קורס קצינים

בצה"ל, קורס קצינים הוא הקורס העיקרי (קיימים חריגים) המקנה לחיילים דרגות קצונה. זהו קורס התנדבותי הכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית. הקורס נערך בבסיס בה"ד 1 (ליד מצפה רמון), שהוא בית הספר לקצינים של צה"ל.

קורס הקצינים מחולק לשלוש מגמות עיקריות:

עד שנת 2002 התקיימה חלוקה שונה של המגמות בבית הספר[1]. גדוד גפן היווה את קורס קציני חי"ר, וקיים הכשרה נפרדת לצוערי חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות, פלוגות הסיור המשורינות ועוד. צוערי ההנדסה, השריון, התותחנים, הקשר והמודיעין שיועד לגדודים קרביים, ביצעו קורס שנקרא קורס קציני אג"ם ("אגמי"). מגמת נחשון של היום כונתה אז בסיסי.

IDF Officers Course 1955
ינואר 1955, הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין סוקר משמר כבוד בסיום קורס קצינים בבה"ד 1
Baadbaad 018
טקס סיום קורס קצינים (פברואר 2010)

מבנה הקורס

הקורס מחולק לשני שלבים עיקריים, אשר משכם הכולל משתנה מחיל לחיל:

  • השלב הזרועי (קורס קציני יבשה): השלב הראשון בקורס הקצינים, כולל תכנים כלל-צה"ליים המפתחים את הקצין בשלושה צירים - דמות, מנהיגות ומקצועיות. בסופו מוענקת לצוער סיכת מ"מ. השלב נערך בבה"ד 1, ונמשך כחודשיים וחצי.
  • ההשלמה החילית: מתבצעת במסגרת החיל בו הצוער משרת, ובה נלמדים תכנים מקצועיים יותר, הרלוונטיים לקצין המשרת בחיל. בסופו מוענקות לצוער דרגות הקצונה - לרוב סג"ם, לעיתים סגן (מי שנכנס לקורס בהיותו נגד והגיע ל-42 חודשי שירות רציפים עם תום ההשלמה, ואקדמאים, בכללם עתודאים) ולעיתים נדירות סרן (לרוב עתודאים בדרגת קא"ב). קציני חי"ר מבצעים את ההשלמה בבה"ד 1 (גדוד גפן), וקצינים אחרים עורכים אותו בבסיסי ההדרכה (בה"דים) החיליים.

בעבר, היה נהוג שלב נוסף - מערך ההכנה לקצונה, אשר התבצע בבה"ד אליו שייך החייל, במשך כחודש. במהלך ההכנה החייל עבר סדרה של שיעורים ואימוני כושר על מנת להכינו בצורה המיטבית לבחני הכניסה בבה"ד 1. שלב זה בוטל בשנת 2015[2], ובמקום ההכנה יש שבוע שנקרא "קורס פיקוד זוטר" או "סדרת מיון חיילית" - אשר תפקידו למיין ולסנן שוב את הנכנסים לבה"ד 1.

תכנים

התכנים שונים במעט מקורס לקורס, אך עיקר החומר המועבר לצוערים הוא דומה: שיעורים בניתוח קרקע ואויב, מנהיגות צבאית, היסטוריה צבאית, מורשת קרב, פיקוד ושליטה, הבנה של פקודה צבאית וכתיבתה. במקביל מועברים שיעורי קרב מגע וכושר גופני, והצוערים נבחנים מעת לעת בניווטים. ב-2011 יזם מפקד הבה"ד דאז, אל"ם ערן ניב, תוכנית לחיזוק המוכנות המנטאלית של צוערי קורס קציני החי"ר לאפשרות כי יופתעו על- ידי האויב[3].

היסטוריה ומגדר

בתחילה היה הקורס מחולק לפי מגדר: חיילים עברו את הקורס בבה"ד 1 וחיילות עברו אותו בבה"ד 12, שהכשיר קצינות, מ"כיות וטירוניות.

