קלונימוס זאב ויסוצקי

קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקיכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; ‏ 8 ביולי 182424 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.

קלונימוס זאב ויסוצקי
Kalonimus Wolf Wissotzky
Kalonymos Wissotzky
קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים
Monument For Donors In Old Technion
לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן

קורות חיים

ויסוצקי נולד בעיירה זאגר בליטא (אז באימפריה הרוסית), בן להורים עניים. הוא קיבל חינוך מסורתי, והתפרנס תחילה ממסחר בתבואה. למד בישיבת וולוז'ין והתקרב גם לרבי ישראל מסלנט, מחולל תנועת המוסר. בשנת 1849 ייסד במוסקבה את חברת 'תה ויסוצקי'. עשה הון רב בעסקיו, וכונה "מלך התה של רוסיה". בשנת 1903 הוא שלט ב-35% משוק התה ברוסיה. הוא קיבל תואר "אזרח כבוד של מוסקבה" ו"סַפָּק חצר הצאר".

לצד עסקיו הנרחבים, השקיע הרבה מזמנו וכספו לתמיכה במוסדות יהודיים ובעיקר בסופרים ואנשי רוח יהודיים. היה קשור ביותר לאחד העם, ולכבודו ייסד ותמך בירחון 'השילוח'. אחד העם, שערך את העיתון, גם ניהל את הסניף הלונדוני של חברת תה ויסוצקי בשנים 1907-1921.

בשנת 1884 השתתף בוועידת קטוביץ ונבחר לחבר בהנהלה. ב-1885 ביקר בארץ ישראל וקרא להתיישבות יהודים בערים הערביות. בביקור זה פנחס מאירי שירתו. בעקבות זאת החלו יהודים להתיישב בלוד, בשכם ובעזה. בצוואתו הנחיל ויסוצקי את חלקו בחברת תה ויסוצקי בסך מיליון רובל למטרות צדקה. בהשתדלותו של אחד העם שהיה אחד מהאפוטרופסים על העיזבון, הוחלט ב-1908 להקדיש 100,000 רובל ממנו לייסוד הטכניון העברי בחיפה.

משפחה

אישה: קיילה צביה ממשפחת אברמזון

ילדים:

  • חנה ליבה נשואה ליוסף צייטלין
  • ליבה מריים נשואה לאוסיפ גברונסקי
  • רחל פריידה נשואה לרפאל גוץ
  • דוד נשא לאישה את אנה

לקריאה נוספת

Kattowitz Conference. P. Krause. 1884 (FL38048544).crop
ועידת קטוביץ (1884): קלונימוס זאב ויסוצקי יושב בקצה השמאלי.
  • קלונימוס זאב ויסוצקי, קבוצת מכתבים שנשלחו לאנשי שם בעניין ישוב ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"א.

קישורים חיצוניים

אברהם מויאל

אברהם מויאל (1850 - 20 בדצמבר 1885) היה סוחר עשיר ומבכירי קהילת יהודי יפו, שימש כנציג תנועת חובבי ציון בארץ ישראל, כנציג הכלכלי של חברת כל ישראל חברים, וכן כבא כוחו של הברון רוטשילד בארץ; בנוסף, הוא תיווך בין העולים החדשים לארץ ישראל ומושבותיהם - לבין הממשל העות'מאני.

אחד העם

אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

דוד ויסוצקי

דוד וולפוביץ' ויסוצקי (ברוסית: Давид Вульфович Высоцкий; ‏1861 - 14 בינואר 1930) איש עסקים ותעשיין יהודי-רוסי, פעיל ציבור ונדבן.

המוזיאון לאמנות רוסית

המוזיאון לאמנות רוסית הוקם ברמת גן בשנת 1996 והוא מוזיאון לאמנות המתמקד באמנות רוסית.

המוזיאון החל את דרכו מאוסף אמנותי אשר נתרם למדינת ישראל בשלהי שנות ה-50 על ידי מריה ומיכאיל צטלין. סבו של צטלין היה קלונימוס זאב ויסוצקי, מייסדה של חברת תה ויסוצקי ומחובבי ארץ-ישראל הראשונים ברוסיה.

המוזיאון לאמנות רוסית ע"ש צטלין מציג תערוכות בעלות אופי מחקרי, החושפות נושאים לא ידועים הקשורים לתולדות האמנות הרוסית ובו זמנית בתולדות האמנות הישראלית. במקביל המוזיאון מארח תערוכות אמנות עכשווית. בהם מוצגים עבודתם של אמנים, צלמים, נציגי האסכולה האמנותית הרוסית, הפעילים בישראל. יצירתם מייצגת תופעה מעניינת מבחינת השפה הפלסטית. הם התגבשו כאמנים עוד ברוסיה, ובאותו זמן ניתן לראות איך ההקשר האמנותי החדש משפיעה על התפתחותם היצירתית. ב-2013 נערכה במוזיאון תערוכה מקיפה על יצירתו התיאטרונית של האדריכל אריה אל-חנני שלוותה בקטלוג.

