קטאנה

קטאנה (בקאנג'י: , ברומאג'י: katana) היא חרב יפנית ארוכה, אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל חרב, וגם לסכין.

כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא לחרב המסורתית שבה השתמשו הסמוראים - חרב מעוקלת, בעלת להב חד צדדי וניצב ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים, כיוון שמשקלה נע בין 1 קילוגרם עד 1.5 קילוגרם. אורך הלהב נע בדרך כלל בין 60 ל-80 סנטימטרים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם ואקיזאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הקאטנה, נקרא "סאיה" (saya). השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. השימוש העיקרי בקטאנה לא היה בשדה הקרב - שם הסמוראים השתמשו בעיקר בחץ וקשת מסוג יומי ובחניתות, והחרב הייתה נשק להגנה עצמית - אלא בחיים האזרחיים, שם שימשה כנשק מרכזי באמנויות לחימה רבות, בקנגו, ובדו-קרבות רבים בערים ובתוך מבנים כגון טירות.

הקטאנה פותחה ביפן במאה ה-16 והחליפה את חרב הטאצ'י (ביפנית "חרב גדולה") שדמתה לה במראה אך הייתה מעוקלת וארוכה יותר עם להב עם קצה חיתוך באורך 80 סנטימטר. עוד הבדל הוא שהטאצ'י נחגרה כך שהלהב פנה כלפי מטה.

תהליך חישול הקטאנה היה ארוך ומורכב ושוכלל לדרגת אמנות. הקטאנה מורכבת מפלדה ממספר סוגים: קצה החיתוך בלהב חושל מפלדה חזקה, קשה וחדה במיוחד בעוד שלב הלהב וגוף החרב חושל מפלדה חזקה וגמישה. שילוב זה יצר להב חזק וחד שיכל לעמוד בכוחות והמאמצים הנוצרים מחיתוך חומר קשה וספיגת מכות וזעזועים. הלהבים הטובים והאיכותיים ביותר, בידיהם של סמוראים חזקים ומיומנים, היו חזקים מספיק כדי לחתוך דרך קסדת הקאבוטו.

הקטאנה שימשה כנשקו העיקרי של הסמוראי במשך מאות שנים, עד שבסופו של דבר איבדה את חשיבותה המבצעית בגלל אימוץ הנשק החם ביפן. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, הקנג'וטסו (אמנות הלחימה בחרב) התפתחה למספר אמנויות לחימה וענפי ספורט מזרם הגנדאי בודו. למשל, איאיידו היא אומנות שליפת הקטאנה, וקנדו הוא ספורט הדומה לסייף, אך עם חרבות יפניות מעוקלות. אף על פי כן, הקוריו (koryu - האסכולה העתיקה) עדיין מלמדים את השיטות וטכניקות הלחימה מהזמנים הפאודליים של יפן.

בעבר, על מנת לתרגל את השימוש בקטאנה, ביצעו סמוראים רבים טסוג'יגירי. במהלך האקט התאמן הסמוראי בקטאנה על עובר אורח תמים.

קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אומנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשלושה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי דולרים ליחידה. קטאנות מודרניות שמחושלות בידי נפחים אומנים בימינו משמשות כפריט אספנות וכן לאימוני אמנויות לחימה. חרבות קהות (חרבות לא חדות דמויות קטאנה) נקראות איאייטו והחרבות החדות (שהן למעשה קטאנה מודרנית) נקראות שינקן.

Antique Japanese (samurai) katana met museum
חרב קטאנה
Katana (common shema)
חלקי הקטאנה. הסברים בדף תיאור התמונה
Shinken-sword
חרב שינקן - חרב קטאנה מודרנית

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אאוטסיידרס

אָאוּטְסַיְדֵרְס (באנגלית: Outsiders) היא קבוצה בדיונית של גיבורי-על המופיעה בחוברות קומיקס ביקום DC קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת "The Brave and the Bold #200" מיולי 1983, ונוצרה על ידי הכותב מייק ו. באר והמאייר ג'ים אפארו. כפי שהשם מרמז, הקבוצה כוללת גיבורי-על חריגים שאינם נחשבים למרכזיים ביקום DC כמו חברי ליגת הצדק. בדרך מסוימת, קבוצה זו דומה לאקס-מן של מארוול קומיקס.

