קלמן כהנא

הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע - י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 191020 באוגוסט 1991) רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים. היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, מחותמי מגילת העצמאות, חבר כנסת וסגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל.

קלמן כהנא
Kalman Kahana
קלמן כהנא, נובמבר 1951
לידה 31 במאי 1910
כ"ב באייר ה'תר"ע
ברודי, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1938
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
השכלה בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת וירצבורג
סיעה חזית דתית מאוחדת, פועלי אגודת ישראל, חזית דתית תורתית, אגודת ישראל - פועלי אגודת ישראל
חבר הכנסת
14 בפברואר 194920 ביולי 1981
(32 שנים)
כנסות מועצת המדינה הזמנית, 1 - 9
תפקידים בולטים
MEMBERS OF KIBBUTZ HAFETZ HAIM STUDYING THE "GEMARA" AFTER WORKING IN THE FIELD. חברי קיבוץ חפץ חיים לומדים גמרא.D832-038
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים

קורות חיים

נולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה) כבן למשפחת הרבנים הענפה משפחת כהנא הלר, בשנת 1910.

למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים".

היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה.

בסיום לימודיו בבית המדרש לרבנים עבר לעיר פולדה שבגרמניה שם שימש בתחילה כמורה לעברית.

לאחר נישואיו לחנה, בתו הבכורה של הרב ברוך קונשטט אב"ד פולדה, סייע ביד חותנו ושימש כעוזרו וכיד ימינו בישיבת פולדה.

שימש כציר בכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל במרינבאד בשנת תרצ"ז (1937).

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים בכפר סבא[1], ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ[2].

הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו לרב מבריסק בערב יום הכיפורים ה'תש"א בעניין הכרעתו של החזון איש "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי ישיבת מיר ששהו בשנחאי.

לקראת שנת השמיטה תש"ה פרסם חוברת על הלכות שמיטה[3] ופעל לגייס תמיכה לקרן השמיטה[4].

הרב כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל[5][6] וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, כממלא מקומו של בנימין מינץ בהיעדרו[7], והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית וחבר ועדת הכספים[8][9]. כהנא נבחר ל-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (חזית דתית מאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-9 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה, החמישית והשישית) בין השנים 19511969. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.[10]

בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי.

כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה, "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. על הכרך למסכת שביעית זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"א. כן כתב מאמרים רבים.

אחיו הצעיר היה נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ששימש כראש ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שבדקה את אירועי סברה ושתילה.[11]

הותיר אחריו שמונה ילדים, שש בנות ושני בנים:

  • בתו הבכורה שפרה אקשטיין הייתה נשואה לר' גבריאל. מתגוררת בקיבוץ חפץ חיים.
  • בתו מרגלית היימן הייתה נשואה לר' אברהם שלמה, מתגוררת בביתר עילית.
  • בתו שרה הרשקוביץ נשואה לר' אברהם. מתגוררת בירושלים.
  • בתו תרצה פרידמן נשואה לר' ראובן. מתגוררת בירושלים.
  • בנו ר' בנימין זאב מתגורר בירושלים.
  • בנו ר' אברהם אריה, התגורר בכוכב יאיר.
  • בתו חיה עדינה איתמר נשואה לר' יהושע אלעזר, מתגוררת בבני ברק.
  • בתו הדסה גוטליב הייתה נשואה לר' יהודה, מתגוררת במבוא חורון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כפר סבא, הצופה, 30 באוקטובר 1939
  2. ^ שבת פאג"י בקיבוץ חפץ חיים, הצופה, 7 ביוני 1945
  3. ^ הרב שלמה יוסף זוין, השמיטה בהלכה, הצופה, 27 באוקטובר 1944
  4. ^ למען שובתי השביעית, הצופה, 8 בנובמבר 1944
  5. ^ ברכת פואג"י והחיילים הדתיים, הצופה, 1 באפריל 1946
  6. ^ ברכת פועלי אגודת ישראל, המשקיף, 7 בנובמבר 1946
  7. ^ חברי מועצת העם, הצופה, 5 במאי 1948
  8. ^ אושרה הכפלת מס הכנסה, הצופה, 17 בספטמבר 1948
  9. ^ מחלוקת בין ועדת הכספים ושר הפנים על תקציבה של ועדת הבחירות המרכזית, הצופה, 30 בדצמבר 1948
  10. ^ דניאל בלוך, התפקיד המוזר של סגן השר, דבר, 22 בנובמבר 1968
  11. ^ מתוך כתבה בעיתון "תל אביב".
31 במאי

