קמבריון

תור הקמבריון (Cambrian, נקרא גם קמבריום) היא יחידת הזמן הגאולוגית הראשונה בעידן הפלאוזואיקון.

משך התור כ-60 מיליוני שנים, מלפני כ-542 מיליוני שנים עד לפני 488 מיליוני שנים. שמו של התור ניתן לו על ידי אדם סדג'וויק, שכינה אותו כך בשל שמה הלטיני של ויילס (מחוז בבריטניה), "קמבריה", שם סלעי הקמבריון חשופים בצורה הטובה ביותר בבריטניה.

תור זה הוא המוקדם ביותר ממנו נמצאו סלעים בכמות משמעותית. כמו כן בראשית תור זה, בתוך תקופה של 10–20 מיליון שנה, הופיעו רוב המערכות הגדולות של בעלי החיים חסרי החוליות, תהליך הקרוי על שם התקופה "המפץ הקמבריוני". כל האורגניזמים בעידן זה חיו בים.

בישראל מצויים סלעים מתור זה באזור אילת. באזור תמנע נמצאה כמות גדולה של נחושת בסלעים מתור זה.

Opabinia BW2
פרוק הרגליים הקדום אופביניה (Opabinia) שחי בים בתקופת הקמבריון.

ראו גם

קישורים חיצוניים

פלאוזואיקון
קמבריון אורדוביק סילור דבון קרבון פרם
קרבון מיסיסיפי קרבון פנסילבני
אורדוביק

אורדוביק הוא התור הגאולוגי השני בעידן הפלאוזואיקון.

משך תקופתו: 71 מיליוני שנים, מלפני 510 מיליוני שנים עד לפני 439 מיליוני שנים.

במהלך האורודוביק החלה בדרום כדור הארץ התכנסות יבשות שיצרה את גונדוונה, כשלב מקדים לקראת היווצרות יבשת-העל פנגיאה.

תקופה זו מתאפיינת בשליטת חסרי החוליות ושגשוג של צמחי הים. לראשונה מופיעות שוניות האלמוגים וגם ראשוני החולייתנים.

דבון

דֶּבוֹן הוא תור בעידן הפלאוזואיקון. משך תקופתו: 45.5 מיליוני שנים, מלפני 408.5 מיליוני שנים עד לפני 363 מיליוני שנים. את הדבון נהוג לחלק לשלוש תקופות: דבון שלישי (הקרובה ביותר לזמננו), דבון שני ודבון ראשון (הרחוקה ביותר מזמננו).

בתור הדבון התקרבו יבשות אירואמריקה וגונדוואנה, שמאוחר יותר יצרו את יבשת פנגיאה.

הופיעו הדו-חיים הראשונים וכן שבטבטנים.

נקרא על שם מחוז דבון באנגליה.

ההרים הקנטבריים

רכס ההרים הקנטבריים (בספרדית: Cordillera Cantábrica) הוא רכס הרים בצפון ספרד.

הייקויכטיס

הייקויכטיס (שם מדעי: Haikouichthys) הוא סוג של יצור קדום שהיה מראשוני החולייתנים בעולם. הוא קשור לקבוצה הפרפליטית חסרי לסתות בה הצמדאים המודרניים. הוא חי בתקופה הקדומה קמבריון לפני 520–535 מיליון שנה. מאובני היצור התגלו באתר המאובנים בצ'נגג'יאנג, ליד העיר קונמינג שביונאן.

יצור זה הגיע לאורך 2.5 ס"מ בלבד והיה בעל מפרש גבי שהקיף את זנבו והסתיים בקצה הבטן האחורית. הוא היה בעל גוף צר וראש קטן והיו לו לסתות קטנות וחסרות שיניים. היו לו 6–9 פתחי זימים ולא היו לו סנפירי גפיים.

