קלאומנס השלישי

קלאומנס השלישייוונית: Κλεομένης; המאה ה-3 לפנה"ס) היה אחרון המלכים הספרטנים החזקים. ביצע הפיכה צבאית שבעזרתה הפך לשליט העיר ולאחריה הנהיג רפורמות מקיפות שנועדו להחזיר לספרטה את תפארתה. היה דמות מפתח במהלך המלחמה הקלאומנית הקרויה על שמו.

הביוגרפיה שכתב עליו פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", היא אחד המקורות העיקריים עליו.[1]

קלאומנס השלישי
Sparta-02
שושלת השושלת האגידית

קורות חיים

ילדות

קלאומנס היה בנו של לאונידס השני מלך ספרטה מהשושלת האגידית. אביו נאלץ לגלות מספרטה לאחר שהתנגד לרפורמות שביצע אגיס הרביעי, ובמקומו הומלך חתנו קלאומברוטוס השני. אולם אגיס הוצא להורג בסוף, ולאונידס חזר לשלוט וביטל את הרפורמות שאגיס ביצע. לא ברור תאריך הלידה של קלאומנס, אולם פיטר גרין מעריך שבין 265 לפנה"ס ל-260 לפנה"ס.[2] פלוטארכוס, המשמש כמקור עיקרי לחייו של קלאומנס, טוען ככל הנראה בהתבססו על כתביו של פילארכוס, שקלאומנס למד פילוסופיה עוד בצעירותו מפי הפילוסוף ספאירוס, תלמידו של זנון מקיטיון.[3]

לאגיס הייתה אשה בשם אגיאטיס, בתו של אציל עשיר בשם גיליפוס. לאונידס חשק בעושרו של גיליפוס, ורצה להשיא את בנו קלאומנס לאגיאטיס. קלאומנס היה אמנם צעיר יחסית, אולם הסכים לנישואים כיוון שאגאיטיס מצאה חן בעיניו. וגם אגאיטיס הסכימה משום שקלאומנס הרשים אותה בקסמו האישי. פלוטארכוס מספר שהוא נהג להאזין לסיפוריה על בעלה הקודם אגיס.[4]

שנים ראשונות כמלך

Spartiates
הירידה הדרסטית במספרי האזרחים בספרטה הייתה גורם מכריע לחולשתה
Map Cleomenean War-he
מפה המתארת את המלחמה הקלאומנית
Cratisiclias' departure from Sparta Bartolomeo Pinelli
אמו ובניו של קלאומנס נשלחים כבני ערובה למצרים

לאחר מותו של לאונידס בשנת 235 לפנה"ס הפך קלאומנס למלך. הוא גילה שמצבה של ספרטה קשה למדי, הבעיה החמורה ביותר של ספרטה הייתה התדלדלות גוף האזרחים שלה. על פי החוקים הספרטנים אזרח ספרטני היה חייב להחזיק בחלקת אדמה ברשותו ולהיות זמין לשירות בצבא. עם השנים, התמעטו האזרחים הן בגלל האבדות בקרבות, אך לא פחות מכך בגלל שינויים כלכליים מפליגים בספרטה. החברה השוויונית שאפיינה את ספרטה בתקופתו של ליקורגוס פינתה מקומה לקיטוב הולך וגובר בין עניים ועשירים ואזרחים ספרטנים רבים איבדו את נחלתם. איבוד הנחלה הביא בהכרח גם לאיבוד האזרחות. כך התמעט מספר האזרחים הספרטנים מכמה אלפים בתקופה הקלאסית לכמה מאות בלבד בתקופה ההלניסטית. לדבר זה הייתה השפעה מכרעת על חולשתה הצבאית של ספרטה.[5] בעיה נוספת הייתה העובדה שמרבית הכוח היה מרוכז בידי מועצת האפורים ולא בידי המלך כפי שקלאומנס ציפה.

