קלקיליה

קלקיליהערבית: قلقيلية) היא עיר בדרום-מזרח השרון, בתחומי הרשות הפלסטינית, הממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון (כ-12 ק"מ) ביהודה ושומרון. קלקיליה ממוקמת ממזרח לכפר סבא, דרומית לטול כרם ומערבית לשכם. בסמוך לה עובר כביש 6. נכון לשנת 2006 מספר תושביה נאמד ב-44,700 נפשות.

קלקיליה
قلقيلية
קלקיליה
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
ראש העיר עת'מאן דאוד
תאריך ייסוד העת העתיקה
שטח 25.60 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 51,969 (2016)
קואורדינטות 32°11′25″N 34°58′07″E / 32.190377777778°N 34.968508333333°E 
אזור זמן UTC +2
https://qalqilya-taimes.blogspot.com/
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
קלקיליה
קלקיליה

היסטוריה

ידוע על קיומו של יישוב באזור כבר בימי קדם. באזור העיר המודרנית של קלקיליה נמצאו גם מספר כלי צור המתוארכים לתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה קיימת במקום תחנת דרכים בשם קלקאליאה.

קלקיליה הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית משנת 1517 ועד לכיבושה של ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

בתקופת המנדט הבריטי

במהלך מלחמת העולם הראשונה התיישבו בעיר מספר משפחות יהודיות שגורשו מתל אביב על ידי הטורקים. במאורעות תרפ"א השתתפו תושבים מקלקיליה בהתנפלות על כפר סבא ועין חי ובעקבות זאת הוטל על תושבי קלקיליה קנס של 1,500 לירות מצריות[1].

קלקיליה הייתה על התוואי של מסילת הרכבת שנסללה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ובמקום נבנתה תחנה[2] כחצי קילומטר מזרחית לקלקיליה[3]. התחנה בקלקיליה הייתה מהתחנות הקטנות מבחינת היקף הנוסעים, אך שירתה בהובלת משאות מפרדסי הסביבה של היהודים והערבים גם יחד[4]. מקלקיליה הוביל כביש לטולכרם וממנה לג'נין לכיוון חיפה ויישובי העמק. סיום סלילת כביש 402 בתחילת 1932 הקלה על התנועה לקלקיליה והנסיעה לצפון ארץ ישראל מתל אביב דרך קלקיליה הייתה ליותר פופולרית, במקום הנסיעה דרך ירושלים ושכם. משנת 1933 נרשמו אירועים רבים של פגיעה בנוסעים דרך קלקיליה, באבנים וגם בירי[5]. בשנת 1935 הושלמה סלילת כביש שחיבר את כביש 402 לקלקיליה וכן כביש מקלקיליה דרך ראש העין ליפו[6], דבר שהגביר את התנועה דרך העיר. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול החל הצבא לארגן שיירות למעבר דרך קלקיליה וטולכרם[7]. במקביל, בלחץ היישוב היהודי הואצה סלילת כביש תל אביב חיפה ומסוף שנת 1936 התנועה דרך קלקיליה עבור היהודים התייתרה[8].

במהלך המרד הערבי הגדול אירעו תקריות רבות באזור קלקיליה, בתחילה נגד מכוניות ולאחר מכן בעיקר נגד הרכבת, בעקבותיהם הוטלו קנסות כספיים על העיר[9], תחנת המשטרה הועברה מהעיר לרמת הכובש ובמקומה הוצב בעיר הצבא הבריטי[10] וכן ניתנה לתושבים אזהרה שאם המצב יימשך השלטונות יהרסו בתים בעיר[11]. ביוני 1938 שהו בעיר כ-150 חיילים ובעקבות פעילות כנופיות בעיר נטשו חלק מהתושבים את העיר[12]. בנובמבר 1938 רצחו אנשי הכנופיות את ראש המועצה[13].

בסוף מרץ 1948 פינו הבריטים את תחנת המשטרה בקלקיליה והיא הועברה לידי הערבים[14].

