קל"ף

קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) היה ארגון לסבי פמיניסטי שהוקם בשנת 1987 ופעל בישראל עד סוף העשור הראשון של המאה ה-21. הארגון הוקם על ידי פעילות לסביות פמיניסטיות, בהן חיה שלום.

הארגון קיבל אליו כל מי שהגדירה עצמה כאישה והזדהתה עם מטרותיו. גברים שהזדהו עם המטרות הצטרפו כ"ידידי הארגון".

Logo-klaf
לוגו ארגון קל"ף

מטרות הארגון

ארגון קל"ף הגדיר לעצמו את המטרות הבאות:[1]

  • יצירת מקום בטוח עם אווירה תומכת ומסייעת ללסביות, הומואים, טרנסיות/ים ומשפחותיהם.
  • שינוי עמדות וסטריאוטיפים כלפי לסביות, הומואים, וטרנסיות/ים כחלק משינוי חברתי למציאות שוויונית כוללת בחברה הישראלית.
  • השגת שוויון זכויות ללסביות, הומואים, טרנסיות/ים ומשפחותיהם במישור החוקי והמשפטי.
  • עידוד יצירת תרבות לסבית מקורית.

פעילות

בתחילה פעל הארגון בתל אביב בלבד, אך במהלך השנים שיתף פעולה עם שדולת הנשים בישראל והבית הפתוח בירושלים ועם ארגון המרכז הפמיניסטי אשה לאשה בחיפה.[2][3] במסגרת שיתופי פעולה אלה ארגנו פעילות קל"ף אירועים רבים עבור הקהילה הלסבית, כגון מסיבות, מופעי בידור, מופעי התרמה, כנסים ותערוכות. בנוסף הפעיל הארגון קו מידע, ושלח לחברותיו עלוני מידע בדואר.

בינואר 1992 הפגינו פעילות הארגון מול תיאטרון ירושלים כנגד דרישה של חרדים להסיר תערוכת צילום של נשים לסביות מסן פרנסיסקו שהוצגה במקום.[3][4]

בנובמבר 1991 נערך כנס "קל"ף פתוח" הכנס הארצי הראשון של קל"ף. בכנס נדונו עתיד הקהילה וכן סוגיית ההורות הלסבית והביסקסואלית. בינואר 1997 נפתחו חגיגות העשור להקמת הארגון בכנס בירושלים שעסק במיניות וארוטיקה. במאי של אותה השנה ערך הארגון כנס לסבי-פמיניסטי ברמת-אפעל, אליו הגיעו מאות נשים מרחבי הארץ. בעקבות הצלחת הכנס אורגן כנס לסבי פמיניסטי נוסף ברמת אפעל במאי 1999.[3]

בשנת 1999 ארגון קל"ף הוכר באופן רשמי על ידי משרד הרווחה כגורם מלווה ומייעץ בעבודה עם נערות לסביות במצוקה, והחלו להתקיים השתלמויות לעובדות סוציאליות על ידי קל"ף.[3]

בשנים 2005-2003 הוציא הארגון לאור את העיתון הלסבי פנדורה, שהיווה אלטרנטיבה לסבית למגזין הזמן הוורוד שפנה בעיקר לגברים הומואים.[5]

מאבקים משפטיים

בשנת 1997 הגיש ארגון קל"ף עתירה לבג"ץ יחד עם אגודת הלהט"ב והאגודה לזכויות האזרח בישראל באמצעות עורכת הדין עירא הדר, ובה ביקשו לבטל את האיסור שהטיל שר החינוך זבולון המר על שידור פרק של התוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בנוער להט"ב ובזהות מינית. בפסק הדין קבע בג"ץ פה אחד שיש להתיר את שידור התוכנית כפי שתוכנן במקור, בערוץ בו תוכנן השידור, ללא התניה של השידור בשינויים וסייגים כפי שדרשו המשיבים. פסק דין זה מוכר כבג"ץ קלפים פתוחים.[6]

