכנסייה, וישנם נוצרים השמים מים קדושים באגני הטבילה קטנים בבית להיטהר לפני תפילה מול המזבח הביתי.

  • מדליה שמשה בנצרות גם לציון של קדוש מגן וברכה החרוטה על המדליה. המדליה המוכרת ביותר היא של בנדיקטוס הקדוש אשר משלבת צלב יחד עם ברכת הקדוש ובדרך כלל נמצאת בתוך צלבים או שרשרות.
  • מחרוזת תפילה של מיכאל הקדוש - מחרוזת תפילה שמקודשת למלאך מיכאל הקדוש.
  • גלימת הקדוש קטנה - משמשת בפולחן וטקסי זיכרון למתים.

קמע באסלאם

עם פריחת דת האסלאם במאה ה-7 לספירה בעקבות הכיבושים של הח'ליפים הראשונים, הושפעה הדת הצעירה כמו ברוב המקרים בהיסטוריה, מהתרביות הקדומות אותם היא כבשה. אחד הקמעות הנפוצים ביותר באסלאם הוא החמסה, שבתרבות הערבית היא ידוע בשם "ידה של פאטמה", ביתו של הנביא מוחמד, ומסמלת בקרב מוסלמים את חמשת עמודי האסלאם. לצד החמסה גם צבעים וסמלים מסיומים קיבלו נפח מיסטי באמונה המוסלמית כך למשל הצבע הכחול נחשב לקמע המגן מפני עין רע ובתרבות הטורקית נוהגים להשתמש "בנאזירי" שהם עיינים כחולות המגינות מפני עין רע. קמעות נוספים הם הכתב הערבי, שבו כותבים את פסוקים מהקוראן הנחשבים מקודשים שמגינים על הבית או בית העסק ומגנים עליו.

קמע בקרב הבדווים

הבדווים מאמינים בקיום רוחות, שדים ועינא בישא. הדרך להילחם בהם היא באמצעות קמיעות, החל בקמיע הנושא את שם אללה ונביאו, המשך בפסוקים מן הקוראן, וכלה בקמיעות של רזים והשבעות. יש קמיעות שבהם המילים כתובות על נייר או על עור וכאלה הרקועים על כסף או על נחושת. מהם שעשויים מחלוקי אבן, מחרוזים, מאבר מן החי ועוד. הבדווים מייחסים חשיבות מיוחדת לדברים שיצאו מפי הנביא: "הריפוי שלכם בשלושה: לגימה מהדבש, כוויה באש ופסוק מהקוראן", כנאמר בשפת העם "תמרה וג'מרה ואיה מן אל קוראן" - תמרה וגחלת ופסוק מהקוראן.

דוגמאות לקמיעות:

  • מאסכה - קמיע נגד הפלה.
  • טאסת רג'ה - צלחת לזעזוע והלם.
  • אבנים כקמיעות:
    • קובלה: אבן אדומה שצורתה כצורת כבד. אשה גרושה נושאת אותה על גופה כסגולה שבמהרה תינשא.
    • מדוס - אבן ארוכה ירוקה. נושאת אבן זו "אתדוס רג'להא" - "תדרוך על בעלה" עד שיהיה מציית לה בכל.
  • קמיע לאהבה - כשאדם רוצה להבטיח שאישה מסוימת תאהב אותו, הוא בא אל איש יודע דבר, הכותב עבורו קמיע. הקמיע נכתב בדם של הודהוד (דוכיפת), אותה ציפור ששידכה בין שלמה המלך ובלקיס מלכת שבא.
  • פעמון על צווארו של הילד (קול הפעמון מגרש מהילד רוחות רעות ושדים).
  • פעמון להגנת האוהל (יש ציפור שנקראת אמקורצ (לילית?), המבשרת חורבן והרס. כשהציפור נוחתת על האוהל, הפעמון משמיע צלצול המבריח אותה).
  • שמירה מעין רע - תולים על האוהל פרסה, טלף או רגל של חמור. תולים מחרוזת או חרוז כחול על צוואר הסוסה או הגמל.
  • חואיה לריפוי הכחשת נחש, קמיע בצורת נחש דו ראשי עשוי נחושת. קושרים קמיע זה מעל מקום ההכשה, לאחר ששפשפו בו קלות את מקום ההכשה והחולה מבריא.
  • חרוז מיוחד שנקרא חואיה, שהוא חלק וצבעוני כבטנו של הנחש, ושמים על מקום ההכשה.

הבדווי המסורתי בדרך כלל יפנה אל הדרווישים למצוא תרופה לסוג מסוים של מחלות ודאגות. חלק מתרופות אלה הן הקמיעות. תליית קמיע על הגוף היא אחת הדרכים להישמר או להירפא ממחלה או כישוף. לדוגמה: תלית חרוזים בצבע תכלת על ראש התינוק. החרוזים נקראים "קושאש" (המילה "קוש" פירושה לגרש את עין הרע, את המחלה או את מעשי הכישוף).