לאחר הקמת מדינת ישראל

ישראל ראתה חשיבות רבה בהכללת קלקיליה, ששלטה על כביש 444 ומסילת הברזל והצרה מאוד את המתניים הצרות של ישראל, בשטח ישראל. לקראת סוף מלחמת העצמאות רוכזו כוחות צה"ל בכפר סבא לקראת פעולה לכיבוש קלקיליה, אך בשתי הפעמים הפעולות בוטלו ברגע האחרון[15]. לקראת המשא ומתן על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, ביקשה ישראל להעלות תביעה להעברת קלקיליה לאחריותה[16], אולם בהסכם בין מדינת ישראל לממלכת ירדן נשארה קלקיליה בשטחי הגדה המערבית שבשליטת ירדן. במהלך שנות השלטון הירדני בקלקיליה נוצלה קרבתה למרכזי אוכלוסייה יהודית לביצוע מעשי טרור בתוך תחומי מדינת ישראל[17][18][19]. שלוש פעולות תגמול בוצעו בקלקיליה: הראשונה, מבצע שומרון, בשנת 1956 בה פוצצה משטרת קלקיליה, השנייה במאי 1965, בה פוצצו שתי תחנות דלק בעיר והשלישית בספטמבר 1965 בה פוצצו בארות המים של העיר[15].

עם פרוץ מלחמת ששת הימים הופגזו כפר סבא ותל אביב מתותחים בגזרת קלקיליה[18]. ביום השני למלחמה נכבשה קלקיליה על ידי חטיבה 5 של צה"ל[20]. קרוב למחצית מהבתים בקלקיליה נהרסו במהלך הלחימה או לאחריה ורבים מהתושבים ברחו או הוגלו מהעיר[21]. ב"דבר" של ה-9 ביוני נאמר שרבים מתושבי העיר ברחו ממנה בגלל הלחימה, והם כבר החלו לשוב. כן נכתב: "ראינו כי בתי העיר לא ניזוקו. רק בבית העירייה נופצו הזגוגיות, בגלל הפגזים שנפלו ברחוב. המסגד המרכזי ובתי הספר שלמים, ללא פגיעה."[19]. לעומת זאת, בסביבות 20 ביוני ירדן התלוננה באו"ם שצה"ל גירש את תושבי העיירה והרס את כל בתיה[22] ותלונה דומה הועלתה על ידי אורי אבנרי בכנסת[23]. כמה ימים אחר כך הודיע משה דיין שכמחצית מהבתים בקלקיליה נהרסו על ידי צה"ל בגלל ששמשו מחסה לצלפים[24] ושתושבי העיר יורשו לחזור אליה. בלייף של 29 בספטמבר 1967 נכתב: "המלחמה השמידה לגמרי חצי מבתי העיירה ... לאחר כיבוש העיירה, הישראלים פוצצו את הבתים שנחשדו כמחסה לצלפים. הערבים טוענים שהרס זה היה מכוון"[17]. פליטים מקלקיליה טענו: "הכריחו אותנו לעזוב. הישראלים אספו את כולם למסגד וציוו עלינו לצאת את העיר מיד"[25].

בין השנים 19671993 הייתה קלקיליה נתונה לממשל צבאי ישראלי וזכתה לפריחה כלכלית. ישראלים רבים הגיעו לעיר לקניות ולטיפולי שיניים[26].

תחת הרשות הפלסטינית

כיום קלקיליה היא חלק מהרשות הפלסטינית. בעיר נמצא גן החיות בקלקיליה, שהוא גן החיות היחיד בגדה המערבית של הרשות הפלסטינית. בתקופת האינתיפאדה השנייה שימשה העיר כבסיס וכתחנת מעבר למחבלים מתאבדים, בשל קרבתה לאזור השרון והעדר מכשול טבעי בינה לבין היישובים הישראליים. בין העיר לבין כביש 6 ניצבת חומת בטון (שהיא חלק מגדר ההפרדה), שנועדה למנוע ניסיונות פיגוע מהעיר אל הכביש. העיר מוקפת כולה בגדר ההפרדה, ויש אליה שלוש כניסות: במזרח נמצאת הכניסה הראשית לעיר, בדרום כביש העובר במנהרה מתחת לכביש 55 לכיוון הכפר חאבלה ובצפון נמצא מעבר אייל, המשמש להעברת סחורות לישראל.

