קיסר יפן

קיסר יפןיפנית 天皇, טֶנוֹ, מילולית: מלך-אל) לעיתים מכונה "המיקאדו", הוא סמל המדינה היפנית על פי החוקה הנוכחית, המשמש בפועל כראש המדינה היפנית, והעומד בראש המשפחה הקיסרית.

מאז תחילתה של ההיסטוריה היפנית ועד לאמצע המאה ה-19 נע תפקידו של הקיסר ביפן הלוך וחזור מתפקוד כפקיד רשמי בעל תפקידים טקסיים בלבד ועד לשלטון במדינה כשליט קיסרי בפועל. תחת החוקה הנוכחית של יפן, הקיסר הוא דמות טקסית בעיקרה המהווה סמל שלטוני הכפוף לחוקת המדינה, בדומה לשרידי מלכות אחרים בעולם.

שושלת הקיסרים היפנית נחשבת לשושלת הקיסרים העתיקה בעולם ששרדה עד ימינו.

הקיסר הנוכחי ביפן הוא הקיסר נארוהיטו, שעלה לכס הקיסר לאחר שאביו הקיסר אקיהיטו פרש בשנת 2019.

משכנו של קיסר יפן מאז אמצע המאה ה-19 הוא הארמון הקיסרי של טוקיו (נודע בשם ארמון קוֹקִיוֹ), אשר נמצא בליבה של טוקיו, לפני המעבר לארמון זה התגוררה המשפחה הקיסרית בעיר קיוטו.

חלק מהתאריכים והפרטים המובאים בערך זה נמצאים תחת מחלוקת מתמדת המתנהלת בקרב ההיסטוריונים של יפן. מרשימת קיסרי יפן בעבר עולה כי חלק מהקיסרים הנמנים עליה מתו בגיל צעיר מאוד, כזה שמערער את עובדת היותם בעלי יכולת שלטונית כלשהי, שלטונם של אחדים מהנמצאים ברשימה היה למעשה שלטון שמאחוריו התקיים שלטון צללים של קיסר שפרש כביכול לנזירות, אך המשיך למעשה לשלוט בפועל, וחלק מהקיסרים מילאו תפקיד טקסי משני כל כך עד שהקשר בינם ובין שלטון היה מקרי בהחלט. עם זאת, ישנה חשיבות רבה למניית כל אחד מהקיסרים הרשמיים של יפן ברשימה כיוון שתקופת שלטונו של קיסר מסוים היא דרך החלוקה המקובלת לתקופות היסטוריות בהיסטוריה של יפן אפילו בימינו.

קיסר יפן
Flag of the Japanese Emperor
Crown Prince Naruhito (2018)
איוש נוכחי נארוהיטו
תאריך כניסה לתפקיד 1 במאי 2019
ייסוד המשרה 660 לפני הספירה

תפקידים

תפקידו של הקיסר מוגדר בפרק הראשון של החוקה של יפן. הפסקה הראשונה במסמך מגדירה את הקיסר כסמל המדינה. הפסקה השביעית מסמיכה אותו לתפקיד ראש המדינה הכפוף לייעוץ ולאישור הממשלה. בניגוד למונרכיות חוקתיות אחרות, לקיסר יפן אין סמכויות נוספות כגון הסמכת ראש ממשלה, פיטורי ראש ממשלה, פיזור הפרלמנט וכיוצא בזה.

על אף שהוא ממלא חלק גדול מתפקידיו של ראש המדינה, ישנה מחלוקת רבת שנים ביפן לגבי האם הקיסר צריך להיות ראש המדינה בפועל או האם הוא אמור להיות דמות שרק מתנהגת כראש מדינה. מאמציהם של פלגים שמרניים ביפן של שנות החמישים של המאה ה-20 להגדרת הקיסר מפורשות כראש המדינה בפועל עלו בתוהו, אולם הקיסר ממלא גם כיום את מרבית התפקידים הדיפלומטיים אותם ממלא כל ראש מדינה בעולם.

