קטיעה

קטיעה היא הסרה של איבר או חלק מאיבר מהגוף. במקרים מסוימים הקטיעה מתבצעת בצורה רצונית כדי להועיל לאדם ולעיתים בניגוד לרצונו.

אדם שידו קטועה נקרא גידם.

אדם שרגלו קטועה נקרא פיסח.

גורמים שונים לקטיעה

World War I radiography amputee
צילום רנטגן של קטיעת שלוש אצבעות ביד ימין של חייל במלחמת העולם הראשונה

כריתת איבר יכולה להיעשות מהסיבות הבאות:

  • סיבות רפואיות:
    • הסרת איבר פגום המסכן את בריאות הגוף כולו (למשל בשל סרטן או נמק)
    • הסרת איבר פגום שאינו מסכן את בריאות הגוף כולו אך מפריע לתפקודו (למשל החלפת רגל פגומה שאינה ניתנת לשיקום בתותב)
    • לשם השתלתו בגוף אחר.
  • כדי להתאים את הגוף לתפקיד מסוים, כמו קטיעת הזנב ואפרכסות האוזן של כלבים המיועדים לתקיפת בני אדם, כדי שאלו לא יוכלו לתפוס אותם בקלות,
  • ענישה - הסרת ידי גנבים, סירוס אנסים,
  • מסורת עממית כגון כריתת דגדגן,
  • כחלק ממעשה פשע (שליחת שן או אצבע כאות חיים מאדם חטוף),
  • קטיעה הנגרמת מתאונה,
  • קטיעה מולדת.

כריתת איבר כירורגית

כריתת איבר כירורגית היא ניתוח כירורגי להסרת איבר.

מקרים

כאשר מטופל מתבקש לעבור ניתוח לכריתת איבר מסוים, ישנה סיבה לכך. סיבות נפוצות למדי הן אפנדציטיס (מצב מסכן חיים, שבו אם לא יעבור החולה ניתוח להסרת התוספתן, הוא יקרע וידמם לתוך הבטן) ואבנים בכיס המרה (ניתוח בטן שמבוצע כאשר ישנה חסימה משמעותית ביותר בכיס המרה, כאשר כיום מעדיפים להשתמש בלפרוסקופיה לפתרון הבעיה). סיבות נפוצות פחות להוצאת איברים פנימיים הן הגדלה מסיבית או קריעה של טחול (ובמקרים נפוצים אחרים בשל לימפומה הפוגעת בו), או גידול סרטני בלתי ניתן לריפוי על ידי הקרנות באיברים כמו הריאה (במקרה שהגידול לא התפשט לריאה השנייה), הכליה (למשל בגידול וילמס) או הקיבה. קיבה נכרתת גם במקרה של כיב עז שאינו מחלים. כריתה של ריאה או כליה מחייבת פעילות תקינה של הריאה או הכליה הנותרת.

סיכונים

לרוב, הטיפול לאחר ניתוח הכריתה הוא מסובך ביותר. בכריתת קיבה, למשל, יש צורך לאכול כמויות מווסתות של אוכל מכיוון שהקיבה שהיא מווסת המזון איננה, ואכילת יתר עשויה להציף את המעי. במקרה של כריתת טחול יש להתחסן מפני חיידקים אלימים ולקחת אנטיביוטיקה כנגד זיהומים המטופלים במצב רגיל על ידי הטחול. במקרה של כריתת ריאה או כריתת כליה יש לעקוב אחר תפקוד האיבר הנותר, למרות שהגוף עשוי לתפקד היטב עם הכליה או הריאה הנותרת.

כריתה של איבר חיצוני כמו שד, עין או גפה מסכנת את המטופל בדיכאון עמוק. התברר שככל שהמאמצים לשיקום האיבר אחרי כריתה או להחלפתו בתותב מוקדמים יותר, כך הנזק הנפשי למטופל הוא קטן יותר. בחלק מהמקרים תהליך השיקום יכול להתחיל מיד אחרי ניתוח הכריתה, ואף בטרם מעירים את המטופל מההרדמה.

גידם ביהדות

בעת מתן תורה נרפאו כל המומים בבני ישראל, ובין השאר גם לא היו בהם גידמים[1].

בני ישראל שגלו לבבל אחר החורבן הראשון קצצו את אגודליהם, כדי לא לשיר ולנגן משירי ציון בפני נבוכדנאצר[2].

לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם[3] .

