קטלוג

קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד. הקטלוג משמש מאגר מידע, וניתן לדלות ממנו מידע רב.

עבודת המיון והרישום בקטלוג מכונה קִטְלוּג. במהלכה נקבע מקומו של פְּריט כלשהו או של מידע כלשהו בתוך רשימה על פי סדר מסוים (לרוב אלפביתי או נושאי או שניהם). את המילים קִטְלוּג, קִטְלֵג, קֻטְלַג והִתְקַטְלֵג חידש המילונאי ראובן אלקלעי ב-1932.[1]

Schlagwortkatalog
קטלוג כרטיסיות לפי נושא - ספריית אוניברסיטת גראץ

קטלוג ספרייה

בספריות הקטלוג הוא רשימת הפריטים (הספרים, כתבי העת והחומר האור-קולי) הנמצאים בספרייה מסוימת, והוא מאפשר גישה אל כל פריט ופריט בתוכה. הקטלוג כולל רישום של פרטים מזהים על אודות הפריטים בספרייה, בדרך כלל מספר מדף, כותר, מחבר, תיאור פיזי, נושא והערות מיוחדות.

בעבר הצורה הנפוצה לקטלוגים הייתה בכרטיסיות או בספרים. כיום נפוץ בעיקר השימוש בקטלוגים ציבוריים מקוונים המאפשרים גם גישה מרחוק באמצעות האינטרנט. המיחשוב מאפשר גם יצירת קטלוגים משותפים של רשת ספריות עצמאיות.

קטלוג תערוכה

Frans Hals exhibition on the occasion of the centenary of the municipal museum of Haarlem 1862-1962
קטלוג תערוכה משנת 1962 במוזיאון פרנס הלס בהארלם (הולנד)

קטלוג תערוכה הוא קובץ המופק במקביל להעלאת התערוכה, לרוב בתצורת חוברת או ספר (לעיתים גם קובץ דיגיטלי הזמין למשל באתר אינטרנט). קטלוג התערוכה מכיל מידע על פריטי התערוכה ולעיתים גם על ההקשר ההיסטורי, גאוגרפי, ארכאולוגי, אמנותי וכדומה, בהתאם לנושא התערוכה. קטלוגים של תערוכות אמנות מציגים גם פרטים טכניים על אודות היצירה כגון טכניקת העבודה (למשל "שמן על בד"), מידות היצירה ושנת יצירתה, ולרוב גם את צילומי היצירות ומידע על האמן. קטלוג תערוכה עשוי לכלול גם מאמרים רלוונטיים, למשל מאת אוצר התערוכה או אנשי אקדמיה. יש קטלוגים של תערוכות שרוחב יריעתם ותוכנם ממצבים אותם כספרי עיון[2]. חלקם הם פריטים מעוצבים המהווים יצירת אמנות בפני עצמה[3][4]. קטלוגים של תערוכות מהווים גם פריטי אספנות.

קטלוג מסחרי

קטלוגים מסחריים מיועדים להציג נתונים אודות מוצר או שירות לשם פרסום ושיווק.

ישנם קטלוגים המיועדים לפרסום בלבד, וכן קטלוגים שנועדו לאפשר להזמין את המוצר מהיצרן או המפיץ, באמצעות הטלפון, הדואר, דואר אלקטרוני או אתר אינטרנט. קטלוגים שנועדו להזמנות מכילים בדרך כלל יותר מידע אודות המוצר, כגון מידות, צבעים, מאפיינים ומחירים. על פי רוב, קטלוגים פרסומיים מופקים על נייר באיכות משובחת, ומכילים תמונות ותרשימים.

Amram Aburbeh catalog of Judaica store Beit Mischar leTashmishei Kedusha, Jerusalem

שער הקטלוג של בית המסחר לתשמישי קדושה של הרבנים עמרם אבורביע ויוסף שלוש, ירושלים, תחילת המאה ה-20

1954 Lane Bryant catalog

דף מקטלוג חברת אופנה אמריקאית משנת 1954

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • אלחנן אדלר ורחל קדר, ​​​ אמנות הקיטלוג: תיאור והנגשת משאבי מידע הלכה ומעשה על פי כללי הקיטלוג הבין-לאומיים ונוהלי הקיטלוג המקובלים בישראל