היסטוריה

למרות רציפותה לכאורה של השושלת הקיסרית ביפן, הכוח הממשי שהיה מונח בידיו של הקיסר השתנה רבות במהלך ההיסטוריה. הקיסרים הקדומים של יפן, שתוארו בכרוניקות עתיקות, דוגמת הקיסר ג'ימו, נחשבים כיום לדמויות מיתיות שלא התקיימו במציאות ואין אף ראיה היסטורית מוצקה לקיומן. ההיסטוריונים מאמינים שהקיסר הממשי הראשון של יפן היה הקיסר אוג'ין, אולם תאריכי שלטונו המדויקים אינם ברורים. הכרוניקות העתיקות מתארות את הקיסר היפני כצאצא ישיר של אלת השמש וכבן לשושלת ארוכה ורציפה שלא נקטעה לאורך ההיסטוריה, אולם החוקרים מפקפקים בקשר שבין הקיסר אוג'ין לבין אבותיו הקדומים המתוארים בכרוניקות אלו. בני המשפחה הקיסרית ביפן נטו מאז ומעולם להימנע מקשרי נישואים עם בני משפחות מלכותיות אחרות באסיה. אולם אין להסיק מכך שכל אבותיו של הקיסר יפנים. שבטים יפנים קדומים שמזוהים עם אבות המשפחה הקיסרית נמצאו כקשורים מאוד לחצי אי קוריאה העתיק, ולפי המיתוסים היפניים, אמו של הקיסר קאמו הייתה גם היא צאצאית למשפחת מלוכה מקוריאה.

החל משנת 1100 ועד לשנת 1868 היה הכוח השלטוני ביפן מצוי בידי השוגונים, ולא בידיו של הקיסר. השוגונים הקפידו לקשור את משפחותיהם למשפחה הקיסרית כדי לשמר את כוחם, וכך נוצרו משפחות רבות שהיו "חצי קיסריות". כאשר הגיעו ראשוני האירופאים ליפן במאה ה-15, הם תיארו את היחסים בין הקיסר לשוגון כמו היחסים בין האפיפיור ברומא לקיסרים האירופאים.

עם פרסומה של החוקה הראשונה של יפן ב-1889, העביר הקיסר רבות מזכויותיו כשליט יחיד לנציגי העם, אולם הוא נשאר לעמוד בראש האימפריה. על אף שהושפעה מהחוקות האירופאיות, החוקה החדשה לא הייתה דמוקרטית כמו שציפו ביפן שהיא תהיה. הקיסר נשאר בעל סמכויות רחבות ועמומות שעד מהרה החלו להיות מנוצלות על ידי חוג הסובבים את הקיסר לטובת חיזוק מעמדו של חוג זה בצמרת השלטונית של יפן. בשנות השלושים של המאה ה-20 היה הפרלמנט היפני מורכב ברובו מאנשי צבא פשיסטים בהשקפתם אשר ניצלו את הקיסר ואת אלוהותו כסיבה להפיכתה של יפן לאימפריה לאומנית קיצונית שדוגלת בהתפשטות אל תוך המדינות שסובבות אותה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפך הקיסר לסמל שלמענו חונכו החיילים היפנים להלחם וגם למות. הקיסר עצמו למרות זאת, הוסתר ברוב תקופת המלחמה מעיני העולם, ותפקידו כמכריע במהלכי המלחמה שנוי במחלוקת, אם כי רוב החוקרים מניחים כיום כי הוא הוטה ותומרן על ידי מפקדי הצבא.

מלחמת העולם השנייה

לאחר כניעתה של יפן בפני כוחות בעלות הברית בסופה של מלחמת העולם השנייה, הפך הקיסר לסמל לאומי בלבד, ללא כל סמכות שלטונית, ותפקידו מקביל למשל לזה של מלכת בריטניה. כדי למנוע אנרכיה בחברה היפנית של סוף המלחמה, החליט הנציב האמריקאי ליפן דאגלס מקארתור להשאיר את הקיסר הירוהיטו על כיסאו, וזאת כדי לא לקטוע את רצף המשכיותה של המשפחה הקיסרית, קטיעה שהייתה מזעזעת בצורה קשה את יסודות החברה ביפן. הירוהיטו שמר אם כן על כיסאו, על אף ההתנגדות החריפה לכך מצד נשיא ארצות הברית הארי טרומן - שרצה להעמידו לדין בעוון פשעי מלחמה, אך עם זאת נשללה ממנו אלוהותו, והוא הפסיק למעשה לטעון להיותו "אל חי".

המשכיות השושלת הקיסרית

ירושת התואר קיסר ביפן מעוגנת בחוקי הפרלמנט. על פי החוקים הקיימים בימינו (החל מ-1867, קודם לכן היו קיסריות ביפן) לא יועבר התפקיד לבתו של הקיסר אלא רק לאחד מבניו הזכרים.