המבוגרים תולים קמיעות על גופם, בפרט כאשר הם חשים מאוימים על ידי יריביהם. מגן הקמיע נכתב בדיו על נייר, ולאחר מכן הוא מקופל לצורת משולש ונעטף בבד או בעור ונתלה על הגוף. אם נושא הקמיע סובל ממחלה הנגרמת על ידי שדים מן האדמה, הקמיע יונח מתחת לכרית השינה. חלק מהקמיעות מכיל צירופי אותיות, מילים, סמלים, מספרים, פסוקים מהקוראן וכדומה, אשר רק כותב הקמיעות יודע את מובנם[4].

יחס הוגים יהודיים לקמעות

Jewish Amulets
קמעות יהודיות בנות ימינו
The Childrens Museum of Indianapolis - Dwarf-God Bes amulet
קמע מצרים העתיקה של האל הגמד בס באוסף הקבוע של מוזיאון הילדים שלאינדיאנפוליס.

הקמעות זכו ליחס שונה בין ההוגים. בתלמוד מוזכרים קמעות שונים (כמו במסכת שבת ס, ב ובבכורות ל, ב), עובדה המראה שדעתם של חכמי התלמוד לא שללה קמעות כלל. בדברי גאונים מסוימים יש גם התייחסות מפורשת חיובית לקמעות:

"שיש כמה דברים שהמלאכים עושים בהם לפי מה שהם רואים ואינם צריכים רשות מלמעלה. ולכן נכתבות קמיעות ונאמרים שמות מלאכים כדי שיעזרו המלאכים בדבר"

תשובת הגאונים הרכבי סי' שעג

האמונה בקמעות רווחה ביותר בימי הביניים, ובעיקר בזמן מסעות הצלב.

דעתו של הרמב"ם

יחסו של הרמב"ם לקמיעות מורכב. מחד, מבוטאת שלילתו את הקמעות שהכיר בצורה הברורה ביותר בספרו מורה הנבוכים:

"ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות. כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם".

מורה נבוכים חלק ראשון, פרק סא, מהדורת הרב קאפח

מאידך, הרמב"ם עצמו בספרו ההלכתי משנה תורה הביא הלכות פסוקות מן התלמוד באשר להיתר טלטול מרשות לרשות של קמעות "מומחים" (היינו שכבר הוכח ששמרו על האדם שלוש פעמים) בשבת, וכיוצא בזה, הנובעים מייחוס ממשי לקמעות. יושם לב ששלילתו האמורה לעיל של הרמב"ם אינה את מוסד הקמעות כשלעצמו, אלא את הקמעות שהכיר, ובהם "שמות קדושים", במקום אחר הרמב"ם מסביר שכל דבר שהוכח שהוא פועל, אין זה משנה שאיננו יודעים את הסיבה (והיא יכולה להיות פסיכולוגית גרידא, או כוח טבע שאיננו מכירים), בשביל שהדבר יהיה מותר וסביר להשתמש בו. יחסו זה של הרמב"ם מבטא את השקפת עולמו המדעית-אמפירית, הגורסת כי יש לשפוט דברים לפי הוכחת יעילותם בפועל, ולא לפי דעות קדומות שיש לנו עליהם.

פרשנים רבים סברו כי לדעת הרמב"ם דרך הפעולה היחידה שבה הקמיעות פועלים והיא יכולה להיות פסיכולוגית גרידא, או כוח טבע שאיננו מכירים בלבד, דבר המשתלב עם גישתו הרציונלית-שכלתנית המובהקת, ולדעתם ההיתר לטלטול קמעות בשבת אינו אלא מחמת ההשפעה על החולה, בדומה לאפקט הפלצבו.

יחסם של חכמי הקבלה לקמעות

גם בין חכמי הקבלה נמצאו כאלו שהסתייגו מהשימוש בקמעות, אף שלדעתם הקמעות המקוריים אכן מכילים כוחות על טבעיים. לדעתם, על פי מסורת מהאר"י, במשך השנים הלך ופחת הידע הנכון לעשיית הקמעות, ו"שמות" הכתובים בספרים שונים לכתיבה בקמעות שונו בכוונה כדי שלא ישתמשו בהם אנשים שאינם ראויים להשתמש בהם, ולכן לדעתם אין להשתמש בקמעות בזמננו. אך יש בין חכמי הקבלה של הדור האחרון שטענו למסורת ברורה על קמעות מועילים, והם הרבו להשתמש בקמעות. ביניהם נמנו הרב יצחק כדורי (ראו גם בהסכמתו לספר "תמים תהיה"), המקובל יחזקאל חיים עבדו אלעזר ונכדו סלמן דוד כהן אשר ממשיך את דרכו. נטען שהבעל שם טוב לא התנגד לשימוש ב"שמות קדושים" בקמעות, והראיה היא שנמצאו בכתבים המיוחסים אליו (כתבים שמקורם בגניזה החרסונית המפוקפקת) מכתבים לבתו אדל, ובהם בקשה שתשלח לו על ידי שליח את ספר השמות הקדושים בדחיפות כשהיה במסע. בחלק מהקמעות שכתב הופיע שמו בלבד.