הערות שוליים

  1. ^ ראובן אלקלעימלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
  2. ^ "אות עברית חדש" קטלוג תערוכה, בבלוג "הלשכה לטיפוגרפיה עברית"/ירונימוס
  3. ^ עודד בן יהודה, זה שיורד וזה שעולה: שני קטלוגים מוצלחים של תערוכות ישראליות, באתר Xnet‏, 8 ביולי 2014
  4. ^ קטלוג תערוכה - שורשים משותפים, מוזיאון העיצוב חולון
BIBSYS

BIBSYS היא רשות ממשלתית השייכת למשרד החינוך והמחקר של נורווגיה. הרשות מספקת שירותי תוכן מחקרי ולימודי, בהם שירותי אחסון, שליפה והעברת מידע ומטה-דאטא של מקורות חיוניים ללימוד ולמחקר (ספרי עיון ולימוד, כתבי עת מדעיים, עבודות מחקר, מאמרים ועוד). הרשות פועלת בשיתוף אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מכני מחקר והספרייה הלאומית של נורווגיה. הרשות מספקת לחוקרים ולתלמידים גישה למקורות ולספריות באמצעות שירותי ממוחשבים ברשת האינטרנט (בפרט הפורטל oria.no). הרשות מהווה את הנציג הלאומי הנורווגי למיזם DataCite (ניהול ציטוטים גלובלי) ומנהלת את הקודי המזהים הבינלאומיים של הפריטים בקטלוגי הספריות בנורווגיה.

Biografisch Portaal

ה-Biografisch Portaal (הפורטל הביוגרפי) היא יוזמה של מכון הויגנס להיסטוריה של הולנד (Huygens Instituut voor Nederlandse Geschiedenis) בהאג. מטרת המיזם הוא הנגשת טקסט ביוגרפי הולנדי, החל מראשית ההיסטוריה עד לעת החדשה.

המיזם החל בפברואר 2010, עם כ-40,000 ביוגרפיות שהומרו לפורמט דיגיטלי. בשנת 2012 כלל המיזם רשימה של 80,206 אנשים מ-125,592 ביוגרפיות שונות.

המונח "הולנד" (Netherlands) בהקשר זה כולל גם את הקולניות לשעבר של הולנד, והמונח אנשים מתייחס הן לאנשים ילידי הולנד והקולוניות שלה והן לאנשים שהיו פעילים בהולנד והקולוניות. נכון ל-2011, רק ביוגרפיות על אנשים שאינם עוד בין החיים נכללות במיזם.

המיזם מנוהל בהתאם לסטנדרטים של Text Encoding Initiative , והגישה למיזם היא חינמית וחופשית באמצעות ממשק אינטרנטי.

המיזם הוא מיזם משותף של עשרה גופי מדע ותרבות שונים בהולנד, כשמכון הויגנס מרכז את המיזם.

בין הגופים היוזמים ניתן למנות את המכון ההולנדי להיסטוריה של האמנות, שאף שוכן עמו באותו בניין, ועוד.

בנוסף למידע הדיגיטלי, הוציא לאור המכון מספר יצירות בדפוס, בין השאר את יצירתו של אברהם ג'ייקוב ון דר אה (1792–1857), המילון הביוגרפי ההולנדי הראשון.

CiNii

CiNii הוא מאגר מידע ומנוע חיפוש ביבליוגרפי עבור חומר שהתפרסם ביפן או חומר בשפה היפאנית. המיזם הוקם בשנת 2005 ומתוחזק על ידי המוסד הלאומי למידע (Nii) מייסודה של אוניברסיטת טוקיו. שירות החיפוש חשוף לציבור ומקטלג את הפריטים בספריית המוסד הלאומי למידע, מסד המידע של ציטוטי כל הפרסומים ביפאנית (CJP), קטלוג ספריית הדיאט הלאומית וספריות נוספות, ספריות אקדמיות וארגוניות. על אף שהשירות הוא מקיף וכולל את כל תחומי הדעת, השימוש העיקרי שלו הוא בתחומי מדעי הרוח והחברה. לתחומי מדעי הטבע, הרפואה ומדעים מדויקים קיימים גם מאגרי מידע ייעודיים.

ICD

ICD (ראשי תיבות באנגלית: International Classification of Diseases, סיווג המחלות הבינלאומי) הוא מסמך תקינה של ארגון הבריאות העולמי. המסמך מכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות.