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה. הוא הוצא לאור בברלין עד 1920, עת עברה המערכת לירושלים, ובה יצא העיתון עד 1926. בכתב העת פורסמו מאמרים בנושאי ציונות, בעיקר מהזרם של הציונות הרוחנית, מאמרים בנושא היסטוריה של עם ישראל ויצירות ספרותיות. מיטב אנשי הרוח והסופרים העבריים של התקופה תרמו את חלקם לאופיו ומעמדו המרכזי של כתב העת בתקופה.

ויסוצקי

האם התכוונתם ל...

ועידת קטוביץ

ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר. בוועידה, שנערכה בלשכת "קונקורדיה" של בני ברית בעיר, השתתפו 36 נציגים של חובבי ציון ברוסיה, רומניה, שלזיה, גרמניה וצרפת, ובהם ראשי חיבת ציון: קלונימוס זאב ויסוצקי, משה לייב ליליינבלום, שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר), אלכסנדר צדרבוים, אחד העם ודוד גורדון. נשיא הכבוד של הוועידה היה הרב שמואל מוהליבר והניהול המעשי הוטל על פינסקר, שנאם את נאום הפתיחה ונאום הנעילה.

מארגני הוועידה חששו לפרסם את מטרת הוועידה מאחר שהפעילות הציונית ברוסיה הייתה אסורה על-פי חוק, ולכן הוסוותה הוועידה כמסיבת יובל לרגל יום הולדתו המאה של השר משה מונטיפיורי. מטרתה האמיתית של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חובבי ציון" ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל. כמו כן הכינוס הניח את היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת.

בפתח הוועידה הטעים פינסקר כי מצבם של היהודים ישתנה "רק על ידי שינוי מקום ואורחות חיים". פינסקר ציין כי רק רכישת שטח פעולה חדש לעבודת האדמה בארץ ישראל עשויה לפתור את הבעיה היהודית. דיוני הוועידה התנהלו באווירה חגיגית, מתוך תחושה היסטורית של פתיחת תקופה חדשה בחיי העם היהודי.

זאגר

זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה. הנהר סוֶוטֶה חוצה את העיירה לשניים, ושני החלקים נקראו "זאגר ישן" ו"זאגר חדש", ובהם התקיימו קהילות יהודיות נפרדות.

יום נישואים

יום נישואין הוא יום בו נהוג לציין מדי שנה את נישואיהם של בני זוג, בתאריך שבו נערכה חתונתם.

בחלק מהמדינות בעולם המערבי, בהן ארצות הברית ובריטניה, קיימים שמות מסורתיים ייחודיים לכל יום נישואים, לפיהם נהוגה הענקת מתנות הדדית של בני הזוג בהתאם (או הבאת מתנות ברוח זו על ידי אורחי בני הזוג במקרה שנערכת מסיבה לציון יום הנישואים). מדינות רבות נבדלות במתנות הנהוגות בהן מדי שנה, אך לאורך השנים התבססו מתנות קבועות יחסית המשותפות לרוב המדינות, במיוחד בימים כגון יום השנה ה-5 (בו נהוגה מתנה העשויה מעץ), ה-10 (מתנה העשויה מבדיל), ה-15 (בדולח), ה-20 (פורצלן), ה-25 (כסף), ה-30 (פנינה), ה-40 (אבן אודם), ה-50 (זהב) וה-60 (יהלום). שרידיו של מנהג זה מצויים גם כיום בתרבות הישראלית, והם חגיגות "חתונת כסף" במלאת 25 שנות נישואים ו"חתונת זהב" במלאת יובל לנישואים. 60 שנות נישואים נקראו בעבר "חתונת שוהם".

מקור המנהג הוא כנראה בגרמניה של ימי הביניים, אז נהוג היה כי אישה החוגגת את יום הנישואים ה-25 מקבלת מחבריה ושכניה זר מכסף, וביום הנישואים ה-50 זר מזהב, כברכה על המזל הטוב שמלווה את בני הזוג לאורך שנים כה רבות; עם הזמן התרחב רפרטואר הסמלים עבור כל שנה, ונפוץ ברחבי העולם המערבי. סמלים אלו השתנו לאורך השנים, למשל היהלום היה סמל ידוע עבור יום הנישואים ה-75, אך הוא עבר ליום הנישואים ה-60 לאחר שויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, חגגה בסוף המאה ה-19 את שנת ה-60 למלכותה ביום שזכה לכינוי "יובל היהלום".

