קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה. הספר הפך לאחד הספרים התורניים הפופולריים יותר, וזכה למהדורות רבות, לפירושים ולתרגום לשפות שונות. הספר מבוסס על קיצורי האחרונים, החיי אדם, שולחן ערוך הרב ודרך החיים[1].

קיצור שולחן ערוך
מאת רבי שלמה גאנצפריד
שפת המקור עברית
סוגה חיבור הלכתי
הוצאה
שנת הוצאה תרכ"ד (1864)
תורגם לשפות יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית
מספר עמודים 299
מהדורה ראשונה אונגוואר
מספר כרכים 1
הסכמות רבי מנחם א"ש, אב"ד אונגוואר
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט קיצור שולחן ערוך
היברובוקס

הספר

הספר נכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, על מנת לפתוח את עולם ההלכה בפני הציבור הרחב שאינו בקיא בדרכי הלימוד בשולחן ערוך, ולחסוך את הזמן שלוקח עיון בשולחן ערוך ומפרשיו. הספר יצא לאור באונגוואר שבהונגריה בשנת תרכ"ד (1864), והפך להיות מרכיב בסיסי בארון הספרים היהודי, מאחר שהוא מתאר בפשטות ובתמציתיות את ההלכות לפי נושאים. הספר תורגם לשפות שונות כגון יידיש, אנגלית וצרפתית. מדיניות הפסיקה של הרב גאנצפריד, כפי שמתבטאת בספר היא מחמירה ביותר ביחס לספרי הלכה אחרים כמו ערוך השולחן והמשנה ברורה. אף על פי שנחשב מעין קונצנזוס, הוא בפועל מנחיל תפיסה הלכתית קיצונית, שמסתמכת בדרך כלל על הפסיקות המחמירות יותר, בנושאים השונים. ספרי האחרונים עליהם הוא מרבה להסתמך הם ספר חיי אדם הנזכר 23 פעמים ושולחן ערוך הרב הנזכר 8 פעמים.

הספר מורכב מ-221 פרקים (הקרויים סימנים). הוא כתוב בלשון בהירה ופשוטה, ועל כן התחבב על המוני העם והפך לספר עממי. הספר זכה לעשרות רבות של מהדורות, תורגם לשפות רבות, והודפס במאות אלפי עותקים. כבר בחיי המחבר הוא הודפס ב-14 מהדורות, ובערים רבות במזרח ומרכז אירופה נוסדו חבורות שהתאגדו ללמוד את הספר.

עם הגידול במספר היהודים בארץ ישראל, שם חלות המצוות התלויות בארץ, נוצר צורך לפרט יותר את ההלכות בתחום זה, שהובאו בקצרה בספר. על פי בקשתו של הרב יהודה לייב מימון, הוסיף הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, במהדורת מוסד הרב קוק, 40 פרקים של דיני ארץ ישראל ומנהגיה. במהדורות מאוחרות אחרות של הספר ישנה הרחבה של דינים אלה, בהתבסס על פסקי ה"חזון איש" שהיה אחד מחשובי הפוסקים בתחום זה.

בפתח הספר מצטט גאנצפריד את היש"ר מקנדיא: "הקיצור בלימודים טוב ומועיל הן למתחילים שלא יצללו ברוב הלימודים והן ליודעים להזכירם אם ישכחו", ובשער מתאר כך את מטרתו: "לתועלת המון עם ה' אחינו בני ישראל היראים את ה' ובמצוותיו חפצים. ישמרם צורנו. אשר קצרה דעתם ללמוד ולהבין דברי הש"ע ומפרשיו. יגעתי בעזרת ה' ית"ש וקבצתי מכל ארבעה חלקי שו"ע. אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. וחשן המשפט את הדינים הנצרכים ומוכרחים לכל איש ישראלי לדעת אותם. וכתבתי אותם בלשון קל למען ירוץ כל הקורא בו. וידע את המעשה אשר יעשה האדם וחי בהם".

במערכת החינוך הדתי בישראל משמש כספר לימוד מרכזי בתחום הדינים החל מ-1955, לצד החיי אדם, חכמת אדם, משנה ברורה וקיצור שולחן ערוך מקור חיים[1].

ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך

הספרים הבאים נכתבו סביב או בעקבות הספר:

במהדורת מאוחרות רבות הוסיפו בשולי הדף הערות שבהן מובאים שינויי פסיקה בין ספר זה לבין פוסקים חשובים אחרים כדוגמת שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.

הרב שמואל אליהו כתב הערות לספר ע"פ פסקי רבי יוסף קארו, כף החיים, בן איש חי ופסקי אביו, הרב מרדכי אליהו[דרוש מקור].

