קילומטר

קילומטרראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד km‏[1]) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI. קילומטר שווה לאלף מטר.

קילומטר הוא היחידה המקובלת ברוב מדינות העולם למדידת מרחק בין מקומות גאוגרפיים.

השוואה ליחידות מידת אורך אחרות

קילומטר מיוונית קילו=אלף ולכן 1 קילומטר=1000 מטר

1 קילומטר = 1,000 מטר
≈ 0.621 מילין[2]
≈ 1094 יארד[3]
≈ 3,281 רגל[4]
≈ 0.540 מיל ימי[5]
≈ 6.68×10-9 יחידות אסטרונומיות[6]
≈ 1.057×10-13 שנות אור

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ יוניקוד 339E
  2. ^ מיל אחד הוא בדיוק 1.609344‏ קילומטר
    נוסחה לחישוב מקורב להמרת קילומטר למיל היא כפול 8 ולחלק ב-5, המניב סטיה הנמוכה ב-0.6% מן המידה המדויקת.
  3. ^ יארד אחד שווה ל-0.0009144 קילומטר.
  4. ^ רגל אחד שווה ל-0.0003048 קילומטר.
  5. ^ מיל ימי שווה ל-1.852 קילומטר.
  6. ^ יחידה אסטרונומית אחת שווה ל-149,597,870.691 קילומטר, ±0.030 ק"מ
אטמוספירת כדור הארץ

אטמוספירת כדור הארץ היא מעטפת גז, סביב לכדור הארץ. האטמוספירה מאפשרת את החיים על פני כדור הארץ בכך שהיא סופגת את מרבית הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש וגורמת למיתון הבדלי הטמפרטורה בין היום והלילה. 75% מגזי האטמוספירה נמצאים בגובה של עד 11.3 קילומטר מעל גובה פני הים. שינויים באטמוספירה גורמים לשינויים באקלים ובמזג האוויר.

אקוודור

רפובליקת אקוודור (בספרדית: República del Ecuador) היא מדינה בחלקה הצפון-מערבי של דרום אמריקה, הגובלת מצפון בקולומביה ומדרום וממזרח בפרו. אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט. במרחק של כ-1,000 קילומטר מערבית מחופיה נמצאים בריבונותה איי גלאפגוס, וביחד שטחה הכולל הוא 280,000 קילומטר רבוע.

שמה ניתן לה על ידי הכובשים הספרדים במאה ה-16 ומשמעותו היא "קו המשווה", שאקוודור משתרעת משני צידיו. בירתה של אקוודור היא קיטו אשר בה כ-1,250,000 איש.

דיז'ון

דיז'ון (בצרפתית: Dijon) היא עיר במרכז צרפת, בחבל בורגון-פראנש-קונטה.

דיז'ון נמצאת במרחק 300 קילומטר מפריז ו-200 קילומטר מז'נבה וליון ולכן משמשת רבות כתחנת ביניים בנסיעה ליעדים אלו.

העיר נמצאת בין אזורים מישוריים המשמשים לחקלאות לבין אזור מישורי ביצתי. את דיז'ון חוצים שני נהרות טבעיים: האוש (Ouche) והסוזון (Suzon). באזור המאוכלס של העיר, נהר הסוזון הוא כעת תת-קרקעי. בנוסף, עובר גם נחל בשם "נחל בורגון" (Le Canal de Bourgogne) בתוך העיר. אוכלוסיית העיר עצמה נאמדה ב-2005 ב-151 אלף נפש, ויחד עם סביבותיה היא נאמדה ב-237 אלף.

האוקיינוס ההודי

האוקיינוס ההודי הוא האוקיינוס השלישי בגודלו על פני כדור הארץ, שטחו 73.556 מיליון קילומטר רבוע, כ-14.4% משטח כדור הארץ.

האוקיינוס תחום מצפון על ידי יבשת אסיה (תת היבשת הודו וחצי האי ערב), במערב על ידי יבשת אפריקה, במזרח על ידי חצי האי המלאי, איי סונדה ויבשת אוסטרליה, ובדרום הוא גובל באנטארקטיקה או באוקיינוס הדרומי, בהתאם להגדרה.הגבול בין האוקיינוס ההודי לבין האוקיינוס האטלנטי נמצא בקו אורך 20 מזרח, מדרום ליבשת אפריקה. הגבול עם האוקיינוס השקט נמצא בקו אורך 147 מזרח, מדרום ליבשת אוסטרליה. הנקודה הצפונית ביותר באוקיינוס נמצאת בערך בקו רוחב 30 צפון, במפרץ הפרסי. רוחבו המקסימלי של האוקיינוס הוא כ-10,000 קילומטרים. נפחו של האוקיינוס, כולל המפרץ הפרסי והים האדום מוערך ב-292,131,000 קילומטר מעוקב.