במרוצת השנים היו לקבוצת האאוטסיידרס שלושה גלגולים. הקבוצה הוקמה בידי באטמן, בזמן שקשריו עם ליגת הצדק נעשו מתוחים. הקבוצה הוקמה מחדש בתחילת שנות ה-2000 בידי נייטווינג, ולאחריו ארסנל, כאשר הטיטאנים הצעירים התפרקו בעקבות אירועי "סיום הלימודים", בהם דונה טרוי נהרגה בידי סופרמן אנדרואיד. מטרת הקבוצה הייתה לתפקד כציידים ולרדוף אחר פושעים על-אנושיים שהשתחררו מכלאם, מאשר לחכות שיפעלו - דרך הפעולה המקובלת בקבוצות אחרות. בהקמתה האחרונה של הקבוצה, מנהיגות הקבוצה חזרה לבאטמן, שגייס מחדש חברים ותיקים וכן חדשים. הוא הצהיר על כוונתו להשתמש בקבוצה כגרסת מבצעים מיוחדים לליגת הצדק, אשר מסוגלת לשאת באשמה בפומבי בדרך שליגת הצדק אינה יכולה.

לאחר מותו לכאורה של באטמן באירועי המשבר האחרון, נטל משרתו הנאמן, אלפרד פניוורת', מנהיגות על הקבוצה והקימה מחדש פעם נוספת.

ג'ו ג'וטסו

גּ'וּ גּ'וּטְסוּ (או גּ'וּ גּ'יטְסוּ, ביפנית: 柔術 (מידע • עזרה)) הוא שם של אמנות לחימה יפנית בה עשו שימוש הסמוראים. משמעות המילים ג'ו ג'יטסו היא "תורת הנסיגה", כלומר: על ידי כניעה מדומה מגיעים לניצחון.. כמו כן טכניקת הג'ו ג'וטסו מהווה חלק נכבד מהסילבוס של אמנויות לחימה נוספות, ביניהן קרב מגע ודניס הישרדות.

ראוי להבדיל בין הג'ו ג'וטסו, ששימשה כאמור את הסמוראי "איש הצבא", ובין הנין ג'וטסו, שיטת לחימתם של הנינג'ה - "סוכני החרש", "המרגלים" ו"אנשי הלוחמה הזעירה", בתקופה הפיאודלית ביפן.

שיטת הג'ו-ג'וטסו מתמקדת גם בלחימה בכלי נשק, נעילות מפרקים, הטלות ובריחים, או חבטות שונות.

להבדיל מאמנויות לחימה אחרות כמו קראטה, ג'ודו או אייקידו להן יש אב מתווה-דרך ממנו התפתחה השיטה, אין מקור רשמי שידוע שממנו התפתח הג'ו ג'וטסו. בכתבים עתיקים שנמצאו באזורים שונים בסין נראים תרשימי טכניקות שונות המזכירות את הטכניקות של הג'ו ג'וטסו אך המופע הראשון הידוע של השיטה היה בשנת 1650, על ידי רופא יפני שחי בסין, והציג את השיטה במעמד 10 סמוראים. במשך למעלה ממאתים שנה נשמרה השיטה בסוד בחוג מצומצם של כת הסמוראים. בסוף המאה התשע-עשרה, סטודנט יפני בשם קאנו הוציא מהשיטה את התרגילים המסוכנים ושיווה לה אופי ספורטיבי, ואז התפשטה אמנות הלחימה הזו ברחבי יפן.כלי הנשק המרכזי של הסמוראי הייתה החרב היפנית – קטאנה. תורת הלחימה בחרב נקראה קן ג'יטסו (טכניקת חרב) והיא לימדה שימוש נכון בחרב, שליפה וחיתוך מהיר ללא מעצורים. תנועות הלחימה היו מעגליות ונועדו ללחימה בטווח בינוני – טווח החרב. לעיתים נתקלו סמוראים אלה במקרים בהם לא יכלו לשלוף את החרב מפאת הטווח הקצר וכך מבסיס הלחימה בחרב התפתחו טכניקות שונות ללחימה בטווח קצר ללא נשק המבוססות על תנועות מעגליות, יציאה מטווח התקפות היריב וניצול תנועתו כנגדו. עם השנים התפתחו בריחים וחניקות שנועדו לניטרול סופי ומיידי של התוקף. אומנות הג'ו ג'וטסו נקראת גם "אומנות אם" כיוון שממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות (לדוגמה: ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ודו, ואף חלקים מהנין ג'וטסו) המבוססות על אותם עקרונות בסיסיים של ניצול תנועה וחוסר שימוש בכוח של המגן כנגד התוקף.