היו מבין החוקרים שזיהו קשר בין המזוזה לקמע עתיק. יחסם של רבים ביהדות אל המזוזה הוא אכן כאל קמע, רעיון שהרמב"ם מתנגד לו בחריפות.

קמעות רבים רוכזו בספר רזיאל המלאך. קמעות שונים נפוצים עד זמננו אצל שומרי מסורת, בעיקר בביתן של יולדות כסגולה ללידה קלה. קמע נפוץ ביותר הוא החמסה.

קמעות בחוק הישראלי

בישראל הפיצו אנשי מפלגת ש"ס, במערכות בחירות שונות, קמעות שונות כדי לענדם, במיוחד ביום הבחירות. בעקבות תופעה זו תוקן, בשנת 2000, סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת, ונקבע שהמשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע באמצעות מתן קמע, עונשו מאסר חמש שנים או קנס.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יצחק מזרחי, שלא נדע מצרות - סגולות, קמעות וחותמי שלמה, ספר בהוצאת המחבר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר התשבי ערך קמע: "ונראה לי שהוא לשון קימעה בדברי חז"ל שפירושו מעט, ולפי שמשימין בקמיע פתקין קטנים עם כתובה מועטת בראשי תיבות וגימטריאות של שמות קדושים והשבעות לפיכך נקרא קמיע".
  2. ^ מאייה זמיר, משנה קמע - משנה מזל, Ynet, ‏3/10/2005
  3. ^ מאייה זמיר, משנה קמע - משנה מזל, Ynet, ‏3/10/2005
  4. ^ "קמיעות ברפואה העממית בקרב הבדואים בנגב", אוסף ששון בר-צבי, אוסף המוזיאון לתרבות הבדואים, מרכז ג'ו אלון, הוצאת ספרים אריאל,דצמבר 2008, מאמרים: "הקמיעות בקרב הבדווים", ששון בר-צבי, עמוד 6–8, "קמיעות ברפואה הבדווית", ד"ר חליל אבו רביע, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמוד 9
אדווין ג'רביס

אדווין ג'רביס (באנגלית: Edwin Jarvis) הוא דמות משנה בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס איירון מן והאוונג'רס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Tales of Suspense #59 מנובמבר 1964 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר דון הק.

לפני שהפך למשרתו הנאמן של טוני סטארק, אדווין ג'רביס שירת בעברו בחיל האוויר המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שסטארק הפגיש לראשונה בין חברי האוונג'רס, הוא תרם את ביתו כדי שישרת את הקבוצה כמפקדתם, וכך ג'רביס הפך לאיש סודם ודמות אב למרבית מאורחי האחוזה, לרבות קפטן אמריקה לאחר שנמצא קפוא בקרח.

מאז שנות ה-90, דמותו של ג'רביס מרבה להופיע בעיבודים השונים שנעשו לאיירון מן ולאוונג'רס. ביקום הקולנועי של מארוול, דמותו שוכתבה מחדש כמערכת הפעלה בעלת בינה מלאכותית רב-תכליתית של טוני סטארק. היא מדובבת על ידי השחקן פול בטאני. בסדרת הלייב אקשן "הסוכנת קרטר" מגלם את ג'רביס השחקן ג'יימס דארסי, ששב להופיע בהופעת קמע בסרט "הנוקמים: סוף המשחק".

אולימפיאדת הנוער לילהאמר (2016)

אולימפיאדת הנוער לילהאמר (2016) היא אולימפיאדת הנוער השנייה במתכונת של משחקי החורף האולימפיים לנוער. האולימפיאדה היא אירוע ספורט רב-ענפי לנוער בגילאים 15-18 ברוח המשחקים האולימפיים. המשחקים נפתחו רשמית ב-12 בפברואר 2016 וננעלו ב-21 בפברואר. באולימפיאדה השתתפו 1,100 ספורטאים מ-71 מדינות שהתחרו ב-70 אירועים ב-7 ענפי ספורט שונים.

לילהאמר נבחרה כעיר המארחת ב-7 בדצמבר 2011 כשהיא העיר היחידה שהגישה הצעה לאירוח המשחקים.. הוועדה המארגנת של אולימפיאדת הנוער לילהאמר (LYOGOC) הכינה 9 מתקני תחרות ו-11 מתקני אימונים. כל המתקנים מלבד הכפר האולימפי נבנו עבור אולימפיאדת לילהאמר (1994) וכעת נעשה בהם שימוש חוזר. מתקני התחרות ממוקמים בארבע העיירות: לילהאמר, האמר, אייר ויוביק. אצטדיון ליסגורדסבאקן אירח את טקס הפתיחה ואולם הוקנס אירח את טקס הנעילה. קמע המשחקים היה שונר בשם שוג שנבחר בסיומה של תחרות בינלאומית לעיצוב קמע המשחקים, ומוטו המשחקים היה "ללכת מעבר. ליצור את המחר".

איש הנמלה (אריק אוגריידי)

איש הנמלה (באנגלית: Ant-Man) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיע בחוברות הקומיקס האוונג'רס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Civil War: Choosing Sides #1 מדצמבר 2006 ונוצרה על ידי הכותב רוברט קירקמן והמאייר פיל הסטר.

