קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומיתלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון.

בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר, שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים, על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).

תקופת הפרינקיפט

תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
השושלת היוליו-קלאודית
JulAugustus
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס) 63 לפנה"ס - 14 לספירה 27 לפנה"ס - 14 לספירה יוליו-קלאודיאנית נשא בתואר פרינקפס: ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט. הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
8095 - Roma - Ara Pacis - Tiberio - Foto Giovanni Dall'Orto - 28-Mar-2008
טיבריוס קיסר 42 לפנה"ס - 37 לספירה 14 - 37 לספירה יוליו-קלאודיאנית היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
Gaius Caesar Caligula
"קליגולה" (גאיוס קיסר) 12 - 41 37 - 41 יוליו-קלאודיאנית נודע באכזריותו הרבה.
Claudius (M.A.N. Madrid) 01
קלאודיוס קיסר 10 לפנה"ס - 54 לספירה 41 - 54 יוליו-קלאודיאנית צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
Nero 1
נירון קיסר 37 - 68 54 - 68 יוליו-קלאודיאנית לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול.
שנת ארבעת הקיסרים
Stockholm - Antikengalerie 4 - Büste Kaiser Galba
גלבה 3 לפנה"ס - 69 68 - 69 איננו חלק משושלת כלשהי הראשון בשנת ארבעת הקיסרים. ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה.
Oth001
אותו 32 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
Pseudo-Vitellius Louvre MR684
ויטליוס 15 - 69 69 איננו חלק משושלת כלשהי השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
Vespasianus01 pushkin edit
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס) 9 - 79 69 - 79 פלאבית מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
השושלת הפלאבית (כוללת את אספסיאנוס)
Château de Versailles, galerie des glaces, buste d'empereur romain 03 (Titus)
טיטוס 39 - 81 79 - 81 פלאבית מדכא המרד הגדול
Bust Domitian Musei Capitolini MC1156
דומיטיאנוס 51 - 96 81 - 96 פלאבית צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
השושלת הנרווה-אנטונינית
Nerva Tivoli Massimo
נרווה 35 - 98 96 - 98 נרווה-אנטונינית הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים.
Traianus Glyptothek Munich 336
טראיאנוס 53 - 117 98 - 117 נרווה-אנטונינית תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות.
Bust Hadrian Musei Capitolini MC817
אדריאנוס 76 - 138 117 - 138 נרווה-אנטונינית דיכא את מרד בר כוכבא
Antoninus Pius Glyptothek Munich 337 cropped
אנטונינוס פיוס 86 - 161 138 - 161 נרווה-אנטונינית יצר קשר עם סין
Marcus Aurelius Glyptothek Munich
מרקוס אורליוס 121 - 180 161 - 180 נרווה-אנטונינית בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס, ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
Commodus Musei Capitolini MC1120
קומודוס 161 - 192 180 - 193 נרווה-אנטונינית לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
שנת חמשת הקיסרים
Alba Iulia National Museum of the Union 2011 - Possible Statue of Roman Emperor Pertinax Close Up, Apulum
פרטינקס 126 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי נרצח על ידי שומרי ראשו
DidiusJulianus
דידיוס יוליאנוס 133 - 193 193 איננו חלק משושלת כלשהי קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני. שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
השושלת הסווראנית
Septimius Severus busto-Musei Capitolini
ספטימיוס סוורוס 145 - 211 193 - 211 סווראנית בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
Caracalla03 pushkin
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס) 186 - 217 211 - 217 סווראנית בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה, אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
MacrinusAE
מקרינוס 165 - 218 217 - 218 סווראנית הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
Bust of Elagabalus - Palazzo Nuovo - Musei Capitolini - Rome 2016 (2)
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס) 203 - 222 218 - 222 סווראנית אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
Alexander Severus Musei Capitolini MC471
אלכסנדר סוורוס 208 - 235 222 - 235 סווראנית נרצח
משבר המאה ה-3
Max thrax
מקסימינוס 173 - 238 235 - 238   הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים. כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
Gordianus elder pushkin
גורדיאנוס הראשון 159 - 238 238   שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני.
GordianusIIsest
גורדיאנוס השני 192 - 238 238   שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון.
Pupienus Musei Capitolini MC477
פופיאנוס נרצח בשנת 238 238   שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
Balbinus Hermitage
בלבינוס 176- 238 238   שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
Bust Gordianus III Louvre Ma1063
גורדיאנוס השלישי 225 - 244 238 - 244   נרצח על ידי שומרי ראשו
Bust of emperor Philippus Arabus - Hermitage Museum
פיליפוס הערבי 204 - 249 244 - 249   נהרג בקרב נגד דקיוס
Emperor Traianus Decius (Mary Harrsch)
דקיוס 201 - 251 249 - 251   נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
Ritratto di trebonianno gallo III sec. dc. 01
טרבוניאנוס גלוס 206 - 253 251 - 253   נרצח על ידי חייליו
Antoninianus Aemilianus-RIC 0015
איימליאנוס 207 - 253 253   שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
ValarianusIsest
ולריאנוס 200 - 260 253 - 260   היה הקיסר הרומי הראשון להלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים)
Altes Museum-Gallienus
גליאנוס 218 - 268 260 - 268   חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס 213 - 270 268 - 270   הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
Quintillus-270-Antoninianus-2,51g-(CNG)
קווינטילוס 210 - 270     שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
Busto di Claudio II il Gotico, Brescia, Santa Giulia
אורליאנוס 214 - 275 270 - 275   איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
EmpereurTacite
טקיטוס 200 - 276 275 - 276   מצא את מותו מידי מתנקשים.
Florianus-Antoninianus(3.6g)-Lugdunum-276(CNG)
פלוריאנוס 276     מצא את מותו מידי חייליו.
Probus Musei Capitolini MC493
פרובוס 232 - 282 276 - 282   מצא את מותו מידי חייליו.
Carus
קרוס 230 - 283 282 - 283   נרצח על ידי שומרי ראשו.
Montemartini - Carino cropped
קארינוס   283 - 285   בתחילה שלט עם נומריאנוס.