ההבדל העיקרי בין הג'ו ג'וטסו לבין שיטות הלחימה שהתפתחו ממנו הוא בכך שהג'ו ג'וטסו המסורתי אינו מגביל את עצמו לסוג אחד של לחימה, אלא משלב קרבות עמידה, הטלות מסוגים שונים, בריחים ונעילות בעמידה, ולחימה על הקרקע. לשם השוואה, הג'ודו, למשל, כולל בעיקר הטלות (עם מעט לחימה על הקרקע), אך אוסר שימוש באגרופים ובבעיטות. קראטה, לעומת זאת, מתמחה בבעיטות ואגרופים, אך מוגבל בהטלות ובלחימה על הקרקע, וג'ו ג'וטסו ברזילאי מתמקד כמעט באופן בלבדי בלחימה על הקרקע. לוחמי ג'ו ג'וטסו משלמים לעיתים על היותם רב - תחומיים ביכולת מוגבלת בכל תחום בנפרד.

חרב

חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה ולשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעיתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף והלחימה הנפוצות. על-מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה.

חרב יפנית

חרב יפנית (ביפנית: 日本刀, הגייה: ניהונטו) היא מכלול החרבות המסורתיות אשר יוצרו ביפן. ישנם סוגים רבים של חרבות יפניות השונות אחת מהשנייה בגודל, צורה ושיטת הייצור. בתרבות הפופולרית נקראות לעיתים כל החרבות היפניות בשם קטאנה.

יחידת המתאבדים

יחידת המתאבדים (באנגלית: Suicide Squad) היא קבוצה בדיונית של אנטי גיבורים ונבלי-על המופיעה בחוברות קומיקס ביקום DC קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת The Brave and the Bold #25 מספטמבר 1959, ונוצרה על ידי הכותב רוברט קניגר והמאיירים רוס אנדרו וג'ון אוסטרנדר.

יחידת המתאבדים הוא צוות משימות מיוחדות, אשר נמצא תחת השגחת סוכנות "כוח משימה אקס". הצוות המקורי נקרא "טייסת ההתאבדות", אשר הורכב מריק פלאג האב ומחיילים בצבא ארצות הברית שהורשעו בעבירות שונות. הצוות נקרא כך, היות שהם נשלחו למשימות מסכנות חיים, אשר נחשבות למשימות התאבדות. כמו כן, מספר צוותים הקשורים לטייסת ההתאבדות נוצרו במהלך מלחמת העולם השנייה בקו-הזמן של יקום DC. במהלך פלישתו של דארקסייד ונסיונותיו להפנות את האנושות נגד גיבוריה, אמנדה וולר מכוח משימה אקס שלחה את בנו של פלאג להרכיב צוות נגד דארקסייד וכוחותיו. הצוות כלל את דדשוט, טיגריס הארד, מכשפת, בלוקבסטר וקפטן בומרנג. לאחר מותו של בלוקבסטר, וולר פיזרה את הקבוצה, אשר חזרה כדי לחלץ את קפטן בומרנג. הצוות קיבל הרצה משלו, במהלכה ברברה גורדון נראתה לראשונה כאורקל - וזאת לאחר שנורתה על ידי הג'וקר ברומן הגרפי "באטמן: הבדיחה ההורגת" - ועזרה לקבוצה. מתגלה כי וולר ופלאג החזיקו את נבלי-העל בשליטה, בהבטחה שיקבלו חנינה על פשעיהם. בין היתר, הצוות נלחם בארגון הטרור הקרוי "הג'יהאד", בפיירסטורם ובפטרול האבדון. בסיס הקבוצה הוא מתקן הכליאה בל ריב אשר שוכן בלואיזיאנה. במשך השנים, הרכב הקבוצה השתנה רבות.