ICD נמצא בשימוש נרחב בעולם כולו, ומשמש לסטטיסטיקות ממשלתיות על תחלואה ומוות.

שמו המלא של המסמך: International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems.

הגרסה הנוכחית של הקטלוג היא 11, ומכונה ICD-11. הגרסה פורסמה ביוני 2018.

Istituto Centrale per il Catalogo Unico

Istituto Centrale per il Catalogo Unico (‏ICCU באיטלקית. תרגום: המכון המרכזי לקטלוג אחיד) הוא מכון הפועל כרשות ממשלתית של ממשלת איטליה שמטרתו ליצור ולתחזק קטלוג ביבליוגרפי אחיד ומאוחד לכל הספריות באיטליה. הקטלוג המרכזי (Centro nazionale per il catalogo unico) החל להיות מיושם בכל הספריות במדינה בשנת 1951. המכון קם ב-1975 תחת המשרד למורשת ופעילות תרבותית (Ministero per i Beni e le Attività Culturali - MiBAC) וממוקם פיזית בספרייה הלאומית המרכזית של רומא. המכון מציע מערך שירותים ביבליוגרפים לבאי הספרייה ולמשתמשים חיצוניים - Servizio bibliotecario nazionale, SBN.

LIBRIS

LIBRIS הוא קטלוג ביבליוגרפי מאוחד המתוחזק על ידי הספרייה הלאומית של שוודיה בסטוקהולם. הקטלוג מאפשר לחפש בכ-6.5 מיליון רשומות ביבליוגרפיות של ספרים ופרסומים מרחבי העולם. בנוסף למידע על ספרים ופרסומים הקטלוג מכיל רשומות על המחברים הכוללות מידע על שמם, מועד לידתם ומקצועם.

הקמת הקטלוג החלה באמצע שנות-60 כאשר ועדה ממשלתית פרסמה דוח על השימוש במחשבים עבור חיפוש בספריות ובשנת 1965 תקציב המדינה כלל סעיף עבור הקמת גוף מחקר בנושא. במאי 1970 פורסם מסמך אפיון ראשוני עם הכותרת: "Biblioteksadministrativt Information System (BAIS)" (מערכת מידע עבור ניהול ספריה). מקורו של השם LIBRIS ביולי 1970, אז ועדת משנה טכנית של גוף המחקר החלה להשתמש בשם LIBRIS כקיצור ל-Library Information System.

MeSH

MeSH (ראשי תיבות של: Medical Subject Headings תרגום: כותרת נושא רפואית) אוצר מילים מבוקר לצורך יצירת אינדקס מאמרים וספרים בתחום מדעי החיים; הוא מהווה אוצר מילים נרדפות המאפשר חיפוש. הוא נוצר ומעודכן על ידי הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית (NLM), ובשימוש בסיס הנתונים של MEDLINE/PubMed מאמר באתר על ידי קטלוג הספרים של ה-NLM.

MeSH נמצא גם בשימוש רישום "ClinicalTrials.gov" לסווג מחלות אשר נלמדות על ידי ניסויים הרשומים ב-ClinicalTrials.gov.

MeSH הוצג ב-1960, עם אינדקס הקטלוג של NLM עצמו וכותרות הנושא של האינדקס הביבליוגרפי "Index Medicus" (או IM, הוצאת 1940), כמו קודמיו. הגרסה המודפסת השנתית של MeSH הופסקה ב-2007 ו-MeSH זמין כעת באינטרנט בלבד. הוא ניתן לדפדוף והורדה בחינם דרך PubMed. אף שבמקור נכתב באנגלית, MeSH תורגם למספר רב של שפות ומאפשר אחזור של מסמכים משפות שונות.

Union List of Artist Names

ה-Union List of Artist Names (רשימה מאוחדת לשמות אמנים, ULAN) הוא בסיס נתונים חינמי אינטרנטי המנוהל על ידי מכון המחקר גטי (Getty), המחזיק רשימה של שמות כ-300,000 אמנים, בווריאציות שונות (שמות נעורים, שמות קודמים וכו').

למרות שמו המרמז כי זו היא רשימה, למעשה זהו אגרון עבור שמות נרדפים לאמנים. לכל אמן ניתן מזהה חד-חד ערכי מספרי, ואליו מקושרים כל פריטי המידע הרלוונטיים (תאריכי ומקומות לידה ופטירה).