כיוון שהספר נכתב בחו"ל הוא הכיל רק מעט מהלכות מצוות התלויות בארץ, ובמספר מהדורות שנדפסו בישראל נוספו כנספח קובצי דינים בהלכות אלו.

החקירה ברוסיה

בעקבות תרגומו של הספר לרוסית, נודע ב-27 ביוני 2005 כי בצעד חסר תקדים, הורה התובע הכללי של רוסיה לחקור אם תוכנו של "קיצור שולחן ערוך" מסית נגד לא-יהודים וכן לבחון האם ראוי להוציא מחוץ לחוק את הדת היהודית והארגונים היהודיים שפועלים ברוסיה. הדבר נעשה לאחר ש-500 איש, ביניהם 24 מחברי הפרלמנט הרוסי, חתמו על עצומה שבה נטען כי "קיצור שולחן ערוך" מטיף לשנאת זרים. יום למחרת התפוצצות הפרשה, לאחר שיחה בין השר אהוד אולמרט, בשליחותו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לראש הממשלה הרוסי, מיכאיל פרדקוב, הודיעה התביעה הכללית כי החקירה הופסקה[2].

בישראל עוררה ההתרחשות בעיקר זעם וחשש מהתפרצות אנטישמית ברוסיה. במידה פחותה, העלה האירוע לדיון את התפיסה שמשתקפת מהשולחן ערוך ומקיצור שולחן ערוך לגבי גויים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכתב המחבר. פורסם סיני, ניסן תשמ"ג.
  2. ^ עמירם ברקת, הפרקליטות במוסקווה חזרה בה: לא תחקור התרגום לרוסית של "קיצור שולחן ערוך", באתר הארץ, 29 ביוני 2005
אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

ארנסט וייל

הרב ד"ר ארנסט נתן וייל (בצרפתית: Ernest Weill; ‏25 באוקטובר 1865 - 2 באפריל 1947) היה הרב הראשי של הקונסיסטוריה או-רן.

ברכת הגומל

בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית. ידועה במיוחד בשל מהדורת משנה תורה לרמב"ם שהוציאה.

ההוצאה נוסדה על ידי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת ה'משנה תורה', לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של פרנקל). בהמשך הוציאה לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח "רזא דשבתי" למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך, וכן חלק מספריו של הרב משה פיינשטיין. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן. ספרי ההוצאה נפוצים בישיבות ובבתי כנסת.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרבנים אהרן יהושע צוקר, דוד מיכאל שמידל, חיים מאיר שטיינברג ודוד רביץ. ספרי ההוצאה ערוכים בגישה חרדית ליטאית, ואינם כוללים פירושי רבנים שאינם מקובלים בציבור זה.

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

בספר קיצור ההלכות הנהגות ביום-יום ובשבתות וחגים. הספר כולל הסברים רעיוניים ולא רק הלכות (בשונה משולחן ערוך הכולל בעיקרו תמצות ההלכות בלי הרחבה על הסבר טעם ההלכות). רבי אברהם קיבל את הסכמתו של רבי חיים מוולוז'ין על חיבור ספריו, ובטרם הדפסת ספרו חכמת אדם על שולחן ערוך יורה דעה, המליץ לו לסדר את הכללים בספר, במקביל לסימנים שולחן ערוך על מנת לאפשר ללומדים לעיין בהלכות בהרחבה.

הספר עצמו בנוי בחלוקה לפרקים (הנקראים "כללים"). 69 פרקים בהלכות על סדר היום ועוד 155 פרקים בהלכות שבת וחגים.

הספר נחשב לאחד הספרים היסודיים באחרונים ואף מוזכר פעמים רבות בספר קיצור שולחן ערוך של רבי שלמה גאנצפריד ובספר משנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן.

רבי אברהם דנציג הלך לעולמו בגיל 73 . היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר ("חיי אדם" בגימטריה 73).

היו גם שערערו על מעמדו של הספר בטענה כי בזמן כתיבתו המחבר עסק במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה.

רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" דוחה טענה זו ומונה שורה ארוכה של גדולי תורה שראו ברבי אברהם דנציג פוסק בר סמכא. רבי אברהם דנציג עצמו מסביר את עיסוקו במסחר, ומדוע אין זה אומר שהוא לא ראוי, בהקדמתו לספרו "חכמת אדם".

המהדורה הראשונה הודפסה בשנת ה'תק"ע בעילום שמו של המחבר.

המהדורה השנייה הודפסה בשנת תקע"ט, לאחר שמצבו הכלכלי של הרב דנציג הורע והוא נאלץ להתמנות למורה הוראה בווילנה. במהדורה זאת גילה את שמו.

מאז החיבור זכה לעשרות מהדורות, אולם בחלקן המדפיסים הרשו לעצמם לשנות ולהגיה כהבנתם..

