קילוגרם

קילוגרם (מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.

בהשאלה, בחיי היום יום, כשאומרים "קילוגרם" מתכוונים למעשה לקילוגרם-כוח, שכן אותו ק"ג לא ישקול אותו דבר על גופים בעלי מסה שונה ובהשפעת כוח כבידה שונה.

1kg with creditcard
משקולת ביתית מברזל יצוק ששוקלת 1 ק"ג לכל צורך מעשי.
NIST-4 Kibble balance
מכשיר ה-NIST-4 Kibble balance איתו ניתן למדוד ולהגדיר את הק"ג בהגדרתו הנוכחית. מוחזק במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי

הגדרת הקילוגרם

National prototype kilogram K20 replica
אחד ההעתקים של מוט הפלטינה-אירידיום שלפיו הוגדר הקילוגרם עד 2019, המוחזק בהמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בארצות הברית

ב-1793, קילוגרם הוגדר כמסתם של 1,000 סמ"ק (או ליטר) של מים מזוקקים בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס ובלחץ של אטמוספירה אחת. מכיוון שהגדרה זו לא הייתה מעשית, ב-1889 הוחלפה ההגדרה, בה הוגדר הקילוגרם כמסתו של מוט (הקרוי Le Grand K ) העשוי מסגסוגת של פלטינה ואירידיום ואשר שמור בלשכה הבינלאומית למידות ולמשקלות בפריז.

בשנת 2005, לאחר שהתברר שבמרוצת הזמן, מסת המוט משתנה ביחס לשכפוליה, גם אם באופן זעיר (כדי משקל גרגר חול), המליצה הוועדה הבינלאומית למידות ולמשקלות (אנ') להגדיר מחדש את הקילוגרם באמצעות קבועים אוניברסליים, ובכך להבטיח הגדרה התקפה בכל תנאי.[1]

ב-16 בנובמבר 2018 נערכה הצבעה רשמית ואושרה ההגדרה החדשה של הקילוגרם[2] והיא נכנסה לתוקף ב-20 במאי 2019[3]. בהחלטה הוחלט כי יש להגדיר את הקילוגרם כפועל יוצא של הגדרת קבוע פלאנק כך .

- קילוגרם כיחידת מסה של ה-SI

- קבוע פלאנק

- גודל (ללא יחידות) של קבוע פלאנק

- מטר

- שנייה

הגדרה זו קושרת את הק"ג לשלושה קבועים אוניברסליים בפיזיקה: קבוע פלאנק, מהירות האור וקבוע המבנה הדק, כך לעולם (בהנחה שקבועים אינם משתנים באמת) הק"ג החדש לא יכול להשתנות.

את הק"ג החדש ניתן למדוד באמצעות מכשיר הנקרא Kibble balance .[4]

קילוגרם מסה וקילוגרם כוח

בעבר הבדילו בין קילוגרם-מסה לבין קילוגרם-כוח. קילוגרם-מסה (קג"מ) הוא מונח שהומצא כדי להבדיל מקילוגרם-כוח שהיה שווה ל-9.81 ניוטון. כיום מונחים אלה כבר לא בשימוש, והמינוח "קילוגרם" משמעו קילוגרם-מסה.

קילוגרם-כוח (קג"כ) אחד הוגדר ככוח שאיתו כדור הארץ מושך מסה של קילוגרם-מסה אחד, קרי 9.81 ניוטון. כיום יחידה זו אינה שמישה במדע.

יחידות מידה הנגזרות מהקילוגרם

יחידות מסה נוספות הנגזרות מהקילוגרם, על-פי הקידומות המקובלות הן:

  • יוטאטון = ספטיליון טון, או גרם.
  • זטאטון = סקסטיליון טון, או גרם.
  • אקסטון = קווינטיליון טון, או גרם.
  • פטאטון = קוודריליון טון, או גרם.
  • טרהטון = טריליון טון, או גרם.
  • גיגהטון = מיליארד טון, או גרם.
  • מגהטון = מיליון טון, או גרם.
  • קילוטון = אלף טון, או גרם. בהשאלה, קילוטון משמש לרוב כיחידת מידה לעוצמת פיצוץ גרעיני, כשהכוונה היא לשווה ערך לעוצמת פיצוץ קילוטון של חומר הנפץ TNT.
  • טונה או טון (או טון מטרי) = אלף קילוגרם, או גרם.
  • קילוגרם = היחידה הבסיסית, או גרם.
  • גרם = אלפית הקילוגרם, בקיצור גר' (באנגלית, gr).
  • מיליגרם = אלפית הגרם, בקיצור מ"ג (באנגלית, mg), או גרם.
  • מיקרוגרם = מיליונית גרם, או גרם.
  • ננוגרם = מיליארדית גרם, או גרם.
  • פיקוגרם = אלפית ננוגרם, או גרם.
  • פמטוגרם = מיליונית ננוגרם, או גרם.
  • אטוגרם = מיליארדית ננוגרם, או גרם.
  • זפטוגרם = קוודריליונית ננוגרם, או גרם.
  • יוקטוגרם = קווינטיליונית ננוגרם, או גרם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טים פולגר, כמה שוקל הקילוגרם?, סיינטיפיק אמריקן ישראל
  2. ^ מקור
  3. ^ Decision CIPM/105-13 (October 2016). The day is the 144th anniversary of the Metre Convention.
  4. ^ סרטונים The kilogram has changed forever. Here’s why., סרטון באתר יוטיוב
אמנויות לחימה משולבות

אמנויות לחימה משולבות (באנגלית: Mixed Martial Arts; בראשי תיבות: MMA) הוא ענף ספורט המדמה קרב פנים אל פנים, שבו מותר השימוש במגוון רחב של שיטות לחימה גופנית ללא נשק, כאשר החוקים מאפשרים למשתתף להשתמש בכל אמנויות הלחימה שהם יודעים, תוך כדי לחימת עמידה (סטרייקינג) או לחימת קרקע (גראפלינג).

מקורו של ענף ספורט זה בקרבות "ולה טודו" (בפורטוגזית: Vale tudo; מילולית: "הכל הולך"), ספורט לחימה גופנית ללא נשק וללא הגבלות כלשהן, אשר היה קיים בברזיל מאז שנות ה-20. בתחילת שנות ה-90 הביאה משפחת גרייסי הברזילאית את העיסוק בספורט לארצות הברית, וממנו התפתח ספורט ה-MMA. בשנת 1993 פרץ הספורט לתודעת הציבור כאשר נערכה לראשונה תחרות אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC), שהייתה פתוחה לספורטאים מכל קשת אמנויות הלחימה הקיימות, והן התחרו זה בזה כמעט ללא הגבלות, כדי לקבוע מיהו הלוחם הטוב ביותר. אופייה של תחרות זו הדהים רבים בציבור ברמת האלימות שהייתה בה, ובקרבות שאינם מופסקים אף שהיריבים זבים דם. תחרויות דומות נערכו אף ביפן החל משנת 1989.

במהלך העשור הראשון לתחרות, הוכנסו בהדרגה חוקים אשר הגבילו את שיטות הלחימה, זאת במטרה להפוך את האומנות ל"ספורט לגיטימי" ובטוח יותר. שינויים אלו גרמו לענף לצמוח במהירות, בעיקר בערוצי שלם וצפה, כאשר המכירות בערוץ הגיעו לרמה של תוכניות ותיקות ופופולריות כמו אגרוף והיאבקות מקצועית.

ארון הברית

אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש. הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב.

הדיפת כדור ברזל

הדיפת כדור ברזל הוא ספורט אולימפי, אחד ממקצועות הזריקה שבמסגרת ענף האתלטיקה. במסגרת ספורט זה אדם הודף כדור ברזל במשקל כבד (7.26 קילוגרם לגברים ו-4 קילוגרם לנשים) למרחק הרב ביותר. ספורט זה נחשב כחלק ממשפחת ענפי הכוח המתפרץ.

טונה (מסה)

טונה (כך לפי האקדמיה ללשון העברית, אך נפוצה גם הצורה טון) היא יחידת מידה של מסה שמשמעותה תלויית גאוגרפיה:

לפי תקן SI - מערכת היחידות הבינלאומית, וברוב חלקיו של העולם, טונה (Tonne) אחת שווה לאלף קילוגרם שהוא יחידת המידה הבסיסית של מסה. מכונה בארצות הברית "טון מטרי" (Metric ton), על מנת להבדילו מהמשמעות הבאה.