שנה לאחר מכן הגיש הארגון עתירה נוספת יחד בסיוע אותם הארגונים לאחר ששר החינוך סירב לאפשר לקל"ף להציג חומרי לימוד ביריד "הזכות לכבוד והחובה לכבד", בטענה שמשרד החינוך מבקש לקדם את המשפחה שמביאה ילדים לעולם, אך בג"ץ דחה את העתירה, שהוגשה יומיים לפני פתיחת היריד, בטענה שהזמן קצר מדי לדון בה.[7][8] בעקבות כך הקימו פעילות הארגון דוכן מידע אלטרנטיבי והפגינו מחוץ לבניין האירוע.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קל"ף - קהילה לסבית פמיניסטית בארכיון האינטרנט.
  2. ^ הבית הפתוח, אז ועכשיו - חלק ב', אור גורן, גוגיי, 26 בינואר 2002.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 שנות ה-90 המהפכה הוורודה, פרויקט ההיסטוריה של אגודת הלהט"ב.
  4. ^ יובל הימן, במבט לאחור: כך התפתחה סצנת הגייז הירושלמית, באתר nrg‏, 22 ביוני 2009.
  5. ^ יצא לאור "פנדורה" - מגזין לסבי חדש, יניב הלפרין, גוגיי, 1 במאי 2003.
  6. ^ בג"ץ 273/97 אגודת הלהט"ב, קל"ף והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר החינוך והתרבות והספורט, הטלוויזיה החינוכית הישראלית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - פסק דין בג"ץ קלפים פתוחים, אתר הרשות השנייה, 21 בספטמבר 1999.
  7. ^ השתתפות עמותת קל"ף ביריד של משרד החינוך, אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 5 בינואר 1999.
  8. ^ בג"ץ 7869/98 קל"ף, האגודה השיתופית קיבוץ תובל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ואגודת הלהט"ב נ' שר החינוך והתרבות והספורט, משפט ולהט"ב, אוניברסיטת תל אביב.
איום הלוונדר

איום הלוונדר (באנגלית: Lavender Menace) הייתה קבוצה בלתי פורמלית של פמיניסטיות רדיקליות לסביות, שנוצרה במחאה נגד ההדרה של לסביות וסוגיות לסביות מהתנועה הפמיניסטית בקונגרס השני לאיחוד נשים בניו יורק ב-1 במאי 1970. חברות הקבוצה היו נשים שהיו חברות בארגון הנשים הלאומי (NOW) מצד אחד, ובחזית לשחרור להט"ב (GLF) מצד שני, ורצו לשמר את האינטרסים של שתי הזהויות האקטיביסטיות. עם חברות הקבוצה נמנו קרלה ג'יי, מרתה שלי, ריטה מיי בראון, לואיס הארט, ברברה לאב, אלן שומסקי, ומיקלה גריפו.

אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)

אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי), היה הארגון הלסבי הראשון שפעל בישראל. הארגון הוקם בשנת 1978, והיה פעיל במשך כשנה וחצי עד התפרקותו בשנת 1979.

אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה

אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה הוא ארגון פמיניסטי שנרשם כעמותה בשנת 1983. מטרת הארגון, כעולה מפרסומיו, היא למגר את האפליה, האלימות והדיכוי נגד נשים ולקדם שוויון בין המינים. הארגון ממשיך את דרכן של הנשים הפמיניסטיות מחיפה שעסקו במאבקים דומים בשנות השבעים. בשנת 2008 הוענק לעמותה פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים על "פעילות בשירות החברה והקהילה למניעת אלימות במשפחה".

ביג'נדר

בִּיגֶ'נדֶר (מאנגלית: Bigender; הלחם בסיסים של המילים "בי" (שתיים) ו"ג'נדר" ((מגדר)) הוא מונח המתאר אדם בעל שתי זהויות מגדריות נבדלות, במקביל או באופן המשתנה בזמן (ג'נדרפלואיד). המושג מוכר על ידי האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה תחת הקבוצה הטרנסג'נדרית. במחקר מ-1999 שנערך על ידי מחלקת סן פרנסיסקו לבריאות הציבור נמצא כי בקרב האוכלוסייה הטרנסג'נדרית, פחות מ-3% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא זכר ופחות מ-8% מאלה שהמגדר שיועד להם הוא נקבה, מזדהים כביג'נדרים.

גיי

גֵיי (מאנגלית: Gay) היא מילה בשפה האנגלית המציינת אדם הנמשך לבני מינו. באנגלית מכוונת המילה לכל המגדרים, אולם בעברית, ששאלה את המילה (כמו רבות משפות העולם), מתייחסת מילה זו לגברים בלבד (כמילה נרדפת ל"הומוסקסואל"). מקבילות נוספות למונח הן הומו או עליז (מיושן) כשם כולל להומואים זכרים, וגאה – תרגום שומר משמעות וצליל (תשמו"ץ), המתייחס לגאווה להט"בית (Gay pride) ובה-בעת שומר על צליל המילה האנגלית gay – ככינוי ללהט"בים. בעבר נהוג היה בישראל לכנות לסביות כ"נעמות" והומואים כ"נעימים", כתרגום המונח.