תקופת הדומינט

תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Istanbul - Museo archeol. - Diocleziano (284-305 d.C.) - Foto G. Dall'Orto 28-5-2006
דיוקלטיאנוס 245 - 313 284 - 305 שושלת קונסטנינוס שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה.
IMP MAXIMIANVS P AVG
מקסימיאנוס 250 - 310 286 - 305   שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
Const.chlorus02 pushkin
קונסטנטיוס כלורוס 250 - 306 כ"קיסר" המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306   שלט במשותף עם גלריוס. היה אביו של קונסטנטינוס הגדול.
Romuliana Galerius head
גלריוס 250(משוער)-311 כ"קיסר" המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311   משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני תאריך לידה לא ידוע - 307 כ"קיסר" המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307   משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס, הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס.
Daza01 pushkin
מקסימינוס דאיה 270 (משוער) - 313 כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313   משל ביחד עם ליקיניוס, מקסנטיוס, קונסטנטינוס וסוורוס. הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
Maxentius02 pushkin
מקסנטיוס תאריך לידה לא ידוע - 312 306-312   בנו של מקסימיאנוס. לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס.
ליקיניוס 250 - 325 308- 323   מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308, אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תראקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
Head Constantine Musei Capitolini MC1072
קונסטנטינוס 272- 337 כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337 שושלת קונסטנטינוס לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס, שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס. באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת, והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון.
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Campidoglio, Roma - Costantino II cesare dettaglio
קונסטנטינוס השני 316 - 340 337 - 340 קונסטנטינוס היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
Bust of Constantius II (Mary Harrsch)
קונסטנטיוס השני 317 - 361 337 - 361 קונסטנטינוס נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350.
Emperor Constans Louvre Ma1021
קונסטנס 350-320 350 - 361 קונסטנטינוס שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני.
Julian
יוליאנוס 331 - 363 361 - 363 קונסטנטינוס ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס 332 - 364 363 - 364    
ValentinianI
ולנטיניאנוס הראשון 321 - 375 364 - 375 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ואלנס.
Valens Honorius Musei Capitolini MC494
ואלנס 328 - 378 364 - 378 ולנטיניאנוס שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס 359 - 383 375 - 383 ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
Statue of emperor Valentinian II detail
ולנטיניאנוס השני 371 - 392   ולנטיניאנוס שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
Theodosius
תאודוסיוס הראשון 346 - 395 379 - 395 תאודוסיוס הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.

הקיסרות הרומית המערבית

הקיסרות הרומית המערבית
תמונה שם הקיסר תקופת חיים שנות שלטון שושלת הערות
Solidus ValentinianIII-wedding
הונוריוס 384 - 423 395 - 423 תאודוסיוס שלט ביחד עם קונסטנטיוס השלישי בשנת 421
Solidus ValentinianIII-wedding
ולנטיניאנוס השלישי 419 - 455 424 - 455 תאודוסיוס נלחם נגד אטילה ההוני
Solidus Petronius Maximus-RIC 2201
פטרוניוס מקסימוס 396 - 455 כמה חודשים בשנת 455    רומא נכבשת ונבזזת
Tremissis Avitus-RIC 2402
אוויטוס 395 - 456 455 - 456    
Maggioriano - MNR Palazzo Massimo
מיוריאנוס 420 - 461 457 - 461    
Libio Severo - MNR Palazzo Massimo
ליביוס סוורוס   461 - 465    
Anthemius
אנתמיוס 420 - 472 467 - 472   הוצא להורג
Anicius Olybrius
אוליבריוס   שלושה חודשים וחצי ב-472    
Glicerio - MNR Palazzo Massimo
גליקריוס 420 - 480 473 - 474   שלט שמונה חודשים
Tremissis Julius Nepos-RIC 3221
יוליוס נפוס 420 - 480 474 - 475   שלט רשמית עד 480
RomulusAugustus
רומולוס אוגוסטולוס 475 - 476   הקיסר הרומי האחרון