איש הנמלה הוא האלטר-אגו של אריק אוגריידי, סוכן S.H.I.E.L.D זוטר בעל מוסר ירוד שלקח את חליפת איש הנמלה מגופתו של חברו והשתמש בה בתחילה למטרותיו האישיות והאנוכיות. חליפתו שודרגה והוספו לה מגוון כלי נשק שונים, ביניהם זרועות רובוטיות ותרמיל ריחוף. הוא נעשה חבר בקבוצות ת'נדרבולטס והאוונג'רס הסודיים, והקריב את חייו כגיבור.

אריק אוגריידי הופיע בהופעת קמע בסדרת האנימציה על האוונג'רס כסוכן S.H.I.E.L.D. דמותו של אריק אוגריידי כאיש הנמלה מדורגת במקום ה-82 ברשימת מאה גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN.

ג'. וו. ברידג'

ג'ורג' וושינגטון ברידג' (באנגלית: George Washington Bridge) הוא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס אקס פורס והמעניש ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Force #1 מאוגוסט 1991, ונוצרה בידי הכותב פביאן ניצ'זה והמאייר רוב ליפילד.

ברידג' הוא שכיר חרב יוצא מלחמת וייטנאם, המזוהה עם קבוצת שכירי החרב "השישה" בהנהגת קייבל. פרט לכך, הוא היה ידוע כאיש-הקשר של קייבל והאקס-מן בנושא בעיותיה של סוכנות S.H.I.E.L.D. בענייני מוטאנטים, והיה ידוע גם כמנהל הסוכנות. ביקום MC2, ברידג' הופך לנשיא ארצות הברית האפרו-אמריקאי הראשון. הוא הופיע בהופעת קמע באחד מפרקי אקס-מן: סדרת האנימציה לצד ניק פיורי ו-וור משין.

ג'יי ג'ונה ג'יימסון

ג'יי ג'ונה ג'יימסון (באנגלית: J. Jonah Jameson) הוא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול קומיקס. דמותו של ג'יימסון הופיעה לראשונה בחוברת #1 The Amazing Spider-man משנת 1963 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר סטיב דיטקו.

ג'יי ג'ונה ג'יימסון הוא העורך הראשי של העיתון הבדיוני "הדיילי ביוגל" בו עובד פיטר פארקר כצלם המומחה בצילום קרבות של גיבורי-על ונבלי-על, ובמיוחד של האלטר אגו שלן, ספיידרמן. דמותו היא דמות של אדם מיושן ושמרן בדעתו, שמייצג לא פעם עמדות רפובליקניות וימניות. הוא בז לגיבורי העל באופן כללי ושונא את ספיידרמן בפרט. הוא מאמין שספיידרמן גרוע לפחות כמו הנבלים בהם הוא נלחם, ועושה ככול שביכולתו כדי להציג אותו כאויב הציבור.

דמותו של ג'יימסון מדורגת במקום ה-46 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר. את דמותו בסרטי הלייב אקשן "ספיידרמן", "ספיידרמן 2" ו"ספיידרמן 3" מגלם השחקן ג'יי קיי סימונס, ששב לגלם את דמותו בהופעת קמע בסרט "ספיידרמן: רחוק מהבית". בישראל, דמותו מסדרת האנימציה של שנות ה-90 דובבה על ידי ויקי תבור, וב"ספיידרמן המדהים" על ידי אלון שר.

ג'יין פוסטר

ג'יין פוסטר (באנגלית: Jane Foster) היא דמות משנה בדיונית המופיעה בחוברת הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Journey into Mystery #84 מספטמבר 1962, ונוצרה בידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

בסדרת הקומיקס של אל הרעם האסגרדי תור, ג'יין פוסטר היא בת אדם רגילה ותו לא, שהחלה לעבוד כאחות בבית חולים לצד דונלד בלייק - האלטר אגו של תור. ג'יין פיתחה רגשות כלפי בלייק ותור כלפיה, אך לא ידעה כי השניים הם אותו אחד. אחיו של תור, לוקי, ניצל את רגשותיו של תור כלפי ג'יין נגדו וסיכן את חייה של ג'יין. תור רצה לחשוף בפני ג'יין את זהותו הכפולה אך נתקל בהתנגדות מצד אביו, אודין. למרות שאודין ניסה לסיים את הרומן בין פוסטר לתור, הוא הציל את חייה לאחר פיצוץ שנגרם בקרב של תור נגד מיסטר הייד וקוברה. החל מנובמבר 2015, ג'יין משמשת כמחליפתו של תור ונושאת המיולניר לאחר שהוא נעשה לא ראוי לשאת את הפטיש.

את דמותה של ג'יין פוסטר בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "תור" ו"תור: העולם האפל" מגלמת השחקנית נטלי פורטמן, ששבה לגלם את הדמות בהופעת קמע בסרט "הנוקמים: סוף המשחק" ואשר תשוב לגלם את דמותה בסרט "תור: אהבה ורעם".

