קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומיתלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית קמה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה. קדמו לאימפריה: שלב הרפובליקה הרומית (בין 509 לפנה"ס עד למאה ה-1 לפנה"ס), והשלב הקדום ביותר: המלוכה הרומית העתיקה (מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד שנת 509 לפנה"ס).

הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית, ושלטה על שטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון, למעשה סביב כל אגן הים התיכון (שהרומאים קראו לו "הים שלנו", Mare Nostrum).

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). המילה העברית קיסר (כמו גם בשפות אחרות) באה משמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. תוארו של יוליוס קיסר היה בעצם דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו כבן וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה", כעבור שנים רבות) שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה, שהיו כפופים לשני האוגוסטוסים - השליטים הבכירים. על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים שנשאו בתואר 'אוגוסטוס', כשלכל אחד מהם כפוף סגן - 'קיסר'.

תקופת הפרינקיפט

תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
השושלת היוליו-קלאודית
JulAugustus
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס) 63 לפנה"ס - 14 לספירה 27 לפנה"ס - 14 לספירה יוליו-קלאודיאנית נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
8095 - Roma - Ara Pacis - Tiberio - Foto Giovanni Dall'Orto - 28-Mar-2008
טיבריוס קיסר 42 לפנה"ס - 37 לספירה 14 - 37 לספירה יוליו-קלאודיאנית היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
Gaius Caesar Caligula
"קליגולה" (גאיוס קיסר) 12 - 41 37 - 41 יוליו-קלאודיאנית נודע באכזריותו הרבה.
Claudius (M.A.N. Madrid) 01
קלאודיוס קיסר 10 לפנה"ס - 54 לספירה 41 - 54 יוליו-קלאודיאנית צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
Nero 1
נירון קיסר 37 - 68 54 - 68 יוליו-קלאודיאנית לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
Stockholm - Antikengalerie 4 - Büste Kaiser Galba
גלבה 3 לפנה"ס - 69 68 - 69 איננו חלק משושלת כלשהי הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה.
Oth001
אותו 32 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
Pseudo-Vitellius Louvre MR684
ויטליוס 15 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
Vespasianus01 pushkin edit
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) 9 - 79 69 - 79 פלאבית מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
Château de Versailles, galerie des glaces, buste d'empereur romain 03 (Titus)
טיטוס 39 - 81 79 - 81 פלאבית מדכא המרד הגדול
Bust Domitian Musei Capitolini MC1156
דומיטיאנוס 51 - 96 81 - 96 פלאבית צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית
Nerva Tivoli Massimo
נרווה 35 - 98 96 - 98 נרווה-אנטונינית הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
Traianus Glyptothek Munich 336
טראיאנוס 53 - 117 98 - 117 נרווה-אנטונינית תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
Bust Hadrian Musei Capitolini MC817
אדריאנוס 76 - 138 117 - 138 נרווה-אנטונינית דיכא את מרד בר כוכבא
Antoninus Pius Glyptothek Munich 337 cropped
אנטונינוס פיוס 86 - 161 138 - 161 נרווה-אנטונינית יצר קשר עם סין
Marcus Aurelius Glyptothek Munich
מרקוס אורליוס 121 - 180 161 - 180 נרווה-אנטונינית בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
Commodus Musei Capitolini MC1120
קומודוס 161 - 192 180 - 193 נרווה-אנטונינית לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
Alba Iulia National Museum of the Union 2011 - Possible Statue of Roman Emperor Pertinax Close Up, Apulum
פרטינקס 126 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי נרצח על ידי שומרי ראשו
DidiusJulianus
דידיוס יוליאנוס 133 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסווראנית
Septimius Severus busto-Musei Capitolini
ספטימיוס סוורוס 145 - 211 193 - 211 סווראנית בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
Caracalla03 pushkin
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) 186 - 217 211 - 217 סווראנית בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
MacrinusAE
מקרינוס 165 - 218 217 - 218 סווראנית הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
Bust of Elagabalus - Palazzo Nuovo - Musei Capitolini - Rome 2016 (2)
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) 203 - 222 218 - 222 סווראנית אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
Alexander Severus Musei Capitolini MC471
אלכסנדר סוורוס 208 - 235 222 - 235 סווראנית נרצח
משבר המאה ה-3
Max thrax
מקסימינוס 173 - 238 235 - 238   הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
Gordianus elder pushkin
גורדיאנוס הראשון 159 - 238 238   שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
GordianusIIsest
גורדיאנוס השני 192 - 238 238   שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
Pupienus Musei Capitolini MC477
פופיאנוס נרצח בשנת 238 238   שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
Balbinus Hermitage
בלבינוס 176- 238 238   שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
Bust Gordianus III Louvre Ma1063
גורדיאנוס השלישי 225 - 244 238 - 244   נרצח על ידי שומרי ראשו
Bust of emperor Philippus Arabus - Hermitage Museum
פיליפוס הערבי 204 - 249 244 - 249   נהרג בקרב נגד דקיוס
Emperor Traianus Decius (Mary Harrsch)
דקיוס 201 - 251 249 - 251   נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
Ritratto di trebonianno gallo III sec. dc. 01
טרבוניאנוס גלוס 206 - 253 251 - 253   נרצח על ידי חייליו
Antoninianus Aemilianus-RIC 0015
איימליאנוס 207 - 253 253   שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
ValarianusIsest
ולריאנוס 200 - 260 253 - 260   היה הקיסר הרומי הראשון שנלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
Altes Museum-Gallienus
גליאנוס 218 - 268 260 - 268   חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס 213 - 270 268 - 270   הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
Quintillus-270-Antoninianus-2,51g-(CNG)
קווינטילוס 210 - 270     שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
Busto di Claudio II il Gotico, Brescia, Santa Giulia
אורליאנוס 214 - 275 270 - 275   איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
EmpereurTacite
טקיטוס 200 - 276 275 - 276   מצא את מותו מידי מתנקשים.
Florianus-Antoninianus(3.6g)-Lugdunum-276(CNG)
פלוריאנוס 276     מצא את מותו מידי חייליו.
Probus Musei Capitolini MC493
פרובוס 232 - 282 276 - 282   מצא את מותו מידי חייליו.
Carus
קרוס 230 - 283 282 - 283   נרצח על ידי שומרי ראשו.
Montemartini - Carino cropped
קארינוס   283 - 285   בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Istanbul - Museo archeol. - Diocleziano (284-305 d.C.) - Foto G. Dall'Orto 28-5-2006
דיוקלטיאנוס 245 - 313 284 - 305 שושלת קונסטנינוס שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
IMP MAXIMIANVS P AVG
מקסימיאנוס 250 - 310 286 - 305   שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
Const.chlorus02 pushkin
קונסטנטיוס כלורוס 250 - 306 כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306   שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
Romuliana Galerius head
גלריוס 250(משוער)-311 כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311   משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני תאריך לידה לא ידוע - 307 כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307   משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
Daza01 pushkin
מקסימינוס דאיה 270 (משוער) - 313 כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313   משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
Maxentius02 pushkin
מקסנטיוס תאריך לידה לא ידוע - 312 306-312   בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
ליקיניוס 250 - 325 308- 323   מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
Head Constantine Musei Capitolini MC1072
קונסטנטינוס 272- 337 כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 שושלת קונסטנטינוס לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Campidoglio, Roma - Costantino II cesare dettaglio
קונסטנטינוס השני 316 - 340 337 - 340 קונסטנטינוס היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
Bust of Constantius II (Mary Harrsch)
קונסטנטיוס השני 317 - 361 337 - 361 קונסטנטינוס נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
Emperor Constans Louvre Ma1021
קונסטנס 350-320 350 - 361 קונסטנטינוס שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
Julian
יוליאנוס 331 - 363 361 - 363 קונסטנטינוס ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס 332 - 364 363 - 364    
ValentinianI
ולנטיניאנוס הראשון 321 - 375 364 - 375 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ואלנס.
Valens Honorius Musei Capitolini MC494
ואלנס 328 - 378 364 - 378 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס 359 - 383 375 - 383 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
Statue of emperor Valentinian II detail
ולנטיניאנוס השני 371 - 392   ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
Theodosius
תאודוסיוס הראשון 346 - 395 379 - 395 תאודוסיוס הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

