קו העימות

קו העימות הוא אזור במדינת ישראל, המשתרע לאורך גבולה של ישראל עם לבנון, וכולל את הערים קריית שמונה, מעלות תרשיחא ונהריה, וכן הרבה מושבים וקיבוצים באזור. נמצא בחלקה הצפוני של ישראל וחופף לחלק הצפוני של הגליל העליון. גובל בחלקו הצפוני של מישור החוף הצפוני במערב, ברמת הגולן במזרח, ובדרום לבנון בצפון. נמצא בתחומי המועצות האזוריות הגליל העליון, מרום הגליל, מטה אשר, מעלה יוסף ומבואות החרמון.

היסטוריה

קו הגבול בין ישראל ללבנון נקבע לפי הסכם שביתת הנשק עם לבנון, אחד מהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, אשר נחתם ב-29 במרץ 1949. צה"ל פינה את 14 הכפרים שנכבשו על ידו בתחום לבנון עד נהר הליטני, וצבא לבנון פינה את ראש הנקרה - קו הגבול המנדטורי בין ארץ ישראל ללבנון הפך לקו שביתת הנשק של ישראל עם לבנון, כחלק מהקו הירוק. סימון הקו מחדש הושלם ב-18 בינואר 1951. כתוצאה ממלחמת ששת הימים, גבולותיה של ישראל עם מצרים, ירדן וסוריה השתנו באופן כליל, אך גבול הצפון עם לבנון נותר כמעט כשהיה, אך הוא התארך בקצהו המזרחי, כתוצאה מכיבוש רמת הגולן, שבחלקה הצפוני גובלת אף היא עם לבנון. במהלך מלחמת לבנון השנייה, ישראל כבשה מחדש גם את כפר ע'ג'ר שתושביו הפכו לאזרחים ישראלים, הנמצא בשטח לבנון, ממנו נסוגה לאחרונה בשנת 2000. בעשור השני של המאה ה-21 ביצר צה"ל אזורים בגבול הצפון, באמצעות לוחות בטון מזוין, סוללות עפר, מגדלים ממוגנים ושדרוג של גדר הגבול, על מנת למנוע מחזבאללה לתקוף יישובים הסמוכים לגבול. נכון לשנת 2018, יש עדיין 13 נקודות שבהן הגבול שנוי במחלוקת.

יישובי קו העימות

ברשימת יישובי אזור קו העימות הצפוני, שפרסמה רשות המיסים, נכללים היישובים הבאים:[1]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ רשימת יישובים שתושביהם זכאים להנחה ממס בשנת המס 2012
אוונגליזם

אוונגליזם הוא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה דתות פרוטסטנטיות ונאו-פרוטסטנטיות – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', "האוונגליקניסטים" אחרים. מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים. מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות. מספר האוונגליסטים, על חוגיהם השונים, בכל העולם כולו, מוערך בקרוב ל-700 מיליון מאמינים, לא כולל הפנטקוסטלים.[דרוש מקור]

ברור חיל

בְּרוֹר חַיִל הוא קיבוץ בצפון הנגב הנמצא בין קריית גת לשדרות, ושייך למועצה אזורית שער הנגב.

יוסף גולדברג

יוסף (יוסי) גולדברג (8 באפריל 1942 – 8 ביוני 2002) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כראש המועצה המקומית מטולה (1978–1998) וכחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד (1988–1992).

גולדברג נולד בשנת 1942 במטולה. סבו, יעקב גולדברג, היה ממייסדי המושבה ומוכתר – תפקיד שבו שימש לאחר מכן גם אביו.

לאחר לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל החל בשירותו הצבאי, שאותו סיים כקצין בנח"ל בדרגת רב-סרן.

בשנים 1978–1998 כיהן גולדברג כראש המועצה המקומית מטולה מטעם הליכוד, לאורך ארבע כהונות רצופות. במהלך תקופה זו היה שותף לתשתית הביטחונית של המועצה ואצבע הגליל, כיהן כחבר מזכירות ערי הפיתוח וכיו"ר איגוד מושבות הגליל, וכן ייסד את פורום יישובי קו העימות בצפון. בתקופתו וביוזמתו הובא לארץ ענף ההחלקה על הקרח וקבע את מקום מושבו ב"מרכז קנדה" שבמועצה.

במקביל לכהונתו כראש המועצה נבחר בשנת 1988 לכנסת ה-12 מטעם מפלגת הליכוד. בינואר 1990, פרש גולדברג מהליכוד עם ארבעת חבריו – יצחק מודעי, פסח גרופר, פנחס גולדשטיין ואברהם שריר, והקים איתם את המפלגה לקידום הרעיון הציוני.

מבצע דין וחשבון

מבצע דין וחשבון היה מבצע צבאי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל שנערך בין 25 ביולי 1993 ו-31 ביולי 1993, אשר החל לאחר הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. המבצע זכה לכינוי מלחמת שבעת הימים בלבנון.

