קלמן ליבסקינד

קלמן ליבסקינד (נולד ב-2 במאי 1970) הוא עיתונאי חוקר, פובליציסט ואיש תקשורת ישראלי. בעל טור שבועי בעיתון "מעריב סופהשבוע" ותוכניות אקטואליה יומיות בכאן ב' ובכאן 11.

קלמן ליבסקינד
קלמן ליבסקינד (cropped)
לידה 2 במאי 1970 (בן 49)
ניר גלים, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
שנות פעילות 1997–היום
עיסוק עיתונאי
מעסיק מעריב השבוע, תאגיד השידור הישראלי וערוץ 20
סוג כתב עיתונאי חוקר, פובליציסט ושדרן רדיו וטלוויזיה בנושאי אקטואליה
תחום סיקור אקטואליה, ביקורת התקשורת
פרסים והוקרה פרס ביקורת התקשורת, אות אומ"ץ, אות אביר איכות השלטון
קישורים חיצוניים
פייסבוק קלמן-ליבסקינד-464441290234888

ביוגרפיה

ליבסקינד נולד במושב ניר גלים להורים ניצולי שואה מזרם הציונות הדתית. התייתם מאביו צבי בגיל צעיר[1]. למד במסגרות חינוך דתיות לאומיות בקבוצת יבנה ובישיבת אור עציון. הוא התגייס לצה"ל לחטיבת גולני ולאחר זמן קצר עבר לחיל המודיעין. לאחר שחרורו היה פעיל בתנועת התחיה, ועבד כחוקר פרטי במשרד חקירות בתל אביב. סיים לימודי משפטים בקריה האקדמית אונו.

קריירה

בשנת 1997 הצטרף לעיתון מקור ראשון ושימש כתחקירן שפרסם סקופים רבים. בשנת 2002 הזמין אותו עורך מעריב, אמנון דנקנר לכתוב ב"מעריב". כיום הוא כותב ב"מעריב השבוע" ובעל טור שבועי במוסף הפוליטי של "מעריב סופהשבוע".

בין השנים 2011–2016 הגיש תוכנית רדיו יומית בגלי ישראל. באוקטובר 2016 הצטרף לתאגיד השידור הציבורי ומגיש בכאן ב' תוכנית אקטואליה יומית בשם "קלמן-ליברמן", יחד עם העיתונאי אסף ליברמן. השתתף כחבר פאנל קבוע בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 בטלוויזיה.

בינואר 2019 החל לשדר תוכנית אקטואליה יומית בערוץ כאן 11 יחד עם אראל סג"ל בשם קלמן וסג"ל.

תחקירים בולטים

ביקורת כלפי התקשורת

ליבסקינד מרבה לבקר חלק מעמיתיו העיתונאים ולהציג מקרים שבהם הם מטעים את הציבור. בשתי כתבות בשנת 2002 טען שמרדכי גילת האשים באופן בלתי מבוסס אישי ציבור, בהם נציב שירות המדינה, דאז, שמואל הולנדר. על כתבות אלה זכה ליבסקינד באותה שנה ל"פרס האגודה לזכות הציבור לדעת"[דרוש מקור]. במקרה אחר טען שעקיבא אלדר הציג את העובדות באופן מגמתי במאמר שכתב כנגד מועמדותו של השופט נעם סולברג לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה[13]. בנובמבר 2011 ביקר את העיתון "הארץ" על שהוא מנהל קמפיין, ובו הטעיות וסילופים, לפסילת מינויו של נעם סולברג לשופט בית המשפט העליון, מאחר שסולברג הוא מתנחל מגוש עציון שגם פסק נגד עקיבא אלדר בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדו[14].