בעיקר בארצות הברית, "טון קצר" (Short ton) שווה לאלפיים ליברות או אלפיים פאונד Pound, כלומר 907.18474 ק"ג.

לפי שיטת התקנים האימפריאלית (באנגלית Avoirdupois system) שתוקננה במאה ה-13, "טון ארוך" (Long ton או Imperial ton) שווה 2,240 ליברות, כלומר 1,016.0469088 ק"ג. ל"טון ארוך" יש עדיין שימוש מסוים בארצות הברית, בעיקר במדידת הדחק של אוניות, ולשקילת גופרית. ניתן עדיין למצוא שימוש מסוים ב"טון ארוך" גם באנגליה ובחלק ממדינות האימפריה הבריטית לשעבר כגון קנדה ואירלנד.

טורפים

טּוֹרְפִים (שם מדעי: Carnivora) הם סדרה של בעלי חיים במחלקת היונקים. רוב החיות המשתייכות לסדרת הטורפים ניזונות בעיקר מבשר ציד, אך חלקם הם אוכלי-כל או אף אוכלי-צמחים (אף על פי ששיניהם ומערכת העיכול שלהם מותאמים לאכילת בשר). עם זאת רוב מובהק של היונקים הטורפים הגדולים (אריות, נמרים, זאבים וכו') כלולים בסדרה זו ומכאן שמה. יש גם יונקים טורפים כמו מיני עטלפים, לווייתנים וגם טורפי הכיס שאינם כלולים בסדרה זו.

סדרת הטורפים כוללת בתוכה כמה מבעלי החיים המוכרים ביותר לאדם: חתולים, כלבים, דובים וכלבי ים משתייכים כולם לסדרה זו. בעבר השתייכו הטורפים הימיים לסדרה עצמאית, אך כיום הם מחולקים ל-3 משפחות בתת-סדרת דמויי כלב.

הגדול בטורפים הוא פיל ים דרומי ששוקל כ-4000 קילוגרם ודב לבן - היונק הטורף היבשתי הגדול ביותר ששוקל עד 900 קילוגרם אצל זכרים. הטורף הקטן ביותר הוא חמוס השלגים ששוקל לפעמים 40 גרם אצל זכרים.

טנדר

טנדר או מטענית הוא רכב קל להובלת מטען, שלפי התקן האמריקאי משקלו אינו עולה על 6,300 קילוגרם.

ליברה

ליברה (בלטינית: libra, ברבים ליבראות), ליטרה (ברבים "ליטרות"), או פאונד (pound) היא יחידה מידה המשמשת לציון מסה. היחידה מסומנת בקיצור באותיות lb או lbs.

השימוש ביחידה זו מקובל בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. ישנן מספר הגדרות שונות ליחידת מידה זו. ההגדרה המקובלת כיום היא שליברה אחת שקולה ל-0.45359237 קילוגרם.

מקורה של היחידה ביחידת המשקל הרומאית "ליברה". מקור המילה "פאונד" בשפות הגרמאניות אשר קיצרו את הביטוי הלטיני "ליברה פונדו" (libra pondo) - שמשמעו "במשקל ליברה".

מול

מול (Mole) הוא יחידת מידה סטנדרטית המגדירה כמות חומר על פי מספר חלקיקים קבוע. אם כמות של חומר מסוים מכילה מספר אבוגדרו של חלקיקים, אותה כמות היא מול אחד של החומר. ערכו המדויק של מספר אבוגדרו הוא ‎6.02214076×1023‎.

על פי ההגדרה של מערכת היחידות הבינלאומית (SI) שהייתה בתוקף עד מאי 2019, מול אחד הוא כמות המכילה מספר חלקיקים כמספר האטומים הנמצאים ב-12 גרם של פחמן-12 טהור.

מול יכול לשמש למדידה של חלקיקים שונים: חלקיקים יסודיים, נוקליאונים, אטומים, מולקולות ועוד. כדי שהמדידה תהיה בעלת משמעות, יש להגדיר מראש באיזה חלקיק עוסקים.