כאשר כדור הארץ הותקף על ידי ציידי האדם, באטמן החל לחקור את בל ריב, אשר נעשה ממטרותיהם של ציידי האדם. יחידת המתאבדים נאלצו להילחם בצבא אנדרואידים וציידי אדם, אך קיבלו עזרה מהספקטר והביסו אותם. בכאוס שהתחולל, סליפנוט איבד את זרועו וקארין גרייס נהרגה. באטמן פינה את יחידת המתאבדים, וקפטן אטום חיפה עליהם. מאוחר יותר הצטרף לצוות קפטן קור, ובהגיעם לאזור האפס, הצטרף לקבוצה גם שייד, האיש המשתנה. הקבוצה הגנה על כדור הארץ בפלישה נוספת בתיאום עם גנרל וייד איילינג. לקבוצה הצטרפו גל חום והחרק האורב, ונשלחו למוסקבה כדי להילחם בפלישה לצד השומרים החדשים בין היתר. הגזע האחראי לפלישה הפעיל פצצת גנום, שגרמה לאסירים בעלי כוחות-על להחל במהומות בבל ריב. בעזרת אטום, הקבוצה גרמה לדיכוי המהומות. מאוחר יותר, וזאת לאחר קרבות נגד קוברה וליגת הצדק, וולר פירקה את הקבוצה.

מאוחר יותר, וולר הרכיבה מחדש את יחידת המתאבדים כדי שהם יפילו את קרטל דרקוני הסיליקון בהוואי. הצוות כלל את דדשוט, קפטן בומרנג, קינג שארק, קנוקאאוט וסיידארם. סופרבוי התנדב לעזור לקבוצה, שנסעה לבסיס תת-ימי. בעקבות כך, ליידי דרגון שלחה את סטינגר להרוג אותם. לאחר שניסה לבגוד בצוות, סיידארם נהרג על ידי קינג שארק. כאשר נחשף כי קפטן בומרנג עובד עבור ליידי דרגון, דדשוט ניסה להרוג אותו אך סופרבוי - אשר במקביל ניהל קרב נגד ליידי דרגון - הציל את בומרנג. יחידת המתאבדים פוצצו את הבסיס, אך ליידי דרגון וסטינגר ברחו. כאשר כדור הארץ אוים על ידי אימפריקס, וולר והמנהל בונס הרכיבו צוות חדש. הצוות הוצב תחת השגחתו של נשיא ארצות הברית לקס לות'ר, וכלל בין היתר את בלאק מנצ'סטר. הצוות נשלח להילחם בסופרמן לאימון, וזה האחרון מזהיר את לות'ר כי ההרכבה המחודשת של הצוות אינה רעיון טוב. בהתעלמות מדבריו, לות'ר מגייס את מונגול וסטיל וממנה את סמל רוק למנהיג שדה. הם נשלחים לשחרר את דומסדיי ממגדל השמירה של ליגת הצדק, אך דומסדיי הורג את רוב חברי הצוות. מאוחר יותר, סמל רוק מרכיב צוות חדש, אשר מתפרק כאשר רוב חברי הצוות נהרגים.

כאשר אדם השחור החל לצבור כוחות פוליטיים במזרח התיכון, הממשל האמריקאי ראה אותו כטרוריסט. וולר ואטום סמאשר הרכיבו צוות חדש של יחידת המתאבדים, אליו צירפו את קפטן בומרנג השני, הרוזן ורטיגו ופלסטיק בין היתר. באומה בדיונית הממוקמת בין ישראל למצרים, יחידת המתאבדים התעמתו נגד אדם השחור ומשפחת מארוול השחורה - איזיס, אוסיריס וסובק. כאשר אחד מחברי הקבוצה איים להרוג את איזיס, אוסיריס המפוחד הרג אותו. לפני ששתי הקבוצות המשיכו בקרב, וולר פקדה על יחידת המתאבדים לסגת בטענה כי יש לה את הדרוש לה. מתגלה כי היא צילמה את הרצח, מה שהספיק כדי להרוס את המוניטין הפוליטי של אדם השחור. במהלך מלחמת העולם השלישית אותה אדם יצר, היחידה נשלחו לחסל אותו. כאשר וולר אמרה לו כי ריק פלאג בחיים, טיגריס הארד חזר לצוות. במהלך הלילה האפל ביותר, היחידה צוותו לששת הסודיים. הם הותקפו על ידי חיל הפקחים השחורים, שבין חבריהם נמנו חברי היחידה לשעבר.