דדפול 2

דדפול 2 (באנגלית: Deadpool 2) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי בלייב אקשן מבית פוקס ומארוול קומיקס שיצא לאקרנים ב-2018. את הסרט ביים דייוויד ליטץ', ואת התסריט כתבו פול ורניק, רט ריז, וריאן ריינולדס שגם הפיק את הסרט יחד עם סיימון קינברג ולורן שולר דונר. הסרט מבוסס באופן רופף על הקומיקס "דדפול" בהוצאת חברת מארוול קומיקס, ומהווה חלק מסדרת סרטי "אקס-מן", ומהווה המשך לסרט "דדפול" שהופץ ב-2016.

בסרט וויד וילסון (דדפול) וחבריו מהסרט הקודם, חוזרים והם מתייצבים מול אויב חזק במיוחד - קייבל. על מנת להגן על הילד שקייבל חזר בזמן כדי להרוג, דדפול מגייס מוטנטים שיעזרו לו, וביחד הם מהווים את חבורת "אקס פורס" (בתרגום מילולי: כוח אקס).

הסרט עלה לאקרנים בדצמבר 2018 בגרסה שנערכה אחרת, עם דירוג צפייה PG-13, תחת השם "Once Upon a Deadpool".

דרדוויל (סרט)

דרדוויל (באנגלית: Daredevil) הוא סרט גיבורי על אמריקאי משנת 2003 מבית פוקס ומארוול קומיקס, המבוסס על סדרת הקומיקס דרדוויל. את הסרט ביים מארק סטיבן ג'ונסון ומככבים בו בן אפלק, ג'ניפר גארנר, קולין פארל, מייקל קלארק דאנקן, ג'ון פאברו וג'ו פנטוליאנו.

הסרט היה מועמד לתשעה פרסי בחירת הנוער, מהם זכה בקטגוריית הנבל הטוב ביותר (קולין פארל), ושלושה פרסי MTV, מהם זכה בפרס בקטגוריית "פריצת הדרך לשחקנית" (ג'ניפר גארנר), כמו גם לפרס BMI למוזיקה של גראהם רבל. חרף זאת, הסרט זכה להכנסות של למעלה מ-300,000 מיליון דולר בלבד ברחבי העולם וזכה בפרס אוסקר לשחקן הגרוע ביותר (בן אפלק).

סרט הספין-אוף, "אלקטרה", יצא בינואר 2005.

הופעת אורח

הופעת אורח (באנגלית: guest appearance) היא הופעה קצרה של שחקן כדמות בסדרה או בסרט שהוא אינו חלק משמעותי מעלילתם אלא מופיע בהם באופן חד-פעמי בתפקיד לא משמעותי, לעיתים כביט או אפילו כניצב. הופעת אורח קיימת גם בתעשיית המוזיקה, כשזמר שאינו חלק מהרכב מסוים מופיע יחד איתו. לא תמיד יש גבול מובהק בין הופעת אורח לסתם תפקיד משני זניח. היו גם מקרים בהם שחקני אורח הפכו לחלק מהסרט או הסדרה.

המטרה העיקרית בהופעות אלה היא לגרום לעלייה בצפייה או בשמיעה של הסדרה, עקב ריבוי האוהדים או לעלייה ברמת המשחק של השחקים הוותיקים.

אין לבלבל בין הופעת אורח להופעת קמע, שבה הידוען המופיע – לא בהכרח שחקן, אלא גם פוליטיקאי, זמר, ספורטאי וכיוצא בזה – אינו נכנס לתוך דמות חדשה אלא מופיע בתפקיד עצמו. הבדל נוסף הוא שבהופעת אורח ניתן למופיע קרדיט על תפקידו (שניתן בדרך כלל בקרדיט אורחים), בעוד בהופעת קמע כמעט אף פעם אינה מזכה בקרדיט והמופיע אינו נמנה עם צוות השחקנים, אפילו אם הוא עצמו שחקן.

בתוכניות טלוויזיה, המונח משמש לעיתים בטעות עבור הופעה בתפקיד חד-פעמי או הופעה חוזרת בתפקיד שאינו ראשי.

בדרך כלל לאדם בתפקיד אורח ישנו קשר כלשהו או חשיבות מסוימת לנושא היצירה (למשל אחד מיוצרי הסרט המופיע בו, שחקן מסרט מקורי המופיע בסרט המשך, או אדם המופיע בסרט שבו אחת הדמויות מבוססות עליו). במקרים רבים הופעת הקמע נעשית בשביל קריצה למעריצים.

צורה נוספת שונה מהופעת האורח הרגילות, הן בתוכניות טלוויזיה בהם מתארחים אורחים מבחוץ באופן קבוע יחד עם מגישי התוכנית. תוכניות מסוג זה מכונות תוכנית אירוח כמו "The Tonight Show" ו"הדיילי שואו" ובישראל "סיבה למסיבה" ו"גב האומה".