נחום איש גם זו היה גידם משתי ידיו.

קטיעה כעונש - בעמים הקדמונים, ובחוקי האסלאם עד היום, מהווה קטיעת ידיים או אצבעות עונש מקובל. בחוקי חמורבי העונש של קטיעת גפה ניתן לבן שהכה את אביו, לרופא שגרם למותו או לעיוורונו של החולה שלו, לרופא שהטביע חותם על עבד מבלי שנתבקש לכך, ולאיכר חכיר שגנב תבואה מבעל השדה.

במקרא מתואר עונש כריתת בהונות אצל אדני בזק, שקצצו את בהונות ידיו ורגליו, כמו שהוא קצץ בהונות ידיהם ורגליהם של מלכי אויביו, אך היה זה רק לאחר מותם.

בתלמוד מסופר על יששכר איש כפר ברקאי, שקצצו את ידיו כעונש על שלא היה לו אימת מלכות.

סיפור ידוע מימי הביניים על קטיעה כעונש, הוא סיפורו של רבי אמנון ממגנצא, שהמלך פסק לו עונש אכזרי של קטיעת הידיים והרגליים. כעבור ימים ספורים, באמצע תפילת מוסף של ראש השנה, הוא נפטר מייסורים, מתוך תפילה שחיבר ברגעיו האחרונים: "ונתנה תוקף".

תחושת פנטום

כריתת גפה או חלק מגפה יוצרת תחושת פנטום - אשליה שהגפה שנכרתה עדיין קיימת. תחושת פנטום יכולה להיווצר רק אם הקטיעה נעשתה באדם שכבר מלאו לו שמונה שנים. תחושת הפנטום כשלעצמה היא תחושה חסרת נזק והיא עשויה אף להועיל בתפעול תותב. אולם, לבד מתחושת פנטום עשוי להיווצר גם כאב פנטום - כאב שאדם מפרש כאות לנזק בגפה חסרה. כאבים אלה עשויים להיות עזים ולשבש את איכות החיים.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ תנחומא, שמות יט ח.
  2. ^ מדרש תהילים קלז ד; ילקוט שמעוני תהילים קלז.
  3. ^ ירושלמי תענית ד ח; איכה רבה ב ה.
אולימפיאדת הנכים ארנהם (1980)

אולימפיאדת הנכים השישית נערכה במרכז הספורט הלאומי פפנדל ליד ארנהם, הולנד בשנת 1980.

המשתתפים חולקו ל-4 קטגוריות: קטיעה, שיתוק מוחין (לראשונה במשחקים), לקות ראייה וכיסא גלגלים.

באולימפיאדה התקיימו תחרויות ב-13 ענפים: אתלטיקה, הטלת חצים, הרמת משקולות, חץ וקשת, טניס שולחן, כדורת דשא, כדורסל, כדורעף, כדור שער, סייף, סנוקר, קליעה ושחייה.

הפרלמנט של הולנד, כמדינה מארחת, קיבל החלטה שקראה לנבחרת דרום אפריקה "בלתי רצויה" בשל משטר האפרטהייד שהונהג בה. לכן דרום אפריקה (השתתפה במשחקים מאז 1964) נעדרה מהמשחקים הפאראלימפיים עד שנת 1992.

אתלטיקה במשחקים הפאראלימפיים

תחרויות אתלטיקה מתקיימות במסגרת המשחקים הפאראלימפיים מאז ייסודם באולימפיאדת הנכים רומא (1960), כאחד משמונה ענפים שהתקיימו במשחקים. גברים ונשים, המסווגים על פי דרגת נכותם, מתחרים בקטגוריות האתלטיקה המקובלות בתחרויות לאתלטים שאינם בעלי מוגבלות, עם התאמה לסוג מוגבלותם.

ג'ורג'ה אמיל פאלאדה

ג'ורג'ה אמיל פאלאדה (ברומנית: George Emil Palade;‏ 19 בנובמבר 1912 יאשי, רומניה - 8 באוקטובר 2008) היה רופא וחוקר אמריקאי בתחום הביולוגיה של התא, יליד רומניה, זוכה פרס נובל לשנת 1974.

ג'יימס מק אילרוי

ג'יימס ארצ'יבאלד מק אילרוי (באנגלית: James Archibald McIlroy ‏ 3 בנובמבר 1879 - 27 ביולי 1968) היה רופא בריטי וחבר בצוות המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון (1916-1914). מק אילרוי נולד בפרובינציית אלסטר שבאירלנד, כנראה בעיר השוק באליקלייר שבמחוז אנטרים, שם נולד אביו.