באתחול המחודש שעשתה חברת DC קומיקס ביקום DC לאחר אירועי "פלאשפוינט", נראה צוות של יחידת המתאבדים. הצוות הנוכחי כולל את אמנדה וולר כמפקחת בעוד ריק פלאג משמש כמנהיג בשטח של הקבוצה הראשית, הכוללת את דדשוט, הארלי קווין, קפטן בומרנג, מכשפת, קילר קרוק וקטאנה.

למרות אופיה הקודר, הקבוצה הופיעה בסדרת האנימציה "ליגת הצדק ללא גבולות". הקבוצה הופיעה בסדרות לייב אקשן "סמולוויל" המבוססת על דמותו של סופרמן, ובסדרה "החץ" המבוססת על דמותו של החץ הירוק. רשת The CW תכננה להפיק סדרת לייב אקשן בה חברי הקבוצה יהוו הדמויות הראשיות, אך התכנון בוטל. הקבוצה הופיעה בסרט האנימציה "באטמן: מתקפה על ארקהם" כדמויות הראשיות. סרט לייב אקשן בכיכוב היחידה עלה לאקרנים באוגוסט 2016, בבימויו של דייוויד אייר.

בשנת 2018 השתתפו בסרט המצויר "יחידת המתאבדים- חיים בסכנה".

יחידת המתאבדים (סרט)

יחידת המתאבדים (באנגלית: Suicide Squad) הוא סרט גיבורי-על אמריקאי מז'אנר הפעולה בהפקת האחים וורנר ומבוסס על חוברות הקומיקס "יחידת המתאבדים" מבית האחים וורנר ו-DC קומיקס. הסרט מהווה חלק מהיקום הקולנועי של DC והוא השלישי במספר לאחר "איש הפלדה" ו"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק".

הסרט יצא לאקרנים ב-5 באוגוסט 2016 בבימויו של דייוויד אייר ובכיכובם של אנסמבל שחקנים כדוגמת ויל סמית', ג'ארד לטו, מרגו רובי, ג'ואל קינמן, ג'יי קורטני, ויולה דייוויס ובן אפלק. צילומי הסרט יצאו לדרך ב-13 באפריל 2015 והושלמו באוגוסט אותה שנה.

הסרט זכה בטקס פרסי אוסקר ה-89 בקטגוריית איפור ועיצוב השיער הטובים ביותר, והוא הסרט השלישי מבית DC קומיקס שזוכה באוסקר כלשהו אחרי האביר האפל ובאטמן.

כלי נשק

כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם. ההיסטוריה של כלי הנשק כנראה ארוכה כהיסטוריה של האדם, אשר הבין שהוא יכול ליצור כלים, שיתנו לו עדיפות על הזולת ויקלו על תנאי קיומו. נהוגה חלוקה בסיסית בין 'נשק חם' ל'נשק קר'. כמו כן, נהוגה גם חלוקה לפי מטרות פגיעת כלי הנשק - יש המיועדים לפגיעה ישירה בבני אדם ויש המיועדים לפגוע בטנקים, בניינים, מטוסים וכדומה.

בתקופת האבן נוצרו כלי הנשק הקר הראשונים על ידי בני אדם - סכינים וגרזנים אשר לוטשו מחומרים כגון עצמות ואבנים. כמו כן, אבנים ומקלות שימשו ככל הנראה מאז ומעולם ככלי נשק קר על ידי בני אדם.

להרוג את ביל

להרוג את ביל (באנגלית: Kill Bill) הוא סרטו הרביעי של הבמאי קוונטין טרנטינו, שיצא לאקרנים בשנת 2003. בדומה לסרטיו הקודמים, "ספרות זולה", "כלבי אשמורת" ו"ג'קי בראון", הסרט מתאפיין באלימות קיצונית וגרפית ובהומור שחור, אך הוא פונה במידה רבה גם לצופים שאינם חובבי סוגה זו. הסרט, שאורכו ארבע שעות, פוצל לשניים, כאשר החלק השני יצא בשנת 2004. חשיבותו של הסרט היא כיצירה פוסטמודרנית הבנויה מציטוטים ממגוון מקורות תרבות ומטשטשת בין תרבות גבוהה ונמוכה.

לוחם

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורניר המורכב מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, אגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבינלאומי.

ליגת הצדק - דמויות

ליגת הצדק היא קבוצה בדיונית של גיבורי על המופיעה בחוברות הקומיקס של חברת DC קומיקס. לאורך השנים, הקבוצה הייתה מורכבת ממספר גדול של דמויות.