מספר איים קטנים מפוזרים לרוחבו של האוקיינוס. בין מדינות האיים באוקיינוס: מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם; איי קומורו; איי סיישל; האיים המלדיביים; מאוריציוס, וסרי לנקה. אינדונזיה גובלת באוקיינוס ההודי. חשיבותו של האוקיינוס כציר בין אסיה ואפריקה הפכה אותו בעבר למוקד סכסוכים. עם זאת, עקב שטחו הנרחב, לא הייתה מדינה ששלטה בו בהצלחה עד לתחילת המאה ה-19, שבה האימפריה הבריטית שלטה על מרבית השטח הסובב את האוקיינוס. עם נפילת האימפריה הבריטית, עברה השליטה להודו ולאוסטרליה.

הים הטירני

הים הטירני (איטלקית Mar Tirreno; צרפתית Mer Tyrrhénienne; סיציליאנית Mari Tirrenu) הוא ים שולי בים התיכון ונמצא מערבית לחצי האי האפניני. הוא גובל בקורסיקה וסרדיניה במערב, בים הליגורי ובארכיפלג הטוסקני בצפון, בטוסקנה, לאציו, קמפניה ובקלבריה במזרח ובסיציליה בדרום. העומק המרבי הוא 3,785 מטר. במיתולוגיה היוונית, שימשו הצוקים המתנשאים מעל הים הטירני כמשכנן של ארבע הרוחות שנשמרו בידי איאולוס (שומר הרוחות). שמו של הים הטירני נגזר מהמסורת היוונית, לפיה המנהיג האטרוסקי "טירנוס" הוביל את האטרוסקים מאזור לידיה לחצי האי האפניני. המחקר המודרני לא מצא הוכחות חד משמעיות למוצא האטרוסקים.

הים הטירני נמצא ליד השבר האירופו-אפריקאי ולכן קרקעיתו מלאה בשלשלות הרים והרי געש, חלקם פעילים. הרוחות הנושבות בו הן המיסטרל מעמק הרון, ליבקיו מדרום מערב ושירוקו ואוסטרו מהדרום.

חמישה מצרי ים מובילים אל הים הטירני:

מצר מסינה בין סיציליה וקלבריה אשר בקצה המגף האיטלקי ורוחבו כשלושה קילומטר.

תעלת קורסיקה בין איטליה וקורסיקה, כ-80 ק"מ בקירוב.

מצר בוניפאצ'יו בין קורסיקה לסרדיניה ורוחבו כאחד עשר קילומטר.

מצר חסר שם בין סרדיניה לתוניסיה בן 200 ק"מ.

מצר סיציליה בין תוניסיה וסיציליה כ-160 ק"מ בקירוב.

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לְבָנָה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעיתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

חצי האי האיברי

חצי האי האִיבֶּרִי (באסטורית: Leonese Mirandese; בפורטוגזית, בספרדית ובגליסית: Península Ibérica; באיטלקית: Penisola Iberica; בקטלאנית: Península Ibèrica; באראגונית ובאוקסיטנית: Peninsula Iberica; בצרפתית: Péninsule Ibérique; בבסקית: Iberiar Penintsul) הוא חצי אי בדרום-מערב אירופה, המכונה לעיתים איבריה.

ים אזוב

ים אָזוֹב (רוסית: Азо́вское мо́ре) הוא ים רדוד המהווה שלוחה צפונית של הים השחור ומחובר אליו במצר קרץ' (Керч). הוא תחום ממזרח על ידי חצי האי טאמאן (רוסיה), ממערב על ידי חצי האי קרים, ומצפון על ידי אוקראינה.

ים אזוב נוצר עם עליית המפלס של הים השחור בכמאה מטרים. על קרקעית הים התגלו שרידים של התיישבות נאוליתית באזורים המוצפים בימינו במים. על פי תאוריית המבול של הים השחור, עליית פני הים השחור התרחשה בפתאומיות בסביבות שנת 5600 לפני הספירה, ומאורע זה קשור לאגדות עם המספרות על אירוע מסוג המבול. בימי קדם היה ים אזוב ידוע בשם אגם מאוטן או ים מאוטן.

הסברה העממית המקובלת היא שמקורו של השם הנוכחי של הים לקוח משמו של נסיך בשם אזום או אסוף, שנהרג בזמן שהגן על עיר באזור זה בשנת 1067 לספירה. רוב המלומדים סוברים כי שם הים לקוח משמה של העיר אזוב או מהמילה אזק, שפירושה "נמוך" בטורקית, לאור מיקומה.

