קלוריה

קלוריה (בעברית: 'חומית', סימן מקוצר: cal) היא יחידת מידה לחום ואנרגיה. כמות האנרגיה הדרושה כדי לחמם 1 גרם מים במעלת צלזיוס אחת, בלחץ של אטמוספירה אחת.

כמות חום זו איננה קבועה אלא היא תלויה בטמפרטורה ההתחלתית של המים, ולפיכך יש מספר הגדרות שונות עבור קלוריה. ההגדרה המקובלת ביותר היא זו של קלוריית 15°C: כמות האנרגיה הדרושה כדי להעלות טמפרטורה של גרם מים מ-14.5°C ל-15.5°C בלחץ של אטמוספירה אחת. יחידת מידה זו שווה ל 4.18 ג'ול בקירוב.

בסימון תזונתי ותורת התזונה משתמשים לרוב (אך לא תמיד) במילה קלוריה במשמעות של קלוריה גדולה (סימון Cal) שהיא 1000 קלוריות "קטנות" (סימון cal), כלומר קילו-קלוריה אחת (קק"ל kcal). כך, למעשה, ניתן להבין את משמעות המילה קלוריה רק מתוך ההקשר והערך המספרי.

קלורימטריה במזון

Nutrition-label
כמות קלוריות ב-100 גרם מוצר, מוצגת על תווית ערכים תזונתיים על אריזת מזון

הגוף החי מפיק אנרגיה ממזון על ידי חמצון של גלוקוז (נשימה תאית), שהוא תוצר פרוק של אבות המזון. יחידת המדידה השימושית לכמות האנרגיה בתחום המזון, קילוקלוריה (אלף קלוריות), היא האנרגיה הדרושה לחימום ליטר מים במעלה אחת. על אף שיחידת המדידה היא קילוקלוריה, היא מכונה בקיצור "קלוריה" ברוב המופעים העממיים שלה.

שיטת מדידה פשוטה ונוחה ליישום לכמות הקלוריות במזון היא מדידת החום הנפלט משריפת כמות מדודה של מזון (שהוא תהליך המדמה באופן גס את תהליך החימצון המתבצע בגוף החי). מדידה זו מבוצעת במכשיר הנקרא "קלורימטר". שיטה זו אינה מבטאת באופן נכון את כמות האנרגיה שמפיק הגוף מהמזון, מאחר שבתהליך זה מתחמצן כל החומר האורגני שבמזון, כולל חומרים שמערכת העיכול האנושית אינה מעכלת, ולפיכך מספקת המדידה ערך קלורי גבוה מזה שיופק בפועל מהמזון. למשל רב הסוכר "תאית" (צלולוזה), המרכיבה סיבים תזונתיים, תפיק חום בקלורימטר למרות שאינה ניתנת לעיכול בגוף האדם.

שיטת מדידה אחרת המקובלת כיום למדידת הערך הקלורי של המזון מכונה "כלל 4-9-4". על פי שיטה זו לכל גרם חלבון במזון מיוחסת אנרגיה הניתנת לניצול של 4 קלוריות, לכל גרם שומן 9 קלוריות ולכל גרם של פחמימות 4 קלוריות. בנוסף, גרם אלכוהול תורם 7 קלוריות, גרם חומצה אורגנית 3 קלוריות ורב-כהלים 2.4 קלוריות לגרם. 4-9-4 היא שיטה מקורבת מקובלת ונוחה לרמת האנרגיה שהגוף מסוגל להפיק מהמזון. שיטה זו משמשת לרישום הערך הקלורי על מוצרי מזון כמתחייב בחוק. אולם, גם שיטה זו אינה מדויקת, מאחר שקיימת שונות בין יכולת הספיגה של אבות המזון ממקורות שונים. כך למשל, גרם חלבון ביצה שייספג כמעט בשלמותו בגוף יחושב כמו חלבון שבסובין, שרק 40 אחוזים ממנו נספג בגוף. כמו כן, הנוסחה אינה מבחינה בין סוכרים שונים או בין שמנים רוויים לשמנים בלתי רוויים. קושי נוסף הקיים במדידת רמת האנרגיה שבמזון הוא העובדה כי פרוק המזון עצמו הוא תהליך הדורש אנרגיה. כמות האנרגיה המושקעת בפרוק המזון משתנה מאוד מסוג מזון אחד לאחר. כך למשל פרוק וספיגת 100 גרם סוכרוז נקי (שהוא הסוכר הלבן הנפוץ) הוא נמוך ביחס לאנרגיה הדרושה לצורך פרוק וספיגת 100 גרם בשר. כמות האנרגיה הדרושה לפרוק אינה מחושבת בשתי השיטות לאמדן הערך הקלורי ובכך מביאה לעיוות נוסף באמדן האנרגיה הפוטנציאלית שבמזון.