נינג'אטו

הנינג'אטוֹ (יפנית: 忍者刀; ידועה גם כנינג'ה קֶן או שינוֹבי גאטאנָה) הוא שמה הפופולרי של חרב המיוחסת לנינג'ות בתרבות פופולרית. אין שום ראיות היסטוריות לשימוש בחרב בעלת מאפיינים אלו ביפן הפאודלית על ידי שום קבוצת לוחמים. ניתן ליחס את הפופולריות שלה לארגוני הנין-ג'וטסו, ולסוקה מאסאקי האצומי.

לפי מאסאקי האצומי, הסוֹקֶה (ראש ארגון או שיטה) של ארגון בוג'ינקאן, חרבות אלו השתנו בצורה ובגודל. לרוב הן היו קצרות בהרבה מהקטאנה הקלאסית שבה השתמשו הסמוראים של יפן הפאודלית.

לפי ספר שכתב מאסאקי האצומי נינג'אטו הוא חרב ישרה, אך רק ביחס לרוב חרבות התקופה, שהיו מעוקלות הרבה יותר. לחרב הנינג'אטו עדיין יש עיקול מסוים. בנוסף, לפני תקופת מייג'י היו תקנות מחמירות בנוגע לצורת החרב. לפי תקנות אלו, אסור היה שהיה לחרב צובה מרובעת. למרות שהנינג'ות פעלו לרוב מחוץ למסגרת החוק, אין סיבה להאמין שהם השתמשו בצובה ריבועית מכיוון שמעשה זה ימשוך אליהם תשומת לב ויחשוף את זהותם.

ארגון בוג'ין קאן מכיל כרגע רק בית ספר אחד שעדיין מתאמן בנינג'אטו, הנקרא טוֹגָקוּרֶה ריוּ. החרב בה הם משתמשים היא הפופולרית ביותר, חרב באורך ואקיזאשי המותאמת בתוך קוֹשירֶה (מידות) של קטאנה.

אף כי החרב לא הייתה בשימוש הנינג'ות ביפן הפאודלית, היא זכתה לפופולריות עצומה בהוליווד ומוצגת ברוב סרטי הקולנוע כחרב העיקרית שבה משתמשים הנינג'ות. ברוב הגרסאות של צבי הנינג'ה, הצב לאונרדו חמוש ב-2 חרבות נינג'אטו ישרות, ורק במיעוטן בחרבות קטאנה מעוקלות.

ניר חסון

ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה ועורך מדור הסביבה בעיתון "הארץ".

סמוראי

סמוּראי (ביפנית: 侍 או לעיתים: samurai ,士) הוא מונח מקובל לתיאור של בן מעמד האצולה הלוחמת ביפן בתקופה הטרום-תעשייתית. מקור השם הוא בפועל "סבוראו", שמשמעו "לשרת".

הסמוראים היו הנינגות הראשונות והם היו בעלי קרקעות אשר התארגנו בהובלתם של בני אצולה במחוזות יפן הרחוקים מהבירה כדי להגן על אדמתם מברברים ומשודדי ים. החל מהמאה ה-10 מעמד לוחמים זה התחיל לצבור כוח ובמאה ה-12 תפס את השלטון ביפן, והחזיק בו עד לאמצע המאה ה-19. במהלך השנים השתנה אופי המעמד בהתאם לתקופה: בעוד שהסמוראים של המאה ה-11 היו לוחמים רכובים ממשפחות נבחרות שהצטיינו בשימוש בקשת ובנינג'יטסו, הסמוראים בסוף המאה ה-16 היו מעמד רחב שספג לתוכו לוחמים משכבות שונות של האוכלוסייה. החל מהמאה ה-17 איבד מעמד הסמוראים את תפקידו כמעמד לוחם לא פידואלי, ולאחר חדירת השפעה מערבית ליפן והרפורמות של תקופת מייג'י בוטלו זכויותיהם של הסמוראים כאצילים בפועל.