ליבסקינד כותב גם נגד הטיות פוליטיות בתקשורת ועיתונאים המערבים את עמדתם הפוליטית בכתבות ובראיונות עיתונאים. כך, למשל, כתב[15] נגד עודד בן-עמי ויעל דן שתקפו את הזמר עמיר בניון בראיונות עמו בעקבות שירו "אני אחיך", המוחה נגד ארגוני שמאל ישראליים שהגישו תביעות בחו"ל כנגד קציני צה"ל באשמת פשעי מלחמה[16]. בפברואר 2014, בעקבות פרשת אקו"ם ואריאל זילבר, ביקר ליבסקינד את התקשורת על כך שבעוד שלזילבר היא התייחסה כאל גזען וכהניסט קיצוני, היא הייתה הרבה יותר סלחנית כלפי התבטאויות קיצוניות ומסיתות של אנשי שמאל דוגמת שולמית אלוני, שלמה גזית, יגאל תומרקין וזאב שטרנהל[17]. ביקורת דומה מתח ליבסקינד על תגובת התקשורת כלפי שיר נוסף של עמיר בניון שנכתב בעקבות הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה, ועל יחס סלחני שלה ושל מערכת המשפט להתבטאויות מסיתות וגזעניות של שולמית אלוני, עמוס עוז, יצחק לאור ומוקי (דני ניב) נגד ימנים, דתיים ומתנחלים[18].

במאי 2014 ביקר ליבסקינד את התקשורת על התעלמותה מפשעי שנאה (הכוללים ונדליזם וריסוס צלבי קרס על רכוש יהודי) ו"טרור עממי" (הכולל יידוי אבנים ובקת"בים) שמבצעים ערבים ישראליים ופלסטינים כנגד יהודים[19]. בנובמבר 2014 ביקר ליבסקינד את היחס הסלחני לכאורה של השמאל והתקשורת לאלימות הערבית והמהומות של ערביי ישראל והסביר זאת בגזענות של ציפיות נמוכות: "יש משהו מקומם גם בהתייחסות הסלחנית של השמאל אל ערביי ישראל, סלחנות שנובעת קודם כל מתפיסת עולם גזענית. [...] הן התקשורת והן השמאל לא יקבלו אף פעם התפרעות קולקטיבית שכזו אצל יהודים, לא ביצהר, ולא בבאר שבע. הם יקבלו אותה אצל הערבים מתוך ראייה גזענית שרואה בערבי יצור נחות ואלים, שאי אפשר לצפות ממנו להתנהגות אנושית סבירה ושקולה"[20].

באפריל 2015, על רקע אי שידור מערכון של "הכל שפיט" המבקר את היחס לנשים במגזר הערבי, ביקר ליבסקינד את התקשורת על היעדר פלורליזם וחופש ביטוי, ועל כך שהיא סותמת פיות לתכנים ימניים לעומת מתן ביטוי לתכנים מקבילים או דומים מהצד השמאלי. כמו כן ביקר את מדור ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" על התנכרותו לסמליים לאומיים ויהודיים[21].

ב-5 בפברואר 2016, בעקבות תחקיר עד כאן על עזרא נאווי וארגוני שמאל רדיקלי ומנגד קמפיין ה"שתולים" של אם תרצו, מתח ליבסקינד ביקורת על התקשורת על כך שהיא משתמשת באשמת ה"הסתה" כדי להשתיק כל ביקורת פוליטית מצד ארגוני ימין בישראל, לעומת יחס סלחני שלה להתבטאויות מסיתות ופוגעניות יותר מצד השמאל[22]. ב-19 בפברואר 2016 ביקר את התקשורת והשמאל על התגייסותם להתנגד לתת לאראל סג"ל לשדר בגלי צה"ל במקום רזי ברקאי[23].

חיים אישיים

ליבסקינד נשוי לאילנה, אחות במקצועה, ואב לחמישה. בעבר גרו בגמזו, ובשנת 2015 עברו למושב נחושה.