קלאומנס החל להתעניין ברפורמות שניסה לבצע אגיס לפניו.[6] הוא תחקר ידידים ומכרים של אגיס, אולם גילה בהדרגה שהתושבים אינם מעוניינים ברפורמות מסוג זה, על כן החליט לעשות אותן בעצמו.[7] אותה תקופה הליגה האכאית תחת הנהגת אראטוס מסיקיון הטרידה ללא הרף את הגבולות הספרטניים. בשנת 229 לפנה"ס קלאומנס שכנע את טגאה, מנטינאה, ואורכומנוס, שהיו בברית עם הליגה האיטולית לבוא בברית עם ספרטה, ובנה את מקדש אתנאיון בחבל מגלופוליס שהאכאים תבעו לעצמם. האיטולים שתקו על צעדים אלו כיוון שרצו להפוך את קלאומנס לאויב שקול נגד האכאים.[8]

לאחר מכן כבש קלאומנס גם את קאפיאי, וכך יצר למעשה טריז בתוך שטחי הליגה האכאית.[9] אראטוס ניסה להשתלט חזרה על הערים אולם ללא הצלחה.[10] על כן בסוף החורף או תחילת האביב של שנת 228 לפנה"ס[11] התקבלה במועצת האכאים ההצעה להכריז מלחמה על ספרטה.[12] בקיץ של אותה שנה כבשו הספרטנים את מתידריון בגבול מגאלופוליס.[13] מאוחר יותר באותה שנה הופיע הסטרטגוס האכאי אריסטומאכוס עם 20,000 לוחמים בפאלאנטיון ממערב לטגאה. לקלאומנס היו אותו זמן 500 איש בלבד, אולם קלאומנס הצליח להימלט מאריסטומאכוס ולחזור לספרטה.[14]

הרפורמות

קלאומנס חזר לספרטה, ובעזרת חייליו וקומץ שכירי חרב נאמנים ביצע הפיכה ותפס את השלטון.[15] ארבעה מתוך חמישה אפורים נרצחו על ידי אנשיו, ואילו האפור האחרון ברח. 80 מהאזרחים הספרטנים העשירים ביותר, שהיו מהמתנגדים העיקריים לרפורמה הוגלו.[16] בנוסף לאפורים נהרגו עוד עשרה אנשים, אך יתר הספרטנים קיבלו את הרפורמה ללא התנגדות נוספת.

הרפורמה של קלאומנס הייתה מקיפה הרבה יותר מזו של אגיס. לא רק שהושמטו חובות עבר, אלא האדמה חולקה מחדש. בנוסף, פתח קלאומנס גם בסדרת רפורמות בממשל הספרטני. מוסד האפורים בוטל. כמו כן, החיה קלאומנס את המוסדות הישנים של ספרטה כמו אגוגה (שיטת החינוך הספרטנית) וסיסיטיה (סעודה משותפת). כוחה הפוליטי של הגרוסיה קוצץ - החברות במוסד היוקרתי הפכה ככל הנראה לשנתית וחבריה לא נבחרו לכל ימי חייהם כמו בעבר. בנוסף, הוקם גוף פוליטי נוסף - פטרונומוס שלקח על עצמו חלק מתפקידי הגרוסיה.[17] בנוסף לכל אלה, הושיב על כס המלוכה המקביל את אחיו אאוקלידס[18] - מעשה חסר תקדים בתולדותיה של ספרטה. בסופו של התהליך גדל מספר האזרחים הספרטנים מכ-700 ל-4,000.

המלחמה הקלאומנית

הכרזת המלחמה האכאית בשנת 228 לפנה"ס התפתחה למאבק שכונה "המלחמה הקלאומנית" על שמו של קלאומנס. בקיץ של שנת 226 לפנה"ס יצא קלאומנס למסע כדי לכבוש את מנטינאה ולאסיון שנכבשו בידי האכאים. מנטינאה נכבשה בעקבות בגדת הסיעה הפרו ספרטנית בעיר,[19] ובסתיו התרחש קרב דימי במהלכו הביס קלאומנס את הסטרטגוס האכאי היפרבטס. לאסיון נכבשה והוחזרה לאליס בעלת בריתה של ספרטה. האכאים המבוהלים פתחו במשא ומתן עם מוקדון.[20] מלך מצרים תלמי השלישי זעם על כך[21] והפסיק את התמיכה שהיה מעניק עד אז לאכאים, והעניק אותה לקלאומנס.[22]