אחרי קבלת תואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת ברמינגהם, עבד לזמן קצר בבית החולים קווין אליזבת בברמינגהם. בשנים הבאות עסק ברפואה במצרים וביפן ושירת כרופא אונייה באוניות טיול בהודו וסביבותיה.

ב-1914, הצטרף עם אלכסנדר מקלין למשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון, כרופאי המשלחת. מק אילרוי היה אחראי גם על צוות כלבי-מזחלת כשחברי המשלחת נאלצו להימלט מן האונייה אנדיורנס, שנלכדה בקרח בים ודל ונמחצה. הניצולים הגיעו לבסוף, אחרי מסע רב-תלאות וסכנות, אל אי הפיל, שם נדרש מק אילרוי לבצע ניתוח קטיעה לבהונותיו הנמקות של פרס בלקבורו, בעזרת מקלין, ששימש כמרדים וטיפטף בזהירות רבה כמויות זעירות של כלורופורם שהצליחו להציל ולהביא עמם, ופרנק ויילד כאח מסייע. לאחר החילוץ מאי הפיל של כל 22 חברי המשלחת שהמתינו שם לבוא המצילים, קיבל הרופא את מדליית הקוטב מכסף.

במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה באיפר. ב-1921 הצטרף שקלטון לעוד מסע אל הקוטב הדרומי במשלחת שקלטון-רווט; שקלטון מת בתאו בספינה "קווסט" כשעגנה לחופי ג'ורג'יה הדרומית, שם גם נקבר לבסוף, אך המשלחת השלימה את משימתה בהנהגת פרנק ויילד.

גידול בעצמות

גידול בעצמות הוא גידול של רקמה ניאופלסטית בעצם. גידולים בעצם יכולים להיות שפירים (לא סרטניים) או ממאירים (סרטניים).

גסטרקטומיה

גסטרקטומיה או כריתת קיבה (באנגלית: Gastrectomy) היא קטיעה חלקית או שלמה של הקיבה.

דגדגן

הדגדגן (בלועזית: קליטוריס, Clitoris) הוא רקמה זקיפה בעלת כ-8,000 קצות עצבים שנמצאת בפות - איבר המין הנקבי אצל יונקים. הדגדגן הוא האיבר האורגזמטי העיקרי בגוף האישה - בעת עוררות מינית הדגדגן מתנפח, נעשה רגיש למגע, ומעביר ריגוש והנאה מינית העשויים להוביל לאורגזמה.

זימוגן

זימוגן (zymogen) הוא אנזים בצורתו הבלתי פעילה. בעבר נקרא גם פרואנזים.

כדי לזרז תהליכים ביולוגיים, משתמשים אורגניזמים באנזימים, אותם הם מפרישים מרקמות שונות. פעולות אלה, כשאינן במקומן, עלולות לפגוע ולהזיק. לכן, כדי למנוע פעילות בלתי רצויה של האנזימים נגד הרקמה ממנה הופרשו, (כמו למשל פעילות של אנזימי עיכול, העלולים לעכל את הרקמה ממנה באו), מופרשים אנזימים אלה בצורתם הבלתי פעילה. צורה בלתי פעילה זו הופכת לאנזים הפעיל רק לאחר הפרשתה.

ברמה המולקולרית, כרוכה בדרך כלל הפיכתו של זימוגן לאנזים פעיל בהוספת מספר חומצות אמינו לזימוגן, או, לעיתים קרובות יותר, קטיעה של חומצות אמינו ממנו. פעולה זו מוסיפה או גורעת אינטראקציות בין כלל חומצות האמינו המרכיבות את הזימוגן, ובכך משנה את המבנה המרחבי שלו, המשפיע ישירות על יכולתו לזרז תגובות כימיות. לעיתים מזורזת הפעלת הזימוגן על ידי אנזימים אחרים. לעיתים מתרחשת קטיעה של חומצות אמינו רק ברמות pH מסוימות, אשר משנות את המטען החשמלי של חומצות האמינו בזימוגן וגורמות לחלק מהן להתנתק.