הופעת קמע

הופעת קָמֵעַ או הופעת קמאו (באנגלית: cameo appearance) היא הופעה קצרה ולא מרכזית של אדם ידוע בסרט קולנוע, טלוויזיה, הצגת תיאטרון, ספר או משחק וידאו. הופעות קמע הן כמעט תמיד קצרות מאוד, לפעמים אינן כוללות תפקיד מילולי או שההופעה היא תפקיד ניצבות. בדרך כלל לאדם בתפקיד קמע יש קשר כלשהו או חשיבות מסוימת לנושא היצירה (למשל אחד מיוצרי הסרט המופיע בו, שחקן מסרט מקורי המופיע בסרט המשך, או אדם המופיע בסרט שבו אחת הדמויות מבוססת עליו). במקרים רבים הופעת הקמע נעשית כמעין "ביצת פסחא" וקריצה למעריצים.

הופעות קמע נפוצות למדי, ולוקחים בהן חלק לא רק שחקנים וידוענים, אלא גם פוליטיקאים, זמרים, אמנים וספורטאים. אין לבלבל בין הופעת קמע להופעת אורח, תפקיד בו ניתן למופיע הקרדיט על תפקידו. הופעת קמע, לעומת זאת, כמעט אף פעם אינה מזכה בקרדיט והמופיע אינו נמנה עם צוות השחקנים.

הצרעה

הצרעה (באנגלית: Wasp) היא דמות בדיונית של גיבורת על המופיעה בחוברות הקומיקס האוונג'רס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Tales to Astonish #44 מיוני 1963 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

הצרעה היא אלטר אגו אותו חלקו שתי דמויות - ג'אנט ואן דיין ונדיה פים. ג'אנט ואן דיין היא חברה מייסדת של קבוצת האוונג'רס, אשר באמצעות חומר ביוכימי בשם "חלקיקי פים" יש בכוחה לשנות את מצב צבירת גופה לגודל צרעה ולחלופין לגודל ענק, לעוף בעזרת צמד כנפיים הצומחות מגופה בעת שינוי צורתה לגודל צרעה ולירות פרצי אנרגיה. הופיעה לראשונה כשותפתו של הנרי פים, הידוע בכינוייו "איש הנמלה" ו"האיש הענק". נהרגה לכאורה באירועי "פלישה סודית", אך חזרה ליקום מארוול במהלך אירועי "אוונג'רס נגד אקס-מן".

נדיה פים היא בתו של האנק פים מנישואיו הראשונים, שנחטפה בידי סוכנים סובייטים וגדלה בחדר האדום ברוסיה. כאשר גילתה על מוצאה האמיתי, היא ברחה בבגרותה מהחדר האדום לאחר שהגיע לידה משלוח לא-חוקי של חלקיקי פים. לאחר שגילתה על מותו של אביה במאבקו האחרון נגד אולטרון, היא התגנבה למעבדתו, והשתמשה בדגמים ישנים של תלבושות "איש הנמלה" כדי ליצור לעצמה תלבושת "צרעה" משלה. נדיה החליטה להשתמש בחלקיקי פים כדי להמשיך את דרכו של אביה, ולזכות בכבודם של בעלי בריתו. היא הגיעה לאחוזת האוונג'רס כאשר רצתה לפגוש את הצרעה הראשונה ואמה החורגת, ג'אנט ואן דיין, ולאחר שהצילה את חייו של ויז'ן נעשתה לבעלת בריתם של הקבוצה. לאחר עזיבתם של נובה, גברת מארוול וספיידרמן, נדיה הצטרפה לקבוצה כחברה ראשית.

דמותה של הצרעה מדורגת במקום ה-99 ברשימת מאה גיבורי-העל הגדולים, לפי אתר IGN. דמותה של ג'אנט ואן דיין כצרעה הופיעה בהופעת קמע בפלאשבקים בסרט "אנטמן" ללא קול, כשבסרט "אנטמן והצרעה" צפויה לגלם אותה השחקנית מישל פייפר. הופ ואן דיין, בתה של ג'אנט המגולמת בידי השחקנית אוונג'לין לילי, מקבלת בסוף הסרט את חליפתה המשודרגת של אמה. לילי שבה לגלם את הדמות כצרעה בסרט "אנטמן והצרעה".

וופי גולדברג

קרין איליין ג'ונסון (באנגלית: Caryn Elaine Johnson; נולדה ב-13 בנובמבר 1955) הידועה בשם הבמה שלה, וופי גולדברג (באנגלית: Whoopi Goldberg), היא שחקנית קולנוע, זמרת, מפיקה, קומיקאית, סופרת, פעילה פוליטית ומנחה בתוכנית ראיונות אמריקאית.

בתפקידה הראשון בקולנוע גולדברג גילמה את סילי בסרט "הצבע ארגמן" (1985). הופעתה בסרט זה זיכתה אותה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר וזכייה יחידה של שחקנית אפרו-אמריקאית בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה. בשנת 1990 היא גילמה את אודה מיי בראון, מדיום המנסה לעזור לרוח רפאים לגלות את תעלומת מותו ולנקום באשמים, בסרט "רוח רפאים". הופעתה בסרט זה זיכתה אותה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע. היא גם שיחקה בסרטים: "הנזירות בלוז", "הנזירות בלוז 2", "מלך האריות", "תוצרת אמריקה", "סטלה חוזרת לעניינים", "נערה בהפרעה" ו"מיליונר מי שגומר ראשון". היא קיבלה ביקורות מהללות על תפקידיה בסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא" בתור גווינן ובסרט "ג'ק פלאש המקפץ" בתור טרי דוליטל. היא שיחקה בסרט "צעצוע של סיפור 3" ובסדרת הטלוויזיה "Glee".