השילד הערבו-נובי

השילד הערבו-נובי הוא אזור יציב שמקורו בתהליכים טקטוניים ואורוגניים שהתרחשו בפרקמבריון. השילד נמצא בצפון-מזרח הלוח האפריקאי, בחלקו המערבי של הלוח הערבי ובדרום-מזרח הלוח הלבנטיני, ומהווה את חלקו הצפוני של האורוגן המזרח-אפריקאי.

ואדי חסה

ואדי חסה הוא הדרומי בין שלושת הנחלים האיתנים הזורמים אל ים המלח ממזרח (שני האחרים הם ואדי זרקא-מעין ונחל ארנון - ואדי אלמג'יב). זוהה על ידי חלק מהחוקרים כנחל זרד המקראי.

טרילוביטים

טרילוביטים (שם מדעי: Trilobita) היו מחלקה של פרוקי-רגליים ימיים שהתקיימו בעידן הפלאוזואיקון בלבד, לפני כ-526 עד 250 מיליוני שנים. מחלקה זו שגשגה בקמבריון ובאורדוביק והלכה והצטמצמה במספר מיניה עד שנעלמה בסוף הפלאוזואיקון.

קבוצת הטרילוביטים היא אחת הקבוצות הנכחדות הידועות ביותר לצד הדינוזאורים. ממצאי מאובנים של טרילוביטים מתקופת הקמבריון התחתון, מעידים על המגוון הגדול של טרילוביטים שהתקיימו ועל תפוצתם הגאוגרפית הרחבה. בגלל המגוון הרחב שלהם והשלד החיצוני הנשמר היטב כמאובן, הותירו אחריהם הטרילוביטים מאובנים רבים של כ-17,000 מינים שונים הידועים למדע אשר התקיימו לאורך הפלאוזואיקון. למאובני הטרילוביטים חשיבות רבה למחקר בתחומי הביוסטרטיגרפיה, הפלאונטולוגיה וטקטוניקת הלוחות. בין היתר סייעו ממצאי הטרילוביטים בהערכת קצב היווצרות המינים (ספציאציה) בתקופה הידועה כפיצוץ קמבריוני, וזאת מאחר שהטרילוביטים היא הקבוצה המגוונת ביותר של בעלי חיים הידועים ממאובנים מתקופת תחילת הקמבריון, וקל לזהותם הודות למורפולוגיה המורכבת שלהם שנשמרה היטב במאובנים.

הטרילוביטים השונים חיו באופן שונה: חלקם חיו בקרקעית הים ומילאו תפקיד אקולוגי של טורפים, אוכלי נבלות או ניזונו ממזון שסיננו במים, אחרים שחו וניזונו מפלנקטון ואילו אחרים פיתחו כנראה קשרים סימביוטיים עם חיידקי גופרית, שמהם הפיקו מזון. הגדול שבהם היה האיסוטלוס שהגיע לאורך 700 מ"מ.

גופם של הטרילוביטים היה מחולק לשלושה חלקי גוף, ראש, חזה-בטן, וזנב ולשלוש אונות אורך. לכל פרק של חזה-בטן היה מחובר זוג רגליים אשר בעזרתן הלך, שחה והתחפר. בראשם היו קבועות זוג עיניים ולחיים שבקצותיהן היה קוץ שפנה לאחור. הם חיו על קרקע ים חולית או בוצית במים רדודים, ואורך גופם היה בין 2–60 ס"מ. רבים מהם יכלו להתכדר לשם התגוננות כמו הטחביות.

יחידת זמן גאולוגית

גילו של כדור הארץ מוערך בכ-4.5 מיליארדי שנים. אירועים שונים בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ משמשים לחלוקתו ליחידות זמן גאולוגיות.

יחידת הזמן הגאולוגית הגדולה ביותר היא עידן על (בלועזית: סופר אאון), וכאלה קיימים שניים:

פרקמבריון - "לפני קמבריון" - יחידת הזמן הקדומה והארוכה ביותר המתחילה בהיווצרות כדור הארץ ומסתיימת לפני תחילתו של הקמבריון.