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ,הבנים מתחתנים ולא שבים למושב-הם פוחדים מסרטן', www.jpress.nli.org.il
  2. ^ מעריב, 20 ביוני 2003 עמ' 5 "לא יצר הרע"
  3. ^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד מינית, אתר news1‏, 6 באוקטובר 2010
  4. ^ קלמן ליבסקינד, התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו, 27 בדצמבר 2008
  5. ^ קלמן ליבסקינד, לא יוצא מהשטחים: גלנט משתלט על עמיקם, nrg מעריב, 14 באוגוסט 2010
  6. ^ ערן סויסה, בצבא מודים: הדחנו את חושף פרשת גלנט, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2011
  7. ^ נתניהו ביטל מינוי גלנט לרמטכ"ל; האלוף נווה יכהן באופן זמני, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2011
  8. ^ קלמן ליבסקינד, שופט עליון: מלחמתו האגרסיבית של השופט זילר בקבלן מהקריות, באתר nrg‏, 6 באוגוסט 2011
  9. ^ קלמן ליבסקינד, הפקרות: לאן נעלמת האגרה שאתם משלמים לרשות השידור?, באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2013
  10. ^ ההקלטות מעידות: במשטרה ידעו שגליק מאוים, ערוץ 7, 3 בנובמבר 2014
  11. ^ קלמן ליבסקינד, ‏פרסום ראשון: מה מופיע ב"מסמך יצחקי" שהחזיקה המשטרה בנוגע לח"כים, באתר מעריב השבוע, 21 ביולי 2018
  12. ^ קלמן ליבסקינד, ‏השקר נחשף: המשטרה כלל לא טרחה לבדוק את תלונות הליכוד לזיופים במגזר הערבי, באתר מעריב השבוע, 14 בספטמבר 2019
  13. ^ עקיבא אלדר - עיתונאי קטן, מניפולטור גדול
  14. ^ קלמן ליבסקינד, שיטת חיסול השופטים של 'הארץ' - דעה, ערוץ 7, פורסם במקור במעריב
  15. ^ קלמן ליבסקינד, צה"ל, הנאצים ו"הארץ", nrg (פורסם במקור ב"מוספשבת" מעריב, 7 באוגוסט 2010)
  16. ^ אבי שושן, אני אחיך, אתה אויב, באתר ynet, 18 באפריל 2010
  17. ^ קלמן ליבסקינד, הסלקטורים של מועדון הדעות, פרשת זילבר כמשל, nrg מעריב (פורסם במקור ב"מוספשבת"), 7 בפברואר 2014
  18. ^ קלמן ליבסקינד, ‏הם ואנחנו: איפה באמת כדאי לחפש את ההסתה והגזענות בישראל, באתר מעריב השבוע, 29 בנובמבר 2014
  19. ^ קלמן ליבסקינד, "מעריב סופהשבוע", 9 במאי 2014
  20. ^ קלמן ליבסקינד, ‏הערבים מעולם לא הזדקקו להצדקות כדי לרצוח יהודים, באתר מעריב השבוע, 15 בנובמבר 2014
  21. ^ קלמן ליבסקינד, ‏מסך הברזל: מדוע שלטון הטרור של משטרת המחשבות נזהר עם הציבור הערבי?, באתר מעריב השבוע, 11 באפריל 2015
  22. ^ קלמן ליבסקינד, ‏ימים של שקר וכזב: סותמי הפיות הכי גדולים ממשיכים להיחשב "המחנה הדמוקרטי", באתר מעריב השבוע, 6 בפברואר 2016
  23. ^ קלמן ליבסקינד, ‏תקשורת שלא מוכנה לוותר על ההגמוניה, אפילו לא על שעת שידור אחת, באתר מעריב השבוע, 20 בפברואר 2016.
  24. ^ ליבסקינד יקבל את הפרס למרות הלחצים, באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2002
  25. ^ אסף כרמל, אורלי וילנאי-פדרבוש, קלמן ליבסקינד ומיכאל מירו זכו באות אומ"ץ, באתר הארץ, 22 ביולי 2007
Deep state

Deep state (בעברית: מדינה עמוקה, ידועה גם כמדינה בתוך מדינה) היא סוג של ממשלה חשאית המורכבת מרשתות נסתרות או חשאיות של כוח הפועלות עצמאית מחוץ למנהיגות הפוליטית של המדינה, בניסיון לקדם את סדר היום והמטרות שלהן. במובנו הרחב יותר, מתייחס המונח לבכירים ופקידים בשירות הציבורי ורשויות השלטון השונות שנוקטים מדיניות לעומתית כלפי הדרג הפוליטי הנבחר ומנסים לכפות באמצעות בירוקרטיה ומשפטים את דעותיהם וערכיהם על המדינה.