לעיתים קרובות נקראים הזימוגנים על שם האנזימים המקבילים, בתוספת "-נוגן". דוגמאות לזימוגנים:

בקיבה הופך הזימוגן פפסינוגן לאנזים פפסין, המסייע בעיכול חלבונים. הפעלת הפפסינוגן מתרחשת רק בסביבה החומצית מאוד שבקיבה.

בתריסריון הופך הזימוגן טריפסינוגן, המיוצר בלבלב, לאנזים טריפסין. הפעלת הטריפסינוגן מתרחשת בעזרת אנזים המופרש בתריסריון - אנטרופפטידאז.

כאב רפאים

כְּאֵב רְפָאִים (נקרא גם "כְּאֵב פַנְטוֹם") מוגדר כתחושת כאב המורגשת בחלק חסר של איבר קטוע. הכאב מופיע כמעט בכל מקרי הקטיעה, ולעיתים מופיע באופן קבוע או לסרוגין במשך עשרות שנים. מעבר לסבל הכרוך בכאב רפאים, הוא עלול לפגוע בתפקודו של האדם הסובל ממנו. הכאב נגרם בעיקר עקב שינויים במערכת העצבים בעקבות הקטיעה, החל משינויים בקצות העצבים הקטועים ועד לשינויים במוח. הטיפול הקיים בכאב רפאים כולל בעיקר תרופות משככות כאב.

כאב רפאים תואר לראשונה במאה ה-16, על ידי הרופא הצבאי הצרפתי אמברואז פארה (Ambroise Paré).‏, והמונח "כאב פנטום" נטבע ב-1872 על ידי סיילאס ויר מיטשל (Silas Weir Mitchell)‏ האדמירל הוריישו נלסון תיאר את כאב הרפאים של ידו הקטועה כהוכחה לקיומה של הנפש, שהרי אם הוא מרגיש בכאב של ידו החסרה, הרי שקיומו הוא לא רק קיום גוף לבדו.

כירורגיה

כירורגיה היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות ניתוח פולשני של גוף החולה.

כיום ניתן לבצע ניתוחים זעיר פולשניים, אשר מבוצעים באמצעות מספר חתכים קטנים בשילוב עם מצלמה.

הכירורגיה מבוצעת לרוב בבתי חולים, אם כי כיום הולך וגדל מספר הניתוחים המבוצעים במרפאות ואשפוזי יום. העוסק בכירורגיה קרוי כירורג או "רוֹפֵא מְנַתֵּחַ". הניתוחים מבוצעים בשיטה סטרילית, שמטרתה למזער את הסיכון לזיהומים.

את תחום הכירורגיה ניתן לחלק על פי החלוקה המקובלת למחלקות המנתחות בבתי החולים:

כירורגיה כללית הכוללת בדרך כלל ניתוחי בטן (קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב), שד וטראומה

כירורגיה הפטוביליארית - ניתוחי כבד, כיס מרה ודרכי המרה

כירורגיית השתלות

נוירוכירורגיה - ניתוחי מח, עצבים ועמוד השדרה

אורתופדיה - ניתוחי הגפיים ועמוד השדרה

כירורגיית ילדים

כירורגיית פה ולסת

כירורגיית לב-חזה

כירורגיה פלסטית

כירורגיית כלי דם

כירורגיה של היד

אורולוגיה - דרכי השתן, איברי המין הזכריים.

אף אוזן גרון וניתוחי צוואר.

עיניים.

כירורגיה גניקולוגית - ניתוחי נשים, כולל ניתוח קיסרי.

כירורגיה בריאטרית - ניתוחי השמנת יתר.ניתוחים כירורגיים כללים כוללים גם כריתת איברים.

ישנן עדויות כי ניתוחים בוצעו כבר בימי קדם. לעדות זו משמשות מספר גולגולות אשר בהן חורים סימטריים בגדלים שונים, חלקם לאחר החלמת עצם, המצביעים על חיתוך מעשה ידי אדם.

עד להמצאת ההרדמה בוצעו ניתוחים כאשר החולה ער לחלוטין.

כיום עם התפתחות הטכנולוגיה גדל והולך מספר הניתוחים המבוצעים בשיטת הלפרוסקופיה, ואנדוסקופיה בה הפולשנות מזערית וההחלמה מהירה יחסית.

מיקרוכירורגיה הוא ענף בכירורגיה שבו מבוצעים ניתוחים עדינים ביותר בעזרת מיקרוסקופים מדויקים במיוחד. טכניקה זו מאפשרת ניתוח של חלקים שלא ניתן היה להגיע אליהם קודם בעין, באוזן הפנימית, בחוט השדרה ובמוח, וכן חיבור מחדש של אצבעות שנקטעו שמצריך תפירה של עצבים וכלי דם זעירים או של צינור זרע שנכרת.