פנרוזואיקון - משך תקופתו כחצי מיליארד שנים, החל מהופעת בעלי חיים נראים לעין ועד ימינו.עידני העל מתחלקים לעידנים, העידנים מתחלקים לתורים, התורים מתחלקים לתקופות והתקופות לגילים.

לחלוקה זו כמה יסודות:

גיל הסלעים - כל אחת מן החלוקות מגדירה את גילם של הסלעים המצויים בתחומה.

סוגי בעלי חיים - חלוקות המשנה מהוות תחומי זמן בהם נמצאו מאובנים מסוגים שונים. כך למשל: פלאוזואיקון הוא עידן שבו חיו בעלי חיים קדומים, מזוזואיקון הוא עידן בעלי החיים התיכוניים וקנוזואיקון הוא עידן בעלי החיים הצעירים, כלומר האחרונים. באותו אופן מתחלקים גם התורים והתקופות, כאשר בין כמה מהם מפרידים אירועים של הכחדה המונית המציינים שינוי קיצוני בפאונה ובפלורה.

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים. על פי הערכות מדעיות, הוא נוצר לפני כ-4.54 מיליארד שנים

וכ-20–30 מיליון שנים לאחר מכן רכש את הלוויין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

כמיליארד שנים לאחר היווצרותו הופיעו בו התאים החיים הראשונים. כדור הארץ הוא גרם השמים המוכר היחיד שמכיל צורות חיים.

במהלך מיליארד השנים הראשונות בהיסטוריית כדור הארץ, החיים הופיעו באוקיינוסים והחלו להשפיע על אטמוספירת כדור הארץ ופני השטח, מה שהוביל לשגשוג אורגניזמים אווירנים ואל-אווירניים. מספר ראיות גאולוגיות מצביעות על כך שהחיים על פני כדור הארץ החלו לפני 4.1 מיליארד שנים. מאז, השילוב בין המרחק של כדור הארץ מהשמש, התכונות הפיזיות וההיסטוריה הגאולוגית אפשרו לחיים להתפתח ולשגשג.

לוח הזמנים הגאולוגי

לוח הזמנים הגאולוגי הוא טבלה המציגה את הזמן הגאולוגי, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן. הלוח משמש גאולוגים ומדענים בתחומים אחרים כדי לתאר את התזמון והקשרים בין אירועים ותהליכים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ.

הלוח מציג את ההתרחשויות השונות מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר, ובאופן זה הוא מדמה את שכבות ההתרחשות כפי שהן באות לידי ביטוי בשכבות הסלעים ובסדר הופעת המאובנים בהן.

סילור

סילור הוא תור בעידן הפלאוזואיקון.

משך תקופתו: 30.5 מיליוני שנים, מלפני 439 מיליוני שנים עד לפני 408.5 מיליוני שנים. התור השלישי בעידן הפלאוזואיקון מ-440 עד 400 מיליון שנה קודם זמננו. בתור הסילור התרחש הקימוט הקלדוני, אשר יצר את שרשרת ההרים לאורכה של נורווגיה, את רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, את רכסי הארדנים והסודטים.

בתקופה זו הופיעו צמחי היבשה. בתקופה זו החלו להופיע גם דגי הסחוס.

פלאוזואיקון

עידן הפלאוזואיקון (Paleozoic או Palaeozoic ביוונית: palaios παλαιός) הוא עידן בלוח הזמנים הגאולוגי. משך תקופתו: 325 מיליוני שנים, מלפני 570 מיליוני שנים ועד לפני 245 מיליוני שנים.

בפלאוזואיקון נמצאים (לפי סדר) התורים:

קמבריון

אורדוביק

סילור

דבון

קרבון (קרבון מיסיסיפי וקרבון פנסילבני)

פרם

פצלי ברג'ס

פצלי ברג'ס (באנגלית: Burgess Shale) הם תצורה גאולוגית המכילה מאובנים שנחשפה בהרי הרוקי הקנדיים של קולומביה הבריטית בקנדה. הפצלים מפורסמים בשל השתמרות יוצאת דופן של הרקמות הרכות של המאובנים שבהם מלפני 508 מיליון שנים (אמצע קמבריון). זו אחת משכבות המאובנים הקדומות ביותר המכילות דפוסים של החלקים הרכים.