הדיפ סטייט הוא מושג במדע המדינה, המתאר מצב שבו עובדי המדינה הבכירים בשירותי המודיעין, הצבא, הביטחון, המשטרה, הרשות השופטת, ואפילו הפשע המאורגן, "מתבלבלים" לחשוב שהם הריבון האמיתי, וחוברים יחד לנהל את המדינה, מעל ראשם של הדרג הנבחר (הפוליטיקאים) והעם; ולשבש את תהליך הבחירה הדמוקרטית, מטעמים כלשהם. זהו ארגון היברידי, שפושט צורה ולובש צורה. הישות הזאת שולטת על השירות הציבורי, וקוראת תיגר על יכולתם של נבחרי הציבור לשלוט.

דוגמאות כוללות את רשויות המדינה, כגון הכוחות המזוינים או הרשויות הציבוריות (סוכנויות מודיעין, הרשות השופטת, שוטרים, משטרה חשאית, סוכנויות מינהליות ובירוקרטיה ממשלתית). המדינה העמוקה יכולה גם ללבוש צורה של עובדי מדינה הפועלים באופן לא קונספירטיבי, כדי לקדם את האינטרסים שלהם.

מטרות המדינה העמוקה יכולות לכלול המשכיות של המדינה עצמה, ביטחון תעסוקתי לחבריה, כוח מוגבר וסמכות, ומרדף אחר מטרות אידאולוגיות. היא יכולה לפעול בניגוד לסדר היום של הנבחרים, על ידי חסימה, התנגדות, וחתירה כנגד המדיניות שלהם או הנחיותיהם. היא יכולה גם ללבוש צורה של תאגידים בבעלות ממשלתית או חברות פרטיות הפועלות באופן עצמאי משליטה רגולטורית או ממשלתית.

ה-Deep State נבדל מהפיכה שלטונית גלויה (כגון הפיכה צבאית) בכך שהוא לא מפיל את השלטון באופן גלוי ורשמי, אלא חותר נגדו בחשאי תוך יצירת מראית עין שהדרג הפוליטי הנבחר הוא עדיין השולט.

אליהו ליבמן

אליהו ליבמן (נולד בשנת 1970) הוא ראש מועצת קריית ארבע-חברון. לשעבר קצין הביטחון של היישוב היהודי בחברון.

אמיר אורן

אמיר אורן (נולד בשנת 1950) הוא עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו ופרשן צבאי ישראלי. כתבותיו פורסמו בעיתונים נחשבים בישראל ומחוצה לה. שימש כפרשן צבאי גם בטלוויזיה וברדיו בישראל ובארצות הברית. חתן פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שם שלום רוזנפלד לשנת 2011.

אסף ליברמן

אסף ליברמן (נולד ב-27 ביולי 1984) הוא עיתונאי ישראלי, המגיש תוכנית רדיו יומית בשעות הבוקר לצדו של קלמן ליבסקינד בכאן ב'. לפני כן הגיש את "בוקר טוב ישראל", יומן הבוקר של גלי צה"ל עד פברואר 2017, כשהצטרף לתאגיד השידור הישראלי. במקביל, מלמד בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.

אש כוחותינו

אש כוחותינו (באנגלית: Friendly Fire; בתרגום מילולי: אש ידידותית), או בשמו הרשמי בצה"ל: ירי דו-צדדי (דו"צ), הוא מונח המתאר מצב שבו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח באש על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מקרי אש כוחותינו הם חלק מההיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק בלחימה.

גזענות

גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים, כך שהיחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת.

על פי חוק העונשין הישראלי, גזענות מוגדרת כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

התאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם עם הזמן התרחבה הגדרה זו ונהוג לכלול בה גם הבחנות על בסיס לאומי, ניתן להרחיב זאת גם להבחנה על פי תכונות אחרות, כדוגמת מגדר, נטייה מינית, דת וכדומה.

דוגמאות מובהקות לגזענות ממוסדת הן תורת הגזע הנאצית ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

גלי ישראל

גלי ישראל היא תחנת רדיו אזורית באזור יהודה ושומרון, המשדרת בתדרים 94 FM באזור המרכז, ו-89.3 FM ו-106.5 FM באזור ירושלים. התחנה משתייכת לקבוצת "רדיו ישראל", בבעלות אנשי העסקים יוסי סבן וצביקה שלום (אחיו של סילבן שלום), שבבעלותם גם רדיו תל אביב ורדיו דרום. אולפניה ממוקמים בגבעת זאב. התחנה החלה לשדר ב-22 בפברואר 2010.