הרשימה מתמקדת באמנים מתחום האמנות החזותית ואדריכלות. אמנים כשחקנים, רקדנים לרוב אינם כלולים ברשימה זו.

בנוסף לאמנים, הרשימה מכילה גם קבוצות אמנים העובדים יחד, כאשר כל קבוצה מכילה הפניות לאנשים אותם היא כוללת.

VIAF

בקרת זהויות בינלאומי וירטואלי (באנגלית: Virtual International Authority File; ראשי תיבת VIAF) הוא אוסף של בקרת זהויות בינלאומי של אישים או ישות אחרת שמוכל בגופי בקרת זהויות אחרות, בעיקר ספריות לאומיות ומוזיאונים. העוצמה של ה־VIAF הוא במזהה יחיד שמחובר למזהים בספריות שונות ומאפשר במזהה אחד להגיע להרבה אוספים של האובייקט. ה־VIAF הוא וירטואלי ומאפשר גם ליחידים להגיע למזהה באופן עצמאי דרך האינטרנט.

אסטרונום

אסטרונום או תוכן הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים. כמו כן, הוא מודד את תנועתם של גרמי השמיים ואת תפוצתם ביקום.

מקצוע האסטרונומיה נחשב למדע העתיק בעולם. ישנה חפיפה מסוימת בין עבודתם של אסטרונומים לעבודתם של אסטרופיזיקאים ומתקיים ביניהם שיתוף פעולה. במסגרת זו, מנסים האסטרונומים למצוא עדויות לתהליכי ההיווצרות וההתפתחות של גרמי השמיים, ושל היקום בכלל.

מודן הוצאה לאור

מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית.

בשנת 1973 רכש עודד מודן, שהיה ראש מחלקת הכספים של ההוצאה, את הוצאת א. לוין אפשטיין והיסב את שמה להוצאת א. לוין אפשטיין - מודן. באותה שנה, חברו אשר ביתן, עודד מודן ואהד זמורה ויצרו את זמורה ביתן מודן - הוצאה לאור (זב"מ). להוצאת זב"מ היה עיקרון מרכזי שדרש שכל ספר המועמד לצאת תחת המותג זב"מ חייב להתקבל פה אחד על ידי שלושת השותפים. אם לא היה הדבר כך יכול מציע הספר להוציא לאור את הספר בעצמו בהוצאתו הפרטית, תחת שמו. כך למשל הביא עודד מודן להוצאה את ספר הבישול פורץ הדרך "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס. עקב סירובם של השותפים להוציא את הספר בזב"מ, הוציא אותו מודן בעצמו ומכירות הספר הפכו לבסיס הכלכלי של מודן למשך שנים רבות[דרוש מקור]. בשנת 1982 פרשה הוצאת מודן מהשותפות.

נכון ל-2010 מודן היא אחת משלוש הוצאות הספרים הגדולות בישראל, המחזיקה קטלוג ובו כ-8,000 כותרים[דרוש מקור: גם למספר וגם ליחס לשאר ההוצאות]. ההוצאה מוציאה לאור את כל סוגי הספרים: ספרות יפה, ספרות פופולרית, ספרות מקור, ספרי עיון, ספרי בישול, ספרי ילדים ונוער, אלבומי מתנה, ספרי מוזיקה, קומיקס וספרי לימוד.

בין היתר, יצאו בהוצאת ההוצאה ספרי בישול של בני סיידא וישראל אהרוני, סדרת ספרי הפסיכולוגיה "פסיכה" בעריכת שולה מודן, וספרי ילדים ונוער של גלילה רון-פדר-עמית, דתיה בן-דור, אלונה פרנקל, שלמה אבס וזוהר אביב. כמו כן יוצאות בהוצאה הסדרות "הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה" ו"הרפתקה ראשונה: קלאסיקה לראשית קריאה" בשיתוף פעולה עם הוצאת אוקיינוס.

במהלך השנים רכשה ההוצאה את קטלוג הוצאות הספרים מסדה, רשפים, אדם, תמוז, בוסתן ומפעלי תרבות וחינוך (מוזיקה). למודן הסכם שותפות עם הוצאות קרפד (בבעלותו של גיל חובב), עגור ואריה ניר הוצאה לאור.

