קלנסווה

קלנסווה ( בערבית: قلنسوة) , מילולית : "טורבן" , היא עיר ערבית בשרון אשר במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2000.

קלנסווה
Qalansawe COA
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
מסגד הבנוי על בסיס אולם צלבני בקלנסווה
שם בערבית قلنسوة
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עבד אל באסט סלאמה
גובה ממוצע[1] ‎37 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 22,788 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 93
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.9% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,667 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 80
תחום שיפוט[2] 8,400 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 147
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
קלנסווה
קלנסווה
32°17′16″N 34°58′39″E / 32.2878173794152°N 34.9774737845822°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3740
    - דירוג מדד ג'יני 202
פרופיל קלנסווה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.qalanmun.com

גאוגרפיה

קלנסווה שוכנת באזור המרזבה של השרון, סמוך לנחל אלכסנדר. היא אינה ממוקמת על גבעה, בניגוד לרוב הכפרים הערביים בסביבה.

היסטוריה

כיוון שקלנסווה אינה שוכנת על גבעה היא נבנתה מראשיתה כמקום מבוצר ובתי הכפר יצרו חומת הגנה. במקום הייתה מצודה צלבנית (מצודת המישור) וכנסייה ששרידיה ניכרים היום במסגד. היישוב הגן על דרך לוד-קיסריה. חלקו נמסר למסדר ההוספיטלרים ב-1129. הוא נכבש ב-1189 בידי כוחות צלאח א דין והוחזר זמן קצר אחר כך לידי הצלבנים. ב-1265 נכבש בידי הסולטאן הממלוכי ביברס וניתן כאחוזה לאחד מאנשיו[3].

השם קלנסווה מוזכר לראשונה בספר "מעג'ם אלבולדאן" (מילולית: 'ילקוט המקומות') של הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי מהמאה ה-13, המספר שבכפר נשחטו 750 אנשים ממשפחת אומיה.

ברשימות[דרוש מקור] העות'מאניות של סוף המאה ה-16 קלנסווה נזכרת ככפר ובו כ-250 תושבים. היישוב ננטש זמן מה לאחר מכן ואוכלס מחדש במאה ה-17.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 1,069 תושבים. במניין זה נכללו גם שבטי הבדואים אלרומילאת ואלע'זאזיה. בכפר היו 225 בתים נושבים[4].

בתקופת המנדט הייתה קלנסווה חלק מנפת טולכרם. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בה 1,540 תושבים ושטחה הכולל השתרע על 17,249 דונמים[5]. בתקופה זו, השתרעו אדמות הכפר מערבה והגיעו עד לבית הקברות שבשכונת "ותיקים" שבדרום נתניה. תושבי הכפר נטעו פרדסים שהושקו מבתי באר רבים שנבנו בתקופה. אחד מבתי הבאר הללו שרד בחלקו הצפוני של יער אילנות ונתגלו בו איורים נדירים המתארים סצנות מחיי היום יום של הפועלים בפרדס.[6]

בזמן מלחמת העצמאות היה הכפר בסיס לצבא העיראקי. הוא לא נכבש בידי צה"ל ועבר לשלטון ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ממלכת ירדן (אז אמירות עבר הירדן) במאי 1949. תושבי הכפר קיבלו אזרחות ישראלית והיו נתונים לממשל צבאי עד 1966.

קלנסווה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1955. בשנת 1957 חובר היישוב למים זורמים[7]. בשנת 2000 הוכרזה כעיר.

ב-10 בינואר 2017 הרסה היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה של משרד האוצר 11 מבנים בלתי חוקיים בעיר. במחאה על כך התפטר ראש העירייה וכן הוכרזה שביתה כללית של יום אחד במגזר הערבי.

פוליטיקה

במשך שלוש שנים וחצי הראשונות לקיום המועצה המקומית כיהן בראשותה עבדול כרים חטיב[8]. הבחירות למועצה ב-1959 נפסלו על רקע סימון פתקי ההצבעה[9]. הבחירות החוזרות התקיימו בסוף ינואר 1960[10] ובעקבותיהן הצליח אחמד חוסיין חדיג'ה להיבחר לראשות המועצה במקום חטיב. לאחר הבחירות של 1969 ההסכם הקואליציוני כלל הסכם רוטציה בין סלמן קשקוש וחליד מלמה בתפקיד ראש המועצה[11]. בשנות השבעים התחלפו ראשי מועצות שונים עד לשנת 1978, השנה שבה הוחלט לבחור בראש המועצה בבחירות ישירות. ראש המועצה הראשון שנבחר בבחירות ישירות היה חירי רעד. אחריו, בשנת 1983, נבחר נבהאן קשקוש כראש המועצה[12] ומשנת 1988 ועד 1998 כיהן כראש המועצה יוסף תקרורי, שבתקופתו ראה היישוב התקדמות רצינית מאוד בתחום התשתיות, התכנון והבנייה, ובניית מוסדות חיוניים ליישוב ותושביו. בשנת 1998 עלו לסיבוב שני נבאן קשקוש וראש המועצה המכהן יוסף תכרורי. תכרורי פרש מהתמודדות ובהצבעת אמון נבחר קשקוש לראשות העיר[13]. החליפו באותה קדנציה עבד אלרחמאן סלאמה עד לשנת 2003. בתקופה זו שונה הסטטוס של היושב קלנסואה מכפר לעיר. בבחירות שנת 2003 נבחר יוסף תקרורי שוב כראש עיר[14] וכיהן עד שנת 2008.