בישראל, מחויבים יצרנים ויבואנים של מזון לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג- 1993 לציין על האריזה את הערכים התזונתיים ובראשם הערך הקלורי ל-100 גרם מהמוצר[1]. יוצאים מן הכלל לחוק הם מוצרים דוגמת קפה, תה ותבלינים.

כיום יחידת המדידה הנפוצה לאנרגיה במדעים היא הג'ול (או ג'אול) והשימוש במידת הקלוריה הצטמצם לתחום התזונה. קלוריה גדולה [-kcal] אחת שווה ל-4185 ג'ול בקירוב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תקנות בריאות הציבור- סימון מוצרי מזון.
אנרגיה

בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח, המסייע להבנה בכל תחומי הפיזיקה. לפי הגדרה כללית יותר, אנרגיה היא הגודל הפיזיקלי שנשמר כתוצאה מכך שחוקי הפיזיקה קבועים בזמן. ובמובן אחר, הכושר לבצע עבודה.

את האנרגיה ניתן לסווג לכמה מחלקות עיקריות, אנרגיה פוטנציאלית שהיא אנרגיה אצורה במערכת, אנרגיה קינטית הקשורה לתנועת גופים, ואנרגיה של שדות, שהיא אנרגיה הקשורה בקיומם של שדות־כוח, למשל שדה אלקטרומגנטי או שדה כבידה. אנרגיה יכולה לעבור מגוף אחד לשני וללבוש צורות שונות, אולם חוק שימור האנרגיה קובע שסכום האנרגיה של כל הגופים והשדות במערכת סגורה הוא גודל קבוע, כלומר אינה נוצרת מאין או נעלמת.

אנרגיה פנימית

אנרגיה פנימית הוא גודל בתרמודינמיקה שמתאר את האנרגיה של מערכת תרמודינמית. מסומן בדרך כלל באות U, ולעיתים באות E.

האנרגיה הפנימית כוללת את האנרגיה הבלתי מסודרת של המערכת, כלומר את האנרגיה הקינטית של חלקיקים יחסית למרכז המסה של הגוף (אנרגיה תרמית), או את האינטראקציות בין החלקיקים השונים שמרכיבים את המערכת (כמו אינטראקציה חשמלית בין החלקיקים, או קשרים כימיים). היא לא כוללת אנרגיה קינטית או פוטנציאלית של הגוף כולו.

נכון לרגע זה, לא ניתן לחשב את האנרגיה הפנימית בכל מצב כלשהו אך ניתן לחשב את שינוי האנרגיה הפנימית שעובר הגוף בין 2 מצבים (הפרש האנרגיה הפנימית שהייתה לגוף אחרי פעולה לאנרגיה הפנימית שהייתה לו לפני).

לפי החוק הראשון של התרמודינמיקה הנוסחה היא כאשר W הוא סך כל העבודות של הגוף (בג'ול) וQ הוא סך אנרגיית החום של הגוף (בג'ול).

היחידות של האנרגיה הפנימית הן יחידות של אנרגיה (ג'ול, ארג, או קלוריה - שהיא יחידת האנרגיה ההיסטורית בה השתמשו בתרמודנימיקה), והיא גודל אקסטנסיבי.

