קישינב

קישינברומנית: Chişinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה. בעבר הייתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812.

נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מתגוררים בקישינב גופא כ-650,000 תושבים. כ-68% מאוכלוסייה זו מזהים עצמם כמולדובנים[1] וכ-13% רוסים. העיר שוכנת על גדות נחל ביק (Bîc).

קישינב
Chişinău
CoA Chisinau.svg
סמל קישינב
Flagge-Chisinau-01-11 (Flagge)
דגל קישינב
Montaj de imagini Commons a Chișinăului
מדינה מולדובה  מולדובה
ראש העיר רוסלן קונדראאו
תאריך ייסוד 1436 (אזכור ראשון במסמכים)
שטח 123 קמ"ר
גובה 85 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 685,900 (נכון ל־2017)
 ‑ במטרופולין 911,400 (2004)
 ‑ צפיפות 5,427 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 47°00′50″N 28°51′00″E / 47.013889°N 28.85°E
אזור זמן UTC +2
http://www.chisinau.md/

היסטוריה

קישינב נוסדה ב-1436 כמנזר בנסיכות מולדובה אשר בתחילת המאה ה-16 האימפריה העות'מאנית השתלטה עליה. בתחילת המאה ה-19 היא הייתה עיירה קטנה עם 7,000 תושבים. ב-1812, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812), החלק המזרחי של מולדובה נמסר לאימפריה הרוסית וקישינב הפכה לבירת מחוז בסרביה. אוכלוסיית העיר גדלה ל-92,000 איש ב-1862 ול-125,000 איש ב-1900.

בעקבות מהפכת אוקטובר, בסרביה הכריזה על אוטונומיה בשם הרפובליקה הדמוקרטית המולדובנית במסגרת האימפריה המתפוררת, ולאחר פלישת צבא רומניה לשטחה, מועצת הארץ הכריזה על הצטרפות לממלכת רומניה. רומניה השקיעה רבות בתוכניות רחבות היקף לשיפור התשתיות בערים המרכזיות בבסרביה ובצפון בוקובינה, רשת מסילות הברזל ומלחמה בבערות[דרוש מקור]. בין 1918 ל-1940 מרכז העיר עבר עבודות שחזור נרחבות.

לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ביוני 1940 הגישה ברית המועצות אולטימטום לרומניה ובו תבעה יציאת צבאה וממשלה משטחי בסרביה וצפון בוקובינה. רומניה, שמצאה עצמה ללא בני ברית בעימות זה, נאלצה לציית ובו זמנית נכנסו לשטח הצבא האדום והממשל הסובייטי.

העיר ניזוקה ברעידת אדמה ב-10 בנובמבר 1940, נפגעו 2,795 מבנים ומתוכם 172 נהרסו לחלוטין, 78 אנשים נהרגו[2]. עוד בטרם חלפה שנה של עבודת שיקום מנזקי רעידת האדמה תקפו הגרמנים והרומנים את מולדובה הסובייטית. הנאצים הפציצו את העיר מיוני 1941 וב-17 בחודש העיר נפלה לידי הכוחות הנאצים.

כשהמלחמה התקרבה לסיום העיר נגררה ללחימה קשה נוספת כשהכוחות הרומנים והגרמנים נסוגו. קישינב עברה לשליטת הצבא האדום ב-24 באוגוסט 1944 כחלק ממבצע יאשי-קישינב. בנקודה הזו העיר איבדה בערך 70% מהבניינים שלה במהלך ההפצצות ורעידת האדמה של 1940. לאחר המלחמה בסרביה סופחה סופית לברית המועצות. רוב החבל הפך לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית כשקישינב היא בירתה.

בשנים שלאחר מכן ארכיטקטים פיתחו תוכנית שיקום מקיפה לעיר. במהלך שנות ה-50 צמחה אוכלוסיית העיר במהירות ונבנו בניינים בסגנון קלסיציזם סטליניסטי. הפיתוח המשמעותי החל ב-1971 כשמועצת השרים של ברית המועצות החליטה להשקיע מיליארד רובלים מתקציב המדינה לטובת פיתוח העיר, תנופה שנמשכה עד עצמאות מולדובה ב-1991. העיר נפגעה מרעידת אדמה נוספת ב-1977.

לאחר קבלת העצמאות, העיר המשיכה להיות בירת מולדובה.

כלכלה

Кишинёв. Новый банк.