ב-2010 זכתה ההוצאה במכרז להפקת ספרי ההוצאה לאור של משרד הביטחון והפצתם.

מודן מחזיקה בשליש מהשותפות ברשת צומת ספרים. שותפים שווים נוספים הם מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, והמנכ"לים המשותפים להוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן דביר, יורם רוז וערן זמורה. עודד מודן הוא גם הבעלים של רשת חנויות "באג מולטיסיסטם". במרץ 2016 רכשה "מודן" את הוצאת הספרים "כתר ספרים".מודן הוצאה לאור חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

מספר קטלוג לוויינים

מספר זיהוי קטלוג לוויינים (באנגלית Satellite Catalog Number ידוע גם בשם NORAD Catalog Number, מספר קטלוג נוראד, זיהוי USSPACECOM) הוא מספר של 5 ספרות, הניתן על ידי פיקוד החלל בצבא ארצות הברית.

מספר זה ניתן לכל הגופים המשוגרים למסלול סביב כדור הארץ, לפי סדר שיגורם. המספר ניתן לכל מה שנשאר במסלול לוויינים, חלקי משגרים, חלקי לוויינים שהתפוצצו ועוד.

מסת"ב

מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.

השיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith. בתחילה כונתה השיטה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בינלאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה-ISSN) International Standard Serial Number) משמש לזיהוי כתבי עת.

בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ-1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל-13 ספרות.

במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13, נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.

במסת"ב 13: 978 או 979.

שפת המדינה אליה משתייך המו"ל:0 - ספרים היוצאים לאור בארץ דוברת אנגלית (בריטניה, ארצות הברית, קנדה וכו')

2 - צרפתית, 3 - גרמנית, 4 - יפנית, 88 - איטלקית

965 - ספרים היוצאים לאור בישראלזיהוי המו"ל

מספר סידורי לכותר אצל המו"ל

ספרת ביקורת (זו יכולה להיות לעיתים גם האות X).בכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב. בישראל נעשה הדבר על ידי מרכז הספר והספריות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב והמספרים ניתנים תמורת תשלום, יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו.

בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב-1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור.

מערכת התיעוד האוניברסיטאית (צרפת)

מערכת התיעוד האוניברסיטאית (בצרפתית: Système Universitaire de Documentation,‏ SUDOC) היא בקרת זהויות, מסד הנתונים (קטלוג) ביבליוגרפי של האוניברסיטאות והמוסדות אחרים להשכלה גבוהה בצרפת, ספריות מחקר מדעיות וכ-3,400 מרכזים למשאבי תיעוד. הקטלוג החל לפעול בשנת 1999.

נכון לספטמבר 2011 הקטלוג כלל כ-10 מיליון רשומות ביבליוגרפיות, המתארות את כל הסוגים של מסמכים, מונוגרפיות, תזות, כתבי-עת בכללותם, מאמרים, כתבי-יד, חומרים אורקוליים, מפות, תווים מוזיקליים, ספרים ישנים, ומשאבים אלקטרוניים העוסקים בביליוגרפיה.

נמצא תחת ניהולה של הסוכנות הביבליוגרפית להשכלה גבוהה (ABES). מהווה חלק של המיזם הווירטואלי VIAF.

סימניה (אתר אינטרנט)

"סימניה" הוא אתר אינטרנט ישראלי המוקדש לספרים. האתר נמנה עם קבוצת אתרי חברת סימניה. האתר נפתח לגולשים בשנת 2006 לאחר תקופת הרצה, פיתוח אלגוריתמים וקישור לספריות וחנויות ספרים.

מנוע השוואות מחירים סוקר את חנויות הספרים המובילות ומציג לגולשים מחירים עדכניים לכל ספר.

קישור לספריות נבחרות מציג את הימצאותם של ספרים בספריות אלו ומאפשר הזמנתם.

מידע רב על סופרים ואפשרות ליצירת קשר איתם נמצאים בקטלוג הסופרים. בנוסף, ישנה אפשרות להתכתב עם משתמש נוסף בהודעות פרטיות ויש גם אפשרות לדון בפורומים לגבי נושאים הקשורים לספרים ואפילו לפוליטיקה.

בלוג קריאה אישי נפתח אוטומטית לכל קורא ובו מוצגים הספרים שקרא לצד חוות הדעת שכתב והספרים שיש לו בבית.