גלובוס המדע והחדשנות

גלובוס המדע והחדשנות (באנגלית: The Globe of Science and Innovation) הוא מרכז מבקרים במכון לפיזיקת חלקיקים CERN אשר מטרתו להציג את חשיבות המחקר המתבצע במרכז לחקר פיזיקת חלקיקים CERN. המבנה העשוי עץ, אשר גובהו 27 מטרים וקוטרו 40 מטרים, הוא סמל של כדור הארץ שנבנה במקור בשביל התצוגה השווייצרית השישית בנשאטל, שווייץ. בשנת 2004 הוא הועבר למקומו הנוכחי במרן בקנטון ז'נבה, שווייץ.

דיאט קוקה-קולה

דיאט קוקה-קולה (אנגלית Diet Coca-Cola או Diet Coke) הוא משקה קולה דל קלוריות פופולרי (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה), המיוצר ומשווק ברחבי תבל על ידי חברת קוקה-קולה וזכייניה. משקאות קולה דלי קלוריות דומים מיוצרים ומשווקים גם על ידי חברות מתחרות.

היה שם ארמון

היה שם ארמון הוא ספר ילדים ישראלי שנכתב על ידי אריאלה קלוריה-פרידמן, ויצא לאור בשנת תשע"א (2011) על ידי הוצאה לאור "גוונים", בסיוע המכון הפולני בישראל, ואויר על ידי מריה גיבנר.

הספר משמש ככלי עזר לאנשי הוראה והורים ומותאם לחשיפה ראשונה של ילדים ונוער לנושא השואה.

המחברת ואמה חנה, אשר קורותיה מפורטים בספר, עורכות מפגשי "סופר-עדות" בבתי ספר ברחבי הארץ ומספרות על שנותיה של חנה בתקופת השואה.

המפגש מותאם לתלמידי תיכון העומדים לפני המסע לפולין.

"היה שם ארמון" משמש סטודנטים במוסדות להוראת השואה המבקשים להנגיש את נושא "הנידוי וההשפלה" או "אז איך להסביר לילד?".

חברת קוקה-קולה

חברת קוקה-קולה (באנגלית: The Coca-Cola Company) היא יצרן של משקאות קלים ותרכיזים ליצירת משקאות מסוג זה. המוצר הנפוץ ביותר שלה הוא המשקה קוקה-קולה.

מטה החברה הבינלאומית, שהתאגדה בשנת 1892, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.

הסימן המסחרי של חברת קוקה-קולה נרשם בעקבות העיצוב של בקבוק המשקה ששונה ב-1960.

יחידות מידה לאנרגיה

למדידתה של אנרגיה משמשות יחידות מידה אחדות:

יסוד כימי

בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה; מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים, לא נחשבות לשינוי היסוד. לדוגמה, המספר האטומי של חמצן הוא 8, כלומר בכל אטום חמצן ישנם בדיוק 8 פרוטונים; מספר הנייטרונים בגרעין החמצן משתנה בין איזוטופים שונים של חמצן, אך בצורה הנפוצה ביותר מצויים בו 8 נייטרונים.

ידוע על 118 יסודות שנצפו ונחקרו, אך רק 92 מהם הם יציבים דיים כדי להתקיים בטבע. שאר היסודות מעבר לאורניום, גם אם התקיימו בטבע בעבר הרחוק , נתגלו ונוצרו בצורה מלאכותית במעבדות, ולרוב זמן מחצית חיים שלהם קצר.

שני היסודות הנפוצים ביותר ביקום הם מימן והליום, אך היסודות הנפוצים ביותר על כדור הארץ הם החמצן והצורן.

יסודות מכונים כך כיוון שהם אבני הבניין הבסיסיות של כל החומר הידוע לנו (למעט מקרה קיצון כמו פלזמת קווארקים-גלואונים), ויסוד אחד אינו משתנה לאחר בתהליכים כימיים, אלא רק בתגובות גרעיניות או תהליכים רדיואקטיביים.

מוליכות חום

מוליכות חום (באנגלית: Thermal conductivity) היא תכונה של חומר להעביר חום, כאשר מעבר החום הוא מעבר האנרגיה התרמית בחומר, מאנרגיה גבוהה לאנרגיה נמוכה.