בשנות השבעים נערך קורס קצינים לנגדים ותיקים בבה"ד 3 (ליד שכם). קורסי "הסמכה לקצונה" היו נפוצים עד תחילת שנות האלפיים, ובהם נגדים או חוזרים לשירות עברו קורס מזורז עיוני בן 5 שבועות, בסופו קיבלו דרגות קצונה, אך ללא סיכת המ"מ. כיום המגמה לא קיימת, ונגדים בכל הדרגות עושים את הקורס ככל חייל אחר. חוזרים לשירות מקבלים לעיתים דרגות ייצוג זמניות, אך מחויבים להשלים קורס קצינים רגיל תוך זמן קצר מחזרתם לשירות כדי להיחשב כקצינים מן המניין.

בתחילת שנות ה-2000 החלה מגמת קורס קצינים אחוד - גברים ונשים העוברים יחדיו את הקורס תוך הקפדה על השילוב הראוי. מגמת נחשון האחודה הועברה במשך שמונה מחזורים בבה"ד 12, בעוד שמגמות מעוז ולהב (אחודות אף הן) הועברו בבה"ד 1. כחלק מהשינוי הועברו מספר הכשרות שבוצעו במגמה האג"מית למגמת להב (כגון הכשרת קציני שריון), ומאז מגמת מעוז מיועדת להכשרה לסביבת הגדוד הלוחם ומגמת להב מיועדת לכלל לוחמי יחידות השדה.

באפריל 2005 אוחדו שני בתי הספר לקצינים מתוך מגמת ייעול כלל צה"לית, וכיום כל שלוש המגמות מועברות בבה"ד 1. בבה"ד 12 מוסיף להתקיים כיום קורס קצינים תקופתי לבעלי נכויות ומתנדבים לצה"ל אשר זקוקים לקרבה מיוחדת לבית חולים.

בשנת 2005 דרגי הפיקוד בבה"ד 1 נאלצו לעמוד בפני סדרת הליכי שימוע, בשל סדרת התייבשויות צוערים, תאונות אימונים שהביאו לפציעת צוערים, התאבדות צוער במתקן ותלונות על הטרדות מיניות של צוערות בבסיס על ידי מפקדיהן.

בשנת 2016 החל לראשונה פיילוט לקורס קצינים נפרד לקציני חיל האוויר (המקביל למגמת נחשון) תחת תוכנית "קצונה בסמכות". הפיילוט מועבר לשני מחזורים, מרץ ויוני, אשר בסופם יתוחקרו התוצאות ויבחן האם להמשיך במתכונת זו ולהרחיבה משנת 2017. הקורס נערך תחת בית הספר לקצינים של חיל האוויר בבסיס עובדה (בח"א 10)[4].

באפריל 2018 נפתח קורס קצינים הראשון לחיילי מילואים[5].

ביוני 2019 החל לראשונה פיילוט של קורס קצינים פרופסיונאלי (תחת מגמת נחשון)- קורס קצינים המיועד לחוזרי שירות, אנשי קבע בעלי תארים אקדמאים במקצועות הבאים: רופאים, יועצים ארגוניים, סוציולוגים, אנשי מיון והערכה, חוקרים, קציני בריאות נפש, עורכי דין ועוד.

חריגים

כיום קיימות ארבע דרכים שבהן חייל יכול להיות קצין ללא סיום קורס קצינים. את כולן ניתן לזהות בנקל על ידי העדר סיכת מ"מ[6]:

  • סיום קורס טיס: מסיימי השלב הבסיסי (השני) מקבלים סיכה ייחודית - סיכת צוות אוויר, בעלת כנף. כל הנושר אחרי קבלת הסיכה מטופל כקצין לכל דבר, עובר השלמה חילית של ח"א וממשיך דרכו כקצין (לא טייס) בחיל.
  • סיום קורס חובלים: בדומה מאוד לקורס טיס, בסוף שלב מתקדם (השלב השני) של קורס החובלים מקבלים הצוערים סיכה ייחודית - סיכת חובל, בעלת עוגן, ובעלי מעמד קצינים.
  • קצונה מקצועית: כל חייל בעל תואר אקדמי המתגייס לצה"ל וממלא תפקיד הדורש תקן אקדמאי (לרוב עתודאים) זכאי לדרגות קצונה קמ"א (קצין מקצועי אקדמאי); קבלת הדרגה מותנית בחתימה על שירות קבע. לדרגה זו וריאציות רבות, ובהן קר"פ (קצין רפואה), קר"ש (קצין רפואת שיניים) וקמ"ש (קצין משפטים). קצינים אלו חסרי סיכת מ"מ, ושקולים לקצין בדרגת סגן, מלבד הסמכות לשפוט ולערוך מטווח. קצין בדרגת קמ"א אשר יוצא לקורס קצינים יקבל בסופו סיכה, ולאחר שיעבור את ההשלמה החילית יקבל דרגות סגן; קצין בדרגת קא"ב (קצין אקדמאי בכיר) יקבל, במצב זה, דרגות סרן.
  • קבלת דרגת קצונה ייצוגית בהחלטת רמ"ח הסגל (ראש מחלקה, קצין בדרגת תת-אלוף), על פי קריטריונים קבועים, כגון עמידת המועמד בקריטריונים ליציאה לקצונה (קב"א, דפ"ר וכדומה), שירות בתפקיד המתוקנן לקצין ועוד. עם זאת, בסמכות הרמ"ח לאשר דרגה ייצוגית גם למי שלא עומד בתנאים אלו. הדרגה הייצוגית הופכת לדרגה קבועה לאחר שלוש שנים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביחי בקרקצין רזה לדוגמה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
  2. ^ גילי כהןצה"ל מבטל את מערך ההכנה לקורס הקצינים, באתר הארץ, 11 במאי 2015
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, "ברבור שחור" יכשיר צוערים להתמודד עם הפתעה, באתר וואלה! NEWS‏, 07 בדצמבר 2011, "אלוף פיקוד צפון יאיר גולן העניק את הספר "הברבור השחור" של נאסים ניקולס טאלב לידי מפקד בה"ד 1, אלוף-משנה ערן ניב, וביקש לבחון בצבא את סוגית ההפתעות אותן קשה לצפות מראש. אלוף-משנה ניב קרא את הספר והעלה מספר תובנות, בין היתר כי נדרשת פעולה לצמצום מספר ההפתעות בשטח, אולם אם הן כבר מתרחשות – המטרה היא להפוך אותן לכמה שפחות חמורות".
  4. ^ אתר חיל-האוויר : שינוי היסטורי: קורס קצינים נסיוני לחיל-האוויר, www.iaf.org.il
  5. ^ עמית מלמד, לראשונה בצה"ל - קורס קצינים לאנשי מילואים, באתר דובר צה"ל, 9 באפריל 2018
  6. ^ הפ"ע 03.0204 דרכי הכשרה והסמכה לקצונה, באתר הוראות הפיקוד העליון
אביגדור קהלני

אביגדור קהלני (נולד ב-16 ביוני 1944) הוא תת-אלוף (בדימוס) בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי, בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, ועיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל.

אברהם רותם

אברהם רותם (29 במאי 1934 - 21 בנובמבר 2006) היה אלוף בצה"ל, ממפקדי חיל השריון הישראלי.

רותם נולד בקיבוץ גשר וגדל באשדות יעקב. הוא התגייס לצה"ל ב-1952 ושירת בחיל השריון. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש מפקד מחלקת טנקים. השתחרר מצה"ל, אך חזר לשירות קבע ב-1959. היה מג"ד 126 בחטיבה 520 במלחמת ששת הימים ובמבצע כראמה בו קיבל את עיטור המופת. היה סגנו של האלוף משה פלד בפיקוד על אוגדה 146 (עוצבת המפץ) במלחמת יום הכיפורים. לאחר מכן המשיך לתפקיד מפקד אוגדה סדירה 252. בין השנים 1975 ל-1978 היה ראש מחלקת הדרכה באגף המטה הכללי ובמקביל פיקד על עוצבת עמוד האש, בשנת 1984 פרש מצה"ל.

נפטר ב-21 בנובמבר 2006 בגיל 72.

אהרון בן-יוסף

אהרון "אסקימו" בן יוסף (27 בדצמבר 1926 - 6 באוגוסט 1977) היה מפקד שייטת 13 בין השנים 1967-1965. השתחרר מצה"ל בשנת 1971 ופעל במסגרת המגבית היהודית המאוחדת באוסטרליה. בשנת 1977 נפטר ממחלה ממארת, וכעבור שנים הוכר כחלל צה"ל.