השימוש במולים מאפשר יצוג מאקרוסקופי של ישויות זעירות. לדוגמה, מול מים (H2O) מורכב מ-2 מולי מימן ומול חמצן אחד. זאת, בדיוק כשם שמולקולה אחת של מים מורכבת מ-2 אטומי מימן ואטום חמצן אחד.

הצורך ביחידה כגון מול, המייצגת מספר מאקרוסקופי של חלקיקים, בולט בעיקר בחישובים סטויכיומטריים בכימיה ובפיזיקה. אילו היו נערכים ברמת החלקיק הבודד, היו אלו דורשים שימוש במספרים עצומים. כך, לדוגמה, מיליליטר אחד של מים מכיל כ-33 אלף מיליארד מיליארד מולקולות (כ-‎3.343×1022‎ מולקולות). מכיוון שבתגובה כימית, אטום יחיד מגיב עם אטום יחיד אחר, או לכל היותר אטומים ספורים, ללא קשר למסתם ולגודלם הפיזי של כל אחד מהאטומים, נוח להשתמש ביחידה המתייחסת למספר החלקיקים בלבד. הדבר נכון גם לתגובות אחרות ברמה הקואנטית, כגון בליעה ופליטה של פוטונים מחלקיקים טעונים, כאשר לרוב, כל חלקיק, ללא קשר למסתו, בולע או פולט פוטון אחד.

מכונית

מכונית היא כלי רכב מנועי, המיועד לשאת נוסעים או מטען. הגדרת המכונית אינה חד-משמעית, אך לרוב היא בעלת מנוע בעירה פנימית, ארבעה גלגלים או שישה גלגלים, ומיועדת לשאת עד כ-15 נוסעים או מטען של עד 1,000 קילוגרם.

המכונית מהווה גורם מספר אחד למוות לא טבעי וכן לנכות. השימוש במכונית הולך וגובר במדינות העולם השלישי, ומאידך פוחת במדינות המערב, שבהן ישנה מגמה למעבר להסתמכות על תחבורה ציבורית.

בתחילת דרכה של המכונית פיתחו מתכנני המכונית פתרונות הנעה שונים, שכללו מנועי בעירה פנימית, מנועים חשמליים, מנועי קיטור ועוד, אך מנועי הבעירה הפנימית מסוג מנוע בנזין ומנוע דיזל הם עדיין הנפוצים ביותר. מאז תחילת המאה ה-21, עם עליית המודעות לזיהום האוויר, מיוצרות יותר מכוניות עם מנוע חשמלי כמנוע יחיד או בשילוב מנוע בעירה פנימית.

המילה מכונית נגזרת מהמילה "מכונה". את המילה חידש איתמר בן-אב"י. כינוי נפוץ למכונית הוא "אוטו", שמקורו בשפות מערביות ומהווה קיצור של "אוטומוביל".

המודעות הגוברת לנזקים הסביבתיים והעירוניים וכן לתמותה הגבוהה הנגרמים על ידי הרכב הפרטי, מביאים בשנים האחרונות לתנועה רחבה להפחתת התלות ברכב הפרטי וקידום תחבורה ציבורית, שימוש באופניים וכלי תחבורה לא ממונעים נוספים ולמיזמים לשיתוף מכוניות.

מסה

מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של עצמים פיזיים המבטא את עוצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם. בהשאלה, משתמשים בחיי היום-יום במידת גודלה של המסה לתיאור כמות החומר בגוף כלשהו, והיא נמדדת לרוב באמצעות שקילה.

המסה היא גודל בסיסי שממנו, יחד עם הזמן וההעתק, נגזרים שאר הגדלים במכניקה ניוטונית (כמו אנרגיה, תנע ועוד).

על פי תורת היחסות מסה ניתנת להמרה לאנרגיה ולהפך, ולכן תורת היחסות מתייחסת אליה כתכונה שגודלה תלוי גם במהירות הגוף המסיבי ביחס לצופה. כבסיס לחישובי מסה יחסותיים משתמשים במסת המנוחה של הגוף, שהיא המסה עבור צופה שביחס אליו הגוף במנוחה.

בוזון היגס הוא חלקיק יסודי אשר על פי המודל הסטנדרטי מעניק לכל שאר החלקיקים את המסה. החלקיק קרוי על שמו של המדען הבריטי פיטר היגס שהגה אותו, ואף קיבל פרס נובל על כך לאחר גילוי החלקיק בשנת 2012 בידי פרנסואה אנגלר שחלק עמו בפרס.

מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים. ומסומנת לרוב ב- . מסת שמש אחת היא מסתה של השמש, המוערכת ב-1.9891x1030 קילוגרם.

לדוגמה, מסתו של כוכב הלכת צדק היא כאלפית מסת שמש. מסת השמש היא 332,946 מסות ארץ (כלומר מסות של כדור הארץ). הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד כה הוא R136a1 ומסתו 265 מסות שמש.

את המסה של השמש מעריכים בעזרת ההשפעה הכבידתית שלה על תנועת העצמים האחרים במערכת השמש. בתלות בערכו של קבוע הכבידה: .

כך, בהתבסס על אורך שנת ארץ ובמרחקו של כדור הארץ ניתן להגדיר מסת שמש אחת כ:

השמש אמנם מקרינה אנרגיה ומאבדת מסה בקצב של כארבעה מיליון טון מדי שנייה, אבל עובדה זו לא תגרום לשינוי משמעותי ביחידת המידה במהלך מיליוני השנים הקרובות, היות שרוח השמש נושאת עמה רק כ-‎3×10-14‎ ממסת השמש בשנה.

מערכת היחידות הבינלאומית

מערכת היחידות הבינלאומית (בצרפתית: Système international d'unités, בקיצור: SI) היא מערכת יחידות מידה רציונלית וקוהרנטית, שנמצאת בשימוש נרחב בפיזיקה ובשאר ענפי המדע. מקורה של מערכת SI במערכת יחידות MKS (מטר־קילוגרם־שנייה) ההיסטורית, שהתפתחה על בסיס מערכת היחידות המטרית. במערכת SI יש שבע יחידות בסיסיות ומגוון יחידות שנגזרות מהיחידות הבסיסיות. בין היחידות הבסיסיות, יחידת המידה לאורך היא המטר; הזמן נמדד בשנייה, והמסה בקילוגרם. חלק מהיחידות הבסיסיות עצמן נגזרות מקבועים פיזיקליים, למשל מהירות האור, קבוע פלאנק, ומטען יסודי.

פרט לארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה, כל המדינות בעולם משתמשות ביחידות מדידה על בסיס מטרי, אם כי אנגליה ואזורים מסוימים בקנדה עוד לא השלימו את המעבר (ראו מעבר לשיטה המטרית).

ניוטון (מידה)

ניוטון היא יחידת מידה (ולא מידה) המשמשת במערכת היחידות הבינלאומית למדידת כוח, וסימנה . הניוטון נקרא על שמו של המדען האנגלי אייזק ניוטון. "ניוטון" מוגדר ככוח הנדרש על מנת להאיץ מסה של קילוגרם אחד בקצב של מטר לשנייה בריבוע. נוסחתה היא:

הניוטון היא גם יחידת משקל, כיוון שמשקל הוא הכוח הפועל בין שני גופים עקב כוח המשיכה. מסה של קילוגרם אחד בגובה פני הים משקלה בערך 9.81 ניוטונים, אם כי נתון זה משתנה בכמה עשיריות האחוז במקומות שונים על פני כדור הארץ וכן משתנה בהתאם על פני כוכבי לכת אחרים בחלל. ולהפך, חפץ שמסתו 102 גרם משקלו בערך ניוטון אחד.

היחידה המקבילה (שכמעט אינה בשימוש) למדידת כוח במערכת סנטימטר-גרם-שנייה (CGS) היא הדיין (dyne).


סקלטון

סקלטון הוא ענף ספורט חורף בו מתחרה יחיד גולש במסלול מתוחם על מזחלת כשהוא שוכב על בטנו עם ראשו קדימה.

הענף הוא ספורט אולימפי החל מאולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002). קודם לכן נכלל במשחקי החורף האולימפיים באולימפיאדת סנט מוריץ (1928) ובאולימפיאדת סנט מוריץ (1948) כענף בו התחרו גברים בלבד. יחד עם ענף המזחלות מאורגן הספורט תחת התאחדות ה-IBSF.