נירומה

נֵירוֹמַה או נוירומה (neuroma, ממילים יווניות המתארות גידול עצב) היא שם כללי לצמיחה או גידול ניאופלסטי של רקמה שמקורה בתאים של מערכת העצבים. מידע מודרני בהיסטולוגיה וציטולוגיה הביא לכך שתופעות שכונו בעבר נירומות, מכונות במונחים ספציפים יותר לפי מקורן המדויק יותר כגון גַּנְגְּלִיּוֹנֵירוֹמָה (ganglioneuroma, גידול של תאי גנגליון) או שְׁוָנוֹמָה (schwannoma, גידול של תאי שוואן). מספר הפרעות שימרו את המונח נירומה למרות שהסתבר שהן לא הולמות את ההגדרה לנירומה.

נירומות ניאופלסטיות לדוגמה הן:

נירומת שמע - גידול שפיר באוזן הפנימית היכול לגרום לחרשות ולסחרחורות.

נירומה על שם Verneuil - קשריר בעצב עורנירומות לא ניאופלסטיות הן:

נירומה מדומה, נירומה טראומטית, נירומת קטיעה (pseudoneuroma, traumatic neuroma, amputation neuroma) - שגשוג של רקמת עצב בקצה קטוע או פגוע של עצב. נירומות מדומות קשורות להופעת כאב פנטום.

נירומה על שם מורטון - כאב באזור אצבעות כף הרגל הנובע מלחץ על אחד העצבים.

נשימה מחזורית

נשימה מחזורית (באנגלית: Circular breathing) היא טכניקת נשיפה אשר משמשת בנגינת כלי נשיפה. מטרת הטכניקה היא לאפשר נגינה רציפה ללא הפסקות לנשימה. ביצירות מסוימות נדרשים נגני כלי נשיפה לנגן משפטים מוזיקליים ארוכים שאינם מאפשרים נשימה, ללא קטיעה של הרצף המוזיקלי. לרוב, ניתן לנגן משפטים מוזיקליים אלו על ידי נשימה עמוקה קודם התחלת הנגינה, ובצמצום מתן האויר. במקרים חריגים, גם הנשימה הטבעית מספיקה בקושי, ועל כן שימוש בטכניקת נשימה מחזורית מקל מאוד על הנגן.

הטכניקה מבוססת ברוב המקרים, על נשיפה דרך הפה תוך כדי נשימה מהירה דרך האף. האוויר הננשף דרך הפה אינו מגיע מהריאות, אלא הוא האוויר שנמצא בחלל הפה. כך יכולות הריאות להתמלא באוויר גם כשאוויר ננשף דרך הפה.

נשימה מחזורית דורשת אימון רב, על מנת שלא להיכנע לרפלקס הקבוע שאינו מאפשר נשימה ונשיפה בו זמנית. נגנים המאומנים היטב בטכניקה, יכולים לנשוף ולשאוף בו זמנית בצורה שאיננה מורגשת כלל.

סוגריים

הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים – ( ), מרובעים – [ ], מסולסלים – { }, ויש גם המוסיפים עליהם את המְזֻוִּים – < >.

קב (אביזר)

קב - ובצורה הזוגית קבּיים - הוא פריט טכנולוגיה מסייעת לניידות. הוא מקל את ניידותם של אנשים המתקשים בהליכה, בשל לקות, מחלה או פציעה, מתקשים להשתמש באחת מרגליהם או בשתיהן. הקב הפשוט ביותר הוא מקל הליכה גבוה עם מערכת ידיות. על פי רוב יש בראש הקב תמיכה לזרוע ובתחתיתו סוליה מחומר שמונע החלקה.

קטיעה בר שלום

קטיעה בר שלום הוא דמות של גוי מחשובי מלכות רומא העתיקה המופיעה בתלמוד הבבלי, אשר הוצא להורג בעקבות דברי סנגוריה שהשמיע על היהודים בפני הקיסר, טרם מותו הוא מל עצמו ועל כן זכה לחיי העולם הבא. יש המזהים את קטיעה בר שלום, עם טיטוס פלוויוס קלמנס, שעליו מספר דיו קסיוס שהוצא להורג עם אשתו בשל אימוץ מנהגים יהודיים.