במקביל רצו האכאים לסיים את המלחמה בדרכי שלום. התנאים העיקריים שקלאומנס הציב היו מינויו ל-"הגמון" של הפלופונס, ואת השליטה בקורינתוס. אולם במהרה התברר שכל אחד מהצדדים ראה את ההסכם בצורה אחרת, האכאים ראו בתואר הגמון תואר מכובד אך חסר השפעה, בעוד קלאומנס ראה בו תואר המסמל שליטה למעשה.[23] הצדדים היו אמורים להיפגש ולדון בהסכמים בלירנה ליד ארגוס, אולם שטף דם פתאומי מנע מקלאומנס להגיע,[20] מה שאפשר לאראטוס לסיים את השיחות עם אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון.[24] בשנת 225 לפנה"ס 21,300 חיילים ופרשים מוקדונים חדרו לפלופונס.[25]

צבאו של אנטיגונוס בסיוע האכאים קצר ניצחונות, תלמי החל להחליש את תמיכתו בקלאומנס ודרש כבני ערובה את אמו ובניו.[26] בשנת 222 לפנה"ס אנטיגונוס הקים צבא גדול,[27] צבאו של קלאומנס הגיע לכל היותר לגודל של שני שלישים מהצבא המוקדוני.[28] קלאומנס עשה ככל שביכולתו להגדיל את צבאו, ואף אפשר להלוטים לפדות את עצמם.[29] אולם ברגע גורלי זה בגד בו תלמי והפסיק את הסיוע.[30] באותה שנה נפגשו הצדדים בקרב סלאסיה, הקרב הסתיים בתבוסה ספרטנית מוחצת, קלאומנס נמלט לספרטה ויחד עם כמה מידידיו הפליג לאלכסנדריה שבמצרים.[31] אנטיגונוס כבש את ספרטה ללא מצור ונהג בתושביה ברוחב לב. חודש מוסד האפוראט[32] נציב מוקדוני הושאר בספרטה וכל הרפורמות הקלאומניות בוטלו.[33]

גלות ומוות

קלאומנס נמלט למצרים שם אמו ובניו נמצאו כבני ערובה. אולם עם מותו של תלמי השלישי ועלייתו לשלטון של תלמי הרביעי הכניס המלך הצעיר את קלאומנס ומשפחתו למעצר בית.[34] קלאומנס ניסה לארגן מרד נגד תלמי אולם המרד נכשל כצפוי, והוא וידידיו התאבדו.[35] תלמי הורה להרוג את כל משפחתו.[36]

מקורות

  • Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002.
  • F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), The Cambridge Ancient history, vol 7, Cambridge university press, 1984.
  • F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, 3 vols (1957, 1967, 1979).
  • F. W. Walbank, The Hellenistic World, Harvard University Press, 1981.
  • Peter Green. Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age. Los Angeles, ,California: University of California Press 1990
  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu
  • Polybius. Translated by W.R. Paton. The Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1922-1925.

הערות שוליים

  1. ^ "חיי קלאומנס" בספריית לואב.
  2. ^ Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 255
  3. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 2.
  4. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 1.
  5. ^ Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Spartapp. 38-9
  6. ^ דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 171.
  7. ^ אלכסנדר פוקס, "דמויות וטיפוסים של מהפכה חברתית-כלכלית ביוון מן המאה הד' ועד המאה הב' לפנה"ס", כרך ה', 3, עמ' 43 ואילך.
  8. ^ פוליביוס, ספר שני, 46 ואילך.
  9. ^ גולן עמ' 360.
  10. ^ פלוטארכוס "חיי קלאומנס" 4.
  11. ^ F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius pp 244 - 255
  12. ^ גולן עמ' 361.
  13. ^ פלוטארכוס "חיי אראטוס" 35.
  14. ^ גולן עמ' 362.
  15. ^ Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 46
  16. ^ פלוטארכוס "חיי קלאומנס" 10.
  17. ^ Paul Cartledge and Antony Spawforth, p. 47
  18. ^ גולן עמ' 363
  19. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 14.
  20. ^ 20.0 20.1 גולן עמ' 364
  21. ^ Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 258
  22. ^ F. W. Walbank, Macedonia and the Greek leages: the Achean disintegration, in . W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), p. 464
  23. ^ Green, Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age, 259
  24. ^ פוליביוס, ספר שני, 50.
  25. ^ פלוטארכוס, "חיי אראטוס", 43.
  26. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 22.
  27. ^ גולן עמ' 370
  28. ^ 278 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p
  29. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 23.
  30. ^ פוליביוס, ספר שני, 63.
  31. ^ פוליביוס, ספר שני, 69.
  32. ^ 288 F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p
  33. ^ גולן עמ' 372
  34. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 35.
  35. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 37.
  36. ^ פלוטארכוס, "חיי קלאומנס", 38.
210-219 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 219 - 210 לפנה"ס

אאוקלידס (מלך ספרטה)

אֵאוּקְלִידָס (ביוונית: Εὐκλείδας) היה מלך ספרטה בין השנים 227-222 לפנה"ס, יחד עם אחיו קלאומנס השלישי.