מהירות הסקלטון נמוכה מזו של הלוז' אך המזחלת יכולה להגיע עד לכ-140 קילומטר לשעה. מזחלות סקלטון מודרניות עשויות בבסיסן מסיבי פחמן בתוך מסגרת מפלדה. אין בלמים או הגאים על המזחלת והניווט מתבצע על ידי הזזת הגוף של הנוסע.

יחד עם הנוסע והציוד שלו, המשקל המקסימלי המותר הוא 115 ק"ג לגברים ו-92 ק"ג לנשים כאשר מתוך זה, משקלה המקסימלי של המזחלת הוא 33 קילוגרם לגברים ו-29 קילוגרם לנשים. מגבלת המידות זהה לנשים וגברים: אורך בין 80 ל-120 ס"מ וגובה בין 8 ל-20 ס"מ.

מדידת הזמן מתחילה כאשר הנוסע עובר מרחק של 15 מטר מנקודת הזינוק, כאשר הנוסע יכול לדחוף את המזחלת עד מרחק של 65 מטר מקו הזינוק. אורך המסלול הוא בין 1,200 ל-1,500 מטר.

פיתוח גוף

פיתוח גוף הוא משטר של תרגילים שנועדו לפתח את שריריו של אדם, ולחטב את גופו.

כפעילות תחרותית, מטרת פיתוח הגוף היא להציג את מסת השרירים, גודלם וחיטובם, באופן האומנותי, הסימטרי והאסתטי ככל האפשר. לצורך כך נדרש מפתח הגוף לשימוש באימוני משקולות, במכשירי אימון ובתרגילי התנגדות אחרים, באופן קבוע ואינטנסיבי, שניתן לתארו כאימון ספורט.

צבים

צבים (שם מדעי: Testudines) היא סדרה של זוחלים דיאפסידים ובעלי שריון כבד החיים במים מתוקים, בים וביבשה. קיימים כ-250 מינים שגודלם נע מ-8 סנטימטרים (3.1 אינץ') עד 2.74 מטרים (9.0 רגל) ומשקלים מקילוגרמים בודדים ועד ל-900 קילוגרם (2,000 ליברות). המאפיין הבולט שלהם הוא שריון כבד המכסה את הגב והגחון.

בעבר נחשבו לחלק מסדרת האנפסידה אך כיום משויכים לקבוצה הנכחדת ברובה Pantestudines, הקרובה לזאורופטריגיים.

קילוגרם-כוח

ק"ג-כוח היא יחידת מידה למדידת כוח ומוגדרת כך: 1 ק"ג-כוח הוא הכוח שמפעילה מסה של 1 ק"ג על כדור הארץ. מאחר ש- נובע ש-1 ק"ג כוח שווה בקירוב ל-9.8 ניוטון.

באופן דומה, טון-כוח הוא הכוח שמפעילה מסה של 1 טון מטרי, כלומר: 1,000 ק"ג. יחידה זו שימושית יותר להמיר לקילוניוטון. 1 טון-כוח שווה לבערך 9,800 ניוטון, או ל-9.8 קילוניוטון. קילוניוטון אחד שווה ל-0.102 טון-כוח ו-10 קילוניוטון שווה ל-1.02 טון-כוח.

יחידות אלו שימושיות יותר בהנדסה מאשר בפיזיקה.


תחנת החלל מיר

מיר (רוסית: Мир, שמשמעו "תבל" וגם "שלום") הייתה תחנת חלל של ברית המועצות (ומאוחר יותר של רוסיה), שחגה במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בין השנים 1986 ל־2001. מיר הייתה תחנת המחקר הראשונה בחלל שהייתה מאוכלסת באופן קבוע תקופה ארוכה. באמצעות מספר שיתופי פעולה בינלאומיים, היא הפכה לנגישה עבור קוסמונאוטים ואסטרונאוטים של מדינות רבות. במהלך פעילותה ביקרו בה 104 חוקרים מ־12 מדינות. מיר הורכבה במסלול על ידי מספר מודולים ששוגרו בנפרד החל מ־19 בפברואר 1986 עד 1996. התחנה שהתה במסלול עד אשר הוסטה בהנחיה מרחוק למסלול שהוביל להתרסקותה על פני כדור הארץ ב־23 במרץ 2001.

ממדי התחנה הכוללים היו 19 מטרים לאורך, 31 מטרים ברוחב וגובה של 27.5 מטרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.