גיי ויליג'

גיי ויליג' או כפר גאה (באנגלית: Gay village) הוא אזור גאוגרפי עם גבולות מוכרים בדרך כלל, אשר מיושב על ידי הקהילה הלהט"בית. לרוב, בכפרים הגאים, פועלים גיי ברים, מועדוני לילה, סאונות, מסעדות, בוטיקים וחנויות ספרים.

אזורים אלה עשויים לייצג נווה מדבר ידידותי ללהט"ב בעיר עוינת, או ריכוז גבוה של תושבים ועסקים גאים. בדומה לקבוצות עירוניות אחרות, חלק מהלהט"בים שבכפרים הגאים הצליחו להשתמש במרחבים אלה בכדי לשקף את ערכם התרבותי ולשרת את הצרכים המיוחדים של אנשים ביחס לחברה.

כיום, בדרך כלל, ניתן למצוא את הכפרים הגאים באזורים היוקרתיים או האופנתיים של העיר. כמו למשל מנהטן, שנבחרה בגלל ערך אסתטי או היסטורי, ולא בגלל הנידוי הסוציופוליטי והאיום המתמיד של אלימות פיזית מצד אנשים הומופוביים.

לסביות פוליטית

לסביוּת פוליטית היא תופעה השייכת לפמיניזם, בעיקר לפמיניזם הרדיקלי של הגל השני. היא כוללת זרמים של ספרטיזם לסבי. לסביות פוליטית מבוססת על הרעיון שאוריינטציה מינית היא בין היתר בחירה פוליטית ופמיניסטית, ומקדמת לסביות כאלטרנטיבה חיובית להטרוסקסואליות של נשים, כחלק מהמאבק בסקסיזם.

הרעיון של הוגות הלסביות הפוליטית היה שיש סתירה בין "להילחם בפטריארכיה במשך היום, ואז להיכנס למיטה עם הפטריארך האישי שלך בלילה".

מצעד הגאווה באילת

מצעד הגאווה באילת (באנגלית: Eilat Pride; מוכר גם בשם אילת בגאווה) היה מצעד גאווה שנתי שהתקיים בעיר אילת החל משנת 2001 ועד לשנת 2015.

במהלך המצעד של 2009 הותקף גבר גאה כבן 34. במהלך המצעד של 2010 הותקפו 3 גברים הומוסקסואלים.

מצעד הגאווה בחיפה

מצעד הגאווה בחיפה (באנגלית: Haifa Pride; בערבית: مثلي الجنس فخر حيفا; מוכר גם בשם גאוות חיפה ובשם מצעד הגאווה החיפאי) הוא מצעד גאווה שנתי שמתקיים בעיר חיפה החל משנת 2007. אורכו מסלולו של מצעד הגאווה הוא כ-3 ק"מ, והוא מגיע לשיאו בפארק גן האם שבאזור המגורים מרכז הכרמל שבהר הכרמל.

סגול (להט"ב)

סגול הוא ארגון סטודנטים להט"בי בבאר שבע. שמו נגזר מראשי התיבות "סטודנטים גאים ולסביות". בנוסף, הצבע סגול משמש לעיתים כסמל של נשיות, פמיניזם ואנשים המזהים עצמם כקוויר, ולפיכך מתאים לקבוצה המגדירה עצמה כלהט"בית.

סטרייט אקטינג

סְטְרֵיְיט אַקְטִינְג (מאנגלית: Straight-acting, בתרגום חופשי: "התנהגות סטרייטית" או "לשחק סטרייט") הוא מונח בסלנג להט"בי לתיאור הומוסקסואל כאשר הוא נושא סממנים חיצוניים והתנהגותיים גבריים הנחשבים אופייניים לגבר הטרוסקסואל. הביטוי נפוץ יותר ביחס להומואים וביסקסואלים, אך משמש לעיתים גם לתיאור לסביות ונשים אשר התנהגותן תואמת צורת התנהגות והופעה נשית הטרוסקסואלית..

סרט להט"בי

סרט להט"בי הוא סרט שנוצר על ידי יוצרים ויוצרות להט"ביים או עוסק בנושאים בעלי עניין בקרב הקהילה הלהט"בית (כגון: יציאה מהארון, מופעי דראג, איידס, הומופוביה) או מציג דמויות להט"ביות כדמויות ראשיות או מרכזיות בסרט, וכולל לעיתים רומן או מערכת יחסים בין בני-זוג מאותו המין כחלק משמעותי בעלילה.