הסמוראים התנהגו בהתאם לבושידו, קוד התנהגות נוקשה המבוסס על הנאמנות לאדון ולשמירת הכבוד העצמי. כתבים שונים המגדירים מהו בושידו התחילו להופיע במאה ה-13, אך קוד ההתנהגות הזה ככל הנראה הרבה יותר ותיק. הסמוראי שאף לנהל את חייו כך שכבודו לא ייפגע, ובמקרה של הכתמת כבודו, למשל במקרה של תבוסה בקרב, היה רשאי לבצע התאבדות טקסית הנקראת "ספוקו" (או "הארקירי" הארה = בטן ביפנית), אשר הייתה מטהרת את כבודו. הפילוסופיה של חיי הסמוראים הושפעה לא מעט מזרמים דתיים, לרבות הזן בודהיזם.

הסמוראים היו מעמד משכיל ותרבותי, שהעריכו ידע ויופי. במהלך התקופות הרגועות עסקו הסמוראים בשירה ובאמנויות המסורתיות של יפן, כגון איקבנה וטקס התה. תרבות הסמוראים, המשלבת היבט של מעמד לוחם ומעמד שווה - אצולה בפועל, מהווה נדבך חשוב בתרבות יפן, ודמות הסמוראי הפכה לדמות ייצוגית של תרבות יפן במדינות המערב. גם ביפן המודרנית ישנם אנשים השומרים על קוד הבושידו, והסמוראים הפכו לגיבוריהם של סרטי קולנוע, אנימה ומשחקי מחשב רבים.

ציפורי הטרף

ציפורי הטרף (באנגלית: Birds of Prey) היא קבוצה בדיונית של גיבורות-על המופיעה בחוברות קומיקס ביקום DC קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת Birds of Prey: Black Canary\Oracle #1 מיוני 1996, אם כי החלה בפרסום מחזורי בינואר 1999 והיא נוצרה בידי הכותבים צ'אק דיקסון וג'ורדן ב. גורפינקל והמאייר גרי פרנק. הסדרה עוצבה ברובה (החל מגיליון 56 ועד 108) על ידי הכותבת זוכת הפרסים גייל סימון. היא אוירה על ידי מגוון ממאיירי DC, הבולט שבהם היה אד בניס, אך גם ג'ו בנט וגרג לנד.

הסדרה עוקבת במרביתה אחר שלוש נשים שהופיעו בעבר כדמויות משנה במותגי קומיקס אחרים של DC: ברברה גורדון, לשעבר באטגירל, היא מנהיגת החבורה בתפקידה החדש כאורקל; דיינה לאנס היא הקנרית השחורה, לשעבר חברה בליגת הצדק ושותפה לעלילות סופרמן, וונדר וומן והחץ הירוק; והלנה ברטינלי היא הציידת, ספק גיבורת-על ספק פורעת חוק, שעבדה בעבר עם וכנגד באטמן.

קבוצת הגיבורות החלה עובדת מתוך מגדל שעון ישן בגות'אם סיטי, עירו של באטמן. בעקבות אירועי עלילה שונים הן עקרו למגדלי דלטן במטרופוליס (עירו של סופרמן) והחל מ-2008 לדירות פלטינום בקליפורניה. עם התקדמות העלילה הצטרפו מספר רב של גיבורות קומיקס (חלקן הופיעו כדמויות משנה במותגים אחרים) על בסיס זמני: זינדה בלייק (ליידי בלאקהוק); מיספיט, ברדה הגדולה, קטאנה, ג'ודומאסטר, מנהאנטר, ג'יפסי, ליידי שיווה, צ'שייר, קאטוומן ורבות אחרות. בין הגברים הבודדים שצורפו לעלילה נכללים נייטווינג, החץ הירוק, סאוונט וחברו קראוטה, באטמן (בהופעות אורח נדירות), ויילדקט והמפקח גורדון, אביה של ברברה.

מרבית גליונות הסדרה כללו את אורקל וקנרית שחורה כמפעילה וסוכנת-שדה, עם ציידת בתפקיד שדה חלקי (לרוב הוזעקה במפתיע לחילוץ מצרה לא צפויה). החל מגליונות מאוחרים (80+) הצטרפה ליידי בלאקהוק לתפקיד מלא של טייסת וסוכנת-שדה.

קונור הוק

קונור הוק (באנגלית: Connor Hawke) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס "החץ הירוק" ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Green Arrow Vol.2 #0 מאוקטובר 1994 והיא נוצרה על ידי הכותבת קלי פאקט והמאייר ג'ים אפארו.