במאי 2005 התקיימו בחירות למועצת העיר, לראשונה מאז כינון הרשות הפלסטינית. בבחירות זכה החמאס בכל 15 המושבים במועצת העיר ואיש חמאס, וג'יה נזאל, שהיה כלוא במעצר מינהלי בישראל בשנה וחצי שלפני הבחירות, נבחר לראשות העיר. הוא גבר בבחירות על מערוף זהראן, ראש העירייה המכהן מטעם הפת"ח[27]. בספטמבר 2009 הורה אבו מאזן על פיזור מועצת עיריית קלקיליה בגלל חובות כבדים ואי ציות להוראות המשרד לשלטון מקומי[28].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הטלת הענש על הכפרים, דואר היום, 28 בנובמבר 1921
  2. ^ שרות נוספת לרכבות יום הראשון, דואר היום, 19 באוקטובר 1923
  3. ^ האומנם תהא תחנת הרכבת בכפר קלקליה ולא סמוך לכפר סבא?, דבר, 2 ביולי 1935
  4. ^ ש. אטינגר, למצב מסלות הברזל בארץ ישראל, דבר, 17 במרץ 1932
  5. ^ משטרת קלקיליה, דבר, 20 ביוני 1933
    האין להשליט בטחון בסביבות קלקיליה?, דבר, 29 באוגוסט 1933
    אין בטחון בדרכים, דבר, 8 באוקטובר 1933
  6. ^ נגמרה סלילת הכביש שכם יפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1935
  7. ^ בשירה וברכבת, דבר, 13 ביולי 1936
  8. ^ יובל העשרים של גדוד העבודה, דבר, 19 בספטמבר 1940
  9. ^ הודעת הממשלה, דבר, 28 ביולי 1936
    קנס על קלקיליה, דבר, 18 באוקטובר 1937
  10. ^ קלקליה מוחה, דבר, 12 באוגוסט 1938
  11. ^ אזהרה לקלקיליה, דבר, 11 בספטמבר 1936
  12. ^ עוזבים את קלקיליה, דבר, 8 ביוני 1938
  13. ^ עוד קרבן של הטרור הערבי הפנימי, דבר, 28 בנובמבר 1938
    אושר דין מוות, משמר, 21 בפברואר 1944
  14. ^ משטרת קלקיליה לידי הערבים, על המשמר, 28 במרץ 1948
  15. ^ 15.0 15.1 שלמה אנגל, הגדולה בפעולות התגמול, דבר, 20 באוקטובר 1966
  16. ^ תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, עמוד כד
  17. ^ 17.0 17.1 Learning to Live with the Foe, LIFE, September 29, 1967, pages 118-119
  18. ^ 18.0 18.1 שלמה אנגל, כיבוש קלקיליה הפורעת - קץ לתקופה, דבר, 16 ביוני 1967
  19. ^ 19.0 19.1 שלמה אנגל, ביקור ראשון בקלקיליה הכבושה, דבר, 9 ביוני 1967
  20. ^ מלחמת ששת הימים, אתר דובר צה"ל
  21. ^ REPORT OF THE COMMISSIONER-GENERAL OF THE UNITED NATIONS RELIEF AND WORKS AGENCY FOR PALESTINE REFUGEES IN THE NEAR EAST, June 30, 1967, paragraph 30
  22. ^ ירדן מתלוננת: ישראל הרסה כל בתי קלקיליה, מעריב, 22 ביוני 1967
  23. ^ קוסיגין מחלל, מעריב, 22 ביוני 1967
  24. ^ מ. דיין: יוחלפו שבויים עם ירדן, תושבי קלקיליה יורשו לחזור, דבר, 26 ביוני 1967
  25. ^ מאה הימים הראשונים, פנים, יוני 2007, מתוך מעריב, 18 באפריל 1997
  26. ^ איה אורנשטיין, איני יכולה לשכוח כיצד הזהירו אותנו, מעריב, 20 במאי 1980
  27. ^ ארנון רגולר, ניצחון לפתח בבחירות המקומיות שנערכו בשטחים, באתר הארץ, 5 במאי 2005
  28. ^ חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (8-15 בספטמבר 2009), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור
קלקיליה מצפון
קלקיליה מצפון
אייל (קיבוץ)

אייל (אֱיָל) הוא קיבוץ של הקיבוץ המאוחד באזור השרון סמוך לעיר קלקיליה השייך למועצה אזורית דרום השרון.

בית אמין

בית אמין (בערבית: بيت أمين) הוא כפר פלסטיני שבמחוז קלקיליה שבמערב הגדה המערבית, מדרום לקלקיליה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,258 תושבים. בית אמין נמצא 8.35 ק"מ דרומית מזרחית לקלקיליה וגובל בסניריא ממזרח, אל-מודאוור ועזבת אל-אשקר מצפון, עיזבת סלמאן ממערב, ועזון עתמה מדרום. הכפר צמוד להתנחלות שערי תקווה שמדרום, מטרים ספורים מפרידים בין היישובים שגדר ההפרדה חוצצת ביניהם.

ג'ית

ג'ית (בערבית: جيت) הוא כפר פלסטיני בשומרון, ליד קדומים. הכפר שוכן על כביש 55, על הדרך העתיקה בין יפו וקלקיליה לשכם, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ- 4,000 תושבים מוסלמים.