אגוגה

ה"אגוגה" (ביוונית עתיקה: ἀγωγά) היה משטר השכלה ואימונים לבנים מגיל 7 בספרטה העתיקה. האימונים היו כרוכים בלימוד כישורים צבאיים כגון כושר התגנבות, טיפוח נאמנות, עבודת צוות בקבוצה וסיבולת וכן נלמדו כישורים חברתיים כמו ריקוד ושירה. למילה "אגוגה" משמעויות רבות ביוונית עתיקה, ביניהם "השתלטות" או "חטיפה", אך ההקשרים הנכונים במקרה זה הם הנהגה, הדרכה ואימונים.

הקמת ה"אגוגה" משויכת לספרטני ליקורגוס וזמן הקמתו היה ככל הנראה במאה השישית לפני הספירה, כשספרטה החלה לאמן אזרחים מגילאי 7 עד 21. מערכת חינוך זו שגשגה בערך עד סוף העשור של 270 - 280 לפנה"ס. האגוגה הוחזרה על ידי הרפורמות של קלאומנס השלישי ב-226 לפנה"ס. במתכונת זו פעלה עד 188 לפנה"ס. האגוגה הוחזרה שוב, הפעם תחת שלטון רומי ב-146 לפנה"ס ושרדה עד המאה ה-4 לספירה.מטרת מערכת האימונים הייתה ליצור גברים חזקים פיזית ונפשית שיוכלו לשרת בצבא ספרטה. הספרטנים עודדו נאמנות וחשיבות המדינה על האינטרס של יחיד ולכן ספרטה הפכה להיות מעריה החזקות של יון העתיקה.

הגברים הפכו להיות "החומות של ספרטה" כי ספרטה הייתה העיר היחידה ביוון ללא חומות מגן[דרוש מקור]. המשמעת בקרבם הייתה חזקה והגברים נלחמו בינם לבין עצמם על מנת לקבוע מיהו החזק בקבוצה.

האגוגה היה משטר יוקרתי ברחבי העולם היווני העתיק, ומשפחות אריסטוקרטים רבות מערים שונות שלחו את בניהם על מנת להשתתף באגוגה לתקופות זמן מסוימות.

הספרטנים היו בררניים מאוד לגבי אותם ילדים אשר יתאפשר להם להתאמן באגוגה, וכבוד כזה ניתן לעיתים לילדיהם של שגרירים בספרטה וכמה משפחות שמוצאם משושלת אצולה.

הבנים הבכורים מבתי המלוכה יוריפונטידס ואגיאד, לא השתתפו באגוגה.

אגיס הרביעי

אגיס הרביעי (Agis IV), היה מלך ספרטה מלך בין השנים 244 לפנה"ס ל-241 לפנה"ס. בתקופת מלכותו הקצרה יחסית, ניסה להחזיר לספרטה את תהילתה שאבדה לה עשרות שנים לפני כן בקרב לאוקטרה, וזאת באמצעות רפורמות מקיפות שאותן ניסה ליישם בצורה לא אלימה. ניסיונותיו נכשלו והוא הוצא להורג, אולם הם שימשן כהשראה לרפורמטור הבא אחריו קלאומנס השלישי.

אפור (ספרטה)

אֵפוֹרים (יוונית: "אֵפוֹרוֹי" εφοροι, ביחיד: "אֵפוֹרוֹס" - εφορος) היו פקידי ממשל בכירים בספרטה העתיקה. לפי הרודוטוס מוסד האפורים נוסד על ידי ליקורגוס. גוף האפורים כלל חמישה חברים שנבחרו על ידי האספה הכללית לכהונה בת שנה אחת. כל האזרחים היו יכולים להיבחר למשרה זו. בדומה לארכונים באתונה, השנה בספרטה נקראה על שם אחד האפורים.