ב-2005 נשקלה בפרלמנט היפני האפשרות לשנות חוק זה כיוון שליורש העצר באותו הזמן, הנסיך נארוהיטו, בנו של הקיסר שכיהן אז, אקיהיטו, יש רק בת אחת. בחורף 2006 הושעה הדיון לגבי שינוי החוק עד שיתקדם הריונה של הנסיכה קייקו, אשתו של הנסיך פומיהיטו, בנו השני של הקיסר. ב-6 בספטמבר 2006 נולד לנסיכה קיקו בן זכר, ובכך נפתרה לעת עתה סוגיית הירושה, אשר העסיקה את המשפחה הקיסרית ואת העם היפני.

ב-2017 העביר הפרלמנט היפני תיקון לחוק, המאפשר לקיסר לפרוש מתפקידו בעודו בחיים, זאת בעקבות בקשתו של הקיסר המכהן, אקיהיטו. ב-1 במאי 2019 נארוהיטו החליף את אביו בתפקיד הקיסר. בכך אקיהיטו הפך למעשה לאדם החי היחיד שמחזיק בתואר של קיסר לשעבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 8 ימים.

29 באפריל

29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 246 ימים.

31 באוגוסט

31 באוגוסט הוא היום ה־243 בשנה בלוח הגריגוריאני (244 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 122 ימים.

7 בינואר

7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 358 ימים (359 בשנה מעוברת).

אולימפיאדת טוקיו (1964)

אולימפיאדת טוקיו (1964) היא האולימפיאדה ה-18 בעת החדשה. היא נמשכה 15 ימים, מ-10 באוקטובר עד 24 באוקטובר 1964, ובתחרויות במסגרתה השתתפו 5,140 ספורטאים מ-93 מדינות.

האולימפיאדה בטוקיו, הראשונה להיערך על אדמת יבשת אסיה, נערכה בשיאו של הזינוק הכלכלי שחוותה יפן בראשית המחצית השנייה של המאה ה-20. בחירתה של טוקיו סימלה את חזרתה של יפן אל הבמה העולמית לאחר התבוסה במלחמת העולם השנייה והכיבוש האמריקאי. כמו כן, היא תרמה לפיתוח רשת התחבורה של יפן, עת לקראתה נבנתה בטוקיו מערכת כבישים עיליים מהירים ונחנכה רכבת השינקנסן, שקיצרה את זמן הנסיעה מטוקיו לאוסקה לכארבע שעות, מרחק של 515 ק"מ.עם 93 המדינות שהשתתפו באולימפיאדה לא נמנתה דרום אפריקה, אשר הורחקה מהם בשל משטר האפרטהייד שהונהג גם בתחום הספורט במדינה. זו הייתה האולימפיאדה הראשונה שממנה הורחקה דרום אפריקה.

אקיהיטו, קיסר יפן

אקיהיטו, קיסר יפן (ביפנית: 明仁; נולד ב-23 בדצמבר 1933) הוא קיסר יפן לשעבר וה-125 במספר של יפן. הקיסר, שהוא נצר לשושלת יאמטו, ירש את התואר עם מות אביו, הירוהיטו. ידוע כבעל תחומי עניין רבים, בהם זואולוגיה והיסטוריה יפנית.

ב-30 באפריל 2019 פרש אקיהיטו מתפקידו, ויום לאחר מכן, ב-1 במאי, ירש בנו נארוהיטו את כס החרצית. לאחר פרישתו כנהוג קיבל תואר של קיסר פורש (דאיג'ו טנו: 太上天皇).

ג'ימו

ג'ימו (13 בפברואר 711 לפנה"ס - 9 באפריל 585 לפנה"ס) היה קיסר יפן הראשון, על פי המסורת למניין קיסרי יפן. לפי המסורת, הוא שלט יותר מ-75 שנה, מ-18 בפברואר 660 לפנה"ס ועד מותו.