ישנם סרטים קאמפיים או מוזיקליים (או אף סרטים מז'אנרים אחרים), שאינם עוסקים בצורה ישירה בנושאים להט"ביים, ושאינם מציגים בצורה מפורשת דמויות להט"ביות, אך עדיין נתפסים כסרטים להט"ביים, שכן יש להם השפעה חיובית על דעת הקהל באשר למאבקה של הקהילה הגאה לשוויון זכויות.

קיימים גם סרטים שאינם להט"ביים, אולם עשויים להיות בעלי סאבטקסט להט"בי (בין אם לאורך הסרט כולו, ובין אם רק בחלקו).

פאג האג

פאג האג (מאנגלית: Fag hag) בסלנג הומוסקסואלי, הוא כינוי לאישה שחוג חבריה כולל בעיקר, או רק, גברים הומוסקסואלים. משמעות המונח באנגלית הוא "זקנה של הומואים", ולכן יש נשים הרואות בו עלבון.

פאנסקסואליות

פּאנסקסואליות (פ' דגושה) (הלחם של המילים "פּאן" (ביוונית: הכול) ו-"סקס" (מלטינית: מין)), או אומניסקסואליות, היא נטייה מינית וזהות פוליטית המאופיינת במשיכה אסתטית, אהבה רומנטית או תשוקה מינית כלפי אנשים ללא קשר לזהותם המגדרית או למינם הביולוגי.

חלק מהפאנסקסואלים טוענים כי למגדר ולמין אין משמעות בעיניהם וכי אלה זניחים במשיכתם המינית ועל כן משיכתם מתפתחת דרך אינטלקטואל והוויה. לאחרים, זוהי בחירת זהות פוליטית שמטרתה היא מאבק בתפישות המגדר המקובלות.

המונח "פאנסקסואליות" מבקש לכפור בתפיסה של בינאריה מינית ומגדרית. כך, היא לפעמים מיוחסת לביסקסואליות, היות שלכאורה, המילה "ביסקסואליות" מצביעה על משיכה לשני מינים, ועל כן אינה מאזכרת מגדרים ומינים שאינם בינאריים כמו ג'נדרקוויר או אינטרסקס. מכיוון שהגדרה זו שנויה במחלוקת ואינה אוניברסלית, ניתן להבחין בין פאנסקסואליות וביסקסואליות גם לפי ההגדרה שהקודם מתייחס למשיכה בלי תלות במין או מגדר, בעוד ביסקסואליות מתייחסת למשיכה ליותר ממגדר אחד, אך לאו דווקא לכל המגדרים או המינים הקיימים. פאנסקסואליות היא חלק מהמטריה הביסקסואלית.

פמיניזם לסבי

פמיניזם לסבי הייתה תנועה חברתית משפיעה שפעלה בין השנים 1970–1980 במהלך הגל השני של הפמיניזם, בעיקר בצפון אמריקה ומערב אירופה. התנועה העלתה סוגיות הנוגעות מקומן של הלסביות והנשים בחברה. היא שוללת את ההטרונורמטיביות ומבקרת חריפות את החברה הפטריארכלית. העיקרון המרכזי בפמיניזם הלסבי הוא העמדה כי מינניות והטרוסקסואליות שזורים זה בזה; כך גם תפקידן המיני כנשים תורם לדיכויין, דיכוי נשים ולסביות הוא רק אבטיפוס לשאר הדיכויים. דמויות מפתח ואקטביסטיות בולטות בזרם זה הן מרילין פריי, שרלוט באנץ' (Charlotte Bunch), ריטה מיי בראון, אדריאן ריץ', אודרי לורד, ג'יל ג'ונסטון (Jill Johnston), מרי דיילי (Mary Daly), שילה ג'פריס (Sheila Jeffreys), מוניק ויטיג, צ'רי מורגה, אנדריאה דבורקין. בארץ מזוהות חנה ספרן, דלית באום ועמליה זיו עם הזרם.

פנדורה (מגזין)

פנדורה היה מגזין לסבי שראה אור בישראל בין השנים 2003–2005, בהוצאת ארגון קל"ף.