אורכו המרבי של ים אזוב הוא 340 קילומטר, רוחבו המרבי 135 קילומטר ושטחו 37,555 קילומטר רבוע. הנהרות העיקריים הנשפכים לים אזוב הם הנהר דון והנהר קובן. בשל נפח הזרימה של נהרות אלה, רמת המליחות בים נמוכה יחסית ובמקומות מסוימים המים כמעט מתוקים. הנהרות אף מביאים אל הים כמות סחף גדולה.

ים אזוב הוא הים הרדוד בעולם, עם עומק מים ממוצע של 13 מטר בלבד. עומקו המרבי של הים הוא 15.3 מטר. במקומות שבהם סחף הנהרות רב, כגון במפרץ טגנרוג, עומקו הממוצע של הים מגיע לפחות ממטר. הזרם הבולט בים הוא סיבובי, בניגוד לכיוון השעון. רמת הגאות בים משתנה, אולם יכולה להגיע לחמישה מטרים. בחורף קופאים חלקים נכבדים מפני הים.

הנמלים העיקרים בים אזוב הם טגנרוג, מריאופול, רוסטוב על הדון וייסק.

כלי שיט העוברים בתעלת הוולגה-דון המחברת בין נהר הדון לוולגה, יכולים להגיע עד לים אזוב דרך שפך נהר הדון. בים אזוב קיימים אתרי קידוח לגז טבעי ולנפט.

תוכניות סובייטיות שאפתניות לחיבור הים הכספי לים אזוב באמצעות פרויקט תעלת אירואסיה המכונה לעיתים "תעלת מניץ'", נדונו במרץ רב משנת 1932, אך העבודה מעולם לא הושלמה. בתחילת המאה ה-21 נחשבת התוכנית לבלתי כדאית מבחינה כלכלית, אם כי הנושא חוזר ועולה מדי פעם.

בעבר הייתה בים אזוב דגה עשירה: למעלה מ-80 מיני דגים זוהו בו וכן כ-300 מיני חסרי חוליות. במאה ה-20 פחת עושר הדגה עקב הדיג ורמות הזיהום הגוברות.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

לונג איילנד

לונג איילנד (באנגלית: Long Island, בתרגום חופשי - האי הארוך) הוא אי באורך 190 קילומטר, וברוחב 32 קילומטר, באוקיינוס האטלנטי, השייך למדינת ניו יורק. בחלקו המערבי של האי נמצאים הרבעים ברוקלין וקווינס השייכים לעיר ניו יורק. עוד באי, בחלקו המזרחי, נמצאים המחוזות נסאו וסאפוק.

מאז מלחמת העולם השנייה שטחו הבנוי של האי גדל בהדרגה. כיום, בחלקו הדרומי של האי נמצא אזור המפטונס המשמש כאזור נופש לתושבי ניו יורק. באי נמצאים שני שדות תעופה גדולים - נמל התעופה ג'ון פ. קנדי ונמל התעופה לה גוארדיה.

לונג איילנד הוא אחד האזורים הצפופים בארצות הברית – הצפיפות בו עומדת על 2,086 תושבים לקילומטר רבוע. לפי מפקד האוכלוסין האמריקאי בשנת 2012, באי מתגוררים 7,686,912 תושבים. אי זה הוא האי המאוכלס ביותר בארצות הברית והשבעה-עשר בעולם כולו; הוא עוקף, בין היתר, את אירלנד, ג'מייקה, סינגפור ואת האי הצפוני בניו זילנד. למעשה, רק בשתים-עשרה מדינות בארצות הברית יותר תושבים, ואף לא באחת מהן יש צפיפות אוכלוסין כה גבוהה.

בחלקו המזרחי של האי מצויים שטחים חקלאיים, בהם מגדלים בעיקר גפנים.

לונג איילנד ידועה כבעלת ריכוז גבוה של יהודים באוכלוסייה, ובין היתר חיים בה אנשים אמידים ועשירים.

מדף הקרח רוס

מדף הקרח רוס (באנגלית: Ross Ice Shelf) הוא מדף הקרח הגדול ביותר באנטארקטיקה. שטחו של המדף 487,000 קילומטר רבוע, ואורכו 800 קילומטר (שטחו גדול משטח צרפת).

עובי המדף כמה מאות מטרים, ואורך חזית הקרח הפונה אל האוקיינוס הדרומי כ-600 קילומטר. גובה מדף הקרח מעל פני הים הוא בין 15 ל-50 מטרים, אולם 90% מהקרח המרכיב את המדף נמצא מתחת לפני הים.