על פי השינטו, הקיסר ג'ימו הוא צאצא ישיר של אלת השמש, אמטראסו. על פי האמונה, הוא ושלושת אחיו הגדולים נולדו וגדלו באזור מיאזאקי שבאי קיושו בדרום יפן, והחליטו לנדוד מזרחה כדי לשלוט על שטח גדול יותר. בדרך נקלעו לקרבות עם שליטים מקומיים, ואחיו הבכור נהרג באזור אוסאקה של ימינו. ג'ימו הבין כי הוא ואחיו הובסו בקרבות משום שלחמו לכיוון מזרח, כנגד השמש, ולפיכך שינה את טקטיקת הקרב כך שיגיעו מכיוון מזרח לאזורי הקרבות ויילחמו כלפי כיוון מערב. הוא זכה למספר ניצחונות, בין השאר בסיוע דמותה המיתית של ציפור בעלת שלוש רגליים. כך הגיע עד יאמטו (סאקורי של ימינו). לאחר ששליט נוסף באזור זה, שטען כי אף הוא בן האלים, פגש בג'ימו והחליט לקבל עליו את מרותו, הוכתר ג'ימו לקיסר יפן. לפי המסורת, הוא מת בגיל 126, לאחר ששלט יותר מ-75 שנה, אך לא ידוע מקום קבורתו. מאמינים כי הקאמי שלו שוכנת במקדש באזור נארה.

הקיסר ג'ימו, בדומה לשאר הקיסרים הקדומים של יפן שתוארו בכרוניקות עתיקות, נחשב כיום לדמות מיתית שלא התקיימה במציאות ואין אף ראיה היסטורית מוצקה לקיומו. לטענת מרבית ההיסטוריונים, הקיסר הממשי הראשון של יפן היה הקיסר אוג'ין, שתקופת שלטונו מתוארכת לשנים 270–230 לספירה בערך; הקיסר הראשון שתקופת שלטונו מתוארכת בוודאות הוא קימאי, 571–539 לספירה.

הארמון הקיסרי של טוקיו

הארמון הקיסרי של טוקיו (ביפנית: 皇居 - "קוקיו") הוא ארמון מוקף גנים בלב טוקיו בירת יפן, המשמש כמעון המגורים הרשמי של קיסר יפן.

הירוהיטו

הירוהיטו, (ביפנית: 裕仁) כפי שהוא נקרא בארצות המערב, או הקיסר שׁוֹוָּה (ביפנית: 昭和天皇) כפי שהוא מכונה ביפן (29 באפריל 1901 - 7 בינואר 1989) היה קיסר יפן, ה-124 במספר, אשר שלט ביפן משנת 1926 ועד למותו ב-1989. תקופת שלטונו הייתה תקופת שלטון יחיד הארוכה ביותר בהיסטוריה של יפן, וכן התקופה בה עברה החברה היפנית את אחד השינויים הגדולים בתולדותיה.

טובה (קיסר יפן)

הקיסר טוֹבָּה (ביפנית: 鳥羽天皇;‏ 24 בפברואר 1103 - 20 ביולי 1156) היה קיסר יפן ה-74 לפי הרשימה המסורתית של קיסרי יפן. שלטונו נמשך מ-1107 עד 1123.

טמו, קיסר יפן

הקיסר טֶמוּ (天武天皇) היה הקיסר ה-40 של יפן לפי רשימת קיסרי יפן. הוא מלך בין השנים 672 עד מותו בשנת 686. ירשה אותו הקיסרית ג'יטו, שהייתה גם אחייניתו ואשתו.

כס החרצית

כֵּס החרצית (ביפנית: 皇位) הוא המונח המערבי המקובל לתיאור הכס של קיסר יפן. המונח מתייחס לרוב למושב מאד ספציפי, דוגמת כס הטקהמיקורה בחדר השישין בארמון הקיסרי של קיוטו.

כסים אחרים שמשמשים את הקיסר במסגרת רשמית במהלך טקסטים או בעת הקראת נאום מן הכס, אינם נחשבים לכס החרצית; לדוגמה הכס בארמון הקיסרי של טוקיו או הכס בו משתמש הקיסר בישיבות הדיאט של יפן.

כס החרצית הוא מטונימיה המתייחסת, כאשר נעשה בה שימוש רטורי, לראש המדינה. ואף למוסד המונרכיה היפני עצמו.

מוצוהיטו

מוּצוּהיטו (ביפנית: 睦仁;‏ 3 בנובמבר 1852 - 30 ביולי 1912) היה הקיסר ה-122 בסדר הירושה של קיסרי יפן, ושלט מה-3 בפברואר 1867 עד מותו. תקופת שלטונו התאפיינה בשינויים רבים, בה עברה יפן ממדינה פאודלית למעצמה עולמית. לאחר מותו קיבל את השם הקיסר מייג'י, כשם התקופה בה חי.