ראו גם

לקריאה נוספת

  • סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים.
  • משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית.
  • ו.א. קולדוואל, א.ה. מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו, הוצאת מסדה, תשי"ז, חלק שלישי, "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות", עמוד 193–220 .
אוגוסטוס קיסר

גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (באלפבית לטיני ארכאי: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS)‏ (23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא ובעיני רבים גם החשוב שבהם. משל ברומא 57 שנה, תחילה כטריאוּמוויר (43–27 לפנה"ס) ולאחר מכן כפּרִינקֶפּס (27 לפנה"ס – 14 לספירה). אוגוסטוס היה בנו המאומץ של יוליוס קיסר. הוא שם קץ למלחמות האזרחים של תקופת הרפובליקה, הרחיב את גבולותיה וכונן את "השלום הרומי" (פַּקס רוֹמָנָה; בלטינית: Pax Romana), שנמשך עוד מאות שנים אחריו. שם משפחתו המאומץ, קיסר, ותוארו, אוגוסטוס (הנשגב, המרהיב), אומצו כתוארם הרשמי של כל הקיסרים הרומים שבאו אחריו, ועל ידי שליטים רבים אחרים במדינות שונות – עד ימינו אלה.

איימליאנוס

מַרְקוּס אֵיימֶלִיוּס אֵיימֶלִיָאנוּס (בלטינית: Marcus Aemilius Aemilianus‏; 207–253) היה קיסר של רומא לתקופה של שלושה חודשים לערך בשנת 253.

אנטונינוס פיוס

טִִיטוּס אָוּרֶלְיוּס פוּלְבוּס בּוֹיוֹנְיוּס אַרְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (לטינית: Titus Aurelius Fulvus Boionius Arrius Antoninus;‏ 19 בספטמבר 86 - 7 במרץ 161), הידוע בשם אַנְטוֹנִינוּס פִּיוּס, היה קיסר רומא משנת 138 עד 161 לספירה, הרביעי מבין חמשת הקיסרים הטובים. הכינוי "פיוס" ניתן לו אחרי עלייתו לשלטון, כנראה מאחר ששכנע את הסנאט להאליל את אדריאנוס.

גלבה

סֶרְוִויוּס סוּלְפִּיקִיוּס גַלְבָּה (בלטינית: Servius Sulpicius Galba‏; 24 בדצמבר 3 לפנה"ס - 15 בינואר 69) הוא מקיסרי רומי בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים. נולד בטראצ'ינה (Terracina, כ-56 קילומטרים דרומית מזרחית לרומא).

דומיטיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס דוֹמִיטְיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (24 באוקטובר 51 - 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא משנת 81 ועד למותו.

דידיוס יוליאנוס

מַרְקוּס דִידְיוּס סֶוֶורוּס יוּלִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Didius Severus Julianus Augustus; ‏133- 1 ביוני 193 לספירה) היה קיסר ושליט האימפריה הרומית למשך 66 יום, מה-28 במרץ עד ל-1 ביוני 193. הוצא להורג על ידי יורשו לכס הקיסרות, ספטימיוס סוורוס, במהלך מלחמת האזרחים של 193-197.

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; ‏245–313) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305. באמצעות סדרה של רפורמות אדמיניסטרטיביות, צבאיות וכלכליות ייצב דיוקלטיאנוס את האימפריה הרומית לאחר מה שההיסטוריונים מכנים "משבר המאה השלישית". המגמה הכללית של הרפורמות הייתה הגברה של הריכוזיות בניהול האימפריה, וכך לעיתים מכנים את השלטון שכונן "דומינט", אדונות, להבדיל מן ה"פרינקיפאט" של אוגוסטוס קיסר ב-27 לפנה"ס שהציג, לפחות למראית עין, את הקיסר כראשון בין שווים.

דקיוס

גַּאיוּס מֶסִיוּס טְרַאיָאנוּס קְוִוינְטוּס דֶקִיוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Gaius Messius Quintus Traianus Decius Augustus; ‏201–251) היה קיסר רומא משנת 249 ועד למותו באבריטוס בשנת 251 לספירה.