גולדברג הייתה מועמדת ל-13 פרסי אמי על עבודתה בטלוויזיה. היא הייתה המפיקה של שעשועון הטלוויזיה "תשע בריבוע" משנת 1998 עד 2004. משנת 2007 היא מנחה בתוכניות הראיונות "The View". היא זכתה בפרס גראמי, בשני פרסי אמי, בשני פרסי גלובוס הזהב, בפרס טוני (עבור הפקה) ובפרס אוסקר. בנוסף היא זכתה בפרס באפט"א, בארבעה פרסי "People's Choice Awards" וכובדה בכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

גולדברג היא אחת מהאישים הבודדים (נכון ל-2014 - 17 אנשים) אשר זכו בפרסי אוסקר, אמי, טוני וגראמי. כמו כן היא האפרו-אמריקאית השנייה אשר זכתה באוסקר אחרי האטי מקדניאל שזכתה 51 שנה לפניה.

מונדיאל 2014

מונדיאל 2014 הוא הטורניר ה-20 של גביע העולם בכדורגל. הטורניר נערך בברזיל בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שאירחה לפני כן את הטורניר ב-1950. משחק הפתיחה בין ברזיל לבין קרואטיה התקיים ב-12 ביוני 2014. במשחק הגמר, שנערך ב-13 ביולי 2014, ניצחה גרמניה את ארגנטינה בתוצאה 1–0 וזכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה. זה היה המונדיאל הראשון שבו נעשה שימוש בטכנולוגיית קו השער.

מריה היל

מריה היל (באנגלית: Maria Hill) היא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס איירון מן והאוונג'רס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת New Avengers #4 מאפריל 2005, ונוצרה בידי הכותב בריאן מייקל בנדיס והמאייר דייוויד פינץ'.

מריה היל היא מנהלת סוכנות S.H.I.E.L.D. לשעבר, אך בניגוד לקודמיה - דוגמת ניק פיורי, סטיב רוג'רס ודייזי ג'ונסון - היל היא חסרת כוחות-על, בדומה לשרון קרטר, ג'. וו. ברידג' וריק סטונר. את דמותה של מריה היל בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "הנוקמים", "קפטן אמריקה: חייל החורף", "הנוקמים: עידן אולטרון", "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק" מגלמת השחקנית קובי סמולדרס, ששבה לגלם את דמותה בהופעת קמע בסדרת הטלוויזיה "סוכני S.H.I.E.L.D.".

סיף (קומיקס)

סיף (באנגלית: Sif) היא דמות בדיונית של גיבורת-על המופיעה בחוברות הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Journey into Mystery #102 ממרץ 1964, פרי עטו של הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

סיף היא לוחמת אסגרדית ואחותו של היימדל, שומר גשר ביפרוסט. כאשר סיף הייתה צעירה, היה ברשותה שיער זהוב ארוך. היא שיחקה לעיתים קרובות עם תור - בנו של אודין - ועם לוקי, אחיו המאומץ של תור. סיף ותור התאהבו כאשר היו צעירים. יום אחד, סיף נחטפה על ידי ענקי הסופה, ונעשתה אסירה של הלה. תור הגיע למקום והציע את חייו תמורת אלו של סיף; כשהתרשמה מאצילותו, הלה הניחה לשניים ללכת. מאוחר יותר, לוקי גזם את שיערה הזהוב של סיף. בניחוש כי לוקי אחראי לכך, תור דרש בכעס שלוקי ינסה לשחזר את שיערה. הוא פנה לשני הגמדים-האמנים ברוק ואיטרי, אשר בעתיד ייצרו את המיולניר של תור, וביקש מהם ליצור שיער חדש עבור סיף. כאשר לא הצליחו, לוקי הציע לשלם להם מספיק זהב כדי ליצור שיער זהוב. הגמדים החליטו כי "במחיר כלום", הם יצרו "שיער תוהו". הגמדים יצרו שיער שחור מחשכת הלילה עצמה, שכאשר הונח על ראשה של סיף, החל להיות שערה החדש ולא סוג של פאה. תור אף נמשך לסיף יותר, מה שסיכל את תוכניותיו של לוקי.במשך הזמן, סיף ותור הסתכסכו. שנים לאחר מכן, תור החל את דרכו כגיבור-על בכדור הארץ, והיה במערכת יחסים עם ג'יין פוסטר. היא גילתה עניין רומנטי באלו אשר נבחרו ראויים לשאת את מיולניר, מקבתו של תור, כדוגמת בטא ריי ביל ות'נדרסטרייק. מגיל צעיר היא הוכיחה את עצמה כלוחמת ראויה, שנייה רק לברונהילדה. דמותה של סיף מבוססת על האלה סיף מהמיתולוגיה הנורדית, שבניגוד לדמותה הבדיונית היא אשתו של האל תור, ואינה אחותו של היימדל (אחיהם החורג של תור ובלדר).