בממלכות חבר העמים הבריטי עשויים בני זוג לקבל מכתב ברכה מראשי הממלכה לרגל יום הנישואים ה-60, ה-65 וה-70 שלהם (זאת לאחר שביצעו רישום בארמון בקינגהם או במשרד המושל הכללי של מדינתם). בקנדה עשויים בני הזוג לקבל מכתב ברכה מהמושל הכללי החל מהשנה ה-50 לנישואיהם, מדי חמש שנים, ובאוסטרליה וארצות הברית החל מהשנה ה-50 מדי שנה. נוצרים קתולים יכולים להירשם במחוז הבישוף המקומי כדי לקבל את ברכת האפיפיור לרגל ימי נישואים מיוחדים (ה-25, ה-50, ה-60 וכו').

יוסף מוהליבר

הרב ד"ר יוסף מוהליבר (מוהילבר; י"ב בחשוון ה'תרל"ג, 13 בנובמבר 1872, ראדום, האימפריה הרוסית – ו' באדר א' ה'תש"ג, 10 בפברואר 1943, ירושלים, פלשׂתינה-א"י) היה איש חינוך עברי, מנהל הגימנסיה העברית בירושלים.

יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 - כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה תלמיד חכם וראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר. רבה של פוניבז' וראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה.

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה ליטאית בישראל, הנחשבת לישיבה החשובה של הזרם הליטאי.

הישיבה הוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה בעיר פוניבז' בליטא, בידי רב העיר הרב יוסף שלמה כהנמן, במקומן של ישיבות קודמות שפעלו בעיר ונסגרו בשל מאורעות המלחמה. היא צברה יוקרה בין שתי מלחמות העולם. רוב ככל תלמידיה ואנשי צוותה נספו בשואת יהודי ליטא. מייסד הישיבה ומנהיגה הצליח להגיע לארץ ישראל ב-1940, ומיד החל במאמצים שהובילו להקמת הישיבה מחדש בסוף 1943. ב-1945 נחנך בניין הישיבה החולש על "גבעת הישיבה" בזיכרון מאיר שבבני ברק.

להקמת הישיבה חלק מרכזי בשיקום עולם התורה האירופי שחדל להתקיים עם שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בוגריה כיהנו ומכהנים בצמרת עולם הישיבות בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21.

מאז סוף שנות ה־90 של המאה ה־20 מתקיימים בישיבה מאבקי שליטה קשים, וכתוצאה מכך הישיבה מפוצלת לשתי ישיבות הפועלות במקביל בקריית הישיבה תחת שם זהה. בראשית 2015 למדו בישיבה שבהנהלת הרב אליעזר כהנמן (נכדו של יוסף שלמה כהנמן) כ־1,000 תלמידים, ובישיבה שבהנהלת ובראשות גיסו הרב שמואל מרקוביץ כ־700 תלמידים. מלבד התלמידים הרווקים, לומדים עוד מאות אברכים בישיבה וכ־1,000 אברכים נוספים בכולל האברכים הסמוך לה.

בנוסף לישיבה הגבוהה, פועלים במסגרת עמותת ישיבת פוניבז' של הרב אליעזר כהנמן מוסדות ומיזמים נוספים, כדוגמת ישיבות קטנות, בית יעקב, ספרייה תורנית, מכון להוצאת ספרים, אוהל שם להנצחת יהדות ליטא, ומיזם ירחי כלה שנתי. לצד העמותה פועלת גם חברה לתועלת הציבור בשם חברת ישיבת פוניבז' בע"מ. הישיבה הנוספת בקריית הישיבה פועלת תחת עמותת 'מסורת התורה'.

מנחם מנדל דוליצקי

מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky;‏ 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.

מרדכי זאב פיארברג

מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.

פנחס מאירי

פנחס (מער) מאירי (16 במרץ 1865 - 21 בנובמבר 1937) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה. מאירי היה ראש ועד פתח תקווה בשנים 1922–1928, היה מספר פעמים חבר הוועד והשתתף בהגנת המושבה.

תה ויסוצקי

תה ויסוצקי היא חברת תה בינלאומית שנוסדה בשנת 1849 על ידי קלונימוס זאב ויסוצקי (1904-1824) מראשי חובבי ציון במוסקבה רוסיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.