אריאל קארו

אריאל קארו (נולד באוקטובר 1965), תת-אלוף בצה"ל במילואים, בתפקידו האחרון כיהן כקצין מודיעין ראשי (קמנ"ר) בשנים 2009–2013.

אריה איבצן

רב-ניצב אריה איבְצַן (1928 בקובנה - 19 ביוני 2013) היה המפקח הכללי השמיני של משטרת ישראל. איבצן היה בוגר קורס קצינים בכירים, ובוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בשנים 1970–1972 היה נשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי.

בית הספר לקצינים של צה"ל

בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים וחובלים. הבסיס נמצא בקרבת מצפה רמון, ומפקדו הוא קצין בדרגת אלוף-משנה.

יעוד הבה"ד הוא "להוות בסיס הדרכה להכשרת היסוד של הקצונה הזוטרה בצה"ל, לחיילות במערך המתמרן, במערך הקרבי והסיוע המינהלתי ובסיס הדרכה להכשרת מפקדי מחלקות לחיל הרגלים".

גיא בר-לב

גיא בר-לב הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף במילואים, בתפקידו האחרון שימש כקצין איסוף קרבי ראשי.

בר-לב התגייס לצה"ל ב-1987 ושובץ בחיל השריון. שירת כלוחם בגדוד 82 של חטיבה 7, וכמפקד טנק בפלוגות א' וב' של הגדוד. לאחר קורס קצינים שירת כמפקד מחלקה ומפקד פלוגה ג' בגדוד. שירת כסמג"ד בגדוד 77 של החטיבה, ולאחר תקופת לימודים שירת כקצין אג"ם החטיבתי. קודם לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד גדוד 82, שירת בתפקיד בעת הנסיגה מלבנון בשנת 2000. בתפקידו הבא שירת כקצין אג"ם של עוצבת געש, לאחר השתלמות בקורס לפיקוד ומטה של צבא ארצות הברית מונה לסגן מפקד חטיבה 460. לאחר מכן קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת קרייתי, חטיבת שריון במילואים ובמקביל שימש ראש מחלקת אימונים בזרוע היבשה. בתפקידו הבא שירת כסגן מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון וב-2008 מונה למפקד חטיבה 460, חטיבת ההכשרות של חיל השריון, שירת בתפקיד עד יולי 2011.

ביולי 2012 מונה לקצין איסוף קרבי ראשי בדרגת תת-אלוף. הוא המפקד הראשון של החיל שלא מגיע מאגף המודיעין, בתפקידו שימש עד 31 באוגוסט 2015.

בר-לב בעל תואר ראשון במשאבי אנוש ומנהל עסקים, בוגר המכללה לביטחון לאומי ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

דן מנו

דן מנו (נולד ב-17 בספטמבר 1978) הוא פובליציסט, עורך דין ואיש עסקים ישראלי בתחום האינטרנט, שהתפרסם בזכות השתתפותו בעונה הראשונה של תוכנית המציאות "הישרדות".

דן נוימן

דן נוימן הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש ראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה. קודם לכן שימש מפקד חטיבה 7, מפקד חטיבת מרכבות האש וראש מחלקת אימונים בזרוע היבשה.

נוימן התגייס ב-1991 ושירת כלוחם בחטיבה 7 של חיל השריון. לאחר קורס קצינים שימש מפקד מחלקה ובשנים 1995–1997 היה מפקד פלוגה ח' בגדוד 77 של חטיבה 7. במלחמת לבנון השנייה שימש מפקד גדוד 75. לאחר מכן פיקד על גדוד 196, גדוד קורס מפקדי טנקים וקורס מפקדי שריון בחטיבה 460. ב-2009 מונה למפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי. ב-2010 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת מרכבות האש. ב-2013 מונה לראש מחלקת אימונים בזרוע היבשה. ב-2 ביולי 2015 מונה למפקד חטיבה 7, ושירת בתפקיד עד 2 באוגוסט 2017 בסיום תפקידו הועלה לדרגת תא"ל. באוגוסט 2017 מונה לראש חטיבת כוח האדם בזרוע היבשה. ב-1 ביולי 2019 הוחלט על מינויו למפקד הבא של עוצבת געש.