את דמותה של סיף בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "תור" ו"תור: העולם האפל" מגלמת השחקנית ג'יימי אלכסנדר, ששבה לגלם את הדמות בהופעת קמע בסדרת הטלוויזיה "סוכני S.H.I.E.L.D..

פפר פוטס

וירג'יניה "פפר" פוטס (באנגלית: Virginia "Pepper" Potts) היא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס איירון מן ביקום מארוול קומיקס. דמותה הופיעה לראשונה בחוברת Tales of Suspense #45 מספטמבר 1963 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר דון הק.

פפר פוטס משמשת כמזכירתו ומושא אהבתו של טוני סטארק, גיבור-העל הידוע בזהות איירון מן. בשנת 2007 - לאחר קשת הסיפור הנרחבת "מלחמת האזרחים" - פפר הצטרפה ל"יוזמת חמישים המדינות" תחת שם הקוד הרה, ולאחר שניתנה לה חליפת שריון משלה נטלה את שם הקוד רסקיו (הצלה) בחוברת Invincible Iron Man #14.

את דמותה של פפר פוטס בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "איירון מן", "איירון מן 2", "הנוקמים", "איירון מן 3", "הנוקמים: מלחמת האינסוף" ו"הנוקמים: סוף המשחק" מגלמת השחקנית גווינת' פאלטרו, ששבה לגלם את הדמות בהופעת קמע בסרט "ספיידרמן: השיבה הביתה".

קמע (אדם או בעל חיים)

אדם או בעל חיים נחשב לקמע כאשר מיוחסת לו יכולת להביא מזל טוב. בשפה מדוברת, קמע כולל כל דבר המשמש לייצוג קבוצה בעלת זהות ציבורית משותפת, כגון בית ספר, קבוצת ספורט, יחידה צבאית, או מותג מסחרי. קמע במובנים האלה נפוץ בעיקר בתרבות המערבית, ובפרט הממלכה המאוחדת וארצות הברית. בישראל התופעה אינה נפוצה.

קרוסבונז

קרוסבונז (באנגלית: Crossbones) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס קפטן אמריקה ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברות Captain America #359-360 מאוקטובר 1989 ונוצרה על ידי הכותב מארק גרונוולד והמאייר קירון דווייר.

קרוסבונז הוא האלטר אגו של ברוק רומלאו, פושע שלאחר שלימד בבית ספר לפושעים הפך לשכיר חרב. ידוע כאחראי לניסיון ההתנקשות בקפטן אמריקה, כאויב של דיימונדבאק, כבעל עבר עם רוב אלו אשר נשאו את שם הגולגולת האדומה וכנבל שקול לקפטן אמריקה עצמו ולגיבורי-על אחרים.

את דמותו של קרוסבונז בסרטי היקום הקולנועי של מארוול "קפטן אמריקה: חייל החורף" ו"קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" מגלם השחקן פרנק גרילו, ששב להופיע בהופעת קמע בסרט "הנוקמים: סוף המשחק".

תאנוס

תַאנוֹס (באנגלית: Thanos) הוא דמות בדיונית של נבל-על חייזרי המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס, ומשמש בעיקר כאויבן של קבוצות האוונג'רס ושומרי הגלקסיה. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Iron Man #55 מפברואר 1973, והיא נוצרה בידי הכותב והמאייר ג'ים סטארלין.

הדמות נוצרה בתור הארד של הקומיקס והופיעה בהמשכיות מארוול למשך יותר משלושה עשורים. שמה של הדמות שואבת השראה מתנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. תאנוס נולד בטיטאן, בנם של א'לארס וסוי-סאן מגזע הנצחיים העל-אנושי. מאז שחר ילדותו, תאנוס התעניין בניהיליזם ובמוות, ולבסוף התאהב בהתגלמות המוות, גבירת המוות.

דמותו של תאנוס כיכבה ב"סאגת האינסוף" - קשתות סיפור פרי כתיבתו של סטארלין, ביניהן "מסעו של תאנוס", "כפפת האינסוף", "מלחמת האינסוף", "מסע הצלב האינסופי" ו"תהומות האינסוף". בשנים האחרונות, דמותו השתתפה באירועי "השמדה", "הציווי של תאנוס" ו"אינסופיות".

דמותו של תאנוס מדורגת במקום ה-47 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN, ובמקום ה-22 ברשימת מאה הנבלים הגדולים בכל הזמנים לפי מגזין Wizard. תאנוס מופיע בהופעת קמע בסרט הלייב אקשן "הנוקמים", בסצנה שאחרי הכתוביות, בגילום השחקן דאמיון פואטייה. בסרטים "שומרי הגלקסיה" ו"הנוקמים: עידן אולטרון" גילם אותו השחקן ג'וש ברולין, באמצעות דיבוב ולכידת תנועה, והוא שב לגלמו ב"הנוקמים: מלחמת האינסוף" והנוקמים: סוף המשחק".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.