תיאור סיפור גיורו של קטיעה בר שלום, מופיע בתלמוד הבבלי במסכת עבודה זרה: היה קיסר ששנא את היהודים, הוא פנה לחשובי המלכות ושאלם בדרך משל: "מי שעלה לו נמק ברגלו, האם יקטע אותה ויתרפא, או ישאיר אותה ויסבול?" (כאשר כוונתו הייתה - האם יש להרוג את כל יהודי האימפריה הרומית או שיש להשאירם בחיים ולסבול מהם?) ענו לו: "יקטע אותה ויתרפא" (דהיינו: הרוג את כל היהודים), אמר לו קטיעה בר שלום: ראשית, לא תוכל להרוג את כל היהודים. שנית, אם תשמיד את כל היהודים יכנו אותך "מלכות קטועה" (מעין ביטוי גנאי)". אמר לו הקיסר "יפה דיברת", אולם, אדם שמנצח את המלך דינו להיענש במוות ויושלך לתנור (או לחפירה מליאה אפר). כשהובל אל מותו, פנתה אליו גבירה רומית (מטרוניתא) ואמרה לו, "אוי לה לספינה שמפליגה מבלי לשלם מכס" (דהיינו: אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלת את עצמך ותטול חלק עמהם), כאשר קטיעה שומע זאת הוא מל את עצמו (לפי חלק מן הגרסאות הוא מל עצמו בסכין ולפי אחרות מן עצמו בשיניו), והפטיר "נתתי מכסי". כאשר השליכו אותו אל מותו, אמר "כל נכסי נתונין לרבי עקיבא וחביריו"... יצאה בת קול ואמרה "קטיעה בר שלום מזומן לחיי העולם הבא". התלמוד מציין בסוף המעשה אמירה מפי של רבי יהודה הנשיא ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים".ברקע לסיפור מופיעה דרשת חז"ל על הפסוק בספר יחזקאל המתייחס לאלה הנידונים לגיהנום "שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה" כך: מלכיה ולא כל מלכיה פרט לאנטונינוס בן אסוירוס, כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום.

הרמ"ע מפאנו מביא כי קטיעה בר שלום, היה גלגול נשמת אבימלך מלך גרר, שנתקן.

במחקר התלמוד, הסיפור של קטיעה בר שלום מעורר עניין רב בשל כמה עניינים הגלומים בו. הוא משמש כעדות לכך שלפי חלק מן השיטות קיום ברית מילה מהווה אקט הכרחי בתהליך הגיור. בהקשרים אחרים, נידון המעשה על ידי יונתן בויארין ודניאל בויארין מתייחסים אליו כאל מקרה שמדגים כיצד בתרבות היהודית ישנה הערכה למצבי סבילות (בשונה מתרבויות שמקדמות דומיננטיות). על-פי תפישתם, ברית המילה (החיתוך, הקטיעה) יוצרת ממד נקבי אצל הגבר, ממד המאפשר לקהל ישראל לתפקד מבחינה רליגיוזית כרעיה ובת לאל המאופיין כגברי באופן סטריאוטיפי. הקטיעה של קטיעה את עצמו – מילתו העצמית – היא הבעת הערכה נוספת, שמתקיימת אצל חז"ל, לפמיניזציה (שאותה רואים האחים בויארין כסבילות) סימבולית. שאלת המילה של קטיעה אינה קשורה על-פי דעתם לגיור הלכתי "רשמי", אלא לשאלה עמומה ובלתי רשמית – כיצד הופכים ליהודי. היינו מהי הברית, ומה פירוש הקטיעה העצמית – במובנה העמוק. הברית שמקיים קטיעה בעצמו מנוגדת לקטיעה שמבקש לקיים הקיסר, קטיעה שניתן לכנותה קטיעה חיצונית, כלומר "היפטרות" מנגע ו"טיהור" הגוף-הפוליטי שיוותר לכאורה בריא.

קיסר יפן

קיסר יפן (ביפנית 天皇, טֶנוֹ, מילולית: מלך-אל) לעיתים מכונה "המיקאדו", הוא סמל המדינה היפנית על פי החוקה הנוכחית, המשמש בפועל כראש המדינה היפנית, והעומד בראש המשפחה הקיסרית.