מרבית שטח מדף הקרח מהווה חלק משטח חסות רוס המהווה (על פי הכרזתה) חלק מניו זילנד. מרבית מדינות העולם אינן מכירות בתביעת ריבונות זו.

המדף קרוי על שם רב החובל ג'יימס קלארק רוס אשר גילה אותו ב-28 בינואר 1841. רוס מיפה את חזית המדף.

ממדף הקרח רוס ניתק קרחון B-15 שהוא הקרחון הימי הגדול ביותר שתועד. שטחו המקורי היה כ-11,000 קמ"ר, יותר ממחצית שטחה של ישראל. הקרחון ניתק במרץ 2000 ונשבר לאחר מכן למספר קרחוני משנה שהגדול בהם היה קרחון B-15A בשטח 3,100 קמ"ר.

מהירות האור

מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק. המהירות היא 299,792,458 מטרים לשנייה, כלומר כ-300,000 קילומטרים לשנייה, שהם כ-1,080,000,000 קילומטר לשעה. מקובל לסמן את מהירות האור באות c. המטר הסטנדרטי הוגדר ב-1983 על פי מהירות זו.

מטר מעוקב

מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח בשיטה המטרית, ששווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה מטר אחד – "מעוקב" במשמעות "קובייה", בעל שלושה ממדים. כיוון שליטר הוא יחידת נפח של קובייה שאורך צלעותיה 10 ס"מ, מטר מעוקב מכיל 1,000 ליטר. מטר מעוקב של מים מזוקקים בטמפרטורה של 4° צלזיוס שוקל טוֹנָה אחת.

יחידות מידה נוספות לנפח המבוססות על השיטה המטרית הן:

סנטימטר מעוקב (סמ"ק) (cm³): מיליונית (1/1,000,000) של מטר מעוקב.

מילימטר מעוקב (mm³): מיליארדית (1/1,000,000,000) של מטר מעוקב (אלפית של סנטימטר מעוקב).

דצימטר מעוקב (dm³): אלפית (1/1,000) של מטר מעוקב, או 1 ליטר.

דציליטר (dL): עשירית הליטר, 100 סמ"ק.

מיליליטר (mL): אלפית הליטר, סמ"ק אחד.

מיקרוליטר (µL): מיליונית הליטר, מילימטר מעוקב אחד.

מלמ"ק (מיליון מטר מעוקב). יחידת זו משמשת למדידת נפח נוזלים במערכות גדולות, כגון במערכות מים וביוב.דוגמה: שטח הכנרת הוא 170 קמ"ר, ולכן עלייה של סנטימטר אחד במפלס הכנרת מוסיפה לכנרת 1.7 מלמ"ק מים.קילומטר מעוקב (קמ"ק) או מיליארד מטר מעוקב (מסומן: Gm³). יחידה זו משמשת למדידת קיבולות של אגמים, ימות וכו'.דוגמה: עומקה הממוצע של הכנרת הוא 25.6 מטרים, והנפח שלה הוא כ-4.5 קילומטר מעוקב.

סיציליה

סיציליה (Sicilia בלטינית קלאסית: סיקיליה. באיטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון, שטחו כ-26,000 קילומטר רבוע. הוא המחוז הגדול ביותר בשטחו באיטליה, אחד מחמשת האזורים האוטונומיים במדינה, ומאכלס חמישה מיליון תושבים.

פארסק

פארסק (אנגלית: Parsec) היא יחידת אורך המשמשת באסטרונומיה. סימנה הוא pc, והיא שווה ל־‎30.86×1012‎ קילומטר (כלומר כ־31 טריליון קילומטר, או 3.26 שנות אור). השם "פארסק" הוא ראשי תיבות באנגלית של פרלקסה־שנייה (parallax-second).

פרלקסה של כוכב היא הזווית שבין הקווים ה"מחברים" את הכוכב לכדור הארץ ולשמש (ובהכללה: הזווית בין שני הקווים המחברים בין עצם לבין שתי נקודות תצפית).

פארסק אחד הוא המרחק אל כוכב (שמיקומו בקירוב ניצב למישור המילקה), היוצר פרלקסה של שניית קשת אחת בין הקווים המחברים את הכוכב אל השמש ואל כדור הארץ. לחלופין, פארסק אחד הוא המרחק בין כוכב לבין שני עצמים, שמרחקם זה מזה הוא יחידה אסטרונומית אחת, כך ששני העצמים נראים מהכוכב כשהם מופרדים בזווית של שניית קשת אחת. הקו המחבר את אחד העצמים לכוכב, ניצב לקו הדמיוני המחבר את שני העצמים בעיני הצופה (הלא הוא ההיטל - דבר היוצר משולש ישר־זווית). לכן:

ומכאן ש־1 פארסק שווה ל־‎30.86×1012‎ ק"מ, או כ־3.2616 שנות אור.