התפקיד העיקרי של האפורים היה פיקוח על המלכים והגרוסיה - מועצת הזקנים. תפקידים אחרים כללו פיקוח על משפטים, מיסוי, מדיניות החוץ, אימונים צבאיים וכיוצא באלה. שני אפורים ליוו דרך קבע את הצבא במערכה, לצד אחד המלכים. הם היו יכולים לאסור את המלך אם לדעתם חרג מסמכותו או התנהוגותו לא הייתה ראויה.

קלאומנס השלישי ביטל את מוסד האפורים ב-227 לפנה"ס, אך הוא שוחזר על ידי מלך מוקדון, אנטיגונוס דוסון, אחרי תבוסת הספרטנים בקרב סלסיה. הגוף התקיים עד המאה ה-2 לספירה ובוטל סופית על ידי אדריאנוס.

אראטוס מסיקיון

אראטוס מסיקיון (ביוונית: Ἄρατος ; חי בשנים 271-213 לפנה"ס) היה מדינאי יווני בן העיר סיקיון. הדיח את רודן העיר ניקוקאלס, ולאחר מכן יזם את צירופה של סיקיון לליגה האכאית. נבחר כסטרטגוס הליגה מספר פעמים, והוביל אותה במהלך מספר משברים שפקדו אותה.

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה. זוהי המאה השלישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במהלכה הופצה התרבות היוונית ברחבי העולם ההלניסטי, שצמח על האימפריה האדירה שכבש אלכסנדר הגדול, ונוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה.

מאבקים רבים התרחשו בעולם ההלניסטי המפולג, כשמקביל התגבשה רומא ככוח החזק באיטליה וכמעצמה אזורית אימפריאליסטית.

המלחמה הקלאומנית

המלחמה הקלאומנית או מלחמת קלאומנס, היא מלחמה שהתחוללה ביוון העתיקה בין השנים 228-222 לפנה"ס. במלחמה זו, לחמו הליגה האכאית וממלכת מוקדון נגד ספרטה ואליס, במטרה לצמצם את השפעתה של ספרטה בחצי האי הפלופונסי. המלחמה הסתיימה בניצחון אכאי-מוקדוני מוחץ. המלחמה קרויה על שמו של מלך ספרטה, קלאומנס השלישי.

חיי אישים

החיבור אנשי שם יוונים ורומאים, הידוע גם בשם חיי אישים (ביוונית: Βίοι Παράλληλοι‏ (Bíoi Parállēloi)‏, חיים מקבילים; בלטינית: Virorum Graecorum et Romanorum, אישים יוונים ורומאים) מאת פּלוּטַרכוֹס, הוא סדרת ביוגרפיות של אישים מפורסמים בצמדים (יווני ורומאי). מטרת ההצמדה בין הביוגרפיות השונות היא להדגיש את פועלם וקווי האופי של האישים השונים בעיקר דרך חוסנם המוסרי או העדרו. "חיי אישים" נכתב ככל הנראה בין שנת 96 לספירה (מותו של הקיסר דומיטיאנוס) למותו של פלוטארכוס בשנות ה-20 של המאה ה-2 לספירה.חלק מהספר אבד; עד ימינו שרדו 23 צמדים של ביוגרפיות של אישים יווניים ורומיים בהתאמה. כמו כן יש ארבע ביוגרפיות בודדות, ללא הצמד שלהן. לספרים אלו חשיבות רבה לא רק להכרת הביוגרפיות של האישים השונים, אלא גם להבנת העולם היווני והרומי של אותה תקופה. האישים המתוארים על ידי פלוטארכוס חיו ופעלו מסביבות המאה ה-7 לפנה"ס ועד שלהי תקופת הרפובליקה הרומית.

את הביוגרפיות כתב פלוטארכוס במהלך שני העשורים האחרונים לחייו. כל יתר חיבוריו ששרדו, קובצו תחת השם "מוראליה", ורובם נכתבו לפני שהתמסר לכתיבת הביוגרפיות.