הקיסרות הרומית המערבית
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Solidus ValentinianIII-wedding
הונוריוס 384 - 423 395 - 423 תאודוסיוס שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
Solidus ValentinianIII-wedding
ולנטיניאנוס השלישי 419 - 455 424 - 455 תאודוסיוס נלחם נגד אטילה ההוני
Solidus Petronius Maximus-RIC 2201
פטרוניוס מקסימוס 396 - 455 כמה חודשים בשנת 455    רומא נכבשת ונבזזת
Tremissis Avitus-RIC 2402
אוויטוס 395 - 456 455 - 456    
Maggioriano - MNR Palazzo Massimo
מיוריאנוס 420 - 461 457 - 461    
Libio Severo - MNR Palazzo Massimo
ליביוס סוורוס   461 - 465    
Anthemius
אנתמיוס 420 - 472 467 - 472   הוצא להורג
Anicius Olybrius
אוליבריוס   שלושה חודשים וחצי ב-472    
Glicerio - MNR Palazzo Massimo
גליקריוס 420 - 480 473 - 474   שלט שמונה חודשים
Tremissis Julius Nepos-RIC 3221
יוליוס נפוס 420 - 480 474 - 475   שלט רשמית עד 480
RomulusAugustus
רומולוס אוגוסטולוס 475 - 476   הקיסר הרומי האחרון

ראו גם

לקריאה נוספת

  • סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
  • ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.