הספר היה מספרי לימוד ההלכה המרכזיים של יהדות אשכנז האורתודוקסית במאות ה-19 וה-20.

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ספר ההלכה המרכזי הוא המשנה ברורה שריכז את ספרי ההלכה שנכתבו לפניו וכולל ציטוטים רבים מספר "חיי אדם".

במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל שימש כספר לימוד מרכזי בהלכה בשנים 1962-1972 ולאחר מכן הוחלף על ידי קיצור שולחן ערוך מקור חיים, קיצור שולחן ערוך והמשנה ברורה, על רקע טענות שהוא ספר קשה ומבלבל עבור בני נוער ואף לא עדכני מספיק ביחס להתפתחות הטכנולוגית.

הרב ברוך הלוי אפשטיין שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר בספרו "מקור ברוך" לגבי שם הספר: ״חיי אדם״: המחבר בחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף לא אחד יעשה קיצור מספרו, שהרי אף לא אחד יקרא לספרו "קיצור חיי אדם".

למעשה, ספר בשם: "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר בתרי"ד (1854) בדפוס יוסף ראובן ראם שבוילנה.

כשם הספר נקראו רחובות בשכונת נחלת יצחק בתל אביב ובשכונת גאולה בירושלים.

חיים ישעיה הלברסברג

הרב חיים ישעיה הכהן הלברסברג (תר"ח, 1848 - ה' בשבט תר"ע, 1910) היה אדמו"ר חסידי-פולני, שהתפרסם על שם ספר ההלכה שלו "מסגרת השולחן".

ילקוט יוסף

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.

ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית בארץ ובעולם. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק".

כ"ח בתמוז

כ"ח בתמוז הוא היום העשרים ושמונה בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

לוי ביסטריצקי

הרב לוי ביסטריצקי (ח' באייר תש"ט, 7 במאי 1949 - י"ט באב תשס"ב, 28 ביולי 2002) היה רבה הראשי של העיר צפת, מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, חבר בית דין רבני חב"ד ומחבר ספרי הלכה.

לייפציג

לייפציג (גרמנית: Leipzig, להאזנה (מידע • עזרה), סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

שם העיר נגזר מהמילה הסלבית Lipa שפירושה תרזה.

מצוות הלוואה

מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.

סעודת אסתר

סעודת אסתר הוא כינוי לתוספת מאכל בסעודה של היום השני של חג הפסח שנהגו בו חלק מהיהודים האשכנזים, לכבוד המשתה שהביא לתליית המן שעל פי דברי חז"ל אירע ביום זה (ט"ז בניסן).

סעודת פורים

סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים. המצווה היא לאכול ולשתות ביום הפורים, ובכלל זה גם המצווה להשתכר, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

קיצור שולחן ערוך (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

קיצור שולחן ערוך מקור חיים

קִצּוּר שֻלְחָן עָרוּך מְקוֹר חַיִּים הוא ספר הלכה שחיבר בשנת תשל"ה הרב חיים דוד הלוי, שהיה הרב הראשי של תל אביב. ספר זה הוא תמצית הלכתית מחמשת חלקי ספרו הקודם "מקור חיים", ובו הוצגו המנהגים על פי העדות השונות (ציון המקורות בספר הוא לספרי מקור חיים). היה בכך חידוש ביחס לקיצור שולחן ערוך, שכתב הרב שלמה גאנצפריד, אשר לא עשה כן. בשל כך, הפך הספר לפופולרי במיוחד במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל. הספר בנוי כהלכות על סדר היום (מההשכמה עד השינה). הספר מחולק לעשרה שערים הכוללים 170 פרקים. ומובא הערות בהלכה לפי עדות אשכנז מהרב נתן אורטנר (רבה של לוד) במקומות שהם נוהגים אחרת ממה שהרב הביא.

רפאל ברוך טולדנו

רבי רפאל ברוך טולדנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה של מקנס (מרוקו).

שלמה גאנצפריד

רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר. מחבר הספר "קיצור שולחן ערוך".

שמואל בורשטין

רבי שמואל בורשטין (תר"כ, 1860 - תרע"ז, 1917) היה רב ופוסק הלכה חסידי, רבה של שאטאבה (Szatawa ;Шатава) שבמחוז פודולוסק (כיום בתת-המחוז דונאיביצי שבמחוז חמלניצקי). נודע כמחבר הספר "מנחת שבת" על קיצור שולחן ערוך.

תקציר

תקציר הוא תימצות של תוכנו של פריט מידע, בדרך כלל כתוב, במטרה להציג את עיקר תוכן הפריט בלא צורך בהצגת הפריט כולו. התקציר משמש כמקור מידע ראשוני, שמאפשר למחפש המידע להחליט אם הפריט רלוונטי לחיפוש הנוכחי שלו תוך זמן קצר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.