31 במאי הוא היום ה-151 בשנה (152 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. 214 ימים לפני סיום השנה.

בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית

בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית / בית המדרש להלכה בהתיישבות - אמונת אי"ש, הוא מכון מחקר תורני-מדעי בתחום מצוות התלויות בארץ. המכון נוסד בשנת 1980 על ידי הרב קלמן כהנא ששימש כרב של קיבוץ חפץ חיים. כיום עומד בראשו הרב יוסף יקותיאל אפרתי שהיה תלמידו של הרב קלמן כהנא ותלמידו המובהק של הרב יוסף שלום אלישיב. בית המדרש להלכה בהתיישבות שם לו למטרה להעמיק את לימוד המצוות התלויות בארץ בקרב הציבור בישראל ובעולם. בבית המדרש נלמדות ההלכות על ידי עשרות תלמידי חכמים וניתן מענה לכל שאלה המופנית אליו. בית המדרש עוסק בפרסומים הלכתיים, במתן מענה טלפוני וייעוץ, בהכשרת מנחים, הכנת תוכניות וחוברות למידה למוסדות חינוך ועוד.

בית המדרש שוכן ברח' המלמד בכניסה לשכונת הר נוף בירושלים.

הבחירות לכנסת החמישית

הבחירות לכנסת החמישית, שנערכו ב-15 באוגוסט 1961, ג' באלול ה'תשכ"א, לאחר שהוקדמו בשנתיים ממועדן המקורי ב-5 בנובמבר 1963, י"ח בחשוון ה'תשכ"ד.

אלו היו הבחירות האחרונות שבהן עמד דוד בן-גוריון בראש מפא"י. בחירות אלו עמדו בצד מאבק בין-דורי ובין-אישי עז בצמרת מפא"י על רקע העסק הביש. בסופה של מערכת הבחירות נותרה מפא"י בשלטון, כשבראשה בן-גוריון, אך איבדה כעשרה אחוזים מכוחה. המפלגה הליברלית שאך זה הוקמה קיבלה 17 מנדטים, והייתה להפתעת הבחירות. מערכת בחירות זו תיזכר גם בזכות שיגור הטיל שביט 2 כחודש לפני הבחירות, אירוע שנראה לרבים כתעלול בחירות של מפא"י.

הבחירות לכנסת השביעית

הבחירות לכנסת השביעית, אשר התקיימו ב-28 באוקטובר 1969, ט"ז בחשוון ה'תש"ל, נערכו לאחר מלחמת ששת הימים, בעיצומה של מלחמת ההתשה. "המערך" התייצב לבחירות כאשר הוא נהנה מרוב מוצק של 63 מנדטים, לאחר שהתאחד עם רשימות "רפ"י" ו"מפ"ם" במהלך הכנסת הקודמת. במקביל לבחירות לכנסת נערכו גם הבחירות לרשויות המקומיות.

תדמיתו של המערך הייתה בשיאה. גולדה מאיר, שעם התמנותה לראש הממשלה אחרי פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969, נהנתה מתדמית של ראש ממשלה חזקה. לצידו של משה דיין, שהוצג כאדריכל הניצחון במלחמת ששת הימים, דומה היה כי לאף מפלגה מתחרה אין סיכוי של ממש.