דרגה

דרגה מבטאת את מעמדו של אדם בארגון היררכי. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך האדם הוא בעל עמדה בכירה יותר. בארגונים רבים מתקיימים מסלולים אחדים של דרגות, הקרויים דירוגים. ההתקדמות בסולם הדרגות היא התקדמות טבעית, המושפעת מהוותק ומרמת ביצוע העבודה (ולעיתים מותנית בפז"ם), ואילו החלפת דירוג קורה רק בעקבות רכישת השכלה מסוימת בקורס ארוך (קורס קצינים או רכישת תואר אקדמי, למשל).

לדירוג ולדרגה יש השפעה ישירה על שכרו של העובד.

בצבא, משטרה, וגופי ביטחון אחרים, יש לדרגה חשיבות גדולה במיוחד, משום שהדרגה גלויה לעין - היא מוצגת על מדיו של האדם, ומתקיימת חובת ציות להוראותיו של בעל דרגה גבוהה יותר.

דרגות צה"ל

הדְרָגות בצה"ל מבטאות את מדרגו של הפרט בצבא.

הדרגות בצה"ל מחולקות לשלוש קבוצות: דרגות החוגרים, טוראי עד סמל ראשון; דרגות נגדים, מדרגת רב־סמל עד דרגת רב־נגד; ודרגות קצינים, מדרגת סגן משנה עד דרגת רב־אלוף. סימני הדרגה של החוגרים נענדים על הזרוע, בין המרפק לכתף, ואילו דרגות הנגדים והקצינים נענדות על כותפות החולצה.

דרָגות רבות בצה"ל נקראות ביומיום בראשי התיבות שלהן. ראשי תיבות בני שלוש אותיות, נהוג לבטאם כמילה המנוקדת בשני קמצים, אחד בכל אחת משתי האותיות הראשונות בראשי התיבות. כך, למשל, רב־סמל בכיר נכתב רס"ב ומבוטא רָסָ"בּ.

טל רוסו

טל רוסו (נולד ב-27 בספטמבר 1959, כ"ד באלול ה'תשי"ט) הוא פוליטיקאי שהיה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה וקצין במילואים בדרגת אלוף. שימש מפקד מפקדת העומק, מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף מבצעים, מפקד עוצבת הפלדה ומפקד עוצבת האש.

מאיר הר-ציון

מאיר הר-ציון (8 באוגוסט 1934 – 14 במרץ 2014) היה לוחם קומנדו ישראלי, מלוחמי יחידה 101 ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50 של המאה ה-20, עוטר בעיטור העוז, מפקדה הראשון של סיירת צנחנים וממקימי סיירת מטכ"ל.

נדב צפריר

נדב צפריר הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. שימש מפקד יחידה 8200.

נעם תיבון

נׂעם תִּיבּוֹן (נולד ב-4 במרץ 1962) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בשירות הקבע פיקד על הגיס הצפוני.

ספן

ספן, מלח, יורד ים או ימאי הוא עובד זוטר על אנייה.

תפקידיו של הספן והמרחק המעמדי בינו לבין מפקד האנייה, רב החובל, הלכו והתקרבו לאורך ההיסטוריה, ככל שהעבודה הגופנית הנדרשת מן הספנים הלכה והתמעטה. בספינות משוטים היו הספנים החותרים בדרך כלל עבדים או שבויי מלחמה שהפכו לעבדים לצורך החתירה.

בספינת מפרש היו המלחים אנשים פשוטים וגסים בדרך כלל, בעוד הקצינים ואף הצוערים (שהיו יכולים להיות נערים צעירים, אך בכל זאת דרגתם הייתה גבוהה משל המלחים) היו בני טובים - ממעמד האצולה.

בתקופה בה רווחו ספינות המפרש, ספנים היו עשויים להישכר לשירות מחייב תמורת מטבע, גם אם מתן המטבע התבצע שלא ביודעין (באנגליה, למשל). זו אחת הסיבות למנהג הרמת הכוס טרם השתייה ממנה - פן השמיט מישהו מטבע לכוס, והשותה ימצא עצמו למחרת על גבי ספינה בלב ים.[דרוש מקור]בתקופה המודרנית מובדל מעמד המלחים ממעמד החובלים (קציני הים) על הספינה במעבר קורס קצינים, ולא במוצא. ברוב המקומות עדיין כפוף כל מלח, ללא תלות בוותק ובניסיון, לכל קצין ים.