דינה זילבר

דינה זילבר (נולדה ב-1970) היא עורכת דין ישראלית, מאז שנת 2012 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מינהלי. קודם לכן שימשה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

הטיות פוליטיות בתקשורת

הטיות בדרך הצגת המידע באמצעי התקשורת המובילות לכך שהמציאות אינה מוצגת באופן אובייקטיבי, הן בעלות אופי מגוון. החל מהדגשת אירועים מסוג מסוים והתעלמות מאחרים וכלה בשקר בזדון. הטיה יכולה להיווצר במתכוון, כדי לקדם תפיסות עולם ואמונות מסוימות, ולהחליש תפיסות עולם ואמונות מנוגדות, או באופן בלתי מודע, מתוך האמונות והדעות של הכותב, שמוכנסות בלא תשומת לב.

חוות שדה בר

חוות שדה בר הייתה מעון לבנים במסגרת רשות חסות הנוער, עד לסגירתה על ידי המדינה בשנת 2009 בעקבות מסקנות הוועדה לבדיקת המסגרת ״שדה בר״. החווה הוקמה רשמית באוגוסט 1998 על ידי יוסי שדה.

חניכים יכלו להגיע לחווה בשלוש דרכים פורמליות: צו מעון לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ודרך שירותי הרווחה, בהסכמת הורי הקטינים.

החווה נמצאת בקרבת ההתנחלות נוקדים לרגלי ההרודיון. בכפר התחנכו לאורך כל השנים קרוב ל-80 נערים שעבדו בחקלאות, וייחודו היה בכך שהקשר בין הנוער לבין החווה נמשך גם בתקופה שלאחר סיום הלימודים.

חוות שדה בר מוחזקת על ידי "עמותת בית עציון", ומפעילה את "החברה הכלכלית לפיתוח בית עציון בע"מ".

יואב גלנט

יואב גלנט (נולד ב-8 בנובמבר 1958 כ"ה בחשוון ה'תשי"ט) הוא חבר הכנסת, שר העלייה והקליטה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני מטעם מפלגת הליכוד. בעבר כיהן כשר הבינוי והשיכון וחבר הכנסת מטעם מפלגת כולנו. גלנט הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בצבא שימש מפקד פיקוד הדרום.

היה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, במקומו של רב-אלוף גבי אשכנזי, ומינויו אושר על ידי ממשלת ישראל ה-32, אך בוטל בעקבות עתירה לבג"ץ וממצאים בדו"ח של מבקר המדינה.

יונה מצגר

הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) היה הרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.

בינואר 2017 חתם על הסדר טיעון, שבו הודה בעבירות אחדות ובהן לקיחת שוחד, ועל פיו הוא נדון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל.

יותם ברגר

יותם ברגר (יליד 1994) הוא עיתונאי ישראלי. משמש כתב "הארץ" בשטחים.

כאן 11

כאן 11 הוא ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, הפועל במסגרת תאגיד השידור הישראלי. הערוץ החל את שידוריו ב-15 במאי 2017 והחליף את הערוץ הראשון של רשות השידור שקדם לו.

הסלוגן המלווה את שידורי "כאן 11" מסיום תקופת ההרצה הוא "תעשו 1 ועוד 1".

איכות התמונה המשודרת בערוץ מאז תחילת שידוריו היא בפורמט HD. בנובמבר 2017 החל בתהליך שדרוג תכניו לפורמט הגבוה אף יותר 4K (חלק מטכנולוגיית Ultra HD) בערוץ ייעודי המשדר בזמן משחקי גביע העולם בכדורגל.ב-12 בפברואר 2018 מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי אלדד קובלנץ אמר כי ההרצה תסתיים בסמוך ליום העצמאות. בהמשך פורסם כי ההרצה תסתיים ב-12 במאי, לפני תחילת שידור גמר האירוויזיון של אותה שנה.בדומה לשקופית מזג האוויר ששודרה בערוץ 2 (ולאחר מכן בערוץ קשת 12 ועד מיזוג רשת-עשר גם בערוץ 13) ומופקת על ידי "חברת החדשות", גם חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי - "כאן חדשות" מפיקה עבור "כאן 11" שקופיות מזג אוויר המשודרות בין התוכניות ובהפסקות לתשדירים.