בשנת 2008 נבחר מחמוד חדיגה לראשות העיר. בתקופת כהונתו אירעו מספר מקרים חריגים והוא אף הואשם בפלילים ולכן משהוגש נגדו כתב אישום לא יכל עוד לכהן בתפקידו.[15] בתקופת נבצרותו של מחמוד חדיגה כיהן כממלא מקומו בתפקיד ראש העירייה עבד אלכרים גמל אשר כיהן בתפקיד עד לבחירות בשנת 2013. בשנת 2013 נבחר עבד אל באסט סלאמה לראש העירייה[16][17]. בפברואר 2016 הורשע חדיג'ה בעברות אשר יוחסו לו בכתב האישום שהוגש נגדו[18].

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בקלנסווה 22,788 תושבים (מקום 93 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקלנסווה דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 65.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,204 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[19]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

גלריית תמונות

Kalanswa16

בניין העירייה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ הערך קלנסוה, מדריך ישראל, כרך השרון דרום מישור החוף וצפון הנגב, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1979
  4. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 6,648
  5. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  6. ^ רועי מרום, רשמי העבר: אמנות פלסטינית עממית מתקופת המנדט בשרון, עתמול 260, 2019, עמ' 27-25
  7. ^ ג. שרוני, הברזים כבשו את בתי קלנסואה, מעריב, 11 בספטמבר 1957
  8. ^ ג. שרוני, אבו חילמי ניצח בסיבוב הראשון, מעריב, 26 בינואר 1960
  9. ^ הבחירות בקלנסואה - בביה"ד, מעריב, 24 בדצמבר 1959
    ע"א 22/60; נדחה הערעור על פסילת הבחירות בקלנסואה, דבר, 27 בינואר 1960
  10. ^ הבחירות בקלנסואה לא הביאו שינוי, דבר, 29 בינואר 1960
  11. ^ הוקמה קואליציה בכפר קלנסואה, דבר, 3 בנובמבר 1969
  12. ^ תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 2996, עמ' 774-775
  13. ^ הודעה בדבר תוצאת הבחירות לראשות המועצה המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 4709, עמ' 1190-1191
  14. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 5243, עמ' 702
  15. ^ ראש עיריית קלנסוואה הורשע בשוחד, מירמה וסחיטה באיומים - גלובס, Globes
  16. ^ דברי ראש העיר, www.qalanmun.com
  17. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראש הרשות המקומית קלנסווה, ילקוט הפרסומים 6702, עמ' 1667-1668
  18. ^ ירון, לי (17 בפברואר 2016). "20 חודשי מאסר לראש העיר קלנסווה בגין לקיחת שוחד וסחיטה באיומים". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2016.
  19. ^ פרופיל קלנסווה באתר הלמ"ס
אבן יהודה

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

אליכין

אֶלְיָכִין היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, שוכנת כ-4 קילומטרים דרומית לחדרה.

היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1977.

ג'לג'וליה

גַ'לְג'וּלְיָה (בערבית: جلجولية) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל, 3 ק"מ מזרחית לכפר סבא. ג'לג'וליה היא יישוב עתיק יומין ששמו נזכר בכתובים היסטוריים. בולטים בו שני אתרים היסטוריים: הח'אן מהתקופה הממלוכית שהיה חלק מרשת חאנים שהשתרעו לאורכה של הדרך שעקפה את מישור החוף, ששפע ביצות בתקופה ההיא (דרך הדואר), ומסגד "אבו אלעון", אחד ממפקדי הצבא של צלאח א-דין, שלאחר מכן הוסב למפעל להפקת סוכר, ועל כן נקרא ה"מסכרה". היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957.

גאולים (מושב)

גאולים (גְּאוּלִים), הוא מושב באזור השרון ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית לב השרון, בגובה של 65 מטרים.

זמר (יישוב)

זֶמֶר (בערבית: زيمر) היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 12,500 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1988.

טייבה

טַייבָּה (בערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר. נחשבת לעיר מרכזית באזור המשולש. תושביה מוסלמים. היא הוכרזה כעיר בשנת 1990. בעיר שתי חמולות גדולות - חמולת מסארווה וחמולת חאג' יחיא.

טירה (עיר)

טירה (בערבית: الطـّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש".

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991 וראש העירייה הראשון היה טארק עבד אלחי שהיה ראש המועצה המקומית עוד משנת 1973.