יורו קרדיט בנק

Кишинёв. ТЦ "Атриум".

מרכז קניות אטריום

קישינב היא העיר המתועשת והמפותחת ביותר כלכלית במולדובה. ענפי התעשייה העיקריים בה הם ייצור של: ציוד אלקטרוני, חומרי בניין, טקסטיל, מכונות, משקאות אלכוהוליים ועוד.

מאז נפילת ברית המועצות, רמת החיים בקישינב גבוהה בהרבה מרוב האזורים הכפריים במדינה.

תחבורה

בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי של קישינב, שהוא גם בסיסה של חברת התעופה הלאומית אייר מולדובה.

מערכת התחבורה הציבורית בקישינב כוללת 29 קווי אוטובוס ו-22 קווי טרוליבוס.

קישינב מחוברת במסילות רכבת לערים במזרח אירופה כדוגמת בוקרשט, קייב, מינסק, אודסה, מוסקבה ועוד.

יהודים בעיר

עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, יהודים רבים בחרו להתיישב בקישינב. ב-1900 43% מתושבי קישינב היו יהודים- אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. ב-1903 התרחשו בעיר פרעות קישינב נגד היהודים. בשנת 1913 נבנה בית הכנסת הכוראלי של קישינב שהיה בית הכנסת הגדול מבין 77 בתי הכנסת של העיר. הוא פועל עתה כתיאטרון עירוני.

ב-1941 הנאצים כבשו את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. אמדן היהודים שנרצחו במהלך הכיבוש הנאצי עומד על כ-10,000 איש.

כיום קיימת קהילה יהודית בקישינב. הרב זלמן אבלסקי שליח חב"ד כיהן כרב הראשי של מולדובה עד לפטירתו בשנת תשע"ד, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילה.

בעיר שני בתי ספר יהודים של רשת אורט עולמי, אחד נקרא על שם הרמב"ם והשני על שם הרצל.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שאלת קיומה של לאומיות מולדובנית נפרדת מהעם הרומני שנויה במחלוקת במדינה.
  2. ^ 10 nov. 1940: România, zguduită de un cutremur devastator: 7,4 grade, 1.000 de morţi în doar trei minute (ברומנית)
בסרביה

בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני ורוסי. כיום, חבל ארץ זה נכלל ברובו הגדול בשטחה של רפובליקת מולדובה, ומקצתו בשטח אוקראינה.

בעיר ההרגה

בְּעִיר הַהֲרֵגָה היא פואמה שכתב חיים נחמן ביאליק בשנת 1903 (תמוז תרס"ג – תשרי תרס"ד) בעקבות ביקורו בקישינב עם משלחת שיצאה ביוזמתו של ההיסטוריון שמעון דובנוב במטרה לחקור את הפרעות שנערכו בקהילה היהודית באביב 1903.

בשנת 1906 הפואמה קובצה לראשונה לספר: "משירי הזעם : א. על השחיטה ב. בעיר ההרגה ג. ידעתי, בליל ערפל", בהוצאת אודיסה.

הדיוויזיה ה-17 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-17 (בגרמנית: 17. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בפלישה לפולין, במערכה על צרפת, ובקרבות שונים בחזית המזרחית, ובכלל זה במבצע יאשי-קישינב הראשון ובמבצע ויסלה-אודר.

הדיוויזיה ה-376 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-376 הייתה דיוויזיה של הוורמכאט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בקרב סטלינגרד, והושמדה במהלך הקרב. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה מחדש, ולחמה בחזית המזרחית עד להשמדתה במבצע יאשי-קישינב.

הדיוויזיה ה-384 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-384 (בגרמנית: 384. Infanterie-Division), הייתה דיוויזיה של הוורמכאט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בקרב סטלינגרד, והושמדה במהלך הקרב. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה מחדש, ולחמה בחזית המזרחית עד להשמדתה במבצע יאשי-קישינב.

הדיוויזיה העשירית (ורמאכט)

הדיוויזיה העשירית (בגרמנית: 10. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה, שלחמה בעיקר בחזית המזרחית, והוסבה לדיוויזיה ממונעת בשלבים המאוחרים יותר של המלחמה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בלחימה במסגרת החזית המזרחית, ובכלל זה במבצע יאשי-קישינב ובמבצע ויסלה-אודר, עד סוף המלחמה.