החלופה השלטונית הממשית היחידה, "גח"ל" בראשות מנחם בגין, נהנתה בבחירות אלו מעלייה מתונה בכוחה, אך העלייה הייתה זעירה ומהוססת. למעשה, צירוף הכוחות של המפלגות הליברליות לדורותיהן וחירות הניב בכל מערכות הבחירות תוצאה מקובצת שנעה בין 24.3 אחוזים ל-27.4 אחוזים, כאשר הישגן של המפלגות בכנסת השנייה והשביעית היה זהה למעשה (26 מול 26.1 אחוזים). "גח"ל" סבלה גם מהעובדה שישבה בממשלת האחדות הלאומית שבראשה עמד המערך, ומהעובדה שבתחום המדיני קשה היה להבחין בהבדל ממשי בין דעותיהם של גולדה מאיר או דיין לבין אלו של בגין.

האופוזיציה הלוחמנית למערך באה רק מקרב השוליים הקיצוניים של השמאל, ואנשי מפלגות זעירות כהעולם הזה-כוח חדש. אחרי הבחירות התברר כי המערך איבד את הרוב הפרלמנטרי עמו ניגש לבחירות, וזכה ב-56 מנדטים בלבד, אך הייתה זו התוצאה הגבוהה ביותר לה זכה המערך (או כל מפלגה אחרת בישראל) אי פעם.

הבחירות לכנסת השישית

הבחירות לכנסת השישית, שהתקיימו ב-2 בנובמבר 1965, ז' בחשוון ה'תשכ"ו, עמדו בסימן העימות בין המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל, רשימה משותפת שהוגשה בבחירות על ידי שתי המפלגות מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון ושבראשה עמד לוי אשכול, ורפ"י בראשות דוד בן-גוריון. הרקע לעימות היה לכאורה חילוקי דעות בנוגע ל"פרשה". בפועל, היה העימות סביב הדחתו של בן-גוריון מהנהגת מפא"י על–ידי "דור הביניים" של המפלגה.

בתום מערכת הבחירות התברר כי למרות המאמצים הניכרים שהשקיע בן-גוריון והשקיעו "הצעירים" במפלגה, הצליח דור הביניים להדיח את המנהיג הקשיש בלי שייפגע כוחה של המפלגה. רפ"י זכתה בבחירות בעשרה מנדטים בלבד, וניצחונו של לוי אשכול היה שלם. כישלון זה הביא לקצו הפוליטי של בן-גוריון, שחדל מעתה ואילך להוות דמות פוליטית בעלת חשיבות.

מערכת בחירות זו תיזכר גם בזכות פסילת "רשימת הסוציאליסטים" על ידי ועדת הבחירות המרכזית. פסק הדין שניתן בערעורה של הרשימה בפני בית המשפט העליון, הידוע בשם "פסק דין ירדור", מהווה אחד מעמודי התווך במשפט החוקתי במדינת ישראל.

הסכם רוטציה

הסכם רוטציה (ע"פ האקדמיה ללשון: סֶבֶב), הוא הסכם פוליטי לסבב בהחלפת תפקידים בין בעלי משרות ממלכתיות, כחברי הכנסת, ראשי ממשלה, שרים ועוד. בתקופות מוקדמות של ההיסטוריה, נעשו סבבי רוטציה גם בין יורשי עצר וטוענים לכתר במונרכיות העוברות בירושה.

חזית דתית תורתית

חזית דתית תורתית - רשימה חרדית אשר איחדה את המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת הרביעית והבחירות לכנסת השמינית.

בכנסת ה-3 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל", ובשני המקרים האחרים היא התפצלה למרכיביה.

י' באלול

י' באלול הוא היום העשירי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. י' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ב באייר

כ"ב באייר הוא היום העשרים ושניים בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ"ב באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

כהנא

האם התכוונתם ל...

ממשלת ישראל האחת עשרה

ממשלת ישראל האחת עשרה, בראשותו של לוי אשכול פעלה מה-26 ביוני 1963 עד ה-22 בדצמבר 1964, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

הממשלה התפטרה ב-15 בדצמבר 1964.