מטרת המבצע הייתה להוציא את אוכלוסיית יישובי הצפון ממעגל הלחימה, האמצעי היה ליצור פאניקה ותנועה של פליטים על ידי הפגזה ארטילרית מסביב כפרים ובתוכם, מתוך תקווה שתושביהם ילחצו על ממשלת לבנון לפעול נגד חזבאללה.

המבצע הופסק לאחר שבעה ימים, לאחר שהושגו הבנות בין ישראל לחזבאללה.

מבצע ענבי זעם

מבצע "עִנְבֵי זַעַם" (כשמו של ספר מאת ג'ון סטיינבק) הוא מבצע צבאי שביצע צה"ל בדרום לבנון בין ה-11 באפריל וה-27 באפריל 1996 בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה לכיוון יישובים בגבול הצפון.

מועצה אזורית ערבות הירדן

מועצה אזורית ערבות הירדן היא מועצה אזורית במחוז יהודה ושומרון, בקעת הירדן. בעוד זהו שמה במסמכים רשמיים של הממשלה, היא נקראת מועצה אזורית בקעת הירדן במסמכים של המועצה האזורית עצמה. בתחומי המועצה 21 יישובים, ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 18.9 ק"מ.

כל יישוביה הם התנחלויות המצויות ממזרח לקו הירוק. שטח המועצה משתרע על 860 אלף דונם, ממורדות הרי השומרון ועד לנהר הירדן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית ערבות הירדן 4,900 תושבים (מקום 223 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית ערבות הירדן דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 81.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,657 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).בשטח המועצה האזורית ערבות הירדן אין עיר מחוז. היישוב הישראלי הגדול ביותר באזור הוא מעלה אפרים, שאינו חלק מהמועצה האזורית אלא מוגדר כמועצה מקומית עצמאית שהוקמה בצו של צה"ל. המועצה האזורית גובלת בשטח העיר הפלסטינית יריחו וסביבותיה.

מלחמת לבנון השנייה

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל. המלחמה נפתחה בשם מבצע שכר הולם שלאחר מכן שונה לשם מבצע שינוי כיוון, אולם לאחר סיומה נקבע שמה למלחמת לבנון השנייה. בלבנון מכונה המלחמה מלחמת 34 הימים או מלחמת יולי (בערבית: حَرْب تَمُّوز, תעתיק מדויק: חַרְבּ תמוּז). המלחמה נמשכה 34 ימים, מ-12 ביולי עד הפסקת האש ב-14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר.המלחמה נפתחה בתקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור הגבול, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. בעקבות האירוע הגיבה ישראל בתקיפה מסיבית, ראשית מן האוויר ולאחר מכן גם בעזרת יחידות הקרקע שנלחמו נגד כוחות החזבאללה בדרום לבנון.

בסיום המלחמה קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 1701 האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון. עם זאת, חזבאללה התעצם ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה.

המלחמה נתפסה בקרב הציבור הישראלי ככישלון ונמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על דרך ניהול המלחמה. מחאה ציבורית גרמה להתפטרותם של הרמטכ"ל דן חלוץ ושל אלוף פיקוד הצפון אודי אדם.

משאבים

מרכז משאבים (CSPC - Community Stress Prevention Center), מיסודו של "המרכז לשעת חירום" נוסד ב-1981 בקריית שמונה על ידי פרופ' מולי להד במטרה לתת מענה לתושבי "קו העימות" והמערכות שבו. מרכז משאבים פועל לא למטרות רווח.

נהריה

נַהֲרִיָּה היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף. היא ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 וכביש 89, בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.

סיון יחיאלי

סיון יחיאלי (נולד ב-1964 בקיבוץ שריד) הוא ראש המועצה המקומית כפר ורדים לשעבר ויו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון.

עד מאה ועשרים

עד מאה ועשרים היא ברכה יהודית נפוצה, המשמשת בעיקר בימי הולדת. משמעותה היא איחול לאריכות ימים עד לגיל 120 שנה.

עוטף עזה

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב שדות נגב ואשכול. יישובי עוטף עזה ממוקמים קילומטרים ספורים מסביב לרצועת עזה, וכוללים את הערים אשקלון ושדרות, וכן מושבים וקיבוצים באזור. ביישובי עוטף עזה, על פי הגדרת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המיסים, מתגוררים כ-65,000 בני אדם.

פיקוד מרחבי

פיקוד מרחבי (באנגלית : Territorial Command) הוא מונח צבאי המציין גוף פיקודי בעל אחריות על מרחב גאוגרפי יבשתי קבוע המהווה מפקדה עליונה לכל הכוחות הצבאיים בגיזרה זו. בשעת רגיעה הפיקוד אחראי לקיום הביטחון השוטף ולהכנה למלחמה. בשעת עימות אחראי הפיקוד על ניהול הלחימה בחזית (או חזיתות) המרחב מול האויב ולהשגת המטרות האסטרטגיות בגיזרתו, לפי הנחיית המטכ"ל ומהווה, לפיכך, דרג מערכתי. כמו כן אחראי על הפעלת תקנות ההגנה לשעת חירום במרחב פעילותו.