אף־על־פי שהפארסק מהווה מרחק עצום לפי קנה־המידה שלנו, בקנה־המידה של היקום הוא יחידה קטנה. כך, למשל, המרחק מאיתנו לכוכב הקרוב ביותר אלינו פרט לשמש, פרוקסימה קנטאורי, הוא 1.34 פארסק, קוטר שביל החלב הוא כ־30,000 פארסק ואילו המרחק בינינו לגלקסיית אנדרומדה, הגלקסיה הקרובה ביותר אלינו, הוא כ־780,000 פארסק. לכן, למדידת גדלים של גלקסיות משתמשים בקילו־פארסקים ולמרחקים בין גלקסיות משתמשים במגה־פארסקים.

צידון

צִידוֹן (בערבית: صيدﺍ, צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון. היא שוכנת לחוף הים התיכון, כ-48 קילומטר מדרום לביירות וכ-40 קילומטר מצפון לצור.

האוכלוסייה, במטרופולין, מונה כ-250 אלף תושבים, רובם מוסלמים שיעים[דרוש מקור], וחלקם סונים או נוצרים.

העיר היא מרכז תעשייתי ומסחרי חשוב, ונמצאים בה בתי זיקוק ומסוף נפט המובל מחצי האי ערב לים התיכון.

קילומטר לשעה

קילומטר לשעה (קמ"ש) היא יחידת מידה למהירות, המציינת מעבר של קילומטר אחד במשך שעה אחת.

יחידת מידה זו היא יחידה מקובלת למדידת מהירותם של כלי רכב במרבית מדינות העולם. בארצות הברית מקובלת במקומה יחידת המידה מייל לשעה. למדידת מהירותם של כלי שיט מקובלת יחידת המידה קשר, שהיא 1 מיל ימי לשעה ושווה ל-1.8525 קילומטר לשעה.

בכתיב פיזיקלי המהירות קילומטר לשעה נרשמת בצורה קילומטר/שעה או קילומטר·שעה1−.

יחידת מידה מקובלת למהירות בקרב הפיזיקאים היא מטר לשנייה (מ/ש) - זו יחידת SI למהירות.

תנועה במהירות גבוהה מאוד נמדדת בקילומטר לשנייה. מהירות האור היא כ-300,000 קילומטר לשנייה, ומהירות המילוט מכדור הארץ היא 11.2 קילומטר לשנייה. למעבר מקילומטר לשנייה לקילומטר לשעה יש להכפיל את המהירות ב-3,600.

קילומטר רבוע

קילומטר רבוע (סמל: ק"מ² או קמ"ר) היא יחידת מידה השייכת למערכת היחידות הבינלאומית (SI) למדידת שטח של משטח כלשהו.

קמ"ר אחד שווה ל:

שטח של ריבוע בעל צלע באורך 1 קילומטר

1,000,000 מטר רבוע (מ"ר)

100 הקטאר

0.386102 מיילים רבועים

247.105381 אקרים

1000 דונם (ישראל)ובחישוב הפוך:

1 מ"ר = 0.000001 קמ"ר

1 הקטר = 0.01 קמ"ר

1 מייל רבוע = 2.589988 קמ"ר

1 אקר = 0.004047 קמ"ר

1 דונם (ישראל) = 0.001 קמ"ר

רודוס

רוֹדוֹס (ביוונית: Ροδος‏, הגייה Ródos) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים. האי הוא המזרחי ביותר מבין איי יוון המרכזיים בים האגאי.

רודוס הוא בירת פרובינציית רודוס. אורכו כמאה קילומטר ורוחבו המרבי הוא כארבעים קילומטר. שטח האי כ-1,400 קמ"ר והוא שוכן במרחק 17.7 ק"מ מערבה לטורקיה, בין היבשת היוונית לקפריסין. ב-2011 מנתה אוכלוסיית האי 115,490 תושבים, מתוכם כ-50,000 מתגוררים בעיר רודוס המשמשת כבירתו. העיר השנייה בגודלה היא יאליסוס שבה כ-12,000 תושבים.

באי נמצאו ממצאים רבים מתרבויות קדומות והוא ידוע מבחינה היסטורית בשל הפסל הענק, הקולוסוס של רודוס, אחד משבעת פלאי העולם העתיק ששכן בו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.