בשנת לידתו הייתה יפן מבודדת ולא מפותחת, ונשלטה על ידי שוגונות טוקוגאווה ודאימיו ששלטו ב-250 האן שונים במדינה. עד מותו ב-1912 עברה יפן מהפכה בתחומים הכלכלי, החברתי והפוליטי, והגיחה כאחת ממעצמות העולם.

מסדר העיט השחור

מסדר העיט השחור (בגרמנית: Hoher Orden vom Schwarzen Adler) היה מסדר האבירות הגבוה ביותר בחשיבותו בפרוסיה. אות האבירות במסדר חולק לראשונה ב-17 בינואר 1701 על ידי פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה ובפעם האחרונה חולק ב-1918 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בעת גלותו בהולנד בתום מלחמת העולם הראשונה (לאשתו השנייה). בכל שנות המסדר התמנו בו לאבירים 407 אישים, בהם שליטי פרוסיה וגרמניה לדורותיהם, שליטים זרים וקציני צבא מצטיינים או מדינאים בולטים.

משרד החוץ (יפן)

משרד החוץ (ביפנית: 外務省, תעתיק: גאימוּ-שוֹ) הוא משרד בממשלת יפן האחראי על יחסי החוץ של המדינה. תחת חוקת יפן מ-1947 מחזיקה הממשלה בסמכות העליונה לניהול יחסי החוץ של המדינה, תחת פיקוח הדיאט. ראש הממשלה נדרש לדווח לדיאט אודות היחסים הבינלאומיים תקופתית, כשגם לבית הנבחרים וגם לבית היועצים יש ועדות בנושא יחסי החוץ. כל הסכם עם מדינה אחרת חייב באישור הדיאט. בתור ראש המדינה, ממלא קיסר יפן תפקיד טקסי בקבלת נציגים זרים ובאישרור ההסכמים שקיבלו את אישור הדיאט.

לאחר מלחמת העולם השנייה לא היו יחסי החוץ של יפן בסמכותו הבלעדית של משרד החוץ. בשל חשיבות הפן הכלכלי ביחסים, פעל המשרד בשיתוף פעולה עם משרד האוצר בנושאי מכס, כלכלה בינלאומית וכו'; עם משרד המסחר הבינלאומי והתעשייה בנושאי יבוא ויצוא; עם משרד החקלאות, היערנות והדיג בנושא זכויות דיג ויבוא של חקלאות זרה.

אף על פי שמבחינה חוקתית שמורה זכות ההחלטה בנושאים מכריעים לראש הממשלה, לשר החוץ יש השפעה רבה והוא משמש יועץ לראש הממשלה בנושאי תכנון וישום מדיניות. לשר החוץ יש שני סגנים, כשאחד אחראי למשרד והשני משמש מתווך בין המשרד לדיאט. ניהול מדיניות החוץ מתחלק על פי רוב בין הלשכות הגאוגרפיות, העוסקות ביחסים עם מדינה ספציפית, לבין הלשכות הפונקציונליות, העוסקות ביחסים עם מספר מדינות.

נכון ל-1 ביולי 2019, טארו קונה הוא שר החוץ של יפן.

נארוהיטו, קיסר יפן

נארוּהיטוֹ, קיסר יפן (ביפנית: 徳仁; נולד ב-23 בפברואר 1960) הוא קיסר יפן ה-126, בנו הבכור של אקיהיטו ורעייתו הקיסרית מיצ'יקו. נארוהיטו החל לכהן כקיסר בפועל ב-1 במאי 2019 לאחר פרישת אביו מכס הקיסרות, תקופת מלכותו נקראת "תקופת ראיווה" (令和, "הרמוניה נפלאה"),. נארוהיטו הוא הקיסר הראשון שנולד ביפן שלאחר מלחמת העולם השנייה.

פוליטיקה של יפן

יפן היא מונרכיה חוקתית שבראשה עומד קיסר. מתוקף חוקת יפן, שכוננה ב-1947, הריבונות נטועה בעם היפני, והקיסר, שמוגדר כסמל המדינה ואחדות העם, שואב את מעמדו מהעם. כוחו של הקיסר מוגבל ביותר והוא משמש כסמל המדינה ולו תפקידים טקסיים בעיקרם כמו מתן נאום מן הכס במושב הראשון של דיאט שבו מוצגת הממשלה. קיסר יפן הנוכחי הוא אקיהיטו, וכיום הוא המונרך היחיד בעולם המחזיק בתואר קיסר. באופן מעשי, הסמכות השלטונית הגבוהה ביותר במדינה היא של הרשות המחוקקת – הדיאט של יפן – אשר נבחר, על שני בתיו, בבחירות כלליות. הדיאט בוחר מבין חבריו את ראש ממשלת יפן, אשר הוא וממשלתו ממשלתו מדווחים לדיאט.