ויטליוס

אוֹלוּס וִיטֶלְיוּס גֶרְמָנִיקוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Aulus Vitellius Germanicus Augustus) ובקצרה ויטליוס (7 או 24 בספטמבר 15 - 22 בדצמבר 69) היה קיסר רומא בשנת 69, היא שנת ארבעת הקיסרים.

טיבריוס

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס - 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה. טיבריוס היה הקיסר השני מן השושלת היוליו-קלאודית.

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus‏; 18 בספטמבר 53 - 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו. היה השני מבין "חמשת הקיסרים הטובים". תחת שלטונו הגיעה האימפריה לשיא התרחבותה הטריטוריאלית. במסורת היהודית זכור טראיאנוס כמדכאו ביד רמה של מרד התפוצות אשר פרץ בשנת 115 בקרב היהודים בגולה.

טרבוניאנוס גאלוס

גַּאיוּס וִיבִּיוּס טְרֶבּוֹנִיָאנוּס גַּאלוּס (בלטינית: Gaius Vibius Trebonianus Gallus; ‏206 - אוגוסט 253) היה קיסר רומא בין השנים 251 לספירה עם הוסטיליאנוס, ולאחר מכן בשלטון משותף עם בנו, וולוסיאנוס, עד לשנת 253.

מרקוס אורליוס

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Antoninus Augustus‏; 26 באפריל 121 - 17 במרץ 180), היה קיסר רומא. הוא שלט יחד עם לוקיוס ורוס משנת 161 ועד מותו של ורוס בשנת 169, והמשיך לשלוט עד מותו בשנת 180. הוא היה האחרון מבין "חמשת הקיסרים הטובים", ונחשב לאחד הפילוסופים הסטואים החשובים ביותר. את רוב ימי שלטונו הקדיש אורליוס להרחבת גבולותיה המזרחיים והצפוניים של האימפריה הרומית.

נרווה

מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva‏; 28 בנובמבר 30 - 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

פיליפוס הערבי

מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומי.

קומודוס

מַרְקוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס, הידוע גם כלוּקְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס, ובשמו הקיסרי המלא, אִימְפֶּרָטוֹר קֵיסָר מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Marcus Aurelius Commodus Antoninus Augustus;‏ 31 באוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192) היה קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192.

קומודוס ירש את אביו, הקיסר מרקוס אורליוס, ששיתף אותו בקיסרות עוד לפני מותו בשנת 180. יש הרואים בו את הקיסר הרומי הגרוע ביותר[דרוש מקור] ומי שהביא לסיומה את תקופת הקיסרים הגדולים שהרחיבו וביססו את האימפריה.

קונסטנטינוס

גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 - 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

קונסטנטינוס נודע בעיקר בשל פעילותו לקידום מעמדה של הנצרות באימפריה הרומית, שהובילה לקבלתה כדת הרשמית של האימפריה.

קיסר

קֵיסָר (בלטינית - Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות. מקור המילה העברית "קיסר" בשמו של יוליוס קיסר (בלטינית Caesar), שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה. יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור, ורק יורשו אוגוסטוס, שאומץ על ידיו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית. שאר קיסרי רומא אחריו נשאו בתואר זה כאחד מהשמות הקבועים של המשרה, אולם נירון היה האחרון ש"קיסר" היה גם שם משפחתו הרשמי.

תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים") ולא קיסר. בתקופת הטטררכיה שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים.

מאוחר יותר, שימש התואר קיסר לציון תפקידו של המונרך באימפריה הביזנטית, באימפריה הרומית הקדושה ובמקומות נוספים. כך למשל, נפוליאון בונפרטה (שהקים את הקיסרות הראשונה) ונפוליאון השלישי (שהקים את הקיסרות השנייה) נשאו בתואר זה בצרפת. דוגמאות נוספות כוללות את הקייזרים הגרמנים בשנים 1871–1918, את שליטי האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואת שליטי האימפריה הרוסית.

באנגלית, המילה "אמפרור" (Emperor) מקבילה למילה "קיסר" ומציינת את תוארו של שליט אימפריה. על כן זה התואר המיוחס כיום למונרכים שונים ברחבי העולם שעמדו בראש אימפריה. מקור המלה הוא בתואר הצבאי הרומאי "אימפרטור", שהפך לאחד מתואריהם של קיסרי רומא מאז אוגוסטוס. כך למשל, המילה "קיסר" היא התרגום לעברית של התואר שנשאו שליטי סין, יפן, אתיופיה, מונגוליה ופרס בתקופות שונות.

כיום, הקיסר היחיד בעולם הוא קיסר יפן.

קרקלה

מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Severus Antoninus Augustus), המכונה קַרַקַּלָה (Caracalla;‏ 4 באפריל 186 – 8 באפריל 217), היה קיסר רומא משנת 211 ועד למותו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.