כפר קאסם

כַּפְר קָאסִם‎ (בערבית: كفر قاسم) היא עיר ערבית באזור השרון. העיר שוכנת בקצה הדרומי של "המשולש", צפונית לראש העין הממוקמת על ידה, בסמוך לכביש 5 ("חוצה שומרון").

בשנת 1959 קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ 2008 הוכרזה כפר קאסם כעיר. לא רחוק מכפר קאסם הוקם מחלף קסם, שמקשר בין כביש 444, כביש 5 וכביש 6.

מועצה אזורית גזר

מועצה אזורית גזר היא מועצה אזורית באזור השפלה ליד הערים מודיעין, רחובות, ורמלה. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949. שמה של המועצה האזורית הוא כשם העיר הקדומה "גזר" אשר מיקומה הוא בתל גזר הממוקם בשטח המועצה. בתחומי המועצה 25 יישובים אשר רובם מושבים. בתחומי המועצה 10 בתי־ספר.

משרדי המועצה שכנו בעבר בקיבוץ נען. משנת 1982 עבר משכן המועצה האזורית לבית חשמונאי (יישוב במועצה). במועצה חברים 29 חברי מועצה, ובראשם עומדת רותם ידלין.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גזר 26,500 תושבים (מקום 72 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גזר דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,103 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית דרום השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז החינוכי האוניברסיטאי - בית ברל.

המועצה האזורית דרום השרון משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת עם 22 רשויות אחרות.

אוכלוסיית המועצה מנתה כ-14 אלף תושבים בשנת 1995 וגדלה לכ-28.5 אלף תושבים, ו 33,177 תושבים ב 2018.

בראש המועצה עומדת אושרת גני גונן וסגניה צפי פלד וליטל רהב.

רב המועצה הוא הרב יצחק יעקובוביץ'.

מועצה אזורית חוף השרון

חוֹף הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית בשרון.

שמה של המועצה נובע ממיקומם של חלק נכבד מיישובי המועצה על חופי מישור החוף באזור השרון.

המועצה גובלת בדרום ברעננה, הרצליה וכפר שמריהו, במערב בים התיכון, בצפון בנתניה, אבן יהודה ואילנות ובמזרח במועצה אזורית לב השרון, אבן יהודה, מועצה אזורית דרום השרון וקדימה. כמו כן נכלל במועצה קיבוץ גליל ים, הנמצא בין הרצליה ורמת השרון ולכן אינו נכלל ברצף הטריטוריאלי של המועצה.

משרדי המועצה נמצאים בשטח קיבוץ שפיים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף השרון 15,100 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף השרון דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,764 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית לב השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית לֵב הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית באזור השרון, המאגדת 18 יישובים. משרדי המועצה נמצאים ליד מחלף דרור. בראשות המועצה עומד עמיר ריטוב ממושב חרות.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

פרדסיה

פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

קדימה-צורן

קדימה-צורן (קָדִימָה-צֹרָן) היא מועצה מקומית בשרון שנוצרה בשנת 2003 בעקבות החלטה של הכנסת על איחודן של המועצה המקומית קדימה והמועצה המקומית צורן.

רעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. רחובה הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

גודל שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936, והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

תחנה מרכזית כפר סבא

התחנה המרכזית של כפר סבא היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר כפר סבא. ממוקמת במרכז העיר ברחוב ויצמן.

תל מונד

תֵּל מוֹנְד היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. בתחילה הייתה חלק ממועצה אזורית הדר השרון עד שהוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

תל מונד היא מרכזו של גוש תל מונד. היא גובלת במזרח במושב כפר הס, בדרום במושב חרות, במערב בכביש 4 ובצפון בעין ורד, בכביש 553 ומעברו בקדימה-צורן. תל מונד מהווה מרכז אזורי ליישובים חקלאיים סמוכים, ובהתאם נבנו בה מבני מסחר ושירותים. רחובה הראשי הוא רחוב הדקל, הרחוב הראשון בתל מונד.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.2%
גילאי 5 - 9 11.7%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 11.7%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 13.1%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 5,908
 –  יסודי 3,143
 –  על-יסודי 2,765
מספר כיתות 213
ממוצע תלמידים לכיתה 28.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרוןהרצליהטייבהטירהכפר יונהכפר סבאכפר קאסםנתניה • קלנסווה • ראש העיןרמת השרוןרעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפרמועצה אזורית לב השרוןמועצה אזורית חוף השרוןמועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמראבן יהודהאליכיןפרדסיהקדימה-צורןתל מונדכפר שמריהוג'לג'וליהכפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכוןמועצה אזורית הירקוןמועצה אזורית מפעלות אפקמועצה אזורית השרון הצפונימועצה אזורית הדר השרון
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואלהוד השרוןטייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעותנס ציונהנתניהפתח תקווה • קלנסווה • ראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודהאליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביוןפרדסיהקדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.