הדיוויזיה התשיעית (ורמאכט)

הדיוויזיה התשיעית (בגרמנית: 9. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בקרבות החזית המזרחית, והושמדה במהלך מבצע יאשי-קישינב. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה כדיוויזיית הפולקסגרנדיר התשיעית, שלחמה בחזית המערבית, ובכלל זה בקרב הארדנים.

הזמן

הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915, בתחילתו במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי. מייסד העיתון ועורכו הראשון היה בן-ציון כ"ץ, ומ-1907 ערך אותו פייבל מרגולין. עם עורכי העיתון נמנו דוד פרישמן ופסח גינזבורג.

הגיליון הראשון של הזמן הופיע בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית, ב-9 בינואר 1903. החל מה-16 בדצמבר 1903 הפך לעיתון יומי. בהמשך הועברה מערכת העיתון לעיר וילנה שבתחום המושב (באזור ליטא). הגיליון הראשון בווילנה יצא ב-1 בדצמבר 1904. שיא תפוצת העיתון היה 8,000 גיליונות.

הידיעה הראשונה על פרעות קישינב, שאירעו ב-אפריל 1903, התפרסמה בעיתון זה. הפרסום כלל גם מחאה כנגד הממשלה, שניסתה למנוע את פרסום הידיעות על הפוגרום. לאחר מהפכת 1905 שהתרחשה ברוסיה פרסם הזמן הנוסח המדויק של החוקה הרוסית. זה היה פרסום ראשון של החוקה, עתוני רוסיה האחרים העתיקו את הידיעה מהזמן.

בין השנים 1905-1908 היה ישראל חיים טביוב שותף לכתיבת ועריכת העיתון. היה העורך המדיני של העיתון וכתב טור שבועי בשם "מעניין לעניין".

ב-1906 פרסם הזמן את ה"כרוז הוויבורגי" שצירי הדומה הראשונה הוציאו אחרי שהצאר ניקולאי השני פיזר אותה ביולי 1906. בכרוּז קראו להמונים הרוסיים להתקומם נגד המשטר. הפרסום נעשה בניגוד לצו איסור פרסום של השלטונות הרוסים. בעקבות פרסום הכרוז ישב כ"ץ בשנת מאסר בעיר גורי-גורקי.

בעיתון פורסמו מאמריו של שמריהו לוין נגד אחד העם בגלל בקורתו על הרומן של הרצל - אלטנוילנד. אחד העם פרסם בעיתון את מאמריו נגד מקס נורדאו כתגובה למאמרו המעליב של נורדאו כנגד אחד העם בעיתון "די ולט".

העיתון עסק גם בנושאים ספרותיים. במקביל לעיתון יצא לאור ירחון ספרותי בעברית בעריכת דוד פרישמן שעסק גם בספרות כללית ולא רק ספרות יהודית. בעיתון פורסמו יצירות של שאול טשרניחובסקי, חיים נחמן ביאליק, דבורה בארון, יצחק דב ברקוביץ, זלמן שניאור, אורי ניסן גנסין ועוד.

בנוסף מערכת הזמן הוציאה לאור עיתון ילדים בשם "החיים והטבע", וכן עיתון ביידיש בשם "צייט" שיצא בשנת 1906.

אחת היצירות המפורסמות שפורסמו בהזמן הייתה יצירתו של ביאליק "בעיר ההריגה" שיצאה בעקבות פרעות קישינב. בגלל דרישות הצנזור הרוסי הושמטו ממנה מספר שורות ושמה של הפואמה שונה ל"משא נמירוב".

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר העיתון לפיקוח צנזורה צבאית, בעקבות כך נסגר בשנת 1915.

זימברו קישינב

מועדון הכדורגל זימברו קישינב (במולדובנית: FC Zimbru Chișinău) הוא מועדון כדורגל מולדובני מבירת מולדובה, קישינב. המועדון זכה באליפות המקומית שמונה פעמים, יותר מכל מועדון אחר במדינה. המועדון נוסד בשנת 1947.

פירוש המילה "זימברו" הוא ביזון ברומנית. המועדון היה ידוע בעבר תחת השם "דינמו" (1947-1949), "בורבסטניק" (1950-1957), "מולדובה" (1958-1965, 1967-1971), "אבינטול" (1966), ו"ניסטרו" (1972-1990).