בטבע האנרגיה התרמית של חומר מסוים גדלה עם הטמפרטורה, באופן מדויק יותר לאטום בטמפרטורה גבוהה יותר תהיה אנרגיה תרמית יותר גבוהה מאשר אטום בטמפרטורה נמוכה יותר.

שני מנגנונים עיקריים נוספים להעברת אנרגיית החום הם קרינה והסעה.

מערכת היחידות הבינלאומית

מערכת היחידות הבינלאומית (בצרפתית: Système international d'unités, בקיצור: SI) היא מערכת יחידות מידה רציונלית וקוהרנטית, שנמצאת בשימוש נרחב בפיזיקה ובשאר ענפי המדע. מקורה של מערכת SI במערכת יחידות MKS (מטר־קילוגרם־שנייה) ההיסטורית, שהתפתחה על בסיס מערכת היחידות המטרית. במערכת SI יש שבע יחידות בסיסיות ומגוון יחידות שנגזרות מהיחידות הבסיסיות. בין היחידות הבסיסיות, יחידת המידה לאורך היא המטר; הזמן נמדד בשנייה, והמסה בקילוגרם.

פרט לארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה, כל המדינות בעולם משתמשות ביחידות מדידה על בסיס מטרי, אם כי אנגליה ואזורים מסוימים בקנדה עוד לא השלימו את המעבר (ראו מעבר לשיטה המטרית).

סיסם הודי

סיסם הודי (סִיסָם הָדִּי, שם מדעי: Dalbergia sissoo) הוא עץ ממשפחת הפרפרניים הגדל בטבע בהודו, בפקיסטן ובנפאל.

סיסם הוא העץ הרשמי של מדינת פנג'אב בצפון מערב הודו ופרובינציית פנג'אב בפקיסטן.

בישראל הוא גדל כעץ נוי שגדילתו מהירה.

פפסי ואן

פפסי ואן (באנגלית: Pepsi One) הוא משקה מוגז קל נטול סוכר בטעם קולה המיוצר על ידי חברת פפסיקו. מקור שמו בערך הקלורי הנמוך - פחות מקלוריה בכוס. משווק בארצות הברית כתחליף אפשרי לפפסי קולה ולדיאט פפסי.

קוקה-קולה

קוקה-קולה הוא משקה קולה פופולרי המיוצר ונמכר ברחבי העולם על ידי חברת קוקה-קולה וזכייניות שלה. משקאות קולה דומים מיוצרים ונמכרים על ידי חברות מתחרות, אך משקה הקוקה-קולה הוא הפופולרי ביותר. המטה הבינלאומי של החברה אשר התאגדה בשנת 1893, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.

קוקה-קולה זירו

קוקה-קולה זירו או קוק זירו (באנגלית: Coke zero) הוא משקה בטעם קולה של חברת קוקה-קולה. זוהי גרסה נטולת סוכר של המשקה הפופולרי קוקה-קולה. מקור שמו בערכו הקלורי הנמוך (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה).

קיבול חום

קיבול חום הוא תכונה פיזיקלית אשר מוגדרת ככמות החום הנדרשת על מנת להעלות את הטמפרטורה של גוף נתון במידה ידועה, ומסומן בדרך כלל באות . ביחידות SI, נמדד קיבול החום בג'אול לקלווין.

קלורימטר

קלורימטר הוא מכשיר מדידה המשמש לביצוע קלורימטריה - מדידה של חום הנפלט מתגובות כימיות או משינויים פיזיקליים. המילה קלורימטר נגזרת מהמילה קלוריה שהיא יחידה של חום.

קלורימטר פשוט מורכב ממדחום המחובר למכל מבודד. על מנת למצוא את אנתלפיית השינוי לכל מול של חומר X בתגובה בין שני נוזלים X ו- Y, שופכים את הנוזלים לתוך הקלורימטר ומודדים את הטמפרטורות לפני ואחרי תום התגובה. כופלים את שינוי הטמפרטורה במסה ובקיבולות חום מסוימות ומקבלים את ערך האנרגיה הנפלטת במהלך התגובה (בהנחה שהתגובה אקסותרמית). מחלקים את שינוי האנרגיה במספר המולים של חומר X, ומקבלים את אנתלפיית השינוי של התגובה.

קק"ל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.