קונור הוק הוא בנו האובד של אוליבר קווין, הגיבור שידוע בשם החץ הירוק. קווין פרש לחיי בדידות באשראם בו למד קונור, לאחר שהרג בשוגג פושע, ומאוחר יותר חזר לשם משום שהרג את חברו הטוב האל ג'ורדן. ג'ורדן הוא גיבור-העל הידוע בכינוי גרין לנטרן, שהפך לנבל-העל פאראלקס באירועי "גרין לנטרן: דמדומי הברקת". הודות לקונור, שהיה מעריץ גדול של החץ הירוק, קווין השיג שלווה והיה מסוגל לחזור לחיי המציאות.

קונור חזר עמו, יצר לעצמו תלבושת דומה לשלו, והחל לפעול כשותפו ללחימה בפשע. עם הזמן, קווין למד כי קונור הוא בנו, דבר אותו קיבל באופן קשה. הוא הסכים להצעת הממשלה להסתנן לשורות ארגון טרור אקולוגי. המשימה התבררה כקטלנית עבור קווין, שזרועו הייתה מחוברת לפצצה במטוס שעשה את דרכו למטרופוליס. כדי לא לסכן את העיר, ולאחר שסירב שזרועו תיקטע, קווין הקריב את חייו כדי לפוצץ את הפצצה הרחק מאזור מאוכלס. לאחר מות אביו, החליט קונור ליטול את זהותו של אביו ולהמשיך במסע הצלב שלו נגד הפשע. בהמשך התברר כי אוליבר קווין חי וקיים, ובמאורעות הסיפור "החץ הירוק: אשפת חצים" הוא שב לתפקידו כלוחם פשע. מאז, הוק הצטרף לצוות החץ, שכלל גם את החץ האדום, הקנרית השחורה וספידי.

לאחר שכתוב יקום DC בעקבות אירועי "פלאשפוינט", דמותו של קונור הוק לא הופיעה בחוברות היקום הראשי, אלא בחוברות Earth-2 המתארים יקום מקביל ליקום הראשי החדש. ביקום זה, קונור פועל עבור צבא העולם תחת שם-הקוד "החץ האדום" ונהרג בידי כלבי הרעב של סטפנוולף. את דמותו של קונור הוק מגלם בסדרת הלייב אקשן "אגדות המחר" השחקן ג'וזף דייוויד ג'ונס. בניגוד לקומיקס, גרסה זו היא אינה בנם של אוליבר קווין וסנדרה הוק אלא בנו המאומץ של ג'ון דיגל, והוא ממוצא אפרו-אמריקאי ופועל בסטאר סיטי בשנת 2046.

קטאנה (קומיקס)

קטאנה (באנגלית: Katana, קטאנה) היא דמות בדיונית של גיבורת-על המופיעה בחוברות קומיקס ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The Brave and the Bold #200 מיולי 1983, ונוצרה בידי הכותב מייק ו. באר והמאייר ג'ים אפארו.

קטאנה היא האלטר-אגו של טאטסו טורו-ימאשירו, אמנית לחימה וסיוף יפנית, שבעקבות טרגדיה זכתה לחרב מיסטית המכילה בתוכה את נשמתו של בעלה המת. באמצעות כישוריה בלחימה ובסיוף היא נעשתה חברה מייסדת של קבוצת אאוטסיידרס, וחברה בקבוצות ציפורי הטרף ויחידת המתאבדים, ולאחר האתחול המחודש של יקום DC לאחר אירועי "פלאשפוינט" גם חברה מייסדת של ליגת הצדק של אמריקה של אמנדה וולר וסטיב טרבור. לאחר האתחול נכתבה לדמות סדרת סולו ראשונה, בכתיבה של אן נוצ'נטי ובאיורו של אלכס סנצ'ס, שפורסמה בין אפריל 2013 לפברואר 2014 במשך 10 חוברות. נכון ל-2016 היא חברה באאוטסיידרס וביחידת המתאבדים.

את דמותה של קטאנה גילמה בסדרת הלייב אקשן "החץ" גילמה השחקנית רילה פוקושימה, וזאת לאחר שהשחקנית דבון אאוקי נאלצה לעזוב את ההפקה בגלל התנגשות בלוחות הזמנים. את דמותה בסרט הלייב אקשן "יחידת המתאבדים" מגלמת השחקנית קרן פוקוהארה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.