ט' בניסן

ט' בניסן הוא היום התשיעי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. ט' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י"א בתמוז

י"א בתמוז הוא היום האחד עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"א בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

לב טולסטוי

לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й, להאזנה (מידע • עזרה), 9 בספטמבר 1828 - 20 בנובמבר 1910‏) היה סופר והוגה רוסי שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי. הפילוסופיה הפציפיסטית של טולסטוי וקריאתו להתנגדות לא אלימה הותירו רושם עז אף הם ואומצו על ידי מהטמה גאנדי, טנזין גיאטסו ומרטין לותר קינג כשיטת מאבק.

הוא נולד והתגורר רוב חייו באחוזה משפחתית ביסנאיה פוליאנה.

לואיס מיילסטון

לואיס מיילסטון (באנגלית: Lewis Milestone‏; 30 בספטמבר 1895, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 25 בספטמבר 1980, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה במאי קולנוע אמריקאי-יהודי זוכה פרס האוסקר. נודע בזכות סרטים "שני אבירים ערבים" (1927), "במערב אין כל חדש" (1930), "על עכברים ואנשים" (1939), "שער הניצחון" (1948), "אושן 11" (1960) ו"המרד על הבאונטי" (1962).

ליגת העל המולדובית

ליגת העל המולדובית (במולדובנית: Divizia Naţională, הליגה הלאומית) היא ליגת הכדורגל הבכירה במולדובה. הליגה הוקמה בשנת 1992 עם היפרדות מולדובה מברית המועצות.

בליגה שמונה מועדוני כדורגל, ובתום כל עונה הקבוצה שמסיימת במקום האחרונות מתמודדת על הזכות להישאר בליגה מול קבוצה מהליגה השנייה.

מבצע יאשי-קישינב

מבצע יאשי-קישינב הוא השם שניתן בהיסטוריוגרפיה הסובייטית למתקפה אסטרטגית של הצבא האדום בשטח רומניה, שנערכה במחצית השנייה של חודש אוגוסט 1944. במהלך המבצע הנחילו כוחות הצבא האדום תבוסה מוחצת לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה, שכללה ארבע ארמיות (שתי ארמיות גרמניות ושתי ארמיות רומניות), כיתרו והשמידו את הארמייה הגרמנית השישית (שהוקמה מחדש לאחר השמדתה בקרב סטלינגרד), ואילצו את שרידי הכוחות הגרמניים לסגת במהירות להונגריה. בעקבות הצלחת המתקפה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על רומניה ובולגריה, וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של אנטונסקו, ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה בעלות הברית. המבצע נחשב אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

מולדובה

רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.

מרבית השטח של הרפובליקה של מולדובה היה חלק מהנסיכות הרומנית מולדובה ושל רומניה בתקופות רבות בעבר ותחת שלטון רוסיה בשנים 1918-1812 וברית המועצות בשנים 1941-1940 ו-1991-1944. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות רפובליקת מולדובה והכריזה על התפלגות ממנה ועל עצמאות משלה בשם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית".

פבל סבאנו

פבל סבאנו (נולד ב-28 במרץ 1955 ברני שבאוקראינה) הוא כדורגלן עבר מולדובי ששיחק במשך כל הקריירה שלו בניסטרו קישינב. הוא ערך 341 הופעות במועדון, בהן הבקיע 45 שערים.

מאז ה-1 בפברואר 1997 מכהן כיושב ראש התאחדות הכדורגל המולדובית.

בחודש נובמבר 2003 נבחר סבאנו ככדורגלן המולדובי הטוב ביותר ב-50 השנים האחרונות במסגרת פרסי היובל של אופ"א.

פוגרום

פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד קבוצה אתנית או דתית מובלת בידי ההמון (אך לעיתים בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת, בדרך כלל יהודים.

במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי יהודים כקבוצת מיעוט שונה וזרה במזרח אירופה, על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות אנטישמיים, וזכו לעיתים קרובות לעידוד השלטונות. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881–1884 (הסופות בנגב) ופרעות קישינב.

פרעות קישינב

פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה) היו פרעות נגד יהודים שהתרחשו בשנת 1903 ובאופן מצומצם יותר ב-1905 בעיר קישינב שהייתה אז ברוסיה, בחבל בסרביה, שסופח לאימפריה הרוסית ב-1812 (כיום בירתה של רפובליקת מולדובה, אחת מחבר המדינות העצמאיות שהוקמו לאחר התפרקותה של ברית המועצות בשנת 1991).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.