יוון ההלניסטית

התקופה ההלניסטית הוא שם שנטבע במאה ה-19 על ידי יוהאן גוסטב דרויזן. זוהי תקופה בהיסטוריה של יוון העתיקה שתחילתה במותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס וסופה בכיבוש הרומי של יוון בשנת 146 לפנה"ס. יוון, ערש התרבות ההלניסטית, הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי. חשיבותה הייתה ביוקרתה הרבה ולא כל כך במעמדה המדיני, הצבאי או החברתי. יוון הייתה ונותרה מפולגת בין הפולייס, שירדו בינתיים מגדולתן ביוון היבשתית (אם כי באסיה הקטנה, יוון הגדולה ואזורי ספר נוספים של העולם היווני הפולייס נותרו ישויות מדיניות חשובות) ומוסדות פוליטיים חלופיים שהתבססו על מבנים פדרליים. ישויות אלה התאגדו בשתי בריתות עיקריות: הליגה האכאית והליגה האיטולית. בתחום הימי שקעו הפולייס הוותיקות של התקופה הקלאסית ובראשן אתונה ואת הבכורה בתחום זה תפסה רודוס, אם כי עוצמתה הימית לא הגיעה אף פעם לזו שהייתה נחלתה של אתונה בשיא כוחה.

מבחינה מדינית עבר מוקד הכוח הפוליטי והתרבותי מארץ האם היוונית לממלכות ההלניסטיות העיקריות: מוקדון, מצרים והאימפריה הסלאוקית. שכנתה הגדולה מצפון, מוקדון, שלטה באופן ישיר בחלקים ניכרים מיוון והציבה שליטי בובה בחלקים רבים אחרים. גם מעצמות הלניסטיות אחרות ובמיוחד מצרים התלמיית התערבו באופן פעיל בענייני הפנים שלה ואף שלטו בפועל בכמה איים יווניים בים התיכון.

התקופה ההלניסטית, בדומה לתקופה הקלאסית שקדמה לה, התאפיינה במעשי איבה כמעט בלתי פוסקים על אדמת יוון. שתי הליגות העיקריות התחרו האחת בשנייה על הגמוניה וניסו להתנגד לשליטתה של במוקדון שראתה ביוון נחלה שנכבשה בכוח הזרוע על ידי אביו של אלכסנדר הגדול, פיליפוס השני במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס. הממלכות ההלניסטיות האחרות הוסיפו דלק משלהן לתבערה כללית זו. בסופו של דבר נכבשה יוון בסערה על ידי הרפובליקה הרומית העולה.

לצד ירידה בכוחה המדיני והפוליטי סבלה יוון גם בירידה במידת ההשפעה התרבותית שלה כשחלק ניכר ממוקדי התרבות העיקריים עברו מזרחה. עם זאת, עדיין הייתה יוון מאגר חשוב של מהגרים שהתנחלו ברחבי המזרח והיו לבסיס הכוח של המשטרים ההלניסטיים באזורים אלה. מרכזים תרבותיים חשובים עדיין המשיכו לפרוח בה, גם אם במידה קטנה יותר. הכיבוש הרומי לא כפה את התרבות הרומית על היוונים, אלא שילב אותה ליצירת תרבות מאוחדת שהושפעה הן מהיסודות הרומיים והן ממרכיבים יווניים.

כילוניס (בת לאונידס)

כילוניס (ביוונית: Χιλονίς; המאה ה-3 לפנה"ס) הייתה נסיכה ספרטנית, בתו של לאונידס השני, אשתו של קלאומברוטוס השני, ואחותו של קלאומנס השלישי.

לאונידס השני

לאונידס השני (ביוונית: Λεωνίδας B; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך ספרטה מהשושלת האגידית, נודע כמתנגד נמרץ לרפורמות שניסה ליישם אגיס הרביעי.

מגלופוליס (יוון)

מֵגָלוֹפּוֹלִיס, או מגלופולי, היא עיר יוונית ביחידה האזורית ארקאדיה שבחצי האי פלופונסוס. זהו גם שמה של בירתה הקדומה של ארקאדיה מתקופת יוון העתיקה, שעל חורבותיה בנויה העיר החדשה.

מגלופוליס ביוונית פירושה "עיר גדולה".

העיר נמצאת כ-30 קילומטר מטריפוליס, וממוקמת ליד הר טאיגטוס ואחד מאפיקי נהר האלפיוס. אוכלוסייתה מנתה ב-2011 כ-10,000 איש, והיא הקהילה היחידה במערב ארקאדיה שממשיכה לגדול.

ההיסטוריון פוליביוס נולד במגלופוליס.

מלכי ספרטה

ספרטה נשלטה בידי מלכים על פי הנוהג שלטו תמיד שני מלכים, כאשר כל אחד היה ממשפחה אחרת.