ממשלת ישראל הארבע עשרה

ממשלת ישראל הארבע עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-17 במרץ 1969 עד ה-15 בדצמבר 1969, בתקופת כהונתה של הכנסת השישית, לאחר פטירתו של לוי אשכול ועד לבחירות לכנסת השביעית.

ממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון פעלה מה-2 בנובמבר 1961 עד ה-26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית.

ב-16 ביוני 1963 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה זלמן שזר.

ממשלת ישראל השתים עשרה

ממשלת ישראל השתים עשרה בראשותו של לוי אשכול, פעלה מה-22 בדצמבר 1964 עד ה-12 בינואר 1966, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

משפחת כהנא הלר

משפחת כהנא-הלר היא משפחת רבנים יהודית ענפה ממרמורש שבטרנסילבניה. ראש המשפחה הוא הרב יהודה כהנא הלר, שעבר בסוף המאה ה-18 מגליציה לטרנסילבניה וכיהן שבע עשרה שנה כרבה של סיגט. הוא הותיר אחריו שבעה בנים ובת, ומהם הסתעפה משפחת כהנא במחוז מרמורש וברחבי טרנסילבניה. המשפחה מנתה אלפי צאצאים ורבים מהם התפרסמו כתלמידי חכמים, רבנים, ראשי קהילות ופרנסים. רוב הצאצאים השמיטו את השם הלר ונותרו בשם כהנא.

בימינו קיימת שושלת אדמו"רים ממשפחת כהנא, ענף של חסידות ספינקא. השושלת מכונה 'ספינקא-כהנא' או חסידות זידיטשוב-ספינקא, להבדילה מהשושלת המרכזית של אדמו"רי ספינקא ממשפחת וייס.

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת-ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית. היא פעלה כמפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת והיא מוּכרת כ"תנועה מיישבת" שמשתייכים לה 14 יישובים, בהם 9 מושבים ושני קיבוצים.

גם קבוצה אופוזיציונית אנטי ציונית בתוך אגודת ישראל, שפעלה תקופת מה בשנות ה-40 של המאה ה-20, השתמשה בשם פאג"י, אך אין לה כל קשר לפועלי אגודת ישראל.

רב כהנא

האם התכוונתם ל...

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה. המינוח התלמודי בארמית להלכות שמקורן בתקנת חכמים הוא "מדרבנן" ('מן החכמים'), לעומת הלכה שעל פי המסורת מקורה בציווי מאלוהים למשה שהיא "מדאורייתא" ('מן התורה' שבכתב).

לעיתים משמש הביטוי "תקנת חכמים" בניגוד ל"גזירות חכמים", כאשר הגזירות הן איסורים שקבעו חכמים כסייג למצוות התורה, ואילו תקנות הם הוראות חיוביות בדרך כלל שנוספו על ידי חכמים, כמו ימי החנוכה, שתכליתם הליכה בדרכי התורה באופן כללי.

חותמי מגילת העצמאות (על פי סדר חתימתם)
דוד בן-גוריוןדניאל אוסטרמרדכי בנטוביצחק בן-צביאליהו ברליןפרץ ברנשטייןזאב גולדמאיר ארגוביצחק גרינבויםאברהם גרנותאליהו דובקיןמאיר וילנרזרח ורהפטיגהרצל ורדי (רוזנבלום)רחל כהן-כגן • קלמן כהנא • סעדיה כובשייצחק מאיר לויןמאיר דוד לוינשטייןצבי לוריאגולדה מאירנחום ניר-רפאלקסצבי סגליהודה ליב הכהן פישמןדוד צבי פנקסאהרן ציזלינגמשה קולאליעזר קפלןאברהם קצנלסוןפנחס רוזןדוד רמזברל רפטורמרדכי שטנרבן-ציון שטרנברגבכור-שלום שטריתחיים משה שפיראמשה שרת מגילת העצמאות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.