הבלוג מתעדכן בהתאם לדירוגי הקורא ומאפשר מכירת ספרים יד שנייה ללא עמלה.

באתר קטלוג מאוחד לספרי קריאה המכיל מספר ספריות בישראל.

קובץ בקרה משולב

קובץ בקרה משולב (בגרמנית: Gemeinsame Normdatei) או בראשי תיבות GND הוא קובץ בקרה בינלאומי המשמש לארגון שמות אישים, מילות מפתח וגופים משותפים מתוך קטלוגים. הוא משמש בעיקר עבור תיעוד בספריות ויותר ויותר גם על ידי ארכיון ומוזיאונים. קובץ זה יוסד ומנוהל על ידי הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek; בראשי תיבות DNB) בשיתוף פעולה עם מספר רשתות ספריות אזוריות באירופה דוברת הגרמנית ועם שותפים אחרים. בקובץ נעשה שימוש ברישיון Creative Commons Zero (או CC0).מפרטו של ה-GND מספק היררכיה של ישויות ראשיות ותתי-סיווגים, שהוא שימושי במיון ספרים בספריות, ויכולת גישה לזיהוי חד-משמעי של אלמנטים בודדים. הוא כולל בנוסף אונטולוגיה המיועדת לייצוג ידע ברשת סמנטית, הזמינה בפורמט RDF.קובץ הבקרה המשולב פורסם לציבור הרחב באפריל 2012, ומשלב את תוכנם של קובצי בקרה אלו, שהשימוש בהם נפסק:

קובץ בקרה שמי (Personennamendatei או בקיצור PND)

קובץ בקרה לגופים משותפים (Gemeinsame Körperschaftsdatei או בראשי תיבות GKD)

קובץ בקרה למילות מפתח (Schlagwortnormdatei או בראשי תיבות SWD)

קובץ כותר אחיד של ארכיון המוזיקה הגרמני (Einheitssachtitel-Datei des Deutschen Musikarchivs, או בקיצור DMA-EST)בזמן השקתו (החל מ-5 באפריל 2012), כלל המאגר של GND 9,493,860 קבצים, כולל 2,650,000 שמות אישים.

קוד מזהה בינלאומי

קוד מזהה בינלאומי הוא שם כולל לשיטות סיווג למסמכים אלקטרוניים ופיזיים הנהוגות בעולם. הקוד מופיע כחלק מציטוטי מקורות במאמרים, בוויקיפדיות שונות ובכל מקום אחר בו חשוב לדייק בהפניה למקור, בדרך כלל עקב זכויות יוצרים.

תערוכה

תערוכה היא הצגה מסודרת של חפצים. בניגוד ליריד, שמטרתו המרכזית היא מסחר, התערוכה מיועדת להצגת אמנות (הנאה והערכה אסתטית), למטרות חינוכיות, תעמולתיות או לצורכי הקניית ידע. תערוכות נערכות לרוב במוזיאונים, בגלריות לאמנות ובמוסדות ציבור מרכזיים. בנוסף, תערוכה היא גם תצוגות של חברות העוסקות בתחום מקצועי מסוים למשל: תערוכת התיירות שבה מציגות מדינות, חברות תעופה, אתרי נופש מתוך מטרה לקדם את התיירות. בארגון תערוכות במוזיאונים ובגלריות, לפי רעיון מרכזי, עוסק האוצֵר. פעמים רבות מחבר האוצר את קטלוג התערוכה.

תקן בינלאומי למזהי שמות

תקן בינלאומי למזהי שמות (אנגלית: International Standard Name Identifier; בראשי תיבות ISNI) הוא מזהה שנוצר עבור דמויות ציבוריות בתחום המדיה כדוגמת ספרות, יצירה טלוויזיונית, ומאמרי עיתונות. המזהה מורכב מ-16 ספרות המוצגות לעיתים בארבעה מקטעים.

התקן פותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תחת טיוטת תקן בינלאומי 27729. התקן הסופי פורסם ב-15 במרץ 2012. הוועדה הטכנית ה-46 של ISO, ועדת משנה 9 (TC 46/SC 9) היא האחראית לפיתוחו.

ISNI יכול לשמש להבדלה בין שמות שעלולים לראותם כזהים, ולקשר בין מידע הנוגע לשמות, ומשמש בכל קבוצות המדיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.