יחידת הסלע היא שכבת פצלים שחורים, והיא בולטת בכמה מקומות סמוך לעיירה פילד בפארק הלאומי יוהו ומעבר קיקינג הורס. מחשוף נוסף נתגלה בפארק הלאומי קוטניי, 42 קילומטרים דרומית משם.

פרם

פרם (אנגלית: Permian) הוא תור בעידן הפלאוזואיקון שנמשך 45 מיליוני שנים, מלפני 290 מיליוני שנים עד לפני 245 מיליוני שנים.

במהלך תור זה הופיעו עצי המחט. לקראת סופו נוצרו לראשונה מדבריות.

סופו של הפרם מאופיין בהכחדה ההמונית הגדולה ביותר הידועה בפלאונטולוגיה ומכונה הכחדת פרם-טריאס, כ-90%-95% מהיצורים הימיים הוכחדו, כמו גם כ-90% מהיצורים היבשתיים.

התור הגאולוגי פרם קרוי על שם העיר פרם שברוסיה, שבמכרות הפחם שלה הוגדרו לראשונה מאפייני העידן הגאולוגי.

פרקמבריון

עידן העל פרקמבריון (Precambrian, לפני קמבריון) הוא עידן על המציין את הפרק הקדום ביותר בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ.

משך תקופתו כ-4 מיליארד שנים, החל מהיווצרות כדור הארץ לפני כ-4.54 מיליארד שנה ועד לפני 542 מיליון שנה, תקופה בה הופיעו בעלי חיים נראים לעין.

הסלעים מעידן על זה הם בעיקרם סלעי יסוד וסלעים מותמרים. בפרקמבריון הופיעו (החל מלפני כ-3.5 מיליארדי שנים) האורגניזמים הראשונים בכדור הארץ - כחוליות וחיידקים.

הפרקמבריון מתחלק לשלושה עידנים:

האדן - הקדום ביותר

ארכאיקון

פרוטרוזואיקון

קרבון

קַרבּוֹן הוא תור בעידן הפלאוזואיקון הנמשך מסוף תקופת הדבון, לפני 359.2±2.5 מיליון שנה, ועד לתחילתה של תקופת הפרם, לפני 299.0±0.8 מיליון שנה.

הקרבון התאפיין בקרחונים, ירידה בגובה פני הים והיווצרות שרשראות הרים (כמו הרי האפלצ'ים בצפון אמריקה והרי הארץ בגרמניה). באמצע התקופה התרחש אירוע הכחדה מינורי של בעלי החיים הימיים. בתור זה היו בכדור הארץ ביצות רחבות ידיים, שהצמחייה העשירה שהורבדה בהן הפכה למרבצי פחם המורכבים ברובם מפחמן (carbon) ומכאן שמו. אבותיהם הראשונים של היונקים התפצלו משאר הזוחלים בתור זה.

בארצות הברית נהוגה החלוקה של התקופה לשני פרקי זמן: קרבון פנסילבני וקרבון מיסיסיפי.

קרבון מיסיסיפי

קרבון מיסיסיפי הוא תת-תור בתור הקרבון שבעידן הפלאוזואיקון. הוא קיבל את שמו מהסלעים הרבים מהתקופה שנמצאו ליד נהר המיסיסיפי.

משך תקופתו: 40 מיליוני שנים, מלפני 363 מיליוני שנים עד לפני 323 מיליוני שנים.

קרבון פנסילבני

קרבון פנסילבני הוא פרק זמן בתור הקרבון אשר בעידן הפלאוזואיקון. הוא קרוי על שם מדינת פנסילבניה שם מצויים סלעים רבים מתקופה זו.

משך תקופתו: כ-33 מיליוני שנים, מלפני כ-323 מיליוני שנים עד לפני כ-290 מיליוני שנים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.