קורס חובלים

קורס חובלים של חיל הים הישראלי הוא קורס קצינים התנדבותי, ייעודי לקציני ים, המתקיים בבית הספר לקצינים, בבה"ד חיל הים.

הקורס מכשיר את בוגריו לתפקיד קציני נשק, גנ"ק, מכונה ואלקטרוניקה בספינות הטילים ובצוללות של חיל הים הישראלי ולפיקוד על כלי הבט"ש של החיל.

אורכו כשנתיים וחצי, ובסיומו מקבל הבוגר דרגות קצונה (סגן) ותואר אקדמי במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. בוגרי הקורס מתחייבים לחתום על חמש שנות שירות קבע.הקורס נחשב לאחד הקורסים הקשים והיוקרתיים ביותר בצה"ל לצד קורס טיס של חיל האוויר. לאחר קבלת נתוני האיכות (קב"א, דפ"ר וצד"כ) בצו הראשון, אלה בעלי נתוני האיכות הרלוונטיים ניגשים לבחינות מיון אשר כוללות שאלוני אישיות ומבחנים נוספים. לאחר ניפוי נוסף, ניגשים המועמדים המעוניינים בכך לסדרת מיון המכונה "גיבוש חובלים", במסגרתה הם נדרשים לעבור מבחן כושר גופני, לעמוד במבחני דינמיקה קבוצתית, מבחן הדרכתי הכולל מבחן באוריינות קריאה ועוד (ראה גם פרק מיון הקבלה לקורס בערך זה). במסגרת הגיבוש, נדרשים המועמדים אף להתמודד עם תנאים תובעניים וקשים באופן יחסי.

מבין אלפי המועמדים בשנה (אלה בעלי נתוני האיכות הנדרשים אשר ניגשים אל המיונים הראשוניים) נבחרים כ-200 צוערים לתחילת הקורס, שבסופו כ-30% יסיימו אותו וישרתו כקצינים בחיל הים הישראלי.

קצין

קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שעבר קורס מתאים, ובעקבותיו הוא נושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המושג "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא, ובגופים נוספים בעלי הירארכיה פיקודית, כמו המשטרה, רשות הכבאות או מגן דוד אדום.

המילה קצין מופיעה בתנ"ך 6 פעמים. האטימולוגיה שלה אינה ברורה, אך כנראה שמקורה במילה "קצה", במובן "המייצג את הפיקוד".

בצבא ארצות הברית, בצבא בריטניה ובצבאות רבים אחרים קיימות אחת-עשרה דרגות קצונה. בצה"ל קיימות תשע דרגות קצונה.

צבא פרוסיה היה הצבא הראשון שהקפיד על מתקנים נפרדים לקצינים, במטרה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בין המפקדים לחיילים, הפרדה שאומצה לאחר מכן בכל צבאות העולם.

שלום רונלי-ריקליס

פרופ' שלום רוֹנלי-ריקליס (מוני) (24 בינואר 1922 - 27 בינואר 1994) היה מוזיקאי, מנצח ומורה למוזיקה ישראלי.

מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל Bahad 1 Symbol.SVG
חיים לסקובצבי הורביץהלל פפרמןמאיר זורעדניאל דגןיששכר שדמיעמנואל נשריישראל טלאברהם יפהיוסף הרפזיצחק חופיאביב ברזילימאיר פעילשלמה אלטוןישראל גרניתיוסף קסטלצבי ברחיים בנימיניאורי שמחונימתן וילנאידורון רוביןיורם יאירשמואל ארדאילן בירןשאול מופזזאב זכריןמתי הרריגיורא איילנדיצחק איתןאלעזר שטרןמוני חורבעמוס בן-אברהםיוסי היימןגל הירשנדב פדןאהרון חליוהיהודה פוקסערן ניבאבי גיליניב אלאלוףגור שרייבמן

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.