ספרטה

ספרטה (ביוונית מודרנית וביוונית אטית: Σπάρτη יוונית דורית: Σπάρτα; מכונה גם לאקדיימון, ביוונית: Λακεδαίμων) היא עיר קטנה ביוון. היא התפרסמה בזכות ההיסטוריה הארוכה שלה, במיוחד מהעת שבה הייתה פוליס חשובה ביוון העתיקה. היא חרבה בשלהי העת העתיקה, ומאז נעדרה חשיבות כלשהי. העיירה ספרטה, שהוקמה מחדש במאה התשע-עשרה, שוכנת בחבל לאקוניה, בחלק המרכזי הדרומי של חצי האי פלופונסוס, והיא בירת חבל זה.

שמה של ספרטה נודע לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה, שהפך שם דבר, ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנודע בכל רחבי יוון העתיקה. נחישותם של לוחמיה אפשרה לספרטה להתקיים בלי חומות מגן עד אמצע המאה ה-4 לפנה"ס, שכן אף אויב לא העז להציב רגלו על אדמתה. שטח שלטונה של הפוליס השתרע על־פני כ-7,500 קמ"ר, שטח גדול במושגי יוון הקלאסית, שחבק את לאקוניה (כ-3,500 קמ"ר) ונחלה נוספת, מסניה (4,000 קמ"ר).

ספרטה עמדה בראש הליגה הפלופונסית והגיעה לשיא תהילתה כאשר עמדה בראש הכוחות היווניים שהדפו את הפרסים, כשאלו ניסו לכבוש את יוון בשנת 480 לפני הספירה.

אחרי המלחמה בפרסים הייתה ספרטה נתונה במאבק ממושך עם אתונה על ההגמוניה ביוון. מאבק זה, הידוע בשם "המלחמה הפלופונסית", הסתיים בניצחונה של ספרטה, אך החליש אותה. ספרטה נותרה הכוח ההגמוני ביוון במשך כמה עשרות שנים, אך אחרי המלחמה נגד תבאי (המחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס) דעך כוחה. הפוליס לא הצליחה להשתקם ממפלתה ולא שבה למעמד בכורה ביוון. מאוחר יותר, בשנת 192 לפנה"ס, שולבה ספרטה בליגה האכאית, וכ-50 שנה לאחר מכן נבלעה על ידי הרפובליקה הרומית.

פילרכוס

פילרכוס (ביוונית: Φύλαρχoς) היה היסטוריון יווני שפרח במחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס. כתביו אבדו, אולם שימשו היסטוריונים יוונים רבים אחרים.

קלאומנס

האם התכוונתם ל...

קרב סלאסיה

קרב סלאסיה (ביוונית: Σελλασίας) הוא קרב שנערך בשנת 222 לפנה"ס, והיה הקרב המכריע שסיים את המלחמה הקלאומנית. בקרב זה לחם צבאן המשותף של ממלכת מוקדון והליגה האכאית נגד ספרטה. הקרב הסתיים בהפסד ספרטני.

תלמי הרביעי

תלמי הרביעי "פֿילוֹפָּטוֹר" (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλοπάτωρ; נולד ב-244 או 245 לפנה"ס, מת ב-205 או 204 לפנה"ס) היה מלך מצרים מבית תלמי, בנם הבכור של תלמי השלישי "אֵאוּאֵרְגֵטֶס" וברניקי השנייה.

הוא נולד בעיר אלכסנדריה, והתחנך אצל ארטוסתנס, מגדולי המלומדים של התקופה ההלניסטית. תלמי עלה לשלטון בשנת 222 או 221 לפנה"ס, בגיל 20 או 22. בשנת 220 נשׂא תלמי לאשה את אחותו ארסינואי השלישית, ממנה נולד לו יורשו תלמי החמישי.בימיו התנהלה המלחמה הסורית הרביעית, במהלכה השתלט אנטיוכוס השלישי על קוילה-סוריה לזמן קצר, אך גורש ממנה לבסוף. במהלך מערכה זו נעשׂה שימוש לראשונה בחילות מצריים במסגרת הצבא התלמי. עליית חשיבות האוכלוסייה המצרית באה לידי ביטוי בשנת 206, במרד שפרץ סביב העיר תבאי בדרום. שנתיים לאחר מכן נרצח תלמי בידי שׂר החצר סוסיביוס. שמועת הרצח שלו נשמרה בסוד במשך מספר חודשים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.