קאמפ

קאמפ היא גישה אסתטית פוסטמודרניסטית שהופיעה בשנות ה-60 בארצות הברית, שלפיה ניתן לזהות יופי אירוני אנין בתופעות אופנתיות הלוקות בחוסר טעם קיצוני או בביטויים מובהקים של פרובינציאליות וכיעור. המושג אובחן והוגדר כתופעה תרבותית על ידי המבקרת היהודייה-אמריקאית סוזן סונטג, שפירסמה ב-1964 מאמר בשם "הערות על קאמפ". במאמר טענה סונטג כי קאמפ מציג את האנושי כמסכת של "ניסיונות כושלים לרצינות", תוך התייחסות לרגשותיה ולאופנותיה של תקופה מסוימת[דרושה הבהרה]. קאמפ משקף אסתטיקה של המלאכותי והסינתטי, המשועתק בייצור המוני[דרושה הבהרה]. חובבי קאמפ טוענים כי "קאמפ הוא שקר שמעז לומר את האמת".

קוויר

קוויר (queer) הוא מונח המתאר זהות מינית ומשמש כקטגוריה לזהויות לכל ההומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים (להט"ב) ואינטר-סקסואלים, ואף משמש לעיתים הטרוסקסואלים, הנוקטים בפרקטיקה מינית שאינה בזרם המרכזי של ההתנהגויות המיניות, כגון פוליאמוריה.

הפירוש המילולי של המושג באנגלית הוא "חריג, משונה או מוזר". במקור, בסוף המאה ה-19, קוויר היה כינוי גנאי לבני אדם שהנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם מנוגדת לנורמה.

קל"ף חזק

קל"ף חזק היה ביטאונה של תנועת קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) שיצא לאור בין 1989-2001.

הביטאון יצא מספר פעמים בשנה ונתן ביטוי ספרותי ואידאולוגי לנשים לסביות שהיו פעילות בו. הגליונות כללו דיונים אידאולוגיים, מדורי ספרות ותרבות, דיווחים על פעילות קל"ף, תמיכה בנשים בנושאים הקשורים לעולם הלסבי וכתבות שונות. הביטאון נסגר בשנת 2001 ,ואחריו יצא לאור בשנים 2003–2005 מגזין בשם "פנדורה". למשך זמן מה אף פורסם מגזין הקהילה הלסבית בישראל בשם "אסוציאציות חופשיות", שסימן כיוון חדש ולאו דווקא פמיניסטי לפעילות הארגון.

בשנת 2016 לרגל מצעד הגאווה שצויין בסימן "נשים בקהילה" הוצא גיליון מיוחד של קל"ף חזק במחווה לקל"ף, ששזר כתבות היסטוריות שנלקחו מגליונות עבר יחד עם מאמרים ממובילות קל"ף המתארים את התנועה בראייה לאחור. בדברי העורכות נכתב: "אמנם עברנו כברת דרך ארוכה מאד מאז, אבל הצורך הזה עדיין זועק. עדיין התרבות הלסבית היא תרבות שולית, ועדיין אנחנו צריכות לעבוד קשה כדי להשמיע את הקול שלנו ולייצר מרחבים שהם קודם כל עבורנו. [...] אז למה עכשיו? כי מצעד גאווה בנושא נשים הוא הזדמנות נהדרת להזכיר שהיו כאן נשים שפעלו, נלחמו ואפילו הצליחו ובזכותן החיים שלנו יותר אפשריים היום. נשים שנלחמו למען נראות של לסביות, ונראות להט"בית בכלל – בטלוויזיה, בעיתונות וביומיום; נשים שהגישו בג"צים למען גישה להפריות זרע והכרה בהורות שלהן, ובתוך כך סללו את הדרך לעשרות אלפי משפחות הורה-להט"ב שקיימות היום; נשים שיצרו תרבות ונאבקו עבור הזהות הלסבית שלהן.

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווה • דגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההומוסוציאליזציההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי ויליג'קוד המטפחת
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב • סדרות להט"ב • ספרות להט"ב • סרטי להט"ב • עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילת • כרונולוגיה • פעילים למען זכויות להט"ב • להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנו • קל"ף
לקטגוריה • לפורטל
פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזם • קוויר-פמיניזם • פמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלני • פמיניזם צ'יקנה • פמיניזם נוצרי • פרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטית • פמיניזם אנליטי • פמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולך • קל"ף • רוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאה • כוס: הצהרת עצמאות • האישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדל • תקרת הצלולואיד • תלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריה • לפורטל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.