ה' בחשוון

ה' בחשוון הוא היום החמישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ה' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

הדרך ההיסטורית יפו-שכם

דרך יפו-שכם או דרך שכם ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם מרכז השרון, מערב השומרון ואזור שכם.

חבלה (נפת קלקיליה)

חָבְּלֶה (בערבית: حبلة) הוא כפר פלסטיני במזרח השרון השוכן מדרום לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. חבלה הסמוך לראס עטייה נמצאת ממזרח למתן וממערב לאלפי מנשה ולראס א-טירה. נכון לשנת 2006 חיו בכפר 6,150 תושבים.

שרידים קדומים של מסגד ובתים נמצאו בכפר. בתקופות שונות עברה בסמוך לכפר דרך יפו-שכם.

בקיץ 2003 הושלמה בניית גדר ההפרדה באזור. הגדר מקיפה את חבלה ואת הכפר הסמוך ראס עטייה מצפון, ממזרח וממערב, ובפרט חוסמת את המעבר לעיר המחוז הסמוכה קלקיליה. תכנון זה נעשה בעיקרו על מנת לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. בסוף יולי 2004 נפתח מעבר תת-קרקעי המחבר בין קלקיליה לחבלה, מתחת לכביש 55 ולגדר ההפרדה.

חג'ה (נפת קלקיליה)

חָגֶ'ה (בערבית: حجة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה. בכפר היו בסוף 2006 - 2,529 תושבים. בכפר מצויות משפחות אחדות, צאצאים לאימהות יהודיות, עוד מתקופת המנדט הבריטי.[דרוש מקור] הכפר שוכן על כביש 5506, שיוצא מכביש 55 באל פנדק לכיוון צפון.

כפר קדום

כפר קדום (בערבית: كفر قدوم) היא עיירה פלסטינית בשומרון, במרחק 13 ק"מ משכם ו-17 ק"מ מקלקיליה השייכת לנפת קלקיליה. נכון לשנת 2009 חיו בעיירה כ-4,000 תושבים, כולם מוסלמים. שטחה של העיירה הוא 19 קמ"ר, מתוכם 8 קמ"ר בשטח הרשות הפלסטינית, והיתר תחת שליטה ישראלית. העיירה עצמה בנויה על שטח של כחצי קמ"ר, ויתר האדמה משמשת לחקלאות - 80% ממנה בשימוש לגידול עצי זית.

כפר ת'ולת'

כפר ת'ולת (שם קדום: בעל שלישה, בערבית: كفر ثلث) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון, בנפת קלקיליה. הכפר נמצא בכביש 446, מדרום לעיירה עזון וצפונית לנחל קנה. נכון לשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר 4,882 תושבים.

מבצע שומרון

מבצע שומרון הוא פעולת תגמול שנערכה ב-10 באוקטובר 1956 נגד משטרת קלקיליה, בתגובה לשני מעשי רצח בישראל שנעשו על ידי מחבלים שבאו מירדן. 18 לוחמי צה"ל נפלו במבצע ו-68 נפצעו. לירדנים היו כ-88 הרוגים ו-15 פצועים.

נבי אליאס

נבי אליאס, בערבית: نبي الياس (הידוע גם כח'רבת א-נבי אליאס, خربة النبي الياس) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן שני קילומטרים מזרחית לקלקיליה על כביש 55, צפונית לאלפי מנשה ועל הדרך לקרני שומרון ושכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים,. הכפר ממוקם ליד קבר קדוש המיוחס לנבי אליאס - אליהו הנביא (אם כי אין זה מסתדר עם המסורת, לפיה אליהו הנביא עלה בסערה השמימה במעבורות הירדן. ייתכן והמקום קשור היסטורית למאורע אחר הקשור באליהו הנביא). הכפר הוקם בשלהי המאה ה-19 על ידי תושבים מעזון הסמוכה.

נפות הרשות הפלסטינית

נפות הרשות הפלסטינית נקבעו כחלוקה האדמיניסטרטיבית של שטחי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה, במסגרת הסכמי אוסלו. כיום ברשות הפלסטינית 16 נפות, מהן 11 בגדה המערבית ו-5 ברצועת עזה.

עזון

עַזּוּן (בערבית: عزّون) היא עיירה פלסטינית בשומרון ברשות הפלסטינית על הדרך בין שכם לקלקיליה (כביש 55). נכון לשנת 2016 חיו בה 9,738 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. עזון שוכנת במרכז השומרון, 8 קילומטרים מזרחית לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. מזרחית לה נמצאת קרני שומרון ומערבית לה נבי אליאס ואלפי מנשה. דרומית לה כפר ת'ולת' וסניריא.