בעקבות זכיית ישראל באירוויזיון 2018, הפיק תאגיד השידור הישראלי את אירוויזיון 2019 בישראל. גמר התחרות שודר במוצאי שבת 18 במאי, חצאי הגמר שודרו מוקדם יותר באותו שבוע, בימים שלישי וחמישי (14 ו-16 במאי). בחירת המועמד הישראלי לתחרות נעשתה בשיתוף הציבור, בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" ששודר בקשת 12. בכאן 11, בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה ששודר ב-10 במרץ, נחשף השיר שייצג את ישראל בתחרות, אותו שר קובי מרימי, שזכה בכוכב הבא לאירוויזיון 2019.

כאן ב

כאן רשת ב' (מזוהה גם כ-"כאן ב'" ובעבר נקרא "רשת ב'" ו-"כאן ועכשיו - רשת ב'") היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי ונמצאת תחת חטיבת החדשות של התאגיד - כאן חדשות. תחנה זו משדרת בעיקר אקטואליה וחדשות. התחנה החליפה את רשת ב' של קול ישראל שברשות השידור. ב-15 במאי 2017 החלו שידורי התחנה, בניהולו של עומר בן-רובי. במהלך שעות הבוקר בימי חול שלוש תוכניות מועברות גם בערוץ כאן 11 בטלוויזיה.

כאן חדשות

כאן חדשות הוא שמה של חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי כאן. בעת הקמת התאגיד כונתה חטיבת החדשות "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר. החטיבה הוקמה כדי לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד ובראשה עומד סמנכ"ל, העומד באותה עמדה בכירה כמו סמנכ"ל הרדיו, הטלוויזיה, הדיגיטל ועוד. תחנת הרדיו כאן ב' נמצאת תחת חטיבת החדשות, ותחנות הרדיו האחרות נמצאות תחת חטיבת הרדיו.

מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

מוֹלד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה בע"מ הוא חברה לתועלת הציבור שהוקמה בשנת 2012 בירושלים ומציגה עצמה כ"מרכז חשיבה ומכון מחקר עצמאי המוקדש להתחדשות רעיונית בכל תחומי החיים הציבוריים בישראל. החזון של מולד משלב ערכים פרוגרסיביים עם גישה ריאליסטית לאתגרים הפוליטיים והגאופוליטיים של המציאות הישראלית." עבודת המרכז מתחלקת לשלושה תחומים: חוץ וביטחון, אזרחות וקהילה, חברה וכלכלה. בכל אחד מהתחומים ישנו עיסוק מחקרי ועיסוק בעיצוב מדיניות ובהנחלתה.המכון שואף בין היתר לשכנע את הציבור בישראל כי פתרון המדינה הפלסטינית הוא הפתרון הישים היחיד ועוסק גם בדרכים שבהן יוכל להתחזק מחנה השמאל בישראל. לדברי פרשן "הארץ", יוסי ורטר, מטרת "מולד" היא "להחיות מחדש את מחנה השמאל הישראלי, שקרס בעקבות כישלון המשא ומתן בקמפ דייוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה".

מעריב אונליין

מעריב אונליין הוא אתר חדשות ישראלי, המופעל על ידי הג'רוזלם פוסט שבשליטת אלי עזור. באתר מתפרסמים סיקורי חדשות, לצד כתבות מערכת וטורי דעה של עיתונאים בישראל, בהם: בן כספית, קלמן ליבסקינד, ליאור דיין, הילה קורח. עורך האתר הוא מאיר בר און.

מעריב השבוע

מעריב השבוע הוא עיתון אקטואליה ישראלי יומי. בראשיתו הוקם כשבועון סוף שבוע בלבד בשם "סופהשבוע". במאי 2014, לאחר איחוד העיתון עם "מעריב" הוא הפך לעיתון יומי ומותג מחדש בשם "מעריב השבוע", לו מהדורה חינמית מקוצרת בשם מעריב הבוקר, ומהדורת סוף שבוע בשם "מעריב סופהשבוע". עורכי העיתון הם דורון כהן וגולן בר יוסף.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.