את משרת ראש ממשלת יפן מעניק הקיסר לאחר שהדיאט הצביע על המועמד הראוי ביותר מבין חבריו, ועליו לשמור על אמון בית הנבחרים על מנת להישאר בתפקידו. ראש הממשלה אף משמש ראש הרשות המבצעת ובסמכותו למנות ולהדיח שרים.

מערכת המשפט ביפן התפתחה באופן עצמאי במהלך תקופת אדו, אך החל במחצית השנייה של המאה ה-19 שאבה הרשות השופטת רבות ממשפט הקונטיננטלי, בעיקר של גרמניה ושל צרפת. למשל, ב-1896 ייסדה ממשלת יפן קודקס אזרחי שהתבסס על הדגם הגרמני, ועם מספר שינויים שנעשו לאחר מלחמת העולם השנייה, נותר על כנו עד היום. החוקים נחקקים בדיאט ומקבלים חותמת גומי קיסרית. החוקה הנוכחית דורשת שהקיסר יכריז על החוקים הנחקקים על ידי הדיאט, מבלי שיינתנו לו כל כוח או סמכות להתנגד להם. מערכת בתי המשפט היפנית מתחלקת לארבע רמות: בית המשפט העליון של יפן ושלוש ערכאות נמוכות יותר: בתי משפט גבוהים, בתי משפט מחוזיים ובתי משפט השלום.

קיסר

קֵיסָר (בלטינית - Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות. מקור המילה העברית "קיסר" בשמו של יוליוס קיסר (בלטינית Caesar), שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. שאר קיסרי רומא אחריו נשאו בתואר זה כאחד מהשמות הקבועים של המשרה, אולם נירון היה האחרון ש"קיסר" היה גם שם משפחתו הרשמי.

תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים") ולא קיסר. בתקופת הטטררכיה שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים.

מאוחר יותר, שימש התואר קיסר לציון תפקידו של המונרך באימפריה הביזנטית, באימפריה הרומית הקדושה ובמקומות נוספים. כך למשל, נפוליאון בונפרטה (שהקים את הקיסרות הראשונה) ונפוליאון השלישי (שהקים את הקיסרות השנייה) נשאו בתואר זה בצרפת. דוגמאות נוספות כוללות את הקייזרים הגרמנים בשנים 1871–1918, את שליטי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואת שליטי האימפריה הרוסית.

באנגלית, המילה "אמפרור" (Emperor) מקבילה למילה "קיסר" ומציינת את תוארו של שליט אימפריה. על כן זה התואר המיוחס כיום למונרכים שונים ברחבי העולם שעמדו בראש אימפריה. מקור המלה הוא בתואר הצבאי הרומאי "אימפרטור", שהפך לאחד מתואריהם של קיסרי רומא מאז אוגוסטוס. כך למשל, המילה "קיסר" היא התרגום לעברית של התואר שנשאו שליטי סין, יפן, אתיופיה, מונגוליה ופרס בתקופות שונות.

כיום, הקיסר היחיד בעולם הוא קיסר יפן.

ראש ממשלת יפן

ראש ממשלת יפן (ביפנית: 内閣総理大臣) הוא העומד בראש הרשות המבצעת ביפן. ראש הממשלה ממונה על ידי קיסר יפן לאחר שנבחר בידי הדיאט. עליו ליהנות מאמונו של בית הנבחרים כדי להישאר בתפקיד. ראש הממשלה מנהל את ממשלת יפן ובסמכותו למנות ולפטר את שרי הממשלה. שינזו אבה הוא ראש ממשלת יפן הנוכחי מאז 26 בדצמבר 2012.

משרד ראש הממשלה נוסד בשנת 1885, ארבע שנים לפני חקיקתה של חוקת מייג'י. המבנה הנוכחי שלה מתבסס על חוקת יפן הנוכחית שהתקבלה בשנת 1947.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.