עיזבת א-טביב

עיזבת א-טביב (בערבית: عِزبة الطَبِيب) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן כ-6 ק"מ מזרחית למרכז העיר קלקיליה, צפונית-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה, מערבית לעיירה עזון וצמוד לכביש 55 המוביל לשכם. נכון לשנת 2010 חיים בכפר כ-250 תושבים.

ערב א-רמאדין

ערב א-רמאדין הוא כפר בדואי הנמצא בשומרון בשטח C דרומית מזרחית לקלקיליה ומערבית לאלפי מנשה. מספר תושביו הוא כשלוש מאות איש.

מקור הכפר הוא בשבט הרמאדין אשר נמצא מדרום-מערב לדאהרייה. השבט הוא פלג של שבט התיאהא אשר שכן, בין היתר, באזור באר שבע. בשנת 1948 התנתק שבט הרמאדין משבט התיאהא ועבר לאזור חברון. במשך הזמן עזבו חלק מתושביו את המקום ועברו צפונה לסביבות קלקיליה. שני תת-שבטים אלו נקראים רמאדין אל-ג'אנובי (הדרומי), ורמאדין א-שמאלי (הצפוני).

הכפר ערב א-רמאדין הוקם באמצע שנות החמישים על ידי בדווים משבט הרמאדין אשר שנים מספר לאחר המעבר לאזור חברון, הצפינו לאזור קלקיליה. שם קנו וחכרו אדמה מהכפר חבלה הסמוך. בעקבות מלחמת ששת הימים עברו התושבים תהליך השתקעות ומודרניזציה: בניית מבני פחונים ובטון, עבודה בבניין, חינוך בבתי ספר ורכישת אדמות.

בשנת 1983 נבנה ממזרח לכפר היישוב אלפי מנשה. כיום היישוב מהווה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי הכפר, וכן אחראי על אספקת המים אליו. הכפר אינו כלול בשטח השיפוט של אלפי מנשה, ומאז 1995 הוא נכלל בשטחי C.

בראשית המאה ה-21, הכפר ערער בבג"ץ יחד עם כפרים סמוכים (וואדי א-רשא, ראס-עטיה, חבלה וערב אבו פראדה) על תוואי גדר ההפרדה. המדינה הציעה לראשי הכפר לעבור להתגורר באתר חדש שיוקם עבורם סמוך לקלקיליה, אולם הם סירבו. בעקבות העתירה הוחלט כי ערב א-רמאדין וערב אבו פראדה (כפר סמוך אשר הוקם על ידי בדווים פליטים מאזור נתניה וכולל כמאה תושבים) יישארו בצד המערבי של הגדר.

פעולות התגמול

פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים והשישים לפעולות הרתעה של צה"ל, שנעשו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.

פרעתא

פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

קלקיליה (נפה)

נפת קלקיליה (בערבית: محافظة قلقيلية‎‎) היא אחת מ-16 נפות הרשות הפלסטינית. הנפה ממוקמת במערב השומרון. בירת הנפה היא העיר קלקיליה.

שטח הנפה הוא כ-166 קמ"ר. על פי מרשם האוכלסין של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007, בנפה התגוררו כ-91,217 נפשות, שחיו ב-16,483 משקי בית. מתוכם, 36,831 תושבים (או כ-40%) היו מתחת לגיל 15 וכ-38,737 (או 42%) היו פליטים רשומים. על פי מרשם האוכלסין לשנת 1997, בנפה התגוררו כ-72,007 נפשות.

ראס א-טירה

ראס א-טירה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס א-טירה, בערבית: خربة رأس الطيرة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לאלפי מנשה ומזרחית לחבלה. בשנת 2006 התגוררו בו כ-400 תושבים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. כדי לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, נוצרה מעין מובלעת שהותירה גם את ראס א-טירה בצד הישראלי. בגדר שממערב לכפר שער הפתוח 12 שעות ביום ומחבר בין הכפר לבין ראס עטייה, הסמוכה לחבלה. מעבר נוסף של תושבים לצד הפלסטיני מתאפשר דרך מעבר שער אליהו הסמוך לקלקיליה. בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ תושבי האזור נגד תוואי הגדר שונה התוואי, ואולם הכפר נותר בצד הישראלי. עתירה נוספת שהוגשה נגד התוואי החדש נדחתה, בנימוק שהתוואי החדש יוצר את האיזון הראוי בין השיקולים הביטחוניים לבין הפגיעה בתושבי הכפר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.