מאז תחילתה של ההיסטוריה היפנית ועד לאמצע המאה ה-19 נע תפקידו של הקיסר ביפן הלוך וחזור מתפקוד כפקיד רשמי בעל תפקידים טקסיים בלבד ועד לשלטון במדינה כשליט קיסרי בפועל. תחת החוקה הנוכחית של יפן, הקיסר הוא דמות טקסית בעיקרה המהווה סמל שלטוני הכפוף לחוקת המדינה, בדומה לשרידי מלכות אחרים בעולם.

שושלת הקיסרים היפנית נחשבת לשושלת הקיסרים העתיקה בעולם ששרדה עד ימינו.

הקיסר הנוכחי ביפן הוא הקיסר נארוהיטו, שעלה לכס הקיסר לאחר שאביו הקיסר אקיהיטו פרש בשנת 2019.

משכנו של קיסר יפן מאז אמצע המאה ה-19 הוא הארמון הקיסרי של טוקיו (נודע בשם ארמון קוֹקִיוֹ), אשר נמצא בליבה של טוקיו, לפני המעבר לארמון זה התגוררה המשפחה הקיסרית בעיר קיוטו.

חלק מהתאריכים והפרטים המובאים בערך זה נמצאים תחת מחלוקת מתמדת המתנהלת בקרב ההיסטוריונים של יפן. מרשימת קיסרי יפן בעבר עולה כי חלק מהקיסרים הנמנים עליה מתו בגיל צעיר מאוד, כזה שמערער את עובדת היותם בעלי יכולת שלטונית כלשהי, שלטונם של אחדים מהנמצאים ברשימה היה למעשה שלטון שמאחוריו התקיים שלטון צללים של קיסר שפרש כביכול לנזירות, אך המשיך למעשה לשלוט בפועל, וחלק מהקיסרים מילאו תפקיד טקסי משני כל כך עד שהקשר בינם ובין שלטון היה מקרי בהחלט. עם זאת, ישנה חשיבות רבה למניית כל אחד מהקיסרים הרשמיים של יפן ברשימה כיוון שתקופת שלטונו של קיסר מסוים היא דרך החלוקה המקובלת לתקופות היסטוריות בהיסטוריה של יפן אפילו בימינו.

תותב

תותב (מכונה גם פרותזה, מאנגלית: Prosthesis) הוא אביזר מכני התופס את מקומו הפיזי של איבר אשר חסר בגוף, ומבחינה תפקודית ממלא, באופן מלא או חלקי, את תפקידו של האיבר החסר.

תותב יכול להיות אביזר של טכנולוגיה מסייעת או אביזר של קוסמטיקה. תותב קוסמטי בא למלא פונקציה אסתטית בלבד והוא נראה, עד כמה שאפשר, כמו חלק הגוף שאבד (כדוגמת עין זכוכית שאינה מסיעת לראיה אלא רק משווה לאדם מראה חסר לקות). לעומת זאת, תותב שהוא אביזר טכנולוגיה מסייעת מתפקד עד כמה שאפשר כמו חלק הגוף שאבד אך עשויי להיראות שונה לחלוטין מהאיבר אותו הוא מחליף (כדוגמת יד תותבת שמאפשרת לאחוז בחפצים ונראית כמו צבת).

תמנונאים

תמנונאים או תְּמָנוּנִיאים (שם מדעי: Octopoda) הם סדרה של רכיכות ימיות המשתייכות למחלקת הסילוניות. קיימים בסביבות 300 מינים של תמנונאים, המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים. הם נפוצים בכל רחבי האוקיינוסים, ובייחוד באזורי שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תְּמָנוּן בא לתאר את שמונה זרועותיו, הנקראות גם משושים, והוא הלחם בין שתי מילים בשפה הארמית - "תְּמַנְיָא": שמונה, ו"נון", כלומר: דג.

שמו האנגלי, "Octopus", מזכיר בצליליו את השם הערבי, "أُخْطُبُوط" (אֻחְ'טֻבּוּט). מקור השם ביוונית: Oktōpod. תיבת Oktō פירושה "שמונה", ו־Pod (או Pous) – "רֶגֶל".

תנוחה (הרלדיקה)

התנוחה ההרלדית היא התנוחה בה חיה הרלדית מצוירת בה כתומכת של שלט אצולה, כחלק מן הציצה או כחלק מהמגן. המונח מגן או זקוף משמש על מנת לשנות את כל אחת מהתנוחות. רוב התנוחות מתארות חיה בעלת ארבע רגלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.