פרס יגאל אלון

פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי מוענק החל משנת 1982 מדי שנה ביום מותו של יגאל אלון. הפרס מוענק ליחיד, גוף או ארגון על מפעל או מעשה שהם מופת לעשייה חלוצית ותרומה ליצירה ולחברה בישראל. הפרס מוענק על ידי "אגודת דור הפלמ"ח". זוכי הפרס נבחרים על ידי ועדה מיוחדת.

פתחלנד

פתחלנד הוא כינוי ישראלי לשטח מאדמת לבנון אשר נשלט במשך כ-10 שנים על ידי ארגון הפת"ח ואחר כך הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). אין לשטח זה גבולות רשמיים, אך מדובר על האזור הדרום-מזרחי של לבנון (הבקאע), סמוך לגבול עם ישראל, בעיקר באזור החרמון.

הכינוי לאזור ניתן על ידי אלוף פיקוד הצפון הישראלי ב-1969, דוד אלעזר.

קרב איפר הראשון

קרב איפר הראשון (באנגלית: First Battle of Ypres) המוכר גם בתור קרב פלנדריה הראשון (בצרפתית: 1re Bataille des Flandres, בגרמנית: Erste Flandernschlacht) היה קרב שנערך בסביבת העיירה איפר, צפון מערב בלגיה, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב איפר התנהל סביב 'מבלט איפר' אותו החזיקו צבאות מדינות ההסכמה סביב העיירה איפר, מוקד זה היה בעל חשיבות רבה שכן הוא היה המעוז האחרון לפני ערי הנמל החשובות בצפון צרפת בהם דנקרק. הקרב נחשב לנקודת מפנה חשובה במלחמה בחזית המערבית, הוא הביא לסיום את המירוץ אל הים שאפיין את חודשי המלחמה הראשונים, ובמידה רבה הביא לסיום את הקרבות הדינאמיים. סיום הקרבות סביב איפר בנובמבר 1914 הביא את שני הצדדים להתחפר בעמדות הגנה וחפירות לאורך קו העימות הן כהכנה לחורף והן משום הקושי של שני הצדדים לבצע פריצה משמעותית.

למרות ניצחון מדינות ההסכמה בבלימת הצבא הגרמני, הקרב מסמן גם במידה רבה את סופו של הצבא הבריטי 'הישן' והמיומן. האבידות הרבות שספגו כלל הצדדים ובהם כ-56,000 חיילים בריטים, הביאו לכך שחיל המשלוח הבריטי ירד למחצית מכוחו מאז תחילת המלחמה, מה שהביא לתהליך גיוס חובה בבריטניה כדי למלא את השורות.

ראש הנקרה (קיבוץ)

רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה או כְּפַר רֹאׁׁשׁ הַנִּקְרָה הוא קיבוץ בצפון הגליל המערבי ליד הגבול בין ישראל ולבנון, מצפון לעיר נהריה. זהו היישוב הצפוני ביותר לחוף ימה של ישראל. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית מטה אשר. נקרא על שם האתר ראש הנקרה.

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בשנת 1982 במלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

במהלך שהותה של ישראל ברצועת הביטחון החזיק צה"ל מספר מוצבים באזור, ותמך במיליציה מקומית - צד"ל - צבא דרום לבנון. צד"ל ניהל במידה רבה את חיי היום יום ברצועת הביטחון, והחזיק את כלא אל-חיאם. באזור שהו גם כוחות יוניפי"ל מטעם האו"ם, שפרוסים בדרום לבנון מתום מבצע ליטני ב־1978.

רוחב הרצועה היה קילומטרים ספורים במערב, ומעט יותר במזרח. הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מארונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. בתקופת קיומה של הרצועה רבים מתושבי הכפרים שבה נמלטו אל מצפון לה. לתושבים שנותרו ברצועה היו קשרים רבים עם ישראל, רבים מהם עבדו בה, וקיבלו ממנה שירותים שונים.

יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה: בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי.רבים טוענים שההחלטה להשאר ברצועת הביטחון הייתה שגויה וגרמה לאבדות רבות.

שלמה בוחבוט

שלמה בוחבוט (נולד ב-8 בנובמבר 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי. עמד בראש מעלות-תרשיחא, כמועצה מקומית ואחר-כך כעירייה, במשך 42 שנים, (1976–2018), שני רק לאברהם קריניצי במשך הכהונה לראש רשות מוניציפלית בישראל. כיהן כראש מרכז השלטון המקומי בישראל, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר פורום יישובי קו העימות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.